ארבע בבות // פודקאסט הללו

[מוזיקה] שלום לכם ברוכים הבאים להללו פודקאסט הניגונים של צמה אני שמולי קפלן והפעם אנחנו עם ארבע בבות ניגון שלא צריך להסביר בכלל עד כמה אנחנו מדברים על הניגון הכי קדוש והכי מיוחד הכתר של הניגונים שחיבר בעל התניה רבי שנור זלמן מליאדי ושל החסידות בכלל ניגון בל ארבעה חלקים כנגד ארבעת העולמות הרוחניים אצילות בריאה יצירה ועשייה ניגון שלא מנגנים אותו מתי שרוצים אלא רק בזמנים מיוחדים בחגים בימים טובים חסידים וכש חתן וכלה נכנסים לחופה ברגעים הכי קדושים שלהם ניגון שגם כשמנגנים אותו לא מנגנים אותו מיד אלא מנגנים ניגון מיוחד לפניו וניגון [מוזיקה] אחריו [מוזיקה] א רבי שנור זלמן אברך צעיר בן 20 מגיע על העיירה מזריץ' בשנת תכד 1764 הוא מצטרף לחסידות והופך לתלמידו של רבי דוב בר המגיד ממשיך דרכו של הבעל שם טוב שם ב מזריץ' כשהוא בן התלמידים של המגיד הוא מחבר רה ניגונים בהמשך כשהוא מייסד את חסידות חבד והופך לרבי בעצמו הוא ממשיך לשכלל ולדייק אותם לא רק תורתו העמוקה והמהפכנית הפכה לנחלת הכלל אלא גם הניגונים שלו לצד התניה השולחן ערוך ושאר ספרי החסידות מחיי הנפש שהוא השאיר לנו התפרסמו גם הניגונים שחיבר ארבע בבות הוא החשוב והמיוחד ש בניגונים האלו עשרת הניגונים של אדמור הזקן הם מה שאנחנו קוראים לו בחסידות ניגונים מכווננים יש ניגונים שחסידים חיברו שהם ניגונים טובים יפים שמעוררים לעבודת השם אבל ניגון מכוון הוא ניגון שדמור מחבר שכל ת בו מדויק לעולמות עליונים שכל חלק בו מבטא דרגה רוחנית כמו שדברי חסידות מגלים אלוקות גם הניגון המכוון בגלי אלוקות דרך הניגון גם בניגונים המכוונים כמובן שארבע בבות הוא מה שנקרא כתר כל הניגונים זה חיליק פרנק בעל מנגן חסידי שמבצע עם הקלרינט המפורסם שלו את הניגון בצמה כתר אנחנו מלבישים אותו על הראש הוא לא נחשב לתוך הגוף הוא משהו חיצוני מהגוף הוא מסובב את הגוף כתר הוא תמיד מקיף גם הניגון הזה של ארבע בבות בדרך כלל הוא מקיף כמה שהוא נכנס פנימה הוא תמיד ישאר משהו עליון ומקיף יותר אני אומר את זה בתור בעל מנהגן שניגנתי את הניגון הזה כבר אלפי פעמים אלפי חתונות התוועדויות ומקומות זה כל פעם מגיע לי בכיוון אחר זה כל פעם יורד לי בכיוון מאופן שאני לא יכול לתאר מאיזה נקודות בתוך הנפש זה יורד לאורך הדורות אדמורי חבד פירשו בכתב ובעל פה ארבע בבות וגילו לנו קצת מהסוד הגדול של הניגון בבא בארמית זה שער וארבע בבות ארבעה שערים ארבעה חלקים יש בניגון שהם כנגד ארבעת העולמות שהקבלה והחסידות מדברים עליהם כל כך הרבה אצילות בריאה יצירה ועולם העשייה רבי שלום דוב בר האטמור החמישי של חבד הקדיש שיחה ארוכה ומפורטת כדי להסביר את ארבעת השלבים האלה חלק גדול ממה שנאמר כאן מבוסס על הדברים שהוא אמר ואייך שבנו רבי יוסף יצחק הסביר אותם וכתב אותם במכתב מה זה בכלל ארבעת העולמות לפי הקבלה הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם הזה שלנו ישר מכוחו האינסופי הבלתי מוגבל אלא הוא צמצם את עצמו בהדרגה וברא ארבעה עולמות ארבעה עולמות רוחניים שכל אחד מהם השתלשל אחד מהשני עולם עליון יותר