כמה אכפת לך מהר הבית?! 🎙שיחה מרתקת עם הרב יצחק לוי

הרב יצחק לוי שלום יצחק זה נשמע לי יותר טוב כן הרב יצחק לוי יצחק לוי כן כן טוב הרב לוי זה כבר פתיח טוב לשיחה שלנו מה הרב בוחר להיות משורר או שוער מה שיתנו לי אני אשמח מאודכן איפה נטיאת הלב אבל יש בשירה קצת אה כן אבל א שהיא הבית יגידו לי אתה שומר הכל טוב מצויין שהתפקיד יהיה יהיה ממומש בעזרת השם היום אין כל כך משמעות ל ללבים לא נכון חוץ מנתירת ידיים קצת לכהנים ויהיל התורה כן צודק לתורה יש הרבה מה אה אפשר כן מה לשור בעזרת השם איך התחיל הרב א איך התחיל החיבור של הרב ל להר הבית למקדע ש הרב זוכר איפה זה התחיל. אני חושב ש מתחילת הדרך מאוד מאוד אה היה לי יקר להתקרב אל הלב לעסוק בלב. ומיד אחרי מח שש הימים בתשכח בן כמה הרב היה אז תשכח הייתי בן 17 ואז א התחלתי ללמוד באוניברסיטה היסטוריה של עם ישראל וארכאולוגיה ואז א אני זוכר שבשני בשני התחומים אני התעניינתי מאוד בירושלים ובמקדש מתוך מתוך התחושה הזאת שאני אני רוצה לעסוק בלב, רוצה לעסוק בעיקר. אני גם מורה דרך. אז א יצא לי במשך השנים להדריך הרבה מאוד בירושלים, בכל הארץ, אבל בירושלים בפרט. אה זכיתי גם להדריך מדריכים במסגרות הרגילות שמדריכים. זה ביד בן צביעים, זה ב קרמורשת הכותלים, זה בעיר דוד. בראשית ירושלים בזמנו א כדי לקרב את האנשים אל אל הקודש כל מדריך כזה זה כל מדריך כזה זה אחרי זה אלפי אנשים תראה במשך השנים זה הרבה אנשים כן בחז השם לא התכוונתי גם שכל מדריך בסוף הוא הוא זה פועל בהרבה דברים זה נכון נכון זה טור א זה טור גאומטרי זה לא בהחלט כי כל זה פותח מנת להלפח זאת אומרת ואתה אתה מדריך קבוצה והם מדריכים עוד הרבה קבוצות ואז א בסופו של דבר באופן עקיף אתה מגיע לעוד הרבה אנשים באמת חסדי השם והלב של הלב זה מקום המקדש מהתחלה חשבתי שקודם כל זה נושא שצריך ללמוד אותו ברצינות בלי קשר לשאלה אם עולים להר הבית או לא אני גם בהרבה שיעורים שאני נותן א כולל בישיבה ישיבת הרציון תמיד אומר תראו אני אני ממליץ שאדם יעיין, ידע מה הסוגיות שעומדות על הפרא ויתבונן בהם ברצינות שאדם שידע גם אם הוא לא מתכוון לעלות. אני חושב שבמשך שנים היו לא מעט תלמידים שבאו לשמוע את השיעורים והם לא עולים וזה מבחינתי זה בסדר. זאת אומרת זה העובדה שבכל אופן רבים וטובים וגדולי ישראל עד היום הזה מתנגדים באופן חריף לעלייה. א אז אני אומר על לפי הניות דעתי הקרבה למקדש היא לא נמדדת רק בשאלה אם אתה עולה להר הבית או לא ויצא לי במשך א עשרות שנים א להעביר שיעור במחלטת ארצ שהכותרת שלו הייתה הר הבית והמקדש בימים האם ובזמן הזה וגם בשיעור הזה במשך שנים היו עשרות רבות של תלמידים כל שנה ש ואגב אני אני אסביר