הנפת שתי הלחם בעזרה בשבועות - מעשה נכון? כיצד נחדש את עבודת המקדש? | הרב אלישע וולפסון

צאנו בפרשה שהקדוש ברוך הוא א אומר למשה כן אחרי שמשה רבנו אומר מה אני הכי הריתי את כל העם הזה אני הולכי לדטיו אמר לו תני ציוויתי אותך על מנת שגם יהיו סוקלים אותך וגם אם יהיו מבזים אותך על מנת כן כלומר אדם צריך א להיות נאמן לאמיתה של תורה גם אם זה לא לרצון השם גם אם זה לא נוח לסובבים אותו מה שהשם רוצה זה מה שעושים וזה אנחנו לומדים מהפרשה שלנו. אז כידוע בחג השבועות היו שני בחורים כהן וישראל ועוד כנראה זה מעטפת שמסביב ש א נכנסו לתוך שטח האזהרה ממש ועם א שתי לחם שהכינו מראש הכהן ניסה לעשות איזה ענפה עד ש אה הפסיקו אותו ה עד ש עד שהניפו אותו משם כן א והדבר הזה עורר פולמוס גדול מאוד א אז אני אתייחס לזה קצת קודם כל עצם זה שודים רוצים ומשתוקקים לחדש את עבודת המקדש זה דבר א אה א עצום קדוש נסגב שהשכינה מחכה לכך כל כך הרבה שנים שהיו יהודים שבאמת משתוקקים להשב את העבודה ולא חלילה כצפצוף הזרזיר כן כמו שאומר רבי יהודה הלוי אלא יכלנו את הבנין ואת הפרה ומוכנים גם א להתאמץ על זה ואפילו אולי למסור את הנפש על זה א בכל המובנים עושים דבר מסוכן ומורכב בשביל להשיב את העבודה שהרצון הזה וההשתוקקות וההתעוררות לדבר הזה זה כמובן דבר גדול מאוד, מבורך מאוד, קדוש מאוד, עושה נחת רוח גדולה בשמיים. זה בוודאי. א עכשיו אנחנו לא סתם בתורה כתוב לא יודע כמה פעמים כאשר ציווה השם את משה בעיקר בדרך כלל כאשר ציווה את בני ישראל את אהרון המון המון המון פעמים התורה חוזרת גם בפרשה שלנו כאשר ציווה השם יש איזה דיוק התבטלות כנראה שכל פעם שזה כתוב יש איזה אבא אמינה לעשות אחרת אחרת מה מערבות ל נאמנים בדיוק לדבר השם לא לסור ימין ושמאל. א ולכן כשאנחנו באים לבחון שאלה הלכתית כלשהיא הכי קטנה ובטח ובטח דברים שממש עומדים ביסוד קיומו של העולם שזה חידוש עבודת הקורבנות אנחנו כנ כמובן צריכים א עם כל הרצון הנפלא לחדש את העבודה ולראות את המקדש ולעשות פעולות מעשיות אנחנו חייבים לבחון שהדברים באמת נעשים כהלכה וכראוי. אז קודם כל אני הקטן לא בקיא במה שהיה. לא הייתי שותף לזה בשום צעד וקשר, שום ידיעה, שום כלום. אז אני פחות רוצה להתייחס על מה שהיה או לא היה, אלא לעיקרון השאלות ההלכתיות שזה מעורר. לדון על מה שהיה יותר מצד מה שעתיד. כן. זה כמובן זה שתי הלחם וזה כמובן עוד כל הקורבנות שאנחנו צריכים לחדש כל יום יש לנו הקטרת הקטורת שאנחנו מצוים עליה כל יום והדלקת המנורה שאנחנו מצוים עליה כל יום וקורבן התמיד שאנחנו מצוים עליו כל יום יש קורבן פסח ש חיוב כרת יש לנו פה שאלות גדולות אז זה המכוון הוא לבחון את הדברים בשביל