ומתחתיו עולם נמוך יותר ומתחתיו עוד יותר נמוך עד שמגיעים לעולם [מוזיקה] שלנו אבל מה העסק שלנו בכלל ארבעת העולמות אנחנו פה נשמות בעולם הזה איפה אנחנו מתחילים להתכתב ולדבר עם עולמות עליונים אדמור הזקן לא הוריד לעולם כזה ניגון כדי להפוך אותנו למקובלים וכדי שנתעסק עם איחודים וספירות החסידות ובטח החסידות של אדמור הזקן זה לא קבלה וחסידים הם לא מקובלים העיסוק של אדמור הזקן ושל החסידות בכלל בביאור ובהבנה של ארבעת העולמות האלה הם כי זה רלוונטים ומסייע ליהודי בעבודת השם שלו כאן בעולם הגשמי בשביל זה צריך להבין למה בכלל יש ארבעה עולמות למה הקדוש ברוך הוא הפשוט והאינסופי והכל יכול לא ברא את העולם ישירות מכוחו הגדול למה לפי הקבלה הוא בחר באיזה דרך של צמצום ושל הדרגה עולם אחרי עולם עד שמגיעים לעולם שלנו ברור שהקדוש ברוך הוא בתור כל יכול יכל לברוא את העולם באופן של מעין ליש לגמרי והרי בן כוח הוא בורא את העולם מעין ליש לגמרי זה הרב אפריים דמיחובסקי משפיע בישיבת כפר חבד ומ רבני לב לדעת אם לא היה בכלל סדר השתלשלות אז לא היה שום התחלה של יחס קרבה בנבראים לקדוש ברוך הוא פשוט הכל היה באופן של לבצע משימות בלי שום קרבה רגשית בלי בלי שום קרבה פנימית והקדוש ברוך הוא רצה שלא רק ניתן את הידיים ואת הרגליים לרצונו של הקדוש ברוך הוא אלא שניתן גם את הנפש שניתן גם את הרגש שניתן גם את השכל שניתן אפילו את עצם הנפש הא יותר עמוקה מהרגש והשכל וזה בגלל שיש סדר השתלשלות לכן עבודת השם של יהודי היא באופן שהוא משיג בקדוש ברוך הוא מרגיש בקדוש ברוך הוא ועוד יותר מתבטל אפילו מעבר להשגה שלו זה הכל אפשר אחרי שקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו באופן של ארבע עולמות אפן של 10 ספירות הקדוש ברוך הוא באמת היה יכול לברוא את העולם בצורה כזו שהוא הכל יכול בורא את העולם שלנו וזהו אין שום דבר באמצע אבל אז לא היינו יכולים לדבר בו אנחנו הנבראים המוגבלים לא יכולים לאהוב אינסוף לחוש אינסוף בטח לא להתקרב למשהו שהוא אינסופי אז חוץ מלקיים את המצוות שזה ציווי של הקדוש ברוך הוא האינסופי בפועל לא היינו יכולים להתחבר אליו לא היה מה לדבר איתנו על אהבת השם יראת השם וכל איזה רגש ביחס לקדוש ברוך הוא בשביל זה הקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו כתוב בחזי שזה שאנחנו אומרים בתחילת התפילה 18 פונים לקדוש ברוך הוא אומרים הקל הגדול הגיבור והנורא איך אפשר בכלל לתאר את הקדוש ברוך הוא בתרים אי אפשר לטאר אותו בשום תואר כל תואר חוטה לאמת אבל כפי שהקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו ב-1 ספירות בעולם האצילות אז שמה באמת אפשר לקרוא לו מצד ספירת החסד הוא נקרא בשם הגדול מצד ספירת הגבורה הוא נקרא בשם הגיבור מצד ספירת התפארת הוא נקרא והנורא אז הקדוש ברוך הוא עצמו בוודאי נשאר פשוט ואינסופי וכל יכול אבל כמו שהנוכחות שלו באה בעולמות על ידי האור שלו אפשר אפשר להרגיש בו כמו להבדיל שאף אחד לא יכול לגעת בשמש אבל כמו שהאור של השמש מגיע אלינו לעולם אפשר להרגיש דרכו את הנוכחות של השמש עצמה בעולם שלנו א אם