הר הבית מחבר את כולם! הרב שמואל מורנו בחידושים נפלאים

כתוב כאן במסכת תענית שני פסוקים שלכאורה סותרים אחד בספר מלכים פרק כה מלכים ב ובחודש החמיש בשבעה לחודש שנת 19 שנה למלך נבוכדנצר מלך בבל בא נבו זרד רבת בכים אבד מלך בבל ירושלים וייסוף את בית השם כתוב בחודש החמישי זה החודש שאנחנו נמצאים בו בשבל החודש זה היה אתמול וכתיב בירמיהו נב פסוק מאוד דומה הוא בחודש חמישי בעשור לחודש משנת 19 שנה ל מלך נבוכדנצר מלך בבל בא נבו זר הדן רבת בכים כן עמד לפני שם כתוב אבד השם כן עמד לפני מלך בבל מלך בירושלים אז מיד הברייתא אומרת מוזר פעם כתוב בשבעה פעם כתוב בעשור אז מיד הג אומר תניה א אפשר לומר בשבעה ש נאמר בעשור מה שמ ראינו בירמיהו ואי אפשר לומר בעשור מה שמופיע כאן בירמיהו שרי כבר נאמר במלכים פרק כ בשבעה נשרף את השם בשבעה או בעשירי הגמרא אומרת כיצד מה מה מה קרה כאן אומר לא לא זה שביעי שמיני תשיעי ועשירי איך ושבה נכנסו נוכרים להיכל ואכלו קלקלו בו זה היה אתמול שביעי ושמיני היום אכלו קלקלו בהיכל ותשיעי סמוך לחשכה כלומר מוצא תשעה באב מחר ממש עם הדמדומים עם א מה מה קורה שם הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו שנאמר או לנו כי פנה היום כי ינטו צלילי ערב ואינו דמר רבי יוחנן אלמלא הייתי באותו הדור לא קבעתי בל בעשירי אם הייתי באותו דור הייתי קובע בעצם שהצום של האב לא יהיה בתשעה באב אלא יה מתי ו מבני שרובו של אחד בוא נשרף כלומר זה רק היה גפור שנזרק אבל מה שראיינו את צרפת בית המקדש זה היה בעשירי א אנחנו נוהגים באמת בעניני בעשירי מנגה פה אבלות כי באמת זה קרה שם בעשירי אבל למה בעצם חכמים ורבנן התחלת דפורענותא עדיפה רבנה אומרים אנחנו יודעים שהכמות של העצים של המקדש מה שראיינו רובו של היכל זה היה בעשירי אבל הכל מתחיל מההתחלה ההתחלות הם בעצם קורות את הכל כיוון שסמרו לר שך ש תשעה באב נזרק האור בעצם ההתחלה היייתה שם אנחנו כבר רואים את הסוף ב תשעה באב עצמו ואצלנו דרך אגב זה יוצא בדיוק הפוך ש מחצות היום של תשעה באב אנחנו כבר קמים זה יוצא בדיוק הפוך מתי שבהיסטוריה התחיל תחילת השריפה של בית המקדש אנחנו כבר קמים ומרגישים כבר את את משיח צדקנו ואנחנו כבר לדתו מחצות היום ויורד כל ש בפועל זה רק שם זה התחיל אבל יש גמרא אחרת שאומרת שאנחנו מסדרים את תפילת 18 עם הסדר בהתחלה זה אבות אחרי זה גבורות אחרי זה קדושות והגמרא אומרת במגילה דף יז פני מה קבעו את הברכת הגאולה בשביעית למה בברכה השביעית בתפילת העמידה היא גאולה זא אומרת שעתידים להיגאל בשביעית בשנה השביעית תיד להגאל מיד הגמרא אומרת זהלא נכון ואמר מור במסכת סנהדרין צז עמוד א' בשישית קולות בשביעית מלחמות ומוצא שביעית בן דוד בא כלומר בשמינית תתגלה משיח אז למה אתה מברך ברוך אתה השם גואל ישראל בשביעית הרי זה קורה גאולה בשמינית אז הגמרא אומרת מלחמות נא מהתחלת דגאולה המלחמות זה התחלת תהליך הגאולה א הגמרא ממת אותנו שאנחנו רוצים דווקא לברך בפה מלא גאולה על הנמה נע מהתחלת הדגו נכון בשופי בשמינית הם מנים ע מוצא שביעית אז זה לא חוכמה לברך ולהלל את הקדוש ברוך הוא