Preparing video...
0:00 / 0:00
אביר הרועים ולוחמות בצריח • הרב יואל מנוביץ, ראש ישיבת הגולן • כנס אסופות ה-6
5 views
Categories:Torah
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
טוב, שלום לכולם. קודם כל
אני מאוד מתרגש מאחסניה פה. א לא בכל שנה
אני נמצא וישיבה שלה היא נמצאת, אבל
בפעמים שהייתי זה מאוד מרשים שמתכנסים
א הרבה מאוד
צוברים
צוברים צורבה מרבנן. צורבים צורב מדרבנן
זה תלמיד חכם צעיר הרבה מאוד אנשים צעירים
ותלמידי חכמים באמת זה מרשים מאוד
וגם מרשים שאתם באים לשיעור שלי כי אני
היחיד בתוכניה שאין לו נושא לשיעור יש
נושא לשיעור הזה מה הנושא לא היה כתוב
נושא רק עכשיו כתבו נושא כי באמת אני איזה
נושא ב במדור הקמה של השיעורים היה צריך
להיות בפסח כן זה היה צריך להיות בן הזמן
של פסח אז היה משהו שקשור לפסח ואז הייתי
צריך שנות כולם כולם אה אז מה הנושא של
השיעור מה כתוב
>> הביר רואים ושים
>> ומה
>> נשים בצרי
>> ונשים בצריח אז מה הנושא אז מה אז מה מה
התכוון המשורר בשירה הזאת הבירה רואים
ונשים בצריח לא רציתי לכתוב ממש כמו בשיר
בנות בצריח אבל א אם לא הבנתם אנחנו לא
רוצים בנות בצריח אנחנו רוצים א
אנחנו עסוקים בזה ו
יש אולי קשר בין הסוגיה הזאת לדברים שנדבר
וכמובן כל אחד יעשה את המה שהוא מבין על
דעת ה על דעת הקורה בלבד א אנחנו יוצאים
מתוך א חג השבועות אנחנו עדיין בימים
שאנחנו לא אומרים את החנון היום עוד לא
אומרים את החנון מחר כבר כנראה נגיד את
החלון כן ואנחנו אנחנו ימי השלמה, מה
שנקרא של אז אנחנו עדיין ככה צמודים למתן
תורה ו א בתוך עולם של תורה יש לפעמים גם
א יצירות של מוטציות יש גם יצירות כאלה
שהם לא הם לא הדרך ה שהתורה מגדלת אלא זה
יכול להיות שם חיים התורה ושמתם נכון ככה
הגמרא בקידושין דורשת שמתם שהוא שם חיים
ויכול להיות גם שמה מוות התורה א יש
מוטציות
ואנחנו ככה נדבר קצת על ה על ה על ה על
העניין הזה
הרב כותב בפסקה באורות התורה הוא כותב
מגדל הפורח באוויר המקור הראשון שלכם בדף
יש הרבה מקורות נראה מה נספיק מגדל הפורח
באוויר אף שאפשר להניגו ברום האוויר אבל
קשה להטוות לו חילוקי דרכים בדיוק הגון כן
במלאכי השכל הגבוהים בטמ תורה צריך גבורה
יתרה לעטוות להם ארוחות פרטיות כאשר
החוכמה האנושית מתאמצת גם כן לעטוות דרכים
מדויקים במערכת האוויר טוב הדברים של הרב
כמובן צריכים ללמוד ולא זה הזמן לא נלמד
אותם אבל הרב מסיים את הפסקה הזאת שהתחילה
במגדל הפורח באוויר גדולה היא מעלת דואג
ואחיטופן בדרישת התורה שהעמידו בעיות
במגדל הפורח באוויר אף על פי שלא באו ידי
מסקנה מכל מקום הספק הוא התחלה לפתרונים
הרב דווקא מעלה על נס את שני האנשים האלה
את דואג ואחופל מעלה את שניהם על נס
כאנשים שהם סקרנים, שיש להם צד של סקרנות.
עכשיו אמרתי פה בחוץ, ניגש אלי איזה רם
בישיבת ישיבת בבית שמש, ישיבה לאמריקאים,
אני לא זוכר איך נקראת משהו זה לב התורה.
והוא אמר לי, הרב פלטיל קוראים לו, אז הוא
אמר לי, אני תלמיד של רב דוביץ' פוקס. רב
דובץ' פוקס היה דמות מיתולוגית בן טיב
מאיר ואחר כך בעוד מקומות. היה איש מיוחד
מאוד. ואני שמעתי ממנו פעם שהוא הוציא ספר
של התלמידים שלו רק עם השאלות. הוא תמיד
היה אומר שלשאול שאלה זה כבר עושה את
הלימוד. כשאדם שואל שאלה אז זה מראה הרבה
דברים. זה מראה על סקרנות, זה מראה על
התעניינות, זה מראה על יכולת לשאול שאלה.
הוא אומר הוא הוציא חוברת רק עם שאלות ש
שהוא נשאל מהתלמידים בלי תשובות. אז דואג
ואחיטופל אומר הרב יש פה מעלה גדולה של
דואג ואחיטופל שהמידו הגמרא אומרת 400
בעיות באוויר הגמרא אומרת 600 בעיות במגדל
הפורח באוויר אז יש פה דווקא הרב מתחיל פה
מהנקודה של החיוב שבדואג הדברים של הרב הם
א בנויים על הגמרא בסנהדרין שלפניכם מקור
שתיים אמר רבי יצחק מה היא תכתיב היה סופר
היה שוקל היה סופר את המגדלים היה סופר כל
אותיות שבתורה היה שוקל ששוקל כלכלים
וחמורים שבתורה
היה סופר את המגדלים שהיה סופר 300 הלכות
פסוקות מגדל הפרח ארבע מהביה בא הוא דואג
ואחי טופל במגדל הפורח באוויר ולא אישלט
לאחד אז היה הם שאלו 400 בעיות במגדל
הפורח באויר ולא שום דבר לא נפשט להם אבל
זה גם מדרגה זה גם מדרגה תכף נדבר על הצד
ההפוך שלהם של דואג ואחיטופ לא נדבר היום
על דואג פעם אחרת אבל א לא נדבר היום על
החטופל נדבר רק על דואג אבל אבל הם היה
להם 400 בעיות ולא אישט להו אפילו חד אבל
אבל זה גם איזשהיא מדרגה שהם שאלו 400
בעיות 400 בעיות במגדל הפורח באוויר אז
אפשר לדרוש את זה לחיוב אבל אולי זה גם
נדרש יש פה גם איזשהיא נקודה של ביקורת
אולי בסוף לא איט לאחד אבל בעיקר אני רוצה
לשאול מהוא מגדל הפורח באוויר נדמה לי
שרשי מביא שלושה פירושים שם במגדל הפורח
באוויר שלושה פירושים שונים רש"י אומר שם
שמה טומאה בטומאה במגדל בטומאה א מגדל
שמנותק א רש"י אומר א א
ספינה משהו שהיא משטת ו א ורשי אומר במשהו
בסתרי תורה מגדל פר
אולי אפשר גם להגיד שדואג התורה שלו שהוא
כנראה עוסק בתורה וכנראה לא שהוא לומד
תורה, אבל כמו שאמרתי לדעתי זאת מוטציה של
בית המדרש. אולי אפשר להגיד שדואג א התורה
שלו היא מגדל פורח באוויר במובן הזה שהיא
באוויר, שהיא אולי בעיות. בעיות זה צעד
ככה פילוסופי, אבל בסופו של דבר התורה
הזאת היא לא כאן, היא לא בחיים.
