ר׳ יעקב ליבי בדיבור מרגש ומחזק: כל לוחם נפל למען ישראל, גם הנכד שלי דוד ליבי הי״ד !!

קצת הרגשה הרגשה לא לא דבר טובה אני לא לא ראוי למול החבורה הנפלאה הזאת שיום יום מקדשים שם השם ועולים להר הבית יום יום א איזה חבורה נפלאה קדישתה מי אני שאני אדבר אבל אני רוצה להגיד איזה הרגשה קטנה על הניסים ועל הפורקן ועל הגבולות ועל התשועות ועל הנחמות מה נכנס כאן הנחמות? אנחנו מדברים כל הזמן על דברים גדולים, על דברים עצומים, על הניסים, על הגבורות, על התשועות, על הנחמות, על פתאום ע על הנחמות זה מקטין אותנו. זה מקטין אותנו. זה לא זה לא באותו לבל, זה לא באותו דבר. הרגשה. יש אנשים שכואבים גם בימי החשמונאים לא הכל היה חלק גם שמה לצרנו הרבה דם נשפח הרבה הרבה אנשים שהקריבו את נפשם כדי שאנחנו נוכל היום לשבת ולחגוג ולהדליק את הנרות ולשיר על הנסים ועל הנפלאות הרבה דם נשפח אבל מה אנחנו זוכרים היום? אנחנו היום זוכרים את הדברים הגדולים שהקדוש ברוך הוא עשה לנו ואז אנחנו מבינים שכל מה שאנשים מסרו את נפשם, כל מה שבעצם שילמו מחיר אדיר בשביל להגיע, זה הכל בשביל בשביל ליד, להודות ולהלל ולשבח ויש בזה נחמה אדירה. עמדתי ב שביישוב שלנו בשילו הגיע משוחר ה החטוף משילו >> אבי >> אבי נתן אור חזר הביתה ואני עמדתי שמה וכולי צהלתי ושמחתי ניגש אליי עיתונא אחד אומר לי אתה לא מרגיש קצת פוספוס אתה לא מרגיש קצת כאב שאתה לא זכית למה שהנכד שלך לא חזר, אתה לא מרגיש כאב. התחלתי לרקוד ואמרתי אני שמח. אני שמח אני בטוח שהנכד שלי, כל מה שהוא מסר את נפשו, הוא מסר את נפשו כדי להגיע לרגע הזה. הוא מסר את נפשו כדי להודות ולהלל על הניסים הגדולים שהקדוש ברוך הוא עשה. עכשיו הוא מילה את תפקידו, עכשיו הוא ממלא את תפקידו, עכשיו הוא מגיע למצב אדיר. איזה נחמה גדולה יש לנו שאנחנו רואים שהכל האלו ששילמו בדמם בשביל להגיע לימים האלו איזה מהלך גדול זה עושה בעם ישראל איזה אור גדול זה עושה בישראל ואנחנו לא נותן לנו אלא להוסיף מוסיף והולך עוד אור ועוד אור ועוד אור ונזכה אם ירצה השם שהאור גדול בציון העיר ונזכה שכולנו נוכל לשמוח בצורה מלאה שלמה ושכל נבין שכל המהלאכים של הקדוש ברוך הוא כולם מובילים לגאולה >> אמן ואמן ‏Ho.