אנחנו רוצים שברכו אותי גאולה במלחמות שאנשים נהרגים אבל כיוון שזה התחלת התהליך פה כל הגאולה הני תמונה בתוך כל החושך הזה הגאולה שם תברחו אותי גואל ישראל אומר היום אנחנו רואים שהכל הולך לפי ההתחלות ובעצם אנחנו קטנים מאוד אבל מרגישים שכאן והיו עיניי ולבי שם כל הימים זה נקודה קטנה שממנה הושט העולם ממנה כל התפילות כל הברחות יורדות משמה השגחה ניה שם צופות ע כל הארץ מאותה נקודה ם ממקומו ממקומך פי יש נקודה אחת שממנה הכל קורה אז היא קטנה ולכן ההתחלה בא הייא קטנה אבל היא מאוד משמעותית זאת אומרת הם קוראים לזה מבול לקצה ואנחנו מתעוררים להבין שלא סתם הם מרגישים שהאיום על עזה זה ה הזה כי או שמקום הזה הם צריכים בעצם להילחם מעזה כי זה המקום שבעצם תופס אותם אנחנו צריכים לחזור בעצם להבין שיש נקודה אחת קטנה אבל היא בעצם הקב חיס מחזיקה את כל העולם כולו ראיתי שהרב מקורר כותב שזה לא רק עניין של 213 שליש מהמצוות זה יש בעצם למצוות התאמה לטריק גברים של האדם וזה שחסרים לנו כל המצבות האלה חסר לנו בתיקון של הגוף שלנו גון של האיברים כלומר כולנו חסרים במשהו היום יש חולי עם כל זה שיש אםר והמציאו כל מיני דברים כולם חולים בכל מיני למה כי חסר לנו בעצם כל כך אלזה לא עניין כמות של מצות זה חסר את התורה שם תמימה כומר כשחזר בית המקדש חסר בכל מצווה מצוה המצות שאנחנו כן מקמים חסר בעצם משהו כי כולם קולות בכולם לכן חסרון המקדש בעצם שאנחנו מרגישים אותו בשמיני ואנחנו יודעים שאנחנו ערב התשיעי הציפיה הדרוכה בשנה הנוכחית אחרי שר ינו שהקדוש ברוך הוא הריף לנו שפע מדהים דווקא ביח ודווקא בחודש תמוז החודש הקשה שלחת המרגלים דווקא שם ראינו איך מתו אחרי הכו את סיחו מלך המרי ו מלך הבשן גם את האו חיזבלה גם את האו מה החמס מתבהר המציאות מתבהר הו מוש בהר התורה הזאת לאמור כלומר רק אחרי שמסלקים את הרוע יש התבהרות ופתאום נפתחו נפתחו הלבבות ופתאום אנחנו מתחילים להתפלל בקול ולא רק בקול אלא מתוך שמח דווקא מתוך הימים הלא פשוטים קרה לי מועד לשבור בחורי כן אבל אנחנו כבר מרגישים את המועד שהקדוש ברוך הוא בעצם נותן לנו בעצם את התוודות החברים את החברות חברים זה גימטריה המוריה אנחנו מרגישים בעצם את החברות יותר ויותר ויודעים שהתיקון של ה של החורבן הוא בעצם בחרנו כלומר מה שאנחנו בעצם בוחרים בחברות שיש בנו אז אנחנו צריכים לדעת שהתיקון הגדול זה ההתעוררות וזה לא שרק מתחת למרגלות ההר הזה אנחנו להתחבר ואז נוכל לעלות אלא דווקא דרך העליה להר אנחנו מרגישים כל כך קטנים שקל לנו לחבר חרדים דתיים חילוניים כאלה כאלה כולם מתחברים כי זה גדול עלינו כלומר כאן זה מקום השראת השכינה כולנו מנמיכים פרופיל ואז כה לחבר את כולנו זה לא סתם שהיו משתחוים וו היו מרגישים בעצם א עומדים צפופים וש חמים רווחים כי בעצם כאן מרגישים בעצם את ההתקרבות ואת את יכול בעצם את את הענווה אז אנחנו עושים את זה כאן לעשות החיבור ותיקון האחדות ואהבת ישראל כדי ש בעזרת השם הקצת הזה הקומץ הזה ההתחלה וההתחלה זה הכל משם בעצם שם גואל ישראל ההתחלה בפורענות העדיפה דווקא תשעה באב ולא עשירי באב כי משם הכל