כן כמו שחז"ל אומרים הלומד על מנת לקיים מספיקן בידו ללמוד וללמד על מנת סליחה ממד ממט לעשות מספיקים ללמוד וללמד לשמור ולעשות אז זה בעזרת השם מה שאנחנו רוצים אנחנו לא חלילה מחפשים בעיות וחלילה וחלילה בטח לא מחפשים להטיל דופי באף אחד חס ושלום אבל אנחנו כן מחפשים לכוון למיטה של תורה בעזרת השם יתברך א אז תראו קודם כל השאלה של חידוש העבודה נוגעת בהמון שאלות הלכתיות שלא עסקנו בהם 2000 שנה כמעט בכלל בלבד שהיה את ה רב קלישר לפני פחות מ-200 שנה כמובן לא בעיקר כן שעורר את השאלות האלו את המחשבה הזאת של אפשרות לחדוש עבודה כבר קדם לו עוד כפתור הופח מציין את רבי יכאל מפריז מבעלי התוספות שחשב לעשות את זה כן לחדש עבודת המקדש עוד אפילו בגלות והדבר הזה כן עורר פולמוס רציני והרבה שאלות הלכתיות וככל שאנחנו א גם ברבות השנים וככל שאנחנו מתקרבים לשלוש מעשיות אז גם מתעוררות עוד שאלות חדשות ועוד שאלות שלא חשבו עליהם וכולי כן א וכל דבר צורך בדיקה גדולה ועיון גדול א אבל אני חושב שקודם כל חוץ בנוסף לכל שאלה לגופה שאלה על בגדי הכהונה ושאלה על איחוס הכהונה ושאלה על טומאה ושאלה על חינוך ושאלה על מקום האזהרה והמזבח ושיעור הייסרון כן המון המון שאלות שכל שאלה דורשת אה לשם ב עליהם ולהכריע בהלכה. יש פה שאלה שהיא א כבר החתם סופר רבי עקיבא איגר כשהם עסקו בשאלת חידוש העבודה הם א האלו את ה את השאלה של א הציבור. כן? הרי א הקורבנות שקבעו עליהם זמן מה דוחה? קודם כל נאמר בקצר בגדול יש לנו בעיה של טומא. אנחנו טמאים כולם חזקת באמת ויש איסור להיכנס לאזהרה בטומאה לכן אנחנו הולכים רק מסביב פה כן אבל לצורך עבודת המקדש כן שרוב הציבור טמא או רוב הקנים או אפילו רוב הכלים עושים את זה גם טומה נדח כן א אבל מה נדח בקורבן שקבוע לו זמן קורבן שקבוע לו זמן זה א בעצם קורבנות ציבור קורבן תמיד מוסף כן, כמו שהתורה קבע להם זמן, זה צריך להביא ופסח, פסח הוא קורבן מיוחד שהוא גם ציבור וגם יחיד, כן? קורבנות ציבור הם באים מתרומת הלשקה בפועל זה ממון של הציבור. פסח לעומת זאת זה ממון יחיד. באים חבורה, נמנים על החבורה וקונים גדי. כן? זה לא בא מכספי ציבור. ולכן לכן א כבר כותבים כמה מגדולי הפוסקים שדענו בזה אני אקרא לכם בקצרצרה שוט שאילת יאבץ א הוא אומר לכאורה נראה ש רבי חיאל מפריז רצה להכיר את מדין נוספים את מה על עצמך שאינן באין אלא משל ציבור ורחוק מאוד שהיה סיפוק בידו לקבד שקלים מכו שבטי ישראל פזורי הגולה שואל היבץ לא ברור מה רבי רבי חן פרי התכוון לחדש את התמידים הרי זה צריך שקלי ציבור זה בא מתרומת הלשקה בא ממחצית השקם וכולי מכספי ציבור אז איך זה יכול להיות כן גם רבי עקיבא איגר רבי עקיבא גגר שדן עם