איך לא (!) ללמוד בקיאות | הרב אחיקם קשת

[מוזיקה] דבר ראשון, תודה רבה לכולם על הזכות שיש לי לעמוד ולדבר בפניכם, לעמוד ולדבר אליכם. הגעתי גם דרך קצת ארוכה בכל זאת מירושלים. אני שמח מאוד על הזכות. זה לא המקום הראשון שכשאני נותן את הנושא של השיעור לא כל כך מדייקים בכותרת שנתתי לשיעור הזה ולא סתם. הכותרת שאני נותן לשיעור הזה זה איך לא ללמוד בקיות. א מסיבות מובנות לא כל כך מבינים ומשנים אצל איך ללמוד בקיאות וכדומה. כשהתחלתי לומר תודה על הזכות לעמוד בפניכם אז אני רוצה לומר שכשאני מדבר בפניכם בעצם ייתכן שזה לא נועד לכולכם יכול להיות שיש פה חריג וחרגים שאליהם אני לא מדבר וכבר אני אסביר מצד שני יש כאן מישהו שהוא לא מכם ובכל זאת אני מדבר גם אליו וכבר אני אסביר גם את זה מי מכם אני לא מדבר אליו. אם יש פה מישהו שנולד עם פגם של גאונות מיוחדת, זה נדיר מאוד, אבל זה קורה. אחד שלומד פעם ראשונה וזוכר הכל, אז לא נעים לי להגיד, אבל אני אשמח שהוא יצא כי חבל על הזמן שלו. היא אומרת בינתיים עוד דף גמרא שניים, שלושה אולי כמה דפים בזוהר, זה עדיף מאשר שיבזבז את זמנו או שאני אבזבז את זמנו. אבל אמרתי שיש גם מישהו שלא נמצא כאן, לא נמצא ביניכם ואני מדבר אליו ואני מתכוון אליי לפני כ-25 שנה. מה אני מתכוון? החיים שלי מבחינת לימודי בקיות מתחלקים לשניים. כשהייתי צעיר, נער, בחור צעיר, למדתי הרבה בקיות. יאמר לזכותי אבל למדתי כמו שבעוונותיי בעוונות עוונותינו הרבה לומדים לומדים ו לא יגיד ששוכחים הכל אבל שכחים הרבה זאת האמת לומדים דף יומי שוכחים לומדים בקיות אה זכיתי בסיעתא דשמיא הגיע אליי ערב אחד יהודי אברה רך צנוע שמו הרב אריה צוקרמן ובא ונתן לי כמה עצות נפגש איתי כמה פעמים מיוזמתו בן אשר גם זכיתי ללמד אף יום הרבה שנים סליחה לימדתי לפעמים באותו שיעור מגיל 14 ועד גיל 70 ותסלחו לי על הכל אני תמיד יכול להרשים שזה המיקרופון זה לא ענייני בסדר גמור >> יש שלושה מיקרופונים נו אז הם א אחד מהם בטח השם וזכיתי עם הזמן לשים לב ולקבל מאותו הרב ארצוקמן א כלים אז אני רוצה לפתוח בבעיה אנחנו צריכים לשים לבעיה אנחנו כבני אדם דיברנו על גאונים יש גאונות אחת שכולנו זכינו לה כבני אדם וזה הגאונות להתעלם מהבעיות של עצמנו אני יכול להגיד את זה אה אולי בקלות, אולי דווקא לא בקלות, בתור אחד שהתחתן מאוד מבוגר. אז אני לא בא בטענות כרגע לאף אחד בטח לא בנושא הזה, אבל למדתי מזה שאנשים יכולים לחיות שנים עם בעיות ולא להכיר בבעיות שלהם. זה נכון גם בלימודי בקיות. אנחנו הולכים עם הראש בקיר, אנחנו לומדים שנים, אנחנו משקיעים שעות בכל יום, אנחנו משקים ימים בכל שבוע ואנחנו מתעלמים מזה שאנחנו לא מספיק זוכרים זה בעדינות. מה אני זוכר מהמסכת שלמדתי לפני שנתיים? מה אני אזכור מהמסכת עכשיו? עוד שנתיים אני מדבר על בקיות, לא עליון. משקים יותר לומדים לאט מתעמקים זוכרים בזה זה סוג אחר של זיכרון אנחנו מתעלמים מזה עכשיו כשאני זוכר את עצמי ההתעלמות הזאת היא לא התעלמות מוחלטת מדי פעם אנחנו אני שואל את עצמי רגע ואני לא זוכה כל כך טוב ויש לנו איזה סדרה של תירוצים אבל ברצינות אף אחד מהם לא רציני בכלל אנחנו אומרים אולי בהזדמנות אני אחזור עוד פעם ואז אני אזכור יותר זה לא רציני גם כשתחזור עוד פעם כמה תזכור קדימה גם אם תחזור עוד יותר כמה תזכור קדימה אנחנו לפעמים אומרים לעצמנו אבל קצת אני כן זוכר תבדוק את עצמך איך אתה לא בודק את עצמך תשאל את עצמך מה אתה זוכר מהמסכת שלפני שנתיים אתה זוכר בערך משהו אתה נתקל בסוגיה שאתה שם לב שלמדת אותה בעבר איפה למדתי אותה אולי זה היה בנזיר אולי זה היה בסותטה אולי זה בכלל היה בעיון אולי בכלל שמעתי את זה במקום אחר אני מדפף אני זוכר זה היה איזה עמוד כזה שמן מן אני מנ אתתחיל לדפדף אולי לא אולי זה בעצם היה למעלה למטה אתה לא זוכר איפה הסוגיה שלמדת לפעמים אנחנו עונים לעצמנו ואני מדבר מניסיון של עצמי אני לפחות זוכר מושגים אז אני זוכר שיש מחלוקת אם על הניזק להרחיק את עצמו על המזיק לא בטוח שברך הבנתי לגמרי אבל זוכר משהו אם בשביל זה אתה לומד תחשוב כמה כמה שעות אתה משקיע, כמה ימים אתה משקיע, כמה שנים אתה משקיע בשביל לדעת את המושגים של הש"ס. יש ספר של הרב שטיינזלז מדריך לתלמוד תז אולי מבוא לתלמוד, לא זוכר. יש שם פרק קצר על מושגים בש"ס. כמה וכמה עמודים אתה יכול לעבור עליהם ולתות אותם בעל פה תוך שלושה ימים. לא בשביל זה אתה מגיע לישיבה לכמה שנים. אז לפעמים אנחנו אומרים לעצמכם, נכון, אני צריך לדפוק על הלב. אני לא דופק חזק כי זה יפריע לכם המיקרופון. באמת אני צריך לחזור יותר. כולנו צריכים ללמוד יותר. כולנו צריכים לחזור יותר. זה לא הפתרון. זה לא מה שיעזור. זה יעזור קצת יותר. אנחנו צריכים פה משהו מהותי. עכשיו נשים לב אם היית עולה על F35 לצורך העניין ואתה מתחיל להפעיל אותו והוא מתחיל אתה שומע את המונה עובד והוא מתחיל להתקדם על המסלול והוא מתקדם ומתקדם אבל הוא לא מצליח להמריאפשרות אחת יש בעיה טכנית אם שללנו אותה אין בעיה המטוס 100% אז איפה הבעיה? משהו במה שאתה עושה לא נכון. אולי לא לחצת על איזה כפתור? אולי לא לחצת עלייזה ארבעה כפתורים. אז אנחנו נדבר עוד מעט על ארבעה כפתורים שכולם לא חידושים שלי. כולם לא נועדו לגאונים. כולם בעצם נמצאים בחז"ל במבשים אחר כך ומשהו התפספס לנו בדרך. חשוב לי לשים לב גם למה זה תפספס לנו כי זה כל כך מוזר איך אנחנו אנחנו מתעלמים מבעיה כשאנחנו לא מוציאים בקלות את הפתרון אליה אחרת היינו פוקחים את העיניים אנחנו סותמים את העיניים כי קשה לנו להתמודד אז למה קשה לנו להתמודד אנחנו התרגענו ללמוד בבית ספר התחלנו ללמוד בהתחלה וכמובן שזה היה קשה וכמובן שלמדנו ביום הראשון אני זוכר את השתי שורות של ומחרוזות של דגים האלה וקשר סימן בקטרת דצד קו מקטרו היה לנו מילה אחרי מילה והתרגשנו מהמילים ואולי שתי אצבעות בתוך הגמרא זה מצוין ככה זה צריך להיות אבל גדלנו והיום אנחנו לומדים חצי עמוד ביום עמוד דף ביום יש משהו שצריך להשתנות מהותית בין כשאתה לומד שתי שורות ביום או ארבע שורות ביום לבין כשאתה מתחיל ללמוד עמוד ביום מה שהראש אומרים הכמות היא איכות. איכות בלשונם זה מה שאנחנו קוראים היום מהות. כלומר שינוי אתה צריך איזשהו שינוי מהותי. עכשיו איך אני יודע שאנחנו צריכים ללחוץ על איזה ארבע כפתורים? פשוט. האם אנחנו מצויים לדעת את התורה? כן, אנחנו מצויים לא רק ללמוד, אנחנו מצויים לדעת. מצווה נפרדת ברן בנדרים בדף ז' שולחן ערוך הרב חות תלמוד תורה מצווה לדעת את התורה פשינתם ש דברי חות התורה מכוים בפך השם שכ אדם