הוא היה בורא את העולם בבת אחת באופן של מעין לאש בלי הצמצום הזה לא היה לנו שום יכולת אפילו לטאר אותו בשום תואר אז ברור שהשיחות והקירבה נשמה עם הקדוש ברוך הוא היייתה באופן אחר [מוזיקה] לגמרי וההבדל בין העולמות עצמם בין אצילות לבריאה הוא בדיוק במידת הצמצום עד כמה האור של הקדוש ברוך הוא הנוכחות שלו מורגשת באותו עולם לעומת כמה המציאות של הנבראים באותו עולם מורגשת ככל שהעולם גבוה יותר יותר מורגש בו הקדוש ברוך הוא וככל שהוא נמוך יותר מורגשת בו יותר המציאות של הנבראים על הסקלה הזאת העולם שלנו שאולם העשייה הגשמי הוא הכי רחוק והכי נחות כי אנחנו הכי מרגישים פה את עצמנו למציאות נפרדת מהשם יש לנו איזה תודעה כאילו תמיד היינו פה ואף אחד לא ברא אותנו ובקצה השני עולם האצילות עולם האחדות שמה מרגישים אין עוד מלבדו כפשוטו אין שום מציאותו חוץ מהקדוש ברוך הוא ובאמצע יש את עולמות הבריאה והיצירה עולם הבריאה כשמו כנו ממנו מתחיל הנבראים בצורה כזו שהם קצת מרגישים את המציאות שלהם אבל עדיין העיקר הנוכחות של הקדוש ברוך הוא אחר כך יש את עולם היצירה וגם עולם העשייה הרוחני לפני העולם שלנו ששמה גם ההבדלים זה במינון [מוזיקה] הזה העיסוק של אדמור הזקן בתורה שלו בניגון הזה בעולמות האלה הוא לא בשביל שאנחנו נעזוב את העולם ונעלה לו עולמות עליונים אלא להפך שיהודי פה בעולם ירגיש את הקדוש ברוך הוא הוא רוצה לגרום לנו לעבוד את השם לא רק עם הידיים והרגליים אלא שיהיה פה רגש שיהיה כאן עבודת השם אמיתית עם חיות והתלהבות בשביל זה הוא מביא את העולמות האלה אלינו לתוך העבודת השם היומ יומית פה בעולם כל התניה מסביר מה המניע של יהודי לעבודת השם עבודת השם עצמה זה השולחן ערוך אבל מה המניע למה באמת יהודי עובד את ה השם אז כ שהוא עובד את השם בגלל שיש לו פה איזה אינטרס זה בכלל לא עבודת השם אם הוא עובד את השם כי ככה אבא שלו הרגיל אותו זה גם עדיין לא עבודת השם אמיתית אפה שהמניע שלו על עבודת השם זה בעצם דביקות של הנשמה בקדוש ברוך הוא הנשמה אוהבת את השם ורוצה להתקרב אל השם ו יודעת כמו שאומר פרק ד' שאי אפשר להתקרב אל השם אלא על ידי קיום המצוות א אלא על ידי לימוד התורה יש מה שלימוד התורה עושה יש מה שקיום המצות עושה אשאל את השאלה מה המניע פה באמת ובעבודת השם של יהודי יש דרגות שהם בדיוק הארבעה העולמות האלה יש דרגה בנשמה שהנשמה פשוט אוהבת את השם כי בטבע שלה היא אוהבת את השם זה נקרא אהבה מסותרת התחילו אורחים הו טבעיים הנשמה בטבע שלה אוהבת את השם רק שהטבע הזה מסותרת הגוף מסתיר עליו ויהודי על ידי העבודה שלו מגלה את הטבע הזה עבודת השם של יהודי כשהיא רגשית כשהיא מגיעה מהרגשות הטבעיים שיש בנשמה היא שייכת לעולם היצירה כי עולם היצירה הוא עולם הרגש כי עולם היצירה זה עולם שבו הקדוש ברוך הוא נוכח וצמצם את עצמו באופן כזה שיכלו להרגיש בו אחר כך יש עבודת השם ברמה יותר גבוהה שעל ידי התבוננות בגדולת השם התבוננות שכלי היהודי מייצר אצלו רגשות של אהבת השם ראת השם שהם שכליות שלא מגיעים רק מהרגש הטבעי של הנשמה עבודה כזו שייכת לעולם הבריאה עולם הבריאה זה עולם גבוה