עומק מצוות הביכורים והתחדשותה בימינו | הרב שמואל מורנו

דעניין עניין בהבת הביכורים בבית המקדש הוא דאז מופיע בליבו שורש המקור מהצמיכות ראשית פרי האדמה לאביהם לבית השם כלומר השורש של המקור של הצמיכה של ראשית הצמיכה בעצם אתה רוצה מה המקור שלו אתה מביא את זה למקום שממנו בעצם המקור לכל הצה הצמכה שבכל מקום הביטוי הוא בהפירות אבל בכל דבר הוא המקור שבעצם ממנו אנחנו באים שאנחנו אומרים נפשי כעפר לכל תהיה נפשי כעפר לכל תהיה כדי שנוכל לחוש בעצם את הנפש כעפר לכל תהיה זה נעשה כאן כי בעצם באנו מהעפר הזה מעפר באת ולאפר תשוב וישוב בעפר לארץ שהיה והרוח תשוב לוים אשר נתנה כדי להרגיש בעצם מה זה שחר לעפר נפשנו דווקא לארץ בתננו אז עושים בעצם את השחיה דווקא מהמקום הזה כלומר שחבר נפשנו ונפי כף על הכל הרגיש בעצם את הביטול ואת הענווה אז אתה לוקח את מה שראשית פרי האדמה והיינו שמבטל עצמו עם כל כות הכוחות שלו להשורש לשם יתברך כמו שנאמר ושתחווית לפני שם אלוהיך ושתחוויה ידוע שהוא בפישט יורגליים והיינו דהיינו ביטול כל הכוחות שלו להשורש זאת אומרת כשאנחנו מביאים את ראשית א ביקור מדריכת בתה שם אלוהיך שבי בעצם בעצם את הראשית הצמיכה את תחילת הכוח והופעה בעצם למקור שממנו בעצם כיך מקור חיים מפה בעצם מקור החיים ואתה משתחווה בהשתחוויה הביטוי של האשתחוויה זה בעצם להשיב כביכול את עצמנו מהמקום איפה שבאנו ולפרת שוב ואז הוא אומר כך דווקא מהעפר הזה שאדם הראשון נוצר על ידי זה מגיעים להתדבקות השורש למעלה מתפיסת שכל האדם כמו שהיית בדברי חז"ל והחוכמה מעין תימצא במי שם עצמו כמי כעין מי שאינו על ידי זה יוכל להגיע לבחינת מציאות החוכמה מבחינת איך שהוא המקור כידוע והנה זה הוא שורש עין כנראה עין מבחינת עין שהוא המקור כן מבחינת עין שמק סליחה כמובן שהוא המקור כידוע והנה זה הוא שורש בחינת קדושת כהן ונפש שהיה לו דבקות תמיד במקור הקדושה כמו שנאמר כיס יכולה נשמרו דעת בתורה יבקשו מפיו דווקא הכהנים יש להם בעצם את ה אה הם אלה שפחות מתקשרים עם מושג המוות רק עם החיים כלומר הם לא נתמנים למתים כי הם בעצם תמיד קשורים לקור החיים ולכן הם בעצם אלה שבעצם עושים את הפעולה הזאת בשבילנו דבקו תמיד במקור הקדושה והחיים ודעת הוא הפנימיות הכתר כמו שאמר רשי ודעת זה רוח הקודש אנו שהוא למעלה מחומת מובינת אדם רק שנשפע לו כל דבר הזה כלומר רוח הקודש זה למעלה שכל של האדם כן כתר כל הכטרים משהו שהוא מאשכל אדם שהוא בעצם המקור רק שנשפע לו מהשורש כל החוכמה וכל הבינה בעצם המקור הגבוה הזה ואתמול אני לא זכיתי כל כך להיות בנוכח אבל לשמוע איך שעם ישראל אחרי שנה א זוכה בעצם א אחרי העומר להגיע לעומר אנחנו יודעים מ שהעורים ללחמו של האדם שעשוי מחיטים ואת שתי הלחם בעצם להשיב למקור א מאיפה שבעצם כל השפע וזוהר אני יודע שיש את היק שתי הכבשים י וק יש את העניין של שני