אפקעינהו רבנן לקידושין - יסודות הדין והשלכות לימינו | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] הסוגיה שאנחנו עוסקים בה עוסקים בה היום סוגיה שנמצאת בכמה וכמה מקומות בשס הבנתי שרוב השיעורים התחילו התחילו רק את הסוגיה הזאת ועוד לא נמצאים במה מקע אולי יש כמה שיעורים ש שהתקדמו קצת יותר ופרוס את המקורות של הדברים את היסודות שלהם נראה בקיצור נמרץ את שיטות הראשונים שנאמרו בסוגייה הזו אבל ההקשר הגדול של הדברים יהיה נושא שעולה התחיל בחוץ לארץ דווקא בארצות הברית והתפשט אחרי זה גם לפה כמו הרבה דברים פחות מוצלחים שדרכם להגיע גם לפה וזה רצון של ארגוני נשים וכדומה שהם רוצים לפתור בעיה שהיא בעיה לא פשוטה בעיה של הגינות יש א על פי הלכה הרי צריך שהבעל יגרש את האישה מרצונו ו כפיית גט נעשת רק במקרים מיוחדים ויש לא מעט מקרים שבהם הנישואין כבר לא ממשיכים בפועל כבר בני הזוג חיים כפרודים והבעל לא מוכן לא מוכן לתת גט או בכלל לא מוכן לתת גט או יש לו כל מיני תנאים דרקוניים שהוא דורש מהאישה לשלם לו או לוותר לו על סכומי כסף גדולים וכך דברים מתגלגלים בחוץ לארץ הבעיה קשה יותר כי אין אין יכולת אכיפה בכלל לבתי הדין פה בארץ יש לבתי הדין יכולת יכולת אכיפה לתת צב איסור יציאה מן הארץ יש מקרים שיכולים גם להפעיל עוד סנקציות כנגד סרבני הגט אבל בכל מקרה אזזו בעיה יש כמובן כמו כל בעיה לפעמים הפתרון של הבעייה יוצר בעיות אחרות יותר גדולות מהבעיה הזאת אבל מה שרצו ארגוני נשים בגיבוי של לפעמים תלמידי חכמים או רבנים אולטרה אולטרה אולטרה מודרניים שהם רצו לטעון שיש פתרון פשוט וקל לכל הבעיות של העגינות וזה הפקעת קידושים ו אומרים הנה יש לנו גמרות ויש לנו ראיות וכתבו על זה מאמרים בכתבי תורניים למה אפשר להפקיע למה אפשר להבקיע קידושים ואחד מהמאמרים הכי מפורסמים בעניין הבאתי אותו פה בעמוד מספר חמש נתחיל דווקא בזה בתחומן בכרך כב כותב כך בעניין הפקעת קידושין אפילו לאחר זמן לפי מספר רב של ראשונים ההפקעה מבוססת על תנאי לדעה זו אפילו במקררים שהגמרא מצחה גט אין הגט נחוץ כגורם הבקעה שרי בכל המקרים הללו הגט הוא פסול מדין תורה לכן יש מקום לאפשר הבקעה אפילו שנים רבות אחרי הקידושין ללא גט כלל לפי שיטה זו אין סיבה לומר שהכוח להפקיע קידושין תם מם חתימת התלמוד שהרי אמצעי דרכו מממשים את ההפקעה כלול בנוסח הקידושין שנהוג ד עצם היום הזה לפי דברי התוספות בגלל שאומרים כדת משה וישראל גם היום אנחנו אומרים כדת משה וישראל שיקולים אלו שייכים היום לא פחות מאשר בזמן הרמה כשנשים רבות יושבות גונות תחת יד בעליהן המנצלים את מעמדם ההלכתי ואימות נשותיהם לעשותן כ שבויות יש מקום להשתמש ביסוד שק קידושין אף ללא גד אבל עם תקנה מפורשת כדי להציל נשים אלה מגינות ומחיי חת כמעט ודאיים בעית הגונות יוצרת סבל אנושי רב ומביאה גם לביזוי של ההלכה אכן דבר הזה צריך לעשות על ידי כינוס נרחב של רבני ישראל שיחליטו לבצע דבר זה כדי שרבים יסו בעול ההחלטה וכדי שלא תעשה התורה לשתי תורות חלילה כמובן מחשבה רבה נחוצה להגדיר בדיוק רב את הנסיבות בהם יופקו הקידושין הצעתי שהרבנות הראשית בירושלים תתקן תקנה הקובעת שאם הבית הדין הרבני מצווה ל הבא לגרש את אשתו והוא מסרב וגם העונשים שהטילו עליו בתי המשפט אינם מועילים אז יוקם בדין מיוחד שתהייה לו הסמכות להפקיע את הקידושין ולהתיר לאישה להינשא שנית ככה ככה ההצעה הזאת בצורה הכי הכי מפורשת שלה אני רק אגיד בסוגריים זה לא נוגע ללומד של הסוגיה הזאת שאבל זה נוגע להנהגה בחיים שתדעו בעזרת השם יצאו מפה תלמידי חמים ומנהיגים בציבור ואנשי ציבור תדעו שכך הדרך של של אלה שרוצים לשנות בהתחלה הם מדברים מנוף צופים שלא תהיה התורה כשתי תורות ואנחנו רוצים שזה יהיה הסכמה רחבה ואנחנו רוצים שזה יהיה ורוצים ורוצים אבל אחרי זה לאט לאט הם עושים את זה על דעת עצמם ו מקימים בתי דין קטנים ו מפקיעים קידושים נגד דעת כל החכמים ולא אכפת להם שהתורה תעשה כשתי תורות וחלק גדול ממחברי המאמרים האלה הם גם הקימו בתי דין פרטיים לגיור כנגד דעת רוב חכמי ישראל וגיו אנשים שלא כדין לפי דעת רוב חכמי ישראל ולא אכפת להם שלא תעשה תורה כשתי תורות זה מה שפתיים הרבה פעמים צריכים לדעת את זה שאני לא אומר על כל אחד אני לא אומר על כל דבר אולי אדם פלוני כן התכוון אדם פלוני לא התכוון אבל תלמידי חכמים צריכים להיות חכמים גם ולהבין להיכן הדברים גם מובילים ולא אבל אנחנו עכשיו דנים זה אמרתי במאמר המוסגר עכשיו אנחנו רוצים לדון אבל בעיקר הדבר ובעיקר הדבר כבר כתבו על המאמר הזה תגובות דיינים ותלמידי חכמים ובראשם רב זלמן נחמיה גולדברג זכר צדיק לברכה שהיה מגדולי הדיינים בארץ וכתב על זה מאמר תגובה מי שרוצה לראות אחרי זה בתחום מן כג שמה יש את המאמר של שני מאמרי תגובה של של רב זלמן נחמיה אבל אנחנו נפרוס את הדברים ואני חושב שגם התגלגלו לידינו פה ושם עוד נקודות חידוש וכך נתחיל להבין את הסוגיה שלנו אז זה היה המבוא לנושא של ה אז נתחיל בגמרא הגמרא אחרי ש קריאה את הדין שאיין אונס בגיטין ורבה זה היה ממרא של רבה רבה סברה דנפש אמר משום צנועות ומשום פרוצות משום צנועות י אמרת ללא לאב גד זנין דלא אניס וסברה דניס ו מעגני יתווה משום פרוצות וכולי שואלת הגמרא ומי אק מידה ד מדאורייתא לא להבה גת ומשום צנועות ומשום פרוצות שרינה נשת איש לעלמה איך אנחנו עושים דבר כזה הרי מן התורה זה אז אומרת הגמרא אן כל דמקדש הדעת דרבנן מקדש ובכינו רבנן לקידושי מנה אמר ל רבינ לרב השה תנך ד קדיש כספה קדיש בביאה מה יק לממר אמ שביו רבנן ל בעילתו בעילת זנות עד כאן דברי הגמרא יש נאמרו בראשונים כמה וכמה ה שיטות לבאר ולהסביר איך זה עובד איך חכמים הפקיעו את הקידושים וההסברים הם כדי לעלם הסבר ראשון הוא הסבר של רשי רשי אומר כל המקדש כל המקדש אישה על דעת שהנהיגו חכמי ישראל בישראל ו מקדשה שיהיו קיימין קידושין לפי דברי חכמים ויהיו בטלים לפי דברי חכמים וכאן רשי מוסיף משהו שלכאורה לא היה בו צורך רשי ההסבר הרגיל ברשי הוא שזה כאין תנאי בן אדם שאומר הרית מקודשת לי וטבעת זו כדת משה וישראל מה הכוונה לא רשי מקום אחר מזכיר את עקדת משה וישראל אבל בצרוף דברי התוספות אדם שמקדש על דעת החכמים הוא מקדש אם החכמים ירצו בקידושין שלו הקידושין יהיו ם חכמים לא ירצו בקידושין הקידושין לא יהיו וכאין מי שאומר הרית מקודשת לי וטבעת זו על מנת שיירצה אבא ככה התפרשו הדברים בריטבה על דברי רשי מי שכבר בשיעורים שדיברו על שיטת רשי אבל רשי הוסיף כאן עוד משפט תמוה ולא כל כך מובן על ידי גטין שהכשירו חכמים רק על ידי גט שהגט מדורית פסול ואחרים הכשיר אותו אז בן אדם מסכים זה לא אומרים כשבן אדם אומר הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה ישראל הוא לא אומר שזה אומר על דעת חכמים על דעת חכמים חכמים ירצו בלי גת בלי גת חכמים ירצו עם גט עם גט מה מה מה הפשט בדברי רשי על ידי גיטין שירשו חכמים זו שאלה