אנחנו מכירים את המקורות האלה אנחנו צריכים לדעת לדעת זה לא רק לזכור בערך שבמסכת קידוש הנה היה לנו פרק האיש מקדש או עוד כמה פרטים כאלה אנחנו צריכים לדעת יותר לא אני מדגיש מראש לא אמרתי מראש שאנחנו נדע שורה השורה בגמרא ואת כל השקטריה גם כששולחן הרב מדבר על מצוות ידיעת כל התורה הוא אומר עיקרי כל המצוות מפרט קצת יותר הוא לא מדבר על לזכור את כל השקלטריה זה לרב חיים קניבסקי זה לרב עובדיה וכדומה אנשים מיוחדים מאוד אבל אנחנו כן יכולים לדעת את עיקרי הסוגיות את מסקנות הסוגיות וכדומה הרבה יותר טוב ממה שאנחנו יודעים היום אז אם התורה אומרת לנו שצריך לדעת ואנחנו מתאמצים אנחנו משקיעים שעות אנחנו משקיעים תמיד אפשר להשקיע יותר, נכון? כולנו צריכים להשקיע יותר, זה נכון. אבל אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד זמן והרבה מאוד כוחות. אם התורה ציוותה אותנו שצריך, זאת אומרת שאפשר. אם אפשר ואני מתאמץ, אז למה אין תוצאות? למה התוצאות לא מספיקות? אז דיברנו על כפתורים שהתפספסו לנו, משהו לא פקחו לנו את העיניים לראות איך חז"ל למדו. אז יהיו לנו ארבעה כפתורים, ארבעה יסודות, כל אחד מהם בפני עצמו. כל אחד לא קשה מאוד. שינוי תפיסה. שינוי תפיסה זה תמיד משהו שמצריך מאיתנו להשקיע. אבל משהו שאפשרי אני מתחיל היסוד הראשון תורת חיים תורת חיים יש לזה הרבה משמעויות כולם מכירים את הבידוי אני לוקח אותו למשמעות מסוימת לחיות את הלימוד מה זה לחיות את הלימוד אני לא מדבר דווקא על ההתלהבות שלו זה גם דבר חשוב כמובן אני רוצה לחזור לחז"ל כש כשחז"ל למדו האמוראים הם בנו לנו את השס איך הם למדו אני אשאל אחרת מה הם למדו שונה מאיתנו אני אשאל עוד אחרת האם היה להם משהו שאין לנו יראת שמיים צניעות קדושה נכון גאונות מסירות נפש נכון היה להם משהו בדרך הלימוד שאין לנו שהתפספס לנו התשובה היא כן אבל להפך, לנו יש משהו שלא היה להם. לנו יש ספרי הלכה, יש גם את העניין של לימוד בעל פה. יש לנו ספרי הלכה. אנחנו במהלך הדורות התרגלנו שכשיש לי שאלה במסכ בדיני שבת אני פותח שמר שבת כחתה או כל ספר אחר. יש לי שאלה בדיני תפילה אני פותח שולחן ערוך וכולי. איך היה אצלם? השאלות האלה הם היו השאלות בבית המדרש. כששאלו תפילת הרביעית רשות וחובה באו לבית המדרש ושאלו וזאת הייתה השאלה מה אני עושה הערב כל הש"ס שלנו זה שאלות שהם שאלו כמעט כולם הלכה למעשה למה זה משנה אנחנו איבדנו את החיות בקשר בין הלימוד לבין המציאות איפה שמתי לב לזה אני זכיתי לראות שני תלמידי חכמים פוסקה הלכה רצינים ביותר שלומדים בחברותה אני פשוט נהנה לשבת ולשמוע איך הם לומדים ואם אני מדמיין לעצמי מה הלימוד שלהם אמור להיות שונה מלימוד של כל בחור ישיבה שבא ללמוד גמרא אז יש תשובה אחת פשוטה ונכונה הם אחרי שמסימים את הסוגיה פותחים תור בשולחן ערוך זה נכון אבל מה שמפתיע שבלימוד הגמרא הלימוד שלהם שונה מהלימוד הרגיל שלנו. אני שם לב שכל דין בגמרא זה ישר אצלם דוגמה למה קורה אצלנו. זה ראש אחר. זה ראש של פוסקה הלכה. זה אנחנו לא פוסקה הלכה אבל ראש של לחיות את הלימוד. יום אחד אחד מהמביאים מגבונים. למה מגבונים? כי לומדים היום הלכות שחיטה. אז אני רוצה לראות אם הגבונים והמגבונים שנשארו בסוף אם יש בהם סחיטה או לא. זה ראש אחר שאתה חי את הלימוד כמו שחז"ל חי את הלימוד. שאלה בגמרא הייתה שאלה היא באלהו זאת הייתה שאלה מה לעשות ואנחנו איבדנו את זה אז נכון כשאנחנו פותחים גמרא זה לא מה לעשות יש לי שאלה בבוראר אני לא פותח גמרא שבת עד אני כן פותח ספרי הלכה אבל אנחנו יכולים להחזיר את החיות בלימוד מה זאת אומרת תשים לב שמרוב שהתנתקנו אנחנו לפעמים הלימוד שלנו הוא סיסמאות הוא מילים ואנחנו אפילו לא מדמיינים את זה בחיים שלנו בנו נפתח שורות הראשונות בש"ס ממתי קוראים קחת שמע ברבים ברבים עד סוף השמורה הראשונה דברי רבי אליעזר כולנו מכירים את זה אני מניח אבל תעצור שנייה זה לא הרבה זמן בכלל בודאי אחרי שאתה מתרגל לזה שימו לב לפי רבי אליעזר עכשיו אי אפשר להתפלל ערבית עבדנו את השמורה הראשונה אין יותר מניינים של 11 ובע אין דבר כזה פספסת זמן קריאת שמע אם היה לך חרבי אליעזר אז היה לנו היום בלוחות היה זמן מגן אברהם וזמן גרע לקריאת שמע של ערבית ובן אדם היה אומר גרה אני רוצה להתפלל לרבית מאוחרת אז אני צריך לקרוא קריאת שמע עכשיו אפשר להתחיל לחשב מי היה מחמיר יותר גר ומגן אברהם זה שאלה מעניינת בפני עצמה תשים לב שזה משמעותי לחיים שלנו תסתכל על עצמך היום ותגיד עכשיו אני לא יכול לקרוא קריאת שמע תגיד מזמן תחיית קריאת שמע תגיד מלפי רבי אליעזר בערך מ7 בערב עד 10 זה הזמן קריאת משבית בגמרא הגמרא מדברת דוגמה ש הרבה פעמים מביא כל שהוא מין דגן לא בטל גמר בברכות אז במקום להשתמש בכל מיני מילים של הגמרא תגיד ופל אני אוכל ופל יש בו בצק מין דגן יש בו שוקולד אני צריך לברך מזונות ולא שהכל זה מה שהגמרא אומרת קח אצל המציאות שלך היום אתה נמצא בב ב בבקמה ויש ניצין זה חריץ ארוך תגיד זה כמו כשחופרים ל להניח א פסי א לא יודע את הפסים של הביוב או משהו או חריץ עמוק על זה מדובר כל דוגמה קח לחיים שלך יש בבקמה שור אז ישר בהתחלה תגיד שברים הרי לא מסתובבים היום אז תגיד לעצמך נכון בהודו שברים מסתובבים זה כבר מקרב טיפה למציאות ותגיד כלב שנושך זה שור זה קרן מבחינת הגמרא לא יודע אם נכנסתם לבבקה למה? רק בשביל הדוגמה הוא נושך לא בשביל לאכול הוא נושך בשביל להזיק אבל להזיק זה כן על זה הגמרא מדברת יש לי שור תם ושור מועד זה כלב של תם וכלב שמועד אתה מכיר אמסטף כזה שאתה אומר לילד אל תעבור לידו עם סטאף של השכן בגלל שהוא כבר קראו לו כמה מקרים זה מועד וטעם זה הכל וחמודי הפודל שהתינוקות ממשמשים בו בלשון המשנה זה לקחת את הלימוד למציאות מצות שלנו. אחרי שאנחנו את הלמוד למציאות שלנו, יש את הצד השני גם לא רק תורת חיים, גם חיי תורה. כשאנחנו סוגרים את הגמרא לא רק לסגור אותה נשיקה ולשים בארון תמשיך לחיות אותה אחר כך. ואני מדגיש, אני לא מתכוון שבכוח תגיע לעצמך צריך ללמוד בגלל מצוות בלכתך בדרך. זה גם נכון, אבל לא לזה אני מתכוון. אתה תחייה אותה ממילא. כשאתה רואה ואפלים אתה יכול להיזכר לבד. הנה על זה דיברנו בגמרא כשאתה רואה כזה בור ארוך ברחוב זה מה שהגמרא אמרה בבא קמה זה ניצין כשאתה רואה כלב זה תגיד עכשיו אתה לא יכול לעשות את זה כל הזמן וזה לפעמים אחרי שאתה מתרגל זה כבר שבריר שנייה אתה אומר מודים דרבנן סותמים אתה נזכר ממשיך הלאה זה באמת שריר שנייה אבל תתרגל לחיות תתרגל שהגמרא היא לא בגמרא אלא היא באמת בחיים שלך ושוב אני אומר לא