אסתר פרק א | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] נעסוק במגילת אסתר בשבועות הקרובים עד עד פורים ובעזרת השם אחרי אחרי פורים נחזור לספר יהושע בסדר אז אשתדל ליגוע בנקודות משניים שלושה פרקים בכל שיעור כך ש תקדם לסיום נקרא קצת בפרק א' והי במי אחשורוש הוא אחשוורוש המולך מאוד ועד כוש שו2 ומא מדינה בימים האם כשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חל פרס ומדי הפרתמים ושרי מדינות לפניו באותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים ש שמנים ומעת יום ובמות הימים האלה השר מלך עולם נמצאים בשושן הביר מגדול ועד קטן משתי שבעת ימים בחצר גינת ביתן המלך חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי ווץ וארגמן על גלילי חסב ועמוד שש מיתות זהב חסב על רצפת בת ושש ודר וסוחרת ואשק בכלי זהב וכלים מכלים שונים וין מלכות רב כיד המלך ואשתי חדת אינו נס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש התיאור המופרז של המשתה של אחשוורוש זה בעצם הפתיחה של א של של מגילת אסתר בדרך כלל קוראים מגילת אסתר חוץ מירושלים אני ירושלמי בתור ילד אבל כל מי שלא ירושלמי אז מדברים על משתה גדול ששתייה והכל כשאנשים עוד בצום של עוד בצום של תענית אסתר וככה פותחים את את המגילה ו ויש תחושה שהמגילה הזאת היא היא אולי ספר שהתכלית שלו זה לפער את אחשוורוש אולי השם היותר מתאים למגילה ממקום מגילת אסתר זה מגילת מגילת אחשוורוש כי המגילה הזאת היא מגילה ש שמפאת אותו מרוממת אותו מהללת אותו ו אולי בצורה אפילו א קצת מוגזמת למה אנחנו צריכים להיכנס לכל הפרטים איך היה נראה משתה ומה היה ומה אז יש כאן איזה יסוד שאני חושב שחשוב ל חשוב א לראות אותו תסתכלו רגע את סוף המגילה הרבה פעמים אפשר לראות להשוות בין פתיחה לסוף כל ספר הפתיחה והסוף שלו הם נותנים לנו את המסגרת ואת הצורה של ה את הצורה של ה של הספר אז כאן זה גם כמו שזה מתחיל בגדולתו של אחשוורוש זה גם מסיים ויישם המלך אחשוורוש מס על הארץ ויהיה הים וכל מעשה תוקפו גבורתו ופרשת גדולת מרדכי אשר גדלו המלך גם מה ש אחשוורוש זה מרדכי זה גם מלך אלו קטועים לספר דברי הימים כי מרדכי היהודי מה התואר הכי חשוב שלו משנ ל המלך אחשוורוש וכולי וכולי אז המגילה פותחת בכבודו של אחשוורוש מסיימת בכבודו של בכבודו גדולתו ותוקפו גבורתו של של אחשוורוש אז מה מה מה לספר כזה בתוך בתוך כתבי הקודש בתוך זה ידוע גם ה ידוע גם ה ידועה העובדה שאין במגילת אסתר אפילו אזכור אחד של שמו של של הקדוש ברוך הוא זה הספר היחיד בכל ספרי התנך ששמו של הקדוש ברוך הוא לא מוזכר זה דבר שהוא נגד החינוך של התנך החינוך של התנך הוא שכל דבר שקורה יד השם מעורבת בו גם דברים שאולי אנחנו לא מבינים איך אבל הקדוש ברוך הוא הוא זה ש שמנהל אותו הוא זה שמוביל אותו הוא זה שעושה אותו אני אפילו הייתי הולך לתיקון לתקנה של ימי פורים בסדר תראו רגע את א את א נמצא בפרק א פרק ט על כן נראה פסוק פסוק יט על כן היהודים הפרזים ים פזות עושים את 14 לחודש דר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרו מה יש ביום הזה שמחה משתה ויום טוב אם תשבו את זה לחג אחר למשל חנוכה שהוא גם כן נתקן באותו ה על ידי על ידי חזל בזמן שאין כבר עם ישראל לא נמצא בשיא כוחו איך קובעים אותו קבעום ימים