שיעור מיוחד ללומדי הדף היומי - מהו המקום הכשר להקמת מזבח | הרב אלישע וולפסון

רבותיי, אנחנו נעשה שיעור היום מיוחד, שיעור ללומדי הדף היומי. שיעור ללומדי הדף היומי, שזה בדיוק גם הסוגיה שעסקנו בה לאחרונה באריכות כי עכשיו נמצאים ב בלימוד הדף היומי במסכת זבחים בדפים שלנו, דפים של שעוסקים בעצם בסוגיית מקום המזבח, כן? כן סוגיית מקום המזבח איפה המקום של המזבח איפה מקום שקשר להקים בו מזבח שיש סוגיה מאוד מאוד רלוונטית זכינו לחזור לארץ ישראל אחרי 2000 שנה זכינו לחזור להר הבית וחזרה לנו המצווה לחדש את עבודת הקורבנות אבל כמו שאי אפשר להקריב קורבנות בחוץ לארץ אי אפשר גם להקריב קורבנות מחוץ להר הבית ולא רק זה אפשר להקריב קורבנות מחוץ לאזהרה והשאלה היא האם גם אי אפשר לבנות מזבח אלא במקום מאוד מסוים או לא? איפה כשר? >> וזה בעצם ה השאלה שאנחנו צריכים א לברר. אז נפרוס ככה בקצרה את הסוגיה. תעזרו לי בעזרת השם וככה נראה את הדברים. אז הגמרא בדף נג עמוד ב א שואלת למה לא היה יסוד בקרן דרומית מזרחית כן קרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד הגמרא שואלת למה ומביאה ברייתה שמופיעה גם במסכת יומא דף יב כמדומני ש א כתוב שבנימין זכה להיות פזכין השכינה הקדושה כן שתנבא עליו יעקב אבינו בנימין זאב יתרף שבחלקו תשרי שכינה והוא זכה הגמרא מתארת שבעצם יהודה החלק שלו היה הר הבית והצד הבעצם שאיפה שאנחנו נמצאים המזרחי של הר הבית וה עזרת אנשים ועזרת ישראל עזרת כהנים וה של בנימין היה המקדש, היה חלקו של בנימין ורצועה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין. כן? וזה בעצם היה בתפר איפה שהיה היסוד של המזבח הדרומי מזרחי. זה היה בדיוק התפר בין יהודה לבנימין. כן? וכיוון שחלקו של יהודה הוא לא ראוי למזבח דווקא חלקו של בנימין שעליו התנבה יעקב כן בן זה יתרף לשון הקורבנות אז לכן לא היה בחלקו יסוד לא ניתנו שם דמים א כך מבארת הגמרא א בעצם אה מתוך הדברים משמע ששני דברים א' שהמזבח צריך דווקא בחלקו של בנימין וא בחלקו של יהודה. ועוד אולי אפשר להבין מכאן שזה לא רק שזה צריך להיות בחלקו של בנימין, אולי זה צריך להיות גם בדיוק בתפר הזה. כן? כן. היה אפשר פשוט להזיז קצת את המזבח ולבנות יסוד לכאורה בדרום אזרחי. אבל כנראה שיש איזה עניין שזה בדיוק בתפר הזה בין בנימין ליהודה. כן? קים חויפף עליו כל היום >> חופף עליו כל היום בדיוק ו ו ואז לפי זה יוצא שמקום המזבח הוא משהו מאוד מאוד ספציפי כלומר הרי יש שם איזה מקום שאנחנו לא יודעים עכשיו להגיד איפה הגבול של יודע איפה הגבול של בנימין ואיפה זה עובר אותו בדיוק מקום ואז אפשר להבין מכאן שבאמת יש איזה מקום מאוד מאוד מדויק למזבח בתפר בין יהודה לבנימין ששם היסוד יסוד הדרמי מזרחי אה כדי שלא היה יסוד וולכן אפשר לשמוע מכאן שבעצם מקור המזבח הוא מאוד מאוד מדויק ובכל מקרה