ראשונה שאלה שנייה שיש על שיטת רשי היא בעצם הצורך במה שכתוב הפקעים הוא רבנן לקידושי מינ או גרסה אחרת תפקי רבנן לקידושין מינ היה צריך היה מספיק לומר כל דמקדש הדעת דרבנן מקדש וזהו כל קדש ואז חכמים אז יכול להיות שזה הכונה אקאינו הכוונה שהפעילו את התנאי עכשיו הפעילו את התנאי אבל אז קשה המשך השקל רע בגמרא אם חרים הפעילו את התנאי מה אכפת לך איך הוא קידש אם הוא קידש בכסף או קידש ב או קידש בביאה ורשי א מנסה מיישב את הדברים בלשון שכל מי שקורא אותה קשה לו להבין אותותו אותה בהשקפה ראשונה מה היייתה הבעייה בקידושי ביאה שאחרי זה מסקנת הגמרא שוויו רבנן שוויו רבנן לבעילת ב בעילתו בעילת א בעילת זנות אבל ישנה שאלה גדולה יותר על דברי רשי רשי אומר שצריך גט הרי יש רשי במסכת שבת בדף קמ שמה הוא אומר שיש גם אקאינו רבנן גם בלי גת תראו נמצא בעמוד מספר שת סליחה עמוד שלוש עמוד שלוש למעלה אין עד מפי עד אר אלא לעדות אישה בלבד יש משנה חשובה מאין כמותה במסכת יבמות המשנה עוסקת [מחיאות כפיים] שם באישה שהלך בעלה למדינת הים כך אומרת המשנה האישה שהלך בעלה למדינת הים הוא באו ואמרו למת בעלך הוא הלך זה לא כמו היום שיש תקשורת אין תקשורת באו אנשים אמרו לה מת בעלך ונישאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה הוא צריכה גט מזה ומזה ואיין לה כתובה ולא פירות לא מזנות ולא בלאות לא על זה ולא על זה ולא זה וזה מטמ לה ולא זה וזה זכאים מעשיה היייתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה בת לבי מן המעשה ובת כ מן התרומה והיורשים לא של זה ולא של זה יורשים כתובתה בקיצור האישה הזאת נשארת קרחת מכאן ומכאן אז א שואלת הגמרא באיזה מקרה מדובר אז הגמרא הגמרא מעמידה את ה את המשנה שם ש האישה היא יכולה להינשא על פי עד אחד אם יש שני עדים שהעידו אמה היא לא עשתה כלום היא היייתה בסדר אבל אם יש עד אחד התירו לה להינשא איך התירו לה להינשא יש עד אחד אז אז הגמרא אומרת שיש סברה אישה דייקה ומן סבה היא לא מתחתנת סתם לכן אנחנו הטלנו עליה את כל החומרות האלה כדי שהיא תדקות טוב טוב טוב היא תבדוק ואז העד אחד בצרוף עם הדיוק אז אנחנו יכולים אנחנו מתיירים לה ולכן יש משנה נוספת ברייתא כתוב ככה הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ואישה מפי אישה ואישה מפי עבד ומפי שבחה ועד אחד ועד אחד עד אחד נאמן בזה וגם עד מפי עד נאמן בזה לא אחד אומר אני ראיתי שמת בעלך אלא אני דיברתי עם בן אדם שהוא אמר לי שהוא ראה את בעלך מת בכל עדויות שבתורה עד מפי עד פסול העד בעצמו צריך לראות אבל פה התירו אז על זה כתוב בגמרא בשבת אין עד מפי עד כשר אלא לעדות אישה לבד לעדות אישה אומר רשי לומר לאישה מת בעלך דילו בר רבנן משום יגונה זאת אומרת יש כאן צירוף יש את בגלל העיגון זה לא כל כך פשוט למצוא שני עדים כשרים שיבואו ויעידו שהם ראו ויש להם מאוד קשה אז כדי שלא יהיה מצב שכל מי שעזב את הבית ולא ומת האישה של לא תוכל להתחתן לעולם חכמים התירו על ידי עד אחד על ידי עד מפי עד על ידי אישה בצירוף הסברה של דייקה אומן סבה אבל רשי כאן מוסיף חידוש הכילו ברונן משום יגונה וכל דמקדש הדעת דרבנן מקדש ופקו רבנן לקידושין מינ חכמים הפקיעו את הקידושין אז רשי מצרף שזה לא רק סברת דיקו מן סבה אלא יש כאן חכמים מפקיעים את הקידושין הרי פה אין גט פה יש רק דיבור על זה שעדות לא שלמה על זה שהבעל מת אם כל ההפקעה זה רק זה רק כשיש גט אז למה אז איך רשי שם משתמש באבקה יש כאלה רוצים להגיד שדעת הבן אדם כבן אדם אומר כדת משה וישראל דעתו אני מסכים שאם חכמים ירצו להפקיע אני רק מסכים בתנאי שיהיה גט אבל זה דבר שקשה בסברה אם בן אדם מסכים לדעת חכמים כמו חכמים אם חכמים מסתדרים בלי גט מה אתה עכשיו נהייתה יותר חכם מחכמי ישראל אין המו בלי ג בן אדם מסכים רק עם גד זה דוחק להסביר ככה את את דברי רשי על כל פנים שיטת רשי כפי שמקובל להסביר אותה היא שכל לוקש על דעתה דרבנן מקדש הכוונה על תנאי הוא בעצם נותן כוח לחכמים להפקיע את הקידושים שלו ביום שהם לא ירצו יוכלו להפקיע לו את הקידושים זו שיטה אחת שיטת רשי נעבור לשיטה שנייה היא שיטת התוספות שיטת התוספות תנח דקדשא ד הפקר בי דין היה הפקר ובו עות מתנה וממילא יהיו כל בעילות זנות כלומר תוספות מבינים שאף כינו עובד בצורה כזאת המילים כול דמקדש הדעת דרבנן מקדש אין להם הסבר מספיק בדברי התוספות פה אבל אקינו רבנן לקידושין מינ הכוונה על ידי על ידי הפקר בידין הפקר יש כוח ביד חכמים להפקיע ממון ש של אנשים הפקר בית דין הפקר אנחנו מוצאים את זה ב מוצאים את זה בגמר בכמה מקומות מסכת גיט הנ י שני לימודים לדבר הזה יש מחלוקת ניים איפה לומדים דעה אחת לומדים את זה מפסוקים בספר עזרה שם כתוב כל אשר לא יבוא לשלושת הימים יחרם כל רכושו והוא יבדל מכל הגולה ומקור שני מאלה הנחלות אשר נחלו א זה ראשי האבות אז אחי אבות מנחילים אז לומדים מזה שרשות ביד ראשי המתות להנחיל מה שירצו מה שלא יהיה הפקר בידין הפקר אומר ו כל בעילתו בעילת זנות אז שואלת הגמרא על זה קדיש בביאה מה יקה למאמר איך יפקעו ביאה של קידושין ומשנה אז אומר תוסף דסוף אז מה התירוץ שויו רבנ בהיל אותה בעיל זנות ואין כן קידושין איך מה המנגנון לפי התוספות של הפקעת קידושי ביאה תוספות לא מסביר תוספות לא מסביר מה המנגנון של של הפקעת קידושי ביאה אבל זה על כל פנים שיטת התוספות שיטה שלישית איך נעשים איך נעשים הפקעת איך נעשה את הפקעת קידושין היא מופיעה בתוספות ריע לבן ריע לבן היה תלמידו של רבנו תם ושרדו לנו ממנו תוספות למסכת ת יומ ומסכת כתובות מסכת יומא לא רגילים ללמוד בישיבות אבל התוספות שם שריע לבן קצרים מאוד מאוד וסות בכתובות ארוכים מלאים בחידושים ובשיטות מחודשות של זה ריע לבן זה אלה שאוהבים שיטות מיוחדות פותחים אז אומר וסות ריה לבן ואחי פירושו אחה צנועות ו פרוצות ג בטלו מבוטל ושכיב מרע דמי שאחזו זה הסוגיות הנוספות שאנחנו תכף נזכור אותם כל המקדש דעתה רבנן מקדש פירוש הדעת דרבנן מקיים קדושו מפקיעין בגט אם נראה להם להפקיע קידוש אפילו זה אז אני מדלג רגע אז וכי איכי וכי איכי דבשת קידושין על דעת רבנן מקדש החינמי בשעת גירושי הניי מגרש הדעת דרבנן אול ותקנו רב כל המגרש דן ונס בגטים וגם בת מבוטל וגם לשכיב מרע הרי כל ה דרשן כאילו מפרשה בשעת נתינת הגד בפירוש שאפילו אין ר עונס הוא יתבטל שליחות השליח א יחזור לא יהיה עונס מבטל הגט ולא ביטלו אותו ולא חזר כיב מר תואיל ווגט מדאורייתא אוא אילו בשעת הנתינה נחשוב כאילו כך אמר בפירוש בעצם ההסבר ברי ה לבן הסבר פשוט אני אפשר להתווכח קצת אבל לא לא נעמוד על זה עכשיו אבל ההסבר איך שאני מבין טרי הלבן אחרי עיון שוב וקריאה חוזרת ונשנית שהוא מבין שכשם שאנחנו אומרים קל ד מקדש הדעת דרבנן מקדש כך גם אנחנו רואים כל ד מגרש הדעת דרבנן מגרש וכי מדובר בדברים שבני אדם לא יודעים איך זה עובד הם באים זה כמו איזה משהו שבן אדם בא לרופא אומר תחתום