השתחוויה בהר הבית • תגובה לרה״ג קלמן בר שליט״א | הרב אלישע וולפסון

ברשות כל הרבנים שליטה, כל הציבור הקדוש. אז א זכינו למשהו מיוחד, משהו שלא היה נראה לי מעולם אפשר לומר שהרב הראשי לישראל מטעם הרבנות הראשית לישראל, מכתב רשמי של הרבנות הראשית לישראל הוציא מאמר הלכתי יפה עמוק בנושא אישת החוויה בהר הבית. זה אז זה כבר אה דבר רצום דבר משמח מאוד ילד >> תרד >> ש >> תרד מהר >> דבר משמח מאוד שהרב הראשי לישראל עוסק בסוגיה כזאתי שסוגיה מקדשית איך אמר לי הרב אלבוים או אחרי מאז הוא מעולם סוף סוף בונות הראשית מג גלה שיש דבר כזה הר הבית יש א אז באמת לקוצים בט פשוט למדו את זה זה הכל >> אז באמת זה באמת דבר משמח לצערנו א היה צריך לעטוף את זה הרב הראשי ב בעטיפות חיצוניות שאינה מן העניין בסדר הפרי או הסליפה >> לא לא המטרה הייתה הפרי והקליפה היא קליפה ומקלפים אותה ונהנים מהפרי כמה שאפשר. א אז באמת הרב קלמן בר שליטה כתב דברים באמת לא צריך את האישור שלי אבל דברים מאוד יפים הרבה מקורות גם א בסופו של דבר א מסקנתו למרות שאנחנו ככה נעבור עכשיו להקרי הדברים נשתדל מסקנתו אומר שזה בעצם מחלוקת וזה ספק א האם מותר להשתחוות על אבן בהר הבית ולכן אה צריך להיזהר מזה. כן. ככה ככה הוא בעצם מסיים שבזה חשש איסור תורה ולכן יש לי מנע מהדבר. אז אני רוצה להתייחס עוד פעם זה מאמר ארוך אציני לגעת ככה בכמה נקודות נראה לי מרכזיות ולהתייחס אליהם. א הרב הרב קלמן מביא כמה ראיות וכמה שיטות לומר שהאזהרה מותרת דווקא האשתחוויה מותרת >> דווקא באזהרה מה הראיות המרכזיות שראיתי בדבריוז קודם כל בהתחלה הוא רוצה לומר שאמנם מצאנו שמושג מקדש קי גם על הרב >> הר הבית אבל מושג בית מקדש זה דווקא על האזהרה וכאן לשון של הגמרא זה בית המקדש הוא בעצמו מפקפק בזה גם כי יש נוסחאות ששונים א מקדשי וספרי >> כן ספרי וגם יש מקורות מפורשים שמכנים את הר הבית בית המקדש מה זה >> כן >> או זה מקבל >> ולכן ולכן אה מזה אי אפשר להשיג דבר הוא הביא דברי הרו רוקח דברי הרוקח א אז באמת דבריו צריכים עיון הוא כותב >> בסידור שלו [אנחות] >> אה >> כותב והשתחוו להר קודשו אז מפרש הרוקח רוממו אדוני אלוהינו בכל מיני רוממות והשתחוו להר קודשו וכתיב ויראו הפים ארץ על הרצפה ויכראו לכרערו הפיים ארץ על הרצפה וישתחוו כן הפסוק שנאמר בחנוכת בית המקדש זה שאמר הכתוב אבן מסכית לא תתנו בעצכם להשתחוות עליה אבל בעזהרה חייב להשתחבוות עלבן מסכית בהמשך השתחבו להר קודשו להר קודשו זה בית המקדש אף על פי שהוא הר הוא קדוש שזה בעצם לשון חז"ל כל זה הרוק קח >> אף פי שהוא הר >> אף פי שהוא הר הוא קדוש זה בעצם מדרש של חז"ל על א על הפסוק >> שזהס >> מה >> זה ראה זה מותר >> אז אז זהו אז מצד אחד >> מצד אחד >> יש פה כמה צדדים כלומר הוא מביא את הפסוק שבכו הפס השתחבו בדות קדו כולם חסדו שמה א כתוב שעם ישראל היו ככל הים