שתי הלחם וקורבנות הטעונים הנפה • הקשר המיוחד שיוצרת עבודת ההנפה עם ה׳ | הרב אליהו ובר

אנחנו קוראים פרשת השבוע על א תחילת הפרשה יש לנו את ה א הטהרת הלביאים, הפרשת הלביאים לטהרתם ומוזכר שמה שאהרון הניף את הלביאים תנופה לפני השם כבר דענו בזה ביום אחד להניף 22,000 לביאים או אפילו אולי אניף רק את הלביאים העובדים זה עדיין 8,000 אנשים להניף אותם יש מדרש זה נמצא צ גם בגמרא תלמוד בבלי בפרק חלק בסנהדרין שאשתו של קורח אמרה לקורח תראה מה הוא עשה לכם חוץ מזה שהוא הוריד לכם את כל השערות הוא גם לקח אותכם והרים אותכם וזה התחיל לטלטל אותכם כאילו אתם לא יודע מה והיא באמת שואלת שאלה מעניינת למה צריך ככה לטלטל את ה את הלביאים אז א אפשר להסתכל על זה בעיניים אחרות אני לא יודע מי שלפעמים נמצא שמחות בעיקר שמחת חתן אז מרימים את החתן על הכתפיים ומטלטלים אותו על שולחן על כיסאות כל מיני דברים מה אפשר להסתכל על אותו דבר בשתי הסתכלויות אפשר להסתכל זה סתם מרימים אותו מטלטלים אותו כאילו איזה חתיכת א לא יודע מה אפשר להסתכל את זה בתור מרימים אותו דרך כבוד אז א כמובן שאשתו של קורח חיפצה לראות פה פגמים אז היא ראתה כל דבר ראתה אותו רע אבל אפשר לראות את זה דבר מאוד טוב וזה להניף ולקדש דבר. יש היום הראשון של ימי העומר נקרא במשנה יום הנף. באותו יום מניפים את העומר וניף את העומר לפני השם לרצוניכם. ממחורת השבת יניפנו הכהן. סופרים 50 יום ומגיעים ליום שבו מביאים לפני השם לחם תנופה. לחם של תנופה. ומהניף הכהן אותם על לחם הביכורים תנופה לפני השם. עוד פעם מוזכר פה המילה תנופה כמה פעמים. אחרי זה ממשיכים להביא ביכורים שבאמת בביכורים במשנה לא כתוב בתורה לא כתוב את ה שיש תנופה אבל במשנה מבואר שיש תנופה גם מסכת ביכורים וגם במסכת מנחות זה כתוב שזה רבי אליזר בן יעקב וב במשנה הביכורים זה כתוב כדבר פשוט שעושים תנופה שמה זה רבי יהודה ובאמת זה נראה מתוך אבל סוגיה שכך פוסקים שגם את הביכורים עושים תנופה ואז מביאים ביכורים מייצרת ועד החג מביא ביכורים מביא וקורא כשלא קוראים אולי קצת שונה ואז א מגיע מגיעים ארבעת המנים עוד פעם מניפים אותם הגמרא אומרת אחרי שהגמרא מביאה את שתי הלחם אומרת הגמרא וכן ללולב לולב זה לא מנענאים זה לא הנושא לנענע לנענע אפשר להחזיק פה וישר ולנענע להעניף זה מוליך מביא מעלה מוריד לא נכנס עכשיו לכל הסיפור מה שעושים במלולב א כל הנפל לכל הכיוונים אבל הרעיון שאנחנו מניפים מה הדבר הזה שמניפים? מה הרעיון בדבר הזה? במיוחד בשתי הלחם שבאים בפני עצמם שהדין הוא שהם מניפים אותם וזהו. אין להם עוד עבודה כי אין כבסים ובאים בפני עצמם אז רק מניפים אותם. המצווה היא להניף. מה הרעיון הזה? מה זה הדבר הזה שמניפים? הענפה התנועה שלה זה מוליך, מביא, מעלה ומוריד. העיקרון שאנחנו באים בעצרת יש אני אתן את זה בדוגמה לחג השבועות בגלל שזה בזה עוד א עדיין כולם עוד