מעבדות לחירות אמיתית • הסוד של חג לה' והר הבית | הרב שמואל מורנו

תבוא לידי ביטוי בצורה השלמה בקריאת ים סוף בעשירה שתבוא אחריה ששם אנחנו רואים שעם ישראל בעצם מציב בפניו את המטרה אליה בעצם הוא חוסף ומייחל את הכיפה >> ושו את הכיפה >> צריך את הכיפה אז לכיפה אה הבנתי חושבת כיפה ובעצם אנחנו מתחילים זה לי וענוהו כבר זה נעלם והבנה לבית מקדשה, כלומר עם של עבדים אבל הם יודעים שהחירות שלהם תהיה אך ורק כשהם יגיעו ל מחוז חבצם להגיע למפגש עם הקדוש ברוך הוא נקודה שממנה העולם נברא ממנה בעצם הבכות יורדות מאותה נקודה סירת המלכות כשם שהמחל כותב בספרו משכנה עליון מבינים שבלי שאנחנו מגיעים למקום נהלת בעוזך ודווקא בעוז אל נבה קודשך אז אנחנו בעצם לא מגיעים לחירות המל מלאה יש כאלה שנשארו עם התפיסה של העבדים ולכן >> עניין של העבדים כתוב מי ומי ההולכים שואל פרעה הוא כבר מנסה לחלק תוך כדי שהוא שואל בעצם יש שתי קטגוריות כבר הוא רומז תגידו לי על א זה ואולי לא זה ואנחנו בעצם כי חג השם לנו זה מה שנמר לפרעה בהתחלה נכשלך כשלח את המי ואכול גולי במדבר יש חג ויש עבודה. אז אומרים עבדי פרעה לפרעה הם הם יש להם בחינה של עבדים שלחו את אבדו אתם רוצים זה אתם מבקשים הגברים ילכו אם זה לעבודה אבל יש שתי בחינות יש בחינה של עבודה יש בחינה של חג ובחג אז אנחנו צריכים לקחת שם את כולם מבקרנו בצוננו בנערנו בזקנינו נלך כולם צריכים כי חג השם לנו אתה טועה אם זה רק היה הבחינה של העבוד נזברך לשם אלוקינו כמו שנאמר גם לפרעה במפגש הראשון אז אפשר לחלק להגיד לא רק העובדים זה הגברים אבל הוא אומר זה לא רק עבודה זה גם חג לכן כיוון שזה חג כולם צריכים להיות שותפים בזה כולם צריכים להיות ש התפיסה של הגוי היא רק הניתוק הזה רק העבודה הוא לא יכול לתפוס לכן שלמים אצלו אנחנו מקריבים את זה על על תורת עולה הוא לא יכול אין לו את השלום הזה בין המזבח עם ישראל והקדוש ברוך הוא אין הוא לא יכול להבין את זה זה או לכן התפיסה הזאת של העבדות מול האחוה היא התפיסה היהודית שבעצם המקום הזה גם מכניסה אותנו לקנייה ולשת החוויה אבל גם להלל ושמחה באותו מקום אנחנו נדרשים גם לפני האדון השם וגם השם אלוקיך כלומר יש לנו גם את הבחינה של השם אלוקיך כך אומר הסלנטר יש ביער הבית שני עיניים גם את העין של העירה גם את העין של האהבה וצריכים את שניהם אין השם אל יראה מי שנשאר רק ביראה אז הוא לא יכול לעלות להר הבית הוא נשאר כלומר בבחינה של העבדות אין השם לרא עין אחת בבוק כתוב היו עיניי וליבי שם ככה אומר הסנדר צריך את שני העיניים לכן צומה בעין אחת אומר רבי סימאי פטור מעלייה להר הבית כי לכאן צריך גם את העין של העירה גם את העין של האהבה גם הבחינה של העבדות וגם של החג שנראה כולנו ביחד באהבה גדולה ושמחה גדולה בעזרת השם נזכה לשתי העיניים שזה גימטריה אמוריה עוס גימטריה אמוריה 260 לעומת עין אחת אחד זה סיני ששם אנחנו רק נשארים בעירה ברור תהיה ירתו על פניכם בלי תתכת ההוא אבל לא כתוב משהו מעבר לזה שנזכה לא רק לעירה אלא גם לאהבה במקום הקדוש הזה ‏am