אשר על שפתם לרוב והשתחוו כולם על הרצפה לכן לכן דווקא לכאורה הפשטות זה דווקא ראיה שזה בכל הרבה את כל הרצפה שלומ כתוב שהוא קידש את כל הרצפה שמה היה מלא מלא מלא קורבנות כן >> א לא באזהרה היה מלא מלא קורבנות המון המון המון וכל הציבור הרחב היה בהר הבית ושם כתוב לכאורה שעל זה ויכו פעם עצמו צתחוו א לא מוכרח כנס לזה עכשיו אבל אה אבל זה בהחלט אפשר לשמוע את זה אבל הלשון שלו פה אבל באזהרה חיה מזה רצה לומר הרב קלמר שראיה שדווקא באזהרה מצד שני הוא ישר אומר להר קודשו זה בית המקדש אף על פי שהוא הר הוא קדוש ופה דווקא הדגש הוא על הר הבית אז אני אומר באופן פשוט אפשר לומר שבעזהרה יש חיובזהרה שתחבות בעזהרה חייב בעזהרה יש חיוב לשים אבן להשתחוות עליה בהר הבית לא זה מגדר החיוב לשים אבן >> כן >> אה >> כל זה בית המקדש >> כן כל זה גם בית המקדש להר הבית כן ויש מקום אחר שגם הרוקח כותב על הפסוק רוממו אדוני השתחוו לאדום גליו קדוש ורמו אדוני השתחבו להר קודשו כי קדוש אדוני אלוהינו השתחוו להר קודשו זה ציון והר הבית והר המוריה כי קדוש אדוני עלינו על כן השתחוו לו כמלאכי השרת על כושב אחשתה חוויה כן גם פה הוא לא מזכיר בכלל את האזרה אלא אדרבה את ההר >> ואומר על כל שבחיש את החוויה לכן א לל לדייק או בטח שלא להוכיח מהרוקח שיש איסור להשתחבות בהר הבית זה נראה לי אני דעתי א רחוק א עוד גרצג הוכיחתם סופר שאמר שלמה התורה התירה להשתחוות על אבן כיוון שבעזרה חייב להיות אבן כי צריך לנקות את כל אדם וזה לכן התורה שמה התירה א לפי זה רוצה להדקדק אז לפי זה דווקא בא בעזהרה יהיה מותר למרות שהוא מוכיח מאוד יפה באריכות שגם כל הרב היה המרוצף כן כן אז ממילא א אם כל הרבית מרוצף וחז"ל תיקנו השתחוויה ברצפה אז לכורה הטעם הוא אותו עם ודאי ש חושב שבאמת אפשר לדקדק מפה ולהוכיח ש שיש זה וכמובן שיש עוד טעמים רבים בפשט הפסוק של העבודה זרה וכולי ולכן בטח שמהטעם הזה של חתם סופר אפשר לדקדק ולהוכיח שאסור להשתחוות בהר הביתה על הרצפה >> חתם סופר >> אה חתם סופר כן אה אה והוא הוא מביא בעצם בסך הכל עוד ראיה אחת שהוא שתי ראיות שהוא בעצמה בעצמו אה אפשר לומר דוכה אותם לפחות בצורה חלקית הוא מביא את המשנה כן הבי כל המאה שעסקו בזה הביאו את זה הביאו את הביא את המשנה ביומה שהמשנה אומרת וכל העם העומדים בעזהרה שהשומים את השם יוצא עם פיקן גדול היו קוראים משתחב פניהם כן אז מי שהיה בעזרה היה משתחב ומי שלא לא אומר רק ברוך שם קדו עולם ועד אז הוא מעריך בזה שם בטעמים וכולי אז הוא רוצה לומר שמסתבר והוא גם מבין כמה אחרונים שאומרים ככה שהסיבה היא כיוון שבאזהרה >> זה 11 עמות מה זה כל העם בעזרה >> הם שמעו בחוץ לא שמע >> אז הוא מקשה על זה הרי כתוב שהכל לאון נשמע עד א ירחו שזה כן אולי לא תמיד היה זנים כאלה שזכו אבל >> ברי שומעים כל הברה שמה שומעים מפורש >> כל העם ב1 עמות מה איך זה >> לא לא ב1 אה אה >> מי ששם מי ששםזה >> לא כל >> כולם שעומדים שם כ מי שנמצא >> טוב על כל פנים אז אז הוא רוצה להוכיח מזה שרק באזהרה מותר להשתחבוות אבל הוא בעצמו מקשה על זה אומר הרי חז"ל תיקנו יג לשתח חוויות בהר הבית אז ממה נפשך בוא נניח כן מיד נייחס לזה אבל בוא נניח שהם תיקנו את זה עם חציצה עליבה דשיטתך אז כל העמה נמצאים כולם נמצאים גם בהר וגם בזה בסדר אלה בלי חצה עם חציצה כן כלומר ברור שאי אפשר לדקדק מזה שכתוב שעם שמדו בזרה השתחוו שאי אפשר להשתחוות תמיכוץ לאזהרה אני מבין עוד פעם שיש חיוב למי שנמצא במקום שבו הכהן גדול מזכיר את השם אתה נמצא במקום הזה אז יש לך חיוב להשתחוות מי שנמצא מחוץ אין לו חיוב להשתחוות זה נראה לי פשטות הדברים והוא בעצמו גם הרב קלמןבר גם שליט מהיר על זה עוד הוא מביא את הגמרא ביומה שעולים לרגל אז אז היו מצופפים בתוך 11 עמות א שבאזהרה להשתחוות במזרח מזרח המזבח וכולי אז אז הוא רוצה גם לדיק פה מלשון רשי א ש ש שדווקא באזהרה היה מותר להשתחוות אבל זה לא יש מצוות עלייה ברגל יש מצווה להיראות ברגל בדווקא באזהרה לכן כולם מצופפים להיכנס בתוך העזהרה להשתחוות כן כן, אבל זה לא בא להפוקי את זה. הרי הם שתחוו כבר ב-13 פצות של החלק. כלומר, ברור שזה לא בא להפוקי מהשתחוויות שבהר, אלא שיש מצווה מיוחדת בהחלט להשתחוות בהזהרה. כן. אבל זה לא בא להפוקה שתחוויה >> כן, פשוט ברגליים. עכשיו א הרב קלמן בעצמו הביא כמה וכמה ראיות אה לזה שמותר ומצווה להשתחוות בהר הבית. אז הוא מביא את הגעות צמק רבנו פרץ שמבאר שבכל ירושלים מותר להשתחוות כן ככה ככה הבאנו את זה גם בספר שבירושלים זה נקרא מקדש לעניין זה הרי >> הרי כתוב בארצכם מי אתם משתחים באבנים שבמקדש אז זה כמו הרמבם שמפרש את מדינה ביחס למקדש הרי המקדש יש לו הרבה משמעויות גם לפני השם יש לפני השם שזה ממש א א כנגד פתח ההיכל בתוך האזר הרב יש לפני השם שזה ביר הבית, יש לפני השם שזה בכל ירושלים ואז כל דבר לפיננו. אז כשאתה כשיש לך את את המקדש מול ארצכם אז בזה משגעות צמק במפורש של ש שלעניין זה כל ירושלים היא בעצם קרויה מקדש א וזה ככה הגאות צמק מפורש מביא גם ישות בני ציון ש שהודן בזה האם הנופלים בירושלים ביום כיפור על פניהם אה צריכים לשים חציצה או לא כי אומר הנה לכאורה זה לפי דברי הגעות הסמק לא צריך אז הוא לא מכריע בזה כן אבל אני חשוב לי להעיר על זה כי פתחתי את הדברים בפנים ושמה הוא דן א כן ביחס גם שווה את זה עם דין לולב שנטל במקדש וכולי האם זה דווקא בירושלים אבל שמה פשוט לא שהר הבית זה ודאי נקרא מקדש נלן לולב הוא משווה את זה עניין לולב והוא אומר שלולב בהר הבית ודאי זה כן מקדש רק להם גם ירו ירושלים אומר זה >> הבני ציון שמה כאילו זה פשוט לא שמה הוא לא >> יש דין לפני השם >> לפי זה יוצא כי הוא רצה א לומר שההגעות עצמה כן לקבל אותו למה כי הרי הרמבם שאומר שדווקא