מה דעתו האמיתית של הרבי לגבי הקרבת קרבנות, הר הבית ובניין המקדש? | הרב אלישע וולפסון

יום ג' בתמוז המכונה ג תמוז יום פטירת הרבי מלובביץ' רבי מנחם מנדל שניורסון זכר צדיק וקדוש לברכה ענק שבענקים א אין זמן להעריך אני רק רוצה א לפני התוכן הדברים להקריא איזה מכתב שהבבא סאלי כתב דברים מפורסמים ל הבבא סאלי כתב לרבי ככה טיפה לשוות את הכתוב שהיה בעל שמע עומד לפניך אז כותב לו הבבא סאלי לכבוד קודש הקודשים עמוד העולם אור ישראל ותורתו שלא קם כמותו שר התורה והוראה אהוב בשמיים ובארץ מורנו ורבנו הרב מנחם מנדל מניובביץ' וכולני עבדך קטן ישראל ואז הוא כותב פה שהוא הוא כל הזמן באים מפריעים לו ללמוד תורה >> אז הוא שואל אם הוא יכול לבוא לגור לידו קיבלתי עליי שמה שאורנו מורנו הרב עשה כיוון שהוא עמוד העולם וכך הכריזו עליו בשמיים טוב עם דברים כאלה לא מילתזות רטאי ענק הענקים באמת אז אה ה לא נוכל כמובן בדקות קצרות לפרוס את אה משנתו של הרבי בהקשר של הר הבית, המקדש, הקורבנות ואני רוצה ככה לגעת בכמה דיבורים שלו ועל פי זה בעזרת השם אה להתבונן בעניין ולקחת את העיקר. אז יש דברים ידועים שכתב הרבי מלובביץ' שהוא סובר הוא סבר אחרי מלחמת ששת הימים כן יש לו שיחה משנת בניסן תשכח שבו הוא מורה לא להיות בקרבת ירושלים בתוך טו מיל כן המקום שזה נחשב לא דרך רחוקה גם בפסח ראשון וגם בפסח שני אומר הרבי כיוון שיש חיוב מן התורה להקריב קורבן פסח ועכשיו כן הוא אומר רגע אבל איך זה שבזמן הגלות לא מצאנו שאמרו לצאת מירושלים אמר כי אז לא היה אפשרות לא הייתה יד ישראל תקיפה אבל ממלחמת ששת הימים שיד ישראל תקיפה שזה כמובן מושג בגמרא זה שינוי מהותי של כל המדרגה של עם ישראל יד ישראל תקיפה ומקור המקדש ברשותנו ובעלותנו אמר רבי אם אנחנו לא מקריבים קורבן פסח יש פה חשש של חיוב כרת כן אני אקרא לכם והנה לדעת הרח כן רבי יחל מפריז דמקריבין קורבנות בזמן הזה החיוב אז ה הוא גם מעריך פה בעיקר זה שזה אפילו בפסח שני כן נכנס זה סוגיה גדולה א הוא אומר בסוף והנה אף שעוד צריך עיון בחמה מהנל ובמוחד שרבו האוסרין להקריב פסח בזמן הזה ודחו ריות המתירין לפי אני דעתי יש לי מנה להיות בד באייר בתוך תתפמים סמכ ירושלים כיוון שדעת הרח מפריז ישנוע חיוב דפסח גם עכשיו וכולי כלומר הרבי אומר נכון שיש בזה מחלוקת ורבוע הסוברים שלא ניתן להקריב אבל כיוון שיש דעה חשובה שאומרת שניתן אז יש פה חשש אמיתי וצריך להיזהר בזה כן עכשיו מה מה אני רוצה לכן פה קודם כל דבר פשוט הרבי אחרי כל הדרשות והשיחות והפנימיות הוא איש הלכה כמו כל יהודי ואם על פי ההלכה יש חיוב להקריב אז יש חיוב להקריב ולעניו דעתי לניו דעתי הרבי גם רמז בו לכל חסידה ולכל בית ישראל תבינו אם אני אומר לצאת מירושלים אז תבינו את החיובי של זה אומר שצריך פה לבחון האם באמת יש לנו את היכולת כי אם יש לנו את היכולת יש חובה חובה גמורה וחובה הלכתית א להקריב קורבן פסח אחרי זה בשנת תשה כן אחרי א א שמונה שנים אז הוא כתב בעוונותינו הרבים א נשתנה המצב ואין אתה היכולת ואפשרות לשנות ולבנות כפי הדרוש לקבת קורבן פסח וכולי ולכן גם אין מקום שלו להיות בערב פסח או ביד קרוב לירושלים תיבנה ותיכונן כן עוד פעם הוא אומר כיוון שכרגע המצב מבחינה פרקטית שזה בלתי אפשרי אז לכן גם אין בזה חשש כלומר ברגע בגלל שיש אפשרות אז יש גם חיוב וזה נקודה מאוד מרכזית אז הרבי פה מביא שהרבה פוסקים רוב הפוסקים דחו את הראיות יענו דעתנו הדבר הוא א היום בוודאי הדברים מבוררים היטב ובהחלט הדבר הוא הוא ניתן ואף מחוייב בוודאי שאנחנו כציבור נתעורר לדבר בוודאי שכמו שכתבו הרבה פוסקים אפשר להתגבר על כל הבעיות ממילא יוצא מדברי הרבי החיוב הגמור להשתדל בחידוש הכבת קורב ורבן פסח זה דבר אחד יש לו עוד דיבור מאוד מאוד מעניין שיחה שלו ב בשנת תשב א הוא מדבר פה כן פרשת תרומה אז הוא אומר פה ככה מדבר על הזה שהתורה ציוותה אותנו להביא כסף וזהב תכלת והרגמן הוא [נחירות בוז] שואל פה כמה שעות אני אגע