"אסתר ברוח הקודש נאמרה" - משמעות היסטורית | הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת אורות שאול | כנס האסופות ה-4

שלום עליכם יונה יונה הדברים לשלום חיילינו נצחונם רפואת הפצועים חזרת השבעים החטופים לביתם לשלום במרה בימנו אמן אמן יש 40 דקות אחלק אותם ל שלוש 10 דקות 10 דקות 10 דקות ואז עוד 10 דקות ככה נעשה בסוף שלוש סוגיות כל אחת נגיד אותה בקיצור סוגיה הלכתית סוגיה אגדית סוגיה מקראית פרשנית ושלוש הסוגיות ככה אני חושב יש נקודה אחת שמחברת אותם שהיא א נקודת החידוש של מגילת אסתר של פורים כולו וזה יכול להגיד לנו משהו משמעותי בהווה אז כל אחת מהסוגיות תעשה בקיצור יחסי מקווה שיהיה בבחינת מעט המחזיק את המרובה כל דבר הצטרך עוד עיון אחר כך לא לא נסיים את העיון קצת קיצורי דרך אבל כדי שתהיה תמונה שלמה ככה תיבם של שיעורים בכנסים במגילה ז עמוד א' לפניכם בדף אמר רב שמואל בר יהודה שלחה להם אסת החיים כווני לדורות שלחו לה קנאת מעוררת עלינו לבין האומות רשי אומר הכוונה עשו חג בזכר ניצחונו נצחוני כיווני לשון זה החג אחר כך בדיבור השני שלח לם מסלים כתבוני לדורות שלחו לה הלא כתבתי לך שלישים כלומר רק שלוש פעמים דבר צריך להיות כתוב במקרא ולא יותר עניין אחד נושא אחד מהות אחת ערך אחד שלוש פעמים יש טעם לא יותר עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה כתוב זאת זיכרון בספר כתוב זאת מה שכתוב כאן משנה תורה זיכרון מה שכתוב בנביאים בספר מה שכתוב במגילה כלומר העניין הוא כמובן אמלק מובן מתוך הדברים זה כתוב בספר שמות ושלח בסוף א כתוב זאת זיכרון בספר ואחר כך יש בדברים כי תצא זכורות אשר עשה לך אמלק ואחר כך יש שמואל א טו מלחמה עם עמלק זה אז חזל כאן מאחדים משני בתורה זה אחד הנבואה זה שתיים ובספר מה שכתוב במגילה כלומר זה החידוש כתוב זאת זיכרון בספר טוב מה התשובה מה התיבה של התשובה מה תיבו של המדרש הזה ולמה שלוש פעמים ולא יותר מה איך נפטרה הבעייה אחר כך בהמשך הסוגיה שם באותו עמוד אמר ביהודה אמר שמואל אסתר אנה מתמה את הידיים כת הקודש מתמים את הידיים אז אם הסתר לא מתמ את הידיים סימנו שהיא לא מכתבי הקודש שואלת הגמרא למד סבר שמואל אסתר לה ורוח הקודש נאמרה ואמר שמואל אסתר ברוח הקודש נאמרה נאמרה לקרות ולא נאמרה להכתב כלומר נאמרה לקראות היינו יש שם רוח הקודש אבל לכתוב אותה בתוך כתבי הקודש שמואל אומר שלא כנראה זה חוזר לחלק הראשון של הסוגיה זו שאלה בפני עצמה אנחנו רואים שיש פה באה מתגלגלת האם צריך לעשות חג על פורים האם צריך לכתוב את מגילת אסתר האם הייא ברוח הקודש האם ה צריכה להיות בין כתבי הקודש וסא את השאלות הוא מאותו אזור יש פה בעיה וגם אנחנו רואים שאסתר היא זאת שמניעה את התהליך כתבוני כיווני זה חידוש גדול וצריך להיות עניין של סנהדרין של אנשי הכנסת הגדולה חכמי ישראל זה רק אסתר מניעה את זה מצליחה לשכנע אותם בסוף הם מוצאים פסוק וגם הרבה דורות אחר כך בימי שמואל כן עוד במ המוראים עדיין יש דיון אם אסתר הוא חלק חלק מכתבי הקודש אלא יש פה שאלה וח הקודש נמרה לקרוא לא נמר לכתוב מה משמע הגמרא דנה דברי תנאים שוים להוכיח שאסתר ברוח הקודש נאמרה למשל רבי אליעזר שאמר אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר וומר המן בליבו איך איך יודע מחבר המגילה שמרדכי אשי כנסת הגדולה שלא יהיה שמה אמר המן בליבו רוח הקודש בלי רוח הקודש אי אפשר לדעת את זה הגמרא בהמשך תגיד ש הוכחה לא חזקה גם הקורא מבין שההוכחה היא לא כל כך חזקה כן זאת אומרת לא משכנע אני מדלג על הדברים האחרים שמואל אומר את התשובה שתתקבל אותו שמואל מקודם אר שמואל ייתם מן מילת דדי מכוו שנאמר קימו וקיבלו היהודים קיימו למעלה מה שקיבלו למטה אז הוא דורש את הפסוק קיימו קי קיבלו יהודים שבסוף המגילה בפרק ט אר קימו למעלה מה שקיבלו למטה מזה הוא לומד שאסתר ברוח הקודש נאמרה איך הוא יודע שברוח הקודש נאמרה למה זה אומר את זה טוב כנראה אם מחבר המגילה יודע להגיד שקיימו למעלה יש לו רוח הקודש אם אין לו רוח הקודש איך יודע קמו למעלה נכון זה אבל זה עצמו שיטת הראיות כאן צריכה צריכה ברור נו הרי פשוטו של מקרא איננו כך לא כתוב קיימו למעלה קיימו וקיבלו הכוונה שהיהודים קיימו אתות המקילה ו אותה אפשר לדחוק ולדרוש היה צריך להגיד קיבלו וקיימו כתוב קיימו וקיבלו אז כנראה צי להגיד משהו אחר אבל עדיין הדבר לא מבורר כאילו מה מאיפה באמת זה לא כתוב בפסוק שקיימו למעלה אלא כתוב שהיהודים קיבלו זה פשט הפסוק אז אתה רוצה להוכיח בפסוק שאתה דורש אותו בדרשה מופלגת שמזה אסתר בוח הקודש ועוד יותר ושמואל אומר מה שאני אומר זה עדיף מכולם מכל התנאים עד כדי כך שהגמרא ביומה דומה כן שבעניין פיקוח נפש שמואל אומר כן הגמרא אומרת מסכמת בשתי הסוגיות אותו דבר וחדה פלפל חריפתא ממל צנה דקרי כן יש לו איזה אבל באמת מה הוא אומר שמואל מה איזה איזה איזה איזה הסבר יש כאן כן איזה הוכחה יש כאן זה לא הוכחה זה דרשה דרשה נעה אבל מה זה מוכיח משהו להבין א רב יוסף אמר דילק תשורה מדחה ימי הפורים אלה ו מתוך היהודים רב נחנו יצחק אמר מהח וזי כם ליוסף מזרם זה המשך אותו פסוק אז אפשר מכאן אפשר מכאן אבל מה