טובים בהלל והודעה פה יש לנו אפילו את ה אפילו את העובדה שצריך להלל את הקדוש ברוך הוא אפילו זה לא נמצא פה לא צריך להד הקדוש ברוך הוא אפשר לומר שזה תלוי בסוגיה מסכת מגילה ששמה הגמרא דנה בשאלה למה לא אומרים הלל בפורים אז הגמרא אומרת יש כמה תירוצים תירוץ אחד בהלל אומרים הללויה הללו עבדי השם וענן קתי עבדי אחשוורוש ענן אז מי שהוא נשאר עדיין עבד לא יכול לא יכול זה בעצם הלל זה דבר שקשור לחירות יש דעה שנייה שאומרת קריאתה זוהי הלילה בסדר בעצם יש הלל יש הלל רק ההלל הוא לא ההלל שכתוב בספר תהילים אלא יש לנו הלל אחר שזה קריאת זה קריאת המגילה אבל אבל פה בתיאור של החג משתה ושמחה ויום טוב ומשלוח מנות איש לראו בעצם אוכל [מוזיקה] ושתייה וגם את ה עוד נותנים את האוכל גם לאחרים אבל בסוף הכל הכל סובב והולך סביב מה אוכל הכל סובב והולך סביב האוכל וזה מתאים באמת ל לתרבות של ימי אחשוורוש מסעודתו של אותו רשע עברנו לסעודה זה אבל עוד פעם סעודת פורים אוכל ואוכל ואוכל ושתייה ושתיה לא הכוונה פפסי בסדר שתיה חריפה אז א איפה איפה היי איך אפשר להתבונן על כל ה על כל המגילה הזאת איך איך היא נכנסת לכתבי הקודש בכלל זה בעצם אפילו הייתי קורא לזה הקדמה אבל זה ההתחלה והסוף כן ההתחלה והסוף משתה ושמחה ואחשוורוש וגדולתו של אחשוורוש ועוד יותר א עוד יותר גדולה של אחשוורוש מה לא כך איפה אנחנו מוצאים את ה את ה את המעלה של המגילה הזאת אז א יש אפילו אולי יש כאלה שרוצים להביא איפה נזכר הקדוש ברוך הוא במגילה זה נמצא דפדפו קצת אתם מכירים את המגילה זה לא זה לא זה אבל זה נמצא בפרק ד בפסוק א יג ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי ונפשך להימלט את בית המלך מכל היהודים כי אם אחרי שתחיי שבעת הזאת רווח וההצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר תובת אביך תעבדו אנחנו משתמשים בביטוי מקום כלפי הקדוש ברוך הוא למשל בהגדה של פסח אנחנו אומרים ברוך המקום ברוך הוא בסדר זה אבל זה ביטוי שמכירים אותו בעיקר בזל במקרא במקרא הקדוש ברוך הוא לא נקרא הוא לא נקרא מקום הקדוש ברוך הוא לא נקרא מקום מום מה ויותר מזה נכון פה זה לא רק זה פה זה מקום אחר אז אולי המקום שהכי היה ראוי לכתוב והצלה הקדוש ברוך הוא אתה אומר יעמוד ממקום אחר מקום אחר הבילה אחר בכל התנך היא תמיד מילה לא נעימה בסדר א לא תשתחווה לאל אחר בסדר אחר זה לא זה לא זה זה לא זה גם זה פסוק שצריך לפרש אותו בסדר שלעצמו אבל אפילו יש בפסוק טז שם את ה את הרגע של זה את ה את הרגע שהיא אומרת לו לך קנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני נערותי עצום כן וכן אבוא אל המלך שלא קדדת כאשר עבדתי עבדתי גם פה לא מוזכרת אולי הדבר לא מוזכר הדבר אולי הכי חשוב מה התפילה הרי יש כתוב קרעו לבבכם ועל בגדיכם הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הצום הוא רק מבוא לתפילה בן אדם שאוכל ושותה ושמח לא יכול להתפלל מעומק הלב צום זה רק דרך להגיד לן אדם רגע צא מה מהיום יום שלך מהרגיל שלך ועכשיו תלך ואז בן אדם תופס את עצמו אבל פה העיקר לא העיקר חסר העיקר חסר א העיקר חסר מן הספר ולא מוזכר בכלל מה הפשר של של הדבר הזה יש הסבר אני חושב שהוא אולי ידוע א אני חושב שהוא גם זה אבל בוא נתחיל זה נמצא בפרק בפרק ט בפסוק כט כתוב ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי יהודי את כל תוקף לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ו2 מ המדינה מלכות אחשוורוש דברי שלום ואמת אז כתוב שאסתר ככה אומרת הגמרא אסתר שלחה לחכמים כתבוני לדורות רצתה לקבוע את מגילת אסתר כחלק מהתנך ולקבוע את יום הפורים לקיים את תגרת הפורים הזאת השנית אמרו לחכמים קינאה את מעוררת עלינו לבין האומות כך אומרת הגמרא אמרה להם כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדאי ופרס כי זה בעצם הפירוש של פסוק ב' הפסוק של פסוק ב' כל מעשה תוקפה גבורתו פרש ד מרדכי וכולי זה כבר כתוב מה אכפת לנו מספר דברי הימין למלכי מד ופרס ה מישהו מכיר את הספר דברי הימין למלכי מדי ופרס הספר הזה לא עבד מהעולם וזה שהוא היה עתיד להיות נבד מהעולם זה דבר שידוע כבר היה אז לחכמי ישראל זה פשוט מי מעניין אותותו עכשיו ספר דברי הימים אחם ד ופרס יש לנו ספר דברי הימים למלכי יהודה נכון זה הספר הספר שדברי מה ש מה שנקרא ספר דברי הימים בתנך זה דברי המים מלכי יהודה אפילו ספר דברי ימים למלכי ישראל שמוזכר בספר מלכים הוא הוא עבד בסדר א או שמלכתחילה לא נכנס כי זה דברי ימ למלכי ישראל זה לא מלכי ישראל לא מלכים שהיה ראוי שיהיה להם ספר אז מה זה אז אומר אני כבר כתובה מה הכוונה אני כבר כתובה ומה הכוונה קנאת מעוררת אז כנראה שככה צריך להסביר זה הסבר שאולי נשמע לנו קשה אבל לא היה אפשר לכתוב ספר שיהלום ברוך הוא במלכות מדא ופרס תחת השלטון הפרסי המלכים הפרסיים היו מקנאים לא רק במלכים בשר ודעם אלא גם היו מקנאים ב בקדוש ברוך הוא ניתן דוגמה תפתחו רגע בספר דניאל ספר דניאל עוזר לנו להבין הרבה מהרוח של של בגילת אסתר תראו בפרק בפרק ו יש לכם פרק ו פסוק א' זה בארמית אבל אתם אמרים כבר לדעת ארמית בשלב הזה בדרי יש מדעה קבל מלכותה כבר שנין שיטין רטן מ62 הוא קיבל את השלטון שפר קודם דרבש והקים על מלכותה לאח שדר פניה 120 דיבון בכל מלכותה היו לו 120 אחשדרפנים בסדר קרוב ל-17 שאנחנו מוצאים את צל אצל אחשוורוש ועלה מן הון ומעל האחשדרפנים האלה רכין תלתה שלושה שרים די דניאל חד מן הון שדניאל היה אחד מהם די להוון אחשדרפן אילן יהבין להון טעמה ומלכה לא להבן זיק אחשדרפנים אלה היו צריכים לתת דין וחשבון לשרים שמעליהם כדי שהמלך לא ינזק מה זה המלך האוצר המלך לא ינזק את דיין אז דניאל דנה דניאל הזה הבה מתנצח על שר חיה חשדר פניה כל כבל דרוח יתיר ב ומלכה עשית כמות עלכל חותה הוא הייה שולט על כולם בסדר הוא היה בעצם ה שר האוצר הראשי את דיין אז שר חיה חשדר פניה הבוא בעיין עילה להשכח לדניאל מצד מלכותה וכל עילה ו שחיטה לא יכלין לשכחה כל כבל די ממנו וכל שלו ושחיטה לא ישת קחת עלוי הם חיפשו איזה סיבה להתנכל אליו כדי שיוכלו לפגוע בו אבל לא מצאו כי הוא היה לא הייתה בו שום שחיטות בסדר אז גם היום לצערנו זה מקומן מאוד השחיטות בשירות הציבורי אז אבל אז זה הה לא היה לא מבקר המדינה ולא שום דבר אבל דניאל היה איש ישר את דין גוברה אלך אמרין ישכח לדניאל דנה כל עילה להן אשכנה עלו בדת אלה אם לא מצאנו עליו שום דבר נתפוס אותו בדת אלוקיו ואז תראו מה הם הציעו לדר יבש אדין אז שרחי חשפני אלן השרים והאחשדרפנים האלה הרגישו על מלכה התכנסו על המלך וכן אמרין לה דריה וש מלכה לעלמין חיי המלך ד שתחיה שיחיה