אש של אמת | שיעור לפרשת פנחס | הרב דודי דודקביץ

נמנח שכמעט כולם זוכרים את ה סיום של הפרשה הקודמת יש ממרה יפה שמיוחסת ל רבי יואהל מסתמר שרב מסתמר אמר למה לא מוזכר בסוף הפרשה הקודמת השכר למה חיקו בין פרשה לפרשה פרשה כזאת כתוב את הסיפור רק בפרשה הזו כתוב את השכר אמה זה נראה לא טבעי באמת רוב הדרשנים לא יודעים מתי לדבר על פנחס שבת שברה או שבת מתה לדבר על פנחס למה לא גומרים באותו ההזדמנות כבר הכי טבעי לא למה אמר רביסמר ככה אומרים בשמו יש כל מיני גרסאות איך הוא אמר את זה הוא אמר שה כשיש מעשה כנאות צריך לקחת שבוע לראות אם מגיע לו שכר או לא מגיע לו שכר לבדוק את מעשה הקנות ואם זה ורד שלו אז נעים הדברים למי שיש לו מבינות בקנאות כן אז זה תורה יפה וגם אם לא הוא אמר את זה אז ומי ששמעתי את זה עם פי ואני זוכר ממי ראויים הדברים ו יש בהם ורט מאוד יפה שבוע שבה קראנו את המעשה איך להתייחס לזה שאלה גדולה האם זה טוב או לא תמיד כן זה דבר דבר מורכב. מצד אחד חז"ל שמחו ואמרו שגדולה נקמה אפילו. כמנו גם קינאה יש במידה מאוד א חשובה. כמו שלמשל כתוב בפרשת סותטה משהו שכשאדם מקנא לאשתו זה מידה ראויה. הוא מקנה לכבודה. בעל מסילת ישרים הרמח"ל כותב שכמו שיש בלאדם כדי להתקדם אל הבורא צריך להיות אהבה וירה ואחד משורשי אהבה זה הקנאה שאדם אכפת לו מזה הוא לא מקנה כי הוא כועס מקנה כי הוא אוהב זה לא מדין הגבורות מגיע מהצמצומים זה גיע משורש אהבה איך יכול להיות שמישהו יפגע באמא שלי אני מקנה לכבודה של אמי את מה שאוהבים מקנים לכבדו כמו שנאמר בפסוק ויקנה השם לעמו ויחמול על ארצו דהיינו קנאה דברים שאתה אוהב אותם רק מה לא תמיד זה נעשה נכון מספרים ש פעם הרביז'ניץ אמר לאחד מהאדמורים שחסידיו התנהגו קצת באלימות אז הוא אמר לרבי וישנית שזה מוצדק היה לפעול כך אז הוא אמר לו אתה תלמד אותם לז לזרוק אבנים על מי לזרוק אבנים אחרי זה הם יחיטו כבר בלדיך הם לא ישאלו אותך כלומר כשאתה שחררת איזה פעולה מסוימת בנפש קינה אם היא לא מבוכרת היא עלולה להגיע למקומות לא טובים אני חייב רק לציין שגם מידות אחרות מגיעות למקומות לא טובים כמו שכתב הנציב לפרשתנו שגם מידת השלום כשה יותר מדי היא הפכה להיות לפנחס ככה שמה של הנציא בפרשתנו לפוקה ולמכשול כי יתר שלום גורם לזה זה שאתה לא מוכל דברים צריך למחוט העולם נהיה הפקר כל מידה הוא מידה דרך אגב זה הסיבה שקנה מידה בשם מידה כי שהיא במידה הנכונה היא טובה כשהיא לא במידה הנכונה היא לא טובה אין מידה שאם היא יוצאת מגבולה הנכון היא נשארת טובה ברגע שהיא עבדה את גבול הכני מידה הנכון שלה את האיזון הנכון שלה היא נופלת לאן היא נופלת יש נפלות גדולות כאן יש נפלות גדולות כאן מידת החסד היא נפלאה אז אם היא נפולה היא מגיעה לפרשת האריות חסדו ונחתו לנבני עמם אך ש חי עם אחותו זה נובע מאהבה אצל משפחת לאות זה היה כנראה מוכר זה השתלשל אחרי זבנות מואב בנות מואב למדו את השיטה הזו מה הסבתא רבתא שלהם שפנתה לאביה וסיממה את אביה או שקראה את אביה בשיחר של יין וכך אה נולד הבן היא קראה לו אפילו בשם הזה היא לא הסתירה מואב מאב אז זה מידת חסד היא רצתה שהעולם יבנה היא שמעה את הפסוק כי אמרתי עולם חסד יבנה היא אמרה העולם עכשיו חרב והפחת זדום והמורה היא לא יודעת ששאר העולם קיים שאר רשתות התקשורת נפל להם התקשורת אז ה לא מקבלו עדכון שם בצו אם לא קיבלה עדכון ששאר העולם חי וקיים בטוחה שהעולם חרב כמו שהיא אומרת לאביה במערה לאחותה במערה נשארנו בכל העולם רק אתני בוא נקיים מאבנו זרב לך את העולם היא גם לא מתביישת בזה כותרת לו מואהב היא לא מבינה שהדבר הזה לפחות גם אם הוא קרה בעיניה באופן מוצדק אל תפרסמי את זה זה לא צורת החיים הראויה אה אז ברור שכל מידה מדה צריך לבדוק אותה למדת תקנאות יש את העבודה המיוחדת שלה צורך כך נראה רגע איזה מקבילה מעניינת בין כמה דמויות שידעו לקנה במהלך ההיסטוריה או קנעו או מאוד אהבו אומות בערו באש האהבה וזה פעל אצלם פעולות מורכבות שונות זו מזו טבעת העניין מתחיל כמה הנחות יסוד תם כדאי להכיר שהפער בין משה רבנו לבין פנחס שמשה שומע את פנייתו של פנחס עליו מה לעשות הוא פער