תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת - הרב בניהו ברונר שליט"א

הציבור הקדוש אנחנו מתקרבים לראש השנה חידת השנה שנה החדשה תמיד אני חושב על זה שראש השנה הוא א נקודה מאוד מאוד פנימית מסתכלים על יום כיפור אז רואים הרבה עבודה בתוך המקדש עצמו ראש השנה כלפי חוץ יש את המוספים יש את השופר שופר באמצע חצוצרות א חצוצרות מן הצד אבל הנקודה המרכזית של ראש השנה לעובדה שראש השנה אנחנו יודעים שזה יום בריאת האדם זאת אומרת יום בריאת האדם זה ראש השנה כל מי שנמצא קרוב למקדש אז הוא נמצא אל הנקודה של ההתחלה הנקודה של הנקודה של הבריאה שזה יום השישי כה באלול על פי המסורת שלנו זה יום בריאת העולם באופן כללי אבן השתייה אבל המקום של המזבח זה המקום מקום שבו ממנו נברא האדם. ככה הגמרא במסכת א א מופיעה בגמרא. אבל הרמבם בהלכות בית הבחירה בפרק ב' אומר שהמזבח מכוון ביותר. למה מזבח מאוד מכוון? כי המזבח זה המקום שממנו נברא האדם. האדם אה נברא ממקום כפרתו. זה המקום שבו הייתה היה עקדת יצחק. המזבח כבר היה בימי האדם הראשון ובעצם כל מי שמתחבר בראש השנה אל המקום הוא מתחבר אל הנקודה הבראשית של א של האדם אבל מעבר לזה מיוחד השנה השנה ראש השנה בלוח שלנו בינתיים חל בשבת והנושא הזה יוצר בעיה מאוד מאוד קשה כיוון שמופיע שבמקדש תוקעים גם בשבת אבל במדינה לא תוקים. ככה הגמרא המשנה אומרת במסכת מסכת ראש השנה שבמדינה לא תוקים בראש השנה השחות בשבת במקדש תוקים. יש מחלוקת בין הראשונים. חלק מהראשון אומרים שהמקדש זה דווקא המקדש עצמו. הרמבם אומר שזה כולל גם את כל ירושלים שזה גם חלק מהמקדש שתוקים. אז לכאורה בצורה פשוטה באמת אנחנו צריכים צריכים לתקוע. בגמרא במסכת ראש השנה הגמרא שואלת באמת למה לא תוקעים ב בכל המדינה ותוקים ב במקדש אז הגמרא בהתחלה מביאה שני פסוקים יש פסוק אחד בפרשת אמור ששם לגבי הראש השנה מופיע הביטוי זכרון תרועה כאילו לא מופיע פועל אבל מופיע זכרון תרועה רש"י שם אומר שהכוונה היא להגיד פסוקי מלכויות פסוקי זכרונות פסוקי שופרות ובפרשת אה פנחס בענייני הקורבנות מוסף מופיע יום תרועה. אז מה זה זכרון תרועה או יום תרועה? אז הגמרא בהתחלה אומרת שבאמת במקדש זה יום תרועה אבל בכל הארץ זה זכרון תרועה. אז אומרת אז אם ככה אז לפי זה היה כן זה רואים שזה ממש כן שזה דין תורה שבמקדש תוקים ומכל הארץ א כל הארץ לא תוקים הגמרא לכן הגמרא דוכה דוכה את העניין והגמרא בסופו של דבר אומרת שמעיקר הדין מדין תורה באמת תוקעים בכל מקום גם במקדש וגם במדינה אלא החכמים הם אלה ש אסרו וזה גזירה של חכמים מה הגזירה זה שם האדם תטלטל ברשות הרבים ארבע עמות הוא התלטל אולי במרשות לרשות בשבת וזה איסור תורה גזרו בכל המדינה אבל לא גזרו במקדש אנחנו יודעים שהרבה הלכות והרבה גזרות של חכמים חכמים לא גזרו א במקדש יש כלל כזה שנקרא אין שבות אין שבות במקדש אבל ב מה >> יש מד >> כן ובוק וכנראה גם יש גם יש בית דין שיכול לפקח שאנשים לא יעברו על לא יעברו על ייסורים אבל כן לא גזרו את הגזירה הזאת האמת היא שבתלמוד הירושלמי נשארו