מה משמעות תקיעת השופר בראש השנה? לא מה שחשבתם! | הרב אלידע כוכב

עומדים היום פה בהר הבית ראש השנה אז היום האחרון שהשנה שהר הבית פתוח מקווה שגם מחר יפתח אבל כרגע ובאמת לקראת ראש השנה ויש ראש השנה הוא יום מאוד מסתורי יש לו כל כך הרבה דברים שממלאים אותו שאומרים שמה קורה ביום הזה הרוב בתורה לא כתוב על זה הרבה כתוב יום תרועה יהיה לכם זכון תרועה יהיה לכם ובכל זאת חכמים ובמשך הדורות נותנים את זה כמה משמעויות דבר ראשון כמובן פה בשם של זה אנחנו קורים זה תמיד ראש השנה את רוא לא כתוב בפירוש בשום מקום שאחד בית שרי זה ראש השנה >> יש מראשית שנה יש פסוק מראשית שנה >> כן לא כתוב מתי זה שט לא כתוב מתי מתחיל מתחילה השנה יש פסוק אחר חודש הזה לכם ראש חודשים לכם לחודשי השנה על אחד בניס לא כתוב שזה ראש השנה שאנחנו ודאי כתוב שנצווה לחקוג ביום הזה את ראש השנה יש דין דבר נוסף שכמובן מעסיק אותנו אולי הכי הרבה כבר מתחילת חודש אל שלול הנושא של יום הדין שביום הזה כל באי עולם אומרים לפניו כבנו מרון והוא פוקד את כולם יש עניין של בריאת העולם ביום הזה נברא העולם אה מה איזה עוד ענייניה יהושע דיברנו על גזקת מעשה פה המלכת השם כמובן אני נוצה שאנחנו ביום הזה אנחנו בלהמליך את להמליך את השם ב א כמובן למל למלוך בעיקר במקום הזה אני רוצה להגיד עוד משמעות של הג שלדעתי נמצאת חזק מאוד בפשוטו של מקרא גם בספר התורה וגם ב אני חושב הספר הכי קדום שיש בידינו שעוסק בעניינו של חגר וזה ספר אז עזרה בכל הנביאים והכתובים אין שום איזכור לקיום בפועל של ראש השנה שעשו משהו ביום הזה אבל בספר עזרה פעמיים מופיע פעם אחת כבר בשנת אחת לקורש שהם עולים מן הגולה כתוב ו כתוב מונה את כל האנשים שעלו מכל עיר כמה עלו מזה כמה גמלים עלו להם כמה חמורים עלים זה היום הבוקר ראיתי פה מישהו אמר לנו שהוא אמר שהוא עולה כל שנה הוא אמר להודת אלה שעולים יותר ועולים כל יום אז הוא אומר כתוב 20 עלו פה 30 משם 40 משם אתה אומר מה זה משנה עוד 20 אנשים 30 שבאו אבל לא הם נכתבו לנצח כי זה עוד 20 ועוד 30 ועוד זה שבאים מפה ומשם 40 א000 בסך הכל א >> בעליי הם אלה שהביאו את כל הבית שני ואז בסוף כתוב וישבו בני ישראל והנתינים וכל העם בהריהם ויגע החודש השביעי ויבואו כל העם כאיש אחד אל ירושלים הגיע חודש השביעי מה עושים בחודש השביעי באים לירושלים למה באים לירושלים פסוק שם בפירוש לא כתוב אבל זה ברור שקורה בתורה ביום שיש לנו ממחק הסוכות שלוש פעמים בשני הרקות זהח צריך לבוא לראות לפני השם ירושלים בחודש השביעי אז הייתי חושב שאחרי שהתחיל חודש שביעים הם באו לקרץ סוכות אבל מיד אחרי זה כתוב שויכינו המזבח על מכונותיו כי בהמה עליהם מגוי הארצות ויכו להעלות עולות להשם ביום אחד לחודש השביעי כלומר בראש השנה זה היום שבו התחילו להקריב קורבנות בבית שני זה תחילת חידוש העבודה בבית שני וזה כשכל עם ישראל עולים לירושלים לקראת החודש השביעי הם בעצם עולים עוד לפני הם מקפידים שכבר כבר בראש השנה כבר מתחיל לעניין הזה של חג האסיף של לבוא לירושלים והם בונים את המזבח באחד לחודש השביעי בהמשך הספר החלק שהיום בדפוסים הוא מכונה נחמיה אבל ככים מחשב אותו כחלק מספר עזרה פתאום חוזר עוד פעם אותו סיפור שסופרים עוד פעם את כמה אנשים עלו מכל