קדושת הזמן מיוחדת לארץ-ישראל | הרב בניהו ברונר

בר כל הרבנים אנחנו ככה בפרקשות גדולה כאן בהר הבית אה השבת קראנו את פרשת פנחס החלק השני של ספר במדבר זה החלק של דור באי הארץ שעומד להיכנס לארץ ישראל בפרשת פנחס קראנו את כל פרשיות המוספים אה יש רק פעמיים בתורה שמופיעים כל החגים פעם אחת בספר אה ויקרא בפרשת אמור ששם קראנו על כל המועדים וגם בפרשת פנחס יש עוד שלוש מקומות בתורה שמופיעים רק שלושת הרגלים זה בפרשת משפטים ופרשת כטיסה ופרשת ראה בספר א בספר דברים וכאן נשאלת השאלה למה פרשת המוספים היא מופיעה דווקא פרשת פנחס יותר מתאים שזה יהיה בספר ויקרא יחד עם כל דיני הקורבנות אולי בספר שמות שבפעם הראשונה מופיעה שם פרשת פרשת התמיד אז יכול להוסיף שם את ה גם את פרשת המוספין. את השאלה הזאת שואל הרמבן וזה שאלה גם שמתבקשת מתוך הלימוד של הפסוקים. הרמבן אומר שיש עוד פרשה חשובה שמופיעה רק בספר במדבר שזה פרשת מנחות ונסחים שמופיעה בפרשת שלח אחרי הסיפור של המרגלים. גם זה מופיע רק ב במדבר למרות שהיה מקום שגם את הפרשה הזאת למקם בספר ויקרא אז הרמבן מביא ויש מחלוקת בחז"ל בזה אבל הרמבן מביא שבמדבר לא נהגו קורבנות מוסף זה השיטה של הרמבן וכיוון שעם ישראל עומד להיכנס לארץ ישראל אז א מלמדים אותם את פרשת א הק עקרבת קורבנות מוסף אותו דבר לגבי מנחות ונסחים גם מנחות ונסחים לא נהגו במדבר. אז חשבתי באמת שהנושא של מנחות ונסחים זה כן תוספת אל הקורבן קשור מאוד גם לאיבול של ארץ ישראל. כן המנחות באות מחמש מיני דגן. הנסחים זה מהשמן, מהין שזה דגן כן א דגן טירוש ויצער שהם המאפיינים של הגידולים בארץ ישראל. אז במדבר הקריבו את הקורבנות המינימלים אבל בלי בלי הנסחים. גם הנושא של מוסף שזה קדושת הזמן, קדושת הזמן מתגלת במיוחד א בארץ ישראל. יש פן מסוים שכשעם ישראל נמצא במדבר או בגלות, כאילו הזמן נעצר. כן? עם ישראל לא חי. לא חי בצורה אמיתית. רק שנכנסים לארץ ישראל יש הזמן מתחיל לנוע וקדושת הזמן מתגלת. והגילוי הגדול ביותר זה הנושא של קורבנות מוסף. אנחנו יודעים שקדושת הזמן היא תלויה בעם ישראל. אנחנו הרי בחגים מברכים מקדש ישראל בהזמנים. בשבת הקרובה אנחנו נברך גם מקדש ישראל וראשי חודשים. א בעזרת השם. הכוח של עם ישראל לקדש את הזמן שזה כוח מיוחד. הגמרא במסכת ברכות שואלת יש הלכה שאומרת שלא חותמים בשתיים. כל ברכה יש לה את הנושא שלה. אז מה זה מקדש ישראל והזמנים? לכאורה זה חותמים בשני נושאים. אז הגמרא עונה שזה בעצם נושא אחד. זאת אומרת קדושת ישראל באה לידי ביטוי ביכולת של עם ישראל לקדש את הזמן. בית הדין שהיה קובע את ראשי החודשים היה קובע גם את המועדות. וזה הקדושה המיוחדת של עם ישראל. את הקדושה הזאת אפשר לקיים במיוחד בארץ ישראל. הרמב"ם בספר המצוות כותב שהיום אנחנו משתמשים בלוח הקבוע, אבל פעם היו מקדשים על פי האראייה ואנחנו מקווים גם זה שבית הדין אולי יחזיר את הדבר הזה. כן? אולי הוא השתמש גם בחשבונו, זה כבר סוגיה שלמה, אבל בית הדין א שנים קידש על פי הרייה, רק בתקופה הרבה יותר מאוחרת, שהסנהדרין כבר פסקה מלפעול בגלל הגלות והלחץ של השלטון הרומאי, אז קבעו את ה קבעו את הלוח. והרמב"ם כותב שכל שנה עם ישראל מקבל מחדש את הלוח על עצמו. עכשיו מי מקבל את הלוח על עצמו? יושבי ארץ ישראל. אם יושבי ארץ ישראל מקבלים עוד שנה את הלוח הקבוע שתיקן רבי יהודה נשיא, הנכד של רבי יהודה הנשיא וכנראה גם הענין שלו הלל אה אז הלוח הזה מקבל את תוקפו אז מה יקרה אם חס ושלום לא יהיו יהודים בארץ ישראל הרמבם אומר חלילה חלילה מדבר כזה תמיד יהיו 10עשרה יהודים בארץ ישראל אפילו בתקופות הקשות ביותר העשרה האלה מקבלים על עצמם בראש השנה את הלוח הקבוע ואז זה לוח מקבל את א מקבל את תוקפו עד שבעזרת השם אנחנו כן השיב השופטנו כבראשונה ו יקום בית דין גדול שיוכל מחדש א לטפל בנושא הזה של הזמן אנחנו רואים שהמושג של הזמן קשור בצורה מאוד מאוד מאוד משמעותית למקום כן לארץ ישראל ממילא גם הנושא של קורבנות מוסף שהם הביטוי של קדושת הזמן הדבר הזה במיוחד קשור לארץ ישראל וזו הסיבה שעם ישראל מצטווה על הקורבנות האלה לפני הכניסה לארץ. ואם תשימו לב גם בפרשה, הפרשה שם היא לא מופנית לאהרון ודרך אהרון לעם ישראל, על ישירות לעם ישראל. וזה נמצא גם בתחילת הפרשה שם וגם בסוף הפרשה. אסור לטות בחומשים הרגילים שלנו, הפסוק האחרון שקראנו פרשת פנחס הוא שם נקרא פרק ל פסוק א'. חלוקה של הפרקים זה חלוקה לא יהודית. חלוקה של כומר מאנגליה שחילק את הפרקים. אז את הפסוק האחרון וידבר משה לבני ישראל, שהוא פסוק שמתייחס לכל קורבנות המוסף, כן? הוא בעצם הוא החליט שזה פרק חדש, אבל זה לא פרק חדש, זה החותמת של פרשת המוספים. זה מראה עוד פעם שהנושא הזה של הזמן הוא לא עובר דרך אהרון. דרך אגב, אהרון גם הרגע לא יכנס לארץ לצערנו. כן, אהרון גם מת בעבר הירדן, אבל כל הנושא של המוספים זה דבר שהוא נוגע לעם ישראל, לעם ישראל כולו. אז א נאחל לעצמנו שאולי כבר השבת, כן, יש לנו השבת כבר קורבן מוסף של א של ראש חודש. אנחנו כבר מתקרבים ברוך השם לקראת החגים שיש שם הרבה מאוד קורבנות מוסף שנזכה כמובן יחד עם התמידים כל יום יחד עם התמידים גם לזכות לקדושה המיוחדת של קורבנות מוסף