למה עשו עליי כתבה בעיתון "הארץ"? 🎙️ פודקאסט עם הרב צבי שלוה

מי שהתעורר פתאום בשבת בבוקר במקדש ויראה א את הרב שלו הולך עם כזה יחס זה ושוחט בשבת ומנגינת לוים וכל זהות וכבסים >> שבץ >> כן וסיבור חיומי אין לו אין הבדל בין זה לבין תפילין גם תפילין מוזר לא באותם מדה אז אין להם את העקבות א פעם בושה שעשינו כאן שחיטה של אדמסן פסח מי שעשה את הטו זה זה יהודה ציון בכותרת ראשית של עיתון הארץ באותו יום שישי היה כתבה עם צת צילומים של דם וכולי שלקרמי יצור א שנים בביתי השכיתה בקורבנות היום הישוב הרבה יותר קועה את העניין זה כל זה אבל אז לפני 30 שנה הייתה יותר רטיעה אז א תחו לי להגיד תראו מה וככה משפצים אותנו בארץ אמרתי בסדר נשאל את הרדכי אלי גזל חיז אני הולכת אליו עם העיתון ביד הזה ושאלתי אותו האם להפסיק לעשות מקדש ולהביא לתחומים אחרים או להמשיך בניין מקדש אומר לי מרדכי אליהו חד תשמית תמשיכו לעשות בענייני המקדש תמשיכו לעשות בעניין המקדש >> הרב צביעים >> שלום הרב נעים מאוד >> איך הרב קודם כל הרב עוסק עסק בני המקדש הרבה שנים >> כן >> יש פה כולל וקרמיצור שלומדים את כל חות המקדש ואת כל הסוגיות והוצאתם ספר מזמן כמה שנים וכמובן את ה את מעלין בקודש שיוצא מדי כמה כמה חודשים כל גיל >> פעם לחצי שנה כל גיליון והרבה סוגיות עכשיו אה יוצא גליון ה50 גליון העובד >> 50 נו אז יש לזה משהו מיוחד לכבוד ה כנראה התכנסנו פה לכבוד גן עובד מה החידוש >> אה יש שמה חידוש שמה דיור מאוד מעניין בגול 50 שני דיונים ששור שלם אחד אה דיון אחד זה סביב הענפת שתי הלחם שהייתה בשבועות והעולה השאלה עד כמה זה נתון להחלטות של אדם פרטי ועד כמה צריך את כלל ישראל איזשהו הסכמה יותר רחבת זה שאלה אחת שואלה שמה ושאלה אחרת היא גם שבדולי ישראל שם יחו שכל כך הרבה שאלות כל כך הרבה שאלות מהותיות ש ש אולי מעקבות את בניין בית המקדש מעקבות את חידוש העבודה זיהוי של תולעת שני של אדמה נשלת חלה עוד עכשיו מאות ואלפי שעות שאנחנו מתקלים במשר השנים והמגון קודם כתב הרב אברהם נחשון מאמר מאוד מעניין שהוא אומר שפו שבשעת התחק לפעמים סומכים בדעת יחיד אז ככה בשביל חידוש העבודה אה גם כן אפשר לסמוך על דעות יחיד ולין הזה א יש חולקים עליו הרב עזר והרב עמוץ כהן א מדיינים איתו והם לא מוסכים לנסאה הזאת בכל אופן א יש כאן שתי שאלות יסוד אה מי אלה שיחריאו מי אלה שיגידו מה מקום המזבח מה הזירוי שלדרים וכל מיני שאלות אחרת בעבודה והשאלה גם מה הכלים מה הכלים יש כללי ציקה רגילים כל השנה מה כללי הציקה של חידוש העבודה יש שני דברים שעולים גם בגילון החמישי מניח שהדיון עליהם ימשיכו גם בגילונות הבאים כן קודם כל זה כבר מעניין שאתם מתייחסים לנושא אקטואלי לנושא שקרה ולא וכבר לא באווירתחיל לנסות לחדש תעלות הקורבנות בוא