מורא מקדש - להתרחק או להתקרב? | הרב אלישע וולפסון

ברשות הציבור הקדוש, כל הרבנים וכל החסידים וכל האהובים והאבים והיראים. אנחנו בפרשה קוראים על המצווה המיוחדת של מורי המקדש. שבתותיי תשמורו ומקדשי תיראו אני אדוני. א נשאלתי לא פעם ולא פעמיים ועוד יותר לאחרונה על א עניין מורה מקדש בפרט שעכשיו ברוך השם א בעבר היה מין מורה על קורח על קורחך אתה במורה אתה לא יכול לזוז כזה אם אתה עושה ככה עוצרים אותךזה מויר כזה א ועכשיו אפשר לרקוד להשיר לקפוץ לשמוח מהמקדש י מורה שמורה שד >> כן להכנה זהו >> עברנו לירת >> אז זה בדיוק באמת השאלה ש א מציבה בפנינו המצווה הדאורייתא הזאת שמצוות מורה מקדש מה זה אומר איך מי אותה אחד החבנים כתב לי שהוא ראה אה סרטון שאחרי שחזרנו לפה אחרי הרבה 40 יום שמחו >> שדיברתי בשמחה בהתלהבות על זה ששבנו ואיזה שמחה ו הוא שלח לי יודע תשמע היה לי חסר שמה מויראה מורה מקדש מקדשי תיראו אתה מדבר על אהבה מדבר על שמחה זה נפלא אבל איפה מור מקדש >> וודם כל אמרתי לו תודה באמת רואה שזה התבוננות זה מעניין כן. אה, אני רוצה להציע אה מחשבה שכבר חשבתי עליה בעבר. בעצם הציווי הזה הוא הגיע אלינו עכשיו אחרי מיטת שני בני אהרון, נכון? כלומר שבעצם המקדש אז יש תפיסה שהמקדש באמת ירושלים מקדש למה נשמע נקרא שמע מוריה שממנה יוצאת יראה לעולם המקום שממנו יוצאת יראה לעולם ו ובהר השם יראה גם מלשון יראה וממילא למען תלמד להירא את השם אלוהיך כל הימים >> נורא אלוהים >> נורא אלוהים ממקדשך. ואז ממילא עיקר העבודה והעניין של המקום הוא יראה. יראה ויראה באופן טבעי זה זה איזשהו א פחד, איזשהו ריחוק, איזשהו גודל שהוא כן וממילא זה העבודה של המקום וזה התחושה שצריך להיות במקום וזה העבודה של המקום. א אז זה מצד אחד. מצד שני הרי ברור שהמקום שבו מתגלה יותר מכל האהבת השם. אהבת השם אלינו ואהבתנו אליו במקום הקדוש הזה. קודש הקודשים כמעריש לויות שיא של שיא של אהבה שיא של חיבור אחת שאלתי מתנה תבקש שבטי בבית כל ימך אלחזות בנועם אדוני ולבקר בך לאו לא נשמע אני כל כך רוצה לפחד העדן הקרבה השמחה והדבקות זה ה זה הבקשה זה התשוקה ו מתוך זה שנדב ואביהו היו בתשוקה כל כך גדולה וכל כך קרבת השם וכל כך רצון להידבק בו אז כבר עשו משהו אשר לא ציווה אותם ועשו עוד צד צד אחד קדימה צד אחד קדימה יותר מדי נכנסו לקודש הקודשים רק שנייה לשמה לא יש לזה כללים בזאתי עברונל הקודש לאט לאט ובפה בא מגיע המצו הזה של מורה מקדש כלומר מורה מקדש לא בא לומר אה את ההפך או את ההגבלה מאהבת השם שזה שהמקום שהוא עיקר של עבודה של אהבה וקרבה ודבקות הפוך בגלל שהטבע של המקום הזה הפשטות של המקום הזה הוא כל כך אהבה כל כך שמחה הוא כל כך כן מקום מקום השמחה רוז וחדבה במקומו מקום אהבה שהתורה מצווה אותנו לשמוח במקום הזה זה לעלות כאן לשמוח ברגע ברגלים זה מקום שהוסי השמחה וכיוון שהוא מקום שהוסי שמחה ואהבה אז בא גם ה הדיוק המצוות היראה שדע לפני מי אתה עומד כן אהבה עצומה אבל יש לנו פה עוד א עוד רגל עוד בסיס עוד כאן >> בדיוק >> בדיוק תעירים ממני כלומר יש לנו פה תמיד להחזיק עם הרצון כל כך לרוץ פנימה ולהידבק בקודש יש לנו מחויבות גם אל יראת השם אל מור מקדש אל אל ההכנאה וענוה וזה מה שאנחנו אומרים ואני ברוב חסדך אבובתך חסדך תודה השם איזה שמחה כן שתחווה לכל קודשך בירתך ואני גם מדייק את עצמי א שהדברים יהיו במידה הנכונה במקום הנכון בזמן הנכון בדרך הנכונה וחשבת על זה גם שהתורה פה הרי אה מקשרת פעמיים את יראת המקדש לשבת קודש את שבתותיי תשמורו ומקדשיתו עכשיו גם שבת יכול להיות מאוד מאוד מפחיד באמת שבת קודש כל תנועה לא נכונה אתה חוטף איזה חלילה איזה סקילה איזה כרת איזה שמת בפט על הפלטה משהו לא מוכה שכחת משהו בכיס שתי מטלטל זה מלחיץ. כן. אז אז אפשר בטח מתוך כל פרטי הלכות ופרטי לט מלאכות אתה יכול כל השבת לראות במה זה מורה? סופר מורה. אבל זה לא שבת. ודאי שצריך לשמוע דקדק על כל קבוצו של י אבל זה לא שבת. שבת זה יהיה אחסוף נועם שבת. עונג שבת. העדן העליון זה השכינה. זה הקרבת השם. זה הנוכחות של הקדוש ברוך הוא שהיא נוכחות של עונג של אהבה >> ווהשמור העירה הוא בשביל לשמור לשמור על הזכו לתת לו קיום לתת לו נוכחות וזה בדיוק מורה מקדש מורה המקדש הוא הוא להחזיק את האהבה להחזיק שהיא לא תפרוץ מעבר למידה לפי שבמידה מדוייקת אבל התוכן של המקום הזה הוא תוכן של אהבת השם של קר רבה של דבקות והיראת השם היא זאת שמדייקת אותנו, מכונת אותנו שבאמת יהיה אהבה שלמה, מדויקת, נכונה, ישרה ופנימית. א אז איך לתרגם את זה לפרטי הלכות? זה שאלה גדולה וצריך לדון בכל דבר ולבחון אותו. אז שנזכה בעזרת השם לחבר עין בעין, לראות את בית השם בעינינו ממש. וכן יהי רצון נאמר אמן. ‏Yeah.