אין מנוחה בעולם הזה - שפת אמת לפרשת תולדות

חודש טוב ולאום מלאום יאמת מערכת היחסים בין יעקב ועשו שהיא גם מערכת יחסים בין הטוב והרע בעולם והטוב והרע באדם היצר הטוב הוא נמשל ליעקב בתוך האדם ויצר הרע לעשו והכלל שהפסוק כאן מלמד הוא מחודש מאוד זה שאין מרחב בלי גבול שכל אחד פשוט יכול להתפתח בלי ק למה שקורה עם הצד השני אלא המרחב הוא מדויק לגמרי כמו שני עוברים ברחם עמם שאיין עוד מילימטר אחד פנוי אם אחד שולח את ידו אז השני צריך לזוז משם וככה היצר הרע והיצר הטוב נמצאים בתוך האדם באופן ש אין מקום נוסף אז אם היצר ה הטוב מתפשט ממילא היצר הרע מצמק ך ס וחלילה להפך זה אומר שם כרא הרשות מה זה אומר שאם קרא הרשות אה שאלה מעניינת השאלה אם יש מחלוקת אם יש דבר רשות או לא נתונה מחלוקת ראשונים הרבד ורבנו בחי ובחסידות ככלל נותנים לרבנו בחיי שאין דברי רשות מרן הרב זצל נותן לדעת הריבות שיש דברי רשות וזה מתאים עם ה עם הגישה החסידית הכללית אבל האמת היא שזה לא לא מחוייב למה זה לא מחוייב כי אפשר להגיד שיש דבר הרשות אלא שאף על פי שיש דבר הרשות המקום של הטוב והרע הוא לא יכול להתרחב לשם כומר דבר רשות לא יכול להיות המקום שלו הטוב או הרע מתפשטים הם מתפשטים רק אחד על חשבון השני וחוץ לזה יש דבר רשות בהרגשה הפשוטה זה ברור שכשאדם יותר דבק בתורה ומצוות אז היצר הרע מניח לו יותר וכשהוא הבורק אין בו מים אז ממילא יש בו יותר נחשים ועקרבים כלומר גם בתחושה פשוטה יש סיית על הדבר הזה אבל כאן השפת אמת עושה חשבון מאוד עמוק ומורכב במערכת יחסים הזאת שבין הטוב והרע שיש גם צד שני שכל הגדול מ חברו יצרו גדול ממנו שזה לא נשמע אחרת נכון כן את צודק זה החשבון של זה יוסבר כאן גם כן בעזרת השם פירוש שחיזוק כל עום מכוח עום השני כי וודאי מה שיש כוח לעשו הוא רק מה שגונב ישראל או שבאמת יצחק ורבקה הבן האמיתי שלהם זה יעקב אז המציאות של עשו היא לא מציאות עצמית לכן הוא רק דמיון הוא רק דומה למישהו הוא כקוף בפני אדם מן האדום האדום הזה אומר השם משמואל שאדום זה מלשון דמיון הוא רק הוא רק מחכה את ישראל שזה כל הנצרות שהיא מלכות אדום הרשעה ה ניסיון חקיינות של האמונה שלנו אבל אמונה מצד עצמם אין להם מהחום וקורח ה ק םד משל עצמו ו באמת כשהוא נולד כולו הדר צער אז הדר צער למי זה דומה לכוף ה כקוף בפני אדם הוא רק גונב מאיתנו אבל אין לו תנועות אוטונומיות עצמאיות שהוא באמת יכול להביא לעולם אז זה ה זה פשוט זה הוא בכלל לא דן עכשיו הוא דן בצד השני רק גם הכוח לבני ישראל על ידי שגובר נגד כוחו של עשו זה נכון גם הפוך הוא לא אומר לא ממץ אם זה היה רק אחד צדדי א היה צריך להגיד שעשו מיעקב ימץ שכל האומץ שלו וכל התוקף שלו בא רק ממה שהוא לוקח מיעקב אן לא בשל עצמו אבל אומר לא זה גם הפוך שכל הכוח של בני ישראל