פה פה תעשה ככה ככה אנשים הולכים זה דבר שמסור לידי חכמי ישראל מי ש ש לא יודע בתי גטן קידושים לא יהיה לו עסק עמהם הוא כתוב פה תכוון פה פה תעמוד פה תעשה פה תחזיק פה תוציא זה בן אדם מתכוון כמו שחכמים גם זה נושאים חמורים וככה בן אדם סומך את דעתו על דעת חכמים כשם שמצאנו שכל דמקדש הדעת דרבנן מקדש כ כך גם יש סברה כל ד מגרש הדעת דרבנן מגרש הביטוי כל דמקדש הדת מקדש הוא רלוונטי במקרים שהיה בעיה בקידושין ננסה הקדמה קצרה שמכל מי שהתחיל את הסוגיה כבר יודע שיש חמש מקומות שמוזכר הנושא הזה של קלד מקדש דת דרבנן מקדש ובכינו רבנן כאשר שני מקומות מתוכם אלו מקומות שיש הפקעה בשעת הקידושין ושלוש מקומות הפקעה מאוחרת שני המקומות של הפקעה בשעת הקידושין גמרא אחת במסכת בבא בטרה בדף מח עמוד ב אפשר לראות את זה כאן אצלנו הבאנו את זה בעמוד שתיים אמר המאמר תליו וקדיש קדושיו קידושין מר ברב השי אמר באישה ודאי קידושין לא עבו הוא עשה שלאו כהוגן לפי כך עשו אמו שלא כהוגן ובכינו רבנ לקידושי מינ או לקידושי מינ אמר לרבי נרב שת גיש קספה וכולי פירוש שם מדובר על בן אדם שככה לפי הסבר רוב הראשונים מדובר בן אדם שלקח אישה ו יהיה מלאה שהיא אם היא לא תסכים להתחתן איתו אז הוא יפגע בה והוא נתן לה כסף קידושין והסכימה יש לנו כלל של כל שליו וזון אם מישהו הכריח מישהו ככה למכור למכור לו משהו הוא רוצה את השעון אומר השעון יפה מכם בעיניי תופס אותו וגם שם את הכסף הסכמת הסכים קיבל את הכסף זבינה זבינה א אומר אגב אונסה כך אומרת הגמרא אגב אונסה גמר ומקנה זה נכון שזה לא בסדר נכון שזה רשעות זה נכון שצריך לל בצוער ויחס אותו לבית סוהר אנחנו עכשיו לא לומדים סוג זה אבל אבל מבחינת המקח וממכר הוא גמר בדעתו הגב ונסה גמר הוא מקנה אז גם פה לכאורה האישה היה צריך להיות הגב ונסה אמרה ו מקדשה אמר רבשי אומר לו אנחנו מפקיעים את הקידושים האלה קידושים לא אבו הוא עשה שלאו כעוגן לפי כך עשו אמו שלא כעוגן והפקאן רבנן לקידושי מינה הפקיעו את הקידושים זה מקרה אחד מקרה שני מופיע ביבמות בדף קי ב הייתה קטנה ש ש התקדש בקטנות שזה קידושים דרבנן ועכשיו א הביאו אותה לעשות קידושים דאורייתא גדלה האי עובדה דאבה בנר ש יש עיר בבבל היתה עיר בבבל קוראו לה נרש העיר שם בנר ש פה מסופר על גניבה כתוב שזה היה עיר שכנראה היו גנבים זה היה עיר של גנבים ככה אלי לא יפה לדבר לפני ראש שנה אבל זה גמרא בחולין הגמרא בחולין אומרת נשכח נר שעה אם מישהו מנר ש נתן לך נשיקה בדיק לחיך תבדוק את השיניים שלך ש לא לקח לך אחד שיניים ככה אומרת הגמרא בחולי אז א אז אח הנה בן הרש זה היה היה היה גם נשים גנבו שם בקיצור והקדישה כשהיא קטנה וגדלה והטבה בקורסה ועתה אחיינה וחטפה מנה ורב בונה ורב חנה תלמידי דרב אבו אתם ולא יצריכו הגיטה מבטרה לכאורה למה הרי הקידושין של השני קידושין דאורייתא קידושין אמר רב פפה נרש מנסו נסיבי ואדם מטבע בקורסה נרש קודם עושים מה קודם עושים קידושין ורק אחרי זה יושבים על הכיסא כלה בגלל בגלל הגנבים האלה שגונבים את השיניים בנשיקות אז גם אנשים לא לא לקחו סיכונים אתה לא מוריד עוזב לרגע אחד כל מי שה בצבא כמו נשק לא מורידים את הנשק לא עוזים את הנשק שנייה אחת לא עוזבים את הנשק אז לא עוזבים שלא יגנבו לך אז זה מה שרב פפה אמר רבשי אמר הוא עשה שלוק הוגן עשו ו שלוק ההוגן ובכינו רבנ לקידושי מנה אמר לרב ינה וכולי כל הסיפור הזה כאן יש קוש סתם לידיעה רב פפה שומר בן נרש רב פפה היה היה ראש ישיבה בעיר נרש אנחנו יודעים את זה מגירת אשרי הגאון מתשובות הגאונים מכמה סוגיות ירושלמיות רב פפה היה הראש ישיבע נרש ו רב אשי הוא היה הוא קיבל תורה מפי רב פפה הוא היה דור אחד אחרי רב פפה רב פפה היה דור חמישי לאמוראים הוא היה תלמיד של הבי ורבה ורב השי היה דור שישי של המוראים אז רב פפה אומר ככה אנחנו עושים בנר ככה אנחנו עושים הוא אומר ככה אנחנו עושים מה אומר לו רבשי לא זה עזוב מה מה מה היה מה היה המחלוקת בין בין רב עשי לבין לבין רב פ פע אומר לך ראש ישיבת נרש אומר לך ככה זה אצלנו נרש מה אתה אומר לו הסברים אחרים כנראה צריכים לומר אנחנו נשתמש במה שעכשיו אני מתרץ בהמשך שלא היה מחלוקת ולא ספק שב נרש היו קודם מקדשים ואחרי זה מושיבים על הכיסא כלה זה פשוט השאלה היא רק מתי זה התחיל המנהג הזה הרי הם מדברים כאן על תלמידי רב שזה הדור השני לאמוראים שמואל למשל שהוא גם שמואל שהיה דור ראשון לאמוראים נפטר משהו כמו 40 שנה לפני שנולד רב פפה 40 50 שנה לפני שנולד רב פפה בסדר מדברים על דור אז רב השי רב פפה אומר תמיד זה היה ככה אין צורך לחדש את מה שאתה מחדש רב השי אומר תשמע איך זה התחיל זה התחיל במעשה ההוא בעקבות המעשה הזה ששמה היו הבלי גט אז התחילו לנהוג נרש לעשות ככה מסתבר שככה ככה ההסבר ביניהם למה זה כל כך חשוב לי ה השאלה קודם כל כי זה אדם צריך להיות קשה לו אם מי שיודע שרב פפה היה ראש שיבה ב נרש אז מה זה עכשיו רבה שמתווכח עם ראש הישיבה של נרש מה עושים נרש לא זה לא ויכוח מה עושים בנר זה קודם כל אבל גם אנחנו נשתמש בזה עוד בהמשך הדברים בשביל בשביל להסביר כמה עניינים אז שני המקרים האלו לא היה לא היה גט אבל שם היה בעיה בקידושין אבל יש שלוש מקרים שבהם יש יש גט אבל גט פסול מקרה אחד זה המקרה שלנו מקרה שני זה המקרה בגמרא מסכת גיטין לדעת רבן שמעון בן גמליאל ה יש תקנה במשנה בגיטין כתוב התקין רבן גמליאל שלא ייו מבטלים פני תיקון העולם אנשים היו מבטלים את הגט ש את הגט שהם שלחו ובלי להודיע לאישה האישה לא יודעת מתחתנת תקין לא לעשות את זה מה הדין אם ביטל אמר שלא יהיה ביטול מישהו בא לבית דין אני רוצה לבטל גט לך מפה לא נותנים לך לבטל אבל הלך ביטל הלך לבית דין של רבנים אולטרה אולטרה לא יודע מה הסכימו לו ביטל מה הדין ביטלו מבוטל או ביטלו לא מבוטל אומר אז יש מחלוקת רבי ורבן שמעון בן גמליאל לפי רבן שמעון בן גמליאל ביטלו אינו מבוטל שואלת את הגמרא איך יכול להיות דאיית אמרת הגמרא הפקנו רבנן לקידושין על ידי גת והמקרה האחרון זה המקרה עם השכיב מרע שיש לנו הלכה שכיב מרה שנתן מתנה כשהוא היה חולה הוא חשב שהוא הולך למות ואחרי זה אמרו עליו תהילים התפללו עליו עברי אז מה הדין אז המתנה חוזרת זה הוא נתן רק על דעת שאם הוא ימות זה פשוט אז יש מחלוקת המוראים רב הונה אמר ככה מופיע ב בגמרא ב גמרא בגית עג גיטו כ מתנתו מה מתנתו ממד חוזר רף גיתו ם מעמד חוזר רבה ורבה לא סביר לא זורה דרב הונ הגזירה ש ה אמרו יש גט לאחר מיתה אמרו לא אין דבר כזה בגט הוא לא יכול לחזור כי אם הוא יכול לחזור בגט אנשים יחשבו שהגט כשזה כשהוא כן מת ממתי ה עובדה שוא יכול ה לחזור סימן שהגט יכול לעבוד גם אחרי שבן אדם מת ואז היו הרבה אנשים שרצו לתת גט לאחר מיתה אחד הוא לא רוצה שאשתו אחרי זה תזדקק ליבם אומרים תך לאחר מותי וככה אנשים יגיעו לקלקול גדולים אמרו אין דבר כזה הוא לא יכול לחזור בגט שלו בסדר זה אלה שלושת המקרים אז הרי הלבן