לעולם טוב גם עצם הברכה הזאת זה ברכה מגוחכת כן איך אפשר לברך בן אדם שהוא יחייה הוא יחיה לעולם אבל מלך שעה חצי אל בסדר אז ככה מברכים אותו הת יעטו כל שרכי מלכותה סגנה חשדר פניה דבר בחתה כל השרים והסגנים והשדר פנים והפחות לקיימה קיים מלכה ולקפה אסר לקיים איזה חוק של המלך ולחזק איסור אם אנחנו מחפשים את הביטוי את כל תוקף בסדר מה זה את כל תוקף תקפה עשר בסדר לקפה זה תוקף זה חוק ויסוד ודין שאי אפשר זה לכן כתוב כתוב אסתר המלכה מרדכי היהודי את כל תוקף זה היה יצא חוק כזה בסדר זה תקפה אסר זה אפשר הרבה מילים בגילת אסתר אפשר להבין מתוך ספר דניאל מה החוק החדש שרצו לעשות דכל דבעי בעו מן כל אלה ואנה שדמית לטין להן מנך מלכה תרמה לגוב אריבה אומר כל מי שיבקש בקשה מן כל אלה מכל אלוהים או בן אדם עד יומים תלתן ב-30 ימים הקרובים חוץ מאשר ממך המלך יזרק לגוב האריות כען מלכה תקים אשרה ותרשום כתה דילה לשניה כדת מדי מפרז דילה תעדה והמלך מה מצחן בעיניו מאוד הרעיון הזה שמר 30 יום אף אחד לא יבקש שום דבר לא מאלוהים ולא מאדם מה זה מה אכפת למלך שאנשים יבקשו מ מ אלים כי גם המלכי מדאי ופרס כל כך רצו את השלטון ואת הטוטליות של המלכות עד שהפריע להם אפילו שאנשים עבדו לאלוהים גם אם זה אלילים אלוהים אחרים לא משנה מה שלא יהיה זה הפריע להם הם רצו שיחשבו בני אדם שהם חזקים יותר מאשר לא יהיה מישהו שיחשוב שיש מישהו יותר חזק מהמלך המלך היה בודאי שבתקופה הבבלית המלכים מלכי בבל היו נחשבים לאלים בסדר או לבני אלים ו ואנחנו מוצאים כבר בספר בראשית אנשים שחשבו שהם בנים של כן זה גם הנוצרי גם הוא חשב שהוא שהוא בן של אלוהים אבל א כתוב וייראו בני האלוהים את בנות האדם וכולי הניתן עצמי זה כל מיני נסיכים בסדר כל מיני אנשים זה פירוש חדש אף אחד לא בדך כלל מסבירים בני השרים בני הדיינים וכולי אבל אני חושב יש כאלה מסבירים זה מלאכים שזה אבל אני חושב ש שהפירוש הכי פשוט זה אנשים שהם חשבו שהם בנים של אלוהים בסדר כל מיני נסיכים כאלה ש שגם פרעה חשב שהוא לפי הרבה מ דרשים שהוא חצי א חצי אל חצי אל ו אם מישהו מבקש מאל אחר זה פגיעה בכבודו של המלך לפחות אצל אצל אצל המלך זה להבין את הרוח שהייתה צל מלכי מדאי ופרס אצל אחשוורוש אין אפשרות לכתוב ספר ולפרסם אותו ולהפיץ אותו ו זה אם הספר הזה יש בו הלל והודעה ל הקדוש ברוך הוא אין הסבר חייב להיות על טהרת תשבחות של של אחשוורוש וכשאת כתבה את הספר אם היא רוצה שהספר הזה יתפשט ויישלח ויקרא במלכות מדי ופרס יש לדבר הזה תנאי שיהיה כתוב על דברי המים למלכ די ופרס שזה יהיה ספר שמספר סיפור מופלא על גדולתו ותפארתו וחוכמתו והצלחתו של מלך המלכים מי הוא אחשורוש בימי אחשוורוש ישם אחשוורוש וגם אם אתה רוצה לספר קצת על מרדכי זה בתור המשנה של המלך אחשוורוש אז מספרים שגם המלך אחשוורוש היה כל כך גדול וחזק שהיה לו גם משנה מוצלח בסדר שקראו לו קראו לו מרדכי והוא היה הסגן שלו ורק דרך זה אפשר אפשר להכניס את הספר הזה ככה זאת הייתה מציאות עכשיו אפשר עכשיו אפשר להתלבט באמת ולהסתפק ו גב לכן אין תפילה ודאי שהם צמו הם התפללו אבל אי אפשר לכתוב שהם התפללו הם צמו כשחשבו קורא שהם צמו למה הם צמו מתוך צער אבל אין לא יכול להיות אזכור שהם מתפללים לקדוש ברוך הוא עכשיו זה לא שאח השוורים להתפלל יכלו להתפלל אבל לא