הוא רק מעשו אז זה פלא עצום אמר זה לא באותו מישור מה שעשו חי מיעקב זה עצם החיוניות שלו מה שיעקב חי עם עשיו זה מהתגברות עליו הפשט הכי פשוט של בכל לבבך בשני יצריך אז איך עובדים את השם ביצר הרע אז חסידים הופכים אותו אבל הפשט הכי פשוט זה שנלחמים בו אני אוהב את השם גם בעשיית הטוב וגם במלחמה נגד הרע ועבודת השם יצר הרע הכוונה היא סור מרע זה זה בכל לבבך הפשוט ושבות בין ישמעאל צחק עשו ויעקב יכול להיות אבל זה רק יבלבל אותנו פה כי חשבון הרבה יותר מורכב שמה איך החסידים שאתה לוקח את הכוחות של היצר הרע לעבוד את השם כי ממנו ניקח לעבוד את השם כמו שכתוב אצל פרעה זה יסוד מהבעל שם טוב הקדוש בעצמו שהוא דיבר הרבה על העניין הזה שלקחת את הכוחות הרעים לטובה וזהו שכתוב הוה גביר מה זה הבה גביר לאחיך בברכות של יעקב שאתה צריך להתגבר על אחיך והמציאות שלך לא באה רק מהפריחה שלך כאילו לא נמצא אלא מהניצחון ליו יש מלחמה אקטיבית ברה והיא הבונה את הטוב לבנות את הטוב בלי המהוה כברה זה בלתי אפשרי ובדור שלנו נדמה לי שהקדוש ברוך הוא גלגל לנו הרבה הרבה שנים של רק עשה טוב עשה טוב עשה טוב ויותר ויותר אנחנו נכנסים לצומת שעשו מרע הוא הכרח בלתי אפשרי זה נכון היום בצבא זה נכון ברשת זה נכון המאבק של סור מרע הוא נעשה חרכי כי הרע חונק אותנו עשינו הרבה טוב ובאמת עשינו הרבה טוב בצבא בכל מקום אבל הרכיב הזה של סור מרה של לוה גוויר להתגבר על ה מנגד זה היה לנו חלש מאוד רצינו שהכל יהיה צודק וכולם יהיו וצדיק באמונתו יחייה הפך להיות לאדם באמונתו יחייה ואנחנו מפרגנים לכל כולם ולא רוצים חים נגד אף אחד וכאן הוא אומר לא לאום להות מאמץ זה אומר שהתפקיד של יעקב הוא בא מתוך עשו באיזה מובן שהוא מתגבר א גבירול כן אבל זה רק סעיף אחד בהנהגה הציבורית שלו הוא נהג בכילה מאוד חריפה על הרע והחלק מהבלבול זה בדיוק זה גם בפסוק כתוב עשה טוב כן אבל זה שכתוב עשה טוב פסוק זה לא אומר שאיין עוד פסוקים אחרים וגם רשע של אותו פסוק אז הצדיקים הרי התאורים אינם קובלים זה מקום פנימי מסוים זה נאמר רק אבל כשכ של כן זה בדיוק הבלבול כשתקראו שורש של הרב אשרמן עם הית מנקין השם יקום דומו יבדל החיים אורקים הרבסמן אז תראה כשהרב בשדה הציבורי הוא כל הזמן היה עם אקדח על הרכה שהוא מפרק את הממשלה של הקרן קיימת לישראל שגלה את הקרקע הוא אמר להם אם אתם מחללים על השבת אני לא גמרנו עם התרומות קרת לישראל ומה יהיה גאולת קרקעות אז לא יהיה אני לא אגע לקרקעות שאתם תחללו עליהם שבת עשרות מכתבים אז איפה הצדיקים התאורים הוא לא ידע הו גביר על ידי התגברות נגדו ורב יעבוד צעיר הוא בתנאי עכשיו עכשיו הוא מתחיל להגיד את זה יותר מורכב זה חלק אחד שלום לאום יאמץ אבל כשאתה מנצח את היצר הרע כאן מתחיל הסיפור מה מתחיל הסיפור ורב יעבוד