ימי ההשלמה של חג השבועות: חצוצרות, שלמי חגיגה ותיקון לאחר 59 שנה | הרב אליהו ובר

אנחנו קוראים בשבוע בתורה >> וביום שמחתכם ומועדיכם צריך חודשכם ותקתם בחצרות עלותיכם ודבחי שלמכם אז יש סדר של חצצרות שתוקעים ביום שמחה במועד על עולותיכם ועל זבחי שלמכם הגמרא שואלת א במה מדובר והיא אומרת שמקישים עולה לזבוחי שלמים מה עולה זה קודשי קודשים אף שלמי אף שלמים מדובר פה בשלמים של קודשי קודשים שזה שלמי ציבור של א שבועות אז א תוקעים בחצוצרות עלותיכם ועל דבחי שלמכם פשט המקרא שכל פעם שבחגים כשמביאים עולות ושלמים תוקעים על זה בחצות לפני זה פסוק וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצוררתכם והראותם בחצצות לא כתוב הראותם לא כתוב תקתם כתוב הריעותם אז לשון תרועה באמת צריך להבין מתי כתוב תרועה מתי כתוב א תקיעה א יש כאלה שמביבנים שתורה זה תמיד משהו מפחיד כזה ותקיעה זה פחות אבל מי שהתבונן א הסתכלתי בזה ואני לא יודע באמת מה הסיבה כל פעם בספרי הכתובים אם זה אפילו איוב ותהילים ודברי הימים אז כל פעם שכתוב תרועה שופר זה תמיד לשון שמחה ובספרי הנביאים תמיד תקיעה ושופר ותרועה זה לשון פחד מאוד מעניין לכן את כל למשל כל הטקס של ההלאת הארון וכל הסדר הזה עם כל התורות כתוב רק בדברי הימים ומלכים אי אפשר לכתוב אותו כאילו מלאכים יכתבו אותו על רשון פחד דבר מעניין אני לא יודע באמת למה באמת חילוק בין הנביאים לא כתובים בעניין הזה בכל אופן אז אז יש לך צוצרות של תרועה שאותם עושים במלחמה ואחרי זה כתוב ש שכתוב שפנחס יצא למלחמה לקח איתו חסוצרות התרועה בידו זה לא בפרשה השבוע נקרא את זה בעזרת השם פרשת מטות בכל אופן יש חצצות של תורה ויש חצות של תקיה והכל [נחירות בוז] בשביל להיות זיכרון לפני השם יתברך אז יש מצווה לתקוע בחצרות ובמקטש במשנה במסכת תמיד כתוב שתוקים בחצרות על כל תקיעה היה אישת החוויה רואים שגם יש קשר בין התקיעת החצצרות לאשת החוויה אה באמת [כחכוח] גם מובכר בדברי הימים ש הכהנים תוקעים וכל העם משתחווים יש סדר כזה שתוקעים ומשתחווים וזה מצוות חצוצרות אז א המצווה הזאת מקומה במקדש וגם כשיוצאים למלחמה אז תוקעים בחצרות אז במשנה כותרת שזה בסדרי התפילה לכאורה בזמן בזמן שבית הקדש כיום גם תוקעים בחצרות על הקורבנות א ביציאה למלחמה מלבד כמובן החוצצוצרות שיוצאים למלחמה איתם יש הרבה חצוצרות אז אצל משה רבנו באמת היה שתי חצצרות דווקא של משה רבינו אבל בהמשך היה מצווה של חצצרות ותוקעים בחצרות כל מיני בכל מיני זמנים באקל כתוב שהיו תוקעים בחצרות וכל הכהנים היו מקפידים שלכולם יהיה חצצרות לתקוע כל כהן חייב ד לתקוע בחצצרות עד כדי כך שמי שלא היה לו חצצרה בתקופת הכל ככה כתוב בתוספתא מי שעלה על החוצרה איו חושדים בו שהוא לא כהן אז אנשים תושבי ירושלים היה לכל אחד כנראה חצוצרות בבית היו מזכירים את החצוצצרות בדינר זז >> ווא >> לחצוצרה בימים של הקל ולכן בחלק גריות אפילו כתוב שזה חצוצרות של זהב וישמפרשים כבר אחרונים דנים חצרות של זהב למה חצרות של