יכלו לכתוב את זה לא יכלו להפוך את זה למשהו קבוע אי אפשר עכשיו יש התלבטות גדולה ש אני חושב שהיא התלבטות אפילו גדולה מאוד מה עדיף האם עדיף לכתוב ספר כזה שהקדוש ברוך הוא ממודר ממנו בסדר ולא מוזכר הקדוש ברוך הוא זה ספר גדולה ותפארת לאחשוורוש ו או שאולי עדיף עזבו אולי עדיף מה לא לכתוב ולספר את הסיפור לספר את הסיפור בעל פה אם היו שואלים אותי אני הייתי אומר לא לכתוב ואז גם לא היה לכם שיעור עכשיו כלא היה לא מגת אסתר ואני חושב שמה שאני אומר גם זה גם נכון אלא אם כן וזה היה חלק מהוויכוח אלא אם כן המגילה הזאת הקדוש ברוך הוא אמר אני רוצה שהיא תכתב ואיך היא נכתבת ברוח הקודש אסתר ברוח הקודש נאמרה והגמרא מביאה כמה וכמה ראיות לא משנה עכשיו אבל א אבל א זה נכתב ברוח הקודש ואם רוח הקודש שרטה על אסתר בשעה שהיא כותבת זה גם שאלה עכשיו על מי שרתה על מי שרתה רוח הקודש ם על אסתר שרתה רוח הקודש וכתבה או על מרדכי שרתה רוח הקודש והוא כתב אני חושב שעל אסתר בסדר כי כי ותכתוב אסתר לא כתוב ויכתבו אסתר המלכה כתוב תכתוב אסתר המלכה בת אביחי ומרדכי היהודי מרדכי היהודי היה עוזר של אסתר ה במובן הזה דומה לאברהם אבינו מרדכי שמה שאשתו היייתה גדולה ממנו ב ברוח הקודש או בנביאות ואסתר אסתר כותבת ברוח הקודש עכשיו השאלה היא אז מה איך אפשר להגיד שספר כזה הוא ספר הלל ותשבחות לקדוש ברוך הוא אם הקדוש ברוך הוא בח לא מוזכר איך יש דעה בגמרא שאומרת קריאתה זוהי הלילה איזה הלל יש פה אם הקדוש ברוך הוא לא מוזכר בכלל אפשר ללכת בשתי דרכים אני חושב ששתיהן נכונות וזה הייתי אומר מבוא ללימוד של שם גינת סת דרך אחת היא דרך שאומרת לנו תראו עד היכן הדברים הגיעו כדי שנוכל להבין באמת את הסכנה ואת הסכנה אפילו הייתי אומר הרוחנית אם אנחנו מחפשים את הצרה עכשיו אני הולך שנייה רגע עוד צד קדימה זה כבר תחילת פירוש ויהי במי הגמרא אומרת במגילה שוהי במי בכל מקום זה לשון צער במי שבות השופטים והי רע בארץ והה במי אמרפל עשו מלחמה אבל פה והי במי אחשוורוש איזה משתה ושמחה וסעודה גדולה איפה הצרה איפה הצרה שנמצאת פה בימי אחשוורוש התשובה התרבות של ימי אחשוורוש היא עצמה הצרה הטובה כביכול לעשות כרצון איש ואיש אין אונס זו הצרה הגמרא לא אומרת ככה הגמרא אומרת א המן בסדר הגיע המן אבל המן אנחנו נפגוש אותו רק בפרק ג' ם נלמד את זה בקצב של ספר יהושע אנחנו לא נספיק את זה לא השנה ולא שנה הבאה אבל מה מה הפשט הוא שזאת הצרה הסעודה הזאת המשתה הזה התרבות הזאת של הלהה של אחשוורוש שהוא יושב על כיסא מלכותו וכולם אוכלים למרגלותיו ומכל לברך ברכת המזון הם ברכים ברכת המזון מה הם ברכים בברכת המזון ברוך אתה אחשוורוש מלך העולם אזן את מלכותו כולה בטובו בחסדו פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ברוך אתה אחשוורוש אזן את הכל אני לא צוחק אני לא צוחק זה מהזה אני שואל אתכם מה התכלית של המשתה הזה להאכיל את כל אנשי שושן התכלית של המשתה זה לא בר מצווה ולא שבע ברכות התכלית היייתה שכולם יהללו ויודו וישבחו ברכו את אחשורוש אז גם אם האוכל היה כשר כמו שאוהבים להגיד כרצון אש ואיש נהנו מסעודתו של אותו רשע פו שלי לא ראיתי מישהו אומר אני חושב שזה הפשט מה היה הבעיה להנות מסעודה כשרה אז יש הרבה מדרשים שמדברים על על מה על בית המקדש וכלים של בית המקדש ההיו