אדיר מקווה שכולם יודעים שהם לא בנות גיל משה רבנו הוא אח של >> סבא >> אודות של אבא אח של סבא כן, מה שנקרא ביידיש אלטרפטר, הדוד הזקן, לא דוד רגיל שהוא אח של אבא, אלא אח של סבא. דוד כאילו דור אחד קודם. אבל זה לא רק הבדל גילאי או דורי, זה הבדל מעמדי. אם נצא רגע את הבדל המעמדות, אפשר לומר שבש משה רבנו יורד מהר סיני או שומע כל פעם איזה גילוי מהר סיני ומוסר אותו, כפי שחז"ל מתארים, מעביר אותו בשיעור ראשון לאוזנו של אהרון. ואהרון כולה לנדיו אביהו וכן הלאה אז עומד שם איזה נכד בצד ששומע את ה סיפור בתור נכד אתם יודעים ש בתור נכד הוא לא פונה למשה רבנו יש לו שאלה יש מדרג זה פערים עצומים של גודל של הר סיני שלוקם ממש משה כמו שאות עוד פעם אבל הפעם הוא רואה שכלום לא מתרחש אז הוא פונה לישון אבל למען האמת בשאלה הזו שלו נמצא דבר גדול מאוד מאוד הביתי שמשה רבנו נוהג בו בכבוד גדול אולי הייתי אומר שהוא מקיים משה רבנו דברי הדרכת צ פרקי אבות הזה קל לראש >> מה הכוונה פונה לך מישהו עם ראש שחור עדיין תשחורת בן תשחורת השר שלו עדיין שחור עוד אין לו שרות סקנות לא בראש ולא בזקן אתה יכול להגידו מה הוא מבין מה הוא מבין? לא הבא קהל הכוונה תעתר לו בקלות תהיה קבל את זה בקלות ונוח תהיה נעים ונוח לבני תשחות ששואלים אותך אל תגיד מה אתה שותה שאלות כאלו אתה לא בן גיל שבנו שומע שמה פנחס הוא עונה לו עונה לו משפט חשוב מאוד אתה שמעת כך אתה אומר שאתה זוכר שכחורנו אז קריין היגרת הוא יהיה זה שמבצע זה הערה מכבדת אבל מתחולל פה עוד משהו חשוב מאוד שאותו נראה לי שטוב ללמוד בוודאי לדור שלנו מעבר למה שמשה כאמור לא רואה בזה לא תחרות זה לא פיה במעמדו אלא נותן לזה גיבוי אחר הכל מבקש רגע להשוות את זה לסוגיה חשובה והיא המעשה קנט הראשון שאנחנו מכירים בהיסטוריה שגם הוא קשור לאלו לגיבורי פרשת בלאג מפנחס גיבורי בלק מפנחס גיבורים לאף דווקא חיוביים גיבור אחד הוא חיובי הלא הוא נחס יש גיבור לא חיובי הלא הוא מזמרי גיבור לא חיובי דרך אגב הוא לא מייצג רק את עצמו זמרי הוא נשיא שבט >> שמעוני וגם שמסתכלים במפקד מקווה שתסתכלו פעם במפקד ותשבו אותו לתחילת ספר במדבר ואז דברי רש"י מאוד מובנים כל כמעט כל כמות המתים והיו המתים במגפה 420 א000 הרבה יותר מהם מבני שמעון מתו בכל שבט אחר יש תנועה של חצי אחוז לפה חצי אחוז לפה מהמשחק הקודם אחוז לפה בשמעון זה יורד בפחות או יותר בחצי הכי הרבה ולמעלה מ-24,000 כלומר 24,000 מוגיפה וכנראה היו עוד כאלה שחלו משהו מאזה היו עוד מגיפות >> כן יכול להיות בהרך שזה מזה אבל זה אומר ששמעון היה פה מאוד מעורב עכשיו לחשוב ששני הגיבורים זה שמעון ופנחס שהוא כהן שזה שבט לוי זה אמור לקחת אותנו לאיזשהו מקום קדום יותר לאן זה לוקר אותכם לאיזה מעשה קנאה קדום יותר שכם ברור לא צמד החמד המפורסם שבבר מצווה שלהם הדורון דרשה של הדרשה דבר תורה שלהם זה מה יעשה למי שפגע בבת ישראל זה הדרשה שלהם חז"ל דורשים זה אבא בר מצווה ש אמר >> כך הואחר בו >> הוא אישחר בו זאת אומרת שעכשיו הוא נהיה איש אז בדרשת בר מצווה אחרי ששארו לו אתגור המפורסם אילה לילה כל סוכריות לא יודע מה זרקו לו כי מצחיק שזרקו לו סוכריות הוא אחד שחזר עכשיו מפעולה שראו במצלמת גוף גם מה הוא עשה הוא ניסה להצפין את זה ניסה להצניע את זה אמר לא היה שום דבר רק הבאתי את אחותי רק רציתי להחזיר את אחותי בשלום הביתה אבל מצוות גוף ראו את כל שלל פעילותו כן של לבי ושמעון שניהם קינו לכבוד השם עד כדי כך שהם לא צריכים להבין את מה שאומר יעקב אבינו הנו צריכים להבין מה שהוא אומר להם זה מסע הוא מתן כזה של א חיטים מול שעהים אתה לא מחים שעה כל אחד אומר משפטים אחרים לא באו מים אז בואו רגע אני אתחיל את זה ואז מתוך זה נתקדם כמובן שאם נשבה את זה לפרשתנו קורה פה משהו מאוד מעניין שיתברש לא שניהם כנו לשם השם אחד כן ואחד לא רבי אברהם מי מי לפי דעתך כדאי לשם השם מתוך שם מה >> נועם סליחה סליחה סליחה סליחה מי לפי דתך כנ לשם השם מי לא בטח הגדלת על התורות האלו במקום שגדלת בו מה תר את אבא באמצע הלילה מה שאתה רוצה אחרי רבע שע שניו תראה שהוא שולף לך את כל