צעיר ובתנאי כלומר כל הניצחון שלך על היצר הרע שרב יעבוד צעיר ובתנאי שיהו כל איש ישראל צעיר בעיניו כי דכתיב כי אתם המעט כלומר כשאתה מנצח את היצר הרע עכשיו בא התנאי מה התנאי שלמרות שניצחת אותו רגיש שעוד לא עשית כלום אם כשניצח אותו אתה מרגיש שאתה על הסוס אז הנה הוא חדר אליך ההרגשה הזאת שאני על הסוס אז הוא ניצח אתה תשופנו ראש הוא ישופך ראש ואתה שפ הוא נכנס מאחור ו בלי שתחוש בכלל הוא הרעיל אותך והעיקר זה שאחרי שניצחת אז לא להריע בתרועות ניצחון אלא מה לדעת שיש עוד הרבה עבודה עוד לא רק רק התחלת זה רק צעיר וזהו עכשיו הוא מפרש פירוש נפלא זה מה שכתוב כאשר תריד לפירוש רשי זל קשה לשון ריד כלומר רשי מה מפרש שכאשר יש פה למטה יש לכם שש למטה לשון צר זה רשי לשון צר שכשמו ישראל על התורה ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנתן לו פרקת הו לא כלומר מה זה כאשר תריד אם ישראל עוברים על התורה אז אתה מפיל אותם ועולה לגדולה במקומם אבל זה אז היה צריך להיות והיה כשר יריד כי הוא מדבר עכשיו לעשו יצחק מדבר לעשו על יעקב אומר לו אם הם ירדו מגדולתם אז אתה תעלה הוא פרקת הו לא אז היה צריך לכתוב היה כשר יריד ופרקת הולו לא יה כשר תריד תריד זה כאילו אתה תרד לא הם ירדו אז הלשון קשה רשי עכשיו הוא תרץ תרוץ נפלא שהוא מתאים לרשיון את רשי רק הוא מסביר את זה באופן אחר שחוזר לפירוש של רשי ונראה הפירוש כאשר בני ישראל מתגאים ויודעים ששולטים על יצר הרע על ידי זה יש לו שליטה כלומר אם יהודי ניצח את היצר הרע והוא אומר אני בטוח בכוחי אני לא צריך סיעתא דשמיא ואני לא צריך עוד עבודה הוא כבר הפסיד גירה בעני אז הוא מתחיל לרדת שבמקום שהיום לעשותם ומחר לקבל שכרם נראה לו שהוא כבר מקבל את השכר והוא מפסיק את היום לעשותם אז ה לא אומר ל ימץ אם אתה מפסיק לנצח אותו כי כל הקיום של התפתחות ישראל זה הווה גביר לאחר שתתגבר עליו ואם אתה מפסיק להתגבר עליו אפילו שאתה כאילו התפתחת אומר לא אבל ום ליום ימץ אז אין לך את ההתמודדות איתו אז הוא אז מה זה כאשר תריד אז הוא אומר ככה כי צריך כל איש ישראל להיות תמיד על משמרתו ולזכור כעורב לו תמיד כומר לעולם היצר הרע אין אפוטרופוס לאריות גם ענקי עולם אין אפוטרופוס לאריות ן אפוטרופוס לאריות ואין אפוטרופוס לאף עבירה אלה של אריות זה התוקף של כל העבירות ואין אפוטרופוס אדם אפילו כהן גדול 80 שנה יכול להיות בסוף צדוקי מה שהיה אז אתה אל תאמין בעצמך עד יום אותך וכל הכוח שלך זה מהמלחמה שאתה מתגבר אלי סופר פה סיפור שמעתי מהרב תאו ש הוא סיפר שהוא למד בצבא להיות חובש כורס חובשים העביר חובש מאוד מוכשר עם המון ידע והתלמידים היו מפותחים אז זה היה קורס מאוד ברמה מאוד גבוהה אז הגיעו לדבר על חסימת עורקים אז הוא אמר שצריך לחסום עורקים לרשום את אחרי 