בירושלים א לין לולב זה לא התכבד אומר נכון אבל זה כן התכבד שבהר הבית כלומר גם אותם הפוסקים שהוא מביא שנין ירושלים לא אבל עניין הר הבית זה כן ולכן גם על פי מה שהרב קן בר פה ציין לבני ציון אז הוא בעצמו שמש במדבריו שהר הבית בוודאי בעניינים האלה בכלל מקדש אה עכשיו הוא עוד מביא את הראיות מהפסוקים בתנך פסוקים רבים שדברים על אשת חוויה בהר המוריה פסוקים הרבה מאוד והוא אומר נכון אבל אפשר לדחות ש ש וגם הוא מוכיח בצור כמו שהזכרתי בצורה מאוד יפה שהיה מרוצף אומר אפשר לומר ששמו חציצה אין זה שום אזכור שום רמז לפי הבנה שלו זה כאילו איסור דאורייתא וחז"ל לא רק ש שלא הזכירו שלא הם תיקנו להשתחוות אז להגיד שאף על פי שיש מצווה להשתחוות בהר הבית וחז"ל תיקנו להשתחוות בהר הבית אבל יש בזה איסור דאורייתא של א שרק בארצכם לא במקדש זה טענה לניות דעתי מאוד רחוקה א אני חושב שהוא הרגיש בדברים האלה אבל סוף סוף א א הוא אומר ואז הוא מוכיח גם מהפסוקים בנחמיה, מה שהזכי פה הרב ישראל אריאל לפני יומיים כן גם בנחמיה גם יושפת שהשתחוו בהר הבית על הרצפה כן אז גם פה אומר נכון אבל אפשר לומר שהם השתחוו עם חציצה >> זה כמובן מאוד מאוד דחוק השתחוו על הרצפה יודעות להשם וזה וזה גם מראה שזה מקום ההשתחוויה של המקדש השתחוויה על הרצפה >> השתחוויה זה על הרצפה משנה משנה >> כן כן שנייה שנייה שנייה אני מגיע לזה כן אבל רואים שהמהות של עבודת האשת חוויה במקדש היא בהר הבית ולא רק באזהרה וממילא ברור שכשחז"ל אומרים שכבות במקדש על האבן זה כלול גם בהר הבית והדוחה כלומר שהם השתחוו הם נזרו לשים חציצה לשים חציצה זה ודאי דחוק מאוד א והוא גם בעצמו מביא את המשנה שאומרת א שיגם שתי חברות היו במקדש וועוד יותר 14 שהייתה כנגד דיר העצים שכת המפורש זה היה על הרצפה כאמור עוד פעם אני אומר הוא גם מוכיח שהרבה המרוצף כן אז גם פה הוא רצה לדחות ולומר שמו א חצי צה אבל כמו שאומר הרב ברנד מלבד שזה מאוד אחוק לטון ככה מאוד החוק הלשון של חז"ל יג היו במקדש כן אז רואים שלעניין אשתחוויה חז"ל נקטו את לשון מקד ש אתם משתחמים בארצה שבמקדש זה על הר הבית שזה דבר ברור ופשוט >> ללשון של המקדש שלו הוא הזכיר את המשנה ו רצה לדחות שמדובר עם חציצה >> יש גם להעיר שבכל דברי חז"ל אין שום מקור ברור לכך שם מחציצה מותר לא כתוב את זה הראשונים אומרים את זה רב כותב שנהגו לשים זה לא איזה מה שתגיד כן דין ידוע כולם יודעים ציתם לא רצפה לא משתחבים >> או שכן משתחבים או שלא משתחווים והם משתחווים אז משתחווים כן לא >> ודאי שזה הפשוט זה ודאי שזה הפשוט ולא כד >> זה מה שאנחנו רואים >> נקודה נוספת שתי חוויות >> הוא >> פרצו פרצות >> כן כן אני יודע שתי חוויות לא >> הוא כותב הוא מביא בעצמו מקור המקדש ביחזקאל רצפה מזהרת החצר החיצונה אין שום תיאור של רצפה בחצר הפנימזרה יפה א הוא מביא בעצמו רבנו מיוחס ששמחתי לראות