את את מגמתי ובמסגרת השיעור הזה הייתי מעביר יום עיון פעם בשנה שבו הנושא היה עליה להר הבית היה יום עיון לפני עלייה להר הבית למי שמעוני היה יום איום הייתי מביא את אה מצד אחד את הרב שבתי הפופוט או את א הרב מדן או את הרב יוסף צבימון או רבנים מרבנים שונים שיוכלו אה הייתי מביא תמיד הרב אלבו של הרב שפשון הרב יוסף אלבו מצד אחד הייתי מביא מצד שני את הרב שלמה לוי שהוא מתנגד באופן נחרץ לאלי להר הבית והייתי א מציב לאנשים את שתי תפיסות העולם והייתי אומר להם עכשיו אתם יכולים להתחיל ללמוד עכשיו קיבלתם תמונה אני הייתי נותן כמובן השל השלמות גם ביחס לסוגיית המיקום ולסוגיית א ולסוגיות השונות שאני חושב שאז למדנו אותה בצורה מסודרת. כלומר שילוח טמאים, קדושת המקום, מורה מקדש, אה קריאה ותבילה. אלה סוגיות שלמדנו א עם דפי מקורות כמובן א ובדרך הזאת כלומר אתה מביא את האדם לאפשרות להגי להגיע להחלטה אם אתה אכן מעוניין בדבר כזה לא מעוניין בדבר כזה לא זה השאלה היא באמת איפה הלב נמצא אם רק מישהו היה צריך את הדחיפה הפרקטית הזאת והלב שלו שם אז א הרבה אנשים רוצים אבל ברמה הפרקטית הרבה יש הרבה מניעות והרבה עיכובים והרבה נכון נכון נכון אני בכל עליה שאני עולה אז אנשי הלון שות אני מיידע אותם אני עולה ביום הזה וזה שמי שרוצה שיצטרף בדרך כלל מצטרפים אנשים לפני שנים כשמישהו היה מגיע בסתם יום אז באמת הוא לא היה מוצא את עצמו לא היה לו לא מניין שחרית לא מנחה לא שיעור אז באמת אם הוא לא היה מתאים עם איזה מדריך או מישהו אז הוא לא היה נכון אז היום ברוך השם זה לא המצב היום כל מי שמגיע בשבע יש לו שחר חרית מי שמגיע בת :30 יש לו עליה עם הרב וולפסון שיעור תורה ותפילת מנחה יש שני עניינים אחד וחצי והשני בשתיים באמת לפני שנים מישהו היה מגיע והיה יכול להיות לבד היה יכול להיות הרב זוכר את הימים האלה בהחלט איך היו התחושות אז אה תחושות היו לא פשוטות היו גם ימים ש אח שהתארגנו והכל המשטרה לא נתנה להיכנס בכלל יש דמים בהתחלה שנתנו להיכנס שניים שניים או שלושה שלושה ימים כאלה שגם נכנסנו ואז א זרקו עלינו אבנים בתוך הרבית אז הוציאו אותנו דרך אחד השירים הצפוניים והיו ימים אחרים אני חושב שהיום א התודעה היא הרבה יותר גדולה ו במובן הזה ההתענינות היא הרבה יותר גדולה אני רק אני חושב ש אני תמיד אומר בהקדמה לעלייה שאחד הדברים המרכזיים שאם הולכים לעשות זה לעמוד לפני השם ו חושב שעירת מקדש היא דבר מאוד מאוד מרכזי שצריך להיות זעירים כשאנחנו עולים שלא תהיה פה שום זילוטה לא תמונות ולא ולא א טלפונים ולא דברים שמשיחים את הדעת מלעמוד לפני השם אני תמיד אומר עליה לבית זה לא טיול באיזה ודי שעוד לא היית זה משהו אחר לגמרי עכשיו