בגלל שאתה מכריח את עצמך כי אתה חי את זה כי זה לא גמרא ומציאות. זה גמרא עם המציאות ביחד. זה היה היסוד הראשון. אני רוצה להוסיף עוד. למדתם קידושין ואתם עומדים ללמוד סנהדרין. נכון? הייתי פעם בישיבה לצעירים והגיע לשם ראש ישיבה אחד, לא זוכר את שמו. הוא נתן שיעור על שליחות. שמעתי רק את ההתחלה. מאוד נהניתי מאיך שהוא התחיל את השיעור. אני אגיד לכם ככה, שנים שלמדתי דיני שליחות, בסדר, האיש מקדש, באו בשלוח, האישה מתקדשת באו בשלוחה, אפשר לעשות שליחזיק, בסדר, כולנו מכירים את זה, אבל תשים לב ואיך הוא צייר את זה אותו ראש ישיבה תעביר את זה לחיים, תדמה לעצמך חתונה, מוזמנים, בופה, תזמורת, רב, עדים. ואז מגיע אותו אחד בחליפה ואומר רגע רגע אני לא החתן אני שליח שלו הוא כרגע לא יכול להגיע הוא במילואים ואז מגיעה היא לא יודע אם יש לה שמנת כלה או לא אומרת אני לא הכלה היא לא יכולה להגיע היא כרגע ב אני שליחה שלה והוא היא מושיטה את אצבעה והוא נותן לה טבעת ניזר מנגיע מסתמה כי גי לו אשתו וכולי והוא אומר לה הרי לאה מקודשת ליעקב כדעת ממש וישראל. אני לא יעקב ואת לאה. תשים לב, זה מה שהמשנה אמרה, זה מה שאתה לומד שנים. האיש מקדש ברושלוח זה המקרה. אבל למדתי את זה שנים אבל לחיות את זה קרה לי רק שאותו ראש השוק ככה תאר בתחילת הסוגיה. תחייה את זה. אז תחיה את זה זה אחרת לגמרי. זה כמו דברים שראית שזה אחרת מאשר לשמוע נוסחאות. סיסמאות במיוחד אנחנו צריכים במקומות שקשה לנו לחיות את זה יהיה לנו בסנהדרין עבודה זרה דיני עבודה זרה ארבע עבודות חייבים עליהם סקילה זה רחוק מאיתנו זכינו זה רחוק מאיתנו אנחנו לא רואים את זה אבל תגיד צריך בתחילת הסוגיה דבר ראשון תדע שבהודו יש גם היום אנשים שקמים בבוקר מנשקים את האדמה ומשתחווים לשמש ואומרים לה תודה רבה שהיא זרך זה נמצא כמובן אנחנו דברים על נוצרים וזה כן יש עבודה זרה בדרכים מסוימות תחשוב על זה שיכול להיות שהעובד הזר של סבא אתה לא יודע בדיוק מה הוא מאמין ומה לא ולמי הוא משתחווה וכולי בוא ניקח עוד משהו בסנהדרין שרחוק מאיתנו רחוק כבר מהגמרא בן סורר ומורה התיאור בעצמו הוא אוכל הרבה בשר שותה הרבה יין הבנו אבל הגמרא אומרת לא היה ולא עתיד להיות זה רחוק מאיתנו כמו אגדות לפעמים שהם רחוקות מאיתנו לא מדובר על מציאות מסוימת על איזה סיפור קח מזה את המסר תראה כמה זה מקרב אותך הגדות בגמ לפני זה שורה אנחנו קוראים את זה כל כך מהר כי זה כל כך הפשוט כל כך סיפור ועוברים הלאה תעצור המסר של הגמרא הכי פשוט ממש מה הגמרא באה להגיד במסר הזה תגיד הגמרא באה להגיד כמה הכוח של התפילה שאנחנו רואים פה תמשיך עליו אתה מתקרב לזה בין זורר ומורה תגיד לעצמך במילים שלנו. רבי ישראל סלנטר אומר לחזור במילים שלנו. לא לא במילים של הגמרא זה קשור לזה לחיות הלימוד. תגיד לעצמך בן סור מורה זה התמקרות. תראה איך התורה וחז"ל מתייחסים להתמכרות והם אומרים יש מקרים שמרגע שבן אדם מכור אין לו סיכוי. הוא נהרג על שם סופו. הוא לא עשה את זה. אבל ברור לנו שהוא יגיע לזה. הוא עלה על המסלול הזה וזהו. אין דרך חזרה. אם הייתה דרך חזרה, לא היית הורג אותו. אתה הורג אותו כי אין לו סיכוי לצאת מזה. עכשיו בסדר, אם אתה מדבר עם מישהו שהתמקר למשהו, אל תגיד לו את זה. כן? אבל עכשיו קודם כמה מה זה מלמד אותנו? כמה צריך להיזהר מכל החומרים למיניהם. כל דבר. חומרים לא דווקא כאלה. כן. גם מסכים למיניהם. כל התמכרות שהיא. אפשר להגיע לזה שאתה מאבד את הבחירה. אין לך סיכוי חזרה. אפשר להגיע מזה לסקילה. מה הסיבה הזאת? אתה אמרת לעצמך את זה, הבנת את זה, אתה חי את זה. המשכנו הלאה, אמרנו יסוד אחד, מצוין. יסוד שני, מסיעת ישרים מתחיל, אני אוהב את המילים האלה, יסוד יסודות וכולי. שתהיה מבתו ומגמתו. הבן אדם צריך שיראה את המטרה. מה המטרה בחיים כפילות, מבתו ומגמתו. ובעלי המוסר שואלים למה כפילות ומסבירים מה ההבדל בין מבטו למגמתו מבט זה התפקיד שלי עכשיו מגמה זאת המטרה שלי לטווח הארוך בכל דבר זה ככה ודאי גם בתורה כשבונים בניין אבוי לבניין שמגיע בניי ושם סתם לבנה ליד לבנה והוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות צריך קודמת את הריכל למהנדס וכולי תוכניות ואז מגיע בני ועושה לפי התכנון שיש לו תכלית טווח ארוך אתה צריך מגמה ואתה צריך אחר כך מבט אבל אתה צריך שהמבט יצאים למגמה לא יעזור שיהיה לך תוכניות של המהנדס אם הבניאי עושה מה שהוא רוצה בלי קשר לתוכניות מה המגמה שלנו כשאנחנו לומדים תורה ללמוד זה כמובן לשם שמיים מזה כמובן המגמה שלנו לדעת כשנכנס מישהו של דף יומי ואני שואל אותו מה החלום שלך הוא אומר לסיים את השס לא למה אתה אומר לסיים את השס תגיד לדעת את השס אתה רוצה לדעת לא כל שורה נכון אמרנו לא כל השבת אתה רוצה לדעת עכשיו כשאני לומד המבט שלי להיום מתוך המטרה לטווח ארוך לדעת אני לומד אחרת אני לא מרוכז כמו בבית ספר רק במילה עכשיו להתרגש ממנה שזה גם חשוב אלא מה יוצא לי מזה לטווח הארוך לא מה אני אזכור מחר מחר לא חוכמה לזכור מה אני אזכור את זה לעוד כמה חודשים עד החזרה בא ואחר כך איך עושים את זה אני אומר מראש אנחנו לא נזכור את כל השקל ותריה אל תתבלבל גם אני הי זוכר שפעם אני חשבתי לעצמי התוכרתי אפילו עם החבודה שוודאי צריך לזכור את כל השקטרי זה לא מעשי זה לא בשבילנו מה אתה כן יכול לזכור לא כל הדף הוא יחידה אחת. יש לנו שכבות, יש לנו של הסוגיה, העיקר שלה, התמצית שלה ויש לנו עליה מה שבנוי בתוכה. אז אני לא אזכור את הכל, אבל את התמצית אני בהחלט יכול לזכור. אני צריך שתהיה לי את היכולת לעשות לעצמי סיכום קצר שאותו אני זוכר בקלות. מה זה סיכום? סיכום זה לא לחזור על הגמרא. סיכום זה לא לחזור על הגמרא במילים שלי. סיכום זה לקחת את השלד של הסוגיה. מה היו הדעות בסוגיה? מה היו הסברות שלהם למשל? האם הייתה מסקנה הסוגיה? האם פלוני מודה לפלוני? באיזה מקרה? במשך מהלך הגמרא אולי התברר שהמחלוקת היא לא כמו שחשבנו בהתחלה ואצת אתה יכול לסכם דף בחצי דקה אבל את הדברים החשבים בדף לא חצי דקה אתה שקלה ואתהיה בהתחלה גם זה חשוב אנחנו מחפשים מה הכי חשוב אחרי שאתה מסכם את זה בחצי דקה אתה עוד פעם אומר אותו דבר ואתה רואה שזה יורד גם ל-20 שניות זה יכול לרדת הסיכום הזה לא זתם שאתה יכול לסכם אתה קונה אותו אתה מרגיש בסוף הלימוד את זה אני יודע, על זה אני חוזר מחר. אני יכול לחזור לפני השינה. אם יש לי כוח, אני חוזר מחר בתחילת הלימוד. אני חוזר גם אחרותיים, זה גם לא הרבה זמן, זה לא תרכה. ופה אתה מקבל לא הנאה מלימוד, אלא סיפוק בלימוד. זה אחרת. סיפוק מהידיעה. אני יוצא