גם נש מכאן שזה דווקא בחלקו של בנימין אמנם הגמרא במסכת יומה מביאה ברייתה שמי שחולק שזה דווקא למן דאמר ירושלים נתחלקה לשבטים אבל מי שסביר שירושלים לא נתחלקה לשבטים אז לכאורה אין את כל הדין הזה כן כן, למרות שפה הגמרא מביאה את זה בסתם. אז טוב, זה זה סוגיה אחת שמופיעה אצלנו בהקשר הזה של מקום המזבח שדורשת איזשהיא הבנה והכראה בעניין. לאחר מכן, הגמרא בדף נח א מביאה א מחלוקת תנאים. האם המזבח היה בצפון של העזהרה או באמצע העזהרה. א עוד פעם במסכת יומא הגמרא דווקא מביאה את המשנה במידות ששמה מפורש שהמזבח היה בדרום כן בדרום כ לפחות רובו בדרום ככה אומרת הגמרא וככה מפורש במשנה במסכת מידות שמתארת בדיוק את ה מפרטת ממש את המיקום של ה של כל דבר באזהרה אז שמה מפורש שהמזבח היה לפחות רובו בדרום. אה אז יש לנו כאן איזשהי מחלוקת תנאים איפה היה מקום המזבח. כן שיש מבינים שהוא בצפון האזהרה יש מבינים שהוא באמצע האזהרה מבינים שהוא דרום האזהרה. זה שת רבי לידר בן יעקב. וכך בפשטות המשנה במידות. א כאן יש עוד סוגיה שלא נראה שניכנס אליה שהגמרא גם דנה מדייקת מהמשנה של של הקטרת הקטורת שהמערכה שעל גבי המזבח צריכה להיות לקח גחלים לפני השם כן שהמערכה של הגכלים של הקטורת צריך להיות ממש פתח הרמבם למעשה אה פוסק שה שהרוב המזבח היה בדרום. כן? אז משהו שהוא הבין שמה שהגמרא כאן שבאמת אנחנו למעשה לא פוסקים ככה כמו המשנה במידות שהמזבח לא אנחנו לא פוסקים שהמזבח נמצא בצפון או באמצע אלא בדרום או לפחות רובו בדרום א כן אז זה הסוגיה הנוספת שהיא מחלוקת תנאים איך אנחנו ממקמים את את המזבח באזהרה שלכאורה זה שאלה שהיא לא קשורה דווקא למקום המקדש כלומר גם במשכן כאן כן גם בשילו וכולי אז יש שאלה ביחס לאזהרה ולפתח ההיכל איפה אנחנו ממקמים את ה את המזבח וזה מחלוקת תנאים שלמעשה המשנה במידות סותמת לכאורה קשטת רבי אליזר בן יעקב שהמזבח בדרום עוד סוגיה מאוד מעניינת זה הסוגיה בדף נט וס סוגיה שעוסקת בקדושת שלמה כן שלמה המלך בעת חנוכת המקדש שמחה עצומה מקריב עשרות אלפי קורבנות יותר וא מריבוי הקורבנות כן פשט הכתוב הוא קידש את תוכחצר כן כך אומר הפסוק שהוא קידש את תוכחצר והזה עשה את העולות ואחה הקריב את הקורבנות. ויש פה אצלנו מחלוקת בגמרא. מה בדיוק קורה שמה? מה בדיוק שלמה מקדש? מה מתרחה שם ומה ההלכה ומה הנשמעות ההלכתית של זה? אז רבי יהודה אומר דברים ככתבן. רבי יהודה סובר ששלמה קידש את רצפת האזהרה להקטיר עליה. גבד. אתה לא צריך להקטיר את הקורבן על המזבח. אתה הוא קידש את הרצפה, היה כל כך הרבה קורבנות, לא יכל להפי לשים את כולם על המזבח אז הרצפה עצמה התקדשה בקדושת מזבח והקטירו את הקורבנות על הרצפה זה פלא פלאות >> אז הגמרא אומרת מועד רבי יהודה בדמים כלומר את הדם של השחיטה וזה מצד זריקת הדם כן היה צריך לזרוק על המזבח אבל את ה את ההקטרה היה אפשר לעשות על