אדם שעושה את זה בתדירות יכול בקלות כי ככה אנחנו ברורים, נכון? כן להתרגל זה הפוך להיות א לעמוד לפני השם זה הדופק אני זוכר שאחד התלמידים אה תלמיד חכם שאל אותי לפני עשרות שנים א הרב אבל להיות א יותר משעה בהר הבית ולרא לרא מהשם במשך שעה זה לא פשוט אמרתי לו טוב היא גופה זה לא פשוט זאת המטרה בשביל זה אנחנו עולים זאת אומרת זאת אחת המטרות מבחינתי המרכזיות. רואים את זה במציאות גם שרוב מי שמגיע לא רוצה להגיד אחוזים מדויקים כן לא לא מדדתי אבל רוב ככל מי שמגיע מגיע מנת להתפלל לעבוד את השם א להירע מהמקדש א לסמוך על הזכות הזאת להיות א תאירים תמיד היו ותמיד יהיו מרובם גם לא לא באים מהפן היהודי ההלכתי א אבל באמת התנועה של הציבור הדתי גם אפילו יותר מזה כמעט כל מי שמגיע זה מישהו שחשב על זה כבר 10 שנים ורק עכשיו הוא עזר את האומץ לבוא ואמר פה היה לי איזה נקודה שזהו אמרתי שעכשיו אני בא המלחמה או כל אחד הטריגר שלו יש לי תלמידי מאוד יקר שהוא ראש ישיבה ש לפני חצי שנה אמר לי הרב החלטתי שאני עולה עכשיו אז כמו שאמרת יש אנשים שתהליך הממשלה הוא לוקח הרבה זמן אבל אחרי זה שולי כן כן לא כי זה בניגוד למה שחושבים שלא יודע מה אנשים בחוץ שעכשיו מישהו חושב שזה מגניב והוא בא עכשיו להר הבית כי זה מגניב כתיות לא זה בא ממקום פנימי וא אולי אפילו אפשר לומר שכל החסמים ההלכתיים מה שנקרא או המתנגדים גורמים לבן אדם לבסס את הדע שלו הרבה יותר ולהתכוונן הרבה יותר לפני מה שהוא הולך כי אם זה היה כולם עושים את זה כי ככה זה אז זה היה הרבה יותר כאילו פשוט אז זה מחר בבוקר אבל ברגע שהוא צריך לעבור את כל המכשולים גם הפרקטיים בכמו שהרב סיפר לי בשיחה מקדימה שהגיע שבוע שעבר והרבית היה סגור למפתיע כי פתאום יש חג מוסלמי והרבית סגור ואת כל החששות לא יודע מה המשפחתיים א הביטחוניים מה מה ההלכתיים כאילו בן אדם לוקח לו צריך לעבור איזה תהליך כזה עם עצמו בהחלט עצם עובדה למה שאני מסביר את זה בשיעורים אתה צריך לטבול לבדוק עכשיו שאין לך חציצה בשום מקום הגוף לא בשיער ולא בלפלוף בעין ולא באוזן ולא בפה ולא בקוץ ולא בשום מקום אחר בשביל לדרוך על איזה מקום אתה טובל ואתה משגיע באיזה זמן וכוחות ועוד אתה חופף ומעיין יום לפני ואתה כל זה בשביל מה בשביל ש תוכל לדרוך על איזה מקום אז אנחנו כמובן משתדלים להתקרר כמה שאפשר למקום שממנו ולך אנחנו לא רשאים להתקדם אבל עצם העובדה הזאת היא היא דבר חידוש אני יש טהרה תשעה לבעלה יש טהרה של כהן ביחס לקבורה יש טהרה זהו איפה בחיי היום יום שלנו זאת אומרת אנחנו לא חיים ב לא זוכים לחיות ככה שצריך לשאול את עצמך אם יכול לשבת אל כי זה איזה מניחות ואתה יכול לקחת את המכשיר הזה בקלות והכוס