יום השמיעה חגי הנביא והחפץ חיים || ברכות לחיילים וחתנים | הרב אליהו ובר

כד באלול זה יום השמיעה. למה זה יום השמיעה? כי חגי הנביא בראש חודש אלול צועק לעם ישראל, עלו ההר והבתי עץ ובנו הבית ומתי שמעו אותו? מתי ויבואו ויעשו מלאכה בבית השם? אז הם שמעוזרוב. אז הפסוק אומר שזה היה ביום 24 לחודש. אז בכדלול זה היום שכבר האוזניים מתחילות לזה תקוי בשופר חודש ראש חודש אלול תוקעי בשופר יש כאלה שזה לא שומעים מספיק טוב אז תוקעים עוד יום תוקעים עוד יום ואז מגיע כדלול כבר זהו האוזניים עובדות מעכשיו כבר אין תירוצים זהו כבר האוזניים עובדות כולם שומעים טוב היום ויום השנה לרבי ישראל מאיר הכהן מרדין שחיבר כמה ספרים חלק מכירים אותו כחפת חיים, חלק מכירים אותו כמשנה ברורה, אבל שוכחים שגם את ספר ליקוטי הלכות שזה השלמת הריף על סדר הקודשים זה גם הוא א הוא חיבר ספר שלם להשלים את הריף שהריף לא חיבר הלכות לקודשים אז הוא חיבר ספר שלם כמו ריף על סדר קודשים וספר ליקוטי הלכות לא הרבה יודעים אותו ליקוטי הלכות כולם מכירים ספר אחר אבל הספר הזה בסוף לא מכירים ספר מאוד א מסכם עכשיו בדיוק אתמול אה א כלומדי דף היומי שזה אפשר לומר חלק גדול מעם ישראל התחילו אתמול מסכת זבוחים הקודשים והוא קרא מאוד מאוד לעם ישראל נו תתעסקו בקודשים תתעסקו בזה אז ביום שהוא באמת עורר גם על הנושא של הדיבור והשמיעה לא לדבר לשון הרע ולא לשמוע לשון הרע כלומר שהאוזניים יהיו נקיות לא מלוכלכות בלכלוכים אז היום ויום שבו פה אנחנו צריכים באמת קצת שהאובניים שלנו קצת יפתחו, לא להיות מלוכלכים. בואו נשמע את הקריאה של הקדוש ברוך הוא אלינו. עלו הרבתי עץ ובנו הבית. יום מיוחד, יום שבו כולם צריכים לשמוע. ואנחנו צריכים להתעורר בנושא הזה של לשים לב מה אנחנו רוצים. אנחנו באמת רוצים בית מקדש, אנחנו רוצים לבנות אותו ואנחנו רוצים שכל עם ישראל יבואו לבנות אותו. אנחנו לא רוצים שיהיו כאלה שישארו בחוץ. ולפעמים יכול להיות שהמניעה החיצונית שאנחנו א שהקדוש ברוך הוא מונע אותנו, אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו יכולים. ובעדי קו שדרחמנא למה מלאך? אבל בפועל הקדוש ברוך הוא קצת מעכב. יש מדרש שאומר שויר דעת על הפגרים וישב אותם אברהם שיש שם ויכוח לא נכנס בדיוק אברהם בין אברהם לדוד המלך האם לגול את עם ישראל מיד או לחכות עם זה עד שכולם יהיו ראויים. אם יחכו עד שכולם יהיו ראויים אז מי יודע מתי זה יגמר. אז יש ויכוח במדרש כזה, אני לא זוכר בדיוק את המדרש כלשונו, אבל יש כזה רעיון שהקדוש ברוך הוא מחכה שכולם יבואו. אנחנו בימים האלו באמת אחרי שבאמת כבר נשמעה הקריאה ושמענו את השופר עוד יום ועוד יום ועוד יום, אולי צריך משהו תוספת לשופר הזה. בברכה שמברכים שבוע הבא יום שלישי ראש השנה אז מברך התוקע אשר קדישנו מצוה וציונו לשמוע כל שופר המצווה היא לשמוע כל שופר יש ראשונים שטוענים לומדים שמצווה לתקוע רבינו תם תיקן לברך על תקיעת שופר ולא לשמוע כל שופר בגלל שהוא מבין שהמצווה היא התקיעה אבל אנחנו פוסקים כמו השיטת השיטה הפשוטה שמברכים לשמוע כל שופר כי המצווה היא לשמוע לשמוע כל שופר אולי צריך עוד משהו עם השופר, משהו שלא שומעים. בהר הבית יש הלכה שבחצרות וכל שופר הרי לפני המלך השם. ר הבית צריך לשמוע עוד משהו, לשמוע גם חצוצרות. אולי אם ישמעו גם חצוצרות וגם שופר, אולי זה קצת א יזיז עוד יותר. צריך לשמוע שתי דברים. יש על זה הלכות איך תוקעי בחצוצרות שופר מעריך וחצוצרות וקצרות שמצוות היום בשופר. בראש השנה הסדר הוא