הרצפה רבי יהודה סובר דברים ככתבן הקטירו על הרצפה רבי יוסי אומר לו רבי יוסי אומר בסך הכל שלמה בעצם קידש את האזהרה בשביל לבנות מזבח אבנים כן כי בעצם המזבח הנחושת נפסל ועכשיו יש מזבח אבנים ושלמה קידש את הרצפת ה את האזהרה בשביל בניית המזבח אה עכשיו השאלה שאלה הזאת מה המשמעות של הקידוש שאלה מאוד מאוד גדולה יש דיון מרתק בין הרב הדייה והשכיל בבדי לבין הרב מורנו הרב קוק בשוט משפט כהן צדי א צדי ב והרב יעקב חי ישראל זראן הרב של טבריה שהם דנים ביחד בכל הסוגיה הזאת של מקום המזבח ובתוך זה גם דנים בסוגיה הזאתי של קדושת שלמה מה המשמעות ההלכתית שלה? כי הרב יעקב חיזרן טועה שבעצם מקדושת שלמה מוכרח שכל האזהרה כשרה להקים במזבח על כל פעם כל מזרח האזהרה כי שלמה קידש את תוך החצר ואז כל האזהרה ש בקדושת מזבח אז מילא ברור שאפשר להקים את המזבח בכל מקום אנחנו כל פנים באת הצורך כן יכול להיות שיש מקום שהוא לכתחילה מקומו וכולי יש מר מחלוקת הנאים איפה אבל כשר הכל כשר הכל התקדש בקדושת מזבח כן הרב הדייה וככה גם נוטע הרב קוק בעצם אומרים ש אה הרב קוק בכלל טוען שאולי הוא טוען שבכלל זה הייתה קדושה רק לשעה אבל מר שזה קשה כי מוכרח בגמרא שזה היה לדורות אבל לא ניכנס לזה עכשיו על כל פנים הזמן שלנו קצר אז אני חייב להמשיך על כל פנים יש לנו פה סוגיה מרתקת שדורשת הבנה בעצם קדושה הזאתי של שלמה שקידש את המקום אז אפשר להסביר שני שני האופציות בקצרה שבין לרבי יהודה בין לרבי יוסי צריך את קדושת מקום המזבח עצמו הרי גם רבי יהודה מודה שצריך דמים ממילא צריך את המזבח ודווקא במקומו זה שאפשר להקטיר בכל מקום זה משהו אחר בטח של רבי יוסף שגם זה לא הותר כלומר רק מקום האזרה רק מקום המזבח התקדש למזבח וזהו וצריך את המזבח לבנות רק במקומו הבנה אחרת זה שבעצם גם זה מדויק בדברי רש"י לכאורה שבין רבי יהודה ואין לרבי יוסי האזרה התקדשה בקדוש קדושת מזבח. כלומר, אפשר להקים את המזבח בכל האזהרה. ולכן אה א כל אפשר אין מקום שמעכב את המזבח, יש מקום לכתחילה, אבל הכל כשר, הכל קדוש בקדושת מזבח מלה, הכל קשה להקים בו מזבח. א אז זה בעצם שתי האפשרויות בהבנת הסוגיה הזאתי. בדף סא הגמרא מביאה לימוד אני צריך לקצר על גמרא שרב יוסף שאומרת שעולי בית שני שהם עלו הם הגדילו את המזבח שלמה בנה כ"ח על כ"ח אמה והם עשו 32 כן ככה המשנה אומרת אז הגמרא מביאה שרב יוסף אומר שהם למדו את זה מפסוק זה בית וזה מזבח כי בית מה בית 60 שמה 60 אמה אף מזבח 60 אמה כלומר שיש מקום מקודש ככה רש"י מסביר יש מקום מקודש למזבח 60 אמות הם היו צריכים רק 32 אבל עקרונית אפשר לבנות מזבח שהוא יש מקום מקודש מזבח 60 אמה כן אז פשטות הלשון של רש"י ו שבעצם יש 60 ממש שקדושים קדושת המזבח צריך שאלה הרי לכאורה למדנו שכל העזרה התקדשה קדושת המזבח יש עוד שאלה הרי פשט הגמרא שלא כמו רש"י לכאורה שמדובר פה על גודל