מהשעורה אל האדם • מסע ההתעלות במועדי השנה | הרב אליהו ובר

קוראים השבוע שבוע פרשת אמור זה נקרא פרשת המועדות שבתורת כהנים ובזמן המשנה הפרשה הזאת הייתה נקראת חוץ מבשבת שהיו מגיעים לזה אני יודע בארץ ישראל אולי הגיעו פעם בשלוש שנים הפרשה הזאת קראו אותה שלוש פעמים בשנה ביום טוב ראשון של פסח ביום טוב של ראש השנה וביום טוב ראשון של סוכות ככה זה בזמן המשנה. אחרי זה א בזמן הגמרא השתנה קצת סדר הקריאות וזה נשאר אצלנו מכל הסדר הזה ביום טוב ראשון של סוכות וחוץ לארץ קוראים את זה גם ביום טוב שני של פסח רק אנחנו צלנו זה לא יום טוב שני אנחנו קוראים את זה בכל המועד בכל אופן זה נקרא פרשת מועדות שבתורת כהנים והיא מתחילה שורו כסף אועד כיוולד ואנחנו מדברים את כל פרשת הכהנים את כל פרשת אה המועדות אה יש בפרשת המועדות דבר מאוד מעניין וזה אולי חולש על הפרשה כולה מי שיודע מי ששם לב בפרשה שלנו כמה פעמים המילה לחם חוזרת >> קידשתוקי את לחם אלוהיך מקריב ואחי יאכל מן הקודשים כי לחמאו א לחם אלוה מקודשי הקודשים הקודשים יאכל זה בתחילת הפרשה הלחם נמצא ואחרי זה כשאנחנו לפרשת המועדות אז לא מפרטים ככה לקורבנות ויקרבתם מישה להשם וקרתם מישה להשם וקרתם להשם אבל א ממוחרת השבת צריך להביא עומר פתאום העומר שמה מגיע הפירוץ זה לא יהיה בפרשת פנחס איפה שיש את הקורבנות של המוספים יש את הקורבן העומר וניף את העומר ויחד עם זה ועם כבש על זה לא כל כך ידברו מה מדברים על הכבש מנחתו שני עשונים פתאום יש לו מנחה גדולה אז ידברו על זה אחרי זה מגיע מסופרים שבע שבועות אנחנו עכשיו באמצעם היום אנחנו ב-27 בעומר ו סופרים ומגיעים לסוף מנחה חדשה להשם מביאים ממשותיכם תביאו לחם תנופה מביאים לחם ועליו מקריבים קורבנות מתפקים עם הלחם של א של חג השבועות אחרי זה ממשיכים ראש שנה לא כתוב אל הקורבנות רק ויקרבתם משל השם יום כיפור לא כתוב סוכות לא כתוב חוץ מעוד רגע נראה מה כן כתוב ומסיימים יש לנו הדלקת המנורה ועוד פעם מגיעים ללחם הפנים עוד פעם לחם כל כל הזמן חוזרים על הנושא הזה של הלחם אבל אני רוצה קצת לעמוד על הלחם של המועדות כי זה גם ענייני דיומה מצד ספירת העומר אנחנו בין הלחם של העומר העומר זה לא לחם אמנם זה מגיע מביאים עומרים א מביאים כלי של עומר מביאים עיסרון סולט עיסרון גרס שעורים קומצים ממנו מקטירים והכהנים עושים עם זה לחם א ואוכלים לחם מצות כמובן ואחרי זה מביאים שתי הלחם כשמביאים את העומר אומר אז מביאים אותו בצורה של תנופה כן עד כדי כך שהמשנה קוראת ליום 16 בניסן יום הנף יש לו שם לא רק נקרא יום חג המצות יום הנף למה זה יום הנף מה זה השם המעניין הזה כי באותו יום מניפים את העומר אפילו שיש אחרי זה שתי הלחם גם עוד פעם יום הנפחם את העומר א אחרי זה יש שתי הלחם גם עושים תנופה אבל זה לא נקרא יום הנף כי יש לו יום הזה כבר מספיק שמות אז צריך גם יום הנפחם אבל יש יום נף וביום הזה מביאים נפים את העומר מליך מביא מעלה מוריד וחז"ל אומרים לעצור רוחות רעות לילים רעים וכמו שגם הגמרא בראש אומרת שזה מברך את כל התבואה של השנה החדשה זה אומרים תודה על התבואה של שנה שעברה ומברך את התבואה שלשנה הבאה אחרי שבע שבועות מביאים עוד פעם שתי הלחם מה עושים איתם מניפים אותם מביאים אותם יחד עם משני כבסים מניפים אותם מוליך מביא מעלה מוריד ו כיוון שזה גם קורבן שלמים שני הכבסים עד מבואר במשנה במסכת מנחות שמניפים את זה אפילו פעם שנייה את שתי הלחם פעם אחת לפני העקרבה ועוד פעם אחרי אחרי השחיטה ודריקת הדם כמו שלמים רגילים אז מניפים אותם עוד פעם מוליך מביא מעלה מוריד ואז מגיע עוד