המהלך. מה? מתוך שמעון ולוי של מעשה שכם זה בולט שהפעם שמעון ולוי אבל לא צועדים יחד הפעם לא. מה אתה אומר? מי ממשיך את מסורת שכם ומי לא? באל רבתי הוא שלוי מיצג מסורת שכם איש חרבו רומח בידו ושם מי שזהק הגזונה הזאת אחותינו למה הוא נופל עכשיו השם ירחם אלוקים של אלוז >> שונא זימהו והוא נופל בזימה הזו הכי מנובלת שיש ולא רק שהוא הולך עליה השבט הולך מאחוריו מתלהקים הגיבוי שאתה נותן אוטומטית ללהקה שלך היא סכנת נפשות לאומית מה מה מתרחה שם אני מזכיר שגם שם יעקב לא ככ אהב את זה לא אהב את זה יעקב גם אז במשרת האירוע וגם בחדר בברכות עם מה זה נובע הולכים עכשיו בסות השוואה זה יהיה מודל הלימוד בשלב הקרוב מה מחד שמעון ולוי מה מייחד אחרי זה את נדב ואביהו שהם דודים של אל של פנחס ומה מייחד באופן מיוחד את פנחס שהוא שונה בסדר מה מייחד אותו נתחיל מבר שיט רבא בצד ימין בסדר יש לו כולם דופים אינון חסר שום דף אחד מה לא עוד מישהו חסר ש צריך רוצה זקוק זה יעזור לו יש פה עוד כמה את זה על הגף אינו חור גם צריך מצויקחו שני בני יעקב, שמעון ולוי ממש מה שנאמר שמעון ולוי ידענו שבני יעקב הם תודה רבה אלא בני יעקב שלא נתלו עצה מיעקב שמעון ולוי שלא נתנו עצה זה מזה כלומר ר הסדר בדרך שהתורה כותבת כנראה זה כוונת השאלה הנסתרת במדרש כתוב בכל אדם שרוצים להזכיר את שמו יכול סוד לאבותיו אם הוא לקרוא לו שמעון בן יעקב לוי בן יעקב פה כתוב כותרת ויקחו שני בני יעקב כאילו אני לא יודע מי הבנים שלו אבל גם אם אתה יודע לא גם אם אתה לא יודע כאילו לא יודע קודם או את שמות הילדים אחרי תשמות האבות אומר על זה המדרש ברור למה כתוב כך נכון בני יעקב על מחילה ממעלתכם לא הדגתם בו בני יעקב כי בני יעקב לא צועדים צעד אחד קטן בלי >> עצה מאבא שלא נתלו עצה מיעקב לא רק זה גם שמעון ובלי כל אחד מה עומד בפני עצמו שלא נטו עצה זה מזה אבל מה הם כן נקראים חיוביים מאוד אחרי דינה למה אחי דינה הכי אחות שניהם הייתה לא אחות כל השבטים הייתה מה זה אחות רק שש שניהם אחרי דינה אלא לפי שנתנו נפשם שם עליה נקת על שמ הם האחים של דינה הם גילו אחש פחות גילו תראו שהס הסיבור הזה לא יצא מיעקב היחס ליעקב הוא יחס מאוד מעניין אני מדלג פה כמה שורות שתי שורות מה הוא דן דכתיב ויבוא על העיר בטח אמר לו כך עונה לוי ברסיס לרבי אלעזר בטוחים ל כוחו שזקנו לא היה אבינו יעקב רוצה שיעשו בניו אותו מעשה זה כלומר הם היו בטוחים שהזקן כלומר מי זה הזקן פה >> יעקב >> יעקב כוחו ותקתו תגן עליהם דרך אגב ככה היה באמת במדרשים שמתרים את הקרבות שם ככה זה היה שסותו של יעקב הגן עלים אבל הוא מוסיף פה עוד משהו המדרש שיעקב אבינו לא רצה את זה הם היו בטוחים אל כוחו אבל זה לא היה לי רצונו לא היה לי רצונו העניין הזה אני רוצה לפתח קצת את הדבר הזה לרצונו לא נמלכו, לא נתנו עצה מזקן, מה לא נתנו עצה וכן הלאה. אז האמת זה חוזר בעוד פעמים, בעוד מקום שכתיבת השמות צת שונה בן אדם ואביהו. ודבר השם על משה אחרי מות שני בני אהרון, מה התלמוד לומר? תכף תגידו לי מה הכוונה מה תלמוד לומר. לפי שנאמר ויקחו שני בני אהרון אדם אבי מחתתו. בני אהרון לא נטלו עצה מאהרון. דבו לא נתלו עצה ממשה. אתם יכולים להסביר לי את זה משהו? מה כתוב במדרש? מה שכתוב בני מה זה? >> כן כן עכשיו תסביר כן >> יש שם חבח מאוד גדול בתור בד >> אבל למה כתוב את זה? מה מה זה בא לומר אחרי מות שנאהרון תכתוב אחימות נדבור אומר המדרש בהתחלה כתוב פרשת החמות חמודות בין מן שני בני אהרון אז לא כתוב את הסיפור הסיפור לא נמצא אבל אחרי זה כתוב אצלנו בפרשה ויקחו שניהם ארון דףו למה זה כתוב כך אנחנו קצת רגילים לשפת הפסוק שמוכרת באוזנינו לזכורה לנו איך הייתם כותבים את זה לפי כללי התורה בדחל בואו נחזור למה שאמרתי קודם שמעון ולי איך הייתם כתוב את זה לפי המקובל בתורה? דבר >> ברור לא כותבים שמהבא קודם כשלים אותכם לתורה אומרים יעמוד אבא של ראובן שקוראים לו שמעון לא מוכר לא שמעון שהוא אבא של רובן יעמוד תגיד מה שאתה רוצה להגיד תגיד מי עשה פה את המעשה סליחה אנחנו שואלים מי עשה ברור מי עשה נדב ואביהו תכתוב דביו בני אהרון אונה המדרש