400 באיה ביו דואג ואחיטופל במגדל הפורח
באוויר לא אומר הראשונים פירשו גם יש גם
תוספות אני חושב אבל אולי השאירו לנו מקום
להגיד גם כן שאולי הביטוי מגדל הפורח
באוויר הוא באמת כמשמעו אתם יודעים יש
לפעמים שלומדים מדרשו יש לפעמים שלומדים
אהר
העיקרים זה כנס אסופות מה נעשה בלי זה לא
פה היה זה היה פה
א יש כ יש מד מדרש דרש ויש פשט פשט זה לא
מה שפשט זה אנחנו בישיבות שלנו לומדים רק
פשט כן אנחנו לא לומדים פלפול מה שהיה מה
שמרל יוצא נגד הלימוד הפלפולי אנחנו
לומדים פשט פשט בקצות אבל פשט זה פשט זאת
אומרת אנחנו מבינים את ה כל הלימוד שלנו
שהוא נגיד לימוד שהוא מה שהיום מקובל זה
פשט אבל יש כמשמעו כמשמעו זאת אומרת
לפעמים כמו שאתה שומע ממש זה אפילו לא פשט
כן אני אומר מגדל הפורח באוויר באמת
כמשמעו אולי זה מה שחז"ל רצו להגיד פה
אולי ניתן להגיד כדבר הזה שהתורה של דואג
האדומי ש
האדומי הוא היה יהודי כן האדומי זה לא
מאדום האדומי זה אולי היה גר במעלה אדומים
אני לא יודע אבל משהו כן לא מעלה הדומים
של היום אבל משהו באזור א בשם המקום שמנו
הוא בא
ודואג האדומי התורה שלו פורחת באוויר יש
תורה אבל היא לא מחוברת בסדר אני חושב
שאולי ניתן לסבול את הפשט הזה שאני
אמ
התחלתי פה במקור א
של המפגש של דוד שדוד בורח אתם מכירים את
ההפטרה של א שבת מחר החודש שדוד ויונתן
עושים סימנים והם מבינים שהם צריכים
להיפרד שני האוהבים האלה ודוד בורח וכשהוא
בורח הוא בורח לנוב לנוב א אל אחי מלך
הכהן וא
שמה
א
כל הסיפור הוא מגיע ואנחנו נראה את זה קצת
יותר תכף עוד פעם נראה את זה יותר מזה אבל
תראו איתי את פסוק ח
ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני
השם ושמו דואג האדומי הביר הרועים אשר
לשאול
יום דוד אחי מלך ואין ישפות תחת ידך חנית
או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי
כי היה עבר המלך נחוץ
אז
דואג הדומי נמצא שם והוא א מקשיב לשיחה של
דוד והכהן אחי מלך אבל ה הכתוב הכתוב
מכתיב עליו מכתיב עליו תערים חשובים מי
הוא מי הוא דואג האדומי כתוב פה פסוק ח
ואיש מאבדי שאול הוא מאבדי שאול הוא נעצר
לפני השם והוא אביר הרו אשר לשאול זה
תערים מרשימים מאוד. אומר פה רש"י, נעצר
לפני השם, עוצר עצמו לפני אוהל מועד לעסוק
בתורה. אביר הרועים אף בית דין. זאת
אומרת, מדובר פה במישהו שהוא סמכות
תורנית, הוא הוא הפוסק, הוא מישהו שהוא
מתנתק כנראה מהעולם. הוא נמצא שם יחד עם
עם א עם אחי מלך. כן. בבית השם. כן.
נעצר לפני השם זה ביטוי חיובי כמובן
אולי גם בו אפשר להוציא משהו שהוא כאילו
אולי תגידו אתם אני לא רוצה יותר מדי
לעשות דרשות ולדייק דיוקים אבל אולי בהמשך
של מגדל הפורח באוויר אולי גם בנעצר לפני
השם יש משהו פורח באוויר נכון אולי אולי
אבל בכל אופן מדובר פה במישהו שהוא איש א
מאוד חשוב שוב
א אבל אנחנו יודעים את האמת מי הוא דואגד
הדומי ודוד המלך בתהילים בתהילים אומר את
הדברים בצורה הכי חריפה תהילים נב למנצח
משכיל לדוד בבוא דואג האדומי ויגד לשאול
ויאמר לו בא דוד אל בית אחי מלך מה תתולל
ברעה גיבור
למרות שאתה מתעולל ברעה גיבור חסד אל כל
היום הקדוש ברוך הוא ינצח ככה זה משבירים
הפרשנים אבות חשוב לשונך כתער מלוטה שעושה
ירמיה.
אבות תחשוב לשונך כתער מלוטה שעושה ירמיה.
יש דוד המלך משתמש בביטוי הזה כתער על
דיבור על לשון כמה וכמה פעמים בתהילים.
הלשון של אדם יכולה להיות כמו סכין מלוטש.
לפעמים קשה יותר מסכין מלוטש. זה כאב גדול
מה שדוד פה כותב.
ההבטרה מטוב שקר מדבר צדק סלה. האבתו דברי
בעל הלשון מרמה. אז מה הסיפור פה של הדמות
הזאת? מה דוד המלך כל כך פה יוצא בצורה כל
כך חריפה
אה נגד א נגד דואג? המלבים פה דווקא
בתהילים נותן לנו פה איזשהו
מבט מסוים שהוא לא נמצא בסיפור של בספר
שמואל שלפניכם במקור השלישי. כן.
א דוד בא אלחמלך
בשמואל אני חוזר לשמואל ואומר המלך ציבני
דבר ויאמר לי איש על ידה מאומה את הדבר
השאני שולחך ואשר ציויתיך ואת הנערים
יודעתי מקום פלוני אלמוני זאת אומרת הוא
אומר לו אני בא ובשליחות דוד זה ברור
לגמרי שדואג האדומי א שומע מדוד שאחי מלך
הוא טעם וישר כי דוד אמר לו במפורש שהוא
בא בשליחות המלך והוא הכהן לא יודע ואז
הוא שואל אותו מה יש תחת ידך חמישה לחם
תנה בידי אונמצא דוד יודע שיש שמה לחם
חמישה לחם
יש עשרה יש הוא יודע כנראה הוא יודע מה
הוא מבקש כנראה תכף נצטרך
להתבונן בזה ויה לוקן דוד ויאמר אין לחם
חול כי אם לחם קודש יש אם נשמרו הנערים אך
מאישה ויתן לו הכהן קודש כי לא היה שם לחם
כי אם לחם הפנים נים המיסורים לפני השבשום
לחם חום ביום ילקחו והוא נותן לו מלחמי
לחם הפנים
ואז בפסוק ח
אני דרך אגב לא הייתי כותב פסוק ח במקום
הזה
כולנו יודעים את סוף הסיפור סוף הסיפור
הוא ששאול יגיד אתם כולכם קשרתם עליי ואין
גולה את אוזני וכולם משתפים פעולה הרי הוא
שיצא ממאי משתף פעולה איתו יונתן שקרת
ברית איתו ואז קופץ דואג ואומר אני ראיתי
את דוד שהוא בא והוא לקח את החרב של
גולית. אני אם הייתי צריך לכתוב את ספר
שמואל הייתי כותב שדוד מבקש ממנו לחם
ולאחר מכן א דוד מבקש ממנו
ויאמר דוד לאחי מלך ואין יש פה תרת ידך
חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי
לא לקחתי
ואז הייתי כותב שמאחורי אבילון היה שם
דואג
התנך הכניס את פסוק ח' בין הלחם הפנים
לבין החרב זאת אומרת לא כתוב שדואג היש
ושמע אחרי החרב זה כתוב שהוא היה שם ושמע
ו שם איש מעבדי שאול ביום נעצר לפני השם
ושמו דואג האדומי אביר הרועים זה היה
מיד אחרי לחם הפנים ולא בסוף הבקשות של
דוד שמבחינת אני חושב ככה פעם זה פה אפשר
לפתוח פרלמנט זה בסדר אפשר תגידו מה שאתם
רוצים אבל אני כשאני קורא את הפסוקים נראה
לי לומר שהייתי כותב את הפסוק הזה אחרי כל
הבקשות של דוד ובעיקר בעיקר אחרי הבקשה של
החרב שהיא כי בסופו של דבר זה משהו
מלחמתי, זה משהו שקשור למרידה, זה משהו
שקשור לזה שהוא בעצם רוצה לצאת נגד
המלכות, נגד שאול. אז בוא נקרא רק את
המלבים. מה? המלבים מדייק בתהילים. המלבים
מדייק בתהילים ואומר ככה: "בא דוד אל בית
אחי מלך, כן?" אומר דוד בבואג האדומי
ויגיד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחי
מלך. אז זאת אומרת דוד מכניס בתהילים
כשהוא עושה את החשבון ככה מ בזקנותו אני
חושב לא יודע בדיוק מתי מתי דוד כתב את כל
אחד מהמזמורים שלו אבל כשדוד עושה את
חשבון אחורה אז הוא כותב
בבואג האדומי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד
אל בית אחי מלך חשוב לו להגיד את זה שבא
דוד אל בית אחי מלך
מלבים כבר בערתי אומר שבזה היה תלוי עיקר