מתייחס פה אומר קודם יקש ד קדש אמרנו לגבי שני המקררים של הקידושין קודם קש דרן קדש אבל במקרים של הגירושין נכון השתמשו באותו לשון שנאמרה בקידושין אבל זה אותו הגיון קלד מגרש הדעת דרבנן מגרש ככה מסביר ככה מסביר ריע לבן אבל בסוף זה עובד זה אומר ככה מדורית ללא בתי משום קולנה ואשת תי שפיר מדאורייתא לא בטיל ורבנן בתקנתם העמידו כשרותם מן התורה כדי אמרה עכשיו כמובן שלפי ריה לבן קשה מה שואל מה שואל מה שואל רבינא את רבשי תן ח קדיש בכספה קדיש בקלמר אז לא הבאתי לכם את זה פה אמרתי את זה בשיעור היומי נגיד את זה מופיע ברי הלבן ש הממרה הזאת של רב ינה שאמר לרב השי היא לא נאמרה פה היא בעצם ממרה שנאמרה בסוגיות של הפקעת הקידושין בלי גט לא לא בסוגה של הכשרת הגד ואבל כיוון שהעתיקו את כל הלשון העתיקו את כל הלשון לפה יחד ם הממ של רבנה ורב השי שאלות של רבינ ורב השי וככה גם מסתבר למה מסתבר כך מה פתאום פתאום רבנה אומר לרב השי מה רבנה איפה רב השי פה בסיפור שלנו יש כאן ממרא של רבה הגמרא שואלת פתאום אמר רבנה לרב השי אבל בסוגיה במסכת במסכת בבא בטרה בדף סליחה בסוגיה ביבמות בדף קי רבשי אמר הוא עשה שלו כעוגן שללו כעוגן רב השי אמר את זה אה אז רב ינה שואל אותו א רב השי ידידי הם היו הם היו בני אותו דור רב השי ידידי אם הוא קידש בכסף טוב מה אם קידש בביה א זה מתאים רב השי אמר את הדין רב ינה הקשה עליו זה אחרי זה העתיקו את הסוגיה משם אז העתיקו את הכל גם גרו עם זה את הר אבל זה לא שייח לפה לא אני אומר את זה ריע לבן אומר את זה בהמשך הדברים מי שרוצה סתכל בזה אבל כבר א היו הרבה מאוחרים לרי ה לבן שאמרו את זה גם כן מעצמם אמרו את זה מעצמם קיונו לריה הלבן אחד מהמהם זה רבי יצחק אייזיק הלוי בעל דורות הראשונים בעל דורות הראשונים בקרח מי שלא מכיר אותו אני עכשיו לא יכול להסביר תסתכלו אחרי זה ויקיפדיה אז בדורות הראשונים בחלק ב' עמוד רנה מי שרוצה יראה שם בסדר טוב על כל פנים זה השיטה של רי ה לבן שיטה שיטה שלישית ששיטה זה שיטה שלישיית שיטה רביעית שיטה קצת קשה אבל היא שיטת רבנו שמואל מופיע ב בתוספות הראש וכך מופיע גם בריאה ש כיוון שיש כוח ביד חכמים להפקיע את הקידושין אז הבן אדם לא מעוניין שחכמים יפקעו את הקידושין כי אם יבקיעו את הקידושין כל הביות שה בזנות ממילא הוא ממילא הוא רוצה שהגט יהיה גט אבל מה שפועל בסוף זה הגט עכשיו מה שגרם לרשב וכולם להגיד את הפירוש הזה היה להם קשים קושי איך אפשר להרוג אישה הרי זה התראת ספק אולי אחרי זה התנו גת יבקיעו את הקידושים איך מה יהיה יכפה על בת אחותו או מישהו אשתו תזנה ירצה להציל אותה אז הוא יתן לה זה יתן לה גט יבטל את הקידושין אז זה בעיה אז הרשבא אמר לא זה לא לא יעזור למה כי מה שפה פול זה הגט מעכשיו הקושי בשיטה הזאת ברור לא באתי ליישב אותו עכשיו שבן אדם רגיל לא עושה את כל החשבונות מתכוון לזה הוא עוזה על דעת חכמים מה שייך עכשיו להגיד שהוא לא רוצה שיהיה ככה ממילה הוא מסכים שיהיה ככה כי הוא יודע שחים יכולים לעשות לו ככה זה זה תסבוכת ש בחורי ישיבה מבינים אבל עם הדבר לא יורדים לסוף דעת העניין הזה אבל הכו פנים זו שיטת יש הסבר גם אני משאיר לרמ ים את העניין הזה אבל יסבירו את זה בשיעורים אבל זו שיטת הרשב שיטה א שיטה חמישית היא שיטת השיטה ישנה יש את זה הבאנו את זה כאן שיטה ישנה זה נמצא ב בעמוד הראשון למטה והי ד מתרצה שורה אחרונה דכי אמרינן פקינו רבנ לקידושין מנה לאו משת קידושין לא כמו רשי שאומר שזה תנאי ולא כמו תוספות שאומרים אבקר בדין הבקר אלא אשת ששת מעשה וכל זמן שלא נעשה המעשה שלא קיבלה גת באונס כי גבנה חייבת בחנק אומר זה הפקעת קידושין זה רק מרגע הגט לא מוסבר איך איך רק מרגע הגט איך ר מרגע הגט יש הפקת קידושים לא מובן אפשר אפשר תמיד לעשות קימטה שהוא כמו הרשב ואזה אפשר אבל זה העיקר חסר מן הספר אתה צריך להסביר למה זה מעכשיו גם כמו ריע לבן קשה להגיד שהוא אומר תסביר את זה הוא לא אומר אומר זה מפקיעים אבל מפקיעים מעכשיו כי הרשב לא אומר שאין הפקעה בסוף ההפקעה זה רק איום שיוצר את האפשרות פה אומר שיש אז שיטה תמוה כבר מגיע בשיטה מקובצת של מסד הרב קוק כותב שמה זה נפלא לא מובן נ זה אחרי זה הוא נותן שמה איזה הסבר ש בעיני עוד יותר קשה קושיה בכלל מי שרוצה יעיין שמה בשיט המקובצת בהערות אם תנוח דעתו אז אני והוא לא באותו לא באותו ראש טוב זו השיטה סת השיטה האחרונה שאני רוצה להתייחס אליה היא שיטת הרמבם ממנה פינה ממנה יתד ממנה אני חושב אפשר לפתוח לפתוח פתחה לכל לכל לכל הסוגיה הזאת ושיטת הרמבם היא כזו קודם כל אין ברמבם זכר למושג הזה הפקת קידושין בכל החיבורים שלו לא הזכיר את הנושא הזה של הפקנו רבנן לקידושין מינ ודרכו של הרמבם בהלכות שההוא מסביר איפה שהגמרא אומרת יש כאן איזה איזה הלכה מיוחדת אז הרמבם כן מסביר איך היא מדברי סופרים אמרו שכך וכך אמרו שזה אין כלום לא מופיע ברמבם לא שאני בקיא בכל כ הרמבם יכול להגיד לכם ב-100 א אבל גם יש מחשב אפשר לבדוק אבל גם תגידו לא חיפשתי טוב אז כבר העירו על זה אחרונים שהם בקיים ברמבם שלא לא מצאו ברמבם האמת שבעניין הזה הרמבם הולך אחרי הריף הריף בכל הסוגיות ש הנו אין הסוגיה ביבמות קי לגבי הסיפור בנר ש בכלל לא מובא לא מובא בריף ולא מובא זה הסוגיה בגיטין היא לא להלכה כי אנחנו פוסקים הלכה כרבי שביטלו מבוטל אומנם יש תוספות שאומרים שגם בשיטת רבי אם הוא ביטל בפני עד אחד אז כן גם צריכים את זה אבל זה חידוש של התוספות והרמבם לא מסכים והרי לא לא מסכים אבל גם בסוגיה של שלנו וגם בסוגיה במסכת בב בטרה וגם בסוגיה בגדן עג לא מביא הריף מתעלם מה מההסבר הזה של פקינו רבנן וזה לא דרכו של הריף הריף את טעם ההלכה הוא מביא הוא לא מביא את השקל וטריה שנאמרה באריכות אבל את ה את היסוד של את הטעם של הלכה הוא מביא למשל א בפרוס בול שהגמרא שואלת א מי קמד מדאורייתא משמת את שביעית קון רבנן לא תמת אז הגמרא מתרצת בשביעית בזמן זה דרבנן מחלוקת הב ורב הגמרא בגי מפורסמת שמה הריף מביא הריף מביא כי זה טעם הלכה זה דבר ש צריכים להבין איך איך זה עובד נפקין גדולה וכאן הריף מתעלם לגמרי ובעקבותיו הרמבם יש שתי הלכות שתי הלכות הלכה אחת שבא הדברים ממש קשים ועוד שתי הלכות שבהם הדברים חצי קשים בוא נראה הרמבם נמצא ב בעמוד י כ יותר מדי עמודים עמוד ארבע אומר הרמבם בפרק ד מלכות אישות אין האישה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש ישה בעל כוחה אינה מקודשת אבל האיש שה נשו עד שקידש בעל כוחו הרי זו מקודשת אז מי שקורא את הרמבם מה מה נראה לו מה נראה לו הסיבה שמקדש אישה בעל כורחה אינה מקודשת בגלל שאין האישה מתקדשת אלא לרצונה ומשום כך לא כתוב אבל זה מה שעולה בסדר הפסיק ששמו פה בפרויקט השוט וודאי תומך בזה כן והמקדש אישה בהל כוכה אינה מקודשת ככה זה נראה למי שקורא באופן פשוט האיש שה נשו עד שקידש בעל כוחו הרי זו מקודשת זה הגמרא שובת היה הרמבם צריך להגיד לנו