יציאה מגלות הדעת ודרישת המקדש | הרב אליהו ובר

כתוב ויום ההוא יבוא בבוא אלי פלית ויום מעוקתה העיר אז ביום ההוא נפתח פי פה שלו נפתח דרך הפשט שזה שעד עכשיו הוא דיבר הרבה נבואות כולם אמרו נו אתה מדבר שטויות ואז בסוף נפתח לו הפה אבל הפה של יחזקל נפתח היום תאים לפרשת שבוע שיוסף אחרי 22 שנה שהוא הוא 22 שנה אחרי שהוא חלם את החלום השבוע אנחנו קוראים נפתח לו הפה והוא אומר אני יוסף ולא יכלו אחיו לעמוד פניו כי נבלו אז פה יחזקן נפתח לו הפה והוא אמר לכולם הנה אתם רואים אבל אז ברגע שנפתח לו הפה פתאום מתחיל להיות נבואות של נחמה תחיל לקפוץ שם ויקלקל זה נמצא הכל בתוך סדר של נבואות של נחמה כי בר שעם ישראל כבר מבין את העניין עכשיו אפשר כבר לנחם אותם כמו שגם יוסף נראה את זה בפרשת שבוע הבא וינחם אותם ויבר עליבם בריות שמבינים את ה את הבעיה אחרי שמבינים אז הכל בסדר גם כאן אנחנו נמצאים פה כבר אז א שאנחנו מבינים את הבעיה אז הכל בסדר כל עוד שלא מבינים אז עדיין עדיין הפה של יחזקאל של נבואת הפרנות פתוחה בגמרא מובא מערכת ראש השנה בבלי בירושלמי שלפי רבי שמעון בר יוחי אז היום בצום העשירי לא שבוע הבא ב10 בתבת אלא בחמישה בתבת בירושלמי גם נוסף שבבני הגולה היו נוהגים כמו רבי שמעון בור יוחאי אני לא יודע מתי נהגו ככה האם בזמן הירושלמי או בתקופה אחרת כי בבלי זה נראה שנוהגים עשרה בתבצוק אבל אה אה א בכל אופן בירושלמי נראה שהמנהג היה לצום בגולה היו צמים בחמישה בית צום של בני הגולה אמ ר לעמוד קצת על עניין של הגולה מה זה גלות יש גמרא מסכת נדרים אין גלות אלא בדעת ובמערב היו אומרים דדה בי כולה בי ודלא דבי מה בי מי שיש לו את הדעת, הכל יש לו. מי שאין לו את הדעת, אין לו כלום. והדעת, גלות הדעת זה גלות קשה מאוד. ו כשאנחנו באים להתעורר ביום הזה, שזה יום שבאה השמואה לגולה, זה אומר שגם מי שנמצא בגלות של הדעת, היום צריך כבר להבין את העניין של החורבן. אם מבינים את העניין של החורבן צריך גם להבין איך מתקדמים עם זה הלאה ואיך באים לבנות את הבית באותה גמרא שכתוב את הגמרא של את האין גלות של בדעת רג קטע לפני זה הגמרא מדברת על מצוות ביקור חולים והגמרא אומרת שכל שאינו מבקר את החולה כאילו הרג אותו מי שמבקר את החולה אז הוא אז הוא מחיה אותו ומי שלא מבקר את החולה אז הוא כאילו העמיט אותו הגמרא עד כדי כך אומרת הגמרא כן מי שמבקר את החולה אז הוא מתפלא עליו שהוא יתחיל אז הוא הוא חי מי שלא מבקר את החולה הוא לא רואה את המצב הוא לא רואה את המצב אני קצת ישווה את הגמרא הזאת לעניין גלות הדעת כדי בהמשך יש לנו את הגלות של המקום הזה החורבן של המקום הזה זה המקום הזה הוא הלב שלנו הוא הלב והמוח והראש והכל מי שלא בא לבקר את החולה מי שלא בא לראות לראות את המציאות מה קורה עם החורבן ואגב זה לא חייב להיות לעלות לר הביתה אפשר גם לבוא בסיבוב שערים לבוא מלמעלה להסתכל מי שלא בא לראות את החורבן אז הרי זה כאילו הורג אותו הוא שותף בחורבן כך הגמרא אומרת, הוא כאילו משותף לחורבן. מי שבא לראות, מי שבא לפה, מתבונן, מסתכל, רואה את המצב, אז הוא מתפלל תפילה שלמה. אז אם הוא מתפלל, אז בסוף הוא שותף בבניין. גם אם הוא לא זוכה לראות את הבניין, הוא יזכה. אבל מי שלא בא לראות אז זה כאילו הורג אותו. מנהלצלן. אנחנו צריכים להתעורר בזה שלא להיות בגלות הדעת אבל מצד שני לדעת לבוא לראות אנחנו לא סיימנו לא בנינו הבית פה חרב בואו לראות את זה >> כל שלא נבנה בימיו כאילו הוא הסביבו >> נכון הנה עוד ממרה בעניין הזה אנחנו צריכים לראות את זה שבוע הבא יום שלישי הפרה בתבת אנחנו מטענים צריך להתענות. אבל למה מתענים? בשביל להתעורר לראות על מה אנחנו מתענים. אז אם עשו יום שמועה של היום, היום זה יום שמועה שהגיע לגולה, אז בבבל עשו יום שמועה כיום שריפה, אז אנחנו נעשה את יום ההתחלה כיום שריפה. ואולי עד יום שלישי הבא, כבר לפני זה יתעורר לנו הדעת שלנו תצא מהגלות ואז נתחיל לבנות. אם נתחיל לבנות כבר לא אז כבר אז יום שלישי הבא לא יהיה צמעי אבל אם המקום פה חרב אז אנחנו עוד לא יכולים לא סיימנו מי שלא בא לראות את המקום שחרב אז אז לא יודע למה הוא באמת שם אבל א אנחנו באים לראות את המקום ווולהכונן ולפעול למען בניינו יש איתנו היום חתן שהוא עשה אחרת הוא עוד לפני החתונה שלו בא לראות את בית השם. אז א הקדוש ברוך הוא יברך אותך >> אמן >> שתשרה שכינה בביתך אם אתה תבוא אל ביתי אני בוא אל ביתך אז ככה יש הבטחה שהשכינה תבוא לביתך תשר ביתך השכינה תבנה בית מן בישראל בית של אהבה ואחווה ושלום וראות בית של שמחה ואושר ואושר בית של בנים ובנות בית של תורה ויראת שמיים עוד שנה תבוא לפה עם אשתך עם קורבן יולדת תינוק חמוד בעגלה בשמחה >> כן י רצון