תשובה חריפה מאוד אני קורא רגע שוב בסדר לפי שנאמר וקרו שני בני אהרון אדם הבורש מחתתו למה כתוב בני אהרון קודם אגיד לך תשמע בני אהרון אבל לא נטלו יצא מהאהרון פותחים ולהגיד בני אהרון להגיד היה ראוי שהם התנגו כמו בני אהרון לא התנגבו בני אהרון לא ולא רק זה גנו יצא שמעת אומר עוד פעם נדביהו או שתגיד בכלל אבו או שלא תגיד ש כתוב יקחו שניהם לארון איש מחתון דבו בשביל מה אתה אומר את זה אלא נת לא יצא מאהרון לא יצא ממשה דהיינו ההרגשה הפנימית שכל אחד עושה מה שתחש אין פה התייעצות בשום שלב לא עם משה ולא עם אהרון לא אין התייעצות שתחום מה >> לאהרון יש ארבע בנים דבו כן צריך להגיד לדם אביו יש אהרון זה לא השאלה למה למה הם כתובים >> למה הם כתובים נדב אביהו >> לא כבר כן תכתוב את זה נכון תכתוב וידבר השם אל משה וידבר השם אל משה אחרי מות נדב ואביו בני אהרון פעמיים הכתוב שינה פה בתנחום מה כתוב עוד יותר בטוח חריב אני כבר רוצה להסביר רגע אנחנו הולכים לטון איזה טענה שהיסודה באמירה שאחת היות הקשות שעושים מעשים כאלו שלא נותלים עצה. למה כ חשוב לשתול עצה? מגיע לישיבה נניח לביקור דמות שהרבה פעמים נאמר דברים ביקורת על שיטתה לא עליה על שיטתה אחד התלמידים רוח השם בערה בו הוא מקנה את קינתו מה לפי תרתכם תהיה תגובה אחרי זה של נשיא הישיבה יאהב את זה או לא יאהב את זה יש להניח שפחות יגידו רגע אבל היו דרשות שפרסים כאלו הם פסולים לא יעשו אתה שקלת את כל השיקולים שיש פה בעניין אתה יודע לשקול את כל השיקולים מה איפה אתה מכיר את השיקולים מה יש לך של דבר כזה אני רוצה לתת דוגמה סיפור מעניין היה לרברון מקרלין היה לו דוד הדוד הזה מצד אחד היה זה שקרב אותו לקרנן לרב המגיד צד שני הדוד הזה נהיה עם הזמן מאוד מאוד רחוק וכל הזמן דיבר דברים בגנותו של א ריבון ורבנו שלח לו שליחים שלח לו פה להזהיר אותו להגיד לו ואז חזר אחד הגבאים ואמר לה רבון תשמע הזהרתי אותו הוא לא סופר כלום כי אתה לא הוא יודע שאתה לא תעשה לו כלום הוא יודע שאתה לא תיגע ר בו, יודע שאתה לא תנדה אותו, יודע שאתה לא תקלל אותו, שאתה לא תבקש להעניש אותו משמיים. אז אמר לו, הוא צודק, אני לא אעשה את זה. אמר, למה הרב לא עושה את זה? הוא פוגע בך, למה אתה לא עושה את זה? אומר, אם אני אעשה את זה, גם הדור הבא שלו יהיה רחוק מיהדות. אני חייב לשמור על הדור הבא שלו. אז הוא בסדר, הוא מקל אותי, אני לוקח את הקללות, אבל אני לא רוצה שהדור הבא שלו יתרחק. שאתה עושה איזה פעולה, יש המון השלכות שלה בהמון זוויות, נכון? החלת לעשות פעולה כלשהי זה הוא מסוים שמתוקשר ויצא עכשיו לתקשורת יש לזה השלכות למה לא התייעצת לזקן יש איזה יתרונות ברורים פה מה הייתה הראש של הזקן פני הצעיר חיים >> ניסיון יפה מאוד מה עוד מהח >> ראייה רחבה זה קצת קשור לניסיון חיים כן עוד דבר אחד >> מה שקולד הייתי אומר שגם יד חסר לו קצת לא ידע חסר לו הוא לא יודע לשכול מה מול מה הוא רואה את העניין במקום הקרוב אליו בסדר היא לא יכולת לשכול עד כדי כך חז"ל נתנו לזה משקל שעוד רגע נראה שממש תלו המון דברים בסוגיה הזו אבל כדי להבחין את זה בואו נקרא בבקשה גם מדרש תנחומה לפרשת החמוד חמוד שני באהרון תני בשם רבי רבי אליעזר לומדו נדב אבי על שורו הלכה לפני משה רבא אמרו אל משה עלה אל השם אתה ורון נדב אביהו ול משה אמר לקל משה אמר זה בת קול שמשה רבנו מקבל משמיים תעלה אל השם אתה ואהרון אדו יהו ומת שמשה ואהרון מלכים תחילה הם ראשונים נדב איפה הוא מלכים אחר כך כלכם והיו אומרים מתי ימותו שני זקנים ואנו נוהגים בשררה לציבור תחתנו כלומר זה לא רק לא נותלו עצה אלא אומרים הדור הזקן הוא רק דור מחביד ריבונו של עולם תשמע מעקבים את הגאולה שלך אתה רוצה שנוכל להמשיך תפקד בענייני הגאולה תעשה להם סיכון ממוקד לשני הזקנים האלה מתי ירוטו זה ממש זלזול פנימי זה מקום פנימי מאוד זה לא רק לא להתייעץ להגיד הדיים שלא יו בעולם זה שאל להתייעץ איתם אני רוצה להות את זה אולי בעוד מקום תראו את הפני דוד זה פירוש של הרב דוד של הרב חידה על התורה אז כותב אשת קיים אורו בפועל שהוא מחזיקים עצם לגדולים מתי ימותו שני הסקנים הללו