הם התכוונו להגיד אז גם כאן כנראה שהוא אומר שמחבר המגילה אם הוא כותב דבר כזה מאיפה הוא יודע אולי אם כן יעברו מתוך היהודים אולי לא יקרה שב ערב ראש חודש אדר ב בקרן ביבנה 2500 שנה אחר כך יהודים מוד דברו על פורים ויחגגו בעוד שבועיים את פורים נכון אולי זה לא יקרה מאיפה הוא ידע שזה יקרה נכו ודע שזה יקרה כנראה יש לו רוח הקודש נכון זה ה שרב יוסף רוצה להגיד זחמ לו יסוף מזרה וגם זה צריך הסבר כלומר נבין ששיטת ההוכחות של שמואל ורב יוסף שונה לחלוטין ממה שכל התנאים קודם דילגתי ים כולם מנסים להביא החכה מתוך המגילה ומר רמן בליבו או בבי זלו שלחו ידם מ איפה יודעים כ מה היה קרה בכל בית כל מיני הוכחות מתוך לשון המגילה כל הוכחות האלה תחות דווקא הכוחות שמתקבלות מגיעות מסוף המגילה ו מפסוקים שבאופן פשוט בכלל לא קשורים לרוח הק דש קובעים הלכתה בהלכות מגילה והלכות פורים של החג הוא קבוע ופשט הפסוק לא יעברו מתוך היהודים זיכרם לא יסוף מזרם זה לא נבואה או תחזית אלא גזירה ככה יהיה נכון זה זה מה שרוצה להגיד אז הוא קורא את זה באופן הזה אז כמובן שרב יוסף כבר יכול לקרוא אחרי הרבה הרבה שנים רב יוסף אומר אחרי 600 שנה 700 שנה משהו כזה תראו איזה אף לב פלה הגזרה הצליחה אבל זה לא כוונת ה המחבר מראש אז מה איך ה בדיוק הם רוצים להוכיח ל גם על שמואל וגם על רב יוסף נניח לדף הזה זה נושא אחד שהמוקד שלו הוא עצם תקנת הפורים וכתיבת המגילה והשאלה הם המגילה נכתבה ברוח הקודש ויש כאן כמה דברים מפתיעים אני חוזר עליהם ממש בקיצור זה אסתר מניעה את כל המהלך זה ה שלוש פעמים ולא יותר אבל למדו מ בספר שהמגילה יכולה להכתב את השאלה אם ברוח הקודש נכתבה או לא שבסוף מכריעים אותה מסוף המגילה לא וחכה ישירה אלא ממשהו שקשור להתקבלות המגילה או להתקבלות ימי הפורים בסופו של דבר ד פאקטו זה ככה ככה הגמרא לומדת אז מה מה אפשר ללמוד מהדף הזה נניח את זה בצד סוגיה ראשונה סוגייה שנייה הלכתית כרחי המוקפים חומה ממות יהושע בינון קוראים ב-15 זה משנה משנה ראשונה במגילה מנני מילי אמר רב דמר קרל כן היהודים הפרזים היושבים רי הפרזות מת הפרזים ב 14 מוקפים ב15 פסוק ידוע אני תכף נראה בפנים אבל כתוב אל כן יודעים פרזים בות עושים את יום 14 לחות סחה משתה ויום טו משות איש לרו אז נוב אומר מה עם כל השער אז אומר אם הפרזים עושים ב-1 כנראה כל השער עושים ב5 הגמרא שואלת בצדק סדרה של שאלות ואם הפרזים ב-1 מוקפים כלל כלל ו זה פשוטו של מקרא שכתוב הפרזים עושים לא כתוב יותר מזה הגמרא אומרת יכול להיות שזה פשוטו של מקרא אבל זה קריאה בלתי נסבלת יש יש פשט שאי אפשר לקבל כל השאר הם לא יהודים שואלת הגמרא איך זה יכול להיות דבר כזה לאו ישראל נינו ועוד מאוד ובד קוש כתיב בסוף אז אי אפשר לקבל את זה אז צריך להגיד שהם עושים משהו אבל עדיין מי אמר לך שהם עושים ב-15 יש כל מיני אופציות אחרות אולי הם עושים גם ב-14 וגם ב-1 אולי עושים ב13 יש כל מיני אפשרויות לא לא מחייב ואמה פורים 14 קופים ב 14 ב 15 אמר קר בזמני ש שזה ואז צריך להניח שם ב 144 אם ב-15 ולמה כנראה שזה יושב על זה ש-15 הוא כבר תאריך מוכר אצל שושן אבל לא שושן היא הסיבה ברור מדברי רבה ש ש פרזים הפסוק הזה הוא הפסוק שמלמד ועכשיו שאנחנו חייבים להניח שגם האחרים עושים לא יכול להיות שהחג הו רק אצלם ולא אצל אחרים א צריך שיהיה תאריך אחר וזמני הם מחייב שכל אחד יש לו זמן משלו ולא שיש אפשרויות פתוחות ואז אנחנו מגיעים ל-1 ו15 אבל גם כאן הדבר עצמו לא מבורר וצריך לחזור על הפסוק אל פשוטו של מקרא תכף נגיע אליו ולהבין מה כתוב בפסוק הזה למה הפסוק באמת נחתך באמצע בוא נשאל עליו למה לא כתוב על כן היהודים הפרזים ושבבים בערי הפרזות עושים את יום ארבע עזר וחבריהם אשר בערים קפות חומה עושים ב 155 למה הפסוק לא לא משלים את דבריו כן אם אם כך אם כך הי הכוונה אם זה מה שהוא רוצה להגיד א הגמרא ממשיכה לדון במהירות מתניתין דלו קתנה ד תניה שנתנו איננה קרבי יהושע בן קורחה שאמר כרכי המוקפים חומה ממות אחשוורוש קוראים 15 משנתנו כתוב כידוע זה לכה ממות יהושע בנ אז לאק רביע בן כורחה שואלת הגמרא מה התמה דרב שוע בן קורחה כי שושן מה שושן מוקפת חומה עמות החש ורוש קוראים ב 15 אב כל שמוקפת חומה עמות אחשורוש קוראים ב 15 פשטות הדברים שרבא בחלק הקודם של הסוגיה בא להסביר את משנתנו וכשהוא אומר שלומדים ועל כן היהודים הפרזים ושבים מר הפרזות הגמרא תכף תברר את זה אז הוא מסביר את מהמשנה אבל רבי יהושע בן קורחה שאמר מוקפות חומה ממות אחשוורוש מביא שהחלוקה בין 15 ל14 יושבת על הסיפור של ימי אחשוורוש סיפור המגילה עצמו ואז הדבר המתקבל על הדעת שרבי יהושע בן קורחה חושב שהחלוקה הייא החלוקה המפורשת במגילה בין כל המקומות לבין שושן כן שהיא מפורשת בסיפור הניצחון בסיפור ההצלה כן יום הנוח היה 13 בכל המקומות וארבעה סליחה יום המלחמה היה 13 בכל המקומות 14 היום הנוסף בשושן ויום הנוח נוח ובהם היה יום אחד אחר כך ואז אם אתה אומר ממות אחשורוש זת אומר כמו שושן אומנם בשת זה מאוד פשוט אז ההבדל בין 14 מאוד פשוט ככה למדנו בגן כמו שאומרים כן זה זה מה שכולם יודעים רק שברור שזה לא מתאים למשנתו שאומרת ממות