יותר זה עולם שבו כתוב בינ אילה מננה בקורסה אין פה עדיין צמצום לעולם של רגש בתור רגש אלא גם הרגש שקיים בנשמות ומלאכים שהוא רגש עצום בעולם הבריאה אבל הוא רגש של ביטול הוא רגש שכל כולו תולדה של שכל ולכן מי שעובד את השם באופן של התחיל אורכים ו שכליים אז התורה והמצוות שלו ודרגת הנשמה שלו היא שייכת לעולם הבריאה ואז יש עבודת השם שכש שומעים עליה זה נשמע משהו שבאמת לא קשור אלינו אלא רק לצדיקים גדולים עבודת השם ששייכת לעולם האצילות אותו צדיק ש עובד את השם באופן שמסירות נפש כל חייו לא בשביל שטוב לו קרבת אלוקים רגשית וגם לא קרבות אלוקים שכלית אלא פשוט הוא פשוט הקדוש ברוך הוא נמצא והוא והוא בטל לגמרי מוסר את נפשו לגמרי שום חישוב רוחני אין לו כאן בשביל השלמות שלו בשביל הקרבה שלו אז צדיק הזה המדור שלו זה בעולם האצילות עולם האצילות זה עולם האחדות אז רק אותם צדיקים שעבודת השם שם זה מבחינת מרכבה הם שייכים לעולם האצילות אבל מי מאיתנו בכלל יכול להגיד שמשהו מהדרגות האלה בכלל רלוונטי לעבודת השם שלו אף על פי שזה מדובר לכאורה בדרגות מאוד מאוד גבוהות אבל הרבה פעמים הרבי הסביר שבעצם זמנים מיוחדים זמנים של בשמחה ביום כיפור בזמנים מיוחדים יהודי יכול להתעלות ולהיות שייך לזמן קצר לפחות גם לדרגות האלהת גם מי שבדרך כלל נמצא בעולם העשייה ועבודת השם שלו היא של עשייה או של יצירה הוא יכול להתעלות גם לעולם הבריאה ואפילו להיות שייך מדי פעם לדרגות גבוהות של של עולם האצילות ואת זה האדמור הזקן עושה בתניה ואת זה האדמור הזקן עושה בניגון הגדול שלו הוא מקרב את הקדוש ברך הוא אלינו מקרב את ארבעת העולמות אלינו שנוכל משהו להרגיש לראות איך אפשר להעלות מעו עולם לעולם בעבודת השם האישית שלנו ולכן לא פלא שה ניגון של אדמור הזקן הוא ניגון שמכוון לארבעת העולמות אז עכשיו בואו נצלול לניגון עצמו ונעלה איתו בוה אחרי בבה בעזרת חיליק פרנק עם הקלרינט שלו ונביא גם קטעים נבחרים מתוך שיחה שקיימנו על הניגון עם הרב יצחק גינסבורג חלק ראשון בוה ראשונה אולם העשייה [מוזיקה] עולם העשייה זה בעצם העולם שלנו שאנחנו נמצאים בו עולם השקר עולם כתוב בחסידות מלשון נעלם שהקדוש ברוך הוא נעלם פה הוא לא נמצא פה בגילוי והבאה הראשונה מתחילה בתור ההלם ננננ איפה אתה ריבונו של עולם כזה שאלה קטנה שמרחפת על כל הייקום הזה איפה ריבונו של עולם פה איפה אתה ריבונו של עולם ככה הניגון מתחיל ובתוכו יש גם את הזקה של החיפוש שאלה בעולם העשיה החווייה זה חווייה של העתקה והזזה עצמית כמו שכתוב בתורה ויעתק משם שאדם עוזב את המקום שלו הראשון ורוצה להגיע למקום אחר בנפש גם זה נקרא העתקה שני מעתיק אז ככה זה התחלת עבודת השם שאני לא מבסוט מעצמי איך שאני עכשיו ואני יודע שדבר ראשון אני צריך לעזור את המקום העכשוי המקום הנפשי שלי להגיע למקום אחר יותר טוב זה נקרא התקה זה גם נקרא הזזה הזזה עצמית החלק הראשון זה כמו אדם שעוזב את המקום הקודם שלו שזה עולם העשייה שלנו ואנחנו מנסים מזה לצאת לעולם אחר לעולם עליון יותר עבודת השם זה באמת אותה הרגשת לא טוב של מרירות של האדם במקום שבו הוא נמצא זה היציאה