מי היה מאמין שנהיה כל כך קרובים לבית המקדש? | הרב זאביק הראל בכנס נכספה ה-1

הייתי ב על אדמת פולין. אני רוצה לראות לכם שתי תמונות שראיתי שם שאני מרגיש שיש בהם משהו שיכול מאוד לפתח את הלב לציפיה לישועה. אחד עמדנו בבורות הריגה, כמה כאלה, אתם יודעים, הרבה כפרים שאפילו הגרמנים לא טרכו א לעשות מחנות ריכוז וגאות, אלא פשוט הוציאו את כולם ליער ואלפי אנשים נהרגו בבורות. ונמדתי שם ונזכרתי בתמונה שלפני כמה שנים אני נמצא בחתונה בכפר עציון. זוג מתחתן שמח. פתאום הסבא מבקש את המיקרופון. סבא מבקש זה לא היה בתוכנית של הלוז של החתונה אבל נותנים את המיקרופון. סבא מספר לה הוא הסבא של הכלה מספר לחתן ולכלה, תדעו לכם שלפני 70 שנה לקחו את כל הכפר שלנו ליער שמאחורה. פשוט ירו בנו לתוך בורות. אני נפלתי עם אמא, עם אבא, עם האחים שלי, כולם אחד על השני, אבל הכדור פגע לי רק בכתף. אז שיחקתי אותה פני מת. שמעתי את כולם גונכים לפניי. דמם שלחי ממש נשפח עליי של כל העיירה. בלילה כששקטו הקולות של הגניחות ושקטו הקולות של הגרמנים, מחשימם, זכלתי החוצה. התחלתי מסע. שהמסע הזה נגמר פה בארץ ישראל. קמתי משפחה והבאתי ילדים. אני חייב להגיד לך נחד שלי. אני חייב להגיד לך החתן. אני חייב להגיד לכל הדור הצעיר הזה שנמצא כאן שכשאני יצאתי מהבור החוצה וזכלתי לחלום שאני חיה בתוך נבואה שהנכדה שלי תתחתן בהרי יהודה ובחוצות ירושלים זה היה כל כך רחוק. אתם יודעים אם אתם רוצים לחלום שאת הרגל הבא אתם תעשו בבית המקדש זה הרבה הרבה יותר קרוב. אז אני מבקש ממכם ככה הוא פנה לחתן ולכלה ולציבור תחלמו זה כל כך קרוב לכם תמונה שנייה אנחנו שבת בלובלין יש עכשיו מתיחות בעולם ביקשו לא להסתובב ישבנו כל השבת בישיבת חכמי לובלין שבת וביקשו מאיתנו להגיע ולדבר פולנים אוהבי ישראל אתה התלבטות החלטנו נפתח להם את השער לפני סעודה שלישית נכנסים נכנסת אישה מבוגרת בעת 60 קרדיולוגית רופת והכל קרה בשבת שעברה. אחריה נכנס קומר עם הבת שלו ואחריה נכנס עוד זוג שהאחת מתיישבת בפרונט כאילו לדבר ואחד מתיישב לידי מאחורה כאילו לא רוצה ואומרים לו תיגש לבמה הוא לא הוא יושב לידי עומדת הקרדיולוגית רופת לב שם בחירה בלובלין והיא אומרת אני פותחת בסליחה אני באה מבית אנטישמי כל דבר אצלי בבית שהיה קורה משהו רע אמרו זה יהודים החיים שלי השתנו מהיום שהבנתי שכל הטוב בעולם מגיע מיהודים אי אפשר להתכחש לזה. אז דבר ראשון רצה לבקש סליחה בשם אבותיי. דבר שני היא התחילה לדבר ה הגיעה לפה התנדבה בעוטף עכשיו בחקלאות. היא עזבה את הקליניקה שלה הפסידה הרבה כסף אבל מבחינתה היא לא יכלה להישאר. היא התחילה לדבר על ירושלים היא אמרה ירושלים שלכם זה בשבילנו בשביל כל העולם. והיא פרצה בבכי שכמה דקות לא יכלה לדבר. היא אמרה ירושלים שלכן זה בשבילנו בשביל כל העולם. ובכתה בכתה בכתה וירדה. אחריה הגיע הכומר והוא אמר, "תראו, היא קתולית, אני קשה לי עם זה. אני מבין שהעולם מתקדם לאנשו. אני הורדתי את כל הפסלים, הורדתי את כל התמונות, אני כומר, אבל אנחנו שומרים שבת ולא ראשון ואנחנו מאמינים שכל הטוב בעולם יצמח מישראל." הוא אומר לי, הוא לוקח אותי כזה הצידה אחר כך ואומר לי, "אתה מבין שכאילו חזרתם הביתה? הקדוש ברוך הוא לא שכח אותכם, זה ברור, התנ"ך חוזר חוזר לחיות, אז איך אפשר לעמוד מנגד? ואז זה שיושב לידי בצד אני אומר לו למה אתה לא מדבר? הוא אומר לי, האמת קצת קשה לי כי אני התחלתי בתור קתולי, הפכתי להיות פרוטסטנטי כמו הכומר הזה, אבל אני מבין איך אפשר להישאר ככה. אני כבר אחרי ברית מילה ואני אני אני אומר אני אני רק מחכה להגיע לארץ. אתה תבין, אני ברור לי שכל העתיד נמצא אצלכם בירושלים אחרי השיחה שלהם, זה היה שיחה ארוכה, אני מביא אתכם את התמצית, ישבנו בסעודה שלישית והם דרך אגב הצטרפו, זה קצת היה מביך, אבל החליטו שהם רוצים להצטרף בסעודה שלישית והבדלה ועד היום יש לי הודעות איתם בטלפון, אבל אמרו לי, אמרו לי התלמידות, מה זה מה הולך פה? אתם יודעים לפני 100 שנה אם היינו נמצאים אולי בלובלין היה כל מיני שיחות מסדרון כאלה על עלייה לארץ כן לעלות לא לעלות לקנות אדמות בארץ כל מיני ארגונים שקמים והרכישות האלה הביאו אותנו היום לזה שאנחנו פה בחוצות ירושלים עושים כנס המקדש פה כמה מטרים זה ברור לי לחלוטין שיש עוד קומות שמחכות כמו שאמרתי קודם אנחנו עשירים ונהרו אליו כל הגויים כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים וזה גם מתחיל לבחוש הקומות הבאות כבר נמצאות פה מתחת לשולחן ומי שיושב בחדר הזה זה כנראה אנשים שיתחילו להניע את הקומה הבאה בציפייה לישועה כשרואים אותה הולכת ומתקיימת רואים אותה הולכת ומתגלמת ראינו פה את הסרטים מה קורה בהר הבית איך הדברים מתקדמים זה כל כך עוזר להשתוקק לקומה הבאה אז כמו שאמר שם הסבא בחופה אם זה היה כל כך רחוק החלום שלי החלום ש שלנו כל כך כל כך קרוב שנזכה לזה ‏M.