המזבח שניתן לבנות לא על מקום שיתקדש כלומר חז"ל למדו כמו שבית 60 אמה ככה מזבח אפשר לנותו עד 60 אמה אבל לא מצד מקומו מקומו מקומו זה כל הזהרה עוד פעם לפי קדושת שלמה וכולי אז זה סוגיה נוספת סוגיה אחרונה זה הסוגיה של הנביאים שלושה נביאים עלו עמהם מן הגולה אחד שעיד להם על המזבח, אחד שעיד להם על מקום המזבח, אחד משעיד להם שמגרנו אף על פי שאין בית. והגמרא גם מביאה איזה תיאורים מיוחדים איך הם כן שואלת הגמרא בישלמה בעת מנקרא מצורתו המזבח מניידם מאיפה ידעו את מקומו והיה להם איזה גילויים רוחניים ראו את מיכאל מקריב או הריחו ריח מיוחד ריח פה ריח איברים פה ריח קטורת קיצור זה מין גילויים כאלו א על פניו רוחניים ולפי זה א הרבה מהאחרונים הבינו שמקום מזבח מאוד מעכב היה צריך להבין צריך נביא שעיד לך איפה מקום המזבח. אם צריך להביא שעיד לך איפה מקום המזבח אז יש מקום מאוד מאוד מדויק ומסוים ובלי זה אתה לא יכול לבנות מזבח בימינו. אנחנו צריכים נביא. כך כתבו כמה מאחרונים אבל הרבה מאחרונים אמרו שמה פתאום א' כל כתוב שנביא העיד להם. העיד נבואה זה כמו שהועיד להם שמקריבים אף על פי שאין בית. זה הלכה זה לא נבואה. העיד להם הלכה. אז הוא העיד להם איפה מקום המזבח? מבחינה הלכתית. וזה ממש מה שמבוא במסכת מידות. הרי הנביאים היו מוסרי התורה. אז הם עשרו להם את ההלכה איפה צריך לבנות את המזבח על פי ההלכה. כן? או את זה גופה מחלוקת מה שחלקו התנאים. את זה גופה הם עשו להם. אם זה בדרום זה בספון גמר את מקום המזבח. איפה צריך לשים אותו? כן. אבל היום שיש לנו את מסכת מידות יש לנו אחראה הלכתית אז ככה צריך לעשות ו א ועוד נקודה שלכאורה הנביאים לא מעכב הרי לפי רש"י ותוספות וגם לפי הרמב"ם עדות שעל המזבח זה שאפשר להוסיף את המזבח או על צורתו המדויקת ככה הרמבם והדברים האלה הם לא מעכבים כן זה שאפשר להוסיף על המזבח אפשר להוסיף אפשר לא להוסיף לא לעיכובה כלומר נביא העיד להם על דבר שהוא לאיכובה. אז מכאן ראיה שעידות הנביאים זה לא דווקא מה שזה לעיכובה וזה שנביא אידל מקום המזבח בסדר כי לכתחילה יש מקום מסוים יש מקום שהוא מכוון אדם במקום כפרתו נברא אבל זה לא לעיכובה יש אם אתה לא יודע בדיוק אז תבנה באזהרה כל העזהרה כשרה הריחוטי חוט זה מחוץ לאזהרה המקום שניד הקרבה זה כל זרה כשרה על כל פנים מזרח אחד טוב אנחנו צריכים לסיים אז זה סוגיה מאוד מרתקת א למעשה היותר יותר נראה לניו דעתנו שבאמת א כל העזרה על כל פנים במזרחה כשרה למזבח ועל כל פנים יש 60 אמה שקשרים ועל כל פנים גם אפשר עם אבן השתייה לכוון את המקום הראשוני המדויק של לבית אמות ולבנות בתוכו מזבח וכך בעזרת השם אין לנו היום עיכוב של בניית המזבח והשם יזכה אותנו לעשות את הדברים בפועל ממש נזכה לבנות את המזבח והתקבל יעלה נחת רוח לפני בוראנו קורבנות ורצון יראו איננו סמח ליבנו ו כ רצון מר אמן >> אמן