שזה לא בגלל שאין הש שת לרצונה לא בגלל זה א מ צריך להגיד אין שקדש שתה לרצונה והמקדש אישה באל כוחן המקודשת שחכמים הפקיעו קידושי או מדברי סופרים או מדרבנן או משהו אבל האיש של איך הרמבם ככה כביכול כביכול א זה ההלכה השנייה זה ההלכה שלנו אונס בוגטין יתנה עליה שיהיה גט אם לא בעת 30 יום למדינה זו הה בדרך בתוך 30 יום וחלה או עקבו נהר ולא בעד אח 30 יום הרי זה גט אפילו עומד וצובע אחריני ינוס למה שאיין אונס בגיטין וזהו שן עונס בגיטין וזהו מה זה ש עונס בגיטין יש עונס בגיטין מדאורייתא שתקנו שתקנו חכמים שלא יהיה אונס בגיטין והבקיע הקידושין משהו כלום הרמבם לא מסביר זה עובדה מי שקורא את הרמבם יכול לחשוב ש שזה הדין ה ברירת מחדל שאין עונס גיטין לא יודע שבעצם מדינה יש עונס גיטין וחכמים תיקנו משום צנועות פרוצות כל הסוגיה הזאת אין לה זכר בזה אני לא זה לא קושה שאי אפשר לאכול לרוך צהריים איתה אבל זה אבל זה זה מפריע זה מפריע למי שמורגל בלשונות הרמבם יש כאן איזה הפרעה גם השכיב מר שכתב גת לאשתו פה כבר הרמבם קצת יותר זה וגרשה ועמד אין לא יכול לחזור בו שאין גיתו כמתנת שאם תומר יחזור בו יאמרו גיתו לאחר מיתה יגרש כמו מתנתו שאינה קונה אלא לאחר מיתה אז פה הרמבן כבר כבר כן הזכיר שיש הוא מסביר את הסיבה למה אין כיתו כ מתנתו מה שהוא לא עשה מה שהוא לא טרח לעשות באונס בגיטין אולי בגלל הסתירה בין מתנה לבין גט אבל גם לא הזכיר כלום אז מכיוון שגם הריף וגם הרמבם לא הזכירו את א את את דין אקאינו בכלל אז א אולי צריכים להסביר את שיטת הרמבם בדרך בדרך אני לא חושב שהיא כל כך מחודשת אבל אם זה לא כתוב כנראה שהרב לא לא חשב שזה שזה דין זה דין נכון אף כינו אני אסביר נסביר למה יש ירושלמי ואנחנו יודעים מכמה מקומות וגרא כותב את זה בביאור הגרא כמה פעמים שדרכו של הרמבם להימשך אחר הירושלמי דרכו של הר ממשך אחר כה הגר כותב בכמה מקומות הירושלמי מדבר על הסוגיה בגיטין שדיברנו על ביטלו מבוטל אומרת הסוגיה בגיטין עבר וביטלו נשמ מנד אם ביטלו הרי זה מבוטל דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אנו יכו לבטלו ולא להוסיף על תנאו יעות אמר רבן שו ב גמליאל מה התמה דרבי דבר תורה הוא שיבטל והם אמרו שלא ביטל לכן הם אמרו לא לבטל אבל זה דבריהן עוקרים דברי תורה וכי זתים על שמן וענבים על היין לא תורה או שיתרום ואן אמרו שלא יתרום מפני כדי לשבת ולא עוד אל שמרו עבר ותרם אין תרומתו תרומה אז מה שמסביר פה בקורבן העדה שזה בסוף נימוק זה הסבר של שיטת שיטת רבן שמעון בן גמליאל ו לעומת שיטת רבי מה המחלוקת המחלוקת האם חכמים יכולים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה חכמים יכולים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה כולם מסכימים השנה בראש השנה אנחנו לא נתקע בשופר חכמים תיקנו לעקור דבר מן התורה בש ואל תעשה אבל יש מחלוקת המוראים גדולה רב חסדה ורבא במסכת הבמות בדף פט האם חכמים יכולים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה מה הדוגמה שיש שמה בגמרא בות יש כמה דוגמאות יש א יש דוגמה אחת של של מי שתורם שמן ה שמן על זתים על שמן או מי שתורם מן הטמא על הטהור יהודי שטרם מתרומת מחלק מהפירות הטמאים הוא טרם את זה על הפירות התאורים אז אומר אומרת אומרת יש זה קודם כל יש לזה קודם כל א רגע אחד אין תורמין מן הטמא על הטהור כך כתוב במשנה מסכת תרומות ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה במזיד לא עשה ולא כלום לא עשה ולא כלום פשטות המשנה שום דבר חכמים א זה תרומה מה היא לא עשה ולא כלום אמר רב חסדה לא עשה ולא כלום כל עיקר ואפילו ההיא גריבה דרל תבלה משהו הפריש נהייה טבל אחרי זה אתה מפריש תרומה חדשה מהת את הטמא הזה אפשר מה לאכול גם בתרומה דאורייתא אם זה ענבים יכול לאכול את הענבים יכל את הענבים האלה זה תרומה מדורה זה תרומה לא מה חכמים עקרו דבר מן התורה וקום ועשה זה פשטות לשון המשנה לא עשה ולא כלום זה פשטות המשנה רב נתן ברבי יושעי אמר לא עשה ולא כלום לתקן את השיריים אבל תרומה וזה לא שהוא לא עשה כלום הוא לא עשה כלום לעניין שאי אפשר לאכול את השאר זה לא פשט המשנה אבל זה דעתו של רבתם בראש במשנה וככה המחלוקת הזאת הולכת אז זה דוגמה אחת יש יש עוד כמה וכמה דוגמאות שמה בגמרא לגבי הזה אני אתן דוגמה שקשורה קצת גם קודשים יש בריתה הברייתא אומרת דם שנת וזרקו קיבלו את הדם לזרוק על גבי המזבח שחטו קורבן חטאת שחטו קורבן חטאת עכשו זה זה לזרוק את הדם על גבי המזבח תכף תבינו למה חטאת ורצה אם בשוגג ורצה אם בשוגג שמת זה במזיד לא רוצה אבל אם זה אתה אדם היה טמא ואתה ידעת שזה טמא ושפחת את זה למרות שזה אדם טמא לא ורצה לא ורצה הכוונה הקורבן לא עלה לך שואל את גמרא הרי מדאורייתא ארצו מרצה מדאורייתא זה מועיל גם במזיד למה איפה אנחנו יודעים בשביל זה הכהן הגדול לובש ציץ על מה הציץ מרצה לרצון לפני השם על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמע בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון ואמרי רבנן לא ורצה עכשיו כשאתה אומר לא ורצה אז הוא צריך להביא עכשיו עוד קורבן נכון אז היא לא ורצה וכמ דר ומייל חולין לאזהרה אז אתה לכן אמרתי חטאת בסדר כי עולה יכול להקדיש אותה בכל מקרה שלמים יכול להקדיש בכל מקרה חטאת אתה לא יכול להקדיש חטאת אם אתה כבר לא חייב חטאת אזה אז איך אה אז לא רוצה כ א ראייה של רב חסדה אומרת הגמרא לא אמר רבי יוסי ברח מה היא לא רוצה זה לא מתיר את הבשר באכילה אבל אבל להביא עוד קורבן לא מביאים אבל בעלים נתפרו אומרת ה סוף סוף צריך לאכול כתוב ואכלו אותם יש מצה לאכול את הקודשים ואכלו אותם אשר קופר בהם זה שואל תעשה בסדר אז זה דוגמאות נפק מינות במחלוקת הזאת הגדולה האם חכמים יכולים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה או לא ולכאורה לכאורה היה מקום לומר שכל השיטה הזו של אקינו רבנן לקידושין היא מתאימה לשיטת המוראים שאפשר להפקיע דבר אפשר חכמים יכולים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה רק לסבר את האוזן אולי בדרך מליצה אני אומר את זה אני לא יודע אם דרך מליצה או זה דרך פשט אני כי אין לזה שום מקור אין בגמרא שם אין הסבר במה נחלקו במה נחלקו האמוראים הגמרא בבמות אין הסבר מה נחלקו האמוראים כולם מסכימים שזה שחרים לעקור דבר מן התורה בשה ואל תעשה או בכלל היכולת לעקור נלמד ממה שכתוב ועשית ככל אשר ירווח ככה מופיע בראשונים אבל מה הפשט אז מהש בררה של המחלוקת אז א אז רציתי להגיד אולי בדרך אפשר שזה תלוי בדרשה שכתוב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימינו שמאל ועשית ככל אשר יורוך מה הכוונה לא תסור מדבר גד לך ימין או שמאל אז דורשת הגמרא גם אם אומרים לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל מה זה מה זה אומרים לך על ימין שהוא שמאל שמאל שהוא ימין קשה אם אתה יודע שזה לא בסדר שהם טועים שמאל מה