מתחיל מה אותו גפור שמצית את כל את כל ההיכל מפה הכל מתחיל מפה הכל נשר כבר בתשעה באב שנזכה שכבר בתשעה באב הזה שכתוב על הקר ליי מועד ו אני יש לי אח שנהרג בחודש הזה אני הרגשתי את את הקרה לי מד לשבור בחורי באמת היה לי מאוד ככה לנסות להבין איך חזל הופכים לשבור בחורי קרא להם מוזה פשט זה קרא זמן כדי להרוג את בחורי ישראל חזל אומרים לא לא לא לא קרה עלי מועד לא עתיד להיות מועדים ים אלא עכשיו זה כבר מועד מה זאת אומרת זה כבר מועד לא אומרים תחנון לא מצת יום אחר לאולר תחנון תשעה באב מה זה זה חורבן לא זה מועד לא ד להיות מועד כבר הוא מועד אז מצאתי במועד בעצם בתוך האותיות מועד גופה עצם שיש בו את ה את הנפילה ואת העלייה גם את הנון של הנפילה ואת הנון של העלייה ב ממש בתוך האותיות מועד חיברתי וחיפשתי מצתי שמונה צירופים לאותיות מועד האדם מועד לעולם בין ער בין ישן כ אומס ב בקמה כן שהוא מועד מועד לנפילות זה לא משהו היפותטי ותיאורטי קורא כל אחד מדי פעם שהוא הולך וקורא לו שהוא הוא גם מועד כלומר הולך ונופל כשהוא מועד רק אז הוא מקבל מכה ואז באופן טבעי הוא דומע תם אותיות שהוא דומע רק אז הוא נזכר לשאול הוא מרגיש את השאול אז הוא שואל את השאלה מדוע כשהוא שואל את השאלה מדוע רק אז הוא יכול להיות באמת מודע ורק אז הוא יכול להיות אין אדם עומד על דברי תורה כן נכשל בהם אז שימו ל אדם מועד אז בדי פעם ק ו שהוא מועד אין דבר כזה שלא יקרה כי אדם אין צדיק בבר ששר טו לא יחתה אין מצב שאדם לא ימעד אבל כשאתם מועד אז אתה בעצם מתוך הנפילה הדימ העמידה ואז אתה לא רק עומד עם הרפלקס שלך אלא אתה גם נעשה הגמרא אומרת מסכת חגיגה פרק שני העולם הזה העולם הזה עומד על עמוד אחד וצדיק שמו צדיק יסוד עולם אתה נעשה גם עמוד שאתה יכול גם להעמיד אחרים לא רק אתה עומד דרך המידה שלך המידה הדבר ואתה נשה מודע דרך המדו אלא אתה גם יכול להיות עמוד ורק אחרי זה אתה מגיע לאתה תקום דרכם ציון כית לחנינה קיווה במשמעות של ימי השמחה ימי ההתוועדות של החברים אבל כדי להגיע למועד שאנחנו מחכים לו צריך להגיע לכן זה גופה בלי זה אין זה בלי המידה בלי המועד בלי ה הנפילה בעצם איין את העלייה הגדולה לכן היום אנחנו צריכים באמת לסמוך שאנחנו תוך כדי החושך הזה אנחנו יודעים שיש אור גדול שתמו בתוך הימים המיוחדים האלה ובעזרת השם אתם יודעים שלושת השבועות זהת פורנות אחרי זה ישיבה נחמת המקובלים השלושה רומזים לספירות העליונות לכתר חוכמה בינה דברי שמעו וחזון כלומר הדיבור השמיעה ואחרי זה הראייה שזה הבחינה של ה הגבוהה שאנחנו דווקא בשלושת השבעות האלה מגיעים למפגש כל רופי ה שיגוע בין המצרים מגיעים למפגש עם המלך ואחרי זה הפועל יוצא זה הנחמות אבל בלי התוקף הזה אנחנו נגלה אותם שהם היו תוקף של אור גדול של אהבה גדולה שלא ידענו לתרגים אותה נכון זה יתהפך עלינו אבל ברג שאנחנו נתפוס את האהבה זה הימים הם הסגולה של אהבה הגדולה ביותר תחילתו באהבה אוהב שלום רודב שלום א' ב רש ראש חודש זה הארון פה אמצא איתו סירה בשלמותה זה חג האהבה ובאמצע בעזרת השם נתקן את סיבת חורבן בית המקדש באהבת חינם אמן כן יהי רצון