עסוקים אני עדיין ממשיך ללכת במקומות עדיין מדברים על שתי הלחם אז א אפילו שכבר עבר שבעת ימי תשלומים והאיפרג שלהם והאיפר איפר רוחג אבל עדיין כולם עוד בתוך זה אז גם אנחנו בתוך זה אז א אז כשמביאים הלש לשון במשנה כתוב שבעצרת נדונים על פירות האילן ואומרת הגמרא שאמר הקדוש ברוך הוא הביאו לפניי שתי הלחם בעצרת וזה יכפר לכם בלשון המקרא זה יותר נראה שזה מתנת תודה להשם אבל זה שתי הדברים אנחנו כאילו מודים על העבר ומבקשים על העתיד מוליכים מביאים להשם ואז מקבלים מרימים מביאים ללמעלה ומקבלים זה הצורה של התנופה והצורה הזאת של התנופה זה יש עוד שתי צורות שמביאים להשם. יש צורה שסומכים על הקורבן ומביאים את הבהמה להשם ויש צורה שמניחים הגשה או הנחתו לפני השם. זה מוזכר אצל הביכורים בהנחתו או במנחה. אז זה הכוונה שמגישים אותה. אז רק מביאים. פה בתנופה הרעיון הוא שמוליך ומביא. אנחנו יש פה איזה חיבור עם הקדוש ברוך הוא והחיבור הזה הוא לא עם כל קורבן. יש קורבנות שתאונים תנופה. מה זה הקורבנות האלו? קורבן העומר, שתי הלחם. הגמרא אומרת וכן ללולב. אז זה באלו זה הרעיון שאנחנו מתרצים לפני השם מביאים לו ואז הקדוש ברוך הוא מביא לנו. אנחנו מביאים ללמעלה והקדוש ברוך הוא מביא לנו. זה צורה. צורה שבאיו לפני השם ומתחברים ויש אנשים שיש להם שדות ויש להם שבעת המינים אז עושים את זה לאורך כל התקופה מייצרת ועד החג מביאים את הביכורים ואנחנו כמו ש פוסקים אז עוד פעם מניפים אותם לפני השם ממשיכים את הרעיון הזה לא עושים אותו בכל הזדמנות יש קורבן אחד מעניין שבו גם עושים את זה קורבן הסוטה צריך להבין בדיוק למה מנחת סוטה שייך את הרעיון הזה וכל מי שמביא שלמים, כל מי שמביא שלמים להשם תודה, אז הוא מביא את החזה והשוק, את הלחמים, מביא ומניף. ה העיקרון שהתנופה זה סוג עבודה, זה לא נחשב עבודה בכללים של א עבודה שמי שעושה את זה בחוץ חייו ומכוסה בגדים חייבים תבדש. כל הדברים האלו, זה לא זה לא תנופה, זה לא העבודה הזאת. זה עבודת של חיבה. זה לא עבודה כדרך העבודות הרגילים שזה ארבע עבודות והקטרה ומי שעושה אותם בחוץ אז הוא באמת יהיה חייב כרת ומישו עושה אותם באזהרה שלו קדין זה לפעמים מיטה בידי שמיים לפעמים זה אזהרה חמורה אבל תנופה זה זה דרך של חיבה לפני השם מביאים לפניו א את הלחם ואנחנו מתעוררים לזה בימים האלו שמתעוררים עם ישראל מתעורר בעניין הזה אה ש דנים בזה ומחשבנים את זה ואם כן צריך מזבח ואם לא צריך מזבח ואם אם א כן אפשר בפני עצמו לא אפשר בזה כל השאלות דנים בזה אז אנחנו צריכים מלבד לדון גם להבין את הרעיון הזה והקדוש ברוך הוא יעזרנו שבאמת כבר בחג הסוכות הקרוב שנבוא עם ארבעת המנים להניף אותם לפני השם אנחנו נניף אותם נכון בתנופה מוניך מביא מעלה מוריד כל השבעה ימים מדאורייתא יהיה זה יהיה במקדש באזהרה הקדוש ברוך הוא יעזרנו שנגיע לצורה מושלמת של חגיגות ועלייה לרגל אמן כן רבצ Так.