נתייחס לזה אבל לא נטש את זה מתחת לשולחן של עוד איזה עוד איזה ניסיון א >> מול זה עומד א ניסיון של קרוב לפני 200 שנה של הרב צבי שקלישר שרצה לחדש את העבודה והיה אחד מגדולי הדור בכל אופן הוא לא סומך על דעת עצמו ואלת השאלה הזאת בפני כל גדולי ידור שהיו בדורו א הרב גט מחסר ו החתום סופר בתקיבה גר רבים וטובים שדנו אה שהוא שאל אותם בסופו של דבר זה לא הגיע למעשה זה לא זה לא הגיע ההלכה למעשה מכיוון ש אה אולי האמצעים לעשות את זה אבל א כדי לעשות את זה הוא לא שמחקדת עצמו היה לו את הדעה מאוד ברורה אה מדתו אבל הוא שאל את כל לידו אז הרב מה מה הרב קושב ביחס לניסיונות הלחדש את העבודות הקורבנות היום לעשות אתה נפתיע עליכם ולנסות להקריב קורבן פסח ו >> אני חושב שה אה הקמיהה לבניין בית המקדש הקמיעה לחדוש עבודה זה הבניין האמיתי שפת אמת מעריך בזה הפרשה שבה הקדוש סיבר אותנו על בניין המשכן לפני נקראת פרשת תורמה ומזה מתחיל מתחיל הפרשה שכל מי שיכול שיתן כסף וזהב ובאפות הרבה יותר גדולה בפשת והקל התורה מתארת איך אנשים נתנו ומרכת עד הים והשפת אומר שזה לא בחינם אלא עצם העובדה שבני אדם בונים בניין ניין וחל על זה שכינה זה לא דבר מובן מאליו זה פנוי על כך שאנשים כמהים ורוצים ולא רק אומרים כצפצוף הזרזיר כן אני רוצה בית מקדש אלא משתדלים ועושים כל אחד א כמה שיכול זה מחל גיסה על גיסה אנחנו בדוק ב שורים שאנחנו נותנים אה כל יום שלוש דקות של שיעור קצר על יה בית מידה שהגענו עכשיו לפרק ז' לכבת הבחירה אומר שמה מריך במצוות מור מקדש ה זהירות נלחתית חייבת בכל שהוא בשבת בשעת נא זה בכל דבר אבל בענייני המקדש הזהירות היא מחוייבת יותר מאשר מקום אנחנו יודעים גם אה אה מה יהיה עם דיובו מכהנים גדולים בבית שני שלא נזרים ה מורה מקדש זה מצווה בסיסית מאוד ויסודית מאוד ביחס של המקדש אז צריך להשתדל ולהתאמץ ולעשות מה שיכולים אבל עם זהירות יתירה זה דבר אחד דבר שני המקדש הוא לא יש לנו איסור במות מקדש אדם פרטי זו במה גם אם זה יהיה במקום א מתחש ה הצדבר צריך להיות בהסכמה יותר חווה של עם ישראל, ברצון של עם ישראל ובהחווה של גדולי הדורף. >> ולפני שקופצים לבניין עצמו לגבי היה להר הבית, איפה הרב הולבית? גם כאן ב אני חושב שמאוד מאוד ברורך הוא היום היכן מותר לעלות גם לתבילה איך מותר עם מורה מידע שיהיה תבילה ולכן אסור בה איסור כרגנס היום אני חושב שהדברים מאוד מאוד רועים עדיין יש לנו שמה גורם מקדש שמורה מקדש ככה כותב רב ז'ולטי שמורה מקדש מחייב להחמיר בספקות מרנתם היום אומר אני לא יודע יש תות כלב כאלה עולה הביתי במקום שהוא שומעים מחלוקת בזה ואחרי זה שמתפרש באמת הוא לא הוא לא נכנס לטובה למקום אסור אז הוא לא עבר כיסה בטומאה למקדש אומר הרב זולטי הוא כן עבר על מור מקדש בגל זה שהוא יהל בהלכה