ננהיג הציבור ותלו שררת משה ואהרון מצד זקנה כלומר מה זה אמרו שני זקנים לא מתייחסים אליהם האם אתם שמעתם פעם מישהו שהתייחס נניח כשהרב שטיימן היה בן 103 אני מניח שלא שמעתם לא ראיתם שום פשקילים בשום בכל ברק שכתוב מתי ימותו הזקנים הללו רב חיים קניבסקי הלב שתימן ואנחנו ננהיג את הדור זה לא זה אין לך בעיטה יותר גדולה מזה מיוחד שהדברים לא ניקנים רק בצירות ונמרצות ניקנים בהמון שכל המון שיקולדה כמו שאמרנו אמרו אתה ימותו שני זכרים עלינו נגציבור ותלו שרירת משה ואומצה דקנה גם כמרו עליכם לפושה רבן עשו מעשה לרות שאנחשבים אותו לרב לא יודע כי הוא גדלו מאוד. אז החינוך הזה שהוא מעיד פה שאחד הדברים הכי משמעותיים זה לא רק עצם הפעולה אלא מאיפה היא נובעת הפעולה הזו. מי גיבה אותה? מי נשאל עליה? מי הסכים איתה? מי שלא הסכים איתה מי אמר שזה טוב? הבאתי איתי פה אה סיפור מרתק על הרב זצה לא היקרקט את כולו אז אה הרב כידוע מי אתם מכירים קצת סיפר שמצותו היה כנגד מאוד כנאי גדול מאוד אבל יש פה כל מיני תיאורים איך הוא עמד שלו בכל מיני עניינים כדי לשמור על קדושת מחנה ישראל וכל אחד מבין שקנאה כזו איך אמר פעם יוסף חיים זונפל שאלו אותו למה הוא הפסיק להיות קנאי כן יש הרבה סיפורים כאלו רבי יוסף חם הקנאים האמיתיים של ירושלים התאחזבו ממנו שהוא לא מספיק קנאי כן אז הוא אמר פעם הוא כמה ממרות חזקות שלו זה נמצא בספר של הנכד שלו חוכמת חיים אמר שהוא קיבל מאחד מרבותיו הקנאים בירושלים שאמר שקנאות היא כמו חרב, היא כמו חוד היא כמו מחת כשמישהו מחזיק מחת אם הוא לא זהיר היא דוקרת אותו מהצד שנוגע אליו אומר כנאות היא כמו מחת צריך לשקול הרבה מאוד צריך מישהו שיעמוד בראש כמו למחת שצריך לראש אם אין לראש גם הצד שאתה אוחז בדוק אותך כי הכל שפיצי משני הכיוונים ועכשיו נפטר הרב טודרוס אחד מהרבני ירושלים אין לנו ראש לחבורה לכן אי אפשר להיות כנאים באותה מילה מה הוא התכוון ראשקן >> כן זה מנהיג שקול שומד בראש יודע מה לעשות אז כדי להראות את זה אולי בעוד מקום נראה עוד מקום אחד בתורת חיים תורת חיים זה פרשן חשוב מאוד על השס והוא הביא ראיה מאיך איך הגיעו לזה חכתיב ויקחו בני אהרון נדבו איש מחתתו לא כתיב ויקחו נדבו בני אהרון שזה הסדר רק רגיל מסכים את המדובר את הנושא זה מזים בן של מי הוא בכל מקום מזכיר כתוב פלוני בן פלוני ש דעתי לשמ דבניו היו זה לא מה רוצה כתוב פה להשמין אבל נגו שנדבו כשאר אנשים מעלמה שאינם בניו כיוון שת לא יצא אמנו דומיד ויקחו שני בני יעקב שמעון ולביא אחי דינה איש חרבו מר איך לא נטלתם מצה אתם דווקא מכירים מאבות אבות אבות הקדושים שלכם שאיך כל אחד מהם הם היו בעל כוחות אבל היה לו עוד פרט שלנו אין שהוא להיועץ בשכינה כן נתנו ממנו עצה נתנו ממנו הדרכה והדברים האלו קצת יהיו עוד יותר חזקים בדברי האמת ליעקב שלרגע נראה אותם אבל כדי לראות אותם טוב נראה אולי קודם את הגמרא בסנדר בצד שמאל בסדר מוכרת אבל אף על פי כן היא טוב לשנן אותה ומשה שופטי ישראל הלך שבטו של שמעון אצל זמרי בן סלו אמרו לו אין דנים דיני נפשות אתה השם שותק לכן דונו את השבת שלנו את ליה על עבודה זרה אתה שותק מה עשה עמד וקיבל 24 א000 מישראל וך אצל כזבי אמר להשמעי לי אמרה לו בת מלך אני כן ציווה לה ליבי לא להק להביא איש אחר לא תשמיע לגדול שבהם אמר הוא נשיא שבטו אני אדאג שמי שיבוא אליי זה נשיא שבט בדרגה שלך דרכה דיפלומטית שלך זמרי יבוא לפה לא יודע שהוא גדול ממנו הוא גדול עוד יותר מ מאביך אני חושב למה >> אה שהוא שני לבטן והוא שלישי לבטן כלומר מהש הגדול ממשה שמגו לבן >> כן כן תודה עצמו לא >> כן כן הוא אמר לכן הוא הרבה יותר מבוגר תפסה בבלוריתה מכיוון שהיא כוסבי כבר הלכה להישמ לו תפס אותה בשערות הביאה אצל משה אמר לו בן אמרם זו אסורה או מותרת תגיד לי זה היה שם מעמד פומבי כנראה שימו לב אפילו מה נכון שימו לב כת מה זה בן אמרם את משה רבנו >> ברור בן אמרם זה זה הורדה כן בכל אופן אז מה הוא אומר לו אה אמר לו אחי אבי אבא לא כך לבדתני בריתך הר סיני בו את הארמית כננים פוגעים בו לא מבין את השאלה הדוד היקר שלי אהרון לא מבין את השאלה האם אתה