שם אל אני חושב שהבעיה היייתה ברכת המזון ברכת המזון לא יכלו לא יכלו לברך שם אלא היו צריכים לברך ברכת אחשוורוש היו צריכים לעשות שינוי מקום כדי לברך ברכת המזון אחרי זה זה תודעה זה אנשים שמתרגלים שהמלך הוא וואו וואו וואו וואו וואו ווא וואו שולט על כל העולם ולכן כל כך קריטי היה זה זו נקודה אחת אז בעצם נקודה אחת להראות באיזה מצב קטסטרופה לי עם ישראל ה היה בימי זה ועם כל זה ניצלנו אז ההלל לפעמים הוא על ידי אם למשל נראה היום סרט על הפלישה של החמס בשמחת תורה בסדר גם אם אנחנו נעצור את זה לפני ההצלחות אז זה כבר מספיק בשביל להודות ו הקדוש ברוך הוא אתה כבר מבין מה מה חלילה חלילה היה יכול לקרות אם לא שהייתה סיעתא דשמיא מה יכול לקרות ם בצפון היו נכנסים מה יכול להיות עם זה מה יכול לקרות חלילה תראה רק תראה את התוכניות שלהם תבין לא תמיד צריך לספר את ה אפשר לומר גם שהסיפור ההלל גנוז כי אתה כתוב צומו עליי ודאי שהקדוש ברוך הוא הושיע כן אפשר אפשר להגיד גם ככה אבל זה לא מספיק כדי להלל לכן אני מעדיף ללכת לכיוון נוסף שהוא משלים למה שאמרתי קודם קודם כל חשוב ורוח הקודש מעוניינת שנבין איך זה נראה איך אנשים חיו אני חושב שאפילו יש בזה קצת לימוד זכות אם אנחנו שואלים את עצמנו מה למה אנשים נהנו מסעודתו של אותו רשע מה הם היו חייבים ללכת לסעודה הזאת מה קרה תראה מי זה אחשוורוש ואייך זה נראה שם תבין לא שלא היייתה ברירה אבל אבל הנקודה השנייה אני חושב שזה אנשים חושבים שזה דרש כן אה אנשים חושבים שזה דרש אני חושב שזה קרוב לפשט שהמילה המלך הרבה פעמים רומזת למי רומזת לקדוש ברוך הוא אחשוורוש זה אחשוורוש והמלך זה ריבונו של עולם עכשיו אני יכול עכשיו לתת גם כן ע זה עשרה שיעורים להסביר כל כל אחד ואחד מהזה מהמלך אני לא לא הולך עשות את זה כי אני לא בטוח שאני יש לי הסבר לכל המלך שכתוב אבל בוודאי שיש כמה מקרים של המלך שזה בוטה אבל אני רוצה להביא ראייה ממקום אחר בתנך שממנו תראו שכך נהגו גם כן עוד פעם גם כן במלכות מדאי ופרס שעומד בן אדם ומדבר עם המלך אבל בעצם התכוון לא למלך אלא למלך האמיתי לא למלך שמד לפניי אמלך אמיתי למה אני מתכוון יפה לנחמיה תפתחו רגע בנחמיה בפרק ב' והי בחודש ניסן שנת 20 להר תכ שסט המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו לא הייתי ומת אומר לא היה לי אומר לי המלך מדוע פניך רעים הוא קלט אזה שהוא משהו לא טוב משהו לא טוב עובר עליו כמובן שהחשד הגדול היה מיד מה אולי הוא רוצה להרעיל אותו להרוג אותו ויאמר לי המלך מדוע פניך רים ואתה אינך חולה אין זה כ מרוע לב יש לך בלב איזה משהו וירא הרב מאוד ואמר למלך המלך לעולם יחייה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית כברות אבותיי חרבה ושעריה וכלוב ואש ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש אז מה מה מה אתה רוצה עכשיו יש כ יש כאן ארבע מילים שלא ור מה זה ואתפלל אל אלוקי השמיים ואמר למלך אם על המלך טוב מזכיר לנו כן את הסגנון של למית אסתר ואם יתב עבדך לפניך אשר תשלח אל יהודה אל עיר כברות אבותיי ובננה לא כתוב מה הוא התפלל אל אלוקי השמיים פסוק ד כתוב תפל אלוק השמים ולא כתוב מה מה מסתבר שאיפה התפילה לאלוקי השמיים פסוק ה ואמר למלך אם על המלך טוב ולמי הוא מתכוון פה הוא בעצם אומר הוא מדבר אל הרתך