הלחמים שעשו שעשויים ב בדבר שהוא דומה אחד לשני אה אומר אנחנו זוכים אני אומר הדברים שהם בעצם בתפיסה שלנו א היסטוריים זאת אומרת שם עם ישראל לא רק חוזר פיזית, לא רק חוזר בעצם הראשון להשתחוות כמו שהוא כותב כאן, אלא להתחיל לתחילת העבודה, שזה כבר שלב נוסף בכל אופן, ברצונות הכמוסים גם אנחנו אני לא נכנסתי ל לגדרי ההלכה, אם עשו את זה כפי שצריך לעשות, אני לא יודע מה לא לא הייתי בעניין רק אני אומר הרצון הזה, הקמיה הזאת של לעשות את מרצון השם ולהתעלם מכל הסכות והרעשים א שמסובבים אותנו שלפעמים זה רקזה רק כאן לפעמים אנחנו רק מדמיינים בעצם זה משהו שכנראה שאתה יכול לעשות אותו אנחנו פשוט חושבים שגם ש000 שנה לא עלול להר הביתה אז יש אנשים אומרים טוב אז כנראה שאנחנו לא אבות אבותינו אז גם אנחנו לא עולים לא יש דברים שלא היו ואתה תעשה אותם הם יעשו והמשכו דבר נוסף שפעם לא היו כיוון שהיינו בגלות ועכשיו מתחילה ההתגלות ואתה צריך בעצם למשוך לכיוון הקדוש ברוך הוא מחכה ומבקש מאיתנו להיות שותפים מלאים בעצם בקיום כל כל המציאות כולה ובאמת ברוך השם שיש בנפש שחי ויאדם לנפש חיה הוא לא כתוב ויהי בא אדם לנפש חיה הוא אומר על ידי שויפר בא נשמת חיים הוא נעשה נשמת האדם נעשה נפש חיה שמחייה את כל העולמות כולם כלומר עד אז כל המציאות הית דומת כביכול חיברו את ה את התקע לשקע ברגע שהאדם קיבל את הנשמה האדם הראשון ואז כל המציאות כולה כל העולמות כולם בעצם מתחיים על ידינו על ידי האדם הראשון אז צריכים לדעת איזה אחריות יש לפעמים למה שאנחנו זוכים לפעמים באדם אחד או אולי בשתיים או בשלוש לא יודע כמה אבל מה ההשלכות של כל הדבר הזה אנחנו יודעים שבעצם היום שרבי יוסי זן התורה ניתנה היום יום כלומר אה אנחנו ממשיכים לפי אה רבי יוסי את ה את ההמשכה של היום של יודעים אנחנו אומרים זמן מתן תורתנו שבפועל לא מתכוונים לתורה שאנחנו מקבלים שאנחנו קוראים בה שמוצאים מספר מההיכל כי זה לא מה שקיבלנו אתמול או היום אפילו לתלוכות הברית לא קיבלנו רק ביז ותמו לצערנו גם השתברו אלא בעצם זה הדבקות בשורש כל התורה כולה שניתנה אתמול מר היום אמר כל ההדבקות באלוקות בנבואה של עם ישראל שבעצם קולת את כל קבלת התורה שאנחנו מקבלים על עצמנו בהכנאה בפחד בעירה אבל כידוע יש את המתן תורה שניתן בשממה ובמדבר ויש את מה שאנחנו עתידים לקבל תורה תורה מהית זה תורה חדשה מאיתית זה אומר חידוש תורה כמו שאומר הנביא ישעיהו אה אה כמציות צת תורות דבר השם מירושלים כלומר שאנחנו עתידים בעצם להגיע את האלה שקוראים את התיקון בלילה אז אומרים חרתי את בית ישראל יהודה ברית חדשה לא חברית אשר קראתי את אבותיכם ואת אבותם הוציא אותם בארץ מצה אשר הם הפרו את בריתי ואנוכי ואלתי בם לא השם לא כמו הברית ההיא אלא זאת הברית אשרות את את בית ישראל בימים האם נתתי את תורתי בקרבם ועל ליבם הכתבנו אכתובנה הייתי