עבודת הכהן ביום-הכיפורים במקדש | הרב אליהו ובר

אבל ענייני דיומה ו ככה קצת ב מהרגע להרגע תתי לפה אז אז אני יעסוק בסדר עבודת יום כיפור לפי סדר עבודת היום א בכל העניינים שנוגעים בכל העניינים שנוגעים וכמובן א א נשמע א דעות חולקות אולי בכל העניינים של סדר עבודת יום כיפור. נתחיל לפי סדר א תרומת הדשן. כתוב במשנה שתרומת הדשן ביום כיפור זה מחצות. א הגמרא מסבירה שלמה תרועת הדשן נוסעים בחצות בגלל שמשום חולשה דכהן גדול. הבעל המאור משמה מגיע והוא טוען טענה שכל בעלי הפיוטים התבלבלו והם לא כותבים שכהן גדול עושה תרומת הדשן. לא יודע כמה פיוטים הוא הספיק לעבור עליהם, אבל כנראה הוא אומר שכל בעלי הפיוטים כנראה הוא הכיר כמה א אנחנו מכירים היום קצת יותר ממה שהבעל המאור הכיר אבל בכולם באמת לא מוזכר תומת הדשן אז הרמבן אומר הבעל המאור אומר שכולם טעו וזה לא בסדר להתבונן באמת שגם הבעל המאור גם הראש שבעיקרון הפסקים שלו לא כותב הלכות עבודת הקורבנות עדיין הוא מתאר את סדר עבודת יום כיפור והוא דן בפרטיהם וגם הגמרא רואים שרבא תיקן את השליח ציבור ככה או אחרת רואים שיש חשיבות שגם האמירה של סדר עבודת יום כיפור תהיה לפי הכללים ולפי הפרטים א הבית יוסף זה עוד רגע אני גם אזכיר אותו לגבי כמה נושאים אז אה אז יש באופן כללי א בסדר עבודת יום כיפור מלבד כמובן שאנחנו צריכים לדעת מה צריך לעשות אז יש לנו גם צריך לדעת מה אנחנו צריכים ללמוד ביום חמישי הקרוב כי עבודת יום כיפור בפועל אולי לא תהיה אבל כן אנחנו צריכים לדעת מה כן צריך להיות >> אמרתי אולי לא תהיה בגלל שבשיל לבנות לא מספיק מזבח לבדת יום כיפור לא מספיק מזבח צריך גם א אוהל מועד אוהל מועד בנוי הגמרא אומרת שאם אוסרת תקרת אוהל מועד כבר אי אפשר לעשות את העבודה אז בשביל זה אנחנו צריכים השאלה אם התקרה שיש היום היא תקפה >> מקריבים אף על פי שאין בית לגבי מזבח עבודות מזבח החיצון אבל העבודות שייכים למזבח הפנימי מזבח הפנימי אז יש דין אשר בוא אל מועד יש דין שיהיה גגו של מזבחקורת >> לקטורת לא צריך לא צריך לא מזבח ולא גג אבל לגבי הזהת אדם יש לנו דין שיהיה גג שיהיה אוהל מועד אז א >> אז יכול להיות שנוכל נפרוס כמו עשו קלים לאיכל קלים לעברות ואז נעשה כמו קלאים אז בוא בוא נראה אז נעסוק בזה אז התרומת הדשן אני חוזר לפה לתרומת הדשן הבעל המור מאיר שזה לא בסדר שלא ציטטו לא כתבו את התרומת הדשן לכהן גדול הרמבן במקום עונה לו וככה עונים גם כל הראשונים שתרומת הדשן זה לא נעשה על ידי כהן גדול וזה מוכיחים את זה גם מהמשנה וגם מסדר העבודה בגמרא שתומת שן לא צריך כהן גדול ומה שעושים את זה מוקדם משום חולשה לכהן גדול זה בשביל שהכהן גדול יוכל להתחיל את עבודתו בנחת ולא להייחץ שעוד לא גמרו את התרומת הדשן. אז תרומת הדשן אז זה לא נעשה בכהן גדול. וכתוב במשנה מי שזכה בתרומת הדשן לא משנה זה ברייתה. הוא זוכה בסידור המערכות אז לכאורה גם סידור המערכות לא צריך כהן גדול. יש דין לפי רבי יוחנן. רבי יוחנן הגמרא בבבלי מביאה חידוש שלכאורה ירושלמי כתוב מפורש לא ככה. אבל לפי הבבלי יש דין להניח שני גזרי עצים לפני עבודת התמיד ששחר יש דין חוץ מסידור המערכות להניח שני גזרי עצים על המזבח א זה לא ברור כל כך אם חייבים דווקא כהן גדול או לא לכאורה גם זה לא חייבים כהן