המלשינות כי באמת בא דוד אל בית השם לא אל
בית בטח אחי מלך ודואג שמה שדוד אמר שהולך
בשליחות המלך ושהוא רעב ושחזו בולמוס
ושעלו בהורים דבר סתמי ולא הידיע לכהן
עיקר שאלתו דוד לא אמר לו אפילו באומרו
שהמלך ציווה הוא להעלים הדבר ולא ביקש חרב
גולית רק חרב סתם ורק מפני שלא היה בידו
חרב וחרב לקח חרב גולית מכל זה מבואר אומר
המלבים שהכהן עשה זאת בתום לבבו בניקיון
כפיו ורק דואג שינה הדברים ואמר בא דוד אל
בית אחי מלך שמשמ שבא לביתו ועל זה לא אמר
אל בית אחי מלך הכהן דוד לא אומר בא שדואג
אמר שם בפיב של דואג שהוא בא אל בית דואג
בא אל בית אחי מלך הכהן כי הוא באמת רצה
להדגיש שהוא בא לאיזשהו שיחת סתרים כזאת
בביתו הפרטי של אחי מלך לכן הוא לא אמר בא
דואג
אל בית ועל זה לא אמר אל בית אחי מלך הכהן
כי אמר שלא בא אליו מצד כהונתו רק מצד
שהוא מו בכושרים ועל יסוד זה הוציא כל
דיבתו שנדמן השיעול שביותו בביתו שלו בפני
דואג גילה לו סתרו כי בורח הוא גם שינה
סדר הדברים ממה שהיה ועל כן נתפסו הכהנים
להריגה
אתם יודעים כשמי שרוצה להגיד
לשון הרע לא לשון הרע רגיל לשון הרע מושחז
כמו שדוד המלך קורא לזה כן
מושחז כן כמו סכין מושחזת כתער שהמילים
יכולות להיות כמו סכין אז
אם הוא יגיד דברים מאוד חמורים ואיומים זה
לא לשון הרע משובח תדעו לכם שאומרים רוצים
להגיד על מישהו דברים רעים ואומרים עליו
דברים רעים ככה דוך על השולחן זה לא נקרא
דברים רעים
מדברי לשון הרע מקצוענים אלה שהם כתער
מושחז הם יודעים להגיד דברים יפים דברים
טוב טובים, דברים נכונים לא לשקר דואג לא
שיקר. בא דוד אל בית אחי מלך. זה נכון?
בית השם של אחי מלך, הבית הפרטי של אחי
מלך. אתה כבר תבין מה שתבין. והוא שם את
הדברים כמו שהוא רוצה. והוא אומר אומר
והוא אלוף העולם דואג דואג
הוא למדן. הוא לא מדבר לשון הרע. הוא מדבר
דברים טובים. הוא אומר אמת. רק יצא מזה
בסוף זה אם אתם לא מאמינים לי אתם תאמינו
לי עוד מעט תכף תראו את הפסוקים תכף תראו
אבל הוראים על זה כבר פה אומר המלבים זה
הסיפור מפה מהשינוי הזה שהוא אומר שהוא בא
כאילו לפגישה סודית בבית של הכהן אחי מלך
והוא מוריד את המילה הכהן בגלל זה וככה
שאול מבין וזה מריץ את שאול וזה מביא את
שאול שגם ככה רוח רעה עליו וזה בסופו של
דבר גורם את את כל המהלך הזה של להרוג את
נוביר הכהנים 80
80 כהנים לבושי
לבושי אפוד כן נכון ככה כתובגורפ
>> מה זה
>> חגורי בד
>> חגורי אפות בד כן תכף שנראה את ה
בואו תראו איתי אמרתי שאני חושב שאני אני
חושב שהפסוק שמספר שדואג היה שמה מאחורי
הוילון והקשיב בסדר הרגיל אני חושב הוא
היה צריך לבוא בסוף כל הבקשות של דוד הוא
בעיקר בעיקר בעיקר בעיקר בקשר לבקשה של
החרב בגלל ש
בגלל שזה הנושא זה הנושא שכאילו ש ש
לא הבאתי את הפסוקים
שדואג מדבר עם א עם שאול
א אבל רואים שם בפסוקים שדואג מדבר עם
שאול רואים ש שזאת הנקודה וזה גם ברור
שזאת הנקודה החרב הלחם הוא לא
ירושלמי אומר פה משהו שאני באמת לא הצלחתי
כל כך להבין אותו ירושלמי אומר ככה דואג
אדם גדול בתורה היה באו ישראל ושאלו את
דוד לחם הפנים מה הוא שידחה את השבת
אמר להם
סידורו דוחה את השבת, לא לישתו ולא עריכתו
דוכין את השבת. והיה שם דואג ואמר מי הוא
זה שבא להורות לפניי? אמרו לו דוד בן ישו,
מיד הלך ונתן עצה לשאול מלך ישראל להמית
את נוביר הכהנים. עד ההודכתיב, ויאמר המלך
לרצים הניצבים עליו, סובו ואמיתו את כהני
השם.
אז היושמים מכניס פה איזה סיפור שכאילו
דוד עכשיו הסיפור הזה כנראה היה בסיטואציה
הזאת דוד הגיע לבית אחימלך הוא היה מאוד
רעב הוא הגיע מתי
באיזה יום כנראה בשבת לא לחם הפנים
מחליפים אותו כל שבת נכון נכון לחם הפנים
מחליפים אותו כל שבת אסור שהמערכה תהיה
פנויה עומדים שני כהנים שניים לוקחים
שניים שמים לא אתם מכירים את זה את הסוגיה
בסוגיה הזאתי לומדים כמה לומדים תורה לא
לא מושפ התורה הזה מפיך אז הגמרא אומרת אם
כמו הולך בפנים שצריך שיהיה תמיד וצריך
ללמוד תורה תמיד זה ה רק הגמרא
או החסידים מותר להם לעשות כאלה
אסוציאציות זה אסוציאציות של הגמרא הם
מדהימות כן הם מדהימות הסוגיה מתעסקת
במלאכות מתעסקת ברחם הפנים והגמרא אומרת
אה מכאן לומדים גם צריך לימוד תורה כאילו
לחם כל הזמן צריך שניים כהנים שניים כהנים
אז אז ממילא אם כתוב על על לימוד תורה
תמיד אז זה סימן שזה אותו נכון הגמרא שם
מתלבטת בזה יש שם מחלוקת רבי שמעל רשבי
ושהיא הפוכה מחלוקת רבי שמאל רשבי בברכות
דיברו על זה בלק בעומר מן הסתם אבל
הירושלמי אומר שיש פה סוגיה עם לחם הפנים
כאילו כאילו דואג דגדג לו לחם הפנים מה מה
מה באמת באמת אני אומר לכם שאני כאילו עוד
פעם נחזור מהתחלה עוד הפעם מדובר דוד הגיע
לשם בשבת זה ברור בזמן שהחליפו את לחם
הפנים שהורידו את לחם הפנים מהמערכה והיו
אז אמורים לתת אותו לכהנים שאוכלים מלחם
הפנים ודוד אומר אני בולמוס אני פיקוח נפש
זה הגמרא מבררת את זה הגמרא אומרת שהוא
אמר אני פיקוח אני פיקוח נפש ואני צריך
לאכול את הלחם ואז הוא נתן לו הכהן את
הלחם הזה כנראה שם בסיטואציה הזאת אז יש
שמה שיח וסיג ששואלים אותו על הכינת לחם
על הכנת לחם הפנים בכלל האם לחם הפנים
דוחה שבת או לא דוחה שבת לחם פנים דוחה
שבת או לא דוחה שבת כאילו אולי דוד המלך
מבקש לאכול מהלחם הפנים מה אתה כהן מה אתה
איךזה בקשה בלתי סבירה
כן אז אז אולי שואלים אותו תגיד אתה יודע
מה זה לחם הפנים לחם פנים זה דבר כזה כזה
אפילו הוא דוחה שבת אומר לו תוד נכון
ההכנה שלו לא רק העריכה שלו דוכה שבת אבל
יש שמה איזה דיון ודואג שומע את הדיון הזה
וזה כואב לו וחז"ל אומרים מזה הכל התחיל
מהסיפור הזה שהם שאלו אותו מי זה פה מורה
הלכה לחם הפנים
ואולי הוא אומר הוא שמבקש לאכול לחם הפנים
אחד משבט יהודה שהוא הוא ישראל הוא מבקש
לחלום לחם הפנים
אז אז הירושלמי הזה פה שם את לחם הפנים
בדומיננטיות עכשיו אני אומר לכם שאני לא
לגמרי יודע להגיד בדיוק פשט פה בירושלמי
אבל אני יודע דבר אחד שהירושלמי שם את
הפוקוס על לחם הפנים שדואג מאז מה שהטריד
אותו זה לחם הפנים הטריד אותו מאז לחם
הפנים שדוד ביקש לאכול אותו יותר מהחרב
שהוא ביקש את חרב גולית כי הוא באמת לא
דאג לשלטון של שאול
התריד אותו לחם הפנים. למה התריד אותו כך
לחם הפנים? עוד פעם אני את השאלה של
ירושלמי. למה ירושלמי שם את השאלה הזאת
בפיב? אני לא פתרתי אותו אבל אבל זה ברור
גם מצועת הפסוקים נראה לי וגם מה מזה
שירושלמי שם את הפוקוס על העניין הזה שזה
ישב אצלו עד אחר כך שבסופו של דבר הוא עמד
בפני שאול והרג אותם. זה בגלל הסיפור של
לחם הפנים. מה הסיפור כל כך לחם הפנים?
