מה עיקר המקדש, קורבנות או שכינה? | שיעור נפלא של הרב שמואל אריאל שליט"א בהר הבית

ללמוד תורה פה בצילו של היכל. א אז א אני קצת מרגיש נבוך. אנשים שעוסקים חלק גדול מהציבור פה עוסקים יום יום בענייני דרישת המקדש ואני ככה מה אני יכול לחדש אבל אולי בכל זאת נעיר כמה נקודות אה א שיהיו ככה א יועילו. אז א בתודעה הפשוטה מה המטרה של בית המקדש? בשביל מה בעצם אה אה העניין של לבנות בית מקדש בשביל קורבנות וככה אומר הרמבם בשני המקומות ה שהוא פותח את ענייני המקדש בהלכות בית הבחירה עד בתחילתם מצוות עשה לעשות בית להשם מוכן להיות מקריבים בו הקורבנות וחוגגים אליו שלוש פעמים בשנה שמר ועשו למקדש כלומר מה העניינה של מצוות אסור למקדש שיהיה מקום גם להקריב את הקורבנות גם לעלייה לרגל זה עניינו של א בית המקדש זה זה ה זה מטרתו של הבית. הדבר מחודד יותר בספר המצוות שאומר זה תרגום מערבית אבל בכל זאת א אנחנו רואים את הלשון שנצטוונו לעשות בית עבודה. כן, הרמב"ם מגדיר את בית המקדש כבית עבודה ואז הוא אומר בוא תהיה הקרבה ועברת האש תמיד ובוא תהיה חגיגה והתקבצות בכל שנה כן כלומר זה עניינו של בית המקדש בית עבודה מקום לעבודת השם באמת מי שמחדד את העניין זה על פי השיטה הזאת זה הרב קוק בשוט משפט כהן הוא כותב אומנם המצווה היא לבנות הבית כדי להקריב שם ולחוג הרגלים ואם אין בידינו להקריב כלל ודאי יש לומר שאין כאן מצווה שז זוהי צורת המצווה כלשון הרמב"ם בר שלכות הבחירה ובספר המצוות טוען הרב קוק חידוש עצום לא יצו שבאים ואומרים יש לכם רשות לבנות במקדש אבל קורבנות לא תוכלו לעשות שם אז אומר הרב קוק אז אין אין מצווה לבנות כי כל המצווה לבנות זה רק בשביל להיקריב קורבנות אם אין קורבנות אז אין מצווה לבנות מה >> הוא אומר שמה שאם בונים מקווים שיום אחד פעם >> אה בסדר אתה צודק אתה כבר נכנס לפרקטיקה ברור שאם יתנו אפשרות לבנות אנחנו נבנה מתוך תקווה שזה אבל תורה לא יצו שיש דבר כזה אז אני מסכים שזה שזה בלתי אפשרי אבל לא יצו כן נכון נכון וודאי אני לא אומר הלכה למעשה חלילה אבל זה מדגיש את את המשמעות הנוקבת של דברי הרמבם עניינו של המקדש זה הקורבנות וזה זה המהזה אפשר להסתפק במזבח מה צריך >> נכון אז טוב אפשר להגיד יש גם את העבודה בתוך ההיכל כן של הקטורת והמנורה וכם הפנים ויש קודשי קודשים פעם בשנה אפשר לדחוק. אני מסכים שזה דוחק ותכף אני אלך להראות מקורות לכיוון אחר. אז קודם כל באמת מי שבירור נוקט גישה אחרת זה הרמבן בפירושו לתורה בתחילת פרשת תרומה שמתחיל הציווי אל המשכן. ציווה תחילה על דבר המשכן שיהיה לו ביתו מקודש לשמו. כן? קודם כל המטרה היא לא להקריב קורבנות וכולי. שיהיה לו ביתו מקודש לשמו. ושם ידבר עם משה ויצווה את בני ישראל. והנה עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא אהרון. כמו שאמר ונועתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת על כן הקדים אהרון. עיקר החפץ זה לא הקורבנות ולא עליה לרגל אלא מנוחת השכינה כביכול. ואיפה מנוחת השכינה? ועל הארון. ודיברתי איתך מבין שני הכרובים. ולכן ולכן מתחיל עם הארון. כן. העניין לפי לפי הרמבן זה לא העבודות המעשיות של קורבנות ועלייה לרגל. נכון? כל זה חשוב. תכף נדבר חלילה שלא יהיה שמה זלזול בעבודות המעשיות. כן? אבל לא זה עיקר החפץ במשכן. עיקר החפץ במשכן זה עצם הנוכחות האלוקית והקשר בין בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. הקדוש ברוך הוא משרה את שכינתו במשכן. הוא מדבר שם עם משה עצם הקשר בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל. לפי זה ברור שהנפקמינה שהרב קוק הציג לא לא עומדת גם אם איזשהיא סיטואציה יש אפשרות לבנות מקדש בלי להקריב קורבנות אז מצווה לבנות מקדש כדי להשראת שכינה מצד עצמה עכשיו באמת מה שננסה להתבונן מי מלא לאן היכן הדברים נוטים המקורות א נוטים לכיוון של הרמבם או של הרמבן עכשיו צריך שיהיה ברור ברור ששני הדברים קיימים כל מי שקורא את התורה ואת החז"ל וכולי רואה מצד אחד ברור שיש הרבה עבודה של קורבנות ועלייה לרגל וכולי ומצד שני ברור שיש ביטויים של השראת שכינה במשכן במקדש שני הדברים קיימים השאלה פה באמת מה העיקר ומה המשני כן לפי הרמבם העיקר זה עבודה המעשית של הקורבנות ועליה לרגל ואז בזכות זה גם מתגלה הקדוש ברוך הוא במשכן לפי הרמבן זה הפוך עיקר העניין זה הקדוש ברוך הוא מתגלה במקדש במשכן ולכן שמה כמה מקריבים את הקורבנות ולשם עולים לרגל. כן. השאלה מה המרכז ומה המסביב. ואז לכאורה במבט ראשוני מישהו רוצה לצאת עכשיו מצב להשאר כאן ציבות 11 שלא יותר חציפורה למישהו. מי שרוצה מי שרוצה >> מי שרוצה לצאת יש עכשיו יציאה רק מי שלא יצא עכשיו איתנו עוד >> ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו >> אמן >> אז לכאורה בהסתכלות