סיום ש״ס בבלי | דר' נתי הברמן

גדולה כל המשתתף בסיום אם הוא מקשיב ברצינות ושומע אז כאילו סיים >> נזכה גם לסיים >> כן שנזכה גם לסיים כן כולנו >> אז א ברשות מוריי ורבותיי >> קודם כל תודה רבה שבאתם ואתם משמחים ושימחתם זה דבר ראשון דבר שני מסכת נדרים דף ז עמוד ב אמר רב גידל המרב מנין שנשבעין לקיים את המצווה שנאמר נשבעתי וקיימה לשמור משבטי צדקך הגמרא ממשיכה שמה אמר רב גידל המרב האומר השקים ושני פרק זה שני מסכת הזו נדר גדול נדר לאלוהי ישראל ככה הגמרא אומרת וקודם כל אני מתחיל נדרה השלם היום א פה נדרתי פה במקום הקודש לסיים את השס אם השם יהיה בעזרי ואני אתקבל לימודי רפואה ואני אסיים ואני אתחיל לעבוד והיום הנה זה הגיע סיימתי לימודי רפואה שש שנים סיימתי את השס הבבלי ונד נדרי לאדוני השלם נגדנה לכל עמו בחצות בית אדוני בתוכך ירושלים הללויה >> כן ברוך השם אז א אז קודם כל אני מסיים את הבבלי לא במסכת נידה לא בסדר הנכון אלא במסכת תמיד למה במסכת תמיד אז שתי סיבות א' כל עניין עניין ההתמדה כי יש פה אנשים שמגיעים כל יום יש פה אנשים שבאמת מתמידים בשם כל ישראל לבוא להר בית השם א ולהיות פה שותף בבניית המקדש הכולל הישיבה וצריך לבוא וצריך להזכיר את זה צריך להזכיר את זה לשבח שאנשים באים בכל יום גם אנשים אחרים באים כל יום וזה חשוב מאוד ההתמדה עניין ההתמדה ודבר שני אני חושב שמ במסכת תמיד בעצם מלמד אותנו בסדר שלו על מידה מאוד חשובה כשאנחנו ניגשים לעבודת השם. מה הכוונה? אז המסכת פותחת ומסיימת בעבודת הלביאים, פותחת בשמירה ומסיימת בשירה. אז תגידו כן, אבל בשלושה מקומות הכהנים שומרים. זה מתחיל בכהנים, אבל עדיין התפקיד העיקרי של הלבים זה שמירה. ובסוף השירה שגם של הלביאים >> מה? 21 מקומות >> 21 מקומות כן זה במסכת מידות זה מוזכר במשנה הראשונה שם א אז עניין של ה של הלביאים שזה קצת טרטי דסטר קודם כל שמירה אתה מבסת מי נכנס מי לא נכנס בעיקר ושירה זה החיבור זה אתה מחבר את המי שכן נכנס אתה מחבר אותו לקודש שני דברים בבחינה אחת בלבל בלביאים עכשיו אני חושב שגם השס הוא גם בנוי בפתיחה וחתימה מאינזו מה הכוונה נתחיל מהסוף מסכת אוקצין אין עליו גמרא אבל א שס משניות ככה זה בנוי מה מה זה אוקצין אז אוקצין יש לך את הפרי והאוקצין זה אחד משני דברים זה משהו שצומח עם הפרי והוא לא הפרי עצמו הוא לא אכיל והוא עונה אחת משתי א >> יד או שומר או יד >> או שומר או יד השומר שומר על על הפרי כמו קליפה או יד שאפשר להזיז אותו מחבר אותך הוא מנגיש לך אותו זה אז רואים את זה בוקסין מסכת ברכות כן המסכת הראשונה מסכת ברכות ממתי קוראים את שמע בערבית כולנו יודעים כן אולי היינו צריכים לשאול בגמרא אבל איזה קריאת שמע בערבית כי יש פעמיים קריאת שמע בערבית יש קריאת שמע שהיא מצווה שזה קבלת אול מלכות שמיים האור מה שמחבר אותך מה שהיד בעצם תורת יד שמחבר אותך לעבודת השם הם החפצע של שמע, של קריאת שמע, גוף של קריאת שמע, זה