להם לאלוהים והם היו והשלכה ולא למדו עוד שתראו שלחי לאמור דעות השם כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד עולם השם כיסלח למתם לא זכור הקדוש ברוך הוא ימחלנו את כל העוונות לא ניצרך למעיץ חיצוני שמעורר אותנו ללמוד תורה כל אחד המעיץ זה הוא בעצמו בתוך עצמו תותי בקרבם וליבם כתבנה אנחנו צריכים הסיפיה שכאנחנו גמים את התורה לא במדבר או אפילו לא במדבר ארץ הימים שזה היה שהוא שן כלומר שעדור קיבלו בימי אחשוורוש מאהבה ומרצון אבל עדיין קתבדי אחשוורוש עדיין אנוש עבדים לאומות כשאנחנו חוזרים לארץ ישראל לאט לאט אנחנו מסירים אלינו את את א את השיעבוד המלכויות לאט לאט אנחנו יכולים באופן הזה לקבל על מלכות שמיים ולא להיות בשותפות מן דקפית באחרה לא יחיד לקבל עול מרכות שמיים בשלמותה שעדיין כפחר לא יכול מלכות שמיים לא יכול לאחד את שמע ישראל בצורה מלאה אלא האחד הזה הוא כת מקוצץ באחר ככה כותב הזוהר אז אנחנו חוזרים לאט לאט חוזרים עכשיו לארץ ישראל לא משממה מחוץ לארץ קבלת התורה מהאש מלמעלה ולא התורה של אסתר הסיר מלמטה בשושן שקיבלנו ברצון אבל עדיין זה לא במקום שאנחנו חיים אותה אלא בעזרת השם ואומר בדושה וסמתם של הרמחל כותב הרמחל כשהגולה תהיה בניס ודאי יתגלה בשבועות כך הוא כותב זה ציטות זה הרמחל כותב ודרושב ושמתם שמתם אותם הוא כותב שם שכשהוא מדבר על שתי הגאולות שתי ההופעות או בתשרי או בניסן הוא אומר שתהיה גאולה בניסן ודאי תגלה בשבועות זה המשפט שלו מדבר על המשיח אז אנחנו לא יודעים מה מה זה אומר גילוי המשיח שאנחנו יודעים שכל דבר יש לו גם שלבים כאלה או אחרים אבל זה ביטוי פעם של יום שנתן הרבה את רצון להפעיל את הרצון שלנו לרצות עוד להתקרב לקדוש ברוך הוא ומי יודע מה זה פועל ואיך זה פועל אבל ברור שהרצונות האלה זה לא סתם שנותנים לזה אני אישה קולקטיבית כי כנראה זה לא יכל לצמוח לבד זה צומח מזמן מההתקדמות של הזמן מההתבשלות של האנשים שנמצאים יחד עם האנשים שאולי הם פועלים אבל א היוצא מן הכלל לא למד על עצמו יצא לד כלל הוא כולו יצא לומד על כל ה על כל הדרגה של הדור הזה, של הזמן הזה, של הקבוצה הזאת שמגיעה כאן קבוע, שנותנת כוח לפרטים בעצם לפרוץ בין פרצי בעצם את הגדרות, את מה שאנשים היו רגילים בגדרות הדמיוניים אולי, אבל בעצם להוביל אותנו קדימה בעזרת השם שנזכה לבין פרצי לדוג משיח צדקנו ולעבודת הקורבנות באופן שזה משם הדבקות האמיתית שזה לא רק נשמה פרים שפתינו שאנחנו רק מדברים אלא חיים וחווים זה לא סתם שיש כאלה שעושים את התיקון הזה שלחות אומר איפה ה איפה הלימוד פה אנחנו מקבלים ציון דבקות אנחנו מקבלים את מה שקדוש ברוך הוא נתן לנו רק קורים את מה שהוא נתן אנחנו עדיין לא לומדים אותו זאת אומרת נמצאים באיזשהו תהליך של דבקות בו יתברך שנזכה ממש א ולהציים לישראל שלחדו ויחזו את האלוקים ויכלו וישלתו קרוב בימינו אמן