פשוטה הפשט נראה יותר כמו הרמבם שאנחנו מסתכלים גם בתורה שבכתב גם בתורה שבעל פה אנחנו רואים המון המון המון עיסוק וקורבנות ופרטי פרטים כן מי שלומד דף יומי עכשיו רואה את פרטי פרטים של מסכת זבחים וכולי ויש נכון מדי פעם פסוקים ומאמרי חז"ל שמדברים על השראת שכינה אבל זה בכלל לא בפרופורציה כן מבחינה כמותית אתה כמה עיסוק יש בפרטי פרטים של הקורבנות וכמה א ביטויים יש של השראת שכינה לכואה באמת ה ה התפיסה הראייה הפשוטה היא נותן לרמב"ם ולא לרמב"ם ואני חושב שאם נתפוס סתם יהודי בן תורה אנישאל אותו בשביל מה עניינו של בית המקדש יגיד ככה הפסטות בשביל הקורבנות זה כאילו התפיסה הפשוטה אבל אני דעתי באמת שמתבוננים יותר לעומק אז זה נראה לא ככה אלא באמת יש א ראיות חזקות לאניות דעתי לכיוון של הרמבן קודם כל באמת ביסוד של מצוות המקדש והמשכן כן בתחילת פרשת תרומה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם זאת המטרה כן ולא ועשו למקדש ויעבדוני בקורבנות אלא עשו למקדש ושכנתי בתוכם זאת המטרה של ה של ה של המשכן ושל המקדש עכשיו באמת נתבונן בשמות הרבה פעמים שם של דבר הוא מבטא את המהות שלו אז משכן זה מלשון שכינה הקדוש ברוך הוא שוכן בו כביכול מקדש שוב מקום מקודש מקום שהופעת הקדושה כן ויש את הביטוי של א מופיע בכמה מקומות כמו למשל ב תחילת פרשת פקודי אל פקודי המשכן משכן העדות כן לפעמים כתוב סתם משכן ופה כתוב משכן העדות מה זה משכן העדות כן אז א אז באמת משכן העדות בפשטות זה המשכן של העדות מה זה העדות אומרס העדות זה לוחות הברית כן הלוחות הברית זה העדות לגילוי האלוקי למעמד הר סיני הלוחות הברית הם העדות הם ה הדבר שנשאר לדורות מההתגלות האלוקית במעמד הר סיני וכן ואנחנו וממילא המשכן העדות פירושו המקום שבו שוכנת העדות של ההתגלות האלוקית עכשיו באמת תראו את ההקשר כן פרשת תרומה בסוף פרשת משפטים ויאמר השם אל משה עלה אלי יער ויהיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה ויבוא משה בתוך העניו ויעל להר וכולי ואז וידבר השם משה לאמור דבר ישראל בקו תרומה וכולי ויש פרשת המשכן שוב יש דיונים על פי על פי מדרשים שונים האם זה כפשוטו כסדר או אין מוקדם מוחר בתורה אבל פי סדרהם הפשוט של הדברים משה רבנו עולה לקבל את הלוחות ואז הוא גם מצטווע על המשכן כן כ ואז מה מה נאמר ועשו אהרון נצי שיטים וכולי ונתת אל אהרון את העדות אשר אתן אליך כן ולכן זה משכן העדות כלומר עניינו של ישובה זה השם משכן העדות הוא מבטל זה עניינו להשקין את את ה את ה את המציאות הפיזית של התגלות מעמד הר סיני שזה לוחות הברית. עוד שם שרווח מאוד בתורה א למשכן זה אוהל מועד. כן. מה זה אוהל מועד? אז זה באמת מלשון תראו את ה כן פסוק כב ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים וכולי. כן. ה עכשיו כלומר אוהל מועד הכוונה המקום שבו אני מתוועד איתך. המקום שבו אני נפגש איתך, המקום שבו אני מדבר איתך. הביטוי המאוד ברור לזה שיש לנו עוד אוהל מועד. כלומר, בעצם יש אוהל מועד אחרי הקמת המשכן הזה אוהל מועד וכל הזמן זה אוהל מועד. אבל יש את השלב שבין לבין בין כאשר משה יורד אחרי חטא העגל וכל התסבוך של כן סוף פרשת כיטיסה של ההתמודדות של התיקון של חטא העגל. ואז משה גם כן מקים אוהל מועד. כן ומשה קח את האוהל ונתה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אוהל מועד והיה הכל מבקש השם יצא אל אוהל מועד אשר מחוץ למחנה עכשיו שמה האוהל מועד הזה אין שם קורבנות לא מזבח החיצון ולא מזבח פנימי ושום דבר המשכן עוד לא היו הוא קם המשכן יוקם רק אחרי זה אוהל מועד שם זה מחוץ למחנה בכלל זה לא המשכן שהוא במרכז המחנה אלא מה מה זה זה המקום שבו משה רבנו מקבל את הגילוי האלוקי כן ויעקבו משהו אלה ירד עמוד דענן ועמד פתח האול ודיבר עם משה ושם הוא גם מלמד תורה לעם כל מבקש השם מוזמן לשמוע את דבר השם מפי משה כלומר אוהל מועד פירושו המקום שבו הקדוש ברוך הוא מתוועד עם משה ומדבר איתו אין שם קורבנות אין שם שום דבר אחרי זה שהוא קם המשכן אז אוהל מועד עובר למשכן משמש הוא עכשיו האוהל מועד שם הקדוש ברוך הוא מדבר עם משה ושם גם יש את הקורבנות שנייה רגע מה שאומר לנו שוב שהביטוי אוהל מועד הוא מציין את דיבור ולא את הקורבנות וזה שהתורה קוראת למשכן אוהל מועד כי זה עניינו הדיבור כן >> אה זה עוד א זה בשלב של שבירת הלוחות כן אחרי זה כשהוא יורד עם הלוחות השניים אז באמת לא כתוב במפורש איפה שמו אותם בין כל הזמן שבנו את המשכן לכאורה זה גם כן שם אבל לא כתוב במפורש לביתי >> ארון עץ >> ארון עץ אבל איפה היה ארון הזה מונח נכון זה לא כתוב א >> מה זה שוב לא כתוב במפורש אנחנו לא יכולים אני פחות לא יכול לדעת עכשיו כלומר תשימו לב שכל השמות שהתורה נותנת למשכן הם כולם שמות שמבטאים את ה את ה את ההופעה האלוקית