שתי הדרשות האלה שבמקדש יש את העניין של יום תרועה ובכל הארץ יש את העניין של זכרון תרועה הגמרא שואלת אז אם ככה אז א זאת אומרת אם זה דין תורה כן אם זה דין תורה ממש זה כן זה לא לא מסתבר לכאורה גם במקדש היה מקום להגיד שבשבת אנחנו לא נתקע זכרון תרועה אולי זכרון תרועה זה אמירה כללית כזאת כן שתמיד כשראש שנה אחות בשבת אז לא תוקים אז גם במקדש לא תוקעים כי התורה אמרה זכון תרואה אז הגמרא שמה עלה אופציה אולי זה באחד כתוב שראש השנה זה באחד לחודש השביעי אז אולי כל העניין של התורה שאמרה זכרון תרועה זה במקום שאתה לא יודע בדיוק מתי ראש השנה פעם לא ידעו בדיוק מתי ראש השנה אז לכן זה זכרון אה זכרון תרועה אבל הגמרא דוחה גם את ה את האפשרות הזאת והגמרא אומרת שזה שבבית המקדש א תוקי א תוקעים גם בראש השנה שכלות בשבת כי ליד הפרשה של ראש השנה מופיע וקרבתם משל השם זאת אומרת שהנושא הזה של במקום שבו יש א הקרבת קורבנות ברור ששם גם תוקים א כן גם תוקים בשופר א בצורה פשוטה כבר דענו הרבה מאוד לעניין הזה היה הרב שלוזינגר נכון שטיזינגר כן מהתלמידים של החתם סופר שניסע בכל צורה שהיא עלה לירושלים באה בהונגריה שהתקעו בירושלים ב בירושלים יותר יודע כמה מיתה אפשרות אז בזמנו לעלות ממש לר הבית והוא כתב הרבה מאוד נימוקים הנימוק הראשון הוא אמר ברור שבמקדש צריכים לתקוע צורה פשוטה כן תוקעים ב תוקים בגילים מקורבנות של החג >> מה >> אז לפי זה [כחכוח] לדברי הרב זה דין מקורבנות ראש השנה >> לפי הירושלמי בירושלמי רואים שזה קשור ל קשור לנושא של הקורבנות אבל רואים שבמקדש תוקים >> אז גם בחורבנו >> מה >> ככה הרב סובר שגם בחורבנו תוקים לכאורה איך איך מה מה הטענה >> לא לפי הם >> את הקורבנות במקום שבו מקריבים קורבנות אז גם תוקעים >> אבל לא שהמידן לא קיים אז זה המשית נראה בצורה פשוטה שזה דין במקום שצריכים לתקוע יש מצווה >> לומר זה לא מעקב לכ >> לא מעכב זה במקום שבו מקלי בית חורבן אפשר גם בלי בית >> קורבן אפשר גם בלי בית >> כן אפשר לעשות לקב קורבנות אפשר גם לוקח קורבנות אז יהיה בכלל טוב הוא בחורבנו >> אם נקריב את הקורבנות אז יהיה מצוין אבל בפי הירושלמי זה לא חייב להיות שזה צריך להיות ממש את הקורבנות זה נראה שבמקום שבו מקריבים קורבנות אתה גם א >> הקורבן לא רלוונטי יש מקום ראוי לקורבן בכל מקרה זה שבמקום שאפשר להכיר פה צריך בפועל קור בפועל יכול להיות בירושלמי לא כתוב כתוב נקרבתם >> נקרבתם נכון >> השאלה השאלה אם זה האופציה >> המקום רוי לקורבן ראוי לא מכירים את המזבח מקבין הכל אפ בשן בית >> עם כל הפילה מעכבת לאבין הכל אפ בשן בית >> בכל אופן הרב שלוזינגר חשב שאפשר במקדש תקוע גם בשבת בראש השנה או בגלל הקדושה של המקדש או מצד הוא אמר בכל אופן אז יהיה נקי בית דין >> אז נכון אז הרמבם אומר סמוך אבל לפי חלק מהראשונים לא מספיק בית דין קבוע מה >> לפי התוסות הרעבד ברוסים תוקים גם בלי בית דין בזמן הזה >> בסדר אני אומר עוד פעם הוא הלה את כל האופציות הוא התחיל מזה שבמקדש תוקים בלי קשר למקדש אחר כך הוא אמר טוב