מהדף היום, נניח שלמדתי דף, אני יוצא עם זה שבניתי עוד לבנה בידיעת הש"ס שלי. קיבלתי היום עוד 1 חלקי 200 2711 מהש"ס כי זה לא שאני לומד ושוכח אני לא אזכור את כל המהלך נכון אני אתבלבל בין רב גמרל לרבי אליעזר נכון אבל אני אדע לסכם לעצמי ברכות למדנו כמה זה לסכם את הדף הראשון בברכות הנושא של המשנה הוא זמן כראשון של הרב יש תחילת הזמן יש סוף הזמן תחילת הזמן המשנה מביאה שלוש דעות השמורה הראשונה סליחה תחילת הזמן המשנה מביאה דעה אחת צאת הכוכבים זה לא הראשון של המשנה גמרא מסבירה את זה סוף הזמן שלוש דעות השמועה הראשונה חצות הלילה עד הבוקר המשנה בצה מחלקת בין דורית לדבן עד הבוקר זה לדאורייתה מי שמיק יותר גם בשוכבך האם זה זמן שאתה שוכב או זמן שאתה נשכב הגמרא בהתחלה על למה התחלנו קודם ערב רק כך בוקר פחות חשוב כרגע אפשר להזכיר בעל פה שדיברנו על תהר יומה ובעמוד ב' יש עוד הרבה מדעות לתחילת הזמן שכולם סביב זמן ארוחת ערב זה לא מילים של הגמרא זה מילים שלי ופה י זמן שאני נכנס העשיר שיר נכנס בערב שבת זה אני כבר לא זוכר הכל אני יכול לסכם את הדף ככה בחצי דקה את זה אני יכול לזכור לחזור עוד פעם לחזור עוד פעם וזה אני זוכר ופה תשימו לב כשאני אחזור פעם פעם הבאה על המסכת אני לא לא יכול להגיד לך זמן מס מתי אתה חייב לחזור זה תלוי בכל בן אדם בהרבה דברים אבל אני יכול להגיד כלל אחד אתה צריך לחזור לפני ששכחת ואתה צריך לחזור ככה שאתה מחכה אתה נהנה לחזור ופה הבחינה תבחן את עצמך אם למדת טוב מסכת או לא מה הבחינה סיימת מסכת יופי תפתח עוד פעם את דף ב' עמוד א' תסתכל עליו מה אתה מרגיש כלפיו האם אתה מחכה מתי אני כבר יוכל לחזור עוד פעם כי אני נהנה כי אני מכיר כי אני גם זוכר את דף ב' אני זוכר את פרק ראשון אני מחכה לחזור עוד פעם כ אני אזכר יותר בפרטים אני בנה עצמי קצת יותר קצת יותר פרטים שבת בהתחלה לא הצלחתי לקלוט או שבינינו מה שקורה ב בתוך הלב בשקט בלי שאף אחד ידע אני פותח את דף ב' ואני רואה שאני לא כל כך זוכר בטח לא דף ג וד ואין לי כל כך כוח לפתוח עוד פעם את המסכת אני מעדיף לפתוח מסכת אחרת מאשר לחזור למסכת הזאת וכשאני מנסה להיזכר מה היה במסכת איזה סוגיות אז אני מרגיש ככה בתוך איזה ערפל שאני לא יודע מה היה איפה וזה אנחנו רוצים שאני אחכה לפתוח עוד פעם את המסכת. אם היינו מציירים גרף של רמת הזיכרון שלי, מה שקורה הרבה פעמים, לומדים את הדף, את העמוד, מה שלמדתי היום, הגרף גבוה מאוד. עכשיו אני זוכר את כל הסוגיה בתקווה. זה כמובן הולך ויורד. הולך ויורד. פעם הבאה שילמד שוב את הסוגיה, לפעמים זה יהיה בלי כוח, הגמרא בעצמה אומרת, כי אתה באמת מיועש כבר כי אתה רואה מה שלמדת בקושי זוכר וזה מעורב. אתה זוכר הגרף עוד פעם עולה ושוב הולך ויוריד. אנחנו לא רוצים ככה. אנחנו רוצים שאני אלמד בפעם הראשונה, נכון, אני לא ידע את כל פרטי הסוגיה יהיה לי את עיקר הסוגיה אבל זה לא הולך ויורד. זה נשאר. פעם הבאה שאני חוזר אני לומד עוד פעם אבל אני מגיע לסוגיה שאני כבר יודע את התמצית שלה. אני כבר זוכר שיש פה שלוש דעות. אני קצת מבולבל בין הדעות בעמוד ב. בסדר? אני זוכר מה הנושא וכולי. ואז כבר הגעתי שאני יודע את זה. אני יכול לשים לב קצת יותר. אולי הפעם כל אחד לפי מה שנוח לו. אולי הפעם אני אזכר אזכור את שמות התנאים. אולי הפעם אני אזכור קצת מהשקלטריה עוד כמה פרטים. אני אחזור פעם שלישית מתי שזה יהיה קצת יותר גבוה. בניתי את היסודות הפעם. פעם הבאה קומה ראשונה, קומה השנייה, אבל אל תחכה לזה אפילו. כבר עכשיו קיבלת יסדות שאיתם אתה נשאר. מכירים עיקרון 2080 ב-20% מההשקעה אתה יכול להשיג 80% מהתוצאה. איפה אני רואה את זה? כשאני מסתכל איך אני שוטף את הבית ואיך אשתי שוטפת את הבית. אני שוטף ב-20% מהזמן שהיא שוטפת. התוצאות הם לא 100% כמותה. לא מתיימר. אבל ה-80% כן. אז נשאר הפסים בצד וזה וזה. בסדר. זה מפריע לא ניכנס עכשיו לבעיות האלה כן אבל ב-20% מהזמן אני מוציא 80% מהתוצאה זה נכון נבדק ונחקר כמעט בכל דבר כן יש לך עדר של פרות שחולות 20% החזקות מוצאות לך 80% מהתפוקת החלב יש לך עסק 20% מהלקוחות המוצלחים מכניסים לך 80% מהכנסות לעסק וכן הלאה אבל מה החוכמה אתה צריך לדעת מי הם ה-20% הטובים תשים לב שבדף יש את ה-20% החשובים היסודות של הסוגיה תתפוס אותם ואחר כך גם הפרטים תזכור אותם קצת יותר כשאתה היסודות אתה זוכר טוב זה היה היסוד השני >> להגשת לסכם בעצמך או לחזור על סיכום כלשהו צתי לה >> אני חושב שתמיד תהיה תל משהו שאתה עושה לבד >> טוב ברור אבל איפה הדגש כאילו עצם הסיכום הוא על החזרות הסיפים >> יכול להיות שזה משלות שתלוי בכל בן אדם ואתה צריך לבדוק את עצמך צך אבל בוודאי שיש יתרון בהרבה דברים למה שאתה עושה לבד כן אלא אם כן באיזה סיבה ההוא סיכם בצורה מצוינת יש כאלה שכתבו לחזור עם על הגמרא עם ריף עם ראש זה בעצם סוג של סיכום אבל כשאתה בונה לעצמך את הסיכום ואתה רואה מה עיקר הסוגיה אתה לומד את כל הסוגיה אתה כמובן לא מדלג על שום פרט במהלך אתה תזכור גם את הפרטים קצת על ידי זכירת הכללים כמו שרמחל אומר כן הכל כל הפרטים נמשכים אחרי הכלל אם יש לך את השלד גם שאר הלבנים בבית יחזיקו פחות יותר אם אין לך את השלד והכל רק לבנים זה הכל מתפרק אז אם אתה בעצמך בונה יש לזה יתרון אני לא יודע אם זה חובה >> לפי מה שהרב אומר ככל שאני מתקדם בלימוד אני צובר עוד ועוד ועוד סיכומים אז אז החזרות ומתרחות כאילו בצורה טבעית >> זה לא חכים מתערכות כי אתה אתה לומדן מהיר אתה מגיע לסג שאתה מכיר אותה לגמרי ואתה יכול לשים לב כס יותר לפרטים שלא שמת לב פעם ראשונה כן כמו כל דבר הגעת לאיזה מקום חדש אתה לא יכול ישר לזכור הכל כן אבל פעם ראשונה אתה זוכר את הצורחה של החדר הזה פעם ראשיה אתה יכול לשים לב קצת ליותר פרטים אני יכול להגיד לעצמי חזרתי עכשיו במסכת ברכות אני יודע את היותר טוב מאשר בפעם הקודמת למה כי הגעתי אחרי שאני מכיר אותה יותר אני מגיע כשאני כבר מכיר קיר אני יכול לשים לב לפרטים שפעם קודמת לא שמתי לב. זה היה היסוד השני מבתו ומגמתו לסכם, לתמצת, לחזור לסיכומים, לההנות מהחזרה הזאת. היסוד השלישי כבד יותר, משמעותי יותר. אני לא יודע אם נעים לשאול, יש פה מישהו שלמד את כל סדר מועד? לא, לא חייבים לענות. בסדר? יש פה מישהו שאמר כמה וכמה מסכתות? אני מניח, לא חייבים לענות. אני אשאל כמה שאלות, חמש שאלות מהמסר דות שאנחנו בסך הכל מכירים. לא כולם. בסדר. איפה הסוגיה על הגבה? הגבעה של ספר תורה. איפה היא נמצאת? >> מגילה. איפה מגילה? >> יפה לכם. יפה. איפה הסוגיה שלא להתפלל בבקעה? כלומר