שקיבלת הכל תקין או ש אנחנו כי כי המציאות הזאת כי המציאות הזאת אני יכול להסתכל עליה בשתי פנים פן אחד זה להגיד וואלה אני לא יכול לחיות ככה כל שנייה אני צריך לצד השני אתה יכול להגיד כל נקודת מפגש עם המציאות הפיזית אתה עומד לפני השם כל נקודת מגש אתה אתה יושב אתה נוגע רק רגע אתה פה עומד לפני השם אני אני מרגיש באופן כללי ש אה א אנחנו לא חווים את השפה שהמקדש מדבר עליה כי אנחנו לא קרובים שניתן דוגמה כשהזכרתי זכיתי בארצו ללמד את השיעור הזה ו באחת השנים בדיוק הגיע למכללה ופגשתי אותו בהפסקה וזה רואה צאון רואה צון אמיתי כזה מבוגר אדם מיושב לגמרי בדעתו הגיע למכל אני שואל אותו לפני פשוט האם אתה אתה מוכן לכמה דקות להיכנס לשיעור שלי הייתי מאוד שמח שתדבר עם הציבור בשמחה אז שאלתי אותו אה הנה זה הוא רצון זה וזה אני רוצה לשאול אותך אם היה לך אפשרות להקריב קורבן תספר לנו מה החוויה שלך רבי חי הוא היה באורות ווא ו אמר לי אני לא יכול להעלות בדעתי משהו הוא יותר נסגב מאשר הדבר הזה. זאת שפה שאני כאדם שהוא לא חקליי ולא קרול לבעלי החיים אני אני לא מכיר אותה. מה? כלומר, השפה של קרבה אל הדומם, הצומח, החי, המדבר כגילוי של חיות אלוקית שכל אתה זוכר ודאי הסיפור המפורסם על הרב קוק והרב ארי לו דצל שהולכים ורבי לוין כוטף איזה צמח והרב קוק מזדעזה דיב כנשמתו. איך אתה קוטע חיים? עכשיו זה לא פרחך, זה גדול דור, הרב אריה לו, צדיק יסוד עולם, תלמיד חכם איך אתה הרב הרב חי חי בתודעה הזאת שהחיים האלוקים מתגלים בכל בדומם ובצומח ובחי ובמדבר. אז היום מנסים להמשיל את זה לדברים שאנחנו לא קרובים אליהם. אז באמת אולי כאילו התפילה קיבלה משמעות הרבה יותר חזקה כי אנחנו א רגילים להתפלל ושמחים ו יום כיפור התפילה יותר ימים נוראים אז לפני השם זה מדרגה של תפילה כן אחרת לגמרי בכלל זאת אומרת כל המושג שלפני השם נכון שזה להיות לפני השם כן כן להיות לפני השם לגמרי להשתחוות לפני השם זה בכלל הרב זכה להשתחבות לפני השם אני מעבר לסוגיה העצומה כלומר תראה, מבחינת התנועה הנפשית אני חושב שזה מבחינת התנועה הנפשית אחד הדברים הכי הכי עמוקים שיכולים להיות שאדם בטל לגמרי אומר אני שלך אני זהו אני אני שלך אני טפסתי פה למטה אני שלך אני גם מצד אחד זה באמת מדהים בתור מי שזוכל יש את החווה לפני השם באמת זה חוויה ש אני חושב שזה זה אולי הייחודיות של הרבית והמקדש זה משהו שהגוף זה משהו שהגוף שלנו עובר. זה לא רק התפילה או זה באמת אין ספק שהמקדש מבטא בהמנים ש שהחומר הגילוי האלוקים מתגלה גם בתוך עולם הגוף ולא רק בתום בעולמות שמעליהם ולא רק שאין בהם סתירה אלא יש בהם השלמה כאילו מתגלה בכל העולמות כן זאת אומרת כאילו בעשייה וביצירה ובירות