עיר כמה אנשים באו לכל עיר וכמה אנשים כמה סוסים כמה גמלים כמה חמורים ואז ויגע החודש השביעי ובני ישראל בהרים ויקבצו כל עם כי יש אחד לירושלים ואז יש סיפור אחר המזבח כבר קיים יש קורבנות כבר כמה עשרות שנים אחר אחר כך והם קוראים לעזר הסופר לקרוא בתורה והבתח עזרא הספר לעיני כל העם ופתחו עמדו כל העם והבחזר את אדוני אלוהים הגדול והוא בעצם א כן על פי הגמרא דורשת ששמה הוא התקין שכל פעם שאומרים ברכות במקדש אנחנו אומרים ברוך השם אלוהי ישראל מן העולם ועד עולם פה ב4 אנחנו עושים את זה כל יום התקנה הזאת התחילה בראש השנה אצל עזרה הסופר >> הרב הביא בשידור שהרמבם מביא את ברכת כהנים גם >> הרמבם מביא גם ברכת כהנים אבל בעזרה לא כתוב שהוא עשה את ברכת כהנים כתוב שהוא עשה עשה את זה בקריאת התורה והעם ענו והנו כל העם אמן אמן במד שמה דווקא חיפת אומר אנו אמן זה אומר שזה לא היה חלק מסגרת התפילה זק אמן אבל כתוב בך עזרת השם אלים הגדול שאמר מן העולם ועד העולם והתקין שמה גם את העניין של קריאת התורה והמועדים תקן ישראל שיו קוראים כל מועד בזמנו כתוב שהם קורים בראש שנה ואחרי זה כתוב שהם גם חג הסוכות ויקראו בספר בתורת אלוהים דבר יום ביומו ובעצם העניין הזה שאנחנו תמיד מחוברים לספר התורה קוראים כל הזמן לומדים את התורה משננים את התורה עושים פ שכתוב בתורה זה גם כן מתחיל בראש השנה שלה שנה ואז שמה גם יש את הסיפור הזה שהם באים וקוראים בתורה בראש השנה וכל העם שומעים בדברי התורה ובוכים בשמיים בדברי התורה כי בגלות רוב העם כנראה היו כמובן החכמים והסופרים עזרה הסופר סופר מהיר בתורת השם ואתה יודע את מה שכתוב בתורה אבל רוב העם לא היו בקיים בתורה לא ידעו מה המצוות השתכח הרבה והם שומעים כמה התורה אומרת לעשות כך ולעשות כך ולעשות כך בוכים כל העם בשומ דברי התורה אז הלביאים שם מסבירים שהיו המתרגמים שהסבירו להם את התורה אמרו להם עשו קדוש היום לאדונינו אל תעצבו כחות אדוני מאוזכם זה יום של שמחה גדולה ואז ויכו העם לאכול ולשתות ושלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הבנו להם הבינו את הדברים ושה להם כזו שמחה גדולה וככה חגגו את את היום הזה בשמחה וביום השני נאספו ראשי האבות והזקנים וימצאו כתוב בתורה לשון מעניין זאת אומרת הם לא הכירו את התורה הם פתאום מצאו דבר מסוים שאשר ישבו בני ישראל בחג בסוכות מחק בחודש השביעי כן צריך לשבת בסוכות הם לא ידעו את זה כנראה בבל הם לא ישבו בסוכות כבר הם חוקים מהארץ חוקים מהזה מה יעשו באוץ אומרים וואי צריך לשמוע סוכות ואז כתוב עוד דבר שמסוק אותו בתורה ואשר ישמיעו ויעבירו כל בכלהם ובירושלים לאמור צוהר ואביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי לעשות סוכות ככתוב ויצאו העם ויעשו סוכות ובאיש של גגו וחצרותם וחצרות פת האלוהים וכולי אז מה הם כתסו מצאו שני דברים צריך לשבת בסות ושצריך להשמיע ולהעביר כל בכל ירושלים לאמור צואר אז איפה כתוב בתורה לעשות שרשו בני ישראל בחג בסוכות אנחנו יודים כתוב כמ בתורה לעשות חג בסוכות לשבת שבעת ימים בסוכות אבל איפה כתוב בתורה שצריך להשמיע ולהעביר כל וכל עריהם לאמור רצו ההר והביאו סוכות כך כתוב שהם מצאו שכתוב בתורה צריך להכריז בכל ההרים שצריך לבנות סוכות אני חושב שמצאו את זה