וולא שאל את דעות המחמירים שהוא לא ידע את הפסק הברור אז הוא עבר על מור ניתש כלומר חלב אותנו זיר גרורות יתרה בזמן בית המדה שבנה יש לנו אותה חוה של ירושלים של הרבית של החן של עזרת נשים של אז הפרדה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים א בין עולם המזבח שגם כן זה קו ברור א כולם א כניסה להיכל קודש קודשים חומות שטח היום שסוגות בשטח יודע אתם מקומות אז אולי צריך את ה את הה כדי לעלות ארבצות סימונים בשטח לא רק לדעת עד שאני יודע כמו שבכולת שבת למשל לא מספיק שאני אגיד לא יחטא אני לא זה צריך שיהיה גרוף וכתום כדי שיהיה מותר להשאות >> ושימו בשטח יש את המדרגות שמבדילות בין הרמה ש מספיק ושם זה בכל הכיוונים אני אומר שדבר זה בזמנו היה אה הסכמה שאת לא ידע את כל הפרטי בסר של כל גדולי דור כיב שלא יכנס לכל המתחם הזה כי אנחנו לא יודעים איפה מותר ואיפה עשותים שאנחנו יותר יודעים חשו של רבנים שישו רבנים ביחד וידו יחרי את ההלכה האם אק יד שהוא כמו שהרב קורן אומר כמו שהרב קנא ליאור אומר האם החל הוא מורחב יותר ואז יש בעיה להיכנס לשאר הרחמים או החל הוא יותר מצומצם צריך בזאת מה >> הרב עוד לא נר >> עוד לא בזכ כי יש אפשרות ללכת גם לפי שיטת כאילו ללכת יודע כל החומרות של הרב לקנליאור >> גם הרב שילט זה בכלל לא סומך על המסורת >> אז הוא הולך רק בצד דרום ומצר צד צף השבת רבנים ביחד לשבת ולחריע מה גם ללכות פר מקדש מותר לצלם בהר הבית או אסור לצלם הר הבית השאלה לא כתוב רמבחיה הצורים האלה צריך שקורב אני כיס אומר צריכים לשבת רבנים הרבנים יושבים אני רואה בפורומים של הרבנים אתם יושבים מאות רבנים אני חושב צריך משהו יותר רחב אני זומנתי על זה לא מזמן עם הרב אש ולסון שצריך להרכז שהו משהו יותר רחב שיחרי בו כל השאלות האלה ובתיים אני הקה שלי למקדש באיזה ביטוי ב אה בדברים אחרים כן בדרכים בדרכים אחרות אבל אודאי שאחת הדרכים לביטוי שד למקש זה הבית אבל מצד שני חייב אתזה וחייב את הזהירות הבא >> כ הרב רואה את התעוררות בשטח למקדש ולגאולה בשנים האחרונות א ה כולל כאן את המדרש בית הבחירה קיים קור 30 שנה ובשנים הראשונות זה היה אנשים משהו חזי וכ >> כאילו חסר לכם מה ללמוד שאתם ודים בית המקדש >> כן וכחוב שעובר זמן אני מבקש שמות הרבה מאוד אנשים שנשים רוצים ומתאהבים ו וצמעים זה הפך להיות דבר ש אחד הביטויים שלו זה התגים שהיום החיילים נוסעים כאן עם הציו כן כןזה של בית המקדש אבל זה רק ביטוי חיצוני ה אה התעוררות א עולה ב ברמה מאוד גבוהה משנה לשנה >> התרות גדולה יותר ויותר והשינת שיהיה על ההתערות הזאת אם שעם הדורות בכל דבר אנחנו נקדוש ברוך הוא יש לנו ואת השם אלוקיך ויש לנו מצוות יראת שמיים אנחנו צריכים להז זן בין הקמלהבות לבין הירדה והרתיקה של א מעשיית צי ידים בסיזים