הכי יפים מביאים לפני השם בורים מה הסטייקים הכי טובים זה לפני השם עשירים מי לא הולך ך להופעות א לא יודע אוהב לשמוע מוזיקה טובה אז השירה הכי הכי מיוחדת זה שירה לפני השם של הלביאים ש זוכה שאחד מהם יושב פה לידי דין פעם בפסוקים שמזכירים אני אשתחוויה אתה רואה שזאת הייתה אחת המטרות שאנשים הגיעו למקדש הגיעו להשתחוות לא כתוב שהגיעו להתפלל הגיעו להשתחבות זה היה זאת הייתה התכלית כלומר ה אברהם אומר ליצחק ונשתחווה לנער כן הורך את הנח כולו זה שתחווים על השובה עליכם לגמרי באמת הרב רואה פה איזה שינוי ככה בהתר הזה של האשתחוויה שנפתח פה פתח א אני יהודי פשוט ח שהתקדמות שאנחנו רואים היא היה חולם לפני כך וכך שנים שיהיה מניינים מסודרים ש אהכן הרב אה מדבר הרבה על ה אה על המפגש עם השם, עם השכינה בהר הקודש. אולי נסה להסביר קצת למי שעוד לא זכה מה מה יש לנו לחפש שם בתפילה בעבודת השם במקדש. מה אנחנו מקבלים שם שאנחנו לא מקבלים בבית כנסת במקומות אחרים? קודם כל אני לא בטוח שיש לי איזשהיא תשובה מאוד מאוד מסודרת ומובנת גם לי. זאת אומרת יש משהו בנוכחות במקום הכי קרוב. קודם כל אם אנחנו מבינים לעומק ומרגישים לעומק שיש דבר כזה כפי שהתורה אומרת שיש מקום שהקדוש ברוך הוא בחר לשקן את שמו שם לשום את שמו שם. יש פה איזה שי אמירה הקדוש ברוך הוא לא הסתפק רק בזה שבפרשיות בסוף ספר שמות שהוא אומר אסור למד שכן בתוכם שם הרי בפרשת שמות בפרשיות תרומה תצווה והקל פקודה לא כתוב איפה זה יהיה כשספר הדברים בא ומחדש ומזכיר את זה כ-20 פעם שיש מקום בעולם שהקדוש ברוך הוא בחר על מנת לשקן את שמו על מנת לסום את שמו ואנחנו זוכים להיות במקום הכי הכי קרוב שהשם שיקן את שמו. הדבר הזה משפיע שאתה נמצא להבדיל להבדיל כן כמובן להבדיל אלפי הבדלות אבל תחשוב שאתה נמצא בפתח ארמונו של המלך אתה יש למלך ארמון ואתה מתקרב לפתח של הארמון אז זה התרגשות שאתה נמצא לפני מישהו ש שאתה עכשיו אותו אה נמצא בפתח חרמונו של המלך אתה אתה מרגיש אחרת האם אפשר להגיד את זה התפילה פה היא כזאת ופה היא כזאת. אני חושב שמאוד קשה לומר את זה ב במשפטים מאוד מסודרים. זה ככה, זה לא ככה. אבל התחושה של הקרבה, התחושה של הנוכחות, תחושה שאתה חש את ה את הגילוי האלוקי שנמצא במקום אשר, אני חושב שזה בהחלט משפיע על טיב התפילה, על ה על המכוונות של הלב, על ה על הרצון להתקרב. גם כשנמצאים בחוץ זה משפיע. זאת אומרת אחרי שהיינו במקום הזה זה משליך גם על ה הימים האחרים אני חושב שיש רשימו מסוים אני מניח שזה מאוד משתנה מאדם לאדם ממציאות אחת למציאות אחרת יש דברים שמשתנים מאדם לאדם אבל א תקופות לתקופות אני אני חושב ככה כל יהודי צריך להרגיש את ההרגשה זה מה שאנחנו שואפים