יהושע בנ ורבה בצדק הבין שלא מזה לומדים אלא מה הפסוק על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות לשיטת משנתנו אתן השם משנתנו שתי החלוקה בין פרזים למוקפץ לא תואמת את החלוקה בין שושן לבין שאר המקומות נכון זה לא אותו דבר הרי יש הרבה ערים אחרות שהם מוקפות חומה שהם לא שושן נכון ולא היה בהם ניצחון אז למה לא משאירים את זה לשושן רק לשושן וזאת אומרת אז אפשר להגיד שחז ירחיבו כדי שיהיה זכר ליום המיוחד של שושן חזל הרחיבו ואמרו כל עיר שהיא מוקפת חומה טוב זה תכונה מקרית היה אפשר להגיד כל עיר בירה למה דווקא מוקפת חומה מה זה קשור לופת חומה למה זה קריטריון ל למה זה קריטריון משמעותי זה שהיא א זה שהיא מוקפת חומה לעניין ההבדל בין שושן לבין שאר המקומות פתח סוגריים ההבדל בין שושן לשאר המקומות בעצמו צריך להתברר מה מה ראתה אסתר ותינתן כדת היום שהיא ביקשה מחשוש לבקש עוד יום בשושן אם יש שני ימים לדעת רבי שוע בן קורחה שאחד מציין את שושן שוב זה לא שיטת משנתנו ולא רבה שבא אני תרכז בעיקר אם בס דרים אז כנראה שהמוביל בשושן הוא שונה לגמרי מהיום הקודם כי אם זה שני ימים עוד בוא נגיד להרוג עוד קצת ערבים בלשון ימינו אז זה לא מצדיק את זה שיהיו שני ימים נכון זה לא אי אין צריכה להיות סיבה מהותית הרי כל המלחמות בעולם נמשכו לאורך זמן ובחזית זאת הפסקת האש הוסקה ביום שלישי ובחזית פלו אחרת ביום חמישי תמיד זה ככה זה לא בסוף קובעים יום אחד לא אין סיבה לקבוע יומיים בגלל שבאופן מקרי כאן היה כך וכאן היה ככה צריך להגיד שמדובר שם באירוע אחר לגמרי בעל משמעות אחרת שהיא נותנת תוקף אז אפשר לומר על זה א כמה דברים לפני שנים ארוכות בימים שהצעירים שבכם אפילו לא זוכרים זה היה מלחמת עיראק הראשונה אז א מורי רב יעקב מדן הסתובב בפורים ואמר ע עלזה אמר שזה היה אז הסיסמה הייתה הסיסמה של אמריקה וכו היייתה להרוג את ראש הנחש ראש הנחש היה זהזה זה אומצה ראש הנחש ראש הנחש היה סדם חוסין היסטוריה רחוקה בינתיים יש המון נחשים חדשים ורשים חדשים לנחשים חדשים התחדשו עלינו אבל זה היה ראש הנחש אז הוא אומר ש מה שאסתר ביקשה זה את ראש הנחש ושושן הרגנו את כולם מסביב אבל עדיין המנהיגים שלהם בעיר הבירה נשארו זה גם נכון אני חושב שבג זה היא ביקשה לחסל את מה עוד כמה אנשים מה עוד כמה מאות אנשים אנשים מה זה משנה סור שאסתר אבנה שהמלאכה לא נגמרה אבל יש פה עוד משהו שעוד יותר עמוק שהוא קשור למה שהוא אמר אבל צריך לחדד אותו הרי כל הנס של הלפני שושן היה קשור רק בכתב הרשעה שניתן מאת המלך להקהל ולעמוד על נפשם לא ניתן ליהודים לעשות צדק כו רק להגן על עצמם זה יפה זה הייתה הצהלה גדולה אבל זה שונה לגמרי כשסרט הרי ביום הבא אין לה רשעים זכות להרוג אותנו הרי המלך נתן להם יום אחד זכות להרוג אותנו לרצוח בנו נכון ולא יותר מזה לבקש עוד יום זה לומר אנחנו לא מסתפקים בזה שמותר לנו לא למות נכון אנחנו קמים על הרגליים אנחנו טובעים צדק זה סיפור אחר לחלוטין מבחינת התודעה בסדר סגור סוגריים זה אולי לפי רבי יהושע בן קורחה סיבה שיש הבחנה בין יום 14 ליום 15 בכל אופן נחזור לסוגיית שואלת הגמרא תן דידן יתמה כן שאומר ממות יהושע רבינ יליף פרזי פרזי כתיב אך על כן יודעים מה הפרזים שהזכרנו כתיבתם בדברים פרק ג' לבד מהרי הפרזי הרבה מאוד זה בעניין מלחמת אוג מלך ושן כל אלה 60 הרים 60 הררים בצורות חומה גבוהה דלתיים ובריח לבד מהרי הפרזי הרבה מאוד כך הפסוק בספר דברים אז לומדים גזרה שווה פרזי פרזי מה לומדים מלה קשוע בן נו אף כאן מק משוע בינו טוב הקושי הוא מאליו הרי בכלל זה לא פסוקים הלכתיים מ איזה גזרה שבה ומדים איזה גזרה שבה זאת שני סיפורים כאילו מה וכולי אחד במגילת אסתר ואחד בזה ותיאור וג מלך הבשן מה אישה איך כאילו מה ולמה ככה לומדים הלכה בדרך כד שלומדים גזירה שווה זה לא על המילה כן אז כנראה זה לא גזירה שווה אלא פסוק אחד מלמד על הפסוק השני זה לא ממש גזרה שבה אבל באמת למה ללמוד ככה בסדר זה שכתוב שם פרזי למה זה אומר משהו טוב בירושלמי כתוב אני דדג את זה במהירות זהד ירושלים מפורסם שנהל את תורת ארץ ישראל שזה שקבעו ממות ישע בנון זה כדי לתת כבוד לארץ ישראל אני נמצא כאן לפניכם במקור הבא חלקו כבוד לארץ ישראל שת חריבה באותם ימים התלו אמות יהושע בן ן וזה דבר מתקבל על הדעת מאוד וחיצוני לסיפור של פורים זרת יכול להיות ש לא קשור לסיפור של פורים לא צריך לחפש את המשמעות פורים אלא רצו לחלוק כבוד לארץ ישראל יכול להיות ואז הלכו למות יהושע בינון ברור שהבי לא למד ככה אני דווקא רוצה להתרכז במשמעות של הבבלי ירושלמי ודאי כבודו וכבודה של ישראל במקומה מונח דבריו יפים רק הם חיצוניים למגילה והשאלה אם זה זה באמת שורש שורש הדין ומה שרבא לומד ומה שהגמרא לומדת פרזי פרזי שרבא לומד ה יושבים בערי הפרזות וכל הלחץ של הסוגיה זה על הפסוק הזה על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות ולא שושן זה לא סיפור שושן אלא יש שם משהו אז צריך להבין אותותו זה הנקודה השנייה הלכתית כן שאותה אני רוצה לברר כאילו להבין אותה נקרא קצת בפסוקים כדי שלא נשאיר את הכל פתוח זה נסגור עכשיו ואז נפתח את השלישית ונחזור לראשונה