אני אגיד ואחרי זה אראה את זה בברלב
שהבאתי פה.
דוד
אומר לכהן, תקשיב, אנחנו בסכנת חיים,
אנחנו חייבים לאכול,
אנחנו בורחים, אנחנו בקרב. אנשים של דוד
ודוד הם במלחמה. מלחמה לצערנו הרב מפני
שאול אבל הם בורחים. ואנחנו א צריכים פה א
לאכול אה כי זה סכנת חיים.
אומר להם הכהן ויהנו לוקה דוד אין לחם חול
אל תחת ידי כי אם לחם קודש
אומר לו הכהן
אבל אם
נשמרו הכהנים הגמרא אומרת שאמר לו דוד
הלחם אחרי שכבר הורידו אותו מהשולחן אחרי
שזה כבר שבת אז הקדושה שלו היא פחות עכשיו
שהוא רק מאכל כהנים אומנם אבל הקדושה שלו
היא פחות וחוץ מזה שואל אותו הכהן אומר
תראה אם אתם באמת נשמרתם בטהרה גדולה אז
זה עוד יותר קל ואפשר אולי להקל יותר אומר
לו נשמרו הנרימח מאישה וין דוד את הכהן
ויאמר לו כי אם אישה עצורה לנו כתמול
שלשום בציתי ויו כלי הנערים קודש
והוא דרך חול
ואף כי היום יקדש בכל אז ב הפרשנים אומרים
פה
שההוא דרך חול זה הלחם ככה ביארו פה
הפרשנים לא הבאתי את כל הפ פרשנים אבל
הפרשנים בדף לא הבאתי הפרשנים אומרים הוא
אומר לו תקשיב הלחם אחרי שהוא כבר ירד
מהשולחן והוא כבר אמור להיות א בשביל
הכהנים אז הוא כבר יש בו צד שהוא פחות
קודש יותר חול אבל שימו לב חבר איך הרלבג
ביאר את זה והוא דרך חול בואו תראו את
הרלבג אומר פה הרלבג במקור שלפניכם
אם נשמרו הנערים אח מאישה והנה יחס זה
לנערים לכבוד דוד ויחשוב שיהיה הרצון בזה
שיהיו נשמרים מטומת אישה ממה שידמה לזאת
טומאה
פרישות על מה מדובר? לוחמים לוחמים בשקרב
פרישות
כי אם אישה עצורה לנו רצון לומר הנה האישה
הייתה נמנעת לנו מעצתנו שהיה מאתמול שלשום
לרוב זכירותנו לעשות מצוות המלך והנה היו
כלי הנערים רואים לקודש כי תיארנו עצמנו
למצתנו הלאה והוא דרך חול הלחם עכשיו ככה
פירשו הפרשנים הוא חול אומר פה הרלבג
רצוני שכן דרך אוכלי חולין שתהיה מעלתם
כמעלת כמעלתי לאכול חוליהן בטהרה רוצה
לומר על טהרת הקודש ואף כי היום שיהיה כל
נהיה נשמרים ונזרים לאכלו בטהרה והיא
הרצון בזה והוא הנכון הנה אם הייתה הצורה
כתמול שישום לבוא אליה כצאתי תארנו את
עצמנו ויהיו כלי הנערים ראויים לקודש והנה
זהו דרכנו מנהגנו גם באכילת חול שנשתדל
לאוכלם על טהרת הקודש ובהיות העניין כי
איך לא נהיה נזרים לאכול בטהרת הקודש
שיהיה בכלנו אומר לו דוד המלך לכהן אחי
מלך אתה שואל אותי אם אנחנו טהורים אנחנו
כשאנחנו במלחמה מה כשאנחנו נרדפים
אנחנו מקפידים לאכול גם חולן בטהרה אצלנו
גם בעל קרי לא נוגע בלחם אנחנו מתנהגים
הוא דרך חול אנחנו גם בחול לא רק בלחם
קודש
אנחנו הקדושה והטהרה שאנחנו נמצאים במחנה
היא מעל ומעבר אנחנו אמנם צריך פה את
ההיתר של פיקוח נפש כי בלי זה אי אפשר
לאכול לחם קודש אבל אנחנו בטהרה
במחנה אתם יודעים במחנה כתוב תייתן תהיה
לך עלזניך מחנה ישראל צריך להיות טהור
צריך להיות קדוש אומר לו דוד המלך אנחנו
הנהרים הלוחמים שלנו
הם אוכלים חולין בטהרה
זה מאוד קשה למגדל
הפורח באוויר לשמוע את זה הוא לא מבין את
החיבורים האלה המגדל הפורח באוויר
זה זה מדגדב אותו זה קשה קשה לו ההסבר של
דוד קשה לו הוא לא יכול לאכול את הדמויות
האלה הוא לא יכול לאכול את הדמות הזאת של
דוד המלך
אז כשחז"ל אני אומר הפסוקים כשרואים
שהנוכחות של דואג בפסוק היא שם היא על
הלחם כי זאת הנקודה והירושלמי שם את
הפוקוס לנקודה הזאת כי זאת הנקודה כי זה
באמת משהו שכמו שאמרתי בגדל הפורח באוויר
מישהו שהגמרא אומרת עליו שכל תורתו מן הפה
ולחוץ הוא למדן הוא למדן זה הרשי אמר לנו
הוא אב בית דין התורה אומרת את זה הוא
נעצר לפני השם הוא חי כל החיים שלו באול
מועד הוא נשאר שם אצל הכהנים הוא חי הוא
מסתובב שמה בקדושה
אבל משהו חסר בחזרה לחיים ביציאה לחיים
אמרתי אולי גם נעצר לפני השם יש אולי אפשר
להבין פה ביטוי של גם ביקורת יחד עם הגודל
שבזה זה
טוב אני הולך למפגש הראשון למפגש הראשון
של דואג
וא
דואג ודוד
ויקח שמואל את קרן השמן וימשך אותו בקרב
חב אתם רואים לא לא מספרו פה לא לא מספרו
לא מספרו אני לא מספרתי לא מספרתי את
המקורות אבל אתם בסדר תמיד ראים את הרלבג
אנחנו בדף השני
שמואל א' פרק טז ויקח שמואל את קרן השמן
וימשך אותו בקרב חו תצלח רוח אדוני אל דוד
מהיום ההוא ומעלה ויה קם שמואל וילך רמתא
עכשיו לא לומדים את ספר שמואל היה מקום רק
הפסוק הזה אפשר לתת שיעור שלם פסוק הזה
רוח השם שורה על דוד באותו רגע רוח השם
מבטת את שאול
ומה עושה הנובי?