את ההתוועדות את העדות את השכינה את הקודש אין אף התורה לא נוקטת משום מקום למשכן בשם של בית עבודה או משהו כזה כדוגמת הרמב"ם כן כי לא זה עיקר עניינו עכשיו באמת נסתכל באמת היחס שבין הקמת המשכן לבין הקרבת הקורבנות סוף ספר שמות כן בונים זוכים כן סוף סוף לבנות את המשכן ואז מה קורה ויכסע ענן את אוהל מועד וכבוד השם מלא את המשכן ולא יכול משה לבוא אלה מועד כי שחן עליו וענן וכבוד השם מלא את המשכן ובעלות תענן מעל המשכן ניסו בני ישראל בכל משיהם ואם לא יהיה על ענן ולא יסו עד יום יעלותו כי ענן השם על המשכן יומם ויש יהיה ליל לבני כל בית ישראל בכל משיהם נגמר הספר חזק חזק ונתחזק כן בעצם אתה קורא ספר שמות בנינו משכן כן בני ישראל טחו עם כל הפירוץ של תרומת תצווה והקל פקודי בנינו בנינו בנינו משכן ומה קורה אי אפשר להיכנס זהו ומה מה הענן שוכן על המשכן אי אפשר להיכנס ומה יקרה עכשיו הענן יעלה והניסע והענן יחזור ונחנה זהו המשכן לא נכנסים אליו כן, עכשיו ברור שתכף יכנסו אליו, אבל זה רק מבטא שעניינו של המשכן זה לא הבית שבו אנחנו נכנסים ועובדים, נכון? אנחנו נכנסים ועובדים, אבל לא זה מהותו. מהותו של המשכן זה השראת השכינה. ולכן כשנבנה המשכן, קודם כל שורר הענן ואי אפשר להיכנס. קודם כל תדעו שזה בית אלוקים, שזה השרת השכינה. אחרי זה מה קורה אחרי זה? ויקרא אל משה. הקדוש ברוך הוא קורא למשה, מזמין אותו להיכנס. אה טוב אז עכשיו אפשר להיכנס אבל זה זה כבר שלב ב' ואז מופיעים כל הציוויים של הקורבנות של פרשת ויקראצה וכולי כן וזה גם כן תשימו לב בעצם האם העניינו של המשכן זה הקורבנות היה צריך להיות הפוך קודם כל שיהיה מצווה להקריב עולם מנחה שלמים וכולי ואז נו ואיפה תקריב אותם אז תבנו משכן ושם תקריבו אותם אבל זה לא עובד ככה אין בספר שמות יש מצווה להקים משכן כן בלי קורבנות לא מוזכר קורבנות רק אחרי שהמשכן נבנה עכשיו הקדוש ברוך הוא קורא למשה ומספר לו שיש קורבנות >> קורבן התמיד נגיע לזה ישאר כוח חשוב מאוד נגיע על זה בהמשך של חנוכת >> מה זה נכון וקורבן טוב קורבנות המילואים זה חנוכת המשכן זה כאילו איך איך איך איך איך לקדש את המשכן ואת הבת הכהנים אני מסכים אני מסכים שם החנו זה קורבנות לשם החנוכה ולא חנוכה לשם הקורבנות >> כן כן בדיוק גם את המנורה במזבח הזה של 42 >> כן מופיע ונתת עליכם פנים אני מסכים לא זה לא טוטלי אבל עדיין עיקר הציווי הקורבנות הוא רק אחר כך וזה מתאים למבנה של הרמבן יש משכן יש השרת שכינה ואז סביב זה באים הקורבנות לא שיש קורבנות בשבילם מקימים משכן אלא יש משכן וסביב זה הם מופיעים הקורבנות עכשיו א אני רוצה רגע לעצור ובאמת להסביר יותר את ה את המבנה ש שאני מבין בדעת הרמבן שלא יהיה טעות חלילה אני לא בא לזלזל בעניינם של הקורבנות כן ובטח שאני לא בא לתמוך ברעיונות של להגיד מקדש בלי קורבנות חס ושלום אלא אני באמת השאלה היא מה הוא המוקד ומה הוא המשנה המשני כן אני אתן אולי באמת שתי המחשות המחשה אחת ככה אה פשוטה אולי אבל אני חושב שהיא תמחיש יפה תשאלו ילד מה זה חתונה. אז מה הוא יגיד? יש חגיגה גדולה, יש תזמורת, כל המשפחה מגיעה, אוכלים אוכל טוב, רוקדים. כן. דבר אחד הוא לא שם לב שיש היום גם איזה בחור ובחורה ש שעושים מזה טקס משונה. כן. זה כאילו מבחינה. עכשיו עכשיו האדם המבוגר אומר מה זה חתונה? זה קריטת ברית בין איש ואישה. כן? והוא משום מה לא יסגיר את כל האוכל והריקודים וכל הדברים האלה. כן? מי צודק? ברור שבמהות המבוגר צודק. ולמה הילד אומר אחרת? כי הוא רואה את כל התרחשות שמסביב. הוא מפספס את הוא לא מבין את המהות הפנימית. כלומר, בעצם היחס בין המקדש לבין הקורבנות הוא כמו יחס בין החופה לבין הכל אירוע של החתונה. ברור שעיקר עניינה של החתונה זה החופה. כן ושהקריטת ברית. ואפשר בשעת הדחק לעשות את זה בלי אוכל, בלי מוזיקה, בלי ריקודים. עדיין עצם קריטת הברית הולכים לרבנות, קורדים ברית. זה כבר זה העיקר. אבל ברור לכולנו שכזה אירוע גדול וחשוב אי אפשר לעשות סתם ככה. ברור שאנחנו נעשה לכבוד זה אירוע גדול ש של מוזיקה וריקודים ומוצאים רביבות שקלים וכולי וכולי. כן זה עכשיו ברור שזה חשוב אבל כל האירוע הגדול מסביב הוא חשוב כביטוי למה שמתרחש כיוון שיש פה דבר כל כך המהות פה כל כך גדולה ומסוכחת יש פה בית יהודי חדש שנבנה אז לכבוד זה עושים את כל החגיגה מסביב וזה כן עם כל ההבדלים מתבקשים היחס בין המקדש לבין ה לבין הקורבנות אנחנו זוכים להשראת שכינה בתוכנו לכבוד זה עושים את כל הקורבנות מסביב הם חשובים אבל הם חשוב שובים כדי לבטא את השראת השכינה. אם בן אדם, נחזור למשל, בן אדם בא לחתונה, אוכל והולך והוא לא שמח עם החתן והכלה, אז פספסת, נשארת במעגל החיצון ולא הבנת את המהות. אותו דבר להבדיל גם פה אם בן אדם בא מקריב קורבנות ולא מבין לפני מי