זהים הרב קלישר הוא כותב הוא לא טוען בלשון של קושיה הוא כבר טוען בלשון של פסיקה הוא אומר כאילו גם אם יהיה לנו רשות כן להקריב פה קורבנות להקים מזבח וכולי גם יהיה רק תועלת לפסחים כי קורבנות יוכי אין בהן בטומאה וקורבנות ציבור צריך להיות משקלי ישראל כן א אותו דבר כותב המארץ חיות מארץ חיות כותב מן הקורבנות הראויים להקריב היום אין ראוי להקריב רק קורבן פסח לבד ועולה תמיד מאיפה מאיפה הם מביאו את זה שחייב קורבן ועולה תמיד אני דילגתי על זה זה דין פשוט כן היה זמן קצר אה ועולת תמיד מוסף אי אפשר להקריב דרי אלו הקורבנות אלו הקורבנות באים מן השקלים שתפו בהם כל בני ישראל הקרובים ורחוקים בני ארץ מדינות הים והשקלים נוגעים בפני הבית שנח בבית נתבטלה מצת הפרשת השקלים א ולכן בעצם תחשבו הרי זה דבר מטורף כותב החתם סופר גם למעשה כמו רבי עקיבא היגר אומר אין לי בעיה עם טומאה אין לי בעיה עם ייחוס כהנים כן אין לי בעיה עם מקום המזבח נראה לו פשוט מתייחס הוא לא מתייחס לזה הוא אומר מזכיר את אבן השתיה נראה פחות שות שהוא א מתייחס לזה כאילו כן שאפשר למצוא את זה אה אה אין לי בעיה א איזה עוד טוענות שהוא עלו א טומאה אמרנו אחוז כהנים בגדי כהונה אין לי אני פתרנו את כל הבעיות ככה למעשה הוא נשאל כן רבי כבר אומר לו תבדוק אם זה אפשרי למיסה אם פה ה כן הוא אומר לו אבל זה יהיה מועיל רק לקורבן פסח כן כלומר יש בזבח בנוי יש רשות יש בגדי כהונה אבל אבל אבל אבל לא מקריבים שניה קודם כל אני רוצה שקודם כל אני לומד מפה ש גדולי רבותינו אחת סופר כנבגר שרצו והסכימו בסופו של דבר לחדש את העבודה אמרו אפשרי לקורבן פסח לשאר הקורבנות לא יהיה יהיה קיבוץ קיבוץ גלויות רק שנייה היום אנחנו פה במקום אחר ברוך השם אבל אני אומר קודם כל צריך להבין פה יש איזשהיא מחשבה שאנחנו יכולים לקיים את כל התורה לא משנה מה ברגע זה כל התורה קפץ על ההרים, מדלג על הגבעות לא אנחנו תלויים ברצון השם כמו שבגלות אי אפשר להקריב קורבנות כי מה לעשות אי אפשר זה רק פה אז גם שאתה פה אתה עדיין מוגבל יש דברים שכן דברים שלא כל ביתר ישראל נגיד להם עכשיו מחסית השק אתה חייב בכל מה שכתוב בכל מכל ישראל אז באמת כתב הרב הרב קלישר שהוא אבית של הנה הנה יפה יפה אתם אומרים נכון יפה הרב קלישר הרב קלישר א שלא ויטר למרות ששתי רבותיו החתןס רבי עקיבא איגר שני ענקי עולם אמרו מה שאמרו הוא לא ויטר כן מה שכתב וכולי ש צריך להיות מי שכלי כל ישראל לאין את זאת דילדעתי יכולים להקריב כל קורבנות ציבור תמיד מוספין כחתן משקלי מיעות ישראל אשר שמה בארץ ישראל ואשר ישלחו לשם כאילו גם מישהו תשלח לשם מפני שזכין לאדם שלא בפניו ובית דין דשם אם המיעות מישראל יכולים להיות