מהעולם שלנו ואז מגיע החלק השני הבו השנייה שמכוונת כנגד עולם [מוזיקה] היצירה [מוזיקה] אנחנו מגיעים לעולם בעולם היצירה שזה עולם כבר יותר גבוה זה כבר עולמות של מלאכים וגם המלאכים יש להם צעקה היה מקום כבודו משרתיו שואלים מים מקום כבודו לארצו אז גם פה יש את הצעקה וצעקה ביתר סעת כאילו שומעים גם יחד עם האדם שמתעלה שומרים גם את צעקת המלאכים בעולם היצירה אז יש רגש ביצירה כבר מרגישים את האור אבל בשלב הראשון כשמרגישים את האור זה לא גורם לנו לרוממות אלא יותר כמו שמאירים פתאום פנס או מוציאים לאור אדם שהיה הרבה זמן בתוך הבור בתוך הבוץ ואז פתאום רק אז הוא קולט כמה הוא היה בתוך הזוהמה בעולם הצירה כתוב יוצר אור והאור שמאיר בעולם היצירה זה ור של תקוה טובה ומשם מגיעים לבאבא השלישית שמכוונת כנגד עולם הבריאה שתנועות הניגון הניגון הוא לא עולה בחיפוש ולא עולה בצעקה אלא הפוך בדיוק הוא יורד למטה ד ד ד ד יש כבר נוחות יותר יש גילוי יותר עולם הבריאה שהוא עולם השכל שבו מרגישים את הקדוש ברוך הוא הרבה יותר חזק שמה כבר אין את הצעקה אין את העצם לכה נפשי יש כבר תנועה של נינוחות של התרוממות הרוח המילה שמשתמשים הרבים הצדיקים לתאר את השלב הזה השלישי של הניגון זה הרגשת הרוממות בנפש יש פסוק המשיח הנ ישכיר עבדי ירום וניסה וגבה מאוד מתוך שכל הנפש מתרוממת מתרוממת שאני ממש נשאב בשביל להגיע ליד האמיתי שזה השלב הרביעי אז חייבים את הלומות הזאת ומכאן מגיעים לבבה הרביעית שמכוונת כנגד עולם [מוזיקה] האצילות [מוזיקה] ‏e [מוזיקה] עולם האצילות שעולם האחדות עולם של צדיקים כש אדמורי חבד מתארים את החלק הזה בניגון הם משתמשים בביטוי כאן מרגישים את עליצות הנפש מה שהרבי הריץ אמר שמרגישים בבב הזאתי את אצות הנפש זה ממש ככה אתה לא רוצה לסיים אתה רוצה כל הזמן להשאיר אותה עוד ועוד ועוד ולהידבק הנשמה פתאום רוצה לחזור יצו מחצבתה כל הזמן לינוק עוד ועוד ועוד שפע ותענוג דמל הזקן והרבים שוב בוחרים דווקא בביטוי הזה עליצות הנפש בתוך העליצות במקום הסז ישצ בין הפסוקים של העליצות בתנך אז יש הרבה פסוקים שזה הולך ביחד עם צדיקים למה אני מדגיש את זה ב שעולם הזה עולם האצילות שאנו רצ עכש להגיע ד שלנו לאצילות זה עבודת הצדיק ואחרי הבה הרביעית הניגון לא פשוט נגמר הכי למעלה אלא יש מן מעגל כזה שחוזרים חזרה לבות [מוזיקה] הראשונות [מוזיקה] ה זה התנועה של השוב עד עכשיו היינו ברצו רצים רצים רצים עכשיו צריך גם שוב אי אפשר בלי שוב אם לא יהיה שוב אורות בלי כלים זה שום דבר זה שבירת כלים אנחנו צריכים לעשות כלים אז הפוך על ידי זה שנגענו ועלינו והגענו לרצון מאוד גדול עכשיו אנחנו בונים כלי חדש שיכנס בו אורות יותר גדולים אדמורי חבד הקפידו והזהירו שלא ינגנו את הניגון הזה סתם אלא רק בזמנים מיוחדים כמו שאמרנו בחגים בתאריכים חסידים בזמן החופה יש חסידויות למשל שנוהגים לנגן ארבע בוות בזמן ההדלקה בלק בעומר במירון בזמנים מיוחדים זמני עת רצון אתה רוצה כל הזמן לנגן את זה וכל הזמן להיות ברצו לא יהיה לך מזה תועלת דווקא בגלל שיש בזה הרבה שוב דווקא בגלל שיש בזה את העניין של שוב