20 דקות מוציאים כי אם לא אז יכול להיות נמק אז שאלו אותו מה מה קורה שם בנמק ומר שהחיידקים מתחילים לאכול את ה את האיבר שחסרו התפרקות של התאים התפרקות שלס אבל איך התאים מתפרקים כי החיידקים אוכלים את ה זה לא החידקים אלא יש יש נו פגוציטוזיס שנו פירוק עצמי של התאים זה גם כן נקרא במוות גם אותו דבר התאים מתפרקים אחד כך באים חיידקים וחוגגים אבל קודם כל התפרקות של התאים זה מוות תאי עצמי ואם לא יבואו חיידקים מה יקרה זה רק פירוק של התאים זה כל אחד מתפרק ח לחומר שלו טוב אני לא יודע איך זה מתיישב עמה ש דובר על כל פנים הם שאלו אותו אם באים חיידקים אז תשים אנטיביוטיקה ארי מקודם אמרת לנו אתמול שאם יש חיידקים ממים אנטיביוטיקה שנלחמת מה אי אפשר במצב כזה למה משום שאנטיביוטיקה שהיא היא כללית ו אם תמרח אותה היא לא תיתן מאומה אז הוא הוא הוא הסביר ככה אני אני אגיד את הסביר שלו הוא אומר הכמות אנטיביוטיקה שצריך בשביל להילחם אז בחיידקים תהרוג את היד וד לפני החיידקים ככ בן אדם לא אבל יש ךס תהרוג את האיבר עוד לפני שיש למה אז שאלו אותו מאיפה באו כל כך הרב חידקים מה הם שמעו ששמת חוסה מורקים ומכל העולם הגיעו לכאן ש בכמות כזאת שצריך כל כך הרבה אנטיביוטיקה לא לא לא לא לא לא חיידקים נמצאים כל הזמן והחיים זה מאבק תמידי בלתי פוסק בחיידקים זה החיים זה המרוצה עכשיו אם אתה סומך על החיים ורק יש טיפה מערכת חיסונית מערכת חיסונית אז אם אתה שומך עליה ואתה רק צריך טיפה לחזק אותה אז אתה כל טיפה אנטיביוטיקה וניצחת אבל אם אתה צריך לשים את הכל אז אנטיביוטיקה תהרוג יותר מאשר החיידקים ואז אומר הרב טאו מזה למדתי שהחיים זה מאבק תמידי בלתי פוסק ברמה הכי פשוטה של המציאות כל הזמן החיים הם במאבק ואם תפסיק את המאבק אז הכל מת זה זה לא סטטי כמו ב אסטרונומיה שבהתחלה חשבו שצריך משהו שיניע אז אמרו שיש גלגלים לא התנועה זה המצב הברירת מחדל של גוף לא העמידה אז עכשיו אני לא צריך גלגלים בשביל זה אז ההתגברות והתנועה הם שניהם אותו מצב בסיסי ולכן כשאדם נמצא ת השם אין דבר כזה לעצור באמצע כי התנועה וההתגברות על היצר הרע היא ה סם של החיים שמגדל אותך אז לפי זה רק נחזור מה זה בעיה כאשר תריד אומר ויה כשאתה תרד ו האויב יזלזל בך האויב של מי זה עשו יעקב כשהוא אות שאתה כבר חסר ערך ולא שווה כלום וחסר כוחות אז כשהוא ישפיל אותך אז הוא פרקת לו זה סיפור לעשו כשאתה תריד ותהייה מושפל תרד מטה מטה הוא ירגיש שכבר אין לך כוחות אז הוא ישב עלזה רי דפנה אז אתה תוכל לקפוץ ולהפוך את הכל צריך לנצח ולהשאיר שומר בדיוק זה נכון ברמה הלאומית שהיום אנחנו יודעים היטב עד כמה המחשבה ל לשבת על זרי דפנה שכבר לא צריך להילחם היא הם כל הטעויות וזה גם נכון ברמה אישית שגם עם היצר הרע אם אתה אומר די כבר לא צריך להילחם