בשדה. איפה בתחיית המסכת עם השדים שם שם לא תפל בחורבה אני אדבר על ביקה ספרי >> סוף חמישי יפה לך יפה איפה הסוגיה על איך א כל הפרטים של בגידי כהן גדול >> איפה ביומהס >> איך >> ספר שביעי >> סוף פרק שביעי יפה איפה הסוגיה של לשמח בחתונה? >> כתובות איפה בכתובות? >> איפה? איפה >> יפה פרק שני איפה? בסדר פה זה קצת יותר רחוק שמן המשחה >> מוזכר באוריות שמושכים אותו אבל איך מכינים את שמן המשחה? איפה? קריטות. יפה יפה עכשיו השאלות האלה הם קשות או קלות בסדר מי ש יודע יד שזה קל מי ש זה כמו כל השאלות של המורים בסדר מבחן נורא קל למי שלמד זה אנחנו כבר מכירים איך אנחנו עושים שתמיד שאלות כאלה יהיו קלות שהם יהיו ככה שאתה כומבין מה היה הבעיה בלענות עליהם אז דבר ש ברוך השם יש פה דוגמאות יפות איך נעשה את זה? יש פה סוד שקיבלתי מרבינה ורבשי. בסדר? לא עם הבצם אמרו לי את זה. אותו הרב ארי צוקרמן פקח לי את העיניים ואז ראיתי שרבינה ורבשי אומרים לי את זה. איפה אומרים לצא? בכל דף בש"ס. אני זוכר זה היה לפני הרבה שנים בסדר אבל אתם יודעים יש לי לפעמים דברים שאתם ככה בהלם אז אתה זוכר אני זוכר שהוא דיבר ככה מהר ותוך כדי הוא אמר לי א תפילת חנה ברור ברור שזה תחיית פרק חמישי בברכות והוא המשך ככה הלאה ואני אעשה אני לא מכיר את השפה הזאת אני לומד הרבה בקות אני לא מכיר את השפה הזאת ברור שזה שם מה איך זה ברור שזה שם ופה אני רוצה לשים לב בוא נח נחזור עוד פעם לילדות שלנו. הטעויות שמתחילות מאז. גם פסיכולוגים אוהבים להגיד את זה, נכון? הכל מתחיל מהילדות. אז אנחנו גם פה כנראה א למדנו בגמרא בתור ילדים ובאיזשהו שלב היה איזה תלמיד אחד, אולי הוא חושב יותר מאחרים, אולי הוא נודניק יותר מאחרים והוא הצבע שאלת הרב, איך הגענו לסוגיה הזאת כשזה לא הנושא בכלל? ואז מה הרב אמר לו? ככה זה בשס. מגיעים מסוגיה לסוגיה בדרך אגב מתגלגלים גם מאיר אומר לשון התגלגלו זה נכון או לא נכון מה שהרב אומר זה נכון אבל זה גם לא נכון מה זאת אומרת זה נכון שגדות מגלות בדרך אגב אין על זה ויכוח אבל זה לא נכון שזה סתם כשאנחנו כשאומרים לתלמיד זה מגיע בדרך אגב בעצם אומרים לו תפסיקי לבבל לי במוח ומה יום והלאה זה הפעם האחרונה ששאלת את השאל שאלה הזאת נכון כי ככה זה וזהו אבל זה לא נכון סוגיות מגיעות בדרך אגב אבל הם מגיעות במקום הכי מתאים להם השס שלנו מסודר היטב לא בסדר שאנחנו רגילים אליו לא בסדר שאנחנו היינו מסדרים היום אבל הוא מסודר היטב וכשאני אומר את זה גם אנשים שלומדו שאני הם בטוחים שאני משקר להם ברור אני מבלבל את המוח אין לי מה לעשות באתי לפה לדמין דמיונות אז אני נותן דוגמה מסכת סנהדרין יש כמה וכמה פרקים שמדברים על חייבי מיתות ברור שזה הנושא שלכם חלק מהנושאים של מסת סנהדרים רשימה של הנסכלים רשימה של נחנקים עוברים על עבירות אחת אחרי השנייה המשנה מפרטת האם כשהגמרא מדברת על המשניות האלה היא מעריכה על כל אחת מהעבירות שהמשנה הביאה. אני חושב שבלי לפתוח את המסכתם יכולים לדעת שלא. האם היא לא מעריכה בכלל? לא. יש נושאים שהיא כן מעריכה עליהם. האם זה סתם? סתם בחו בבית המדרש היה עברו על אה יש שם מחלל שבת עברו היה לא מעניין עברו הגיעו לעבודה זרה. אה זה נושא מעניין. בוא נפתח אותו. לא זה לא בדיוק עובד ככה. אז איך הרבה מאוד עבירות עברות ככה בלי לדון עליהם ופתאום זה לא רק בסנדרין מכות פרק שלישי חיבי להבין יש רשימה ארוכה אומרים כל חברי אריות לא מדברים עליהם כלום פתאום מגיעים אחר כך יש הקפת הראש כתובת קעקע פתאום פותחים על זה סוגיה מה תחילת קריטות 30 שקריטויות בתורה מערכים על כל אחד מהם לא מה פתאום שמן המשחה ופתאום הקטורת פתאום יש לך סוגיה מה? למה? עוד דוגמה סותטה פרק שביעי אלו נמרים בלשון הקודש אלו בכל לשון רשימה מצוות כאלה ומצוות כאלה על כולם מעריכים מה פתאום קריאת שמע תפילה עוברים ככה מהר מגיעים לברכת כהנים סוגיה מגיעים למלחמה משור מלחמה פרק במשנה כבר עגלה ארופה חצי פרק בגמרא אז כשאנחנו לומדים את אנחנו אומרים הנה הראנו לך שאתה טועה הראנו לך שהש"ס לא מסודר זה הולך ככה במקרה מה שבא בא מה שלא בא לא בא לא בדיוק להפך השס מסודר מאוד זאת הראיה שהוא מסודר מאוד הכלל הוא פשוט מאוד כשסידרו את הש"ס זה נכון גם במשנה אבל זה נכון ודאי בגמרא היו להם סוגיות שהם רצו להכניס לנו זה לא שסלטה כזאת שככה דיברו הבית בבית המדרש וזה מה שנשאר לך היום. היו סוגיות שרצו להכניס לנו ובדקו כל סוגיה איפה היא מתאימה או יותר מדק איפה היא הכי מתאימה. אם זה הנושא של הפרק אז כמובן שפה זה יגיע. אם אין לה היא לא נמצאת בשום נושא של פרק מחפשים איפה היא הכי מתאימה. אז כשאתה מגיע לאותה סוגיה זה נראה לך זה כזה בדרך אגב זה כל כך בעקיפים אבל זה המקום שהיא הכי מתאימה לו. ובוא תשים לב כבר נחזור לדוגמות שהבאנו קודם מסנדרים וזה איזה נושא הכי הרבה פעמים מגיע בגמרא בדרך אגב סוגיות שנפתחות בנושא מסוים בהכי הרבה מקומות >> טומאה וטהרה קודשם פחות יש לך זבחים וזה ויש לך פסחים ויש לך קצת יומה אבל זה נושא המסכת בעצם תומה וטרה למה כי תומה וטרה אין לנו עליהם שס גמרא וכשרצו להכניס סוגיה כזאת חיפשו, לא רצו שנאבד אותם אז איפה שזה יכול להיות קרוב הכניסו איזה עוד סוגיות סדר זרעים תראה פתאום במסכת שבת מופיע לך הסוגיה של כלי זרעים עוד דוגמאות אה פאה נכנס לך בשבת פרק שני קצת עוד מקומות הרבה דוגמות מסדר זרים נחזור חזרה לסנהדרין בסנהדרין הרבה מאחבי מיתות אתה לא צריך לדון עליהם כאן כי יש להם מסכת אחרת הסוגיה נמצאת במקום שלה על חילול שבת אתה לא צריך לדון בסנהדרין נכון שזה חווי סקילה אבל הסוגיות על שבת יהיו במסכת שבת מה יהיה לך בסנדרים מה הכי תפתח בסנדרין סוגיות שאין להם מקום אחר בין זורר ומורה אין לו מקום אחר הוא לא שייך לשום איפה תשים אותו פה? הוא שייך במכות. על אריות אתה לא צריך לפתור את זה במכות. יש לזה סוג מקומות אחרים. גרושה לכהן יש לך בקידושין בסוף שם זה הנושא. פה מגיע כתובת קעקע שאין לה מקום אחר. הקפת הראש אין לה מקום אחר. סוטה קריאת שמע לא יפתחו שם. יש לו מסכת בברכות. תפילה לא יפתחו שם. אבל כשמגיעים לברכת כהנים, כשמגיעים למשוך מלחמה, אין שום מקום אחר לשים את משוך מלחמה. זה המקום שהכי קרוב אליו. כי אנחנו מדברים על הקריאה של משוך מלחמה וגלהפה. ואז נשים לב כשאנחנו לומדים אנחנו יוצרים שני יסודות. דבר ראשון שנדע תמיד מה נושא הפרק ודבר שני שנכיר את הכללים, כללים הגיונים בסך הכל איך דברים מגיעים בדרך אגב. למשל אחד הכללים איך הדברים הגיע בדרך אגב הדרך אגב הגיע אחרי הנושא כמובן אבל תשימו