הצמצום הזה אתה יודע מתי לנגן אותו מתי אז הנגון יכול לפעול באמת הרבה יותר חזק הוא פועל בתוך הנפש דברים הרבה יותר חזקים מאשר שמתי שבא לי וא אתה יודע אני עכשיו במוד של עבודת השם ועכשיו בא לי לנגן ארבע בבות זה כלום בעצם סיגור נישט באמת זה לא נעים להגיד את זה אבל זהזה עבודה של רצו כי עכשיו אתה ממהיר לך יש לך הערה לדעת את הגבול לדעת את המידה לדעת לא לרוץ יותר מדי קדימה לעשות הרבה עבודה פנימית הרבה עבודה נפשית הרבה הכנות לכל דבר ולכן נהוג שלפני שמנגנים ארבע בבות מנגנים ניגון אחר כהכנה אליו ניגון שהשם שלו הוא ניגון הכנה וא לא מגיע שם מגיעים ומנגנים יש ניגון החנה זה ניגון מקדים זה ניגון שנותן לך פותח לך בפנים עבודה פנימית לפתוח כלים להכיל את הדברים שאתה רוצה לקבל שאתה מתעתד לקבל זה לא פליי ואתה שומע ומוחק פיים זה לא קונצרט ניגון זה עבודה אולי באמת זה העניין אדמור הזקן הוריד לנו כזה ניגון מעולמות עליו הכי גבוהים שיש כדי שיהיה לנו את הזמנים שבהם נוכל לצאת מעצמנו להתחבר למקור אבל המטרה היא לא נשמה בעולם האצילות אל הנשמות בגוף פה בעולם הזה המטרה היא לא הגעגוע והכיסופים כל היום אלא השוב העבודת השם פה למטה בעולם הצמצום הזה שבן אדם יכול להצטמצם בעצמו ולדעת מתי כן מתי לא זה גם חלק מהעניין שלנו בעולם העשייה בעולם העשייה אתה לא כל הזמן נמצא במצב של התפשטות הגשמיות וא אתה נמצא במצב שאתה חי את החיים אתה צריך להתפרנס אתה צריך לחיות אתה יש משפחה יש ילדים יש חברים יש עבודה יש בית כנסת יש אתה בא בחיכוך אתה חייב לעצמך את הרגעים האלה שאתה מתקשר לעולמות העליונים אם אתה לא עושה את הדבר הזה אתה שוקע בתוך הביצה של העולם ואין אין תקומה הניגון הזה שוב כשאנחנו חוזרים לפה ואנחנו יודעים שדווקא בגלל שיש את הצמצום לא לנגן אותו בזמנים אלא דווקא בזמנים מסוימים אז זה נותן לך את ההערה ואת הכוח לקחת את זה מ כ שגם בחים הפרטים שלנו של כל אחד ואחד לוקח לעצמו את הזמן שהוא ודע ש להור צמו חלקים מהאור איסוף ממש להיר את הנשמה [מוזיקה] שלו בניגון עצמו אבל כמו שאמרנו ארבע בבות זה לא ניגון להתרגש איתו סתם ככה באוטו בדרך לעבודה או באמצע הליכה אז אנחנו נחכה להזדמנות הבאה בחג ביום טוב חסידי שם ננגן אותו כמו שצריך בהתוועדות חסידים עם ניגון החנה לפני ננסה להגיע באמת להתעוררות תשובה אמיתית בינתיים נשמע את נ וריצ'י הניגון שנוהגים לנגן אחרי ארבע בבות הניגון שמסמל את השוב את החזרה לעולם שלנו את העבודת השם היומיומית ניגון שגם הקדשנו לו את הפרק השני שמה אפשר לשמוע עליו בהרחבה לא לדוק חברה מה יה עלינו עוד נשוב לפונדק נר ושם צננו לא לדאוג חבר מה יה עלינו נשוב אל הפונדק נשם צונו תודה שהזנתם להללו פודקאסט הניגודים של צמה אני שמולי קפלן ניהול מנדי בלוי עיצוב סאונד אפי שיינר תודה לרב משה שיט לרב יצחק גינסבורג לרב אפרים דמיחובסקי לחיק פרנק וללב לימן תודה לרב איתיאל גלדי ולור ת אם אתם צ למ את השי הלאה שי ע הרב גבור אתם כו למצ בעץ היב של גלני פרק הזה ולכל הפרקים שללו ניתן להזין בכל אפליקציות הפודקאסטים להתראות בפרקים [מוזיקה] הבאים [מוזיקה] לה