גדול כי זה חלק מסידור המערכות וזה שייך לעבודות הלילה גם אם זה כתוב ביר הכהן צים בבוקר בבוקר שדים בבוקר אבל זה עדיין שייך להכנת לעבודת היום במיוחד שאותו דיוק שיש לנו שהוא לא עושה את קומת הדשן אותו דיוק לנו שאר עבודות היום שלא מוזכר שמה כהן לא מוזכר שהכהן גדול עושה את זה מגיע הבוקר וכהן גדול צריך להתחיל לעבוד את עבודתו אז בודקים מעיר פני כל המברח והמשנה אומרת שגם יש לנו חשוב להבכיר עד שהוא בחברון אומרת הגמרא להבקיר זכות אבות ישני חברון אה שככה עבודת עבודת הבוקר תתחיל עם זכות האבות מה מעכב בעבודת כהן גדול האם כל העבודות חייבים שכהן גדול דווקא יפר עשה אותם. אז א לכאורה פשטות הדברים בסוגיה רואים שכהן גדול צריך ודאי לכתחילה לעשות את כל העבודות. השאלה אם זה מעכב או לא שכהן גדול יעשה את כולם ואם זה מעכב אנחנו צריכים לדעת מאיפה יש משפט שנקרא מהיכן דנטוני כאילו מאיפה באנו למה צריך את כל העבודות בכהן גדול אז יש הלכה למשה מסיני שכהן גדול ביום הזה טובל חמש תבילות ו10 קידושים אם נגיד שהוא עושה רק את העבודות הפנימיות ואת האילו ואיל העם אז הוא לא היה צריך לטבול כל כך הרבה תבילות וקידושים גם לפי הצד שהוא מחלק את הכף המחתק כמו שהגמרא אומרת אז יש לנו רק שלוש פעמים צריך ללבוש בגדי לבן בגדי זהב בגדי לבן ונגמר מזה שאנחנו רואים שהוא צריך ללבוש בגדי זהב בהתחלה ובגדי זהב בסוף אז רואים שהוא כן חייב לעשות עבודות לפני ואחרי >> עכשיו ברגע שאנחנו יודעים שהוא צריך ללמוד את כל העבודות לפני ואחרי אז עכשיו חוזר לנו כנראה באותה הלכה למשה מסיני א נכנס שהכהן גדול א עושה את כל עבודות היום. לפי זה אנחנו צריכים לראות מה זה נקרא עבודות היום שמעכב כהן גדול ומה לא. א אז המשנה אז אנחנו מתחילים שכהן גדול מתחיל את היום טובל פושטת בגדי החול שלו טובל. תבילה הזאת אגב היא תבילה שבגמרא יוצא שהיא א מדרבנן או מדאורייתא אבל לא מחלק מהתבילות של היום. הוא יכול לטבול אותה אפילו בחול. מה שצריך בקודש זה רק ארבע תבילות בקודש. כלומר שבאמת אין הלכה למשה מספיני חמש תבילות ועפרה קידושין אלא רק ארבע תבילות ופרה קידושין. כתוב פירוש הדבר שמקובלנו זה קבלה זה כל כך קד שבגלל זה הוא עושה את >> פשטות הסוגיה שגמיר הכוונה שגמיריה שזה מחייב את הסדר יכול להיות שהפוך תורה שהוא עושה גם את הכיוון שככה >> לא לא אבל בגלל הדין של גמיר חמש תבילות עשרה קידושין הרי אנחנו הזנו את הצעת כף ומחתם מאיפה שזה כתוב בפסוק פסוק למקום אחר. כלומר שאנחנו מבינים ש שגמירה הזה ככה רש"י מסביר שזה משיני וזה מאוד מאוד מסתבר שגמירה זה אומר שאנחנו מקובלנו שזה ככה ולכן אנחנו משנים את סדר העבודה ממה שכתוב בתורה כי אנחנו מקובלנו שצריך להיות חמש תפילות עשרה קידושין אם לא היה ככה אז היינו אומרים בגדי לבן עושה את הכל ואחרי זה הוא עובר לבגדי זהב אבל מזה שגמירה שככה צריך להיות חמש תבילות זה 10ה קידושים כמו שאמרתי קודם זה לא חמש תבילות אלא ארבע תבילות עפרה קידושים כי תבילה אחת לומדים את זה או בקל וחומר או בג >> או או תקנה דרבנן אז אז יוצא גמירי ארבעה תבילות ושרה קידושים וכולם צריכים להיות בקודש לאכול הסדר הזה שבות קידושים ומה שב וככה זהגמירי ולכן ש למה אמרנו שה שזה אחרי מתחמי לא אבל אני לא אני אסכים איתך אם הייתי רק אומר את