לא הכרת לא מודע לזה קפץ שניה >> מה מה קפצתי שנייה שנייה איפה קפצתי הדגשה להדגשה בהדגשה הראשונה >> רגע שנייה שנייה איפה קפצתי שנייה על מה קפצתי רגע >> בסדר אבל בן אמרם זו אסורה מותרת בסדר שחק אמר לו בן אמרם זו אמורה ומותרת אם אתה אסורה בת איתו מי תראה לך רגע איך זה נשמע השם בן אמרם זה מכבד או מקתין >> מה >> תשמע רגע הבן של אמרם זה כאילו להגיד אתה לא אישיות אותך לא אוי להזכיר משהו כבר ממד עצמי לחלוטין לפך כולם מתכבדים בו אחות אהרון אחות משה כל מגמדים פתאום אתה מגמד אותו אומר לו רגע אם מותר אותו אם היא אסורה ניתן ממנו הלכה אלא משה תשובה והוא כולם מבחייה ואתי ומו בוכים פתח כתיב פנחזר מהר ראה מעשה ונזכר לך אמר לו אחי אבי אבא לא כתנו דתך מרס בולת אנוכי קנאים פוגעים בו אתה אח של סבא שלי כך אומר לו אהרון אומר לו אז תגיד לי לא לימדת אותנו פעם שדבר כזה שהבועל את הארמית נוחית פוגעים בו אמר לו כן דיגר תגיד לו פרבנקה אתה אומר את זה סימן שאתה יודע אז קדימה לך על זה שמואל אמר ראה שאין חוכמה ואין תבונה ביןצ הקדוש כל שחו השם חוגים כבוד לרב רבי יצחק אמר רבי אליז ראה שבא מלאך והשחיט כל זה כדי להסביר את הביטוי בתורה היה פי לחזון עזר כן מה הוא ראה כן אז הוא ראה מעשם נזכר הלכה והלכה איתה שפגעו כן שפוגעים במי שבועל את הנוכרית לכן זה קנאה הבריאה אם אתה תנהג בה אבל אני מבקש לשים לב עכשיו למה שבדיוק דיברנו אם ניקח מה קו המבחין בין שמעון ולוי לבין הסיפור פה של פנחס אחד ההבדולות היותר חשובות זה ש רק בתוך מה שלמדנו >> מה >> הוא התייעץ >> מצוין מי התייעץ >> מי >> פנחס מתייעץ יש לו תשובה לעשות את זה מה הוא מקבל לו תשובה כשהוא מתייעץ >> מה >> בכבוד קצת בכבוד שונה כזה זה מי שאמר >> מה מה הוא אמר לו >> מי שאמר את הממרה ש >> תגיד את הממרא >> איזה ממלי >> כן הוא אומר זה שלך אתה בוא זה שלך אבל הוא עצמו כאילו פנחס שואל הוא מברר זה קו מאוד מאוד מאוד חריף בין שמעון ולוי שלו את לא יצא מסכנה לה זקן לבין פנחס נותן לציה עוד יותר בולט בירושלמי שיש סביב זה מחלוקת מאוד מחלוקת מעניינת אני אשאל את השאלה לפני הירושלמי כש פנחס בן אלעזר עושה את זה הציבור מוכה לו כפיים או לא >> והרבנים חכמים מוכים לו כפיים או לא האם עולה לשידור באחד מהרשתות איזה רב שאומר אני חייב לומר הזדעזעתי היום אם הוא הולך להיות אסר לענייני זה וזה לא נוכל להיות שותפים ממפלגה כזו לא נוכל יגיד את זה עם איזה כזה טון כבד נכון אתם יודעים אפילו את הטון שגיד את זה מה שאר חמ ישראל בעד או נגד אתם בעד או שאתם נגד מהבד כולם >> אתם יכולים להבין שהנגד אז בואו ננסה להבין כתוב פה בגמרא הנה הירושלמי מה ראה את המעשב נזכר להח הבואל הרמית כהנים פוגעים בו תני שלא ברצון חכמים לא רוצים שתעשה את זה למה כי קנאות לא מסורה לכל אחד האם זה כנאות זה סתם טיפוש כעסן אולי עכשיו בלשון אחזות פרנ כנסת את מידת הקע שלך אבר שזה טוב אחד שאתה נותן סתירה למישהו שביזר את ראש השבח שלך לידיים >> מה >> לקחת את החוק לידיים >> כן אבל בעיקר האם זה מפרנס גם את הנשמה את הטרוס אתה למען האמת כבדן וכעסן ואכזרי עכשיו הלך צידוק לממש את זה לני כל ישראל אז לכן שלא ברצון חכמים ופנחס שלא ברצון חכמים אמר בן פסוק יש לנדותו היא כפצה לבר הקודש ואמרה הייתה לו זר אחר ברית כונת עולם יש פה איזה ויכוח פנימי באומה זה בסדר או זה לא בסדר זה בסדר או לא בסדר ואני רוצה לטעון כל הזמן שהדבר המשמעותי מאוד אצל פנחס זה שבסוף גם מי שאומר שעוסק רצון חכמים זה כי בסוף הוא קיבל אישור ולא אישור ולישור בשתיקה הוא בא לשאול את משה משה רבנו מה אומר לו? אני כן אתה צודק אבל אני לא יכול להור ככה אבל מה ש ממש משה רבנו שאם אתה תנ כך אני אתן לזה איזה ערכה זה שהוא בא להתיץ משה זה מראה שהוא לא >> יפה מאוד זה שהוא בא להתייעץ מך אני רוצה להות זה איזה גמרא מעניינת בצד שמאל למטה גמרא במגילה אם נספיק עוד נחזור גם לספרי לבלק אולי כדאג לך חדד קודם רע עד כמה מצב היה מקום של איש יש סיפר במדבר משל שופט הרגו ש אולי שנייה נוסיף עוד נקודה אחת למה צריך כל כך להזדרז פנחס פה מה מה איתו אה למה