אתה עומד, מה זה העניין פה של הזה, אז פספסת את את הנקודה. נראה נגד הרבה. מה? >> מה זה? אני חושב שזה קשור זה כבר מתרחב למעגנים נוספים אני חושב שזה קשור לתפיסה הפילוסופית של הרמבם שלפי באמת השראת שכינה במקום מסוים זה זה חידוש שהוא לא פשוט כן זה כאילו בעצם אלוקים הוא אינסופי הוא שורב בכל מקום וכולי משרינתו מסוים הארץ כדי לאפשר לנו לעבוד אותו ולכן מטרה של הכל זה לעבודה >> אולי אני חושב ש בשוב אם אני קשר למורה נבוכים אז אני חושב שזה קצת אח אבל באמת שאלה שאלה טובה שאלה טובה א אני מסכים עכשיו אני אתן המחשה א אה א מסוג אחר פעם לפני שנים ישבתי באיזה תחנת אוטובוס כמה ימים לפני פסח חיכיתי לאוטובוס והחזקתי משנה ברורה הלכות פסח ואז הברכו לידי שני שני בחורים ככה חילונים ככה מלבוש של הצופים ואומרים אה איזה יופי אנחנו מדריכים בצופים אנחנו צריכים לעשות פעולה על פסח אנחנו רואים שיש לך ספר בנייני ני פסח בוא תלמד אותנו משהו ופתאום חשבתי כל המשנה מורה הלכות פסח אתה כמעט לא תמצא אזכור של יציאת מצרים כן תמצא עגלת כלים וביאור חמץ וכולי וכולי לא תמצא כמעט איזכור של יציאת מצרים מסכת פסחים טור בית יוסף הלכות פסח ש משם הוא עכשיו האם יעלה על הדעת שזה לא העיקר ברור שהעיקר הוא זכי יציאת מצרים ברור שכולנו מנקים את הבית ומגילים כלים ועופים מצות והכל כדי להזכיר את יצי יציאת מצרים אבל ההתרחשות המעשית היא כל כך מתפרטת אז חלילה אני לא חושב במישהו שהוא שהוא רק מגיל כלים ושוכח את יציאת מצרים ברוך השם אי אפשר לשכוח ליל הסדר לא נותן לנו לשכוח כן א >> מצה זו שאנו על שום >> כן בדיוק אבל אני רק מראה שיכול להיות יחס שאתה אומר כל כך הרבה פרטים מעשיים נכון כל כך הרבה פרטים מעשיים שכולם באים כדי להזכיר יש פה דבר כל כך חשוב וגדול של הקדוש ברוך הוא הוציא את המצרים ובחר בנו מכל כל העמים בשביל זה יש את כל הפרטים אז ודאי תעשה את כל הפרטים עשיים בדקדוק רב אבל חלילה אל תשכח מה המהות שהם באים לבטא >> גם הרון כתב לעשות בית להשם >> מה זה >> הרב כתב לעשות בית להשם >> אני שומע אבל מה זה אני שומע אתה אתה בא ואומר שאולי הקצנתי את את פער בין הרמבם לרמבן אולי אז אז אז אז אז אז לא חלילה נגיד בשם הרמבם נגיד סתם תפיסה שאני חושב קיימת תשאל יהודי ברחוב תעשה עושה סקר כמה מה מה זה בית המקדש הרבה יגידו לך בבית בית קורבנות נכון אז א אז א אז אה זה עכשיו כלומר כ הייסום המעשי של הקורבנות וזה הוא לא סותר חלילה את המהות רק הוא צריך לבטא את המהות הוא יכול היא יכולה להיות סתירה באמת זה מנותק אבל אם זה מחובר אין אין סתירה עכשיו באמת נחזור ונסתכל על עוד ככה דברים במקדש שמתקשרים לעניין הזה קודם כל הסידור של הכלים במקדש. העבודה הגדולה של הקורבנות היא נעשת בחוץ. כן? לא במקדש עצמו. >> או אתה צודק שפרקטית אי אפשר לעשות את זה בתוך המקדש. אבל אם עיקר העניין זה הקורבנות אז היה צריך לבנות את המקדש בתור חצר ולא בתור בית כדי ש כדי שהעבודה תהיה במרכז. לא. העבודה היא בחוץ ותכף נראה את זה יותר מדויק. נכנסים פנימה, יש עבודות, אבל באמת עבודות שהם עדינות יותר ופחות שגרתיות, כן? הקטורת פעמיים ביום, הנרות א א הלחם הפנים פעם בשבוע, אתה נכנס עוד יותר פנימה, זה כבר פעם בשנה בכלל. זה רק ביום כיפור. כלומר, בעצם התורה מסדרת את העבודה שככל שאתה מתקרב אתה מצמצם את העבודה ואתה עומד מול ההשרת שכינה א מצד מצד עצמה. כן? עכשיו והתורה גם מזהירה לא לשבש את זה. תראו בשמות פרק ל כאשר מדובר על פרשת תצווה כאשר מדובר על מזבח זהב לא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה ונסך לא תזכרו עליו. כלומר אל תחשוב שמזבח הזהב אה יש לי מזבח בחוץ ומזבח בפנים בוא נקריב קורבנות על מזבח בפנים. לא מזבח הזהב אל תעלו עליו עולה ומנחה אל תעשו אותו ליותר ממה שהעבודה של הקטורת שיש בו וחיפרנו ראו קרנותיו אחת בשנה וכולי כן >> בנצח לא תסכו עליו אין בעיה לעשות בתוך כן נכון כן נכון אתה צודק עכשיו >> כל הקורבנות שבוטח >> או זה בדיוק הפסוקים הבאים כיוונתי לדעתך תראו באמת מהחלות >> כן בדיוק כן אז תראו באמת את ה מה זה צורה אין קורב כן אבל באמת תראו התורה מדגישה את העניין הזה גם קורבנות שמחוץ גם קורבנות שבפנים תסתכלו שמות פרק מ והבאתה את השולחן והרכתה את ערכו לא כתוב איפה הוא כן הוא בתוך היכה לא כתוב בצפון לא כתוב והבתה את המנורה ועליתה נרותיה גם כן הוא אמור להיות בדרום פה זה לא כתוב ונתתה את מזבח הזהב לקטורת לפני ארון העדות על מזבח הזהב התורה אומרת לא סתם תשים אותו תשים אותו לפני ארון העדות תזכור לפני מי אתה עובד כן, תזכור לפני לפני ההתגלות של בארון העדות ואחרי זה ונתת מזבח העולה לפני פתח משכן נוהל מועד. כלומר, דווקא על המזבחות התורה מדגישה אל תתמקד בהם, כלומר תשים אותם לקראת