המשפט הזה צריך לקרוא את כל הסוגיה שהגמרא מחשבנת שמה אומרת רגע אז אולי דילמפסיק להו בזה ואולי מפסיק להו בזה כלומר ש שיש לנו >> יש לנו דין בזה מה מפסיק לא כתוב אז הגמרא מתחשבנת מה מפסיק עוד רגע אנחנו נדון בזה באמת מה עושים בתבילה השלישית ושמה נדון האם באמת עושים כמה עבודות עושים ואז יהיה תלוי באמת ב בזה אבל בסוגיה שם בגמרא אבל רואים שהגמירה זה את המספר הזה טוב אז כהן גדול בבוקר טובל כמו שאמרנו שזה התבילה היא לא זה והקידוש ידיים ורגליים הוא גם לא בדיוק בגמירה כי קידוש ידיים ורגליים זה מדין תחילת עבודות של היום כי יכול להיות לפי יש דעה אחת תנאים דעת תנאים אחת שכהן גדול כהן שכבר עוסק בעבודה כבר קודם אז הוא לא צריך עוד פעם לקדש דיו ורגליו אז לפי זה גם לפי הדעה הזאת יצרכו פה עוד קידוש ידיים ורגליים מצד הגמירה אז כהן גדול טוב סובל ומקדש ידיו ורגליו והולך לעשות את עבודת התמיד. כאן מגיע חידוש מעניין שאפילו שחיטה שתמיד כשרה בזר. פה ביום כיפור אנחנו מבקשים בכל אופן לכתחילה שכהן גדול יעשה את השחיטה. כיוון שאנחנו רוצים שיעשה גם את השחיטה וגם את קבלת הדם אז אנחנו לעשות גם שחיטה וגם קבלת אדם. ועיקר העבודות צריך להיות בימין. אז זה קצת מלחיץ אותנו. אנחנו לכאורה גם את השחיטה הוא לא יכל לעשות בשמאל. אפילו שתמיד זר יכול לשחוט אז גם שמאל יכול אבל פה שאנחנו צריכים דווקא כהן גדול אנחנו דורשים דרישה מיוחדת שהוא ישחוט בימין ויקבל בימין אז קצת בעיה לעשות את זה בבת אחת לכן א הוא שוחט שחיטה קלה שהוא שוחט רק את שתי הסימנים והמשך השחיטה שמחייבת לעשות אותה בשביל להוציא את כל הדם של הבהמה שבשביל זה צריך לשחוט גם את הורידים את המשך השחיטה יעשה כהן אחר לגמור את השחיטה וכהן גדול מהר יקח כלי ויקבל את הדם. זה צריך מה? שייה של משהו לא פוסלת בשחיטה. זה שהיום אנחנו מחמירים בהלכות שחיטה של שייה משהו מה שכתוב ברמה שאנחנו מחמירים שייה של משהו בין בעוף בין בבהמה בין לסימן ראשון בין לסימן שני א מחמירים בזה מאוד. זה הכל חומרה על גבי חומרה. מי שילמד את הסוגיה ילמד את הסוגיה בחולין עיקר הדין ששאייה לא פוסרת אני לא נכנס עכשיו לכל הפרטים אבל ודאי ששייה של להעביר את הסכין שניים >> ואחרי שהוא שחט פה הוא מדובר שהוא שחט רוב שניים או אפילו כל שניים אבל ודאי רוב שניים קר דין זה כשר והוא נותן לכהן אחר לגמור א שיטת רשי שאפילו במיוט אחרון שחיטה פוסלת שהיא פוסלת אז אני אומר זה חומרה בעלמה וגם שהיא של משהו זה חומרה בעלמה במיוחד בבהמה אז במק מקדש לא החמירו את זה ודאי לא בשחיטה הזאת אה אני בכלל לא יודע מתי מתי הנהיגו את החומרה הזאת אבל היא כנראה חומרה מאוחרת אז הוא שוחט ומקבל את הדם מקבל כמובן קבלת אדם חייבת להיות בימין הכהן גדול גם זורק את הדם שתיים שאן ארבע עכשיו יש עוד עבודות שנעשים תוך כדי השחיטה וזריקת הדם ביום רגיל יש דישון מזבח הפנימי והטבת הנרות במנורה דישון מזבח הפנימי כנראה כהן אחר עשה זה לא זה כמו תורמת הדשן שלא צריך אבל דישון דישון המנורה יכול להיות שזה תלוי במחלוקת הראשונים שיטת הרמבם שבבוקר לא רק מדשנים את המנורה אלא גם מדליקים עוד פעם את הנרות עכשיו הדלקת הנרות זה כשרה אפילו בזר בכל אופן א לפי הרמבם לכתחילה אפילו מותר שזר ישחוט שזר ידליק הרבד אומר שזה רק בדיעבד