ראה נתתי לכם את הר המוריה | הרב אליהו ובר

אנחנו השבוע קוראים פרשת ראה. פרשת ראה זה פרשה שמוזכר שמה המקום אשר יבחר השם כל הזמן. המקום אשר יבחר במקום אשר יבחר במקום אשר יבחר. איך קוראים לה פרשה? פרשת ראה מלשון ראייה. כולם מכירים זה תמיד מזכירים את זה בשבוע פרשת לך לך את הכלי יקר המפורסם שעל ידי שמסתכלים במקום הזה רואים אז ככה מקבלים את ה תדושה של המקום א אני זוכר שהערתי בפרשת לך לך שיותר העניין הוא שמהקום פה רואים לכל העולם יותר ככה המשמעות של דבריו אה יש אבל נושא מאוד מאוד אה בפרשה עניין הראייה הפרשה פרשה מתחילה ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה הפרשה מסיימת שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך באים לפה באים לראות באים את המקום הזה יש מטרה בראייה שלו ומה הנושא הזה של ראייה חז"ל אומרים שמי שיורק בהר הבית כאילו יורק בבת עינו כביכול כאילו יורק בעיניים של הקדוש ברוך הוא שנאמר והיו עיניי וליבי שם כל הימים והיה צריך להגיד גם כאילו יורק על ליבו. למה דווקא הראייה? יש עוד דבר שמוזכר פה בעניין הראייה. יש א פסוק בפרשת ויקרא לגבי חטאת אלם ודבר שאם נעלם מעיני העדה. הסנהדרין הם העיניים של העדה. סנהדרין יושבים ליד מקום המזבח. סנהדרין עושים אתם למטבח ושמה שייך את עניין הראייה. הסנהדרין הם העיניים שלנו. אז המקום פה הוא מקום של ראייה. הסנהדרין שיושבים פה הם העיניים שלנו וכולנו באים לפה לראות. וחז"ל אומרים לגבי עלייה לרגל כדרך שבא לראות כך בא להיראות. יש גמרא מעניינת א רבי שמעון בר יוחאי אומר לגבי מצווה ציצית כל הזעיר במצווה זוכה ומקבל פני שכינה מי שזעיר במצוות זו מצווה ציצית זוכר ומקבל פני שכינה שנאמר כתיב אחה הוריתם אותו על מצווה ציצית כתוב הוריתם אותו וכתיבתם את השם אלוהיך תירה הייתי מחפש שיביא איזה פסוק של ראייה הוא רייתם אותו וכתיבת העם יראה כל זכורך. לא, הוא הביא פסוק של מורה. ובא להגיד שהראייה והמוראה והמורה באים ביחד. אדם מביא מעשר שני למד ילמד ליראה את השם אלוה. הייתי חושב יראה מה הקשר? יש ראייה, יש מורה. רבי שמעון בר יוחאי לימד אותי לא. יש חיבור בין הראייה לעיראה. זה אותם אותיות ראייה ויראה. רק הי זזה. אז אולי זה קשור לי' שם קדוש היות הראשונה של שם הוויה וכולו אבל יש פה קשר בין הראייה ליראה ובמקום הזה מקבלים את הראייה ומקבלים את העיראה זה ייחודיות מיוחדת שכאן יש לנו אנחנו גם זוכים לראות הרבה אנשים שעולים ביראה לכאן ויש א הפסוק אומר שמי שמגיע למקום פה מגיע ומיד אה למד ילמד לעירה. אנחנו רואים היום הרבה אנשים באים לירושלים ולא לומדים לעירה. במה זה תלוי? מתי ה ה העיראה מגיעים אז מקבלים יראה ומתי מגיעים ולא מקבלים יראה? במה זה תלוי? חז"ל אומרים סיפור מפחיד מאוד על יוסף משיטא שבתקופת היוונים אמרו לו להיכנס לתוך ההיכל ולקחת משמה את הכלים. הם חששו להיכנס ראשונים. היוונים היה להם קצת איזה שהוא טיפול עליהם ממטה בפחד. הם נכנסו ללחץ, שלחו אותו יוסף משיטה. יוסף משיטה שכבר היה מתייוון וככה היה מקולקל מאוד. א הבקים והוא היה תנאי שהכלי הראשון שהוא מוציא הוא שלא השר אחרי זה הוא נותן את זה ליבנים הוא נכנס ולקח את מנורת הזהב ויצא החוצה אמרו לו