האפנים, לקראת הארון, לקראת הפתח אוהל מועד. עכשיו באמת וככה בהמון פסוקים כן, כמו שהזכרת ויקרא למשל, ושחט את בן הבקר לפני השם והקריבו בני אהרון הכהנים את הדם וזרקו את אדם על מזבח סביב. אשר פתח אוהל מד כלומר איזה מזבח שני מזבחות המזבח החיצון הזה הוא נקרא מזבח אשר פתח אוהל מועד המזבח לא נמצא בפתח הוא נמצא כמה מטרים לפני הפתח לא אבל התורה לא אומרת המזבח שבחצר אלא המזבח שהוא פתח אוהל מועד היא קביאת מקום שהמזבח המזבח לא עניינו זה לא איפה הוא נמצא אלא לפני מה הוא נמצא כל עניינו של המזבח להיות לפני פתח או מועד אותו דבר ה העבודה עצמה ושחטת את הפר לפני השם פתח אוהל מועד שוב לא ושחטת בחצרו אוהל מועד אלא שחט אותו פתח אוהל מועד זה משהדן לפני מי אתה עובד כל זמן שאתה עובד תתכוונן פנימה אתה עושה את העבודה תזכור לשם לשם לשם מה היא מכוונת היא מכוונת א א פנימה ובאמת בפרשת התמיד שהזכירו קודם אז זה מודגש בצורה מאוד מאוד ברורה כן באמת הקורבן הבולט שכן מופיע בספר שמות זה קורבן התמיד על זה אפשר לעשות שיעור נפרד על ייחודו של קורבן התמיד מבין כל ה כל הקורבנות בכל אופן וזה אשר תעשה על המזבח כבסים שנה שניים תמיד את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בן ה-40 וכולי עולה תמיד לדורותיכם פתח ול מועד לפני השם אשר יועד לכם שמה לדבר אליך שם ארבע פעמים כן התורה מדגישה עולה תמיד פתח אוהל מועד לפני השם אשרד לכם שמה לדבר אליך שמה זה הכל בגלל שיש דיבור בגלל שיש שם את הפנים לכן תקריב את עולת התמיד בחוץ ונועתי שמה לבני ישראל קדש בכבודי וקידשתי תועל מאוד וכולי ושכנתי בתוך בני ישראל התורה מדגישה הקורבן התמיד ששוב הוא הקורבן המרכזי התורה מדגישה שהוא בזכות הדיבור בזכות ההתגלות בזכות השכינה השכינה שהקדוש ברוך הוא שוכן בתוכנו בשביל זה מכוון קורבן התמיד וגם על מזבח הזהב כן בפרק ל ועשיתי עשית מזבח מקטר קטורת עצי שיטים תעשה אותו ונתת אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות לפני הכפורת אשר על העדות אשר יבעד לך שמה שהתורה מדגישה שהמזבחות והעקרבת התמיד הם לפני הדיבור האלוקי עכשיו באמת טוב זמננו קצר אני ככה בפרשת נשוא אנחנו מכירים את כל קורבנות הנשיאים כן של 80 וכמה פסוקים של קורבנות הנשיאים כן ואז מה מה הסיומת של קורבנות הנשיאים כן ובבוא משה אלוהל מועד לדבר איתו וישמע את הכל מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות בין שני הכרובים כן כלומר בעצם ה כל הקורבנות הללו הם לקראת הדיבור ש שמתרחש א אחרי זה ובעצם פרשת הנשיאים נמצאת בין שני דיבורים יש בסוף את הדיבור של משה שהקדוש ברוך הוא מתגלה אל משה אבל יש בהתחלה את ברכת כהנים כן ועכשיו כאן כל מיני נושאים הם מוסגרות בין שני הדיבורים הללו. כלומר, יש פה שני סוגים של דיבור, כי עד עכשיו דיברנו על הדיבור שהקדוש ברוך הוא מתגלה אל משה. זה דיבור שהוא באמת קיים רק בזמן הנבואה, נבואת משה רבנו, אולי גם נביאים אחרים. יש את ירושלמי שיונה שאב רוח הקודש נוכחות במקדש ושמחת את השואבה. נראה יש את שמואל ש אני מקווה שנגיע אליו בהמשך. כן. אבל כשאין נבואה כבר אין התגלות כזאת של דיבור אלוקי במובן הזה. אבל עדיין יש דיבור אלוקי. למה? כי מה זה ברכת כהנים? הקדוש ברוך הוא שולח שליחים להעביר לנו את הברכה. כן? הכהנים בעצם הם לא מברכים, הם רק ושמו את שמי עלי בני ישראל. הם מעבירים את הברכה האלוקית. כן? ובעצם תמיד קיים דיבור אלוקי במקדש. או דיבור של נבואה או דיבור של ברכת כהנים שיורד דרך פיהם של של הכהנים. והאמירה היא שכן הקורבנות הם עטופים בדיבור הכהנים >> הכהנים >> לא לא זה לא זה לא אבל מיד מיד תראו באמת את ההבדלים נכון יש ברכת כהנים גם מחוץ אבל כמו שגם שמענו זכינו לשמוע את הברכת כהנים אז תראו את המשנה בתמיד כן אומרים ברכו את העם ברכה אחת אלה שבמדינה אומרים אומרים אותה שלוש ברכות במקדש ברכה אחת במקדש אומרים את השם ככתבו במדינה כחינו במדינה נושאים כיתו יש הבדלים בין ברכת כהנים ברכת כהנים המקדש היא בדרגה אחרת מאשר בחול הזה כמה רק בסוף >> כן בדיוק >> בדיוק בגלל זה שזה ברכה אחת >> אה למכיים לא בהזרה >> כן אבל אחד מהשיף רק אחד >> כן כן נכון כן שם מפורש שעוד לא זכינו עכשיו בכל אופן אבל תשימו לב חוץ מזה שברכת הכהן שברכת הכהנים במקדש היא בדרגה אחרת מאשר בגבולין יש פה זה שהברכת כהנים מופיעה בתוך התמיד באמצע התמיד כן סליחה זה פה זה אחרי התמיד סליחה אחרי סליחה סליחה טעיתי תאיתי זה מיד אחרי התמיד תכף נדבר על מה שקורה באמצע התמיד אבל מיד אחרי התמיד כלומר חז"ל דאגו שבאמת הקשר הזה לא ינתק קורבן התמיד צריך להיות מחובר עם הדיבור אין לנו את נבואת משה רבנו אבל יש לנו את ברכת כהנים ולכן בהמשך לקורבן התמיד מופיע מופיעה הברכה כמה זמן נודש יש לנו כ >> א >> אה בסדר