לפי הרמבם אפשר לכתחילה שהכהן יטיב את הנרות יכין את הכל ואז יוציאו את המנורה לחצר וזר ידליק לכתחילה א גם לא לפי הרמב"ם גם לפי ה לפי הרמב"ם גם לפי הרב ודאי שכיוון שאפשר א כיוון שהדלקת הנרות היא לא היא כשרה בזר אז ודאי שכהן אחר יכול לעשות את זה ביום כיפור אבל את ההטבת הנרות כן צריך כהן כהן לכאורה אז מלא צריך כהן גדול לכאורה לא מצאנו שכהן גדול עושה את זה במשנה זה נראה שהוא עשה את הטבעת הנרות יחד עם הקטרת הקטורת אז יכול להיות שדח חו ביום הזה את הטבת חמש נרות שהטבת חמש נרות תהיה צמוד לקטורת הוא יכנס יעשה הטבת חמש נרות יקטיר את הקטורת ויעשה הטבעת שתי נרות או שבאמת הטבת חמש נרות לא צריך דווקא כהן גדול ביום הזה יכול להיות שנחלקו בזה המוראים בפרק ראשון יכול להיות ש שלא צריך באמת אחרי זה אז הסדר היום הרגיל הוא שכהנים עושים הולכת האיברים אז כאן יש דיוק מאוד מעניין במשנה שבפרק ראשון כתוב מקריב את הראש ואת הרגל שכל שבעת הימים הוא מקריב את הראש ואת הרגל וביום וביום כיפור כתוב שהוא מקריב את הראש ואת האיברים לא כתוב שהוא מקריב הראש ואת הרגל מה החילוק שרואים שביום כיפור בכל השבעת הימים שזה רק הוא מתכונן לעבודה אז מספיק שהוא יעשה אז אז כיוון שיש דין לכתחילה שתמיד ששחר יקריבו אותו בשישה כהנים אז הדין לכתחילה לכתחילה דוחה את ההכנות של כהן גדול ולכן הוא מקריב קודם את הראש ואת ה רק את הראש ורגל אבל ביום כיפור שזה שזה מעיקר הדין שכהן גדול יעשה את זה גם אם זה לא מעכב מעיקר הדין אז זה דוחה את הדין שלכתחילה את קרב בשישה וממילא הכהן גדול עושה את כל ההולכת איברים אה כמה הולכות הוא עושה כמה לכאורה הולכת האיברים הולכת האיברים זה זה הסדר של תלק הרב בשישה שאלה כמה הולכות הוא עושה הוא יכול לעשות הולכה אחת את הכל אם הוא יצליח א אם זה קשה לו הוא יכול לעשות שתי הולכות מה מדובר בכבד בין שנתו לא חייב להיות שצריך שש הולכות לא חושב שיש דין שש הולכות אבל הוא מוליך עז את האיברים הולך >> אה הולכה כשר בשמאל אה זה מפורש כל השנה א האם באמת אז לכאורה אני חושב שפשטות המשנה שכהן גדול גם אה מוליך את האיברים אפשר לדקדק מ מהסדר דר של המשנה שכתוב מקריב את הראש את האיברים את חבדים ואת היין וזה כתוב אחרי הקטורת שמדובר פה על הקטרת האיברים ולא על ההולכה ואז את ההולכה יעשו כהנים אחרים זה המשנה הזאת מדוברת ודאי בהקטרה ומדובר ביום כיפור א עכשיו הוא הוא מוליכים את האיברים מולכים אותם מחכים שהמלך יקלט בבשר כמו תמיד מנחת חביתין תאונה הגשה בקרן מערבית דרומית המצוות ההגשה לא כתובה במשנה ותמיד אבל אה המשנה סותמת במסכת א מנחות שיש הגשה במנחת חבתין. גם רבי שמעון חולק הוא אומר שמנחה שאין לה כמיצה לא צריך הקטרה לא צריך הגשה אבל תנ כמה ככה וככה הרמבם פוסק שצריך הגשה אז ממילא יוצא שצריך גם מנחת חבתין הגשה זה כבר פה זה עבודה האם צריך דווקא כהן גדול יכול להיות שזה תלוי אם הולכת איברים צריכה דווקא כהן גדול או לא אם הולכת איברים צריכה כהן גדול נכעה גם הגשת החביתין אם לא יכול להיות שהעבודה היא בעיקר רק קטרה ואת זה יעשה הכהן גדול לאחר מכן א הולכים את העיבר דברים ואז נכנסים להקטיר את הקטורת פה זה תוספתה מפורשת הרמב"ם לא מזכיר את זה אבל זה בתוספתא שיש דין הכנסת מחתה של גחלים וגם הקטרת קטורת