לב אם הוא קרוב מאוד לאחד הפרטים הוא יגיע מיד אחריו אם הוא לא קרוב לשום אחד מהפרטים אבל הוא קרוב רק לנושא הכללי אני יודע שכרגע אני מדבר טיפה ככה במצ תגיע דוגמה אז הוא הגיע בסוף הנושא הכללי דוגמה פרק אחרון בברכות איפה תהיה ברכת הקשת ברכת הקשת התשובה היא ברור ברור שזה פרק תשי בברכות. התשובה היא ברור כי הוא מדבר על ברכות הראייה, ברכות השבח. אז שמתי ברכת קשה אבל הקשת לא מופיעה במשנה. אני בכוונה שלש לא מופיעות במשנה אחרי אצל החוכמה. אז איפה זה יהיה? מיד אחרי ברקים ורעמים כי זה דומה. זאת תופעה הטבע וזאת תופעה הטבע. איפה יהיה ברכת פוקח עיברים? מלבישומים וכולי. גם זה בפרק תשי, גם זה לא במשנה, אבל זה לא יהיה אחר רמים וברקים. פוקח חברים לא דומה לשום אחד מהפרטים בפרק אבל זה עדיין שייך לנושא הכללי של הפרק זה ברכות השבח זה יהיה בדיוק אחרי שדיברנו לדבר אחרי שסיימנו את הנושא הכל של ברכות השבח זה יהיה ס עמוד ב כי אחר כך אנחנו צריכים לדבר על לברך על הרעה ואז אנחנו מדברים על אהבת השם כל זה מגיע אחד דרך אגב מהשני ואז מדברים על יראה מהמקדש מיד בסוף בגת השפח שם זה מופיע בכל כך הרבה מקומות הכללים האלה הגבעה נמצאת בסוף מגילה כי פרק רביעי במגילה לפי הגמרא שלנו במשנה זה אחרת קצת פרק רביעי במגילה החצי השני שלו מדבר על קריאות בתורה והגבלה לא שייכת לשום אחד מהפרטים במשנה אז הוא הגיע בסוף הנושא הכללי ולהתפלל בביקרא אם אנחנו נראה את המבנה של מסכת ברכות מסכת ברכות תשעה פרקים ראשון שני שלישי זה קריאת שמע רביעי חמישי זה תפילה שישי שביעי שמיני זה ברכות הנהנים. תשיעי זה ברכות השבח והראייה. אחרי שאנחנו שמים לב לזה, כי אפשר ללמוד שנים ולא לשים לב לזה, ונשים לב שיש הבדל בין רביעי לחמישי, שרביעי זה תפילות בכלליות, לא רק תפילת 18, וחמישי זה פרטי תפילת 18. ולכן בפרק רביעי נכנסת תפילה בכניסה לבית המדרש וביציאה ותפילת הדרך. זה בפרק רביעי, זה תפילות בכלל. בפרק חמישי זה כל פרטי קריאת כל פרטי 18 בסוף פרק 50 חייב להגיע שם איסור להתפלל בביקה למה כי זה פרטי 18 וזה לא נמצא במשנה בשום מקום הפרק וזה לא דומה לשום פרט במשנה אז זה יופיע בסוף הפרק וזה נמצא המון המון בשס הכללים האלה רק לבכוח את היים אגדה תמצא בסוף הלכה שוב בסוף הנושא אם זה אם זה דומה אז זה יהיה מיד אם זה נושע כללי בסוף סוף בבא קמה עמוד א' האחרון יש אחר כך עוד עמוד ב' הגוזל את חברו כאילו נותל את נשמתו וכולי למה זה שם כי בבק פרק שביעי תשיעי ועשירי מדברים על גניבה וגזלה והאגדות על גזלה צריכים להיות בסוף הנושא הכללי סוף פרק העשירי איפה הגדות על קדושת בית כנסת ובית מדרש והאם יש קדושה בבבל זה חייב להיות באמצע פרק רביעי במגילה כי פרק רביעי במגילה החצי הראשון שלו מדבר על דיני בית כנסת החצי השני אמרנו קודם קרה בתורה כשאתה מסיים מדיני בית כנסת שם נמצא הגדות האלה קצת לפני הסוף הרבה פעמים גמרא מסיימת כן בהלכה אז האגדות טיפה לפני הסוף אז כשיש לנו את הכללים האלה בגדי כהן גדול למה זה פרק שביעי ביומה זה נורא פשוט כשאתה רואה את הבנה של יומה בבנה של יומה זה מבנה הזמנים מ שבעה ימים קודם יום הכיפורים הולכים לפי הסדר לערב יום כיפורים ליל יום כיפורים נכנסים לפייסות שמגיעה בדרגה בפרק שני ואז כל עבודת כהן גדול לפי הסדר אמצע הפרק שלי מסיימים את עבודת כהן גדול ואז מדברים על בגדי כהן גדול איפה תשים את בגדי כהן גדול זה לא שייך לברכות זה לא שייך לשבת זה לא שיך לנידה ביום הזה הכי קרוב מסכת שכולה דיברה על עבדת כהן גדול סוף עבדת כהן גדול שם זה נמצא למה זה לא בסוף פרק שמיני כי פרק שמיני מדבר על תעניות ועל מחילה זה כבר לא קשור לפני שאתה מגיע לזה גם בגדי כהן גדול זה כל כך מסר שמחת חתונה לזה בכתובות פרק שני חתונה איפה הייתי יכול להכניס מלא מקומות בשס יש לך כל מסכת קידושין לא גם באיבמות יש הרבה פרקים גם בקטות למה פרק שני כי תשים לב צריך לדייק בנושא קידושין יש בהרבה מקומות וגם חופה יש בכמה וכמה מקומות אבל מה עושים בשמחת החתונה זה רק בתחילת פרק שני בכתובות ששם המשנה מזכירה חילוק כליות והעברת חבית לפניה. ככה היו עושים להראות שזאת בתולה וזאת אלמנה. שם מדברים על מה עושים במהלך החתונה. שם יהיה סוגיה של שמחת החתונה. שמן המשחה. קודם הזכרנו שבקריטות אנחנו מדברים על לו קריטויות אבל אמרנו שלא נפרד את כל אחד מהם. לדם יש את מסכת חולין, לשבת יש את מסכת שבת. לעבודה זרה יש מקום אחר אבל פתאום כתבת שם שלך אין לא שום מקום אחר זה יהיה שם זה היה החלק השלישי שלנו >> איך אפשר רק לתת שם כולל לכל פרק זה במסיבה כזו קלה לכל פרק לכל א >> נכון אה נכון אתה צודק אתה צודק אני צריך לפתוח את זה קצת יותר >> טוב ששאלת אחד השנים שאנחנו צריכים לעשות פה זה הסתכלות לא מהפרט אלא מהכלל אבל אנחנו התרגנו ללמוד את הסוגיה ולהיות מרוכזים בה ואתה יכול ללמוד את כל הש"ס בדף יומי וכל יום אתה מרוכז בסוגיה אבל אתה בכלל לא שם לב למבנה של המסכת והמבנה של המסכת זה כמעט אפשר לומר הכל אם יש לך את זה כל דבר נכנס בתוך המגירה שלו למה הדבר דומה אם יש ערמה של ספרים לא נעים להגיד לספרי קודש את המילה ערמה יש לך רמה ככה בגניזה או מכירות יד שנייה של כל מיני שברי סטים ואתה מסתכל על הרמה ואחר כך שואלים אותך היה שם רש בקידושין מה עברתי הסתכלתי מה איפה אני קור היה שם מקראות גדולות חלק ב מה איפה אני איפה היה רשב קידוש בהרמה מאיפה אני אזכור מה שאלה לא נורמלית לא הוגנת אבל אם אתה מוכר בחנות ספרים חנות חנות ספרים גדולה שרק אתמול הגעת לחנות אבל אתה רואה שיש ארון שכתוב עליו ראשונים רון שכתוב עליו אחרונים שכתוב עליו סידורים תנך ואתה רואה שהאהרון של הראשונים מחולק לברכות שבת ושואלים אותך ובא מישהו לחנות ושואל יש לך רש בקידושין מה אתה עושה אתה מגיע מיד למדף המתאים בודק אם יש רשקידושין או לא שם זה המקום שלו אם השס יהיה מסודר לנו המסכת תהיה מסודרת לנו בהיגיון כל דבר אתה יודע איך הוא אמר תפילת חנה זה ודאי התחלת פרק חמישי מדברים פריטי תפילה מתחילים אה מהגדות זה אז צריך לשים לב לנושא מסכת אפשר לראות בהקדמת המאירי אפשר לראות בקדמה של הרב קיאטי אפשר בקדמה של הרב שטינזלס לפרקים אה אפשר באוצר החוכמה לפתוח ספרון יש סדר לשולשים לב ככה כל מסכת יש לה נושא זה לא פשוט לעלות ומדויק על הנושא. זה לא פשוט. למה? מסכת ביצה, מה הנושא של הביצה? לא. יום טוב. בסדר. מסכת עבודה זרה מה הנושא שלה? עבודה זרה. לא. לא. הנושא שלה זה היחס שלנו לעובדי עבודה זרה. למה אני אומר את זה? בגלל החיוב ובגיעל השלילה. שימו לב, בגלל החיוב כי בעבודה