לא לא לא עד כאן זה שלנו אתה תיקח את הכלי השני אמר להם מה פתאום אמרו לו תיכנס תיקח עוד כלי שמה ברור עוד עוד מפוארים אמר די שהכעסתי את בורי פעם אחת אני כבר לא נכנעס עוד פעם שימו לב לפני רגע הוא הסכים להיות גונב גונב את הכסבה, גונב כלי מבית המקדש, מועל בהקדש א מזלזל, נכנס להיכל, חייב מ כל העבירות שבעולם הסכימו, הכל בסדר, עבר חמש דקות, לא יודע כמה זמן ופתאום לא הסכים לקחו, נסרו אותו, הרגו אותו בעינויים והוא כבר לא הסכים והוא צעק או לי שכנס לזבורי, או לי שכס לזבורי, הוא לא הסכים בשום אופן להיכנס. מה השתנה? השתנה דבר אחד. הוא נכנס, הוא נכנס, קיבל מורה. יש במקום הזה מקבלים מורה, אבל מה צריך בשביל זה? צריך כלי. בדיוק שנכנסנו אז א מי פה אמר לי את זה? רב גבריאל. שלא שכלי ראשי תיבות כהנים לביאים ישראלים שהיינו צריכים פה להיכנס. אז היה לנו פה כהנים, היה ישראלים היה חסר לנו בהתחלה לוי. לא לא >> יש לנו יש לנו כמה אבל אז עוד לא היה אז לא אז ודאי לא רב גבריאל אמר את זה אה לא זוכר תמ או אז אה אורם אז א אז זכינו אז זה היה כלי ראשי תיבות כהנים לביאים ישראלים צריך שיהיה כלי בשביל שיהיה מורה אנחנו צריכים שיהיה לנו כלי כמובן כלי שהבן אדם יהיה מוכן לקבל קדושה אפילו יוסף משיטא אפילו יוסף משיטה היה הוא היה כלי כי עם ישראל הוא כלי קודש לקבל את ה את הקדושה, לקבל את היראה פה. אנחנו עולים לפה. מי שמגיע לפה בשביל לבוא לבית השם, מי שמגיע לפה בשביל לעבוד את הקדוש ברוך הוא, בשביל להשתחוות, בשביל לראות את השכינה, אז הוא מקבל את הכלי, מקבל את היראה. מי שמגיע לפה לא בשביל זה אז הוא לא מקבל את המתנה הזאת. וצריך בגלל זה לפני שמגיעים כמו שכולם מביאים מהרמב"ם במויראה יש הרבה שמביאים את זה לגריותה אז צריך לדעת שזה לא לא זה לא נכון ההבנה הזאת ושכאילו הסיבה שהשמעים אסור להם להיכנס בשביל שלא כל היום יסתובבו פה אז העיקרון הוא שבשביל שכשיבוא לפה זה יבוא עם הכנה בן אדם לא מגיע בסדר לא תמיד צריך לטבול גם אם לא חייבים לטבול אז בן אדם אבל חושב רגע אני טהור אני יכול להיכנס ובן אדם >> כן בן אדם מכניס את עצמו למחשבה זה בהר הבית באזהרה באמת יש נכנס לעבודה לא נכנס לעבודה מחלוקת אולי מחלוקת תנאים בכל אופן מחלוקת ראשונים האם כל מי שנכנס לעזרה או רק מי שנכנס לעבודה אבל יש מחשבה בן אדם לפני שהוא נכנס הוא חייב לעורר את עצמו במחשבה רגע אני יכול להיכנס אני לא המחשבה הזאת היא כבר ההכנה הראשונית וכמובן הכנה שנכנסים ב ללא מנהלי אור והכל הדברים האלו מביאים אותנו ל להכנה הטובה חלק שנמצאים פה בפנים ודאי שהאווירה היא יראה אבל שמחה ובאמת מי שקורא את הפרשת השבוע אני כל הזמן מדבר פה יראה יראה יראה מי שקורא את הפרשה הוא יגיד לי מה אתה רוצה כל הזמן הוא שמחתם שם הוא שמחתם שם ושמחתה ושמחתה ושמחתה אבל זה לא סותר פה זה היראה ופה זה השמחה הפרשה השבוע מדברת כל כך הרבה על השמחה פה אנחנו זוכרים בתקופה האחרונה שהשמחה חזרה למקום הזה אז שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה סיסו איתם הסוס כל המתבלים עליה התבלנו פה אנחנו עכשיו בימי הנחמה אנחנו שמחים הקדוש זה הקדוש ברוך הוא יעזרנו להמשיך להביא לפה את השמחה בשמחה אמן כן י רצון