אז ביום רגיל אחד זכה בקטורת מכניס קטורת אחד זכה בגחלים מכניס גכלים כהן גדול בקודש הקודשים אף אחד לא נכנס איתו אז הוא מכניס ביד אחת מחתה צד יד אחת קטורת מה קורה בהקטורת של תלמיד שש שחר תלמיד שבן הארבים כתוב התוספתא שהוא לא עושה את ההולכת גרחלים את זה יעשה כהן אחר. הוא נכנס רק עם הקטורת. אז אז כהן אחר נכנס עם הגרחים, מניח אותם למבח הזהב. והיה כהן גדול נכנס ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות. יש דין בקטורת לומדים את זה דרשת חכמים זה לא פשוטו של מקרא. שכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבוא לכפר בקודש עד צתו נאמר גם על קטורת של כל יום. לא רק על קטורת של יום כיפור. ולכן המשנה אומרת שמחכים עד שכולם יצאו החוצה. ואז הוא אמר להם מונה הכתר. אז ביום כיפור לכאורה יצטרכו לחכות עד שהוא יגמור גם להטיב את הנרות כי עדיין הוא לא יצא יש דין בלך פ קודש עד ציתו אז הוא מקטיר את הקטורת ואז הוא מטיב את הנרות לפחות את השתי נרות האחרונים זה כתוב במשנה והוא משתחווה ויוצא ועכשיו א הוא עולה הוא עולה למזבח להקטיר את האיברים זה יש משנה במסכת תמיד שמתארת את הכהן גדול מקריב וומתוך המשנה הזאת עם עם איזשהו סדר עבודה קדמון א יש לי השרה לא שאני יודע את זה השרה מסוימת שפרק שביעי במסכת תמיד הוא נלקח מתוך סדר העבודה של יום כיפור כי כי כל הסדר שמה מדובר שמה על הקטרה וכל הדברים האלו והכל מדובר אה א בתוכנית של כהן גדול בכלל לא מדובר על איך שזה נעשה ביום רגיל רק על הכהן גדול אני מתחיל בזמן שכהן גדול נכנס להקטיר שהוא רוצה להיות כן אבל אבל זה נראה כזה תיאור שלם של סדר עבודה ואין שמה תיאור של של יום רגיל אז זה מאוד מאוד זה בכל אופן הכהן גדול אז מקטיר את האיברים ביום כיפור זה ודאי זה לא עניין ש רוצה או לא רוצה וכל יום שהוא רוצה אז זה נעשה ככה אז הוא מקטיר את האיברים ועוד פעם אני חוזר במשנה כתוב שמוא מקטיר את הראש ואת האיברים וכל שבת ימים כתוב שהוא מקריב רק את הראש ואת הרגל אז אם מדובר רק בהקטרה אז לכאורה אין סיבה שבשעה ימים הוא לא יקב תיר את שר האיברים כי בשאר האמים גם כהן גדול יכול להקטיר את כולם ולא צריך שישה >> לא ביומפרק ראשון לגבי שישיבת האמת אז אני לא יודע בכל אופן כתוב במשנה שהוא מקריב את הראש ואת האיברים ואת החביתים ואת היין ולא כתוב שהוא מקריב את המנחת נסחים האחרונים דנו בזה ודיקו כל מיני דיוקים האם הוא צריך להקטיר את המנחת נסחים או לא צריך להקטיר את המנחת נפסחים הסברה אומרת שהוא כן המשנה משנה לכאורה לא אומרת את זה. מה ההיגיון של המשנה? לא יודעים. זהו. אז הוא גמר להקטיר את הראש ואת האיברים, את החבטין ואולי גם את המנחת נסחים. והוא מנסך את היין. מנסך את היין. בזמן שהוא מנסך את היין, כמובן שהלביאים משוררים את השיר ו כל המשתחווים. אחרי שגומר לנסכת היין, א פה מגיע לו עכשיו עומד לפניו שתי דברים. עבודת היום ועבודת המוספים. א המשנה שמה את כל סדר עבודת המוספים בפרק שביעי ושמה ממובא יש מחלוקת תנאים איזה מוספים קרבים לפני סדר עבודת היום ואיזה מוספים קרבים אחרי סדר עבדת היום כתוב בפסוק אחרי המוספים כתוב מלבד חטאת הכיפורים אז מדייקים מזה באופן כללי שכתוב מלבד שזה אחרי אז אז רבי אליעזר הבין שכל המוספים קרבים אחרי עבודת היום