עליו שלקרב כמה שיותר יהודים להרגיש את את קרבת השם במקום הקודש. אני חושב שישנם ארבעה גורמים ש אה בעזרתם ניתן להתקרב. הגורם הראשון זה סוגיית האחדות בתוך עם ישראל. אני מרגיש שזה זה למד הגורם מספר אחד מקדש מבחינתי זה לא קירות. זה גם קירות אבל בתוך הקירות שנשאל כל אחד את עצמנו הבית שלך הבית של ההורים שלך זה המטראז' התוכנית של הבית או שהבית או שהבית שלך זה כמה עדינות ורגישות יש בינך לבין אשתך כמה אהבה יש בינך לבין הילדים שלך כמה נעימות והכנסת ורכים יש ביןך לבין השכנים שלך כמה יש לך אכפטיות מכל מי שסובב אותך בית זה לא קירות הקירות הם לבוש הם לבוש חיוני אני לא חושב שאפשר בלי קירות, אבל הם התוך הוא העיקר והתוך זה שעם ישראל יהיה אחד ואני מרגיש שזאת משימת על תמיד בפרט בימים אלה אבל תמיד אני אני תמיד מזכיר בזה את הדברים המופלים שרבי יונתן אבשיץ זכר צדיק לברכה שאומר שהמדד למחלוקת לשם שמיים כמה אתה אוהב את מי שאתה חולק על דעתו סוגיה שנייה זה לדעת מה זה מקדש. מה זה אומר מקדש? מה זה אומר יום במקדש? מה זה אומר שבת במקדש? מה זה אומר חש? מה זה כובן? מה זה לוי? מה זה ישראל? מה זה ניסוך המים? מה זה כל דבר במקדש? כן. לא רק במושגים הטכניים. כן. לנסות להבין כאילו מה מתרחש שם שהוא א מאפשר, מזמין, מאפשר קריבת אלוקים כזאת. מה זה מקדש? זאת סוגיה שנייה וזה כמובן דבר גדול. זה התייחסות אל המקום וזה שם לשכתות את רשובת השם אתה רואים זה כמה אכפת לך מהמקום הזה עכשיו דרישה של המקום בבחינתי זה זאת נקודה מאוד עמוקה שהקדוש ברוך הוא מתגלה גם במקום איך אמרת את זה כל כך יפה דווקא במקדש ה העולם החומרי שמחובר לעולם שמעליו זה לא מנות חלק מהגילוי האלוקי שמתגלה במקום כמה זה יקר לך כמה אכפת לך שזה מקום המקדש של מחולל מדי יום זה כואב לך זה אתה יש לך אתה מתפלל על זה יקר לך אתה אתה מאוד רוצה את זה או שלא או שזה לא בעצם זה לא מעניין אותך אתה רחוק משם עכשיו אני אומר אני אתן דוגמה הרב אביגדור נבצר שכן מגדולי הדור נכון אני ממש זוכר את המראה הזה מסיים את התפילה בישיבת הכותל ועומד דקות ארוכות מול מקום מקדשנו בשקט גמור. וואו, איזה מראה כל כך אתה רואה בן אדם רק משתוקק, רק שקוע כרגע בלדרוש חנותו של מקום וכל יום אתה מבין נגמרת התפילה והוא נמצא שם לא נמצא שם תגיד 20 שניות נמצא שם דקות ארוכות הרב לא בטל חלקיק שנייה אתה מבין שזה שזה שזה מפאים אותו שזה מחיה אותו שזה חלק מהחיים שלו אז אני אומר גם אדם שכמוהו מתנגד באופן נחרץ להלילה להר הבית, אבל הקישור שלו למקום הוא גדול. אני אומר לאנשים שלא עולים להר הבית. האם זה פשוט לכם שבשלושה רגלים אתם מגיעים לירושלים אז אתם רוצים להגיע למרגלות בית מקדשנו, מקום