כל הדרכים מובילות להר המוריה | הרה"ג מרדכי שריקי שליט"א

של הבריאה, שורש של העולם, שורש של הנהגה ו אפשר ות >> עוד רגע זה הולך ומתבר כן אתם תגידו לו >> כתוב קראנו עכשיו בפרשה פרשת ראה שמדברת על הראייה הראייה והראייה באמת בפרשה הזו כתוב כי אם אל המקום כי אם אל המקום שהקדוש ברוך הוא השיבחר אדוני אלוהיכל שמו שם לשכנשו בתשמ >> לשכנות ידרשו ובתה שמ כי אם אל המקום כי אם אל המקום אשר יבדוני אלוקיך כלומר הרבה חושבים באמת שמקום הוא מקום כביכול של פיזי גאולוגי לא יודע מקום של אחד מהשבטים זה נכון לפי הפשט ומקרא יוצאים מזה פשוטו מדבר על השבטים רבנו הרי אומר שכל שבט יש לו צירוף אחד של שם יקוק. יש 12 צירופים. אם יש 12 שבטים אז אפשר לכתוב ב-12 אופנים את השם הוויה ברוך הוא. אבל השם שאנחנו מכירים ישמחו השמיים ותגל לארץ הכוונה ראשי תיבות י ואות ה וות ה. אז הצירוף הזה הוא הצירוף של יהודה ובלבד השאר זה צירופים אחרים אנחנו רואים באמת כי אנחנו יודעים מי הקו בכה עוד לא אנחנו עוד לא מכירים לא יודעים באמת כי כי השם בחר בציון אבה למושב לא זה דוד המלך שאומר את זה אחרי מעשה הוא באמת היה ידוע כבר אצל אברהם אבינו ואנחנו יודעים שאברהם אבינו כבר הגיע לכאן ויר את המקום אותו מקום שמדברת עליו בתורה כי אם יהיה לה מקום אז זה כבר המקום נבחר אלא מה יש 12 אופנים לתקן את השכינה כל שבט הוא חלק מכנסת ישראל וכל אחד מה מהשבטים יש לו דרך משלו כמו שהיה דרך בים שהוא עשה דרך לים לכל אחד ואחד שגם כן דרך במחשבה דרך של הדבקות דרך של גילוי ייחודות גילוי של המלכות, אבל יש מלכות ויש עוד מלכות ו ואהבה בסופה. כלומר, רק אחרי הבירור של יב בעצמם יש היג. כלומר יג שהוא באמת הכנגד אהבה. ואהבה זה ה 13 בגימטריה מורה על החיבור של כל כי שם ציווה אדוני את הברכה. ולכן באמת מדובר בפסוק הזה, בפסוק הזה קל המקום לשקן את שמו. לשכן את שמו ואם מי ששם לב שני פסוקים לפני כן ואיבדת את שמם כלומר שבת בדמון את כל המקומות אשרדו שם את שמם בטם את שמם את שמם ההוא >> את שמם וחז"ל באמת הם לא ידעו צריך להסביר את זה מה זה בת שמם אלא אם קוראים לו גליה תגדיל קריה כלומר תשנה את השם של העבודה זרה ובזה בצורה זו אתה מאבד כלומר ישכח עכשיו איך יכול להישה כך כלומר זה ודאי זה תירוץ של דחיה שהוא לא תירוץ אמיתי שאמרו באמת ודי לא יודעים נשרוף את השם הבן איש חי אומר שלכתוב עמלק בפורים לכתוב המן ולשרוף נער דף שכתוב עליו המן ובצורה כזו אני מוחה כי תמחה את זכר עמלק אבל היא בטה את שמם הכת הזכר שלהם למעלה שהרי אם אם אתה לא מאבד את השם זאת אומרת שהשם הוא התואר והוא באמת השורש. זה מבחינת מה שנקרא גר החוכמה, הבינה, כלומר הספירות העילונות. אם אתה לא מאבד את השם אז הוא ישאר לעולם כאן כמו גזע, כמו באמת אתה לא יכול באמת להשאיר פרי אם אתה לא תלך עד הסוף. אבל מה זה הסוף? מה זה הסוף של יצירה שהיא באמת עקומה? אז אם אתה לא תלך אל השורש אתה לא יכול לתקן אותו גם בתיקון וגם כביכול בתמח זכר הוא לאבד את שמם ואת את השם זה הכוונה זה איך איך מזכירים אותם למעלה אז באמת ברוך הזה ואומרו אם מזכירים ככה אם מזכירים כלומר עם השם שלהם של עבודה זרה אז היה גליה תגיד להם קריה כלומר תגיד מילה כזו שמכוערת כזו שמזלזלזת חריה ככה זה כלום זה אפס ובצורה כזו אתה מאבד אותו אבל לא זה לא אומר זה לא בעניין של זלזול אלא הגם שמותר כתוב באיזה שני דברים מותר לנו הסירה אפשר לזלזל מותר כאן עבודה זרה אפשר לזלזל בם אבל העיקר הוא זה לא זה העיקר הוא באמת ללכת אל השורש כלומר איפה מתקיים המלאך שלהם דנו איך מזכירים אותו איך מזכיר אותו הקדוש ברוך הוא אותו עם אותו אותו כוח איך מזכירו אותו למעלה וודאי שאם נתנו לו את זה למטה אז כנראה שיש לו גם למעלה אותו שם אז באמת כש יש יהודה אותו דבר אותו דבר באמת גם יהודה יש לו