משאיר להם לריב. כן, זה מאוד חשוב. היה גם
שמואל וילך רמתא. זה מאוד חשוב. הרבה
פעמים אנחנו שואלים את עצמנו, מה ריבונו
של עולם, למה צריך ככה? למה אי אפשר?
כנראה יש ככה, אי אפשר אחרת. שמואל עושה
את המעשה הזה. המעשה הזה משנה משנה את כל
עם ישראל. משנה את כל עם ישראל. מאותו רגע
מתחיל פה התגוששות בין גושים בעם ישראל
שהיא הרת אסון חוזרת מחלוקת יוסף אחיו
ושמואל מאפשר את זה בסדר אני לא זה לא
הזמן בשביל זה אבל אני אומר המילים האלה
ויקם שמואל ויה לך רמת שהכתוב מביא אותם
ככה בצורה כזאתי מהשרבול כאילו כלום הם
מילים מאוד מאוד משמעותיות
ברוח השם שר עם שאול וביתה תורך רע מאת
השם וימרו אבדי שאול אליו הננה
רוח אלוהים רעה מביתך יאמר אדונינו עבדך
לפניך יבקשו איש יודע מנגן בכינור והיה
בהיות עליך רוח אלוהים רה ונגן בידו וטוב
לך
ויאמר שמואל עבודה ראונה לי איש מטיב לנגן
טוב זה חוזר פעמיים הקריטריון זה לא פשוט
צריכים למצוא פה מה שאתם קוראים להקה
לא יודע כשאני הייתי ברוך ישיבה קוראים
לזה תזמורת היום קוראים לזה להקה צריך
לזוק לזמר בם יש לם חתונה במשפחה
א עוד כמה
אז יש מחפשים קלייזמר לנגן מה מה צריך
לקלייזמר מה זה חשוב מה הוא חשוב שהוא
יודע לנגן לא שהוא יודע לנגן אולי גם
לקפוץ בסדר גם לנגן וגם לקפוץ זה פחות או
יותר מה שצריך לא זה כליזמר כתוב כתוב מה
צריך כתוב שיאמרו להשו איש יודע מנגן איזה
כלי כינור הם רצו כינור למה כינור כינור
זה כלי יהודי מסורתי זה ככה זה כינור
רוצים כינור בסדר ויאמר שהוא לעבודה
אולייש מטיב לנגן ביותר מדי לא חשוב
לכינור לא כינור איש יודע לנגן ויען אחד
מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לאישי בית
הלחמי יודע נגן וגיבור חי ויש מלחמה ונבון
דבר ואשתו והשם אמו
וין אחד מהערים
אומרת פה הגמרא למטה בסנהדרין אמר רב
יהודה אמרב כל הפוסק הזה לא המרות דואג
עלי בלשון הרע אחד מהנערים המיוחד שבנערים
האף בית דין שבנערים המיוחד שקוראים לו
דואג אדומי הוא אומר וכל הפוסק הזה אומרת
הגמרא נאמר בלשון הרע אתם זוכרים מה אמרתי
לכם נתתי לכם תדרוך פה מדויק איך להגיד
לשון הרע י איכותי כן נתתי לכם תדרוך נכון
תראו
אמר בדו כל הפסוק הזה לו המרו דואגל בלשון
הרע יודע נגן שיודע להישאל גיבור שיודע
להשיב יש מלחמה שיודע להסבת מחמתה של תורה
נבון דבר שמבין דבר מתוך דבר איש תואר
שמראה פנים בעלוכה והשם אמו של הלכה כמותו
בכל מקום ממנד דואג אבא אומר תמ כתיבה
חוויה אחד מן ההרים מיוחד שבנרים וכתיבתם
באיש מי שעבדה שאול ביום הוא נעצר לפני
השם הוא שמו דואג האדומי הביר הרואים אשר
לשאול אז המיוחד שבנערים זה כנראה הביר
הרואים אשר לשאול אז זה אומר דואג מה הוא
אומר איזה קומפלימנטים
איזה דברים יפים מישהו יכול לתפוס את דואג
שהוא לא בסדר אחד בעולם לא יוציא את דואג
לא בסדר דואג הוא גלט גלט מה הוא אמר רק
דברים טובים נפלא מאוד
ראיתי בן לאישי באלו שם בכלל אין לו שם
הוא לא חשבן לאישה בית הלחמים יודע נגן
וגיבור חי ואיש מלחמה
זה מטריד עכשיו ונבון דבר ואיש תואר והשם
אמו נגמרו הכל פלמנטים מה עוד אפשר להגיד
כי תראו איזה פסוק ארוך הכל טוב הכל רק
מילים טובות מתק שפתיים דואג אדומי אין
כאלה צדיקים בעולם
אומרים חז"ל הכל בלשון הרע הוא יודע שדואג
האדומי
כמו בעלי לשון הרע המקצוענים אתם יודעים
זה לא מתחיל מהפה לשון הרע לא מתחיל מהפה
מתחיל ממהזניים
צריך להיות אחד ששומע שיודע איפה להקשיב
הוא שם תקוע מחויב אילון אצל אחי מלך
כנראה דואג שם כששמואל הולך שהקדוש ברוך
הוא אומר לו ראיתי בן לאישי בית הלחמי
ראיתי בבניו לי מלך שמואל לא רוצה ללכת
שמואל מאוד מאוד אוהב את שאול עוד שיעור
אבל שמואל מאוד מאוד אוהב את שאול עד יוםו
אבל
הוא מושך אותו בקרב וחו כולם רוצים להסתיר
אותו נכון אבא שלו רוצה להסתיר אחים רוצים
להסתיר זה לא עכשיו אבל בסופו של דבר
הקדוש ברוך הוא אומר לו אומר לו שמואל לא
יעזור אתה צריך שמה למצוא בן שמה אחד
הבנים של ישי ואז הוא מושך אותו למלך
מי יודע שדוד נמשך למלך שבעת אחו
אבא ישי שמואל הגענו לתשע מי משלים את
המניין דואג האדומי איך הוא יודע הוא היה
מאחורי אמרתי לכם אלה לשוןור רציניים הם
יודעים לאיפה לשים את האוזן קודם כל אחרי
שאתה יודעים תשמע אחרי זה אתה גם יודע הוא
הוא יודע אולי יש עוד אנשים שיודעים אני
לא יודע אומר אולי יש עוד אנשים שיודעים
אני לא יודע אבל זה היה בבית ניסו להסתיר
זה היה בבית של ישי בבית לחם דואג יודע גם
שאול יודע להרגיש כי יודעים להרגיש כי
כשהוא המחליף ורוח רעה מביתת אותך והוא
צולכת עליו רוח השם הוא יודע להרגיש ואז
דואג אומר פסוק כל כך מתק שפתיים אבל כל
מילה פה הוא מסובב את הסכין בלב של שאול
מסובב לו את הסכין ומעמיק ספרלה מסובב
נכון איך אמר דוד המלך על המילים טער
מלוטש תער מלוטש זה מה שהוא עושה
בן לאישי בית הלחמי יודע נגן גיבור חיל
חיל איש מלחמה
נבון דבר איש תואר מה זה חשוב מה אתה
עכשיו פה איש תואר חפש קלייזמר מה זה משנה
כמה איך הוא נראה איש תואר והשם אמו ולא
איתך
זהו
שם בוא עוד טיפ טיפה אני אלך פה עוד טיפה
חז"ל אמרו שהוא כל הפסוק הזה נאמר בלשון
הרע כי כמו שאני אומר לכם הסיטואציה של
שאול הסיטואציה של דוד זה ברור שפה הוא
מסובב לו את הסכין ברור שיש פה איזה
אבל
מה אתם אומרים על ה על הדמות הזאת על
הדמות הזאת
אין הרבה כאלה אנשים בעולם אין הרבה כאלה
אנשים
בין לאישי בהתלחמים
והוא יודע נגן וגם גיבור חייל.