שסט אומר אם על המלך טוב ואם תב אעבדך לפניך תשלח אל יהודה ואל אר כבות אבותיי ובננה את זה הוא אומר למי רתח שסט אבל למי הוא מתכוון ארתר שסט חושב שהוא מדבר איתו אבל באמת נחמיה מדבר עם הקדוש ברוך הוא זה היה גם בקלות יכול להיות כ היו משתמשים באותם ביטויים ובאותם מילים ש מתמים קדוש ברוך הוא משתמשים למלך למלך אז ויפל אלוקי השמיים ואמר למלך אם על המלך טוב וזה אז א רואים כאן ממש מפורש שמדברים עם בשר ודם ומתכוונים לשמיים באותם מילים ואני לא חושב שזה כל כך רחוק שאם אנחנו נפתח את הפסוק מפורסם שגם רגילים להשאיר אותו לא מעט שנמצא בפרק ה' א סח לו פרק ה פרק א פרק ז ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי כן בעיניך המלך ואם ל המלך טוב תינתן לי נפשי בשאלתי ומי בבקשתי אני לא חושב שזה מה שזה רחוק שאסתר מדברת עם אחשוורוש אבל מתכוונת לקדוש ברוך הוא וזאת התפילה אז אז הנה לראיה שיש כמה וכמה מקומות שכתוב המלך לפחות כאן אם על המלך טוב תינת לי נפשי בשאלתי וכולי אחרי זה המלך אחשוורוש שואל מי זה וכולי וכולי בסדר ככה אני חושב לכן אני לא יודע אם כל המלך שכתוב זה זה זה אבל יש המלך שזה כן למשל עוד המלך שוד כולם מכירים את בלילה הוא נדדה נדדה שנת המלך כן אז על זה כמובן הולך הפסוק הנה לא ינום ולא ישן שומר שומר ישראל אבל גם בפרק ח בפסוק טו ומרדכי יצא ני המלך בלבוש מלכות או פסוק יז בכל ממידה השם בקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה ושון ליהודים משתה ויום טוב אז גם זה אני חושב המלך אז יש לנו כאן את את ה בעצם הקדוש ברוך הוא מוזכר בעוד דרך מוזכר פשוט קוראים לו המלך זה השם של הזה השם של הקדוש ברוך הוא במגילת אסתר ולפעמים הוא מסתתר בתוך המחשבות והמעשים של אחשוורוש אבל כבר חזל לימדו אותנו לא חזל אפילו ספר משלי לימד אותנו לב מלכים ושרים ביד השם אז הקדוש ברוך הוא פועל באמצעות שליחו אחשוורוש בסדר אחשוורוש הוא שליחו של הקדוש ברוך הוא אבל בעצם זה המלך האמיתי זה זה הקדוש ברוך הוא וזה וזה אני חושב אולי נותן כאן פתרון ל למה מגילת אסתר יכולה להיות יכולה להיות זה יכול להיות שאפשר גם להגיד הלל כי אנחנו לא עבדי אחשוורוש אנחנו כלפי חוץ אנחנו עבדי אחשוורוש אבל באמת אנחנו עבדי המלך בסדר עבדו של הקדוש ברוך הוא אבל רק מבפנים לכן אומרים את המגילה הזאת וזה יהיה קריאת ההלל בסדר זו קריאת ההלל על ידי ה על ידי ה הזה זה זה בעצם אולי פתרון פתרון לחידה הזאת של של מגילת אסתר טוב עוד כמה דברים יש לנו עוד כמה דקות שלוש ארבע דקות משהו על על ושתי בסדר דברנו על אחשוורוש משהו לבשתי היא מופיעה בהתחלה ונעלמת כבר בפרק ראשון קצת מ נזכרים בפרק שני אבל זהו משם ואלך היא איננה אז א בוא נראה רק מהר את הפסוקים ונגיד משהו גם ושתי המלכה עשתה משת שת הכות אשר למלך אחשורוש ביום השביעי לך ומן בזת איסים לביאת ושתי המלכה לפני המלך מח מלכות להראות ה פ כת מראי ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערו אז חזל מג לאיזה מסקנה שהיא לא כתובה בכלל בפסוקים שהאח השורש קרא לבשתי לבוא לפניו כשהיא לא לבושה בסדר אלא רק יש לה כתר כן בכתר מלכות רק כתר ולא שאר הבגדים דבר שמתוך הפסוקים אנחנו כ אני חושב שכולם מכירים את המדרש הזה בסדר מופיע בגמרא אין מישהו שבכלל חושב אחרת בסדר שהוא קורא את הזה