חג שהתורה אומרת מה מביאים בו מה מביאים בו ולקחתם לכם ביום הראשון פריץ הדר כפות תמרים ענף י צבות וערבי נחל ושמחתם לפני השם אלכם שבעת ימים כהמשך לסדרה אז עולים מדרגה מדרגות שלב ראשון היינו קרבנו שעורים שלב שני עלינו כבר לחיטים החיתים קצת יותר גבוהים מהשעורים בגובה וגם יותר משובחים ושלב שלישי עולים לפירות >> שנה שעברה הקרבנו שתי הלחם שנה הבאה >> גם השנה צריך להקרי שתי הלחם שתי הלחם נוהגת בכל שנה ושנה >> וא אז אז אז אנחנו מביאים את הפירות להשם זה הלחם של חג הסוכות. אם ב תחילת העומר הבאנו איזה קורבן שעורים, הביאו את זה כגרף, קמצו, הביאו את השער, אחרי זה הכהנים הפו שתי הלכים כבר מביאים את זה לחם ופה מביאים פירות, כמו שהקדוש ברוך הוא הביא לנו, פירות, פרי עץ, צדר, כפות מרים, ענף עץ אבות וערבי נחל. ומה עושים עם זה? עד פתאום הגיעה הגמרא ואומרת משפט קצר שתי מילים וכן ללולב היא אומרת אחרי שהיא מתארת איך הופים את השתי הלחם את התנופה שלהם אומרת הגמרא וכן ללולב גם את הלולב צריך להניף משמה נולד כל מה שאנחנו עושים עם הלולב כל הדברים האלו הכל נולד משתי מילים וכן ללולב עומר שתי לחם וגם לולב אנחנו לולב היום רגילים כבר הוא הפך להיות לולב שזה בן אדם עומד באמצע הוא מקיף את עצמו עם הלולב לא זה מה שעושים אבל צריך להבין מה הוא עושה פה מניפים את הלולב מביאים אותו לבית המקדש ומניפים אותו לפני השם מוליך מביאים מעלה מוריד בסדר יש את כל נושא של כל הצדדים ואני אני לא נכנס עכשיו לכל החשבונות איך הגיעו ל לתנופה אבל צריך להבין את הבסיס הבסיס הוא שאנחנו עושים שלוש פעמים בשנה, שלוש מועדות, עומר, שתי הלחם וארבעת המינים אנחנו מניפים לפני השם. זה מה שאנחנו קוראים השבוע בפרשת מועדות שבתורת כהנים. אנחנו מניפים לפני השם, מוליך, מביא, מעלה, מוריד. נשאר לנו רק ראש השנה שבראש השנה אנחנו לא מניפים את מה אנחנו מניפים בראש השנה? מה אנחנו מביאים? את עצמנו. בפסח נידונים על התבואה מביאים את העומר צר נדונים על פירות האילן מביאים את שתי הלחם ככה הגמרא אומרת בסוכות נידונים על המים אז מקום אחד כתוב שזה ניסוך המים מקום אחד כתוב שזה ארבעת המינים הם הריצוי בסדר אז אותם מניפים מה על מה נידונים בראש השנה >> חטאים >> על עצמנו אז את מה מביאים את עצמנו לכן אומרת הגמרא באותו במסכת ראשים לכתחילה בשופר של איל נזכור לנו עקדת אברהם עקדת יצחק כי באיזה קורבן הביאו אצל יצחק את יצחק בעצמו >> אז מה התחליף דת שופר אנחנו מביאים בראש שנה באים עם השופר ומניפים את עצמנו אנחנו מביאים את עצמנו לראש השנה >> שנה הקרובה ראש השנה חול בשבת ובראש שנה בשבת רק במקדש יתוקים אבל לא במדינה התקיעה שלב של ראש השנה זה תקיעה מיוחדת במקדש זה לא תקיעה של גבולים הגבולים תוקעים עם שופר, במקדש תוקעים עם שתי חצוצרות ושופר כלומר זה כבר תקיעה אחרת את התקיעה הזאת אנחנו צריכים השנה הקרובה ראש השנה יחול בשבת ובראש השנה אין מצוות ראייה יש מה עושים ראש השנה שחל בשבת מה יש לנו היה מדי חודש וחודש מידי שבת ושבתי בוקר חל להשתחבות לפניים השם אז את מה אנחנו צריכים להביא את עצמנו להשתחבות לפני השם להביא את עצמנו לפני השם והקדוש ברוך הוא יעבור שבאמת יהיה פה כמו שאמרת שתי הלחם לא הרבה זמן שלוש שבועות כבר אנחנו מסיימים שבוע רביעי הערב הקרוב אנחנו כבר סופרים שבת רביעית יש לנו עוד שלוש שבתות לספורטי הלחם ביום שישי בעזרת השם יום שישי בעוד שלוש שבועות ואחרי זה לא הרבה אחרי זה 110 ימים אחר כך אנחנו נביא את עצמנו לתקיעתופר תקיעת חצוצרות שבת ראש השנה הבאה ילה טובה אמן כן יהרצ >> אמן