אתם יודעים, חיילים בצבא האמריקאי הם לא
מנגנים. רק בצבא הישראלי מבקשים שישלחו
להם גיטרות. חיילים בצבא האמריקאי יש להם
הכל קעקועים והם
הולכים מכות בזמן שיש להם. א
הדמות שלוכם הוא לא של משורר תהילים.
יודע נגן וגיבור חיל וגם איש מלחמה וגם
יודע נגן אבל גם נבון דבר
ואיש תואר כמו שהגמרא אומרת
גיבור שיודע להשיב איש מלחמה שיודע להיסם
ונמצא בחנתה של תורה שמראה פנים בהלכה
נבון שדבר מבין דבר מתוך דבר כל זה ביחד
דואג לא אוהב דמויות כאלה לא מסתדר לו
לנעצר לפני השם לצדיק הזה
הוא לא מסתדר לו לוחמים שאוכלים אפילו
חולין בטהרה. זה המפגש הראשון שלו עם עם
דוד. הוא קולט שיש פה איזה משהו משהו אחר.
יש פה איזה מייל לחדש שנקרא דוד המלך
שנקרא מתקש הארז כשיוצא לקרב. ארדוף
אויבסיגם. כל הפסוקים האלה בתהילים שדוד
המלך מדבר על הקרבות שלו.
פעמיו רחץ בדם הרשע. אומר דוד המלך
בתהילים או מצד שני שיבתי בבית השם לחזות
בנועם השם כל התהילים כל התהילים
אחספה וגם קלתה נפשי חצות השם
החיבור הזה הוא חיבור הוא חיבור חד פעמי
הוא לא חיבור של שאול שוב אנחנו לא כרגע
לומדים את ספר שמואל אז אנחנו לא נגיד
קווים לשאול שאול הוא צדיק שאול צדיק הוא
צדיק אין בו דופי אבל הוא לא דוד המלך דוד
המלך מלך נכון איך מגדירים דוד המלך דוד
המלך מה הוא בעל תשובה דוד המלך הוא עם
כוחות דוד המלך הוא אדמוני דוד המלך של
שמואל הקדוש ברוך הוא אומר לו כן זה הוא
קום מושכהו כי זה הוא כתוב שמה הפסוק ככה
קום מושכהו כי זהו למה למה קום למה מושכהו
אמרו לו שמואל צריך למשו אומרים חז"ל הוא
לא רצה הוא ראה שהוא אדמוני הוא נבעל הוא
ראה שהוא אדם שיודע להרוג אמר זה הולך
ביחד כן כן, אומר הקדוש ברוך הוא, כן, הוא
מתקשה כארז כשיוצא לקרב, הוא מתרדן כתולעת
כשלומד תורה. את זה דואג לא אוהב.
ואת זה הוא פוגש אחר כך
בצורה
במפגש השלישי. אנחנו התחלנו במפגש השלישי
של דואג דואג ודוד. במפגש השלישי. לא לא
אחרון. אחרון לא יודע. לא יודע אם הוא
אחרון או לא. אני לא יודע. בתנך הוא
אחרון. תכף נראה
מתי אני צריך לגמור באמת אבל
אומרים 40 אבל לא זה לא 40 באמת עוד כמה
דקות בסדר כמה דקות אז דואג
אנחנו התחלנו במפגש במפגש השלישי שלהם
אחרי שדוד כבר בורח משאול זה המפגש הראשון
מפה הוא כבר לא אוהב את דוד הוא כשמשכו את
דוד הוא החליט שהוא הוא יצליח בסופו של
דבר
הוא יצליח לנטרל את העניין הזה. לא מתאים
לו הדמות הזאת.
טוב, בוא נראה מפגש נוסף
שהוא בעצם המפגש השני
שהוא מאוד מעניין.
ובסוף אנחנו צריכים גם להגיע
לבנות בצריח. כן, צריך להגיע גם לשם בסוף.
כן.
במקור האחרון בעמוד הזה
ויקח דוד את ראש הפלישתי
ויביאהו ירושלים ואת כליו שם בו.
אתם תחשבו שאני עובד עליכם אבל זה הפסוק
הזה נושא לעוד שיר. מה זה ויביהו ירושלים?
אין ירושלים. מה זה ויביהו ירושלים? אי
אפשר להבין מה הולך פה. זה עצמו כבר מספיק
לזה. אבל אני אגיד לכם בלי שישור דוד המלך
וירושלים הולך ביחד תדעו לכם דוד המלך
חור השם לדוד את כלו אם אתן שינה לעיניים
להפפי תנומה עד אבוא למשכלותיו כן נשבע
לאביר יעקב ויתן תנש פפאי כן הנה מצנוענו
בשדהר בפרטה כן איך כתוב שמה פרק שלם
בתהילים שדוד אומר אני לא ישן אני כל
הילות מה שחושב זה רק בית מקדש בית מקדש
ירושלים כן
אבל הגם דוד ראש הפלישתי והביא ירושלים
גלב סם בואלו וכראות שאול דוד יוצא לקראת
הפלישתי
שוב אנחנו לא לומדים פה עכשיו את כל הפרק
אבל אתם מכירים את הסיפור היה פה סיפור
אתם זוכרים היה סיפור דוד בא ושאול שאול
אמר לו מי אתה בכלל מה אתה ילד והוא אמר
לו מה אני תעריב את הדוב כעבדך ואז הוא
לקח חמישה חלוקי נחל והוא זה זה והפלישתי
אמר לו אני כלב אתה כלב ישתבח בזה ואמר לו
כן אתה כלב והוא זרק לו את הלא בדיוק אבל
ככה בערך וזרק לו את החלוקי נחל וכמו
שאמרו מי שאמר פגע לו בול בפוני מישהו אמר
את זה כן מישהו אמר אז אה אז כל הסיפור
היה כבר היה הסיפור נגמר הסיפור עכשיו את
הראש לוקחים לירושלים הראש לא מובן אבל
הסיפור נגמר עכשיו פה מה הסיפור הזה עכשיו
פה פה עכשיו עכשיו מתחילים את הסיפור הזה
זה היה כששאול פגש אותו ומזמן כבר היה כבר
הוא דיבר איתו והוא ענה לו והוא ענה לו
והוא כבר הרג את הפלישתי והוא גמר את
הפלישתי וכבר ישראל רצו אחרי כולם והרגו
את כולם ונגמר וכמו זה אפינד מה עכשיו
וכראות שאולדוד יוצא לקראת הפלישתי אמר
אליו נר שר הצבא אמר אל אבנר שר הצבא מה
אנחנו לא יודעים מי זה אבנר בנר אנחנו כבר
לומדים שמואל כבר זהזה זה פרק יז מה אתם
זה אמר אל אבנר שר הצבא
בן מי זה הנהר אבנר ויאמר אבנר חי נפשך
המלך אם ידעתי שלוש פעמים אבנר באותה
הפסוק מה מה הולך פה אבנר אבנר אבנר אבנר
שר הצבא מה מה יש פה ויאמר המלך שאל אתה
בין מי זה האלם
אבנר נשבע לו חי נפשך מלכים ידעתי כל הדו
שיח לא מובן פה וכשוב דוד מהקות את
הפלישתי ויקח אותו אבנר ויביאו לפני שאול
וראש הפלישתי בידו ויאמר אליו שאול בן מי
אתה ענב אומר דוד בן אבדך אז גם ההמשך פה
לא מובן כאילו מספרים כל סיפור שאל אותו
לא כתוב מה עונה לו מה שאל אותו בין מי זה
ההלם ואז שהוא חזר אז הוא אמר לו דוד אמר
לו בן מי אתה אמרת אתה לא זה מנגן אצלך
הוא רק ליזבר מה אתה שואל אותו מה מה אתה
לא יודע מי זה הכל הפסוק לא מובן מה הולך
פה וימר לו שאול בין מי אתה ענר אומר דוד
בן אבדך ישי בית הלחמי
משהו פה ב
יש פה משהו צריכים להגדיר היטב מי זה שאול
מי זה אבנר ו ולא סתם מדגישים שהוא שולט
אבנר ולא סתם מדגישים שאבנר הוא שר הצבא
יש פה כנראה מישהוא נסתר
שהוא פה מנהל את הדוסיח יש פה עוד דמות יש
פה קריין לפסוקים האלה אתם זוכרים מי זה
הני נסתר. אתם זוכרים שלשון אור כדבר על
לשון הורה צריכים להיות גם אחד שמסתתר
שהוא גם א מקשיב טוב. כן. יש מישהו נסתר.