מה שמחבר אותך. זה מצד אחד. מצד שני קריאת שמע שהיה למיטה שלשם מה זה בא? שמירה. זה בא לשם שמירה. אותה אותן שתי בחינות בדבר אחד. רואים את זה במסכת תמיד, בלביאים, רואים את זה גם א בש"ס עצמו. ככה הוא בנוי. וזה בעצם הבחינה של זה השר לשם צדיקים יבואוב. זאת אומרת יש פה מין מין הכנה הכנה לעבודת השם כן לפני שאתה בא להכנת השם צריך שתי הבחינות האלה שמירה וחיבור ושירה אה כמו שאנחנו לומדים במסכת אבות כן פרק ד' א שאנחנו לומדים שמה אמר רבי יעקב אתקן עצמך בפרוסדור כדי שתיכנס לטרקלין זה הזה זה הבחינה פה אתקן עצמך ואחר כך תיכנס לטרקלין הטרקלין זה זה הפרי, זה הקדושה, זה המקום שזה גם הבחינה אולי אפשר להגיד של מחנה הלבייה. זה מין שער מין שער לתוך לתוך הקודש, לתוך האזהרה, לתוך בית המקדש. אוקיי? אז לשם כך רציתי להעביר את הנקודה הזאת. אני לא אדבר הרבה זמן אבל למרות שיש הרבה מה לדבר בעניין הזה. א רציתי להעביר את הנקודה הזאת דרך המשניות האחרונות של מסכת תלמיד שתכף נגיד אותם נלמד אותם שמה אנחנו לומדים על החצוצרות מחד ועל השירה של הלביאים מידך שני הדברים האלה אוקיי ואז להעביר את הנקודה הזאת דרך החצוצות ודרך השירת הלביאים אני רוצה שנלמד היום קצת בקצת הצפנת פרנח הרוגצג'ובר הגאון שקשה מאוד להיכנס לדברים שלו. הוא באמת גאון גדול ודבריו עמוקים מאוד מאוד מאוד. אבל קצת מהדברים שהוא אומר. קודם כל א הצפנת פנח על על במדבר עכשיו צפנת פענח כותב שמה הוא מביא את הספרי והוא מביא וביום שמחתכם ובמועדכם. אז קודם כל, קודם כל צריך להגיד וביום שמחתכם הספרי אומר דורש אלו שבתות יום שמחתכם אלו שבתות כן אבל הוא ממשיך הרשימה היאיום שמחתכם אלו שבתות מועדיכם זה חגים וראשי חודשכם הותקעתם בחצוצות אז הספרי ממשיך שמה והוא דורש את המילים האחרונות שב הפסוק והיו לכם לזיכרון למה נאמר והיו לכם לזיכרון לפי שהוא אומר הותקעתם בחצוצרות כן שומע היא קורבן שתקע עליהם יהיו כשרים, שלא תקוע עליהם לא יהיו כשרים. זאת אומרת היינו חושבים שהתקיעה בחצוצרות זה לעיכובה. חייבים אותם בקורבן. אם לא מתוקים בחצוצרות, אז גם הקורבן א גם הקורבן פסול. אולי היינו חושבים את זה. ככה הספרי כותב. תלמוד לומר, "ויו לכם לזיכרון. לזיכרון ניתנו ולא ניתנו להכשר קורבן." כן? אז לא חייבים אותם בסוף. אז הצפנת פרנח פותח פה לא נקראת כולו אני יודע שהכולל עסקו במעמדות א ובאמת במסכת תעמיד הוא מביא מסכת תענית בכז עמוד א' שהוא הוא מביא שמה הכהנים לביאים וישראלים מעקבים קורבן כן והוא מביא גם דעה אחת שמה רבי אלעזר ברבי שמעון א שאומר כהנים לביאים ושיר כלי שיר אה א מעקבים בקורבן. אז הוא מתחיל לדון בזה והכל והוא מנסה להוכיח דרך הירושלמי שבעצם אני לא לא ניכנס לכל המילים פה אבל הוא מוכיח דרך הירושלמי שקודם כל מה שמדובר כהנים מעקבים בקורבן על איזה כהנים מדובר הכהנים שהם לא מקריבי קורבן רק הני דתוקעין בחצוצרות מי שתוקע בחצוצרות הם מעכבים את הקורבן הם