עם יצר הרע יצר הרע כבר כן ו אם כל חטאת ם לא שבת מה לא בבחינת שבת אין לנו איזה קצת החוגה במאבק בחינת שבת זה מעין עולם הבא שעלו באר ציון השפט עשו תש לכה לעתיד לבוא אבל למה שבתם שבת זה מקל מהמאבק מאבק אם אפשר ק להרפות קצת את ה את המתח לתורנות שבת יש נמוך אני אגיד לך ביום חול זה כאילו עומד מולך אתה ב מגרש גרופים כאלה זה ואתה כל הזמן נותן לו נותן לו והוא עומד והוא מנסה להחזיר ואתה כל הזמן מנצח אחרי זה הוא נופל על הרצפה מגיע שבת אבל אם אתה עוזב אז בשבת הוא קופץ הוא יודע לקפוץ גם שבת אם עכשיו שהוא נפל על רצפה את תמשיך להקות אותו אז זה שבת טוב איך זה מסתדר עם רשי מה איך זה מסתדר עם רשי לא שרשי אומר שזה תלוי בנו ו כאשר תריד ופרקת הו לא זה כאילו רק סיפור שלו רשי אומר לא זה תלוי בישראל אם עושים רצונ של מקום לא עושים רצונ של מקום אבל לפי זה כאשר תריד הכוונה כאשר אתה תרד מהתמת בגלל שישראל ירגישו השם כבר ניצחו אותך אז אתה תקום שזה כן תלוי בישראל למרות שהם לא נמצאים במשפט אבל תריד זה העשייה שלהם או העמדה שלהם יותר נכון לכן כתב המדרש על יצחק ועבודה רבה שאחר כל העשירות כ שהיה כבר עשיר עצום בכל זאת הוא כל הזמן עבד אחר כל השירות זכר וידע כי הוא צריך להיות עובד תמיד שלא להסיח דעת מיצר הרע ולעולם רב יעבוד צעיר רק שלבני ישראל בנקה להיות צעירים ביניהם ומר באמת תמיד רב יבוא צעיר וזה עבודה אבל שישראל אחרי שניצחו את היצר הרע יוכלו להגיד עדיין לא התחלתי זה ליהודי זה קל למה כי הוא צעיר זה הסיפור שלמרות שיעקב קונה את הבכורה ואת הברכה ובכל זאת יש משהו עמוק שמרשה הוא נולד השני כלומר זה בטבע שאני השני אני הצעיר ולכן אני צריך להילחם ואף פעם אני לא הבכור במובן הטבעי של המילה אלא רק במובן הרוחני הפנימי של המילה קניתי בכורה אבל בטבע שלי אני עדיין צריך להילחם עליה כל הזמן זה ממש מסביר את המבנה המשפחתי הזה שהבכור נולד צעיר ואחר כך רק קונה את בכורתו האמיתית כמו שזל אומרים שפופרת מה שנכנס ראשון יוצא שני כלו רב יבו צעיר זה עשו שהוא גטן כאילו הרב נכון נכון וזה עכשיו עכשיו בדיוק הוא מסביר את זה בדיוק אז לישראל לבני ישראל מנקה להיות צעירים ביניהם ואפשר זה היה טעות יצחק שסבר שעשו יכול יוכל להיות צעיר בעיניו יותר כו הוא חשב למה הוא רוצה לעש את לתת את הברכה לעשו שלמרות שהוא בכור הוא ידע הוא איש ציד איש שדה הוא עובד ונלחם אז הוא ימצא את הדרך להיות צעיר גם בתוך כדי העבודה ולא להרפות את ידיו אבל האמת שמה שאדם מבין יותר ועולה במדרגה של קדושה יותר חל עלו ירת שמיים הוא מכניע עצמו ומתקיים רב יבוא צעיר כלומר אצל עשו באמת אין את הכישרון הזה אבל האמת למיטתה תראו דוגמה לזה מי אני זוכר בתור ילד ונער הייתי רואה את הרב ציודה מתפלל בסליחות את רב אבר מתפלל בסליחות