שכל עולם קורא לו רחבת הכותל, אני קורא לו מרגלות בית מקדש לי כותל. אני תמיד אומר הלכת לבקר, בטח. הלכת פעם לבקר חבר שהוא לא נמצא בבית קרה לך הלכת לבקר את הכותל של הבית שלו. את מי הולך לבקר הולך לבקר להבדיל כן כמובן הדרישה בשכנותו של מקום היא היא נקודה עמוקה מאוד ואני אני מרגיש למה היא כל כך קשה כי העולם שאנחנו חיים בו לדוגמה נכון לכל אדם יש הרבה אנשים שיש להם בכיס צלמית קוראים לה פלאפון אז ה נכון מאפשרת לך תוך חלקיקי שניות להיות בכל העולם כאילו המקום הוא כבר לא כל כך חשוב הוא לא כל כך יקר אז זה לייקר את העובדה של המקום יש משמעות רוחנית. תבוא להגיד יש משמעות למקום. זה לא משהו טכני. יש מקום יש משמעות למפגש שלך במקום במולז אז ברגע שאתה אומר הוא בחר לשקן את שמו במקום הזה, אני רוצה לפגוש אותו לבחירה שלו במקום הזה. זה זה ענייני. כן. שזה ההפך מבעצם כל הקדמה הטכנולוגית כי הקדמה הטכנולוגית גורמת לנו תוך כמה שעות להיות בקצה אחד של העולם לקצה שני שני אני אני לא מבין בזה אני מבין שתוכל חלקיקי שניות לא כמה ש נכון לטיל לא לבן אדם כן אדם יכול לשייט בתוכ כן אה וזה נכון תוך אתה פה בסין אתה פה ברוסיה אתה פה בישראל נכון אתה איפה שאתה רוצה כן כן אתה רוצה אפילו אפילו בפיזית אבל בכל זאת התכוונת טילים ברגע הזה אני חשבתי על משהו אחר זה שעולה כמה זה חמש שעות נסיעה מה ארבע שעות נסיעה מה מהמקום הכי רחוק שיהיהודי גר בארץ ישראל לבוא אבל זה כל כך קשה לכל כך הרבה יהודים ויש כאלה שמעולם לא היו בירושלים יש כאלה ש כאילו וכמה זה שעה נסיים תל אביב מה מה הסיפור אבל זה משהו תודעתי זה פשוט ריחוק אה לא כי תראה יכול מאוד להיות שוב זאת שאלה יש לה הרבה בתים נגיד שתיים שלוש נקודות אבל א נקודה אחת תראה אני מרגיש שמלחמת השחרור שבן גוריון היה כל כך נעול על ירושלים ושתבמקל חשבו שהזקן כבר לא בעניינים נחשון כל כך חטר בחינתו זה ירושלים המערבית לא כוללת את במובן הזה אבל מה יש בירושלים לא אבל באחן הזה מלחמת ששת הימים העלתה אותנו קמה בחשיפת הקודש לפי דעתי זאת זה התרגום שלך שש ימים לחסוף את הקודש לא רק בירושלים ובירחו ובבת אל ובחברון ובשילו ובשכן ובגושי ציון כן לא לחסוף את המימד של הקודש יש משהו יכול להיות בקודש שהוא מפחיד שהוא שקשה להתקרב אליו יש אנשים הרבה הרבה יותר פשוט בחיי חולים פשוטים אהבת קפה לשייטים האלה אמרתי תראו אני אני מבין שאתם חולקים על דעתי אבל הלב של מידת ישראל זה פועל ההר לא בין גדרה לחדרה תסתכלו בתנך זה הלב וכמובן ירושלים היא הלב של הלב והמקדש זה הלב של הלב של הלב זה הלב הלב זה פה אדם בחי בחיים הרגילים שלו א הוא לא חסר עלו ירושלים כל ה אם אדם כמה אדם שמתפלל כל יום זוכר