חייבים להיות שמה והלביאים הכוונה מחמד שיר הוא כלי שיר כן והלביאים שהוא אומר שהם הם אלה שמעכבים את הקורבן זה זה רק מבחינת זה רק הלביאים לא השומרים >> 21 יום עיקר שירה בכלי כל השנה קר שירה בפה >> 21 מה >> 21 שירה >> 21 שנה חלוקה ש חלוקה >> נגיע לנפקמינות שירה >> נגיע לנפקמינות גם >> אבל הוא אומר בעצם מהירושלמי שיש פה שני גדרים וזה הנקודה יש פה בית גדרים בשיר. אוקיי, לזה אני רוצה להעביר את הנקודה הזאת. אחד מצווה ואחד עבודה. אוקיי? אז אז הוא מדבר עיקר שירה מן התורה מנען. אז קודם כל מביאים שמה בערכין דף יא מביאים פסוק מהפרשת השבוע תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך >> ויש שמחה ובטוב לבב מרוב כל >> אז אז הגמרא בהרחין דורש משם מה זה מה זה השמחה? השמחה זה זה שירת הלביאים. אוקיי? משם אנחנו יודעים. זאת אומרת שירה זה זה שמחה. אז אה אז הוא אומר כל זה כל ה כל הדיון הזה בכלל האם מה מאיפה הפסוק? מה האם העיקר שירה בפה או בכלי? כל הדיון הזה זה רק בימי חול. ביום שיש בו מוסף כן הוא אומר אח כל זה בזמן שאין מוסף אז אין לך צוצרות מהקווין כן כל זה מה שלמדנו מהספרי ומובא גם להלכה כל זה רק ביום שאין בו מוסף יום חול אבל בזמן א א >> שבת יקר שירה בכלי אתה רוצה לומר >> אה תכף נגיע לזה כן לא רק שבת ביום שמחתכם ובמועדכם >> ובראשי חמבם זה לא כתוב >> ברמבם לא כתוב שמחה בשבת רכבות ועונ גרנו לומד על שבת >> אז הוא האמת שהוא מגיע גם לרמב"ם אבל זה לא נגיע היום אולי אבל אה זה שיעורי בית >> זה שיעורי בית >> אין [נחירות בוז] מקש >> אה אבל הוא אומר בזמן שיש מוסף אז התקיעה בחצוצרות היה לפני המזבח והכהנים כשרים דווקא רק הכהנים כשרים א בחצוצרות >> א ומעכבים את הקורבן זאת אומרת חייבים כהנים בשבת ביום ביום שמחתכם ובמועדיכם וברשי חודשכם חייבים חייבים כהנים זה מה שהוא אומר אה אה אה אוקיי עכשיו תגידו אבל הנה הוכיח את זה מהירושלמי אז לא זה לא נכון הוא גם במקומות אחרים צפנת פנח בהלכות תרומה א פרק א' הלכה ה הוא גם לא נקרא את זה שמה אבל הוא גם הוא אומר לכולי עלמה לכולי עלמה יש את החילוק הזה מצווה מצווה וועבד תודה ווזה בדיוק העניין א זה בדיוק העניין זאת אומרת ביום שבת ביום ביום חג ביום ראש חודש יש איזה קדושה יתרה עוד יותר קדושה לאותו יום ולכן אם ביום חול הזה זה מצווה זאת אומרת זה הכנה זה בתורת הכנה מה שאמרנו את כן עצמך בפוסדור ואז תיכנס כדי שתיכנס לטרקלין אז היום א זה לא המצב ביום ביום חול ביום חול איזה מצווה זה בתורה תתקן עצמך בשבת יש קדושה יתרה ככה אני לעניות דעתי אני מסביר את דבריו יש קדושה יתרה והקדושה היא זה מביא את השמחה אז זאת אומרת אין פה זה לא הכשר לפני שאתה נכנס לקודש אז את כן את עצמך זה לא השער ביום של שבת יום של קדושה יתרה זה חלק מהעבודה זאת אומרת זה בא זה בא זה בא מעצמו זאת אומרת בשבת ביום שמחתכם א וובמודכם ורשי חודשיכם ביום שיש מוסף המוסף הזה מבטא את