אז בואו נקים מקד נקים גם בית דין אז יהיה לנו עוד יותר קל והוא רצה באמת הוא חייב הוא אסף גדולי ישראל שישבו כבית דין אז הוא אמר תהיה עוד דין אחר כך הוא אמר אולי הם חוששים שנטלטל את ה את ה את השופר אז הוא אמר אנחנו נקשור את השופר הזה עם איזה חוט ואז אף אחד לא יחשוב שלטלטל אותו ממקום ממקום למקום ואחר כך הוא אמר שבכלל מופיעש ברוך לנר מופיע הגמרא אומרת שבשנה שלא תוקים בה אז יש חס ושלום יכולים להיות גם אסונות עם ישראל כן ככה מהפשט >> הפשט בסדר נכוןמשך חוכמה ואחרים אומרים שם שלא תוקים שם בכוונה לא בגלל שחכמים אסרו משך חוכמה אומר מפואר שזה הכוח של החכמים לבטל אבל הארוך לנר ככה כתב לנר גמה כתב הוא טען שהוא הביא כל מיני שנים שהיו בעיות כן שהיו בעיות בדבר הזה לצערנו היה לנו לפני שלוש שנים גם שנה שלא תקענו אנחנו לא יודעים למה זה אולי זה לא קשור בכלל לעניין אנחנו סתם חושבים ככה אבל ככה דרך אגב הרוך לנר אמר שיש גם אופציה שתהיה שנה מאוד ברוחה >> כך הוא מעלה גם את האופציה הזאת הוא אומר בשביל הדבר הזה צריך להתאמץ מאוד שתהיה שנה מאוד מבורכת ואז באמת לא רק שחס ושלום לא יהיו אסונות אלא יהיו יהיו גם א גם ברכות התיקון זאת אומרת שום שלא לטלטל בירושלים שלא לסמוך על העירוב ש >> זה הרמבם זה ברמבם >> כן >> הרמבם מאוד נכנ טוב, בכל אופן א אני מתאר לעצמי שמנסים גם השנה ליזום את העניין הזה אם זה יהיה בהר הבית או אני יודע שיש יש יש רבנים שרוצים לעשות את זה בתוך העירת תיקה עצמה אה כי בכל אופן המצווה עם כל העניין שזכרון תרועה וכולי כולם מבינים שהמצווה של ראש השנה היא המצווה המרכזית זה השופר וכשאין לך את השופר זה חיסרון מאוד מאוד גדול השופר זה מעורר אותנו לתשובה זה מערבב את השטן זה גם מצידנו וגם מלמעלה מכל הכיוונים בלכת המלך >> מה בלכת המלך כן סג מביא עשרה טעמים לעניין של ראש ראשונה דברים מאוד מאוד גדולים ומשמעותיים אז א באמת א נאחל לכולם תמיד אומר שמי שעולה לר הבית אזה הוא מתחבר למקור החיים אז מי שמתחבר למקור החיים אז ברור שכל כל התפילות שמברכים על חיים טובים וכולי כל הזמן חיים חיים כן הרמבן בדרשה שלו יש רמבן הרי הרמבן יש לו דרשה מאוד ארוכה לראש השנה חוץ מדברים אחרים שהוא כותב על ראש השנה כן זה דרשה מעניינת מאוד שהוא כתב כשהוא עלה לארץ כבר הרמבן באקו ושם הוא מדבר על זה שעיקר ראש השנה זה החיים של השנה הקרובה כן יש בעזרת השם אחרי 120 יש לאדם דין כללי על כל החיים שלו מה קובע את השנה הקרובה? זה ראש השנה. הוא מעריך מאוד א בעניין הזה. ואני אומר מי שזוכה ואתם ברוך השם א זוכים יכול להיות שעוד עוד תזכו עד ראש השנה להגיע עוד כמה פעמים הרב אלישה בוודאי ואחרים. כן. זה דבר שמביא הרבה מאוד מביא לכולנו חיים חיים שלמים חיים א כן חיים שגם ברוחניות וגם א גם בגשמיות. שהחיים זה לכל פרט ופרט ובמיוחד לעם ישראל. כן, עם ישראל זקוק לחיים נמכור החיים, החיים הטובים ביותר והחיים הכי העמוקים והכי משמעותיים. אז נאחל לכולנו לכולנו כתיבה תהיה כתיבה טובה וחתימה טובה וברוך בשורות טובות לכולם. ב