הייתי בן חמש ש שבע שפעם ראשונה הביאו אותי לסליחות אז ראיתי את רב אברו מתפלל וכולו ה אש הייתי אומר מה הוא חטא שהוא צריך להתפלל ככה כאילו איפה ואתה רואה שככל שאדם יותר צדיק אז כשהוא מתפלל בסליחות הוא מבקש את זה יותר מאו מקד ליבה וזה כורה פלא הרשאים בסליחות צריכים לזעוק עד ל בשמיים הצדיקים ע בנחת שת לא לא לא אצל הרשעים זה שבת אצל הצדיקים מה זה יום חול בשבת לא ומרים סליחות בכלל אזה מאבק עצוב למה כי ככל שאדם יותר יראה שמיים אז הוא יותר יודע את הפער הסק שמיים אומר הבעל שם טוב אם אני נוסק לשמיים אז אני יודע שאתה שם עוד יותר רחוק אבל שאני מציע של אז כאילו אתה פה איתי אם אני למטה א חברו אותה כלפי שמיא אבל אם אני נוסק לשמים ויש לי רת שמיים אז אני מתחיל להבין את הפערים מה זה שנת אור מה זה אבל כשאני נמצא פה זה נראה כאילו כל הכוכבים הם חלק מה מטריה שלי אז האמת שמה שאדם מבין יותר ועולה במדרגה של קדושה יותר חל עליו יראת שמיים הוא מכנ עצמו ומתקיים רב יבו צעיר כלומר שהוא עדיין נשאר צעיר והוא כל הזמן מנצח את הרב כדי שיעבוד אותו משעבד אותו כמו שכתוב מן די הוא רב אי הוא זהיר לשון הזוהר הקדוש שמישהו למעלה אדרבה הוא יודע כמה שאין לו מעצמו כלום זה בדיוק העליה העליה היא לדעת עד כמה ליט מגרמי כלום וכתיב יראו את השם יראו יראו את השם קדושיו כי אין מחסור לאו פירוש אף שמדרגת קדושה בא אחר הירה אז פי זה רק אם אדם יראה אז הוא יכול להגיע לקדושה אז מי שכבר קדוש לא צריך להיות ירא כי זה בכלל מ מנה אז מה זה יראו את השם קדושו קדושיו כבר ירעים אי אפשר להגיע לקדושה בלי יראת שמיים זה הפתח זה השר עם כל זה על ידי שמדקדק שמיים אף שעל ידי זה לא יוכל לעלות מדרגה אחר מדרגה על זה נאמר אין מחסור לרב כי מה שאדם מניח על ידי יראת שמיים לא הפסיד על ידי זה כלומר ה כשאדם מדבק את עצמו ביראת שמיים אז ממילא הוא כבר נמצא באיזה מקום והוא אומר הנה אני פה יושב כבתה הגעתי למדרגה ואני לא צריך לעלות יותר ואז מה יוצא שדווקא המדרגה שהוא תופס היא מעכבת אותו מהמדרגה הבאה וזה הסכנה הגדולה בעבודת השם שכשאדם מגי מגיע לאיזה מקום המקום הזה בעצמו הוא מעכב את המקום הבא תמיד יש פחד לעלות הלאה אדם אומרים שפסיכולוגים היום אומרים שהדבר שהכי יוצר את האדם מלהתקדם בסולם הדרגות בהצלחה בחיים וזה נכון להבדיל בין קודש לכול גם בעבודת השם זה הפחד שאני לא מספיק ראוי למדרגה הבאה אז הוא נצמד למדרגה הזאת אומר זה מה שאני רוצה ואז הוא מרפה מרביץ לו זרי דפנה אומר טוב אני פה אלא שאז הוא מתחיל להשתעמם שמה עסק מתחיל לשחוק אותו זה לא מתאים לו למה אדם נשחק אדם נשחק כי הוא היה צריך להתקדם ולא התקדם אז יש מאבק חיידקים מתחילים לאכול וזה שאדם יהיה ירא שמים ושיג מדרגה בקדושה זה עדיין לא סוגר לו את השער להמשיך