הפסוקים לא אלה בעמוד הבא איפה זה על כן היהודים הפרזים דילגתי על שושן וכולי ביט על כן יהודים הפרזים ים הפרזות עושים את יום 14 לחודש אדר שמחה ומשתה ויום טוב משלוח מנות איש לרעהו א פה יש איזה פער בסיפור המגילה שאפשר לחוש בו כל פעם שקוראים אם הם מצליחים להקשיב באופן הרי לפני כן כתוב שיהודים השר בש קלו 1 14 בו ואלה שבשאר המקומות ואז כתוב על כן היהודים הפרזים משים בות עושים ב-1 ולא מובן על כן מה זאת אומרת הרי לא דובר קודם על הבחנה בין פרזים למוקפצים בכל הערים היו גם מוקפים וגם פרזים אז איך על כן הפרזים ושוב ואם המגילה רוצה לבנות איזה מבנה מקביל שהיה אירוע היסטורי שבו יש הבדל בין ימי השמחה 14 ו15 ואחר כך היהודים המשיכו לחגוג את החגים בשנים הבאות בהקבלה זה צריכה להגיד משפט מלא ולא משפט חסר והמלא צריך להיות כאמור על כן כל היהודים שהם לא שושן ושושן בפסוק כאן חסר משהו מאוד מאוד בסיסי על כן היהודים הפרזים ממשיכים לקרוא וכתום עוד אחד הדברים אאלה כל היהודים אחשורוש ה החוקים לקיים עליהם להיות עושים את יום 14 ד ת יום 15 בכל שנה ושנה כאן מופיע 14 ו15 לא בפסוק הקודם תכף נראה את היחס בין זה לבין זה אשר נחו מודדים אביהם והחודש שנפח להם מיגון לשמחה וליום טוב לעשות םם משתה בשמחה משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים אני מאיר זה גם דבר שכדאי לשים אליו לב שמתנות לאביונים נוסף כאן בדברי מרדכי כשהיהודים חגגו בפעם הראשונה וכשהיה הפרזים עשו את החגיגה לא היה מתנות לאביונים היו שלושת המצוות אחרות ולא היה מתנות לאביונים מתנות לאביונים נוספו במסגרת תקנת מרדכי ועכשיו מהוא המבנה אז הפסוק אומר את זה במילים מפורשות שאם קוראים אותם לאור מה שנקרא אין מתבלבל ביניהם וקיבל היהודים את אשר הכלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי עליהם אז הפסוק עכשיו מתאר רטרוספקטיבית מה קרה את אשר החלו לעשות זה על כן היהודים הפרזים ת אשר כתב מרדכי עליהם זה תקנת מרדכי הספר ששלח מרדכי מה ההבדל בין שניהם אמר שיש שני הבדלים ברורים עכשיו עכשיו נגיד את הדברים הכי הכי פשוט ואני הולך עכשיו אני מקצר דרך כי אי אפשר לקרוא הכל אני הולך בעקבות ממש בעקבות דברי ה ן ומוסיף עליהם בסדר אבל אבל השיטה היא הדברים ממש בשיטת כמעט לגמרי בשיטת הרמבן נגיד אבל נגיד אותם פשוט מתוך קריאה פשוטה קריאה פשטי א בהתחלה קיבל היהודים את אשר החלו לעשות החלו לעשות שהפרסים חגגו ב 14 ותו לא ומה מה לגבי השאלה והשאר ליו ישראל נינו הם לא עשו כשמר כי קטב הוא נתן תשובה לשאלה הזאת כי הוא נ עשה תקנה תיקן תקנה לכלל ישראל ברור שאם מרדכי שוא הוא הנהגה כן הוא הסנהדרין הוא אנשי הכנסת הגדולה בסדר הוא הוא הנהגה הרבנית כן כשמר כי מתקן תקנה לא י לדת שהוא יתקן רק לאלה ולא לאלה אבל על כן היהודים הפרזים ושבים ברי הפרזות אשר הכלו לעשות היינו מן הון וההון מהם ובהם אף אחד לא אמר להם לעשות התקנה ב רק אחר כך כשהם עושים אין שום שאלה הם עשו והם לא עשו למה הם רצו והם לא לא רצו למה אפשר לברר את הסיבה אבל זה מתחיל במם ובהם זה רצונם זה דעתם אז האחרים לא עשו כשזה הגיע למרדכי אר אה יפה עשו בוא נעשה מזה עניין בוא נעשה מזה חג לדורות וכולי וכולי מה שעשו היהודים הפרזים הם התחילו לא הוא התחיל וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות לכן זה חשוב למגילה להגיד את זה וגם את אשר כתב מרדכי עליהם ומה הוסיף מרדכי הוסיף יום 15 לכל אלה שאינם פרזים והוסיף מתנות לאביונים וזה באמת מלמד הרבה גם על המגילה אבל גם על האופי של תקנות חכמים יש כאן תקנת חכמים בתוך המקרא כן שזה דבר נדיר עכשיו מה מה אנחנו לומדים א דבר ראשון שברור מתוך קריאה פשטת של הדברים שההבדל בין פרזים למוקפצים לא עשו שככה זה התחיל מהרקע הריאלי של התפתחות החג קודם כל חגגו הפרזים עכשיו זה בסדר לשאול הרמבן עונה על זה הרן עונה על זה כל אחד בסדר למה היסטורית הפרזים עשו ואחרים לא עשו זה שאלה טובה אבל התשובה לשאלה למה יש הבחנה בין הפרזים לבין המוקפים לא תלוייה בשאלה ההיסטורית מה גרם לפרז לחגוג יותר מאשר האחרים יכול להיות שהיה להם רגש דתי נעלה יותר יכול להיות שהם פחדו יותר יכול להיות שבפרס היו חסידים ובזה מתנגדים סליחה אם פגעתי במישהו הפוך אם אתם רוצים הרבה סיבות יכולות להיות כן זה לא לא זה לא זה לא כתוב במגילה בסדר א אני בכוונה אומר כאילו זה לא כתוב במגילה יכולות להיות סיבות שונות ואני גם לא רוצה להיכנס לזה תראו ברבן מי שלא מכיר כלומר לא נהגו בטו בכלל ב לא נהגו בטו בכלל בהתחלה נכון קיבל היהודים את אשר הכלו לעשות על כן יודעים הפרזים הפסוק אומר בדיוק את מה שהוא אומר לאלא חסר בו כלום שוב שאלת הגמרא היא נכונה מה עם שאר היהודים אבל היא נכונה כשזה עולה לרמה של סנהדרין של כנסת הגדולה כשהם מתחילים לעשות ולנהוג מתוך רגש דתי חזק שצריך לעשות יום שמחה והודעה ומשתה על מה שקרה מה השאלה הם עושים והם לא עושים כל אחד יכול להיות שה הבורגנות העירונית לא התלהבה מ התה שמרנית יותר לא יודע מה א הרבה דברים יכולים להיות כאילו מה מה מה אנחנו יודעים שוב כנראה יש רקע והרקע הזה רמוז בלימוד של הגמרא ובצדק