רבי עקיבא הבין לא בדיוק ככה מה כן הוא אמר אז יש במשנה לא ברור לגמרי בגמרא שמביאים כמה דעות מה שיטת רבי עקיבא לגבי חלוקת הקורבנות איזה מוספים קריבים לפני ואיזה מוספים קריבים אחרי הרמבם פוסק את שיטת רבי עקיבא אבל בירושלמי א הולכים כדבר פשוט אבל חכמים אומרים שהכל מקריבים אחרי עבודת היום אז זה הולך שמקריבים קודם עושים את עבודת היום ואחרי זה את האורבנות מעניין אתה עול כן השאלת העם זו יכול להיות שהולך על האילך זה הפרשה שלנו השאלה מה קורה אם שרה או לא אמ הפיוטים כולם כולם כולם שמו את סדר עבודת המוספים אחרי עבודת היום ושמה לא הראש והבעל המאור והרמבן לא תקפו את בעלי הפיוטים א הראש בעצמו נקת שיטה א לא מחודשת אלא שיטה שמבנת בגמרא שחלק מהמוספים קודם חלק אחר כך לא כמו הרמב"ם, אבל גם לא כמו הפיוטים. הבית יוסף הגיע את פיוט התהקוננתא שנמצא במחזורים. אז הבית יוסף הגיע והוא עשה הגה והוא שם את כל הקרבת המוספים לפני עבודת היום כדעת הרמב"ם. אבל לפניו גם אלו שכבר עשו הגהות על עבודת היום כמו הבודרעם ועוד לא הכניסו את זה ל אה לא לא לא את הנקודה הזאת הם לא שינו החיי אדם הגיע את סדר עבודת היום עשה גהל עבודת היום של האשכנזים משום הגהות שלו לא הצליחו להשתבב לסידור אז לכן במחזורים שלנו נשאר סדר עבודת היום עם כל מיני גם שיבושים מסוימים במחזורים נוסח אשכנז אבל במחזורים נוסח ספרד ונוסח בני דות המזרח יש שמה כבר את הנוסח אתה קוננתא אחרי שהבית יוסף א נגע והבי ושינה אבל בכל אופן כל הפיוטים א וגם בירושלמי זה ככה פשוט שבבלי לא כתוב כמו מההלכה בבלי רק דן במחלוקת תנאים ובירושלמי יש פסיקה הלכתית שכל המוספים נעשים אחרי עבודת היום א קשה אה להגיד להלכה מה מה זה מסתבר להלכה שהכל אחרי עבדת היום אה שככה לפי ה צריך לסוק אבל א זה הבבלי לא חולק על הירושלמי >> כן אמרתי בר שהבבלי לא חולק על הירושלמי ו הפיוט כמו שאמרתי שהפיוט כיוון שדקדקו בו אז הפיוט יש לו נקודה של פסיקה הלכתית אז הפיוט גם פוסק ככה פיוט אני מתכוון כל הפ פיתנים פה אחד פסקו ככה אז א אז כאילו הרמב"ם ברמה מסוימת הוא יחידה א זה שבת יוסף הלך קדת הרמב"ם לא שהוא דעה נוספת אז יוצא שאת המוספים צריך להקריב אחרי סדר עבודת היום זה ודאי לא מעכב אני אתן דוגמה אם למשל כהן גדול א א לא מסוגל לעשות את כל העבודות היום הוא נהיה איתי או נהיה איזשהו פסול באמצע ועכשיו נהיה כל העבודה נהיה יותר אה מתעכב אז לבינתיים הכהנים האחרים יכולים לעשות את המוספים לכאורה אמ אפשר לדון בזה אפשר להתווכח אפשר לומר אולי שהמוספים הם חייבים להיות חלק מעבודת היום ולפי סדרו אבל יכול להיות שמספיק שאפשר לעשות את זה תוך כדי >> הוא כן אבל השאלה אם פר ושבעה כבסים וגם במקרה אם אם תבטל עבודת היום כל מיני סיבות או שבאמת שאם אין גל מועד ויהיה רק את מזבח החיצון אז יקריבו את המוספים יקריבו כולל איל >> א אלא עם גם לפי הדעה שזה אותו עיל שזה רבי ורב לזר שמעון אז פוסקים כרבי גם לפי הדעה של רבי שזה הכל אותו אייל שזה אותו עיל אז ודאי שהאיל הזה הוא גם אייל מוספים וגם אייל של עבודת היום לא תהיה עבודת היום שגם הדי הזה צריך >> לא לא צריך כהן גדול כי כי >> כמו שרפ >> כמו שער המוספית >> טוב אז עכשיו הכהן גדול סיים את עבודות בבגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו פושט בגדיו א יש בזה מחלוקת תנאים מה עושים אבל כך שתת חכמים מקדש ידיו רגליו פושט טובל התפילה פה חייבת להיות במקום קדוש א לובש בגדי לבן ומקדש ידיו ורגליו עכשיו נתחיל סדר עבודת היום העיקרי א מה שכתוב בפרשת החימות אז הוא כהן גדול הולך לפר סומך שתידה עליו הוא מתוודה יש את הנוסח שהוא אומר את הסדר של הבידוי דבר ראשון מתוודא בתורה כתוב כבר בעדו ועד ביתו פעמיים פעם אחת צמוד לשחיטה ופעם אחת לפני הגורל אז מבינים שהוא מתוודה פעם אחת על על עצמו ומשפחתו הקרובים ופעם שנייה על כל משפחת הכהונה אז זה הוידוי הראשון זה מתוודא בעדו בעד בני משפחתו א ביתו חז"ל דורשים ביתו זה אשתו רואים שנשנים ונשות משפחת הכהנים שייכים לפר והם לא שייכים לשעיר אז הוא מתוודה וכל ה משתחווים שלוש פעמים מזכיר את השם וכולם משתחווים א מקודם בדרך לפה מבית הכנסת לבית המדרש העיר לי הרב בן ציון שלמעשה מצאנו בתנך השתחוויה רק בענייני הודעה תודה ואני אמרתי לו שאולי גם משתחווים בשביל להודות דרך וידוי. א פה לכאורה היה אפשר להגיד שהנה יש לנו ראיה שמשתחווים דרך וידוי אבל לא חייב להיות בגל שיכול להיות שזה השתחוויה להודות על הכפרה כיוון שביום הזה יכפר עליכם הדבר ש אומר אנה השם אנחנו כל כך מודים על ידי שהשם הולך לכפר לנו על ידי הוידוי הרי הוידוי פה הוא רק לכהן גדול כל הם משתחבים ודאי לא על הוידוי של עצמם רק בפעם השלישית השם >> אז הזכרת השם זה הודעה לקדוש ברוך הוא שאנחנו זוכים אה א ליום שכזה של כפרה וממילא אין פה ראיה שיש כזה דבר עוד יש את החוויה של וידוי א משתחווים שלוש פעמים לאורך ה ה זה הווידוי על ההשתחוויה השלישית כתוב שהוא אומר שכולם אומרים ברוך שהם כבר מלכותו על עולם ועד מה אומרים בשתי השתחבויות הלפני זה לא כתוב עודו להשם כתוב כי עולם חסדו לא יודע מה אומרים א משתחווים וא הוא מסיים את הוידוי הולך לשני סעירים שני סעירים >> כתוב שעומדים צפופים משתחווים רווחים >> כן בפרשנים על המשנה הזאת אבל אני לא מגמרה או משהו >> שמשתחבים שלא ישמע 400 שזה המטרה היא שכמקום >> נכון צריך לבדוק את זה באמת לא עוד פעם אם יש כזה מקור מוקדם אז אז עוד פעם אפשר לדות. אז עכשיו הוא עושה גורל והוא עומד שני שעירים. הוא עושה גורל, מפיל עליהם גורלות. אחד להשם אחד להזזל. אמ כהערת ביניים. אני רק יוסיף פה את הגורל שאברהם אבינו עשה עם שתי בניו. א בן אחד א בין אחד הוא שולח למדבר ובין אחד הוא שולח למזבח של השם. הקדוש ברוך הוא אמר לו לבחור. יש לו את בנך. אמר לו יש לי שני בנים. את יחידך. שניהם יחידים אשר אהבת אומר אני אוהב את שתיהם פה שלושה דברים דומים כמו שני שעירים דומים במראה בקומה בדמים ואז בוחרים אחד לא שולחים למדבר ואפילו אומרים לו א איך אומרים כתוב במשנה אומרים למשלח הרי מזון הרי מים אז גם פה ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר ושולכים למדבר להזזל וכולו וא ואת השני מעלים למזבח של השם ואחרי שמעלים אותו מזבח השם מביאים איל אברהם אבינו הביא עיל וככה אנחנו עושים גם לדורות אז יש לנו את המזבח שאת הגורל אחד להשם אחד להזזל ואומר להשם חטאת וכולם משתחווים ועוד פעם הוא מתוודה פעם שנייה על פרעה אז הוא שוחט את פרעה כמו שאמרנו השחיטה א לכתחילה בכהן גדול ודאי א נותן לכהן אחר נותן לכהן