ה את הקדושה היתרה שהיא היא השמחה היא השמחה ולכן זה מהותי זה חלק מהמצווה זה חלק מהמצווה לא משהו שלפני א למה הדבר דומה אם הזכרנו את קריאת שמע בערבית וקריאת שמע שעה למיתה למה הדבר דומה בן אדם רגיל יש לו שתי שני חפצות של של קריאת שמע שהוא קורא ביום בלילה סליחה אה קריאת שמע שמידה והמצווה אבל תלמיד חכם במסכת ברכות דף ה מה אומרים שמה >> מעיקר הדין הוא פטור לא צריך למה כי הוא לא צריך את השמירה למה כי הוא מחובר כבר לקודש הוא מחובר הוא הוא התורה היא חלק ממנו ולכן הוא גם לא צריך לקרוא קריאת שמע זה עוד תורה שהוא צריך לקרוא כדי לשמור עליו החפץ של שמע לא צריך לשמור עליו הוא כבר יש לו שמירה כי הוא מחובר ולכן למה הדבר דומה אז כמו שבשבתות וימים וימים טובים וביום שיש קדושה יתרה אז לא צריך גם את ההכנה הזאת צריך זה כבר חלק מהחלק מהעבודה א ורק עוד דבר אחד וכבר נעבור לסיום אה אני לא רוצה להתעסק בגדולים ונסתרים דברים הנפלאים ממני אבל אני אביא ממש א אולי את ההקשר של הפשט ההבנה הכי פשוט של של הזוהר בספר ויקרא דף ח הוא שואל שמה אני אגיד את זה מחוץ אני לא לא אקריא את זה אבל הוא שואל שמה שואלים בזוהר אבדו את השם בשמחה בואו לפניו ברננה שואל שמה איך איך בן אדם אבדו אבדו כמובן הכוונה היא בקורבנות כן בבדו זה זה קורבנות ברור אז הוא אומר בבדו את השם בשמחה בן אדם בא הוא בא יש לו קורבן חטאת יש לו קורבן אשם הוא בא כחלק מהתהליך של חזרה בתשובה שעל חטא איך שמח כן זבחי אלוקים רוח נשברה לב נשבר ונתקה אלוקים לא תבזה כן הוא בא ו לב נשבר ונתכה איך בן אדם יהיה כזה שמח שוא בא לבית מקדש מקורבן חטאת איך באמת שאלה האמת ש שאלה מאוד מאוד א עמוקה >> תיקח את הבדל תפילה בלימוד הזוהר מה אומר הזוהר >> תיקח את הבדל >> אז מה הוא אומר אז מה הוא אומר הוא אומר במילים בשתי מילים הוא אומר כהנים ולביאים הכהנים והלביאים שעומדים על הקורבן בן הכהן הוא השמחה והלוי הוא הרננה בורני ברננה כן זאת אומרת התשובה היא מתוך השאלה כן נכון הוא בא בלב נשבר ונתכה אבל דרך ה הכהנים אני חושב שאם משליכים את הדברי הצופנת פרנח על ה על הזוהר אז אנחנו מבינים שהכוונה בכהנים הכהנים שעומדים בחצוצרות כן עם הלביאים זאת אומרת כל מה שקשור לשירת הלביאים. אוקיי? זה מה שמקשר את ה זה מה שמקשר את ה את ה מביא קורבן לשמחה. >> יש לו גם כן שמחה שיתכפר לו >> גם בעזרת השם. בעזרת השם. אבל כל זה זה ביום חול רבותיי. קר זה זה ביום חול בבת וביום שמחתכם ובמועדכם ובראשי חודשכם אין אין חטאת יחיד אין אשם אין אין את הקורבנות האלה א של יחיד ולכן אין אפילו שאלה איך נהיה שמחים בשבת בקיצור זה העניין א אני רוצה ממש טיפה לפני הסיום להגיד פה שיש לנו פה גם את הרב ברוך א ש שיש לו שיש לו את הקורס של הכהנים כהנים אתם מוזמנים באהבה לבוא ולהתמקצע ולהבין להתרשם מעבודת הכהנים ולהיות מוכנים להקריב את הקורבנות וגם לביאים בעזרת השם נפתח גם בית מדרש פתוח בעזרת