את כך הזדרז פנחס >> כחל נג פעם >> כי מה כל דקה כל דקה שאתה לא פועל אמבולנסים 24,000 כמובן מטורף פנחס מבין שהשאלה הזו היא שאלה מהירה מה שנקרא בשפת מעדה דקות גורליות אם אתם מכירים את המשפט הזה או שאתה מטפח עכשיו שאתה לא מטפ והנה הסיפור ואמשל שופטי ישראל רגש אנשו ניצ לב פה בעלו שבטו של שמעון צבז אמר לו הרת אושב שלבה ואנו נדונים בהריגה פה ששמעון התחילו את החטא ולכן זה כל כך קטרוג אתם שתם כנאים על סגולת ישראל חז אחותינו מה קרה לכם עמד זמרי כן 24,000 אשתו בא לו צל כוסבי אמר לי שמעי לי אמר לי נשמתי לגדול שבכם שוק היה יוצא במשה רבך אני רוצה רק על מישהו גדול כיונו אותי שאני מחפש את מישהו גדול אמר לה אף פני רב השבט הנה דוגמה שם חדש מקצוע חדש רב שבט לא ששבטי גדול משבטו שני לשני והוא לשלישי החזר בידו וירה באמצע כל ישראל שנאמר והנה איש מדי ישראל בא יקר ולכב את המדינית ליני משה עוני כל דת בני ישראל ום הבוכים פתח אומד תחשבו על הסיטואציה הוא מעביר אותם מחנה בית ישראל זה אירוע הפגנתי או אירוע פרקטי שהוא לא היה צריך ללכת על האוהל שלו פרובוקטיבי >> פרובוקטיבי אני אלך פה נראה מישהו מונה אותי הולך פה איתי כל ישראל ננה פנחזות שבמר אין אדם כאן שיהיהרגנו ויהרג אחד הם עריות גורה היכן הם עריות גואר יהודה דן גור אריה אף אחד כל השבט הזה כולו רדום אנחנו פודלים ארנבות כמו שמח רבנים שפנים צריך סלעים מכסה לשפנים טיפוס שהוא שפן יש לו תלמיד מאחורי מה להסתתר אין אין פה אף אחד בשבט הזה גבר אין פה אף אחד אריה תחיל צובח כן ש שהיו הכל שודקים המת שלו שמעת את הרומח והניחה בפונדתו והיה מסתמך במקלו והולך אמרו לו פנכס לכאן אתה הולך אמר להם אין לי אין לוי גדול משמעון אין לוי גדול משמעון בכל מקום מה זה יכול להיות שיהיה שבט שיקדום אותנו בכזה מצווה להתבלל למדנות מדיין אמרו הניחו לו ויכנס הוא יכנס הוא גם הולך לזנות חס ושלום התירו פרושים את הדבר תדעו לכם ש הצדיקים התירו גם לעשות את זה הוא בא לשם אותם עניינים כן שנכנס עשה לו המקום שישה ניסים טוב אני מבקש על רגע הדברים שאמרנו פה להציג איזה ניסיון שיש לו מו יש לו חודוריות שמרה מאוד חריפה בגמרא במגילה תן רבי שמ אלעזר אומר מי זה רבי שמעון אלעזר דרך אגב איזה אלעזר איזה רבי שמעון אלזר >> לכאורה כן אם הם מול חזקנים סתורדים בנהו סתור ואל תבנה שסתירת זקנים בניין ובניין נערים סתירה בסימן הדבר רחבה בן שלמה המר זו ידועה אבל לא ידועים דברי רש"י שם מולך נערים בני מה בני אומר רש"י בית המקדש מסכנים מוסטור ואל תבנה למי צריך לשמור לשמוע דילמה קשה לא לדור שלכם זה לא דילמה קשה מי מקבל את הארטות בסוגיות הכבדות אנחנו או זקנים הללו שבונו של עולם באמת למה אתהש אותם כל כך הרבה שתהיה כבר הנהגה צעירה דביו כזה נכון אני צר לומדים פנחס עוד משהו שאולי לא חייבים לשאול ולקבל היתר מלא אבל חייבים דבר אחד לקבל כן מה >> קריצה אמרתם >> קריצה אני במקום קריצה הייתי אומר מילה אחרת בלועזית למשל מה קבל לגיטימציה זה מה שאומר לו משה נכון אומר לו אני לא זכרתי אומר לו אבל אני זוכר סתלי מה אתה ות קריין נדיגות בבקשה אומר חידושרים למה אי אפשר לצוות על זה למה אתה לא מצווה על זה כבר שצוית על זה זה לא קנאים פוגעים בו כל אחד זה מצווה זה לא מדין הקנאות קנאות זה רק מי שראוי להיות אכפת לי שזה בוער לו לא לוקחת זה בוער רובנו כשולכים היום בקיבורים חילול שבת חייב את הניחויות לא מפריע לנו זה צריך להות מישהו שאני לא יכול להגיע לו כי אמרתי הוא כבר לא קנאי שם רצה אותי מישהו שמתקנה לכבודו טוב אז אם כן תראו כמה זה חריף יהיה במאירי פה לעולם יהיה אדם שומע לצד דולב אם לך זקנים סתור וילדים בנה סתוב תבנה סתירה זקנים בניין נרים סתירה ראה לדבר רחובעם בן שלומו נמצאנו למדים שהביקורות עזה פועל שלא נמלכו בזכר איך לא שאלתם איך לא שאלתם ולא לקבל רמז לא לקבל גבולות גיסה יכול להיות ש לא צריך להגיד לכם אותם אבל משהו לשמוע להיות חשוב לדעת שזה לא בניין רק ממני אתה לא יודע את כל ההשלכות שלו ברשותכם תדאלגו אם אתם יכולים לרבצ צדוק כן אולי אולי קודם תעלי תמר עלי תמר פה מספר סיפור שלא נכון