אחר מישהו אחר לסיים את השחיטה והוא מקבל את הדם וצריך לעזור את דמו. אבל לפני לעזות את אדמו הוא צריך להקטיר קטורת. כיוון שצריך להקטיר קטורת לפני הזהת הדם אז מה עושים עם אדם? אם מי שיודע אדם שמיד אחרי השחיטה לא מערבבים אותו הוא קורש מאוד מהר. אז מהר צריך לערבב אותו לפי ש הבנתי. אז אם עושים לו ערבוב טוב בהתחלה לא צריך לערבב אותו כל הזמן. בהתחלה בהתחלה לא לתת לו את הכרישה. אחרי זה אדם הוא לוקח לו זמן קרישה. אז הוא נכנס ואז הוא נכנס לוקח את ה אז הוא נותן את הדם למי שמרס בו ו עולה למזבח חוטה גריכלים מביא איתו גריכלים בשביל א הקטורת חופן מלא חפניו מהקטורת ושם גם לתוך הכף נכנס עם גרחלים בימינו וכף בשמאלו נכנס לקודש הקודשים מניח את הגרכלים בין שני בדי אהרון על הרצפה א אחרי החורבן אחרי שהאהרון גלה ממקומו אז הוא מניח את זה שם במקום שהיה ראוי להיות ארון. בגמרא רואים שגם בנו וגבעון גם בנו וגבעון היה א היה סדר עבודת יום כיפור. שמה לא היה מקום אהרון. רואים שזה לא דין במקום אהרון זה דין בקודש הקודשים להניח את זה. וזה לא מעכב דווקא מקום מסתיים בתוך קודש הקודשים. אה כל עוד שאין לנו את ארון הברית. אז הוא מניח שמה את המחתה ועליה הוא מקטיר את הקטורת. עליה הוא מקטיר את הקטורת. איך הוא מקטיר? הוא מצריך להעביר את זה מהכף לתוך מלוך אופניו. קצת עבודה קשה שבמקדש. בירושלמי יש דעה ש לא צריך לחפון פעם שנייה אבל הבבלי נראה שנוקט להלכה שצריך לחפון פעם שנייה. וגם בירושלמי זה לכאורה מחלוקת. אז כאן עוד פעם זה מחלוקת בירושלמי ואחרי בבלי. אז הוא צריך לחפון פעם שנייה. אתזה >> יכול להיות יכול להיות שאם יבנו כף בצורה מסוימת אז כן יהיה אפשרות לעשות את זה זה עדיין עבודה קשה כי אם לעשות את זה עם מטיה והוא מקטיר את הקטורת ויוצא מתפלל תפילה קצרה בבית החיצון יוצא לוקח את אדם עם מי שהוא מרס בו נכנס למקום שנכנס כמו נשאר >> יש עוד שעה ארוכה >> אז א נעצור כאן א רק נסיים את החלק של הדם של הפר נכנס למקום שנכנס למקום שעמד ויזמנו אחת למעלה ושבע למטה הכוונה של אחת למטה למעלה כתוב שזה בפסוק כתוב ידע אותו על הכפורת ולפני הכפורת הכפורת היא נמצאת בגובה תשעה תפחים או לפי דעה אחת 7ב וחצי תפחים תלוי מה גודל האמה וזה אומר שזה נמצא בתחתית הגובה של כהן גדול בקרח חצי המון שיעשו לבסיס. טוב אז בן ציון קצת יחלוק על מה שאני אומר עכשיו אני חושב שהכהן גדול היה מזה ככה מלמטה ללמעלה ככה במזה ללמעלה בשביל שזה יהיה אדם יעבור מול על הכפורת ואחרי זה הוא מזה מלמעלה ללמטה >> אה כן כן בוודאי קופי הפשט >> ולפני הכפורת אז הוא צריך להעלות את האצבע שלו שזה יהיה מול הכפורת >> אם זה 4 וחצי עמות בשבע למטה זה הכפורת לים עליוון הקפורת >> ולפני הקפורתפורת שעומד לפני >> אז זה לא לפני הכפורת זה לפני המזב זה לפני אהרון זה לא לפני הכפורת >> זה לא לפני הכפורת >> אז לפני הכפורת הוא צריך לעזורות ככה ללמטה אז הוא מזה אחת למעלה ושבע למטה ויוצא ומניח את הדם וכמו שאמרתי שאחרי שמערבבים הרבה אז אדם לא קורש אז הוא יכול להניח את הדם עד שהוא יגמור לעשות את עבודות הפעיר הקדוש ברוך הוא יעזרנו שנבכה להיות אה לראות מה שנוכל לראות ולשמוע מבחוץ את הכהן גדול סופר אחת אחת ואחת אח שתיים וכן הלאה ולכן יהי רצון ונאמר >> אמן ‏am