הרמבן כאילו הולך לכיוון הזה הרי בגמרא כתוב שלומדים את זה מעוג מלך הבשן טוב באמת אוג מלך הבשן לא שייך לכן הוא נכנס לכאן רק כדי ללמד את ההבדל בין ה מלשון התורה אתה למד את ההבדל בין הפרזי לבין הרים מוקפות חומה רים מוקפות חומה יושבות לבטח הם בצורות אין עליהם איום הם לא מרגישות סכנה אפשר להיכנס פנימה וכולי לכן התורה אומרת כל אלה הערים בצורות ה60 עיר לבד מהרי הפרזי שלא צריך לנות אותם לקחו אותם בקטנה כאילו בקלות כאילו לא היה בעיה לקחת את הרי הפרזי כאילו זה זה זאת לשון התורה ככה התורה מתארת תבין את ההבדל מן התורה אתה למד שגם גם בכיבוש ארץ ישראל היה הבדל בין זה לבין זה והרבה יותר קל לקחת את הפרזי אבל המוקפים זה סיפור אמיתי וזה ההבדל הזה משתקף בצד ההפוך כשאתה נמצא בעמדת ההגנה ולא בעמדת ההתקפה כן זה בדיוק הפוך אלה ש מוקפים חומה מוגנים ואז הלגיונות של המן העמלקים שמסתובבים לעיר לעיר כמו הפוגרומים של חמלניצקי או דוגמאות אחרות או לצערנו בימים ההם בזמן הזה אותו דבר אז הם לא פוגעים לא יכולים להיכנס כי זה עיר מוגנת יש אבל ב בערים בפרזי כל אחד יכול להיכנס ולרצוח אז תודעת ההצלה שלהם מתה יותר ככ הרמבן אומר אבל גם אם ההסברים האחרים שיצאתי על הדרך הם נכונים זה גם בסדר זה לא משנה אנחנו לא יודעים המגילה לא אומרת את זה אנחנו יודעים שהם היו ראשונים ואז מרדכי מוסיף את האחרים כדי שתהיה תקנה לכלל ישראל ומוסיף מתנות לאביונים למה כדי שתהייה תקנה בדרך התורה ככה חכמים נוהגים מתנות לאביונים יש לנו בכל בכל שלושת הרגלים תורה אומרת ללוי לגר לתובנה וחלו סמחת בחגך אתה והלוי וכולי נכון זה דרך התורה במס שיני התורה אומרת את זה אותו דבר ככה היא דרך התורה כשיהודים נוג הרגישו רגש דתי נלב אז הם עשו יום אשתה ושמחה מרדכי אומר אם זה חג אם זה חג מדרבנן הוא צריך להיות כאין דאורייתא כאין דאורייתא זה מתנות לאביונים זה לשים לה זה תקנה של חכמים אפשר לראות את ההבדל בסדר אז אז זה ה זה היסוד של הפרזים ממילא אני אני יכול רוצה לומר ש שלמדנו שהלימוד של רבא א הוא לימוד מדויק כן על כן יודעים הפרזים יושבים ערי פרזות כן מה שהגמרא לומדת ושהוא באמת מבטא את עומק ההתפתחות של החג שמתחיל מלתת מהתעוררות עממית שאי אפשר להשאיר את זה כך ורק אחר כך מצטרפים א מנהיגי העדה מרדכי כן וכולי ואומרים יפה הם עושים נכון הם עושים הרגש שלהם הרגיש נכון קיבל יהודים את הש החלו לעשות וגם את אשר כתב מרדכי עליהם זה יעזור לנו עוד רגע הסוגיה האחרונה סוגיה פרשנית במרכז המגילה הפרק המרגש אולי ביותר במגילה כן המשמעותי שבו מרדכי ואסתר מסוככים אחד עם השני ומרדכי מנסה לשכנע את אסתר לבוא אל המלך איך הפסוק ואת פגן כתב הדעת אשר ניתן בשושן הבירה נתן לו לבוא אל אסתר ולהגיד דלה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו עלמה ככ הפסוק אומר טוב כזכור לכם קצר א אסתר מסרבת למה היא מסרבת הרבה במגילה מסכת מגילה דובר על זה הפשטות אבל היא באמת פשוטה מדי זה שהיא מפחדת כן אבל ניתן לה קרדית גם לפי ההמשך שהפחד שלה הוא לא רק הי אומרת טוב מה אכפת לי כלל ישר אני מפחדת כאילו זה לא לא חושב שזה קריאה מספיקה זה לא יכול להיות כן אלא שהיא אומרת למרדכי הרעיון שלך ההצעה שלך היא מופרכת היא לא תביא תועלת היא תביא נזק היא תביא נזק רוחני היא לא דרך הצלה כן זאת אומרת זה לא מפחדת על חייה כאילו זה לא לא מספיק כאילו בתו בתוך הסיפור אבל בכל אופן היא מפחדת ואז מורדכי אומר לה את משפטי הנצח שמשנים את דעתם ובהם צריך להתעכב קצת ולהבין מה קורה שם אני כאן כאן אדייק גם ברמה הפרשנית ואז נחבר את הנקודות השונות מה מרדכי אומר לה וומר מרדכי להשיב אלא אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים כי א מחרשת החרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים במקום אחר ואת וית איך עובדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות מרדכי אני עכשיו רוצה להיכנס לנעליו ולנסות להבין מה החליט לעשות הרי הוא כבר אמר לה בהתחלה מה הבעייה הוא תאר היא יודעת שעם ישראל נמצא בסכנה מה הוא שינה מה הוא חשב שיעזור בפעם הזאת ש שלא שלא קרה בפעם הקודמת צריך להקשיב היטב טוב ל לטענה שלו לאופן שבו הוא מדבר אפשר ללמוד מזה אני חושב הרבה מאוד גם על איך לשכנע אנשים איך לגרום להם ל לחולל שינוי בדעתם וגם על התוכן הפנימי הרוחני האנושי והאמון של המגילה כן מהמילים האלה של מרדכי אז קודם כל נגיד מה הוא לא עושה שכנראה אנחנו היינו עושים אני הייתי עושה אולי אתם לא אבל אני הייתי עושה אם אני רוצה לשכנע מישהו לעשות מעשה כאילו שהוא לאומי וכולי ולמסור את הנפש מה אני אומר לו גורל כלל ישראל תלוי בך כן זה מה שמרדכי צריך להגיד נכון אם לא את עם ישראל יושמד כן אני היתי הולך עם הטיעון הזה אם את לא תשי אין אף אחד אחר אז הדבר הראשון שהוא עושה זה הזקה ש שלי רגע לא זה מישהו אחר אני שמתי לי עוד מעט יהיה שלי ש שני אדע לנחות א כן במקום להגיד לאסתר גורל כלל ישראל תלוי בך הוא אומר לה תשמעי מצד כלל ישראל את משוחררת יש מקום אחר משוחררת כאילו תורידי את זה את הכובד הזה מעל הכתפיים שלך כן רבח צ מקום אחר ואת ובי תביך תעבדו