השם א לא עם הרב ערוך אלא אם כן רוצה אבל בעזרת השם יהיה אז חשוב מאוד שתדעו את זה >> אמן >> אה אוקיי אה אה אה >> עכשיו אוקיי אז עכשיו נגיע לידוש צריך לסיים >> עכשיו נגיע עכשיו אני נלמד את המשניות האחרונות רק שנייה >> עכשיו. אוקיי, >> רגע. אוקיי, הכהן הגדול, מדובר על הכהן הגדול, בא לו להקיף את המזבח, מהיכן הוא מתחיל? מקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית. נתנו לו יין לנסך, הסגן עומד על הקרן והסודרים בידו. שני כהנים עומדים על שולחן החלבים ושתי חצוצות בידם. תקעו והריאו ותקעו באו ועמדו אצל בן ארזה אחד ממינו ואחד משמאלו שכה לנסך הניף הסגן בסודרים והקיש בן ארזה בצלצל ודיברו הלביאים בשיר הגיעו לפרק תקעו והשתחבו העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה ישתחוויה זהו סדר התמיד לעבודת בית אלוהינו י רצון שיבנה במרה ימנו אמן >> אמן >> השיר שהיו אלוים אומרים בבית במקדש ביום הראשון היו אומרים לשם הארץ ומורת ושביבה והשני היו אומרים גדול השם ומול מאוד ב אלוהינו קודש בשלישי היו אומרים אלוהים צב ועדת אל בקרב אלוהים שפוט ברביעי היו אומרים אל נקמות השם אל נקמות בחמישי היו אומריםנינו לאלוהים וזנו הרי לאלוהי יעקב והשישי היו אומרים השם הלך יהות לבש לבש וגומרשבת היו אומרים מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת חיי [כחכוח] עולמים הוא מלוכל לחיי העולמים אוקיי >> בסדר תודה בוא נמשיך חברה >> רגע שנייה שנייה שנייה >> קדיש קדימה קדיש בבקשה חברה >> עכשיו עוד מה שתי דקות שתי דקות >> אדן הלך מסכת תמיד ותלמוד בבלי והדרך חלן דעתן הלך מסכת תמיד ותלמוד בבלי ודעת חלן לא נתנשם מנח מסכת תמיד ותלמוד בבלי ולא נתנשם מינן לא בעל מהדם ולא בעלמה דעתן הלך מסכת תמיד ותלמוד בבלי והדרך חלן תעתן הלך מסכת תמיד ותלמוד בבלי ודעתך לן לא נתנשם מנך מסכת תמיד ותלמוד בבלי ולא נתנש מינן לא בעלמה עדן ולא בעלמה דעתה >> קדיש >> רגע רגע >> תגדל תקדש שמו הגדול >> בעולם מעתיד אשר הוא עתיד לחדשולחיות את המתים ולעלותם לחיי עולם ולבנות את ירושלים ולכוני אתך לא בתוכה אמן הקדוש ברוך הוא במלכות וכבו ויצמיח ישועו ויקרב משיכו >> אמן >> בחייכם ובמיכם ובחיי כל בית ישראל במרב בזמן קרוב מרו אמן >> יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולמי עולמים תברך ושתבח והתפאר ויתרומם והתנסא ויתהדר ויתעלל שמ מו של הקדוש ברוך הוא >> אמן >> ומעלה מכל הברכות והשירות התשבורות והנחמות אמרות בעולם אמן >> על ישראל ועל רבותינו ועל תלמידם ועל כל תלמידי תלמידיהם ועל כל מי שעוסקים בתורה אשר במקום הקדוש הזה ואשר בכל מקום ומקום יהי להם ולכם שלום רב חן וחסד רחמים וחיים ארוכים ומזונות מרווחים וישועה מלפני אביהם שבשמיים וימרו אמן י שלום רב מן השמיים וחיים טובים עלינו על כל ישראל מרו אמן >> עושה שלום במרומב הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל במור אמן