אבל א זה לא כתוב פה בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל אין שום זכר לזה זה שכתוב בכתר מלכות זה לא אומר שזה רק כתר אלא זה גם כתר מה לרות כן יופייה היופי זה לא היופי זה לא בלל שהא לא תלך בלי בגדים היופי זה בפנים כתובת מראה הי אז אפשר להגיד שהיה קשה למה היא לא רוצה לבוא אז חיייבים למצ סיבה למה הייא לא למה היא לא רוצה לבוא אבל יש הרבה סיבות שאפשר לתת אני חושב שעיקר הסיבה זה אשר ביד הסריסים זה היה לו לכבודה או משהו כזה אז מאיפה חזל לקחו את זה ועוד חזל העמיסו עוד משהו על הגב של ושתי וסיפרו שלמה זה קרה כי היא הייתה עושה עבודה בבנות ישראל בשבת כן היייתה עושה עבודה בבנות ישראל בשבת ולכן וגם היא ה עשתה בהם עבודה גם בדרך הזאת של ללא בגדים אז ככה מאיפה לקחו גם את זה עכשיו הם מסורת בידם איך הגיעו לזה סיפורים קצת זה לכן נראה נו דעתי שחז למדו כאן באחת מהמידות שהתירה נדרשת בהם ומה היא גזירה שווה כי המילה ותמאן מופיעה עוד פעם אחת בלבד בכל המקרא כולו איפה מה לא לא ב יוסף לא כתוב תמאן כתוב וימאן אני תכף אשתמש גם בזה ומאן מופיע פעמיים אבל איפה מופיע ותמאן זה נמצא ב בספר שמות כתוב א חזר נרך כשמשה ואהרון באים הקדוש ברוך הוא שולח את משה ואהרון את פרעה אומר בני בכורי ישראל ואז אומר לו נחזור לשם ותמאן לשלחו הנה אנוכי הורג את בנך בכורך אז כבר אנחנו מצאנו מקור לזה ותמאן לשלחו שהייתה פרעה שפרעה מה עשה בבני ישראל השתעבד בהם נכון אם הוא השתעבד בהם אז כנראה גם פה ותמאן זה קשור להשתעבד כי יש עוד פעם אחת ותמאן בני בכורי ישראל ותמאן לשלחו ואז עושים לו מידה כנגד מידה נכון התמל שלחו בני בחור ישראל תמן לשלחו בנך בכורך אז גם פה היא השתעבד ועושים לה מידה כנגד מידה מה עושים לה מידה כנגד מידה אז כאן אני חושב שאף על פי שהמילה וימאן היא שונה קצת מות מען אבל היא מאוד דומה ויש רק פעמיים וימאן בכל המקרא גם כן וימאן איפה זה נאמר אצל אצל יוסף ומה קרה אצל יוסף כשהוא מען יפה הוא מאן בלי בגדים נכון יוסף הלך ו הניח את בגדו אצל אשת בו טיפר ויצא החוצה ללא בגדים אז אני חושב שהצירוף של הוימן ומאן זה הביא את חזל השימוש בביטוי הייחודי הזה הביא את חזל להבין שיש כאן משהו משהו עמוק יותר וזה השעבוד בבנות ישראל כשמדברים על להשתעבד בבנות ישראל ערומות כן מה שהגמרא אומרת אז א אני חושב שזה זה לא הכוונה שהיו עובדות ב בבניין או משהו כזה אלא זנות בסדר היא בעצם מה איזה עבודה אפשר להשתמש בנשים בצורה כזאת זנות ושתי הייתה הפעילה כנראה תעשייה של זנות בבנות ישראל ולכן גם מובן ומתאים שמה שהראות העמים והשרים את יופיה אם רוצים לעשות לה מידה כנגד כנגד מידה אז רוצים שגם היא תתלבש כמו מה שהיא עשתה לבנות ישראל מידה כנגד מידה ותמאן הנה אנוכי מזה חכמים הגיעו ל למסקנה הזאת ואז ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו זה הקדוש ברוך הוא ש שצף מאוד על חט על חטאי ושתי ובאמת היא בסופו של דבר בסופו של דבר נהרגת ו כתוצאה מזה באה אסתר שהיא בדיוק ההפך משתי יש הרבה ניגודים בין הדמויות ב במגילה ושתי ואסתר זה שני הפכים שני הפכים קיצוניים ואחשוורוש ומרדכי זה שני הפכים קיצוני אבל זה עוד בעזרת השם נאריך ונדבר אבל זה פירוש לאני דעתי בסיפור שבשתי ובזה נגענו בנקודות העיקריות שצריך ליגוע בפרק א' הכל טוב