אותו את השם למה כל אחד ואחד מזכיר את הקדוש ברוך הוא בצורה שהוא רוצה והוא באמת אי אפשר להגיד שזה מזכיר וזה יודע את השם יותר מהשני כן כן אחד יותר יודע יותר מהשני זה שמכוון ביקח כסדרן הכוונה אבל באמת באדר שהוא באמת עמ עמלק כנגד עמלק שהוא השם כי זה איננו שובה לי הכוונה שאמר שאמר א המן זאת אומרת שהשם הוויה הפוך אבל אדר זה צירוב גם כן של הפוך גם עכשיו אלול זה שביעי ושביעי באמת זה כנגד המלכות אבל יש שמזכירים את השם מלמטה למעלה הקדוש ברוך הוא לא רוצה שתזכיר אותו מלמטה למעלה כולם באמת העיקר כמו להזכיר מלמטה למעלה בגלל שאנחנו נסים מה שנקרא תרותה דלתה לא רוצה פנים פנים זה באמת ויר את המקום מרחוק יכול להיות שבאמת אברהם גם כן היה למטה והתחיל מלכלך מארצך כלומר מהמדרגה של המלכות עד שהגיע לכתר להר המוריה ושם שהגיע למדרגה הזאת אז ויר אז וירא אדוני אליו ואז גם והרבה יותר כלומר כבר התנתקה הקליפה ממנו והסיטון ומתחיל כביכול לראות פנים עם בנים דנו מגיע לנבואה לרוח הקודש ואז רק בהר סיני והרמחל כותב באמת סליחה בהר המוריה ורק בהר ציון שם באמת כתוב פעם אחת בכל התורה מתגלת המדרגה הזאת האמיתית של הקדוש ברוך הוא איפה שהקדוש ברוך הוא נשבע נשבע כתוב כשהקדוש ברוך הוא נשבע לאברהם כל מי שנשבע נשבע מי גדול ממנו שאברהם היה בצירוף אחר יותר למטה ועכשיו הקדוש ברוך הוא מתגל בבחינת עתיק זאת אומרת מבחינת הכתר ואז פעם אחת אומר הזוהר בהידרה זה שהמרן מסביר בדיר במרום המדרגה הגבוהה של הגילוי בעולם כולו היא רק בארצנו וגם לא בארץ ישראל כולה כמו שבכל ארץ ישראל יש אחד מהצירופים כמו בבנימין כמו בשמרון כמו בצפון בדרום כל אחד יש לו שם אחד וכל מה שלא יהיו כל ה12 שבטים 12 צירופים אז לא יכול להתגלות באמת השם באמת שמחבר את כולם כאחד דהינו לעשות את הסדר שהקליפה צהיה למטה שהרי בבנימין הקליפה היא מת עומד מגיעה לו עד הראש ששמה אמא שלו בבינה צ בן עוני אלא שאבא שינה לו את הראש מה לא בן ימין כלומר מקץ עצמו לקץ הימין לבין שיהיה מצד החסד ואאהבה אבל הוא באמת בפילגש גבעה מתגלה את הצירוף שבכל צירוף יש בו אחיזה באונת הרבים אנחנו רואים שהצירוף אפילו של יהודה ובדמיש מתחברים שהם הקצוות באמת שמתחברים כאחד ואני ערב אל הנעה כלומר גם לחלק הזה שיש בו חלק >> מערות >> בקליפה חלק שנכנב הקליפה ובאמת המלחמה היא באמת להוציא את החלק הזה זה מן מן הקליפה יהי רצון בעזרת השם שבזכות האבן השתייה שזה זה שדוד המלך הגורן זה הגורן זה המדרגה שכבקה בצירוב של הגבוה אבל כל חלק בהר הבית הוא מכבד את כל ההוויות כולם ואת כל השמות ואת כל הצירופים האפשריים כדי דווקא לכלול את כל הנבראים לכלול את כל החלקים לא הרבה ישראל גם באומות העולם שיקנאו תחת הקדושה וזה מתמ מטרה שיהיה גילו אייחוד וידעו כל האומות כולם כל העמים כולם ידעו באמת את ה את השלמותה הזאת ולכן באמת בשבת נסיים בזה במה שכותב הרמחל ב בקנלון של שבת וראש חודש היה נפטר שער קדים שער המזרח לכן שאלתי אותו איפה המזרח אז רק פעם זה שם הכניסה של הנשיאים דיינו אומר שם באיגרות איגרי טעין שהנשיא הוא בסוד המשיח והוא בסוד כולם דוד מלך יצחק וקיים ואז מתגלה השם הוויה כולו בשלמותו כמו בשבת שיש גילוי של השם הוויה ומנתק אותנו מן ה איך כתוב ש רצה והחליצנו מחליץ אותנו מן המנעל מן הנעליים של מתתרטרון דהיינו מכל האחיזה של החול אז גם בראש חודש אז יהי רצון שנזכה לכל השנה כולה לחליסת הנעל דנו שיצא ויתנתק מאיתנו כל הקליפה בכל ה ונהיה באמת דבוקים לקדוש ברוך הוא כולנו כל עם ישראל וכל הדרכים כולם של היביות כולם למקור אחד דהינו לאבן השתייה והתגלה כוחה וצוויונה והתקיים בנו שכי רצו עבדך את אבניה ובמיוחד את האבן הזו כי שם באמת ציווה אדוני את הברכה אבן מה עשו הבונים עכשיו אבן אהבו הבונים הייתה תהיה לראש פינה במרה בימינו אמן בן כן רצון