בספר היקרא כתוב שמה וידבר אדוני אל משה לאמור דבר על בני ישראל לאמור בחודש שביעי באחד לחודש יהיה לכם שבת נתון זכרון תרועה מקודש כתוב במדבר יום תרועה יהיה לכם כלומר לפני שכתוב כל פעם בשני המקומות האלה בויקדברים לפני שהתורה מתר את חג הסוכות ואת יום הכיפורים יש סדר יש בהתחלה באחד לחודש יום תרועה מה מה מריעים מה רוצים לעשות ישרשמו ויעבירו קול בכל עריהם בירושלים מטריעים מה אדם שומע מה הוא יודע אה הגיע החודש השביעי התחיל החודש השביעי הגיע החודש העסיק כבר ראינו שבני ישראל שעלו אז הם כבר ידעו שב בחודש השביעי יש תמיד את הדברים החזקים יותר שנשרבים בלבות ואותם לא שוכחים גם אחרי גלות של 70 שנה יש פרטים פחות זה ששוכחים את זה שבאים בחג הסוכות לירושלים את זה הם לא שכחו חג הסוכות החודש השביעי כבר מתחילת החודש באים לירושלים את זה הם לא שכחו את הפרטים עושים תרועה עושים עושים סוכות זה פרטים את זה הם שכחו היו צריכים ללמוד שוב כדי לזכור אבל רואים פה שהם מבינים שהתרועה היא בעצם התחלה של כל החגים של חודש השביעי ועל פי זה גם מבינים למה עשו כזו שמחה גדולה תרועה מריעים שהגיע החודש חודש השביעי. החודש השביעי זה החודש המקודש. כן, תמיד השביעי זה מקודש. בשבתות בשנים שמיטה בימים יש לנו את שיום השבת, יש לנו את שנת השמיטה, יש לנו את שנת היובל אחרי שבע שבתות, יש לנו את בחגי שבועות, גם כן סופרים שבעה שבועות. אז גם בחודשים, בחודש השבוע, החודש הקדוש, החודש שבו אנחנו א ממליכים את השם בוא אנחנו באים עושים את חג השם. זה גם מונת האסיף שבו אנחנו רוצים. גם ראש השנה בעצם יודעים איפה כתוב בתורה ראש השנה? כתוב בכלל על חג הסוכות חג האסיף וצאת השנה ספחה את מעשיך מן השדה פה אנחנו לומדים שגם בסוכות גם בתשרי יש בעצם ראש שנה אז איך יודעים שראש השנה הוא באחד לחודש אולי זה חג הסוכות כתוב כי מבינים שבעצם תשרי זה תחילת התהליך של ראש השנה ה התרועה הזאת של חודש תשרי חוץ מכל הדברים שאמרו בפה גם זה בעצם יריית הפתיחה לאירועי ולשמחת חודש האסיף חג השם אז השיא של החג הוא כמובן בחג הסוכות אז זה לבנה במילואה ואז כולם באים ועושים סוכות אבל בעצם הסיפור הזה כבר מתחיל בראש השנה ראש השנה אנחנו מתחילים מראים שהגיע החודש השביעי אנחנו ממליכים עלינו את הקדוש ברוך הוא אחרי זה בחודש ביום העשירי לחודש אנחנו עושים מחפרים על המקדש עוד מעט עליה לרגל כולם צריכים לבוא למקדש צריך קודם כל לכפר על המקדש אז עושים את כל עבודת יום הכיפורים כדי לכפר לקראת חג השם הגדול שאז באים כל ישראל בפני השם אז פה הדבר הזה שבאצם אנחנו מתחילים את השמחה הזאת של חודש אה א של החודש השביעי וכל הדברים תחיל בגלל זה זה גם תחילת השנה בגלל זה זה גם יום הדין כי בעצם גם בחגונים עלמים כל החגים יש בהם גם דין אבל בעצם ההתחלה של הכל זה מתחיל בתרועה של החודש השביעי שאז נכנסים זה כמו בחודש היום היום חודש השמחה בגלות נהיה החודש הכי שמח משום מהדר חודש האחרון סוף כל הניסים סוף כל הזה תמיד איך ששרים נכנס ראש חודש אדר ששרים מי ש יש כאלה שגורים שבתם חיים מי שמי שנכנס הדר מתייחס לזה כל רק אה טוב אמרו שעוד מעט ראש חודש אדר לא כבר נכנסים לאבוירת פורים נכון אז פה התרועה הזאת של חודש השביעי זה כניסה לאבירת השמחה של חג הסוכות