תעשה מה שהם אומרים יש יש למדנו הוריות נכון תלמיד שיודע שבית הדין הגדול טעו אסור לו לעשות כ כהוראת אז זה דן בזה הרמבן בשורש הראשון בספר המצוות ועוד אולי אפשר להסביר ככה לא תעזור מדבר שיגידו לך ימין ו שמאל אומרים לך על שמאל שהוא ימין על ימין שהוא שמאל מה זה שמאל שהוא ימין מה זה ימין שהוא שמאל שמאל שהוא ימין זה שמאל זה תמיד לפחות וימין זה תמיד להוסיף כתוב יצר תינוק ואישה על עולם תהיה שמאל דוחה וימין מקרבת בסר תמיד שמאל זה היד החלשה זה לא הוריד ככה מסבירים חלק מהמפרשים ש מה שכתוב בספר יהושע לא תסור מן הדבר אשר צבחה משה עבדי ימין מה זה ימין ימין זה לא להוסיף שמאל זה לא לגרוע זה לא לסור ימין ו שמאל לצד שמאל זה לעשות פחות לצד ימין לעשות יותר אל תוסיף עעל מה שאמרו לך ואל תעשה פחות ממה שאמרו לך אבל בדרבנן מה הפשט אומרים לך על ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין אז אפשר להסביר ככה לפעמים חכמים אומרים לא לעשות מצווה כמו לא לתקוע בשופר בשבת אומרים לך על שמאל שהוא ימין זה בשביל לקיים מצווה אחרת אם אנחנו לא זה אנשים בסוף יבואו לחלל שבת אנחנו באנו לקיים את השבת ורים לך שמאל שהוא ימין זה בסדר זה לא שמאל זה לא שמאל אל תטעה זה לא שמאל תעשה מה שאומרים לך אומרים לך על ימין שהוא שמאל אז מה הכוונה הם אומרים לך לעשות יש מצווה חדשה מדרבנן אמרו חנוכה אמרו מה זה איך אתם מוסיפים אומרים לא המצווה הזאת אנחנו היא היא נועדה כדי או לקיים מצוות אחרות שנאמרו בתורה זה לא הוספה אומרים לך המין שהוא שמאל אל תראה את זה כוספה לא הוספנו פה זאת דרך אחת זה כמן דאמר שחים יכולים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה אבל הפירוש היותר פשוט הוא על שמאל ש ימין שהוא שמאל על שמאל שהוא ימין זה חכמים שאמרו לך לא לעשות משהו על ימין שהוא שמאל אומרים לך תעשה קום ועשה אומרים לך אדוני לך עכשיו תביא חולין בעזרה תביא לחטאת אמ מה אתם מוסיפים אנחנו עושים פה משהו שאסור לעשות אומרים לי לקום ולעשות משהו אומרים לך לא לא זה שמאל כי אם אנחנו לא נעשה את זה אתה יודע מה יקרה כל מיני גזרות ודברים איזה דברים אנשים יעשו יבואו לפחות מן התורה לכן אמרנו לך לקום ולעשות אז אני אומר על דרך אף אחד לא אומר את זה אני אומר על דרך אפשר כ דעתי להגיד שאולי בזה נחלקו המוראים אין לי שום רעה לזה אני אומר בדרך מי שרוצה לקרוא לזה מליצה יקרא לזה מליצה מי שרוצה אפשר אפשר מי שרוצה אמת אמת כל אחד לפי מה שנראה לו טוב על כל פנים אז אפשר לומר אפשר היה לומר וזה לא רק שאפשר היה לומר הרי יש יש יש גם ראשונים שככה ככה מתייחסים לדין של אקאינו כסוג של של יש בכוח חכמים לעקור דבר מן התורה הבין רבנו משה בן מימון מה ירושלמי מהירושלמי בגיטין הוא לא המציא את זה הוא ראה בירושלמי בגיטין שההסבר בדעת רמ ש גמליאל שחכמים עקרו דבר מן התורה בקום ועשה אה אז אם ככה כל הסוגיות האלה הם לפי השיטה שאפשר לכות דבר ממה התורה בקום ועשה אנחנו לא צריכים לפרש כל הסוגות האלה ככה המעשה ב נרש רב פפא תווח עם רב השי תווח איתו דרך אגב יש עוד המוראים שהיו סבורים שאפשר לעכור בקום ועשה לפי חלק מהראשונים עוד נגיע לזה אני רק מראה מקום הוא לא לא יודע בבקיאות אם הגעתם בדף יא לסוגיה שלגר קטן לפי שיטת התוספות אז ככה מסבירים אחרונים את התוספות שרב הונה שאמר שגר קטן הוא הגירוד שלו חלא זה כי יש כוח ביד חכמים לעקור דבר ן התורה בקום ועשה ככה יש מסבירים את שיטת התוספות שם עוד נגיע לשם ו בעזרת השם יתן שיעור לא על הנקודה הזאת אבל על אז יש את אז זה הרב פפא שרושי ובן הרש אומר לך לא רב השי אמרנו מה מה היה אז זה היה הוויכוח בין רב השי לבין לבין רב פפא רב פפא לא מוכן לקבל כי זה אי אפשר לעקור דברים תורה בקום מעשה אומר לא מאז ומעולם פה חששו ותמיד עשו את זה רש אומר לא מעשה ככ הוא הבין את המחלוקת בין רב פפה לבין זה את הסוגיה במסכת בב בטרה אז אפשר להסביר אפשר להסביר כמו רבשי שמר רב קינו רמן לקידושין אבל אם אנחנו לא מסבירים כמו רבשי אז למה יש לנו הרי סוף סוף יש את הממרה הזאת של של בישה הממרה של של לא שמה זה מרב רבשי אמר באישה ודא קידושים לא אהבו אז הוא הבין שזה בגלל שאישה מתשת לרצונה ככה הרמבם פסק זה לא בגלל שהפקנו רבנן לקידושין אלא באישה צריך רצון יש לימוד לזה שצריך רצון באישה והלכה והייתה אז ככ מביא רשי בקידוש עוד מקומות אז צריך שהיא תלך מעצמה כל כפייה באישה לא טוב ככה הרמבם מבין אולי הל הרמבם עוד מקור חוץ מהגמרא שלנו לעניין הזה אני לא יודע אבל ככה הרמבם מבין מה נעשה עם הסוגיה שלנו והסוגיה של שכיב מרה לשיטת הרמבם מה נעשה אז כנראה אפשר להסביר ככה אפשר להסביר שיש בכלל צריכים לכאורה לשים לב לגמרה זה היה רבא רבא אמר רב ספרה דנפש אמר רבא מעצמו כנראה עד ימי רבה זה לא היה ככה רבה מעצמו אמר אבו יסי אין עונס בגיטין אין עונס בגיטין קחו את שכיב מרע היה שם מחלוקת רב אונה רב אונה שם בגיטין עג חולק על רבא ורבא חולק על רבא ורבא מה עושים עם שכיב מרה הרבא ורבא שהם היו רב אונה היה תלמידו של רב דור שני למורים רבא רבא אחרי זה רב רב יוסף דור אחרי זה רב הדור אחרי הם הם לא לא קיבלו את מה שרב הונה אז הם שינו את ההלכה את המנהג אז אולי אולי ככה הבין הרמבם הרמבם הבין שאין עונס בגיטין זה ודאי שהדבר הזה תלוי אם מה שאנשים יודעים אנשים בסוף הם נותנים גטים אם הם יודעים שלא יעזור לך אונס ככה נוהגים כולם אין אונס תדע לך אתה נותן גד בלי תירוצים אחרי זה הוא יודע שככה עושים זה נהיה ככה בסוף המנהג יוצר גם את ה יוצר גם את התודעה של בני אדם מה שכולם עושים כ למה עשינו את המנהג הזה משום צנועות ומשום פרוצות עכשיו שואלת הגמרא מי כמידה וזה נכון אז זה שאלה התשובה מצויינת לפי השיטה של שאפשר לעקור דבר מן התורה בקום ועשה אבל לפי ה שאי אפשר אז אין עונס בגיטין כך נקבעה הלכה שונס בגיטין ומה יהיה במקרים הראשונים שהגיעו אולי במקרים האלה באמת רבה עוד א עוד דאג ש עוד גט או מה שלא יהיה עד עד שזה לא היה הלכה קבועה בישראל שכולם יודעים שככה צריך לעשות נקבעה הלכה שגי ממילא כולם יודעים לעשות את זה כאין אני אומר כאין שיטת ה כאן שיטת ה רשבם אותו דבר שכיב מרשי נותן גט רבו את הגט לא לא בן אדם כותב בעצמו על על זה אנשים יודעים שכיב מר הוא לא השכיב מר הראשון ולא השני ואנשים קמו ואנשים זה בסוף הולכים כ כמנהג הולכים כמנהג ואותו דבר לכן גם שי למה לא אין לו את האפשרות לחזור אז הרמבם מסביר למה אבל לא אקאינו לא אקאינו אין הפקנו ככה אפשר היה לומר בזה אני מסכים שאפשר להתווכח עם השאלות האלה עם ההסבר הזה שאין אונס בגיטין שאחרי שנהיה הדין מה היה לפני ומה היה עד והגמרא ריתה של הגמרא לא ככה אבל רואים שגם הריף לא ציטט לא ציטט הריף לא ציטט את זה לא ציטט אז ככה אפשר לאני ודעתי להסביר את יש עוד הסבר ברמבם שאני לא הצלחתי להבין אותו ולא מסכים איתו תסתכלו אזה כתב בספר יד פשוטה כתב איזה הסבר