עכשיו תראו באמת ב בנביאים כן עד עכשיו הבאנו בעיקר פסוקים מהתורה כן >> מילה אני רוצה שנייה אחת להגיד קצת הסתכלות אחרת על שיטת הרמבם >> אני חושב שגם היא קשורה לכל הראיות רואות אם באמת זהשה עליו הרב הביא דוגמה מחתונה הביא דוגמה מבית כנסת >> כן >> בבית כנסת באים להתפלל ישרון קודש בחזית השליח ציבור יורד לפני התיבה עומד מול מה קונים את הבית כנסת שיהיה לו מקום איפה לשים את הספרי תורה או בשביל שיהיה לנו איפה להתפלל? >> שיהיה לנו איפה להתפלל? >> אמר לכולם שזה בעצם דומה שיטת הרמב"ם. נכון נכון >> למרות שאנחנו באים להתפלל אבל בשביל זה בשביל שנוכל להתפלל בצורה טובה וזה אנחנו בונים מקום לא ארון ומביאים לשם את את ספרי התורה ומתפללים מול הארון וזה כדי ליצור איזשהיא נוכחות של שכינה ותחושה של נוכחות של שכינה תמידית וזה זה לא אומר זה לא מחייב עדיין שהמטרה של כל בית הכנסת שיהיה מקום לארון אם יש מקומות אולי שיש בית כנסת שלא מתפללים בו >> העיקר שיהיה בעיר בית כנסת אולי זה נחמד אבל זה לא מטר >> אני אני מבין אבל באמת מה שאני מה שאני מנסה להראות בכל הפסוקים שלא שבית המקדש זה אחרת זה אתה רק מסביר לנו מה מה יכול להיות ההיגיון של הרמבם >> הראיות האלה הם הם כשמודים את זה ככה זה לא באמת של כמו שהרב אמר תזמורת זה הכולחן עצמו החורבן זה הפולחן עצמו זאת אומרת אני מסכים אבל אתה רואה שבאמת שוב אני אחזור על הראיותם חדש אתה רואה שהתורה מדגישה כל הזמן את השכינה וגם מעל העבודה היא אומרת שזה צריך להיות מולה מקישים שהשיח הציבור יורד לפני התיבה וקונים את זה בזה הגימה של של הקריאה בתורה היא במרכז והכל זה אבל זה עוצרים יוצרים את החורה אומר הרמבם אנחנו צריכים לעבוד לשם אז אנחנו נביא לפה ארון עם שכינה והשכינה תהיה בארון ונבנה בית שבו הוא נמצא שבוא שוכן השם כן אישה לעבוד אותו שם >> אני שומע אבל אני חושב שבמת הפשטי הפסוקים פה באמת הולכים לזה עכשיו אני רק נקודה סליחה שהנקודה שבאמת רציתי לומר קודם פספסתי זה שהפסוקים הללו של העולה תמיד לדור אותוכ פתח אוהל מועד לפני השם וזה הם פסוקים מעטים שוב אז כמו שהבאתי את המשל המשנה בורה כן אז זה לא קושיה כן >> אומר הזוהר אומר שהסד של הקורבנות זה כמו הקרבה של אישה ובעלה כלומר החיוון שביננו לבין הקדוש ברוך הוא >> עכשיו לבנות מקדש בלי קורבנות זה כמו שיש חתונה אבל הם מעולם לא מתייחדים האיש והאישה כלומר אתה יש אישה זה חשוב מאוד אבל צריך שגם יהיה אתורים מקדש קודם כל שיהיה מקדש זה חשוב שיהיה שומר אני שומע אתה מעצים לנו אני מקבל את המשל אתה מעצים לנו שזה לא שזה שזה משהו לגמרי לא שולי מצד שני מה קורה בחתונה האם מתחתנים כדי בשביל הקרבה או יש חתונה ולכן יש קרבה גם אפשר לשאול את השאלה אבל בסדר ישר כוח עכשיו א תראו אני עובר לנביאים כן שדוד המלך בקניין של קידושים יש פה אחונים מה נע בכושים אחד אח אחד אחד הסברים שה >> הייש >> כן אבל טוב אני חולק על זה אבל בסדר לא ניכנס לסוגיה בקידושין >> א אז א תראו דוד המלך רוצה א חושב לבנות את בית המקדש וי כי ישב המלך בביתו והשם מניח לו מסביב מכלב ויאמר המלך נתן הנביא ראננוכי יושב בבית ארזים ואהרון האלוקים יושב בתוך העירייה כן ואז וכולי ואז בסוף כן הקדוש ברוך הוא מתגלה לנתן ואומר לך ואמרת הבדיל דוד כמר השם אתה תבנה לי בית לשבטי אנחנו רואים הרי עבודת הקורבנות התקיימה היה במה גדולה בגבעון היה מזבח היה מנורה היה לחם פנים הכל התנהל כסדר אבל אומר לו אבל אה ארון האלוקים יושב בתוך העירייה וא אומר לו אתה תבנה לי בית לשבטי שוב המגם במניינים בחניות בכל מיני מקומות זה היה בית כנסת מרכזי שבו באים להתפלל. >> מה זה? טוב, אני שומע. אה אה אה עכשיו אה תראו בזה אחרי כן בהקשר של חטא דוד ובת שבע כאשר אותו ילד שנולד לבת שבע מת ויקום דוד מארץ ויחץ ויסוך ויסך ויחלב סמלותיו ויבוא בית השם וישתחו. כן. מה זה בית השם? לאן הוא הלך? אה למקום אהרון. שוב, באותה תקופה אהרון יושב בירושלים והבמה הגדולה בגעון. איפה זה בית השם? לא איפה שהמזבח והמנורה והלחם הפנים. בית השם זה איפה שאהרון כן זה זה בית השם כן ו כאשר באמת דוד בוחר את מקום מקדש בדברי הימים ויבין שם דוד מזבח להשם כן כאשר כאשר א א שם את הגילוי של המלאך עם המגפה וכולי ון שם דוד מזבח להשם ויעלות וושלמים ויקרא אל השם ויענהו ואש מן השמיים מנ מזבח העולה בעת ההי בראות דוד כי ענהו השם בגור נורנן אבוסי ויזבח שם ויאמר דוד זהו את השם האלוקים וזה מזבח לעולה לישראל. כלומר, בעצם ה דוד מתי הוא הוא בנה שם מזבח, כן כדי לעצור את המגפה. אז זה עדיין לא אומר שזה יהיה זה מקום עבודה. זה עוד לא אומר שזה יהיה בית המקדש הקבוע. כשהוא רואה שהקדוש ברוך הוא מתגלה שם, הקדוש ברוך הוא ויענהו באש מן השמיים, אומר אה אם ככה, אם יש פה התגלות אז זה