דבר אחד ברור בוא נגיד בזה כולל מסכימים גם המתנגדים הגדולים ללר הבית שלוק מותר למצווה וחשוב מאוד הדור שלנו למלמוד לדרכות מקדש לעסוק וספתות היום דף יומי מתחילים מסכת זבחים א אני מניח שהרבה אנשים יצפו דווקא בגלל שלומדים מסכת זרחים ואפשר ללמוד רמבא בהלכות בית הפיר וכל אחד בדרך שלו הלימוד זה דבר שהוא לא רק לכול על ממנותר אלא הוא חובה לכול >> ומדהים שאנחנו יושבים פה באמת ביום שמתחילים זרחים לפני כמה שנים באמת זה היה כאילו הרב אומר שאנשים מצטרפים דווקא בגלל שלאים זמחים דווקא אנשים ברחו מהמסכת האלה אני חושב שהיום אני שיום זה אחרת היום יש הרבה יותר קנייה והרבה יותר מקום ללמוד את הדברים האלה. כן, בהחלט. >> והם גם יותר מודגשים. זאת אומרת אה יש בטח הרבה חומר שכתבתם כל השנים והרבה יעסקו. זאת אומרת שהדברים קצת יותר מובנים למי שנכון היום יש הרבה מאוד כלים כדי לעשות דברים האלה. להתפו 50 א גנויות של מנים לקודש. שיצא ספר ה מקום כבודו שעוסק בשאלה של זיהוי המקום אה מקום המשבר בהר הבית שמביא את כל הדעות לכאן ולכאן לא רק מה שהוא נותן איזשהו שיטה אחת אלא את כל השקל הותריה סביב זה א כל יום מעביר שיעור קטן של שלוש דקות באיכות בית הבחירה מנסה קצת תמצאת תבורה ברורה שווה כל נפש אכות בית ההכה יש זה גם נמצא ביוטיוב יש כבר אכ 500 600 סרטונים כאלה קצרים ש שלוש דקות קופ על אבית הבכירה ויש הרבה מאוד ספרים והרבה מאוד אנשים גם א מחוגים שונים מוציאים ספרים א בידיים לילדים ווא בעמקות ובשטות על מקדש מי שרוצה ללמוד יש לו היום את כל הכלים כל הכלים >> הרב רגע מתרות בציבור החרדימות של זבוחים ומדיקורבנות אולי רבנים שמתכתבים הרב וכאלה >> בציבור חרדי הזה השמרנית שמרני >> אבל יש מעט מאוד רחבה של א יש אחד ה א ירדית מזכ הרב אורי ודצמן שנגיע מבתר לכאן ירדי עם כוח חידוש עצום של הרב מינסברג א כתב עכשיו מאמר על העולם בבית דש אין לה עם משפחה אחרת חרדית יש לנו עוד הרבים כאלה חרדים עם כל הסמנים החיצוניים חרדים אבל עם עיסוק זה עם עיסוק בתנ"ך בפשט המקראות בצורה מוקרה ורחבה וכמיה גדולה במקדש במיסוק גדול בקדש הוא שם מגיע אלינו קרמי צור ידי פעם ומביא שורים נפלאים עלני מגבש ויש עוד ועוד שוא הולכת עם זווית שלו אבל במעטפת הרחבה יותר של הציבור החרדי שפחות מסוגרים בתוך עצמם בידי ביטוי גם בעלי הבית שיש כאלה שעולים וגם א אה בעיסוק במקדש ב כל אחד בזוויות שלו יש אר של תורת הקורבנות שהם עושים גם סרטונים יפים מאוד על ה מתגימים את את העבודת המקדש כן יש גם בציבור חרדי גם בציבור חניוני אני חושב שיש א >> ציבור חילוני >> כן כן אמר סיפר לי מישהו שמעביר הרצאות עניין מגיד דש שהוא אמר לי שדווקא לציבור חילוני אה אין אין עקבות לציבור דתי שמרני תפילין זה דבר רגיל מה זה תפילין זה אבל >> לראות