אני לא לא הבנתי מה הוא רוצה יש כאלה אמרו ברמבם כמו רשבם יש כאלה אמרו כל מיני הסברים ברמבם מה שלא יהיה אני מציע כאן אפשרות אחת ברמבם ההסבר ה זה הוא גם מתאים לשיטת התוספות והוא גם מתאים לעוד דברים התוספות שאלנו אה איך מלא אפשר להפקיע כסף איך אפשר להפקיע ביאה מה התשובה חכמים יכולים לעקור דבר מן התורה גם בקום ועשה אה אמרנו שלא יכול בקום ועשה אז כאן יש חידוש של תוספות יש יסוד גדול של תוספות יסוד של תוספות מופיע בכמה מקומות בשס גם ביבמות וגם בעבודה זרה שכל הכלל הזה שאי אפשר לעכור דבר מן התורה בקום ועשה זה רק שאתה הולך לעדיה נגד התורה אבל אם יש איזה אסבר איזה משהו שבני אדם יכולים לקבל איזה משהו שבני אדם יכולים להבין ושים שזה קום ועשה במקרה כזה חכמים יכולים לעקור ככה סוברים התוספות התוספות כנראה הבינו שהמחלוקת בין מנדה אמר שאפשר בקום וס לא ודאי שחים יכולים לעשות גם בקום ועש מה זה משנה שב על תעשה קו מעשה הקדוש ברוך הוא ציה לתקוע בשופר מה בל שאחנו שב על תעשה זה יותר קל מרידה בקדוש ברוך הוא מה זה אתה לא תוקע בשופר מה זה משנה מה הקדוש ברוך הוא אמר מה הגיון התשובה חכמים זה לא מתקבל על דת בני אדם חכמים לא תיקנו דבר שלא יכול להתקבל על דת בני אדם שהולכים נגד התורה להגיד לא לעשות משהו אנשים יכולים זה אבל לעשות משהו נגד רצון השם בפועל זה חכמים לא השתמשו בכוח הזה שלהם יש להם את הכוח כל אשר רוחה אותו כוח יש להם לא השתמשו אבל איפה שזה אפשר ליישב את זה על דעת בני אדם באיז שהיא דרך ואופן דוגמאות דוגמה אחת יש לגבי אה זה מופיע בתוספות הבאנו כאן התוספות הזה תוספות ב ביבמות בדף פט עמוד עמוד ב' לגבי לגבי קידושי קטנה קידושי קטנה שה מדרבנן לא שאבא של קידש קדשה קטנה התקדש עכשיו היא נשואה לכהן אז כתוב שהוא יורש אותה והוא גם מתמ לה איך איך הוא מתמה לה זה קדושים דרבנן היא לא אשתו איך הוא מתאמ לה אומרת הגמרא בבמות יש לכם את הגמרא פה זה מופיע בעמוד ארבע למטה אומרת הגמרא ומדרבנן מתמה לבעל י משום דול מת מצווה זה מת מצווה הקטנה הזאת שמתה איזה מת מצוו אמר חבר קדיש הכל מה מת מצווה ומיה ומת מצווה ואת אזה מ מצה כל שאין לו קוברים קורה ואחים עונים אותו אין זה מת מצווה אם אתה רואה אתה רואה בשדה מישהו אתה צועק אף אחד לא בא אתה כהן תקבור אותו אם אתה צועק ואנשים יכולים לבוא אל תקבור אותו אתה כהן אסור לך להתמ לו אומרת הגמרא חנמ כיוון דלא ירת לה קריה ולא ענולה כיוון שהוא יגיד למשפחה שלה בואו בואו תקברו אותה אומר לה אדוני אתה את הכסף אתה לוקח ואת העבודה אתה משיך לנו לא לא אז זה כמו מת מצווה שואלים א שואלים תוספות תראו בעמוד חמש אומר ונראה לרי שורה שניה דמשום דירית לה לא אביה מת מצווה זה לא באמת מת מצווה את יו אנשים טובים צדיקים גם המשפחה שלה בסוף מה זה זה האחות שלהם מה זה אלא משום דיש כוח ביד חכמים לעקור דבר שהוא מן התורה בדבר הדומה כדי פרשתי לאל כיוון דל ירת לה דומה למת מצווה אז זה אז הם לא הלכו נגד אמרו תשמע זה זה הרחבה של המושג זהזה דומה אנשים יבינו תשמע בסוף מי יטפל בה מי יטפל בה לא יטפלו בה וזה יתעכב הטיפול ועד שהתווכח והאחים שלה ינסו לקבל מזה כסף או בזיונות אז זה מת מצווה זה לא זה לא מת מצווה גמור אבל זה דומה למת מצווה וזה לא נראה ראה בעיני בני אדם עקירה במקרה כזה אפשר בקום ועשה אומי אנם מץ מצווה גמור וכן נראה דם שדמת מצווה גם הוא מטמ לה מכן ך תמ למקום שיש ישראל דמת מצווה וכולי אז שיטת רי יש גמרא מסכת מסכת עבודה זרה הגמרא אומרת הנושא ונותן בשוק של עבודת כוכבים זה גם בעמוד חמש בהמה תעקר פירות פסוט וכלים ירכבו מה זה בהמה תעקר חותכים לה את הרגליים השם ירחם אומרת הגמרא והי קצר בעלי חיים ויש ד צר בחים דוריתה אנחנו ככך פוסקים אמר הביה אמר רחמנא את סוסיהם תעקר ואמר מר ואיזה עיקור מנשר קבוע למטה זה בספר יהושע כתוב וסם תעקר אומר התוספות אקשר רבנו אל חנן למד אמר צחים דאוריתא מהרת מיהושע ד שת על פי הדיבור ושמה זה היה סוסים של עבודה זרה של הכנענים פה מדובר ביהודי שהלך לשוק שמה וקנס זוא זה לא כמו אבל אח בקנס דרבנן כוח בד חיים לעקוד בר מן התורה רבנו רבי אלחון אבל רבי אלחון בעלי התוספות ויש לומר מפורסם הרבי לחן זה וודאי שיש כוח בידם לעקור איך נראה טעם קצת לעיקור כד מוחך פרק האישה רבה גבי מסן האישה על פי עד אחד איך מסים אישה על פי עד אחד גם תוספות סבורים כמו רשי וכמו עוד ראשונים שבעצם חכ עקרו דבר מ התורה בקום ועשה שנו צריכים שני עדים אין דבר ש שיניים איך אנחנו מתיירים זה לא רק סברה הם עקרו דבר מן התורה איך הם עקרו דבר מן התורה קום ועשה לא אנשים לא רואים בזה אתר אשת איש כי אנשים אומרים תשמע ד אחד אמר האיש הדק מס אז אנשים אנשים נחת דעתם בגזירת חכמים ולא מגיעים מזה למסקנה הזאת אולי אולי על הדרך הזו אפשר גם להסביר את את שיטת רשי שיטת רשי רשי מצריך גט למה גט גט למה צריך גט צריך גט וגם צריך את ה את את ה הדעת הדרבן מה מה הפשט הפשט הוא כזה גם רשי אולי מסכים שזה כמו אף קינו כמו שמצאנו איפה רשי בשבת בדף קמ הוא אומר שעד מפיד זה בעדות אישה זה מדין אפקי רבנן לקידושין פקינו רבנן לקידושין בקום עש וזה בלי גט אז למה צך גט צריך גט או לא צריך גט התשובה צריך נימוק שייראה לבני אדם כנימוק סביר ולא ייראה להם שהולכים פה נגד התורה איפה שאנשים אומרים אה מסתו הוא מת אם אנשים מדברים שהוא מת מסתו הוא מת אז חכמים לא עשו כאן לא צריך רוגת אבל במקרה שלנו כיוון שמצאנו אקאינו בשס שלוש מקרים בשלב מאוחר של הנישואין כשהקדושים הייו בסדר גמור רק עם גט חכמים לא הפקיעו בלי גט כי בלי גט זה דבר תמוה בעיני בני אדם עם גת אפשר להפקיע בקום ועשה עכשיו מה זה קול ד מקדש הדעת ה דרבנן מקדש אז יכול להיות שכאן היה צריך שני תנאים לא הסתפקו רק בגט שאנשים אומרים זה לא באמת צריך גם גט אבל צריך גם שאנשים ייראה בעיניהם שזה על דעת שזה שזה היה כאן תנאי זה לא תנאי גמור וזה לא תנאי בכל המקרים זה לא תנאי בכל המקרים אבל אבל זה צריך גם את הדעת שלהם אפשר להסביר גם אחרת ברשי אפשר להסביר ברשי שלא התירו אקאינו בלי גט למה כדי שלא לפתוח דלת לכל מיני דברים כמו שכמו שקראנו אבל בתוספות ודאי שחייבים ככה להסביר שזה מדין שחכמים יכולים לקור דבר בקום ועשה ולעשות מהבה בזנות אפילו שזה לא אין להם כוח שבקר מן הפקר אבל הם מפקדים את המקום מעשה כשיטת התוספות לשיטתם יוצא אם כן שביין לשיטת רשי שצך גט לא משנה איך תסבירו את רשי בין לשיטת התוספות בן שתת ריה לבן בן שתת רשבם בין שתת הרמבם לא מבער שאנחנו הסברנו אותו שזה זה הרמבם בכלל לא מוכן לקבל אקינו אבל אפילו אם נסביר את הרמבם כמו הרש בם או כמו הריע לבן כמו שרצו אחרים להסביר גם טוב לפי כל השיטות האלה אין מושג כזה שאפק אינו רבנן לקידושין בלי גט זה שטות זה דבר שהוא עקירת התורה כולה לא יכול להיות דבר כזה בעולם ו באמת לא היה צריך אפילו להתייחס לזה ואסור אפילו לדבר על זה כי זה זה פשוט