יום עליית הרמב״ם להר הקודש | הרב אליהו ובר

סיום מסכת ברכות מה זה נכנס שמה לא יכנס להרבייס אה רעיון מהרמב"ם שכל הברכות נהדו להירה בעיקר הרמבם מדבר על ברכות השבח הברכות האלו שהם לאורך היום ואני חשבתי תמיד על הפרק הזה שזה פרק שזה מתאר מסלול הליכה של יהודי מהגליל איפה שחיברו את המשניות יש לו כמה ימים חופש אז מסלול הליכה הוא יוצא ככה מ מ מה מהגליל בדרך הוא רואה מקום שנעשו ניסים לישראל כל מיני מקומות מקום שנקרא ממנו עבודה זרה בדרך ככה בדרך עד שהוא מגיע לתכלית של הדרך ואז מעבירים אותו לא יקל ראשו נגד שער המזרח ואז הוא מתקרב נכנס להר הבית אומרים לו איך נכנסים להר הבית וכמובן איך מברכים את הר הבית וכל חותמי ברכות חותמים את מסכת ברכות בילים כל חותמי ברכות זה היה ההבנה שלי אבל כן כן אפשר כוח א היום אנחנו ביום א שישי במרחשבן יום שרגיל לעולם עולם אבל הרמב"ם ציין את היום הזה כיום מיוחד שהוא בחל להיכנס לבית הגדול והקדוש והאחג לברו את היום הזה יחד עם יום טח חשבן שבו הוא הגיע לחברון באותו תקופה זה היה תקופה א מסוכנת פה זה היה תקופה נוצרית עוד אם אני לא טועה וכבר נתנו איכשהו להיכנס לירושלים וזה לא היה דבר פשוט הוא זכה להיכנס פה ולצאת בשלום. אבל הוא מתאר את זה שהוא נכנס לבית הגדול והקדוש בתקופה שהכל פה היה חרב ולא היה פה בתי כנסיות שאפשר להגדיר אותם כבית הגדול והקדוש. אז הבית הגדול והקדוש אפשר לקרוא למקום שהוא בכל טבעו בית הגדול והקדוש. גם אם הוא לא בנוי. אי אפשר לקרוא את זה לשום בית כנסת חרב ושום דבר. לכן ברור שהרמבם מדבר הוא נגיע לפה ונכנס. איפה הוא הסובב בדיוק? האם הוא א האם הוא אז סבר שהוא מותר להיכנס בטומזרה לאכך מסתבר בפירוש המשניות הוא כבר כתב קודם שם הוא כבר פוסק פשוט הסוגיה שאסור הרמבם מסתובב פה בהר הבית ואפילו ידע איפה להיכנס והוא ציין את היום הזה לדורות אז אנחנו זוכים אולי לא כולנו צאצאים של הרמבם אפשר לדעת בתערובות של משך 800 שנה הכל יכול להיות אבל גם אם לא ודאי אצאים הרוחניים במיוחד בעניין הזה שבאים לפה אז אנחנו זוכים להיות אה ממשיכים אל הרמבם ולציין את העניין הזה שהוא זכה להיכנס לפה ולצאת בשלום אנחנו כל כך רגילים שנחפים בשלום ויוצאים בשלום שאנחנו לא מבינים את ההתרגשות הגדולה אבל א מי שנמצא פה באמת האלה שנמצאים בפעם הראשונה תמיד יודעים שזה זה לא דבר פשוט א לפני 11 שנים גם אחד מפעילי הר הבית הגדולים הרב יהודה גליק נרצ כמעט נרצח ביום הזה א כלומר להיכנס לפעילות של הר הבית ולצאת בשלום ו לא פשוט והוא יצא יצא בחודש יצא בשלום והקדוש ברוך הוא שמר עליו צערינו יחד עם עוד הרבה מרוחקים הוא עכשיו מורחק בימים האלו מהר גם אז הוא היה דרך אגב מורחק וחבל שיש אנשים שמורחקים מפה אה אז בזמן הרמבם אני לא יודע לא היה עוד הרחקות אבל שאלתי לא היה עוד רשומים של המשטרה כמה כמה יהודים נכנסו באותו יום להר הבית רציתי לדעת אם הרמבם היה עם יותר משלושה או ארבעה בתיאור שלו אבל אה המשטרה עוד לא רשמו אז כל כך הרבה לא ספרו אותם אבל אנחנו עכשיו זוכים א בכות המכתב הקטן הזה של הרמבם א להתעורר עוד פעם להתעורר במקום מקום הזה והיום והיום האחרון שאנחנו צריכים להתעורר א על הזכר למקדש ועד ו מרחשבן אה הגמרא אומרת שלא אומרים א לא שואלים את הגשמים אז במשנה כתוב שעד שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרט מכיוון שבכמעט 2000 שנה האחרונות לא כל כך היה בעיה מה הבעיה מה צריך להגיע לנהר פרט מאיפה צריך לבוא על נהר פרט אז באמת א בראשונים לא כל כך פשוט הפסיקה ההלכתית אם שואלים את הגשמים יש מניצרת או זה עם החשבון אבל המנהג הפשוט מעיר הרן שהמנהג הפשוט הוא לא לשאול את הגשמים עד היום בערב ולמה המנהג הזה צריך לזכור את המקדש אז כל מי שלא אמר היום אתן תעלו מטר ואז הוא צריך לדעת שהוא צריך לזכור את המקדש זה אומר שהיה לנו עכשיו שבועיים תזכורת גמרנו את סוקות שבועיים עוד תזכורת שעם ישראל יזכרו את בית המקדש אז יום באמת מיוחד ו מרחשבן לזכור את בית המקדש ושאנחנו נמצאים פה בשביל לזכור ולא סתם לזכור ראיתי בדיוק בכניסה איזה דף שמישהו הכין לו לדרשת שבת כל המועד הסוכות הוא מדבר שמה בדף הוא רק הביא כל מיני פסוקים שחלק מדברים על למען תידה וחלק למען תזכור את זה זה היה תקוע שם בתאים אז א הוא מביא שמה בשם רבי צדוק מלובלי אני לא בדקתי שום דבר אבל שמנתי לזכור זה להכניס למוח אבל למען תידה להכניס לכל הגוף להבין כ זה הנושא של הסוכה שמה מדבר אני אומר אנחנו צריכים לזכור את בית המקדש אנחנו צריכים גם לדעת לשים לב להפנים את כל הנקודה הזאת להכניס לתוכנו את בית המקדש והקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה בימים האלו ככה עם תפילת השפע על הגשמים להתפלל ושתקבל תפילתנו לרצון גם שהקדוש ברוך הוא יוריד לנו ישמי רצון שון ברכה ודבה וגם שהקדוש ברוך הוא יעזרנו לבנות את בית ממקדשו בימים האלו אמן כנהי רצון