א' שהוא מתפלל לכיוון ירושלים זוכר מה שאומר המשנה ברורה שאתה צריך לכוו שאתה בן שני הכרובים כמה אדם בתפילת מנחה רגילה שלו תפילת שחית ערבית שלו כמה הוא זוכר שזה עכשיו זה לא איזה רעיון אגדתי נחמד שמ זה לכאורה זה בפשטות ההלכה נכון שאתה צריך לכוון כאילו אתה אני לא יודע איך זה נראה הדבר הזה אבל עצם המחשבה הזאת ש שאתה עומד לפני השם שאתה נמצא לפני השם שאתה מדבר עם השם אז ודאי שכשאתה נמצא במקום אז הדבר הזה מאוד מאוד מקרב את א אה מאוד מאוד מקרב את דעתך אבל אה גם אני אני מתפלל לאה תפילה מסודרת אני לא רוצה ששוטר יגיד באותו רגע אדוני בוא תתחיל להת אז אני חדש לרב שהיום התפילות באר הם בנחת כן וממש בנחת ולא מפסיקים באמצע אני יודע שכמה פעמים ממש הפסיקו אותנו באמצע וזה היה לא פשוט בכלל זה החידוש אני חושב שהרבה גם שעולים הם עדיין קשה להם לתפוס את זה שבאמת אפשר להתפלל כמו שצריך הרב א הרב אולפסן אוהב הוא אמר את זה כאילו הוא גדל בישיבה בצפת בצפן מתפללים 20 דקות 25 דקות מנחה בנחת לא בא לבתים חמש דקות סיימנו אז כשהגיע להר מפקד מפקד ההר הוא בחור דתי פה מגוש ציון א וכשהוא הגיע בהתחלה הוא בא לרב וולפסון ואמר לו אני מכיר שמנחה זה 10 דקות מה זה אתם מעריכים פה כאילו אין לכם את הזמן אז זה מוסף של יום הכיפורים של תשמע זה זה מבחינה אחרת השם זה לא נכון אז באמת ברוך השם אה אה גם שחרית די בנחת אבל בעיקר מנחה 20 דקות 25 דקות וואו כן ישר כוח עצום על מה שאתם עושים תשמע זה אז גם מי שרוצה להתפלל בנחת הוא יכול לבוא להרשם ולא לחשוב ש שזה זאת אוצ לא לא הנקודה שהדגשתי הייתה להיות עם כל עם ישראל זאת אומרת שזה יקר לי גם להיות אנשים שחולקים על דעתי ושהם מבינים אחר אחרת אבל שמאוד יקר לי להתפלל איתם אחרי מלחמת ששת הימים לפיניות הבנתי הכותל הפך להיות תחליף למקדש לא מבול למקדש לא מבוא למקדש אלא במקום המקדש ולעשות לו מורשת לקותל אז לא אמרתי את זה הבנת באיזה מנגינה אמרתי את זה אבל א לא אבל זה אני אני מדריך שם את המדריכים ואני תמיד מסביר להם שהקות זה דבר יקר ויהודים מסרו את נפשם כדי להיות שם. אבל בכל אופן צריך לזכור שהכותל הוא בסופו של דבר קיר תמך של רצפת הר הבית והוא יקר מאוד וקדושתו ידועה והדינים שלו ידועים ועדיין בסופו של דבר מה שמאחוריה כותב זה בסופו של דבר הלב שם העיקר כן שנזכה להתקרב ללב אמן אמן אני חושב שזה ה זה התפילה של כולנו לראות בלב להרגיש את הלב הפועם אמן ולראות עין בעין ושוב השם ציון בעזרת השם ישר כוח עצום לות הרב משורר בעזרת השם אמרתי מה שיתנו לי אני אשמח או שוער או משורר כן בעזרת השם שר כוח גדול תודה רבה הרב ק השם עליכם אסורות טובות ישועות ונחמות על הכלל ועל הפרט ב אמן אמן ‏Ja.