הר-הבית והמקדש מרכז העולם | הרב שמואל אריאל

אתמול קראנו את פרשת בראשית. אז חז"ל כידוע אומרים שאבן השתייה ממנה הוא שטת העולם. ואילו לגבי בריאת האדם החז"ל אומרים שהוא נברא ממקום המזבח. כלומר ממש מכאן אנחנו יכולים לראות כן את הכיפה הגדולה שמעל אבן השתייה והכיפה הקטנה שהיא פחות או יותר מעל מקום המזבח. אנחנו יכולים לראות את היחסים שביניהם. ובאמת זה דבר שהוא טוען התבוננות מכמה זוויות. קודם כל עצם העובדה שחז"ל אומרים שהמקור של ה של כל העולם כולו ושל כל האנושות כולה זה ממקום המקדש כן העולם התחיל ממקום המקדש האנושות מתחילה במקום המקדש זה מפנה את מחשבתנו לזה שהמקדש בסופו של דבר נועד להיות בית תפילה לכל העמים ושכל הגויים כמו שקראנו בחג הסוכות שכל הגויים יעלו להחג את חג הסוכות בסופו של דבר אנחנו שואפים א ל לתיקון כלל אנושי ונכון שזה קרוך בהתמודדויות וקשיים אבל בסופו של דבר המטרה היא תיקון כלל אנושי באמת שארנו כרגע את כמציון תצא תורה אז ב פתיחת אהרון הקודש אצל אשכנזים אומרים וי בנסו אהרון ויאמר משה קומה השם ויפוצץו ונוסו מסניך מפניך כי מציון תצא תורה דבר השם ירושלים שני פסוקים שלא לא קשורים אחד במדבר אחד בישעיהו ובעצם זה שני פסוקים שמשלימים זה את זה שאומרים התורה במהלך ההיסטוריה היא נמצאת בהתמודדות ו בנסו אהרון וי משה קומה השם ויפוצך וינוסו מסניך יש הרבה התמודדות והרבה מאבקים כדי לקיים את התורה לקיים את עם ישראל בארצו לקיים את חייו של עם ישראל ברוח התורה אבל אנחנו לא שוכחים את את השאיפה כי מציאות תצא תורה דבר השם ירושלים ששם נאמר בישעיהו כן נכון יהיה בית השם בראש הערים וניסה מגבעות ונערו אליו כל הגויים ואמרו לכו ונלך אל בית השם אל בית אל בית השם אל הרשם ואל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורכותיו כי מציון תצא תורה או דבר השם מירושלים השאיפה היא בסופו של דבר לתיקון שלם ונקודה נוספת באמת הפער הזה שהעולם נברא מאבן השתייה ואדם ממקום המזבח אומרת הגמרא כן אדם במקום כפרתו נברא כלומר העולם הוא מציאות אובייקטיבית יש מציאות של דומם צומח חי והיא כפי שהיא והיא סטטית והיא ממקום אבן השתייה אבל האדם בטבו הוא עלול כמו שאנחנו רואים באמת כבר בפרשות הראשונות הוא עלול לחטוב ולענש ולחזור בתשובה וכולי ולכן האדם דווקא לא ממקום אבן השתייה אלא ממקום כפרתו שהוא מול אבן השתייה כן המזבח הוא פתח אוהל מועד בעצם האדם כן כמו שאומרים ונתתי מלך מהלכים בין העומדים האלה כן האדם עניינו הוא מהלך העניין אדם עניינו הוא נופל וקם שבע ייפול צדיק כם וענינו הוא ללכת ולהתקדם הוא לא נמצא במקום הקודש הקודשים עניינו הוא ללכת ולהתקדם לקראת קודש הקודשים הוא נברא במקום המזבח ואם יזכה יתקדם יתקדם הלאה ויכנס לפניי ולפנים בגדול אנחנו במציאות של ש שלנו באמת רואים איך ההתקדמות היא איתית ומסובכת ואף על פי כן יש התקדמות אני יכול לומר לפני 40 שנה הייתי היינו עולים להר שני אנשים במקרה הטוב היה דבר דבר שבאמת היה תקופה שבמחקמה כן לפני 43 שנים נתנו כמה חודשים לקיים מניין במחקמה כל שבת וזכות נפלא בקושי גרדנו מניין היינו שלוש משפחות והיינו גרדים את השמיני והתשעי והשירי א זה ולא ובקושי גרדנו מניין ואחרי כמה זמן כבר ביטלו את זה אם היום היה זכות כזאת היה תור אני לא יודע עד איפה כדי להתפלל כל שבת במחמה אבל באמת לצערנו עם ישראל לא תמיד מנצל הזדמנויות אבל אנחנו רואים בסופו של דבר התקדמות גם התקדמות מבחינה המעשית מבחינת היכולת שלבטא את קרבת האלוקים רצוננו בקרבת אלוקים בהר הבית וגם התקדמות רוחנית שיותר ויותר אנשים מתעוררים לעניין יהי רצון שבת נזכה להתעורר באופן הנכון והמדויק >> אמן ‏am