זרה מדברים על כלים שהגוי השתמש בהם ונבלא בתוכם. מדברים על יין של גוי, מדברים על לקח למכור בהמה לגוי, מדברים א על א חלב של גוי, גבינה של גוי. מצד שני, דיני איסורי עבודה זרה זה בסנהדרין. למה? כי עבודה זרה מדברת על עובדי עבודה זרה. היחס שלנו לתקרובת שלהם, לפסל שלהם, ל חשש סכנה מעובדי עבודה זרה. זה נמצא במסכת עבודה זכה והרבה מסכת זאת צריך יותר לשים לב למקד את הנושא שלהם יבמות זה לא רק יבמות זה גם עקרונות הייסורים שבנישואין כתובות זה לא רק כתובות זה חיובי הממונות שבנישואין ואחר כך המסכת מחולקת לחלקים כ לשון המאירי ואחר כך חלקים מחלוקים לפרקים ואז לשים לב שפרק יכול בתוך הפרק יכול לעבור נושא חייבים לשים לב לזה ושוב תלמידי חכים גדולים יכולים ללמוד דף אחרי דף ולא לשים לב ש תחילת העמוד באותו פרק עוד דיברנו על הלכות בית כנסת ועכשיו באנו ללכות קריאת התורה זה לא אותו דבר אה הרבה פעמים סוף פרק אחד כבר שי לפרק כבר שייך לפרק הבא כן תחילת פרק שלישי בראש השנה עוד שייך לפרק שני תשים לב מה הנושא תשים לב איפה הוא עובר בסדר זה היה הנושא השלישי שלנו, הסתכלות מהכלל אל הפרטים, להבין את הנושא ולדעת איך הדברים מגיעים בדרך אגב. ואז כל סוגיה שמגיעה בדרך אגב, לזכור זה הגיע פה בגלל לפעמים זה כמה וכמה. איוב מופיע בסוף פרק ראשון בבבתך. למה? כי דיברנו על חלקי התנך וזה דיברנו בגלל אחים שרוצים לחלוק ביניהם מספרי תנך וזה בגלל שהנושא של הפרק זה חלוקת שותפות אז נכון זה שרשרת אבל אם כל טבעת תהיה חזקה אתה מבין למה מנסה לנושא אתה תופס טבעת אחת ויש לך את כולם והנושא הרביעי שלנו >> יש פרטים אבל שמבבלים כלומר יש באמת פרטים מאוד ספציפיים היום מופיע גם במסכת סותה האם היום בעיה דוקש אם אני נשאל את הרב תגיד לי זה >> אתה צריך גם כתבתי את זה בפירוש. זאת דוגמה אני אם הייתי מסדר את הש"ס מבחינה רבינה ורבשי אני הייתי שם את זה בסותה נכון אבל כנראה שהם צודקים ואני לא בכל זאת אם הם היו עומדים פה ואני כנראה שהייתי נכנסים לשיעור שלהם ולא לשיעור שלי כן >> נכון >> אבל כאילו גם פן תהליך זה שווה את המחיר של טעויות >> אני קורא תודה על השאלה אני אומר מכל הלב כי אתה אומר אותי אני קורא לזה מברגים וגלידות מכירים למה יש כאלה אתם יודעים מחליפים דירות בבין הזמנים הוא נותן לך את הדירה והוא אומר לך תשתמש חופשי אתה לא צריך לשאול אותי רשות לשום דבר והוא הולך שתי דקות אחרי שהוא הלך אתה מחפש מברג איפה אתה מחפש את המברג >> איפה >> ארגז כל >> איפה ארגז כלים א אני גיל חסות לא לכולם יש ארגז כלים כן איפה ואם יש ויש יש ברחסן ולכל יש ברחסן אני מכיר בתים שיש מברג במטבח במגירה של הכלי של שולחן כתיבה ובסלון ו ולידי מכונת כביסה אני מכיר כן אבל מקרה אחר אתה הוא יוצא מהדירה ואתה מחפש גלידה איפה אתה מחפש אותה אין יותר מאפשרות אחת נכון גלידה ברור מה המקום של צריך להיות אנחנו רוצים שכמה שיותר סוגיות יפסיקו להיות מברגים כי אנחנו למדנו עם מלא מלא מברגים והם יתחילו להיות גלידות שני יודע שכל סוגיה למה היא כאן עדיין ישארו לנו כמה מברגים אגב הראשונים וגם האחרונים דיברו על זה לפעמים זה רק מראה כמה זה חשוב להם יש רש"י בביצה סוף פרק רביעי שאומר שגרסת המשנה היא לא כמו שהייתה במקור בגלל שהנושא הזה הגיע בדרך אגב בגלל ההוא ונכנס משהו באמצע כלומר רש"י מביא כל כך היה חשוב לו להבין שיש היגיון בסדר שאם אני לא מוצא את היון כנראה יש פה איזה תקלה ודיברו למה פרק שמיני בבקם מדבר על חובל כששביעית שיירים מדברים על גניבה וגזלה אז נתנו לפעמים תירוצים יותר טובים פחות טובים אז לפעמים נישאר במבריגים אבל שערוב הגדול יהיה לנו גלידות הנושא האחרון היסוד האחרון הוא בכוונה אחרון כי הוא מנה מנה אחרונה מה ההבדל בין מנה עיקרית למנה אחרונה זה מתוק >> אה גם נכון זה נכון היית נותן לילד לאכול בלי שהבא רועי מה הוא היה אוכל רק מנה אחרונה נכון זה מתוק אבל למה לאבא חשוב שהילד יאכל גם את הבשר כי זה מה שיתן לנו את הכוח בסוף נכון הזמנה האחרונה צריך להיזהר ממנה צריך להזר לידור שהיא תהיה אחרונה ושהיא לא תהיה במקום מנה עיקרית זה המנה האחרונה היא מתוקה היא מפתה היסוד האחרון שלנו אבל אם אנחנו נבנה רק עליו זה יראה אם מפתא בהתחלה זה לא יהיה מוצלח אנחנו צריכים לבנות על הכל הש"ס יהיה לנו מסודר נטמצט נסכם נחיה את הסוגיות ואז מגיעה גם המנה האחרונה ש החז"ל השתמשו בה הרבה מאוד סימנים מפורש בגמרא סימנים עשה בתורה קנה אותה הרבה מקומות סימן זרות כראשי תיבות של כמה דברים אז למה זה יתפספס לנו אם חז"ל למדו ככה אני תמיד אוהב אם יש בעיה אני אוהב להבין מה המקור שלה כי אנחנו לא סתם מטומטמים כן אם יש דרך ללמוד טוב ואנחנו לא עושים את זה כנראה שיש איזה סיבה לפחות אולי סיבה לא מספיק מוצלחת אבל כנראה יש משהו אני חושב שזה פשוט נראה לנו לא מספיק מכובד כשאני שואל איפה כתוב שהסימנים עשה בתורה אני אומר שני מקומות שבת קד וערוב נד קד בשבת זה קודים קוד למה כי מדובר שם א' ב גד ל לפי הסדר א' זה א' בינה גמול דלים וכולי זה הקודם של האותיות ונד בערובן זה נלמד ד פעמים כי משה רבנו לימד ארבע פעמים אז ישנו קצת מוזר קצת קצת לא רציני אבל חז"ל אמרו לקנות את התורה בסימן אז זה עם סעיף ראשון שולחן ערוך אומר אלבוש מפני המליגים עליו אז מה חז"ל לא התביישו בזה להגיד כל מיני מילים מוזרות בראשי תיבות בשביל שתזכור את ה אז מה הרזכור נודל אבל שנשים לב זהמנה אחרונה ומתוקה אבל נשים לב אם הייתי רק בונה ל הסימן אז מי אמר שזה נוד בעירובן וזה לא נוד בעבודה זרה וגם איך הייתי מקשר בין נחזור דל פעמים לבין סימנים עשה כשאני יודע שתחילת עירובן פרק חמישי בעירובין הוא מתחיל בכיצד מהברים כי פרק ראשון שני פרק ראשון ושני מדברים לגדרי שותו היחיד שלישי רביעי וחמישי מדברים על תחומין מתוכם שלישי מדבר על האוכל של תחומין רביעי מדבר על צת התחום חמישי מדבר על מדידת התחומין ושם מדברים על מאברים בא' או בעין ושם הגמרא אומרת מי ידייק יותר מי שהניח סימנים בלימודו ואז מחלקים בני יהודה לבני גליל ואז סוגיה ארוכה על כל מיני דרכים לקנות את הלימוד ולזכור אותו ואז מגיעים גם למשה רבנו לימד ארבע פעמים וגם לעשות סימנים אז אני מבין את העיון אני מבין למה זה שם למה זה גלידה ולא מברג ויש לי הסתכלות מהכלל הפרטים וגם הסימן עוזר לי הסימן הוא הידית לתפוס את המזוודה אתה צריך קודם לארגן את המזוודה לדעת למה כל דבר נמצא איפה מה ג אחרי שהרגנת את המזוודה הידית היא מאוד עוזרת אבל אם יה לך ידית בלי יש שם מזוודה מסודרת אתה תרים את הידית תישאר איתה לבד זה לא