לא אני אומר, הגמרא אומרת. ותראו את הגמרא
ואני מבקש כאילו אני רוצה לסגור את העניין
הזה עם הגמרא הזאת ותשימו לב עוד איתי.
אני יודע שאני קצת חורג, אבל באמת אני
אנסה לעשות את זה זריז כי מאוד חשוב לי
הסגירה פה עכשיו. וי ביום השלישי
סליחה אומרת הגמרא דילגתי פה אומרת הגמרא
וכירוד שהוא לדוד יוצא לקר פלישתי אמר
אלבנר שר הצבא במי זה הנה אבנר ויום אבנרך
נפשך מלך ידעתי א קיצרתי את הפרות הגמרא
אמר לו דואג האדומי
עד שאתה משאיל עליו אם הגון למלכות עם שאל
עליו אם ראוי לבוא בקהל עם אז הגמרא
מסבירה את כל הקושיות ששאלתי ששאול ואבנר
מתלבטים בעצם האם הולך להיות פה מיש מישהו
שהוא הולך להחליף את שאול והוא שואל אותו
תילך לשאול אם הוא מזרח או מפרץ אם הוא
מפרץ אז כנראה הוא הולך להחליף אותי אומר
שאול וזה הדיון בין שר הצבא לבין לבין
המלך שאול אבל בתוך הדיון הזה נכנס פה עוד
מות והוא דואגדומי אמר לו דואג אדומי אז
שאתה משאיל עליו אם הגונו למעל חותם לו
שאל עליו אם ראוי לבוא בקהל אתה שואל אתה
לחוץ מזה שהולך להחליף אותך מאז ששמתי
אותו יצחה והוא
מסובב את החסכין בבית של שאול כבר שאול
החוץ מזה כבר אז הוא זיע את זה אבל אל
תדאג יש לי פתרון אני תלמיד חוכב אני יודע
לקשות כל מיני קושיות אתם זוכרים את
הקושיות כאלה שמקשים לפעמים רוצה להגיד
אבל בגמרא של שמה של א של גיטין של החורבן
כן יש שמה אחד שמקשה קושיות ובסוף עם זה
צריך חורבן
אמר לו דוד רגע מי עד שאתה משאיל עליו עם
הגוון למלכות עם שאל עליו אם ראו לבוא
בקהל
מה הייתמה דקעתי מרות המאביה?
אתם יודעים היה איש אחד שהוא היה יהודי
זקן והוא בלילה התעורר והייתה מישהי
למרגלותיו הוא נשבע לה שהוא ישא אותה
לאישה אם ההוא שהוא כזה טוב אבל טוב כללי
כזה לא יקח אותה קראנו את זה עכשיו אולי
הייתם עייפים כששמעתם את זה גם אני הייתי
עייף אבל זה היה מגילת רות בשבועות בבוקר
והאיש הזה הוא בסופו של דבר אומר לה שמה
בגורן אומר לה חי השם היה אם ך טוב יגל
ואם לא הוא גלתיך אנוכי חי השם נשבע לה
ואז הוא הגיע הטוב הזה והוא עולה ואומר לו
אומר לו בועז תקשיב אתה יש סדות טובים של
ב של אלי מלך פה הכהן איך אחי מלך אלי מלך
מתחילת מגילת רות והשדות שווים הרבה כי
הוא היה עשיר שביהודה אומר אתה רוצה לגול
אומר בטח בטח נדלן אני אלוף בנדלן אומר לו
אבל תדע לך גם אם אתה לוקח גם את השדות גם
את השיקסל אומר חס ושלם חס ושולם להם אתם
זוכרים מה הוא אומר לו שם? מישהו היה
עירני בקריאה מה אומר לו? אומר לו לא אוכל
לא אוכל פעמיים אומר לו לא אוכל אתם יודע
מה זה שמישהו נלחץ לא יכול לא יכול זה
יפגע לי בשיתוחים של ילדים זה יפגע
ברדיטינג שלי אני אני בבית כנסת לא לא
יתנו לי מאפטר יותר לא אוכל הוא לא יכול
לא יכול לא יכול לא יכול לא יכול לא יכול
תעזוב אותי אז בועז לוקח אותה ובועז לוקח
את האישה הזאת את המוביה הזאת ולמחורת
אומרים חז"ל
שבועז
מת
והשכנות קוראות לו שם לילד הזה קוראים לו
לו עובד אויבד אויבד זה הישיבה אויבד
אויבד השם קוראים לו אויבד או עובד בקריאה
רגילה עובד אז אז בועז מת הוא לא בא לברית
של עובד אתם יודעים מה כולם אומרים
למה הרגו אותו בגלל שהוא לא עשה את
המואביה
בועז חידש אמוני ולא אמונית מואבית מויד
ולא מואבית לא יבוא לא יבוא לעולם מואבי
לא יכול לבוא לעולם לא יבוא לכם בקל השם
לעולם אבל בוא אז חידה שזה לא נאמר על
אנשים אבל כולם ראו מיסב מיסה פיל פלוואים
מיס ניסים שהוא בוא שהוא היה גדול הדור
אבל נשא את ההיא הזאת שהייתה מביביה שקסה
חורת מת הקדוש ברוך הוא שילם לו במזומן
בידית נשתקחה ההלכה שבועז חידש
אומר דואג
איך נגמרה מגילת רות עובד
והבן של עובד קוראים לו ישי ואישי אביא
דוד
אומר להם שהמדואג הוא בכלל הוא בכלל לא
יהודי
עומד שם שר הצבא אבנר בנר ששוב אין לנו
מספיק זמן לדבר על אביו נר מי אהב נר אומר
לו ככה אמר לו דואג אדומי שאתה משאיל עליו
אם יוגון למלכות אם הוא מזרח או מפרץ שאל
עליו אם הוא ראוי לבוא בקהלים לו מה הייתה
עמה דקעת מרומביה
אמר לו אבנר יש חידוש שחידש בועז אמוני
ולא אמוניתי ולא מביית
אומר לו דואג
מה אתה חושב אדון אבנר שאני לא למדתי
בישיבה אני גדול הדור אלא מעתה מנזר ולא
ממזרת
גם זה אתה אומר גם ממזרים אתה בחוץ להכניס
את עם ישראל הדור אבנר תראה מה תהיה עליה
הוא יודע ללמוד טועה
אמר לו אבנר
ממזר כתיב מומזר מומזר כולל גם את האנשים
נכון שכתוב ממזר בזכר כמו אצל המואבים אבל
פה כתוב מוזר תדרוש את הפסוק זה גם בנים
וגם בנות אמר לו דואג עלדן ומה אתה אומר
עושה ככה ומה אתה אומר על מצרי מצרי ולא
מצרית אתה רוצה להכניס לי מצרים מצריות
אמר לו אבנר שאני אחה דמפרשת תמדקרא על
אשר לא קידמו אתכם בלחם ומים דרכו של איש
לקדם ולא דרכה של אישה לקדם באמת גם שכתוב
זכר מצרי הכוונה גם מצריות. גם שכתוב מו
הכוונה גם מואביות.