רק בכמובן במקצת הדברים אה בהקדים שאלה בנוגע לקללות המשכנתא עשיית והקמת המשכן להשם הייתה תלויה בכל בני ישראל הן הציווי על נדבות המשכן היה לכל יהודי וקחו לתרומה מאת כל איש בנובו גם לנשים ועבו אנשים על הנשים עד שגם ת השתתפו במבת המשכן וגם הציווי לעשיית המשכן ואסור למקדש הכנתי בתוכם הוא חיוב על כל יהודי כמו שכתב הרמבם הכל חייבן לבנות ולשעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר. כן? אז יש חיוב גמור, אומר הרבי, על כל ישראל, על כל יהודי ויהודי לבנות את בית המקדש. ואז הוא נכנס פה לתוך השאלה מעמת לגבי הזהב. ובתוך הדברים הוא כותב ככה. א לכל לראש נלמד מכך שהקדוש ברוך הוא פוסק בתורתו הקדושה התורה הנצחית לכל הדורות ובכל המקומות שכל יהודי שייך לכל לראש לזהב אם אתה צריך להביא זהב אתה צריך שיהיה לך זהב נכון ופשטות שכל יהודי צריך להיות בעשירות הן ברוחניות והן בגשמיות עשירות בפשטות ממש אה >> ועל אה כן כן הוא אומר >> מכך מכך ישנה מיד הוראה ברורה שודי צריך להשתדל להיות עשיר בפועל בכל העניינים מתחיל באשירות ברוחניות אין עשיר בדעת להיות עשיר בתורה ומצוות ועד גם עשירות בגשמיות בכדי שיוכל לקיים תורה ומצוות בנוחת נשב במנוחת הגוף וכולי ו ועוד והוא העיקר שימו לב מורי ורבותיי בניין שהזמן גרמה בניית בית המקדש השלישי בפשטות ממש לאחרי כל הפירושים בפסוק פסוק ועשו למקדש השכנתי בתוכם כולל הפירוש בתוך כל אחד ואחד הרי אין מקרא יוצא מדי פשוטו לכל ראש הפירוש בזה נוגע להלכה למעשה שעל בני ישראל מותר לחיוב לבנות את בית המקדש ובנוגע אלינו הכוונה לבנות את בית המקדש השלישי בפשטות ממש כפסק דברי הרמבם שיבנה על די משיח צדקנו ובנה מקדש מקומו ועל פי דברי הרמבם הכל חייבים לבנות ולסאל בעצמם וממונם אנשים נשים ונשים כמקדש המדבר. מובן שכך הוא גם בנוגע לבית השלישי שכל יהודי שתתב בזה ני דבותיו וכולי. כן. אז ה הרבי פה מביא את פסק ההלכה שחייב לבנות. כן. יש שיבינו פה בגלל שהוא מכניס את את המשיח שכאילו אז אז זה לא מוטל עלינו. זה לא מה שהוא אומר. >> הגדרה של הרב. >> כן. הרי הרמבם שם כותב הרמבם שם כותב שאם יבוא מלך ויבנה ויצליח וה נודע שהוא המשיח שליו צבטה התורה. וודאי שאתה לא מחכה לאיזשהו גילוי שממי שמוד לך שזה משיח. מה פתאום? כל יהודי כמו שפוסק פה הרמב"ם ומביא את זה רבי להלכה, החיוב מוטל על בני ישראל לבנות את בית המקדש. ואם בנה והצליח וכולי הרי גילתה התורה שהוא משיח. כן? ואני צריך לסיים אני אגיד עוד דבר אחד קטן א בהתחלה הרבי יצא בחריפות נגד עלייה להיר הבית מהפחד שיכנסו לקומות האסורים יש לו כמה מכתבים על זה בשנת תשו. אבל בשנת תשנ תשנא תשנב יש לו שם כמה וכמה דיבורים שבו הוא א א איך אומרים רואה באור חיובי נקרא לזה ככה אתה לר הבית יש לו אפילו דיבור מפורסם מחג הסוכות תשנא שם הוא אומר וחוגגים שם עכשיו את שמחת בית השבה בשמיכות למקום המקדש במקומות המותרים להיכנס שם ואדרבה צריך להיכנס לשם ולאורך שמחת בית השואבה בשלמות מ וגמת שמחת בית השואבה כן אז באותו זמן באותו זמן באמת התפרסם שהרבי קרא לעשות שמחת בית השואבה בהר הבית המקומות המותרים. יש לו שם עוד כמה דיבורים למשל. ובפשטות שמצטרפים בני ישראל שנמצאים כבר בארץ הקודש וירושלים הקדוש וציון ובהר הקודש במקומות המותרים בנרנו ובזכוננו וכולי. הוא [נחירות בוז] גם מדבר פה על עניין שכוונה בתפילה צריך לראות את בית המקדש ואפילו אלה שנמצאים בארץ הקודש על הר הקודש ושם גופה במקום הכי קרוב למקום קודש הקודשים. גם שם הוא מזכיר את זה וגם הוא מזכיר ואם מישהו מתפלל בהר הבית עצמו באופן המותר בזמן הזה כמובן מאליו כנגד מקום המקדש שם גוף צריך לכוון פניו כדי שקודש הקודשים כלומר הרבי פה בכמה שיחות מזכיר באופן פשוט את הכניסה להר הבית על פי ההלכה המקומות המותרים השם יעזור שנזכה ות את כל חסידי חבד עולים להרב את השם בונים מזבח קורבן פסח כל הקורבנות בונים המקדש ביחד עם כל החן ובית ישראל וכן יהי רצון ונאמר אמן אה