שמגיע חצוצרות ושופר והחצוצרות תוקעים תקיעה בדיוק כמו השיעור שצור של תקיעה והשופר עושה תוספת עושים תקיעה החסצרות תוקעים את התקיעה שלהם והשופר עושה עוד איזה תוספת יש בראשונים כאלה מבינים שהתוספת צריך להיות באורך התקיעה אבל זה רק יכול להיות ש לכאורה זה לפי ההו המינה של הגמרא ולפי מסקנת הגמרא עיקר שהשופר יעשה עוד אחד אחרי זה שברים תרועה עוד פעם בחצוצרות עושים שברים תרועה ואז פתאום אנחנו שומעים את כל השופר פר ברמה ממשיך את התרועה ככה אחרי והאזניים צריכים להיות קרויות כתוב שדבר שחביב אפשר לשמוע שתי דברים בבת אחת >> א >> איך עושים אתשברים עוד שברים או שהוא מעריך >> מה לא הוא יעריך הוא יערי לא מה בשברים >> הוא יעשה או שהוא יעשה יותר שברים הוכחה >> או שהוא יעשה שברים קצת יותר ארוכים אבל אה זה ההוכחה של השוררים כאן יש מנשורים עידה זה לא >> התרועה >> באמת יש מנגים באצל היקים באשכנז >> אצל היקים היו עושים שברים גם שברים מחוברים והבדל בין שברים לתקיעה זה רק הצורה ה השברים שבאשכנז נהגו אני מכוון אשכנז גרמניה יקים אז שברים זה או אז אפשר לעשות גם הרבה כאלו או אומים עושים שלוש קצרים אז הבאמת החצוצרות קצת א לא א צריך שהחצוצרות יעשו יותר קצרים והשברים קצת יותר ארוכים כי צריך לסיים אבל אין בעיה לעשות ארבע שברים או חמש שברים אז צריך שהתוקע בשופר יעשה בשברים צריך לעשות יותר ארוך בשברים תרועה מספיק שה התוקע בשופר יעריך בתרועה כי הרעיון הוא רק להודיע שמצוות היום בשופר לכן אז התוקע בשופר מעריך ובגלל שאייד דחביבה לשון הגמרא אז שומעים את שתיהם שומעים את הכל עוד פעם כמו שאמרנו השמיעה שמיעה טובה עכשיו אנחנו היום זה יום השמיעה צריך להתעורר על המפה הוה אז כששומעים את החצצרות והשופר שומעים מצליחים לשמוע את שתיהם והשופר מעריך לדעת שמצוות היום בשופר אז אה זה המצווה שאנחנו צריכים לתקוע בעיקר בשופר. עכשיו א עץ מלחמה א אנחנו מקווים שהחיילים שמה ככה יהיה הרבה הרבה הצלחה >> ו פה יש גם מצוות חצוצרות ושופר אז במלחמה עצמה צריך לתקוע בחצוצרות אבל כשמתפללים על זה בהר הבית עוד פעם צריך חצוצרות ושופר אבל פה החצוצרות צריכות להעריך והשופר לקצר כי מצוות היום החצוצרות אז אם נעשה פה תפילה מקווים שנוכל לעשות פה תפילה עם חצוצרות וכל שופר ואז זה א להתעורר בזה והקדוש ברוך הוא באמת יעזור לחיילים אתמול עוד פעם היה לי התכתבות עם חבר של חייל שביקש ממני משהו לכתוב לחייל שהוא לחוץ ככה אולי בראש השנה הוא יהיה בעזה ומי יודע כתבתי לו את מה שכבר אמרתי פה ואני חוזר ואומר שהמצווה הגדולה של חיילים שנלחמים ומשמידים אויבים וכל אחד ואחד שמורידים שמה זה כמו קורבן לדרו ראש השנה צריך ככה מוספים כפולים אבל כל אחד שמה צריך להוריד לפחות 23 כמניין הקורבנות של אה של א ראש חודש וראש שנה ביחד אז כל חייל יוריד 23 זה במקום תפילת הוא פטור מתפילת מוסף אם הוא מוריד ככה כזאת כמות אז אה אז זכות גדולה ובאמת הקדוש ברוך הוא החזיר את כולם בשלום בשמחה א קוים בהם מקרא שכתוב ישמח צדיק כי חזן הקם פעמץ בדם הרשע וזכו לראות בישועות של עם ישראל. יש איתנו פה שני חתנים כל אחד ואחד מכובד בשמו. הקדוש ברוך הוא יברך את החתנים שיבנו את ביתם בית נאמן בישראל. כל אחד ואחד את ביתו נו בית נאמן בישראל. בית של אהבה ואחווה ושלום וריעות. בית של תורה ויראת שמיים. בית של בנים ובנות בית של שמחה ואושר ואושר. ועוד שנה תבוא לפה לבית המקדש. תיפגשו באותו יום עם קורבן יולדת ותינוק חמוד בעגלה בשמחה. לכן יהי רצון ונאמר אמן. אמן.