יהיה המקום הקבוע. ומה זה המקום הקבוע? ו דוד זהו בית השם אלוקים וזה המזבח לעולה לישראל כן זה בית השם ואז עם ישראל מקריב פה את את העולות כן שוב אנחנו רואים את השילוב של הדברים אבל את ההדרגה יש בית השם שגילוי השכינה ויש את המזבח לעולה לישראל ואז באמת כאשר שלמה בונה את המקדש חוזר אותו תיאור שראינו בסוף ספר שמות ויביאו הכהנים את ארון ברית השם אל מקומו אל דביר הבית אל קודש הקודשים תחת את כנפי הכרובים וי בצת הכהנים מן הקודש והענן מלא את בית השם ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרט מפני הענן כי מלא כבוד השם את בית השם פה זה עוד יותר מודגש כן אי אפשר להיכנס מי לא יכול להיכנס הכהנים לא יכולים לעבוד כימלא כמלא כמלא כבוד השם את בית השם לכאורה אז מה המטרה המטרה הייתה שנעבוד אי אפשר לעבוד לא המטרה קודם כל שתשרי שכינה אחרי זה הקדוש ברוך הוא גם יאפשר לנו להיכנס ולעבוד ואז זה כן תראו את הדברים של שלמה יש לו תפילה ארוכה ואז הוא אומר ובנה הבית לשם אלו השם אלוקי ישראל ואשים שם מקום לארון אשר שם ברית השם אשר קראת עם אבותינו שוב מה עניינו הוא לא אומר בניתי בית כדי להקריב קורבנות בניתי בית לשם השם ואשים שם מקום לארון וכולי ואז באמת הוא אומר כמיוט שזה עלול לישמ טוב כן כביכול הגשמה של הקדוש ברוך הוא אומר כאמנם יושב אלוקים על הארץ הנה השמיים שמעשמיים לא יכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי שוב כיוון רואים שהמוקד של הבית זה השראת השכינה וזה עניינה. רואים עוד דבר גם בישעיהו, גם ביחזקאל רואים שאנשים מגיעים בשבת אל בית המקדש מדי חודש וחודש שבת בשבתו. ביחזקאל יש שבשבת מגיעים. עכשיו תשימו לב בשבת לא מקריבים קורבנות יחיד. כן אין לבן אדם יחיד כן תמיד מוסף מקריבים אבל לא מקריבים קורבנות יחיד. אז מה אנשים מגיעים בשבת לבית המקדש? כן כי אנשים באים לבית מקדש לא לו דווקא להקריב קורבנות יבוא כל בשר להשתחבות לפני כן חודש ושבת על הרגל שחייב דפיל רבו ברגל שאמר הבעלה של האישה ש לא חודש ולא שמעת מכאן שקר אז שתובות >> שמע שמע זהו פה ביחזקאל כבר ממש אי אפשר יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום שבת יפתח זה כבר זה אגב את יש סו אנחנו קוראים בשבת ראש חודש יש כנראה שלא לפי הפרשנות שלך. כן. א >> שלי אני את הגמרא >> כן לא אבל דיברה על פסוק אחר. לא על הפסוק הזה. כן. עכשיו א אה ואז אנחנו מגיעים למימד נוסף. כלומר בעצם דיברנו על עבודת הקורבנות ומצד אחד והתגלות האלוקית שמופיעה או ממש בנבואה או בברכת כהנים. אבל יש עוד ממד של קשר שמופיע וזה הנושא של התפילה. ופה באמת שלמה כאשר הוא בא לדבר על יהודו של הבית הוא מדבר בצורה מאוד מובקת יכולתי להביא את כל הפרק אבל זה ארוך מדי כן על התפילה והתפילה והתפילה זה עניינו של הבית כן שמה זה >> אין שמה בכלל קורבנות >> אין שב בכלל לא מוזכרים קורבנות ש פה זה ממש מובק כלומר בעצם זה מבטא שוב איך הני >> חושב שזה לא עיקר עניין אז הרמבם מזכיר קורבנות אבל זה לא קורבנות העניין זה הפולחן השאלה היא אם מטר הפולחן פולחן יכול להיות קורבנות יכול להיות בתפילה יכול להיות בכונ למה איש תחפיה? הרמב"ם הוא מזכיר את הקורבנות כי הוא באמת צריך לבול אבל הרמב"ם לא אומר לא נכון זה לא קורבנות זה השתחלה מטרה היא השכינה ובגלל זה >> אני שומע אבל עדיין זה נותן לנו כמה אם באמת זה ככה אתה אומר התפילה זה סוג של קורבן אז קצת פלי שלמה למה הוא מזכיר רק את התפילה ולא את הקורבן אבל לפי דברי לא הקורבן זה העבודה והתפילה זה כבר הקשר הישירן לרמבן >> אז בסדר אני אומר הבאתי אתם שהמ של >> קודם כל לפי לפי הרב קוק זה כן יש כן מחלוקת אין מה לעשות אבל אתה אומר בסדר בסדר נלמד זכות על הרמב"ם שלא כמו הרב קוק בסדר אין בעיה אני אני אומר הדיון שלי לא בין הרמב"ם לרמבן אלא בין תפיסה א' לתפיסה ב' לא לא נייחס אותה דווקא לרמב"ם כן אז אני אומר באופן מאוד ברור אומר מטרתו של הבית זה התפילה ששוב פה זה המפגש עם הקדוש ברוך הוא יש את הדיבור מלמעלה למטה שהקדוש ברוך הוא מדבר אל משה וגם כשאין נבואה אנחנו באים ומדברים מלמטה למעלה וזה וזה עניין נוש מקדש עכשיו שלמה לא שולל קורבנות מיד בסיום התפילה הזאת אז מתואר שזבח 22,000 בקר 22,000 צום 120 א000 אין לו בעיה עם קורבנות אבל עדיין מטרת המקדש היא התפילה ביב זה כל הקורבנות >> כן נכון אני מסכים אבל באמת הרמבם כמו ש שהוא אמר הוא כנראה תופס את התפילה יותר כס סוג של עבודה ואילו מה שאני חושב הדגש הכל כך חזק על התפילה בא לומר שיש פה את הקשר עם הקדוש ברוך הוא. טוב, אנחנו צריכים לסיים. אני אני אומר כמה דברים ככה בלי לראות את המקורות בפנים. דבר אחד, באמת נושא התפילה במקדש אז קודם כל יש טעות נפוצה שאני מקווה שהציבור פה לא טועה בה אבל בכל זאת אני אגיד