את זה כי אני לא מצאתי את זה רבנו מיוחס א שהוא מביא את הגמרא שמותר להשתחבות על מי שבמקדש ואז על זה הוא כותב כן שעשו להשתחבוות אל בן משקית אבל בבית המקדש מותר ועל זה הוא כותב אבל בבית המקדש מותר והוא ששנו רבותינו יגשתחויות היו שם כנגד שאר האשתחוויהו שאר השתחבויות ש לגבי קורבן חובה היקבע מפורש בדבריו זה לשון של הרב זלמן של הרב קלמן מפורש בדבריו כי אותם שתחוויות כלולות בהתר האשתחוויה במקדש כן כלומר הוא אומר שמה שחזל מסכת לא תנו בארצח במקדש כן זה אותם יגשת חוויות כך אומר רבנו מיוחס אם כן אה א אלו עיקרי דבריו של הרב קלמן בתוך דבריו והוא הוא מסיים כן הוא עם החששות שאיזה ספק ואחרונים שמ ולכן הוא אומר יש בזה ספק תורה אבל אה אבל הרב קמבר כבר צ לא שמע למרות שהוא מתחיל זה שהוא שמע אבל א לא מספיק ראה שיש מנהג מפורסם וידוע שבהר המוריה כבר זה מנהג כבר מדברי חז"ל כן זה לא שאנחנו יוצאנו את זה לגבי זה הוא יכול מתווכחות כבר הרב גורן >> הרב גורן נכון זה בטח חשוב מאוד לציין >> שהרב שלמה גורן הוא אה פסק והנהיג הלכה למעשה להשתחוות בתחומי הר הבית על הרצפה ממש הוא נקד שהמחקמה בקדושת הרבית השטח הפנימי שלה ולכן הוא השתחווה שם על הרצפה כלומר הוא הנהיג הלכה למעשה שההשתחוויות של האבן שהשתחיה על האבן היא במקדש בכל הר הבית >> ונהג ככה שנה אחר שנה כן נכון וכול במרכם בכלל לא שמענו עוררין על זה עד וכן אז הלכת קם וכמה אבל עכשיו >> לא לא יש כאלה שכתבו בעיקר כי זה מחוזר הבית בכלל >> כן כן כן אבל ב >> להגיד שאף אחד לא צוח לחוץ לא לפ >> כן כן כן כן כן לא אני לא מדבר על קדושת המחקה אני בספרי גם כתב שני דעתי אין בכהל קדושת הר הבית אבל על עצם ההכראה ההלכתית שבהר הבית משתחווים על הרצפה א זו מסקנה כבר של הרב גורן וגם של הרבה תלמידי חכמים שעוסקים פה ועסקו בזה ביחד בסוגיה ויתרם מכך הוא מציין בעצמו הרב קלן בר שגם הרב ליאור שמתיר את העלייה הורה שלו להשתחוות א אבל אני כבר אמרתי לכם פה א שנכון שכך כתוב בשו דבר חברון שהוא מסתפק בזה למעשה לא לשחבות אבל אנחנו כאן אחרי שעסקנו בזה ביחד עם הרב ברשליטה והרב הבר ועוד הלכנו נסענו לביתו ועסקנו איתו ודיברנו אותו על הראיות שמותר בהר הבית והרב הסכים איתנו הלכה למעשה אני יודע שעכשיו הוציא ממנו מכתב אחר וכולי אבל אני יכול להגיד בפניכם מה היה איתנו ולכן חשוב להזכיר חשוב להזכיר שהחז"ל אומרים שההשתחוויה בהר הבית היא מעלה עצומה וגדולה מאוד מאוד מאוד שהמשתחווה בהר הבית חז"ל אומרים שבזכות יש חוויה בהר הבית זוכים א כן זוכים לתחיית המתים זוכים לבניין בית המקדש זוכים לקיבוץ גלויות כך לשאול המדרש והשתחוו להר קודשו ולכן אשרי הזוכים לעלות ולראות ולהשתחוות להתבטל לפני מלך העולם במקום הקדוש במקום קודשו תוך כך נזכה ברחמים גדולים לישועה גדולה ולבניין בית המקדש בפועל ממש וכן יהיה רצון >> ונאמר אמן >> אמן ‏Eh