אבל פה זה לא כולל מבייות בגלל שפה מדובר
על מלחמה ודרכם של גברים לצאת למלחמה ולא
דרכם של שיראונריות.
אמר לו דרכם דרכם
דרכו של איש לקדם לא דרכה של אישה לקדם.
אומר לו דואג, היה להם לקדם אנשים לקראת
אנשים ונשים לקראת נשים. אפשר לעשות חטיבה
לנשים, חטיבה לגברים.
מי יכול לנצח את דואג? אמרתי לכם, דואג
הוא לא מספר לשון הרע. הוא אומר רק דברים
טוב. דואג הוא לא הוא הוא צדיק. הוא רק
אומר דברים טובים. אי אפשר לתפוס אותו.
הוא לא אומר שהוא בא, הוא לא משקר. הוא בא
בטח עם מלך. בטח המלך הכוונה להגיד גם גם
הולה מועד גם המשכן נקרא בטח מלך הוא לא
שקרן אי אפשר לנצח אותו בדין תורה תדעו
לכם לא כדאי לכם ללכת איתו לדין תורה עם
האיש הזה הוא מנצח את כולם מי אמר שהוא
מנצח את כולם
הגמרא אישטיק אחרי שדואג אומר לו היה
יכולים לצאת גברים לקראת גברים נשים לקראת
נשים אומרת הגמרא אישק אבנר בנר הגיבור
שהוא גם גיבור בתורה ככה חז"ל אומרים
אישתיק אין תשובה
מיד ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה האלם
עכשיו מובן מה ההמשך של הפסוק אתם קרא
לנער אחקרי להלם אחק אמר לי הלכה נתעלמה
ממך צא ושאל בבית המדרש הלך לבית המדרש
אבנר שאל אמרו לו הוא צודק אבנר אמונית
ולא אמונית מו ולא מואבית בוא אז חידש
הלכה זה הדין
אתם חושבים שהוא פראיר
הוא למדן אומרת הגמרא רק שלו דואג כלני
קושי
בעלם
קשה להם הם תרצו לו הוא יקשה להם תרצו לו
יקשה להם אכל אותם ניצח אותם בלימוד אומרת
הגמרא באו לאכרו זה עליי באו להכריז שדוד
המלך הוא גוי לא יכול להיות מלך מיד והמשע
בן אישו יתר הישראלי אשר בא אליו יגל בת
נחש וכתיב יתר הישמעאלי אמר רב המלמד שחרר
חרבו כישמעאל ואמר כל מי שאינו שומע הלכה
זו ידקר בחרב כך מקובלני מבית דינו של
שמואל הרמתי אמוני ולא אמונית מואבי ולא
מואבית לא יעזור
יש מסורת מתקבלה ממבועז אפילו שהיא לא
פופולרית והיא לא מקובלת ככה ויש פה גם מה
להעריך הרבה אבל אנחנו רוצים לסיים
אז יש מסורת המסורת מנצחת גם כשמשה רבנו
רצו לתת תורה על ידו אז משה רבנו ביקש
לראות מה התורה ירו לו את רבי עקיבא דורש
קטרי אותיות והוא לא הבין כלום ואז חלשה
דעתו נכון ככה הגמרא אומרת נכון חלשה דעתו
מה הראו לו הראו לו את רבי עקיבא שעומד
ושואלים אותו שאלה
ואז הוא אומר להם כך מקובלני הלכה על משה
מסיני כשהוא אמר להם כך מקובלניה משה
מסיני חזר משה רבנו ונרגע אמר אה זה אותה
תורה נכון אז ככה גם נגמרת הגמרא פה נגמרת
הגמרא בזה שעמד המשא בן יתר וחגר חרבו אמר
כך מקובלני מבית מדינו של שמואל הנובי זה
מסורת והמסורת מנצחת שכויך
אבל רבותיי דואג ניצח בלימוד דואג צדק
דואג צדק אפשר היה לפתור את הבעיה היה לא
צריך להגיד שמואביות לא יכולות ללכת לצבא,
יכולות ללכת.
לא רק שמואביות יכולות ללצת, גם יהודיות
יכולות ללכת. למה? כי הם הביאו להם.
אז אחרי הכל שהגמרא אומרת מסורת, מסורת זה
דבר נפלא על כל מי שצ מי צדק בסוף?
אומרת הגמרא,
שואלת הגמרא, מכל מקום קשיה,
אומרת הגמרא, אחת תרגמו כל כבודה בת מלך
פנימה.
הוא צודק, דואג. אפשר היה הלכתית אפשר היה
שנשים יקדמו לנשים. כמו שהוא אמר, בלימוד
הוא צודק. אבל יש דברים שהם מעל הלימוד.
יש דברים שהם אווירה. איך נראה מחנה? איך
נראה צבא? האם יכול להיות דמויות כאלה שהם
מתקשים כארס במלחמה ומתעדמנים כתולט? האם
יכול להיות תלמידים לדוד המלך? האם יש
ישיבות הסדר וגם לא ישבות הסדר? יש דור
שלם מדהים עומד לפני אנשים אתה מרגיש קטן
באמת אני אומר לכם אני שלוש שנים אני
מרגיש קטן כל כך איזה דור גדל איזה אנשים
איזה חיבור של קודש יחד עם המשימה הקשה
הנוראה הזאת אבל דואג לא יכול לאכול את זה
זה מפריע לו זה מוטציה של בית המדרש והוא
לא יכול להבין את המושג כל כבודה בת מלך
פנימה הגמרא לא אומרת שזה הלוכי הוא צודק
אבל לא יכול להיות. אומרת הגמרא, יש דברים
שהם שייכים לקדושה. גם לאכול חולין בטהרה
בתוך מלחמה זה לא שייך להלכה זה קדושה ויש
דבר כזה ובזה אנחנו מנצחים יש דבר כזה צבא
קדוש אנחנו צריכים צבא קדוש אנחנו אני
יודע הפלקתי בדברים אני לא אומר יותר שום
דבר רק מקור אחד
אנחנו לא רוצים להיות תלמידים של דואב
כי אבי מפטר מקור אחרון לא הספקתי את הכל
לא נורא כי אבש רבנן ב רב חיסדה ואמר לי
בב שמואל ברחמני אמרו ליחץ
שלא תהיה סיעתנו כיסיעתו של דוד שיצא ממנו
אחי טופל ואין יוצאת שלא תהיה סיעתנו
כיסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג אדומי
ואין צבחה שלא תהיה סיעתנו כיסתו של אלישה
שיצא מנוג חזי וחפ של רבנו תלמוד שמקח
תבשילו ברבים
כי אבם מפטרו רבנן מבי רב חיסלה כשהם היו
יוצאים מבית המדרש והיו מתפללים על איזה
ישיבה אנחנו רוצים רוצים ישיבה שלא יהיה
לנו דואג ואחופ אתם יודעים אנחנו נוהגים
להגיד גיד כל ערב תפילה מודה לפניך חוק
במדרש סתם חוק יושב קרנות אני משקיעים אני
משקיעים הם משקיעים דברים בטלה בטלים כן
תפילה ביצה מדרש איך היא מסתיימת אנשי
דמים ומרמה לא יחצו ימיהם מי הם אנשי דמים
ומרמה שימיהם לא חצו שהם חיו רק 36 שנה
דואג ואחי טופל אומרת הגמרא לעולם
וכל בתי המדרש
יוצאים בית המדרש בערב את זה אנחנו אומרים
מבקשים ריבונו עולם למדתי תורה שהתורה
שלנו תהיה תורה כזאת שלא תהיה תורה של
דואג האדומי שלא תהיה תורה שהיא לא מסוגלת
לחבר את העולמות את כל מה שיש בדוד המלך
לחבר את הקודש גם את הקודש שהוא מעבר
למשהו הלוכי אנחנו מתפללים ורוצים בתי
מדרש גדולים ורוצים גם שגם ביציאה למלחמה
ככה יהיה שיהיה לנו צבא כזה שהוא ככה
מתנהל ככה בקדושה וככה יהיה יהיה יהיה
יהיה בסדר לא יהיה אחרת לא יכול להיות
תודה רבה