ברגע שמתחיל להתווכח יש דעות כאלה דעות כאלה זה דבר ש לא יכול להתקבל תראו מה כותב מה כותב ארדץ אופמן בשוט מלמד להועיל לנה הפקעת קידוש מת ויציב כאשר כתבו כבוד מעלתם שאין לנו לחדש הבקעת קידושים במקום ה שלא דברו ממנו בשס אם היה כוח בד להבקיע הקידושים במקום עיגון אין צורך לקל תקנת הגונות וכל השו בני הגונות אך למותר כמקום אשר ראה בעני הרב או כמה רבנים ששורת הדין ואחרת השכל התיר האישה לינשה יפקעו קידוש וציירו בלא שום פיקפוק ומי שמע הוראה כזאת בישראל ורק רבנים אשר נתקו כבר את כל מוסרות הדת ושליחו מעליהם כל עבות התורה איזו פניהם להתיר רשת איש בספרות בדויות כאלה שאייה להם שחר ו מתנגדות לכל דרכי הוראות גדולות גדולי המורים הדם הזה ומעסות קר דת דיסוד בם עלינו נוערות וכולי אז זה ה יש רק נקודה אחת שמצאו שכביכול יש להם יש להם דבר להתעלות בו וזה דרכ מוישה אחד בבן העזר בסימן ז לגבי גזירת אוסטרייך גזירת אוסטרייך מה זה גזירת אוסטרייך תראו גזירת אוסטרייך שמה תפסו אנשים ונשים וחילקו אותם בבתים של גויים הפרידו ביניהם ורצו לנצר את כולם שם ולפתות את אנשים קיצור זה ולקח כמה חודשים הגזירה הזאת הה גזירה נוראה ואיומה ו שמה בסוף הגדולי אוסטרייך שם אוסטריה התירו התירו לאנשים לחזור לבעליהם והתירו גם ל התירו גם לכוהנת אפילו לחזור סור קשור סוגות של שבוייה שעוד נלון בהם אומר הדרכי משה אומנם בגזרת אוסטרייך הותרו על פי גדולים גם כן לבעליהם אפילו לכוהנים ואפשר נתנו אנה נשי המטלות לדבריהם עד כאן זה העתקה מתרומת הדשן בסימן רמא ואין שם כי הריך ומת הדשן הוא לא מצא נימוק טוב להיתרים האלה ולי נראה אומר הרמה ד אפשר ד הגדולים שהתירו ליו מדינה אלא משום צורך שעה שראו שיש חס ושלום לחוש לעתיד לנשים שהם ידעו שלא יחזרו לבעל נעוריהם שלא יקלקלו וימירו דתם חלילה ולכן הקילו ואין לו מה כ יש להקל בחשש יסור דאורייתא נראה לי סמכו עד ה אמרינן כל ד מקדש דת ר מקדש וישבת בית דין להפקיע קידושי מיני פנויות זנו מותרות לבעליהם כן נראה לי ככה אומר הרימה אין גטים אין כלום אין גט איך הי תראו יש גם שמחו על וד דבר סליחה על השעה עוד קות ספורות ויש בגמרא בנדרים את את הרן אבל אניב הזמן דוחק על זה לא נדבר נביא רק על גזירת אוסטרייך להראות איך שגו בעניין הזה כאן יש גם נקודת חידוש לפי אני דעתי יש יש אז איך הוא התיר אז אומרים הנה אפק הנה הגונות של ימינו זה כמו גזירת אוסטרייך הרמה הזה מככב בכל המאמרים האלה מככב זה הכוכב הראשי הדח מושה הזה הרב זלמה נחמיה אומר זהזה זה לא נכון אומר כל כל דברי הרמה האלה דחויים הם דחויים לא מובנים למה יש קושיה כוהנות מה זה עוזר לי שהפקת את הקידושין מה זה עוזר לי שהפקת את הקידושין הרי הכוהנות נבלו פם לגוי ים אישה שנבעלה לגוי היא ישראלית פנויה שנבעלה לגוי השעה זונה כל נבעלה לאסור לה היא לא יכולה יותר להתחתן עם כהן היא לא יכולה א בני מילוים שואל את זה דברי דחמ שלא הבנתי דבר פסול אפילו פנויה נפסל לקונה מה בקח שקיו הקידושין תשמע הרימה שם בקיצור אז אומר רבז בן נחמיה במאמר שלו אי אפשר להסתמך על משהו שהוא טמוע ומופע מעיקרו אולי שיבוש הגיע לידינו אולי משהו טוב אותם חכמים בעיני עצמם לא נשארו חייבים יש להם גם עלזה תשובה יש תשובה יש חידוש בדרך פלפול גם זה צריך להזהר אתה אפי אומר משהו בדרך פלפול בישיבה או במשהו ואחרי זה לוקחים את זה זה יש ור שלרבי רזל בן מלצר על גזירת אוסטרייך הוא הסביר איך קרה הדבר הזה אי איך הוא מתיר כהנ אומר ככה יש שיטת הרמבם מחלוקת רמבם וריד הרמבם סבור ש כהן שבעל גרושה לוקה אך ורק אם הוא נסע אותה לאישה ם הוא לא נסע אותה לאישה הוא לא לא לוקה יש ויכוח האם זה אסור מדרבנן או אסור מדאורייתא אבל בוא נגיד לפי השיטות שזה אסור מדרבנן ככה סביר אז אומר מה הם עשו הם הפקיעו את הקידושין של הכוהנות הפקיעו את הקידושין של הכוהנות עכשיו הכוהנות הם לא נשואות הבעלים ו אני לא מבין למה צריך להפקיע את הקידושין הייה אפשר לגרש בגט שיגרשו אותם בגט בסדר ועכשיו הכהנים האלה יחיו איתם לא בדרך של נישואין אלא בדרך של ייחוד שהיא מיוחדת לו יש מחלוקת בין הראשונים אישה שהיא רק מיוחדת לו בלי קידושין שנקראת פילגש האם היא מותרת או אסורה הרמבם בעצמו סובר שמה שפלג מותרת למלך ואסורה לידיות אסור יש ראשונים שאומרים שלא זה עו עוד סוגיה בפני עצמה הסוגיה זאת אבל אומר ככה רצו אותם גדולי ככ אומר רבי סר זלמן זה היה אבור של גדולי אוס הפקיעו את הקידושין וזה אבל לכאורה בשביל זה לא צריך להפקיע את הקדו למה צריך לעשות הבקעת קידושין אפשר מה לעשות אפשר אפשר לגרש בגד שהם יגרשו אותם הם יהיו גרושות מיוחדות אחרי זה אין בעיה למה אתה צריך להפקיע את הקידוש אתה פותחת בעת הזונה בעת גרושה אותו דבר וגם בכל מקרה זה אסור יש דעות שזה איסור דאורייתא וגם הרי פה תפסו זה לא קושה גדולה אבל תפסו את הרמבם משני הצדדים מצד אחד הרמבם שסבור שמותר לחיות עם עם עם כהן יכול לחיות עם גרושה או עם זונה יכול לחיות איתה בלי קידושין ו וגם תפסו את את את השיטה שפי לגש מותרת ולא כמו הרמבם שאומר שפיל אגש אסורה בקיצור תשמעו וזה זה גם עיקר חסר זה לא כתוב מה זה הר הרימה זה פירוש של הרימה הרימה צריך להסביר את זה אבל ישאר כמו רבז בן החי להגיד רימה רימה קשה גם אי אפשר מה נעשה אנחנו רוצים ליישב את זה כדי שלא יהיה להם אפילו אפילו כלום להתעלות בו לא נגיד הרימה קשה ומלא אי אפשר לסמוך על זה זה נכון אבל זהזה ל בדעתי אולי שאנחנו מוצאים עוד דבר עוד מקרה זה מופיע גם ב בראשונים עוד מקרה שבו חכמים יכולים להפקיע דבר בקום ועשה וזה מגדר מילתה חד פעמי חד פעמי במקרה זה יש יש יכולת זה במקרה חד פעמי שחרים רואים שזה מגדר מילתא מה זה מגדר מילתא הגמרא מביאה שם במסכת מסכת יבמות הגמרא מביאה דוגמה עם אליהו בהר הכרמל זא אומרת אליהו בער הכרמל זה היה בשביל להציל את ישראל מהעבודה זרה אז היה הוראת שעה יכלו הקריבו שמה הקריבו שם קורבנות בחוץ מגדר מילתא שני נגמר מינה מגדר מילתא שני ככה אומרת הגמרא אז יש מושג של מגדר מילתא אם יש חלילה קהילה שלמה זה היה גזירה לא 10 אנשים לא שתי נשים היה שמה קהילה שלמה שיכלה ללכת לשמד קהילה שלמה תלך לשמד רו מה זה זה יכול להיות מאות אנשים אלפי אנשים השתמד במקרה כזה אז גדולי גדולי אוסטרייך יכולים להגיד טוב אנחנו יכולים לעקור בקום ועשה ואנחנו מתיירים מתיירים בקום ועשה אבל זה רק זה זה אירוע חד פעמי מגדר מילתא כשיש ציבור גדול אולי אולי ככה להסביר את הרימה סוף דבר אין זכר לדבר הזה השתקע ולא יאמר ושלא יעלה אף פעם על דעת ולמה אני כל כך חשוב להגיד זה בקרן בנני כי היה אזה שלנו שהוא גם כתב כתב מהמר מאמר על זה וזה זה היה אחנו צריכים להיזהר כתוב שלא יקד א אחד מתלמידיו תבשילו ברבים אז כנו מוסרים הודעה שתלמידי קרן ביבנה לא הולכים נגד חכמי ישראל ולא כותבים נגד חכמי ישראל ונגד גדולי החכמים וגדולי הדיינים אלא הולכים בדרכם של חכמי ישראל טוב