לוותר עליו אז אם אתם יכולים יש לו פה שני פרושים מיוחדים מאוד לעלי תמר הוא מביא יש במדרש שעה תקופה בימי אדריאנוס שהיה אישור ממ שחל לבנות בית המקדש התחילו לאסוף כספים ואז אדריאנוס חזר בו זה היה תחילת התעוררות מארד בר כוכבה כותב הזה עלי תמר תראו בבקשה שורה רביעית מלמעלה מלמעלה פסחים לכן העם לא התיישוב תמיד כיוון היום שיקבלו רשות לבנין בית המקדש הוא מביא לזה עכשיו כמה ראיות כנשמר רשבג אביו שרבנו הקדוש השתדלה הומה לקבל ראשון כזה בהקשר עם זה דנו רבנן עם הציבור עושים פסח שני גם הקשר לוליאנו שהיה בתקופת חתמת התלמוד ירושלים תן ראשון לבני המקדש מזה נראה שם חטר בכל התקופות לקבל ראשון שכזה לכן הוא מפורש במעשר שני אמר רבי יחסומר ש בית המקדש עתיד להיבנות קודם חו דוד שזה דיון רחוק א רחב מאוד שכת לא נדון בו סוף יום טוב שם נמצא שעד מלכות דוד יהיו אויבים קצת ממשלה עלינו תחת בית שני וכולי בסדר אז אם כן קודם כל יש את התיאור מתי קורה פרות תקופה כזאת שתי לבז את המקדש או לא עכשיו אניג לפסקה השנייה כבר מה שכתב הלל ששוב בשלמד בתקופת רבי מאבי יהודה שוב נתורה של ביניקדש כמו שני רק מפורש בתוספתא איפה רואים את זה רבי שמעון בן אלעזר אומר אם מול חזקני ילדים בני בית המקדש אל תשמע לה חזקנים סטו בתקדש תשמע להם כלומר שאף שהתחילו לבנות מקצת פני שעוד לא הגיע הזמן יכולה כלמית שואל האומה צריכים עוד זמן שנשיג הרשות באופן נחלטי זה שבניין נערים סתירה סכירה זקנים בניין דוד רב שמ אלעזר הוא תלמיד של רבי מאיר מה שנמשך עניין שת המדש מזמנו של רבי מאיר ורבי יהודה עד זמן תלמד מופק של רבי מאיר רבי שמעון בן אלעזר וכולי ויש פה איזה דיון עמוק האם לתפוס את השעה או לא לתפוס את השעה כן אז רוצים לדעת האם נכון לבנות או לא נכון לבנות כן על גבי זה תראו בסוף סיום מרתקת שללי תמר ממש בעמודה דה השמאלית שש שמונה שעות אחרונות אכן בזמננו זכינו להצרת בלפור והצרת סנרמו שנתן ניתן ראשון לכל ישראל לעלות לארצם לבנותם בלי שיבוד מלכויות ראיתי כתוב שמע הגאון רבי מאיר שמחה היינו מי זה >> משחור שמח >> משחור שמח בדיוק שבהצרות אלו אותו השבועות מי זוכר צוד משתמש באיזה ביטוי איזה ביטוי כתוב באינגרת >> שר פחד השבועות אז היה אומר מפה נמצאנו למדים שזה לא איסור אלא רק בגדר פחד בסדר אז בכל אופן שכן עולים לישראל ברשות אומות העולם ברשות אבנין נעזר שם נותן רשות לכל ישראל לעלות עולים בחד חזקה אלא כי פקודה מן השמיים הלכה את קמה וחמה בימינו שזכינו למדינה רבת עוצמה ככת ירושלים מקום קדשנו מרת המכפלה ומידה שאתה בתקופות החורבן אין לך פקידה גדולה מזאת שתיזכה לגולה שלהם ממנו עומד מה רוצה להגיד על תמ חייבת להיות איזה התייעצות כל התקופות שהיה ק משברים כאלו כשהנוער רצה לבנות והזקנים אמרו לא לבנות זה נכון לא לבנות כי בעניין של של הנערים פוסטירה הוא לא מבין מה הוא בונה מסתירת זקנים הוא בניין וזה שום הגדולים הבעיה אצל נדב צל שמעון בלי שלא נטלו עצם מזקן פנחס נוטל אתה מזקן הזקן לא אומר לו דווקא ללכת על זה בכל הכוח למרות שאני מניח שברגע שפנחס הולך על זה מיד משה רבנו מתארגן לגבות אותו אבל זה חייב להיות עם איזה התייעצות עם קבלה שאם גבולות הגזרה יגידו לא אז לא בסדר כי בניין נערים אחרת זה יגיע למקום יותר לכן גם פנחס שהוא קודש קודשים הוא בא ליתר לקבל ממשה רבנו את הלגיטימציה ולכן כן הפער בין הפרשות הקודמות הקודמת לזו זה באה להגיד לא כל פעם שיש ש עושה פעולה כזו כאילו לשם שמיים מספקת היה צריך להתייעץ אם לא להתייעץ יכול להיות לברר שזה אכן יצרך שזה רצון השם כי היא לא ההתנהגות הרגילה שלנו צריך לוודא שאכן דבר השם לפחות לא מתנגד לזה אה אני רוצה לספר סיפור אבל בשבילו אני רק קורה משפט ברב צדוק עוצר ואחרי זה נספר אותו רב צדוק כתב למטה זהו העיקר להיות האדם דורש ומבקש תמיד שמה לא יצא דו חבת נפשו זה כל אדם לסמוך על דעתו רק ישאל ותשעה ברוב יועץ טוב שאדם יוסיף לעצמו עוד ועוד ועוד דרישה ובקשה כדי שמתוך השאלה שלו יקבל עצה מפי הבורא או מפי חכמיו מה לעשות ואיך לעשות שזה יהיה הכל ברצונו ולא בגדר שאינם מתייעצים זקן מקווים מנות רשותו لا