לא יתן לך זה אה תשימו לב איך לעשות סימנים פה שוב השאלה אם לקח יש ספרי סימנים והאם לעשות סימן לבד גם תמיד תלוי בכל בן אדם אבל גם אם שמעתם מישהו קראת ראית בספר סימן שהוא קולע בול זה מצוין אם לא סימן שאתה עושה בדרך כלל אתה תזכור יותר טוב איפה אני הכרתי את זה פעם ראשונה פעם דפדפתי מזכת שבת של מישהו אני לא יודע עד היום מי זה אני חייב לו הרבה תודה לא יודע מי זה אני מדבדף אני רואה תז ליד הדף למעלה הוא כתב בעיפרון כתבן טומאת זכוכית מח הוא כתב מגופת חבית ואני אומרתי טומת זכוכית זה בול זה המקום בשס של הסוגיה על טומת זכוכית ומגופת חבית זה המקום כל הסוגיות של פתיחת פקקים קופסות שימורים זה הכל משם מח מגופת חבית לפתוח אותה בשבת. אז כשיש לך סימן כזה קולע זה מצוין. לפעמים אין בדיוק תנסה לקחת משהו די עיקרי בדף או לפחות שמזכיר. ואז מה הכלל? איך לעשות סימן? הכלל הוא שאין כלל. כל דבר שאתה רוצה, כל דבר כמה שיותר יצירתי, ראשי תיבות, סופי תיבות, אה גימטריה. ד בשבת זה ד' על ד'. טפחים. שים לב שהרבה מסכתות המשנה השנייה במסכת היא דף ט למה זה אני לא יודע זה צריך ראשון מקובלים אבל אחרי שאתה שם לב לזה תשים לב זה כל כך הרבה מסכתות אז משהו שם אתם יודעים זה לא שס וילנה זה שס ונציה 500 שנה קודם קבע את הדפים ומה זה יש שם עד היום א לפעמים יש דמיון ומסכתות שונות יא בעירובין ויומה שניהם מדברים על לחקוק בצורת הפתח של מזוזה מקל לך לסגור גם הרבים צדבר על זה. אמ אנחנו מתקרים לסיום אמצעי תיבות, ספי תיבות, צורת האות הצורה. בסדר? אז אני קצת מופרע לפעמים אז יש לי דוגמאות יותר מדי אבל א בוא נהיה יותר רגועים בשבילכם. דף ח בשבת מדברים על מי שזורק כברת במילים שלנו, לחזור למילים שלנו, סל גדול. והאם הכברת היא חלק ממנה בתוך עשרה תפחים? חלקו חלק בתוך שלושה טפחים ולזרוק כברת הפוכה כשהסל הפוך מה זה סל הפוך צורת חטא זה הצורה של חטא ועוד כמה וכמה כאלה א הכי אני אוהב את הסימנים של מילת דבדיחותה זה אתה אתה לא תשכח אף פעם שמעתם על הרב אמרנו יצחק למדם תענית דף טז תניתחת פרק שני עוד פעם מהתחלה תנית ארבע פרקים תענית פרק ראשון מדבר על תפילות על גשמים וכשמגיעים להזכרה שאלה ואז תפילה של יחידים א תענית של יחידים תענית של ציבור פרק שני איך עושים תענית של ציבור ושם בין השער מביאים זקן שאומר בפניהם דברי כיבושים ועל זה בדף טז הגמרא אומרת צ עמוד א' שמפרטת שהזקן צריך לומר דברי כיבושין ונותנים דוגמאות שין ו וכשהרב יצחק אומר דברי כיבושין מה הוא היה אומר אולי היום קצת שנת את הסגנון הוא היה אומר אתה מכיר את המכשיר הזה ששורף את היתושים טיז טיז ככה ישרפו את הרשעים בגיהנום כן עד כאן לשון קודשו זה דברי כיבושין תענית טז הזקן אומר להם דברי כיבושין הוא אומר ישרפו אותכם בגיהנום טיז טיז אתה קלטת את זה אתה לא תשכח יותר תענית טז זה הזקן שאומר דברי כיבושים החברות שלי שגם כבר קלט אתם יודעים מחלות עוברות מאחד לשני בעירובן סט אנחנו מדברים פרק שישי הנושא הוא עירוב חצרות אם אי אפשר לערב אם היא לא ושם מדברים על משמר שבתו בשוק הוא לא שומר שבת לגמרי אבל בשוק הוא בפני תלמיד חכם לפחות הוא לא מחלל שבת האם אפשר לערב עליו ירוב חצרות או לא אומר לי החברות שלי זה סט מה זה אתה מדבר במילים שלנו הוא מסורתי ברמה מסוימת והוא לא נוסע בשבת אבל א בבית מדליק את האור אז מה עושה בשבת? ספה וטלוויזיה סט. אחרי שקלטת את זה לא נשכח. סימנים הם לא רק לדפים כמו בגמרא, גם לסוגיות. לפני בערך שבועיים למדתי חזרתי שבת ושוב אני חוזר, אני יודע מה נושא הפרק, אני יודע למה מגיע פה יח דבר. עוד לפני שאני נכנס לתוך הסוגיה אני יודע שותכי דבר מדבר על הרבה מהם זה גזרות בני טומאה וטהרה חלק מהם אני זוכר חלק קצת פחות אבל אני חוזר לעצמי עוד לפני שאני רואה ואני מתחיל את דף טו אני יודע שטו בהמשך זה טמאה ותלויה בגלל ששאלה על טומאת ארץ העמים האם טמא ממש או רק תלוי אבל קודם אני זוכר שבתחילת הדף יש שלוש מחלוקות שנחקו שמאי ולהילל נחלו בית שמטל נחקו הרבה שמאים ולל נחקו רק בשלוש מחלות מחלוקות ואני מנסה להיזכר לפני שאומר את הדף מה שלוש מחלוקות ולא תופס אני אומר לעצמי תשמע חזרת על זה הרבה פעמים תחזור פעם אתה תיזכר עכשיו אתה שוב תשכח גם אחר כך כן תשקיע אני מוציא ע מוציא נייר ואני משחק לעצמי קצת עם המילים שם ואני אומר לעצמי שמאי והלל חלקו שלושה דברים ח ש ד מה זה חד חלה שובים די שעתה מה השיעור של חלה כמה מים שובים פסים את המקווה ונשים שטמאות הם דיין שעת טמאות למפריע אז אני עדיין לא זוכר את כל הדעות בחלה אבל השקעתי פחות מחמש דקות בשביל למצוא את הסימן הזה כמה פעמים הייתי צריך לחזור על החצי המול הזה שוב ושוב ושוב כדי שזה יכנס לי לראש חמש דקות פחות ועכשיו אני אזכור שלוש מחלוקות של שמאי והלל. אז דיברנו על ארבע יסודות. ארבע יסודות דיברנו על לחיות הלימוד, לדמיין, לדמיין איך זה קשור אלינו, לעולם שלנו. אם העולם קצת השתנה, אז איך זה דומה למה שנמצא אצלנו? לחיות את הלימוד גם כשאנחנו סוגרים את הגמרא, לראות דברים בעולם ולהיזחר בסוגיה. דיברנו על ללמוד מתוך תכלית מבתו ומגמתו. אני רוצה לזכור מזה הלאה ואני אזכור את התמצית. לסכם את הסוגיה בתמציתיות, לחזור עליה, תמיד לחזור בכיף. הלשון של הרב שך צריך ללמוד בכיף. אם אתה לומד כשקשה לך זה סימן בדרך כלל לא טוב. אם מדי פעם, פעם בי אני מאוד עייף ותופס את עצמי, בסדר. אבל אם בן אדם צריך להכניס את עצמו מדרש בכוח, זה סימן שמשהו בלימוד לא טוב. צריך לההנות מזה. צריך לההנות מלחזור עוד פעם על הלימוד. דיברנו על לראות את המסכת מלמעלה. הנושא של המסכת, הנושא של החקים, נושא של הפרקים. למה כל נושא הגיע בדרך אגב? כל נושג כל ממרא שיש לי שאלה ככה מרחפת למה זה הגיע כאן? ודיברנו על לעשות סימנים. עכשיו שאלה, אחרי ששמעת את השיעור הזה, אני מאוד מקווה שהוא באמת עוזר. אני מקווה שמעכשיו הפעם הבאה של פותר הגמרא זה אחרת באמת זאת המטרה שלי ו עם איזה הרגשה אתה מגיע אז עכשיו אני אולי צריך ללמוד פחות אני צריך לחזור פחות כי זה כל כך קל אז דבר ראשון זה לא קל כן אבל א דבר שני לא ברור שעכשיו אתה צריך לחזור יותר אתה צריך ללמוד יותר אתה צריך להשקיע יותר למה כי עד עכשיו בינינו גם כשחזרת וגם כשלמלך לא נעים להגיד אבל זה לא כל כך עזר עכשיו אתה יודע איך לעשות את זה טוב יותר עכשיו כל לימוד שלך אתה לומד דף אתה יכול לקנות אותו הוא שלך לחזור בהנאה להבין למה הוא נמצא כאן לזכור לפעמים אפילו באיזה דף נמצאת הסוגיה עכשיו צריך ללמוד עוד יותר ברצינות תודה רבה לכולם ובהצלחה לכולם [מוזיקה]