הלאה להפך זה הפתח האמיתי ולכן גם מי שכבר הגיע לקדושה עדיין יראו את השם קדושו כי אין מחסור לרב זה יראת שמיים לא גורמת לך את המחסור שאתה עכשיו נעצר ונדבק פה למדרגה א אתה ממשיך מדרגה אחר מדרגה אבל רבי נחמן סטב עסק הרבה מאוד בתורה של עלות מדרגה לדרגה זה היה אצלו עיקר מאוד מאוד גדול הוא אמר שאת זה הוא קיבל כי הוא שורש של נשמת רבי סעדי הגאון ס בסיפור שפעם ראו תלמידיו של רבי סעדי הגאון את רבי סעדי הגאון ממרר בבכי נוראי סד גון היה אומר שאם אני עובד את השם היום כמו שעבדתי אותו אתמול ולא מתעלל למדרגה חדשה אזשי מה אני חי היום בכלל אין טעם לחיים אם אני את השם במדרגה כמו שהייתה אתמול אז פעם מצאו אותו ממרר בבכי והוא כל יום דאג להיות במדרגה יותר עליונה מאשר אתמול אצל רבי נחמן זה הה אפילו כמה פעמים ביום מסופר ו שאלו אותו וראו אותו פעם ממרר בבכי אז שאלו אותו מה הוא כל כך בוכה אז הוא אומר שכפי שמדרגת שאני יודע היום את השם איזה מלך גדול הוא אז אני בוכה איך חבתי אותו אתמול וזה היה ביזיון אז אמרו לו אבל אתה עשית כל מה שאתה יכול אתמול אז הוא אומר אני אמשול לכם משל ככה אמר רבי סעדי הגאון מה המשל אומר אני משאל לכם משל שמלך אחד הגיע לעיר גדולה וכולם רצו לקבל את פניו אבל בלילה לפני שהגיעו לעיר חנו לקראת העיר ובבוקר היו צריכים להיכנס אז כל המחנה ישן המלך פושט בגדי מלכותו לובש בגדים אזרחיים נכנס לעיר לראות מה הם חושבים וזה כאזרח על מה כבר היה לילה אז רוב המקומות כבר הגיע מאוחר מדי בכל זאת הוא רצה אז הוא ראה איזה מקום עוד נר דולק הה איזה איש פשוט שעמד למלאכתו גם בלילה והוא בא אליו והוא דופק בדלת ואומר לו שהוא רהה ואין לו איפה לישון המלך ככה אומר רוצה לבדוק את תכונתם של אנשר אז ההוא היה לו בסך הכל א פרוסה ייבשה אז הוא אומר לו בוא נעשה חצי חצי נתן לו חצי פרוסה יבשה לאכול והוא לקח חצי פרוסה והיה לו מיטה קשה עקומה אחת אז הוא אמר לו תישן פה אני יכול לשון על רצפה אז המלך קיבל ישן על המיטה כן מיטה ו האיש ישן על הרצפה לפנות בוקר המלך אמר שהוא צריך ללכת ויצא משם זה חזר לבש בגדי מלכותו ונכנסים לעיר וכל העם מקבלים אותו ברחובות ומרמים לפניו והוא אומר למרכבה לשרה לאט לאט הוא מחפש בעין את האיש שהוא היה אצלו בלילה אז א הוא מחפש מחפש פתאום הוא הוא זה אז הוא עוצר את המרכבה הולך אליו וכולם מסתכלים שהוא הולך לאותו האיש והאיש הזה מסתכל והוא רואה משהו משונה ופתאום הוא מבין שזה המלך אז הוא פורץ בבכי אז המלך מחבק אותו שואל אותו למה אתה בוכה הוא אומר לו שאני נתתי למלך חצי פרוסה יבשה ומיטה עקומה וזה כבוד המלך זה נורא ואיום אז הוא אמר לו אבל חשבת שאני אזרח ונתת לי מעל ומעבר אומר כן זה בשאלה אם אני צדיק או לא צדיק אני בסדר או לא בסדר אבל כבודו של המלך יה עליו ‏m