אנשים יש להם איזה תפיסה כאילו תפילות כנגד תמידים א א תקנו זאת אומרת שבעצם בזמן המקדש לא התפללו רק הקריבו קורבנות אחרי במקדש אז במקום זה באו תפילות >> אז זה טעות גמורה ברור פשוט ולא נעריך שם מלא הוכחות ברור שזה מה זה כנגד זה לעומת כלומר כאשר מקריבים בבית המקדש תרמית של שחר אתה נמצא בבאר שבע בחיפה לא איפה שאתה נמצא תתפלל במקביל לזה מהירושלים >> אב גם בירושלים כמובן אבל אפילו אתה תתפלל במקביל לזה לא שהתפילות הם אחרי המקדש הפוך ה מי מתפילות כנגד תמידים תקנו מי אומר רשי אנשי כנסת הגדולה בתחילת בית שני כן ברור פשוט כמו שאנחנו רואים בשלמה יש תפילה במקדש זה מטרה מרכזית של המקדש כן אז אז אז אומר תפילות התפילות הם א א היו תפילות במק מקדש ויות כב חז"ל מתארים לנו גם שהיה את המעמדות שאנשים התפללו שחיד מוסף בכל במקומות אחרים בארץ וגם בבית המקדש עצמו ופה זה כבר באמצע עבודת התמיד דבר באמת תראו את זה את המשנה בתמיד הלכו תנו מחצי הכבשולמטה במערבו כלומר בעצם שוחטים את התמיד זורקים את דמו חותכים אותו לאיברים לוקחים אותם לאן למזבח לכח אותם להקטיר אותם שמים אותם על הכבש עוצרים והולכים לאשקת הגזית לקרוא את שמע להתפלל תפילה מקוצרת אבל עושים תפילה ואז חוזרים וממעלים את האיברים להקטרה באמצע עבודת התמיד סטופ תפילה כן כי חז"ל רצו באמת למנוע את הטעות הזאת שהיא טעות שעלולה לקרות ותכף נדבר איפה הקרת כנראה כן ולכן הם באו ואמרו הקורבן והתפילה צריכים להיות משולבים ביחד אל תנתק ביניהם לא יכול להיות עבודת השם אתה אומר ישגם מתרונות לזה שאנשים תרגלו לתפילה זה תראו באמת את הביטוי בברכות לב ואמר רבי עזר מיום שכב בית המקדש ננעלו שערי תפילה בניגון לתפיסה המטעת שרק בחובן המקדש נפתחו שערי תפילה לא ננהלו שערי תפילה כי עיקר התפילה זה במקדש עכשיו איפה באמת אנחנו מוצאים כנראה טעות בעניין הזה ובאמת את את הסכנה שבהפיצול אצל אלי ובניו כן שבאמת זה תקופה שהמשכן מגיע לסיבוב מגיע כן כן החופני פנחס מנצלים את הקורבנות לצרכם והכל שמה לא לא מתנהג כמו שצריך ואז אלי רואה את חנה עומדת וממלמלת משהו מול המשכן והוא לא מבין היא חושב שהיא שיכורה למה יש כל מיני פירושים אבל הפשט הוא הוא לא חשב שמשכן זה מקום להתפלל בו אם הייתה אומרת בקל אז הוא היה שומע שהיא מדברת אל השם אבל אם היא מדברת בשקט אז הוא לא יודע מה היא מדברת והוא לא מעלה את דעתו שהמשכן זה מקום לדבר המשכן זה לא מקום לדבר, זה להקריב קורבנות. אחרי זה, כשמואל נמצא שם, כן, ושומעים קול במשכן מדבר, אז מי אמור לדבר במשכן? הקדוש ברוך הוא. לא, גם אז אלי לא מבין את זה. כן. כאילו בעצם התפיסה היא שהמשכן הוא רק מקום קורבנות מנותק מהדיבור. מה? גם שמואל. אבל הוא ילד קטן. כן, בסדר. אבל הוא ילד קטן. אני לא מצפה ממנו. כן. עכשיו ה ה אולי הוא שמע לגדוילים אז הוא קיבל תפיסה מסוימת בכל אופן ה ובאמת החנה ושמואל מחזירים את הדיבור למשכן חנה את הדיבור מלמטה למעלה היא מתפללת ושמואל א בזכותו שורה ה השכינה והדיבור האלוקי הנבואה במשכן כן איך הפסוק ש ש ויוסף השם לראו בשילו כי נגלה השם אל שמואל בשילו בדבר השם בזכות שמואל יש את ההתגלות האלוקית טוב יש את פרשת אהרון אנחנו לא נתעכב עליה תסם בפסוק שכולם מכירים אבל אור דברנו מקבל ככה משמעות חדשה ואביותי ולר קודשי ושמחתי וב תפילתי אולותיהם וזבחיהם לרצון המזבחי כי ביתי בתפילה יקרה לכל העמים כאשר הבית הוא בית תפילה אז העולות והזבחים לרצון אם זה מנותק ולא מבינים את העניין של הזה אז העולות אה זה גם בבית שני >> שמה >> הניתוח הזה שחז"ל מתארים איך רצים בכבש כן בדיוק בדיוק ברוך הוא בכאשר זה בית תפילה אז הוא נותן בזבכם לרצון שלמה ויקחות שלמה להתפלל ותרדש מן השמיים ותאכל את העולם נכון נכון אז התפילה >> אה אז זה ממש מקביל לקש לתמיד וואי יפה יפה שהקטרת התמיד כאילו באמצע העבודת שמים את עשו שם את מה שחזל שמו את החלבים על המזב באח והתפללו ואז ירדה אש יפה מאוד איש פחש עם חנניה בסוף ממש ככה יפה שתמיד תחינת השחר >> כן אה כן ודאי ודאי נכון שהתפילות מסויבות >> אולי אפשר לומר א להרחיק את המחלוקת שברור גם הרמבם רואה בפסוקים שהתכלית של כל המקדש זה השרת שכינה ואבל מה זה אומר לי העבודה שלי הרמב"ם הוא אומר מה מבחינתנו ברור שבחינת הקדוש ברוך הוא בחי שהתכלית של מה שיצא מכל העבודה של הקורבנות זה השתנת השכינה זה הדבקות בקדוש ברוך הוא אבל מבחינתנו שאנחנו באים לעשות ולקיים את מצוות השם מבחתנו עיקר המקדש זה עבודת הקורבנות ולכן שם את הדגש מצידנו הרמבן שם את הדגש מצד קודשברכו אבל שני >> יכול להיות שוב אז אתה מצמצם את המחלוקת שוב הרב קוקי הקצין אותה כן אבל אני אומר שוב העניין הוא לא די נגד הרמב"ם חלילה לנגד תפיסה שחושבני שקיימת >> מהמ >> ברוך אדוני מציון ש חזק וברוך רבי חן הקש