טוב זה מבד חדש לגמרי אומר לה השאלה היא שלך היא שאלה אצלך כלל ישראל יש לקדוש ברוך הוא הרבה דרכים להציל את ישראל יש עוד שלוחים למקום לא רק את אבל צריכה לשאול את עצמך מה את עושה שם למה הגעת לשמה למה התגלגלו הדברים ומה ההזדמנות שיש לך להפוך להיות אם תכלית היא שלוחה של מקום רוצה או לא רוצה זה זה זאת שאלה מדוייקת ואחרת לגמרי לא הכובד הלאומי מוטל על כתפי אסתר להפך את זה הוא עשה בפעם הראשונה לבוא ולהתחנן לבקש מלפניו על המה לא הוא מוותר על זה אומר את את ובך תעבדו ואז החלק השני ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות הוא מסיים בשאלה בוא ניזכר איך איך נפתח הדיבור הראשון שלו ולצוות עליה לבוא אלא אסתר כן ציווי תלכי עכשיו הוא מדבר איתה דברי כיבושים שנוגעים לנקודת האמת שלה לנקודה האישית שלה והוא משאיר אותה עם סימן שאלה פתוח ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות אני לא יודע ברור שהוא רומז משהו נכון אבל אומר אני לא יכול להגיד לך את התשובה הנכונה ואני גם לא מצווה אותך את צריכה לתת תשובה כמרד ציווה עליה בפעם הקודמת לבוא אל המלך להתחנן לו לבקש מלפניו לעמה הוא פעל בדיוק כמו שהוא פעל כל החיים כי הרי כל החיים אסתר עושה כמו שהפסוק אומר את מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר הייתה באומנה איתו או אין אסתר מגדת את עמה ואת מולדתה כי מרדכי ציווה עליה אשר לא תגיד אסתר פועלת לפי מצוות מרדכי גם הפעם הוא ציווה עליה אבל זה לא עבד אז מרדכי מבין שזה לא יכול לעבוד וברגע הזה אסתר היא זא שצריכה לתת את התשובה הוא לא יכול לתת את התשובה מה לעשות ולמעלה מזה התשובה הזאת היא תשובה אישית לחלוטין היא תכלית עם לחיים שלה לביוגרפיה הטראגית שלה לעובדה שהא נלקחה לבית המלך שנלקחה ממנו לפי חזל שהיא אסורה עליו אסורה כל מה שזל אומרים ועוד וכולי האם האם לכל זה יש משמעות האם הקדוש ברוך הוא שלח אותם בש שהו אין לזה משמעות זה אצלך אף אחד לא יגיד לך תשובה לשאלה הזאת ואז קורה היפוך כי כשאסור עונה לו היא לא אומרת לו שכוך בסדר הקשב א נשמעת לך וכולי וכולי זה לא מה שהיא אומרת לו אלא היא באמת לוקחת את מלאו האחריות והיא מעבירה את ההנהגה אליה לך קנוס את כל ותומר אסטל השיב מרדכי לך קנוס את כל היהודים נמצאים בשושן את זה הוא לא אמר לה זה לא חלק מהתוכנית שלו וצומו עליי היא מבינה שזה נמצא אצלה ואני אבוא אל המלך אשר לא חדת בך אשר עבדתי עב ואז פסוק אומר ויעבור מרדכי כמעט כמו ויבור השם פניו ויקרא כאילו הכניע את עצמה וכולי ויס ככל אשר ציוותה עליו אסתר ההיפוך הגמור הושלם רואים כן היא מצווה לא הוא מצווה היא ענתה להשאלה אבל היא ענתה להשאלה זאת הנקודה השלישית מה משותף בין שלוש הנקודות ומתוך כך אני חושב נוכל ללמוד גם על פורים וגם א וגם הרבה יותר מזה הדבר הידוע שכולם מדברים עליו אבל הוא רק נקודת מוצא למה שאני רוצה להגיד הוא שמגיל אסתר אנינה כשר ספרי המקרא שהיסוד העיקרי שבהם ו שהם מספרים את הסיפור של בורא עולם שנמצא בעולם בהיסטוריה בהיסטוריה של עם ישראל את הקשר של הברית בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא וכל המקרא כולו תבוע בחותם של הנוכחות האלוקית ההשגחה שלו הדיבור שלו הציווי שלו הנבואה וכולי מגילת אסתר כל הדברים האלה לא קיימים כל הסממנים א האמ ניים הדתיים של המקרא לא קיימים לא רק שם השם לא נמצא גם נביא אין ואיין שום דיבור שנושא אופי דתי באופן מובהק כל הדבר הזה לא קיים עכשיו אפשר לקחת את זה שתי דרכים קיצוניות שתיהם נכונות אבל לא מספיקות לני דעתי אחת שזה מבטא את המצב הקשה של היהודים בפרס שיתפו תם שפה דתית ומרדכי ואסתר השמות שלהם וכולי כל מיני דברים כאלה כנראה גם נכון אבל זה לא מספיק ובודאי זה לא מטא את העומק של מרדכי ואסתר שהיה בהם עומק גדול א הדבר השני הוא להגיד שהקדוש ברוך הוא בודאי נמצא אבל הוא נמצא בהסתר הוא לא נמצא בגלוי ומגילת אסתר זה מגילת אסתר גם זה נכון אבל זה גם לא תופס את הנקודה הנקודה שהיא עולה משלושת הסוגיות ש שהראנו הוא שההסתדרות האלוקית זה לא רק בשביל שיהיה אופן אחר נגיד א תצורה אחרת של נוכחות אלוקית יש נוכחות אלוקית בנגלה ויש נוכחות אלוקית בניסטר כשהקדושים את אדם להתגלות הוא מזמין את עם ישראל להתגלות ההסתדרות האלוקית היא הזמנה להופעה מלאה בשלה יותר של האדם הפרטי והכללי של מרדכי הפרטי של אסתר הפרטית ואחר כך של כלל ישראל הניקים ועומדים על נפשם בלי נביא ובלי הנהגה אלוקית א ואפו אילו למרות שאני מניח שהם עשו את זה בלי להתפלל צומו עליי ואל תאכלו ואל תשלו שלושת ימים בלילה ויום הם התפללו בוא נגיד הם התפללו אני בטוח שהם יתפללו אז למה המגילה לא ככותבת את זה כי היא רוצה להשאיר את התהליך ממוקד במה שהם עוברים הם היו מפוזרים הם לא האמינו בעצמם הם לא האמינו שיש להם כוח וכולי והם התאגדו צמו ביחד ועשו כולם היו בשביל אסתר ואסתר היייתה בשביל כולם השינוי התחולל שמה הייתה שם גם תפילה אבל אם עוד פעם היו אומרים שמתפללים כמו אנ שן נווה אז היינו זה בסדר אז הקדוש ברוך הוא עזר לא זה לא זה לא מוקד השינוי מוקד השינוי זה מה שעובר עליהם כן אסתר מופיעה בעולם כדמות הראשונה