זהב מה העניין אבל באמת חצצרה של זהב זה דבר מאוד יקר ולא היו עושים את זה אלא החצוצרות היו יקרות לכהנים דינר זהב זה כדאי לכהנים אני ממליץ פה ישנו פה שלושה כהנים אה אני ממליץ לכהנים לקרגנו עם חצצרה מפרטית שלא צרכו לשלם דינה רבה אבל גם ממנורה שיכולה להיות מכל המתכות רק מצוותה בשלב אבל בדיעבד אפשר בשאר מתחות בחסצות צריכים להיות דווקא משל כסף לכתחילה מקשה מקשה כסף ו א >> לך להתחיל למקשה כסף אבל אפשר אם זה לא מקשה זה גם קשה אה צריך להביא לךצוצרות אז כמו שאמרנו מה זה הזהב? >> תוקים >> אז מה זה הזהב? אמרתי שחצרות של זהב קראו לזה חצרות של זהב לא כדי לכן זה >> הזהב כל כך יקר שמבינים את זה >> א >> כתוב במשנה בפסחים ששורה שכולה כסף כסף שורה שכולה >> חצות מזהב היו יותר שבות מה כסף >> ברור שחצרות של זהב שוות הרבה יותר >> לא תמיד הם היו יותר טובות זה לא זהב ולא כסף כן טוב בכל אופן זה זה המצווה א נקודה מעניינת שכתוב כתוב במשנה היו תוקים בתעניות אז היו תוקים היו אומרים תיקו הכהנים תקעו וארי בני אהרון ארי למה פה כתוב שתי כהנים פה כתוב בני אהרון אז לכאורה מבוסס על הפסוק ובהקיל את הקהל תתכאו ולא תריעו ובני אהרון הכהנים יתקעו בחצוצצרות אז המילה תריאו סמוך למילים ובני אהרון המילה תקעו סמוך למילה כהנים אז יש לנו תקו הכהנים תקעו ואריה בני אהרון הרי בכל אופן א אז יש לנו א מצווה לתקוע בחצרות כמו שאמרנו וגם הוא ביום שמחתכם ומועדיכם וראשי חודשכם אז עכשיו אנחנו נמצאים פה בתוך שבוע שגם נקרא קצת מועד כי מי שלא יקריב דלת עריה בשלמי חגיגה בחג השבועות יש לו שבוע שלם להשלים אז א היה אפשר ביום שישי בחג השבועות לפי בית שמיים תעולת ראייה היה אפשר להקריב רק מאתמול ויש שבוע שלם להשלים את המצוות האלה שאולת ראיה ושלמי חגיגה ואמנם את הקורבנות של החג כבר לא זכינו להקריב וגם את ה א התשלומים שת ריאה שם חגיגה זה בגל שאנחנו בטומא לא יכולים להקריב אבל לזיכרון לפני השם ודאי זה טוב וגם בשבועות היה א מצווה נוספת שתי לחם א זה כן היה זכות אז אנחנו כן כבר עדיין חוגגים בחגיגה אז יש לנו קצת קשור לזה אה באמת צריך לדעת ש נכון שאנחנו לא מחפים מקדש של מחתפים נקדש צריך להיות בצורה מטיפנת בצורה מסודרת בונים מזבח מקיבים את הקורבנות מביאים את השתי הלחם מניפים אותם עם הכבשים בצורה מצודרת >> אבל לפעמים אין ברירה אין בר אז אה אנחנו יודעים היום 59 שנים למסירת המפתח של הר הבית לאול וצריך לתקן את זה. אנחנו 59 שנים כבר מדשדשים פה בגלל אירוע שהיה היום ואנחנו מדשדשים בזה ואנחנו צריכים לתקן את זה ולאט לאט מתקנים ולפעמים זה לא נעשה באמת א בצורה [כחכוח] תקינה אבל אנחנו מתקנים גם לפעמים צריך א לכוע ברגים לא בצורה רגילה בשביל להחזיק את הדבר אז א נקווה באמת שוכל לעשות את זה כתיקונו בצורה מסודרת השנה הבאה בחג השבועות נעשה את זה בצורה מסודרת כן כהנים צריכים ללמוד איך לעשות את זה נעשה את זה נכון >> א הקדוש ברוך הוא יעזרנו שנוכל לקיים כל מצוותיו בתיקונו כראוי >> אמן ‏Mm.