לראות לחשוב על זה ש מישהו התעורר מישהו התעורר פתאום בשרבת בפוקר במקדש ויראה אה את הרב שלו הולך עם כזה יחס זה ושוחט בשבת ומנגינת הלביאים וכל זה וכבסים שבס >> כן ומישהו מר שניתור הצורתם ציגור חמי אין לו אין הבדל בין זה לבין תפילין גם התפילין מוזר לא באותה מידה אז אין להם את העקבות להתאים ששומרים את הניצוות בצורה מסוימת לפתוח את הראש לעולם לעולם שהוא שונה בהרבה מובדים זה זה יותר קשה >> מעניין אתה איך הרב נכנס בפה לכל העניין הזה של עבודת של לימוד הקורבנות של המקדש >> זה הבני זה הקדוש ברוך הוא עובדות פעם ראשונה מתדן מי שבעו המוסלמי אה יש כהן והוא אנחנו חברים טובים והוא הקים לפני שהתחיל כל ההתפוסטני הקים ישיבה שנקראת נקראת תורת כהנים ב בית המוגרמים חו מלך לדיה והוא ביקש לבוא לצורף לישיבה א ישיבה שסקו בהרק בקודשין אמת שמה גם הרב גרשו לי איזה צהל היה א ואני למטה שמה עשו תקופה ואז נפרצתי עולם של קודשים לפני 30 שנה אה ואני היה שלמה נאמן שהיה קם יושב ראש מוצא זאת גוש ציון אמר לי בוא נקולל ב או פני הכלל ענייני מקדש ונהניתי לבקשה א מה זה אנחנו יודעים כאן השנה זה השנה ה-30 שעוסקים ב להלכות השחות הספות באיון עם ניסיון לעסוק ישמע דעלי בדלחטה נסות גם לראות את הדברים המשאים וגם נסות קצת להבין בצורה עמוקה מה מה צ א להבין את הדברים גם קצת עם עמקות ועם להבין כל דבר מהמשות של כל דבר זה אנחנו נסים לעשות >> אבל זה סיפור מעניין מה-30 שנה האחרונות על העיסוק הזה ב במקדש א >> אולי המשפחה שמגיבה על האירוע הזה >> אה פעם בשונה שעשינו כאן אה אה שחיטה של אדומסן פסח אה הבאנו כאן סוג תנו ש לצות אותו ו מי שעשה את התנור זה זה יהודה ציון עם יהודה ציון א היה שי טלוויזיה קנדית שלבדה אותו ו א נשו לזה כתבה על השחיטה אה מטלוויזיה גדית זה הגיע עיתון הארץ בכותבת ראשית שעיתון הארץ באותו יום שישי היה כתבה עם קצת אה אה צילומים של דם וכולי שבקרמי יצור א שהם קטנים בגמידי השכיתה והקורבנות היום הישוב הרבה יותר כועט את העניין הזה כל זה אבל אז לפני 30 שנה הייתה יותר רטיעה >> אז אה תחו לי להגיד א תראו מה וככה משביצים אותנו בארץ וזה אמרתי בסדר נשאל את הר מרדכי אליזן חיזה אני הולכתי אליו עם העיתון ביד הזה ושאלתי אותו האם להפסיק לעשות בניין המקדש ולהביא לתחומים אחרים או להמשיך בניין מקדש אומר לי המודרך אליהו חדשמית המשיכו לעשות בענייני המקדש תמשיכו לעשות בעניין המקדש יודעים מהלף זה 30 30 שנה וכמה 50 גיליונות או שזה משהו שעוד מעניין את הרב ככה נחקור ועוד לא ככל שאנחנו לומדים יותר אז הפועים שיש הרבה הרבה יותר מלמוד חר מניים ו2000 שנה לא עסקו בזה אז דבר שב הרבה מאוד שאלות שעדיין לתור אותם צריך לפתור אותם צריך לעמוד ללין האוצב שלה משהפועל ביתירה סרצור תודה רבה ‏va