עכשיו בכמה מימדים בעולם בעולם של המקרא בעולם של הקודש כן שהשאלה האם היא שליחה של השם או לא השאלה האם המעשה של נושא משמעות רוחנית דתית או לא היא שאלה שהיא נותנת לי תובה לבד אף אחד לא נותן לה התשובה אף אחד לא אומר ל זה ככה ואפילו במקום כן ה הבולט ביותר כן אנחנו אומרים העיקר חסר מן הספר כן שמרדכי רוצה להגיד לה הרי הריבו שללם הרי אלוקי ישראל יעזור אז הוא לא מזכיר את שמו עם מקום אחר כאילו זה לא את צריכה להכריע האם למציאות שלך יש משמעות האם את יכולה להפוך להיות שליחה את חרי עכשיו מה פירושו של דבר את צריכה לקרוא את סיפור החיים שלך האם זה אוסף של רגעים מקריים אקראיים במקרה נלקח במקרה אחשוורוש במקרה יש גזירה במקרה אני לא אשתחוה במקרה המן שם לב במקרה וכולי וכולי או שהסיפור הזה נושא משמעות הוא אחד הוא אחדות כלומר הוא אלוקי מי יכריע את תכריע אף אחד לא כריע בשבילך מי יכריע בשביל עם ישראל אני עובר לסוגיה הלכתית ליהודים הפרזים מי הכריע בשבילם עם רצף האירועים הזה שבסופו עם ישראל חזר להיות בדיוק באותו מצב שהוא היה לפני כן כן כידוע הקת עבדי אחשוורוש ענן נכון זה אני אומ הרבה פעמים אני אומר שנים כבר ש מגילת אסתר ה מעשה האז לפני שמעשה האז הומצא כן שהרב הכניס את האז האז יוצאת עכשיו היהודי מרגיש טוב וכולי וכולי אז המן זה העז האז יצא ועכשיו שמחים שיו בדיוק כמו קודם בגלות תחת ידי אחשוורוש מה נכון הרי אין ב מגילה מקדש אין מגילה גולה שום דבר כן מהדברים האלה מה אז מה אז הם צריכים עכשיו להכריע אם קרה כאן דבר משמעותי לא קרה כ דבר משמעותי ויש מחלוקת בהתחלה כן יש מחלוקת בטח בערים הגדולות היו רבנים שכתבו פשקווילים מה פתאום מחדשים חידושים ין לנו רשות לחדש בדורות האלה חידושים וכל מיני דברים כאלה אני מניח שהיו דברים כאלה וכולי אבל היהודים הפרזים אמרו לא יכול להיות מה שקרה לנו אנחנו מסתכלים על הסיפור הזה לא יכול להיות שזה לא משמעותי זה סיפור חדש לא היה כמותו כתוב זאת זיכרון בספר למה זה מלמד למה דווקא המילה בספר היא המילה המילה הקובעת ושכבר היה היייתה מלחמה עם עמלק זה באמת לא חידוש ויותר משלוש פעמים לא צריך לכתוב שום דבר למה כי באופן יסודי לכל אירוע בהיסטוריה יש עליו שלושה מבטים אפשריים ימין שמאל אמצע כן וכולי וזהו אז יש לנו שמות זה אלוקים דברים זה אדם כן השם מוכה את אמלק אנחנו מוכים את אמלק ושאול זה אחדות של שניהם אין יותר מה להגיד אמרתי את הכל זהו מה לא אמרתי שיכול להיות סיפור שאף אחד מהדברים לא יהיה גלוי והרבה מוד דברים יהיו קשורים אחד לשני ואז תבוא אסתר ויבוא עם ישראל ויגיד הסיפור הזה הספר כן הוא אחדות הוא אומר משהו על המשמעות של ההיסטוריה על הגילוי האלוקי בהיסטוריה כתוב זאת זיכרון בספר ולכן שמואל ואחר כך רב יוסף כשהם אומרים שהמגילה נכתבה ברוח הקודש הם לא מצביעים על שום חוכמה פלאית שנמצאת בתוך המגילה לא על מה הם מצביעים על החוכמה הפלאית של היהודים שקיימו וקיבלו עליהם וזרם הכריעו של המציאות שלהם יש משמעות דתית כי הם קראו אותה ככה כי הם ידעו לקרוא את הסיפור כאחד כי הם הבינו שזה לא מקרי כי הם הבינו שצריך לתת לו משמעות אחרת הוא ישאר סתם איזה אזור אפל בהיסטוריה או מקרה שקרה ונגמר הם הכריעו וכשב יוסף אומר מה שם אומרים בסוף ומי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם הם אומרים דבר כל כך עמוק איך אנחנו יודעים שזה נכון תראו עם ישראל בהכרעה שלו כנסת ישראל לדורות היא זאת שנושאת את השאלה של הסיפור האלוקי כשאנחנו נושאים אותו אז הוא קיים אז הוא קיים בפורים והוא קיים גם באזורים אחרים ב שאנחנו מתכחשים לו אז הוא לא קיים ויש עוד דבר שאני חושב שצריך לללמוד מכן וגם הוא נוגע לימינו כן נגיד משהו על ימינו ואז נגיד לו דבר שנוגע לימינו מה השעה אח ו ר יש חמש דקות לפטפט בסדר את המהלך העיקרי א אמרנו בוא נלמד ממנו משהו כן הסיפור של אסתר א והחידוש הרוחני הדתי שלו נוגע מאוד מאוד מאוד לימינו כן א מפני שאנחנו מצויים מבחינה רוחנית באותו סדר יום אלוקי עכשיו חשבנו נכון זה בגלות זה בשעת צרה וכולי אבל בארץ ישראל מה לא נדע מה השם רוצה לא יהיה נביא ויעמוד וכולי לא אין נביא ועומד אין אף אף נביא לא אומר לנו מה מש מ של ההיסטוריה אין כן היא לא כתובה בשום מקום האם יש משמעות האם אין משמעות איפה זה נמצא כאילו איפה זה כתוב לכן אני חושב ש שאנחנו חיייבים להבין ובשורה של מגילת אסתר במובן הזה היא עמוקה הרבה יותר מאשר שיש איזה רגע בגלות שהקדוש ברוך הוא מסתתר ובכל זאת הוא עוזר לעם ישראל זה טוב בשביל הסיפור של פתח בסיפור של אסתר קורה הרבה יותר מזה בסיפור של אסתר נפתח דף חדש שבו הקדוש ק ברוך הוא מפנה מקום מצמצם את מקומו במובן הגלוי כדי לתת לנו ללמוד אותו את הנוכחות שלו את נתינת המשמעות את נתינת הערך את ההפיכה של עצמנו לשליחות מעצמנו מלמטה למעלה לא מלמעלה למטה כימו איך שמואל אומר זה פנטסטי כאילו אתי מה שהוא אומר קימו למעלה מה שקיבלו למטה בזה מתמצא הכל זה מתחיל קיבלו למטה הן הדור קיבלו הבימ אחשוורוש של מסכת שבת פח כן הדור ק אחשוורוש עומד ביסודו על הדבר הזה הדור קיבלו זה לא שהם קיבלו את רק את התורה הרי לא מפורש שהם קיבלו את התורה כן חדש אלא שהם קיבלו מחדש את ההתגלות את המשמעות של ההתגלות את המשמעות של נוכחות השם זה מה שהם קיבלו בפורים ממילא ה הכל קיבלו אל קיבלו כאן מרצונם בחירות זה לא רק שהם הסכימו לקבל את מה שקיים בחירות אלא הם הסכימו לעמוד על הרגליים גיד אנחנו אנחנו נחפש נבקש את המשמעות האלוקית של ההיסטוריה וניתן לה אותה גם בהחלטות שלנו גם בהכרעות שלנו בבחירות ההיסטוריות שלנו ואחר כך ברגש הדתי שלנו באמירת הלל בקביעת חג בכתיבת ספר כן בזה בדברים הללו זה מה שאסתר מלמדת וכמה זה משמעותי בימים שלנו אז יש בינינו עדיין כמהים ל שיעמוד איזה נביא ויגיד וכולי וכולי אני חושב ני דעתי שזה לא הולך לשמה להפך הקדוש ברוך הוא רוצה אותנו בשלים עוד יותר בימים האלה רוצה את כנסת ישראל בשלה עומדת על רגליה מסתכלת על ההיסטוריה מבינה אותה נותנת לה משמעות רוחנית אנחנו רואים את עצמנו כשליחי השם בלי שאף אחד יגיד לנו אנחנו לומדים את זה מעצמנו לומדים את נשמתנו לומדים את זה כשאנחנו קוראים את ההיסטוריה מתוך כך אנחנו יודעים מהי שליחות מה אנחנו צריכים לעשות כשאנחנו מסתכלים אחורה על מה שקרה ואנחנו יודעים יש לזה משמעות זה מפני שאנחנו מבינים שהאירועים הם לא אוסף של מקרים והם מתלקקים לאיזשהי אחדות ועוד דבר שאני חושב שצריך לומר אותו וכאן ב בהערה מסוימת כן בלי להגיד דברים מפורשים אני כן אגיד בהערה מסוימת אחר כך תדברו בניכם על מה התכוונתי כדרך המדברים כן אבל לא אגיד את זה ן שעוד דבר שאני לומד ממגילת אסתר שכש נתינת המשמעות הרוחנית או הדתית א צמודה להבנה של האירועים כפי שהם זאת אומרת הייתי אומר היא קרובה להיות רציונלית היא לא לגמרי רציונלית כן ת זה לא שאני יכול להגיד שאם אסתר נלקחה לבית המלך ואם מרדכי יו דוד שלה ואם ממן גזר גזירה בגלל מרדכי ואם עכשיו יש לה הזדמנות וכולי אז זה לגמרי רציונלי להגיד שזה התפקיד שלה כלומר זה לא הוכחה לוגית כן אי אפשר לומר את זה אבל הכלים הם כלים של הבנת המציאות ניסיון לקרוא את המציאות כמו שקוראים את המציאות בעולם שאין בו נבואה אי אפשר לעמוד ולהגיד טווח שמחת תורה או בגלל עבודה זרה אי אפשר להגיד דבר כזה בעולם שאיין בו נבואה אנחנו לא יודעים עכשיו אין אין טעם לחשוב על הקדוש ברוך הוא דברים כאלה וזה אפילו לחשוב על הדברים שלא כדת כן שלא שלא כןר אם הוא רוצה להעניש אותנו על עבודה זרה הוא צריך להגיד לנו את זה איך איך נדע מה קורה אחד אומר עבודה זרה אחד אומר חילול שבת אחד אומר ככה אחד אומר ככה מה מה מה מה אני מדבר עכשיו על על המורות הנוכחים מה אז מה קורה בסופו של דבר כיוון שננו לא יודעים וכיוון שאין נביא אז כל אחד אומר מה ש הפריע לו קודם בדרך כלל אז הוא חושב שבגלל זה זה קרה כן זאת אומרת מה שהיה הדבר הכי חשוב לו טבעי אני לא יוד אבל זה איזה טעם זאת אומרת אם איזה טעם שיבוא עונש לעולם שיבוא דבר נורא לעולם אם הוא לא יורד עם משמעות עם פתק זה קרה בגלל זה זו משמעותה של הנבואה אנחנו יודעים למה דברים קורים בעולם שאין בו נבואה נתינת המשמעות גם הדתית צריכה להיות צמודה למשמעות ש יכולה להתקבל גם בלי הה דתית זאת אומרת אם אני רוצה להבין מה המשמעות של האירועים אני לא אגיד יותר מזה אני רוצה רק להניח את היסודות להבין מה המשמעות של האירועים גם לתקלות לטעויות לבעיות למשברים לחולשות וכולי שהם מן הארץ צבאיים חברתיים לאומיים וכולי יש משמעות דתית מה שיכול להיות נכון ו מה שיכול להגיד מומחה שאינו רב שלא עומד בסוד השם אומר זאת אתם רואים זאת הסיבה ואם אני משח הסיבה יש לזה משמעות רוחנית אז זו המשמעות הרוחנית זה מה שצריך לתקן בסדר לא שאני יכול אין משמעות רוחנית לזה שתצביע ת דווחה או לא דיווחה וכולי אלא אם היא קשורה בהקשר רחב יותר לגאווה בסדר אם היא קשורה לגאוה לאומית אז יש משמעות רוחנית בסדר אבל זה זה לא קשור לרוחני אבל שאלות של תודעה לאומית שאלות של א ש של עוצמה שאלות של חוסן שאלות של חברה ש של יחידות חברתית שאלות של אמונה בכוח של עצמנו במי שאנחנו במה שאנחנו יכולי אם הם משמעותיות ואם אפשר להגיד אותם גם בלי כיפה על הראש גם בלי זקן על הפנים אז הם אמיתיות ובתור אדם דתי בתור אדם שרוצה להקשיב לכל השם אני שואל מה המשמעות הרוחנית שלהם איזה תיקון רוחני יכול לצמוח מהם ככה עובדת מגילת אסתר בלי מטפיזיקה בלי מיסטיקה כן בלי סודות נסתרים בוא נסה להבין מה המציאות אומרת לנו אסתר אומרת כתבוני לדורות אם נסה לשכנע אותם לא כתבוני יש בסיפור הזה משמעות הם משתכנעים ככה זה הופך להיות סיפור אם אנחנו נכריע לקרוא את הסיפור שלנו באופן משמעותי גם הסיפור עכשווי ולתת לו משמעות את הקשיים שבו את המשברים שבו וכולי ונקרא את המשמעות מתוך המציאות המציאות כפי שהיא בעיניים פקוחות היא תקבל משמעות דתית וגם תהפוך להיות מפתח לתיקון רוחני ואת זה אנחנו לומדים מאסתר חזרה לרשע כתבוני לדורות כיווני לדורות כתוב זאת זיכרון בספר רוח הקודש איננה מילים מילה אחרת לנבואה רוח הקודש כמו שפירשו המוראים היא הכוח של עם ישראל לקרוא את ההיסטוריה לתת לו משמעות לתת משמעות למקום שבו אני נמצא בלי שאף קול חיצוני משמיע את זה אלא מתוך ההכרה הפנימית וזו עצמה ההוכחה שיש רוח הקודש