שלוחים של ישראל שלא מידיעתם ויהיה לדבר שהרי בימי עזרה היה רק מעט מן השני שבטים ומחצה כן אז אומר הרב קלישר כן יש עוד סוגיה גדולה של האם האם יחיד יכול למסור לציבור יפה יפה וכולי על כל פנים אומר הרב קלשר עקרונית יש אפשרות למסור את ה את השקלים לבית דין כן לציבור שנמצא בארץ ישראל ושל שלוחיו והם מזכים הם הציבור שמזכים לכלל ישראל וככה כן אפשר לחדש עבדה זה מה שתן הרב קלישר א אותו דבר כתב הרב תיקוצ'ינסקי הרב תיקוצ'ינסקי כן יחייל מכין תיקוצ'נסקי שחי לפני לא הרבה שנים הרי פחות מ-100 שנה אז הוא גם דן בזה הרבה והוא כותב לא דעתי יש למצוא שני מוקים לזכות לזכות שקלי הקדש גם בזמן הזה חדה לו אפילו עדיין יהיה חס ושלום חלק גדול שאינו רוצה בזה אם כי על כל פנים טוב ובו בהרבה מאותן הכיתות שבדלו לפנים מעם ישראל בפרט זה גם אלה שבזמננו פירשו את פירשו את עצמם מבניין הקומנות לא באים במניין חשבון כי לאות הציבור מחזיקים בהמצווה וכשאנו מדברים בשם שכלי הציבור של ישראל הרי הוא אותו הציבור שמודה וחפץ בזה כן אומר פה דברים נוקבים אומר אם אני מבין זה היה הרב תיקונסקי אומר אם יש אנשים שמכל מיני גם דעתו של הרב קני שר הייתה בותנו דעת הייתה באותו כן כן כאילו גם הוא חייב מוכרח להסכים את זה גם בזמנו רוב הוא אומר רוב גם בזמנו כן כאילו בעצם הרק גוצ'ינסקי מתייחס פה לעוד שאלה שהרב קל שלו התייחס ש כן הוא לא ממש כותב זה מפורש זה פשוטות זה הכוונה ש אבל יש גם אפילו בתוך היראים עובדי השם שומרי מצוות מתנגדים לדבר אז הוא אומר שוב מי שמתנגד לקיים את מצוות השם אני לא הוא לא נכלל בחשבון הוא מוציא את עצמו כן כן זה כאילו זה כמו אותם אלו שבבית שני שלא עלו כן אז אני כן מתחשב רק באותו ציבור שחפש בדברים כי יש מקום לחלם אלו שלא עויל שקהל זה בארץ ישראל נקרא קהל נקראים גדולים קהל בל נכון אז שם זה קצת פה אין פה בארץ ישראל ברור שכיונתי אני גם כתבתי את זה נכון גם בבית ראשון לא כל השבטים האלו מחסות בשקו במלח נכון נכון זה גם שאלה טובה לא שזה שות יותר יהודה כן כן גם הם בארץ ישראל ועדיין לא נכון נכון שנית כןמלך שמיך הגוי מעניין הה אה אה כן שהם היו שותפים הם שלחו מות לארץ ישראל כן אומר עוד עוד אומר הרב תיקוצ'ינסקי אפשר גם לומר אלה שישקלו את שקלי הקודש יכולים לזכות אפילו לאותם בני ישראל שאינם רוצים בזה כן דומה הדבר לראובן שמצא זכוכית ואומר שמגביע גם בעד שמעון לזכות אותו ושמעון אומר שאינו רוצה בעזכוכית שמתברך אחר כך שזוהי אבן יקרה נמצא מה שאמר שמעון שאינו רוצה בהזחייה היה משום שלא ידע חשיבותה וידע ואילו ידעו היה רוצה בהכן יתכן שמחיגנוש אומר לזכין אדם שלא בידיעתו אחרי שמצוות הרי זו זכי כן אומר הוא לא מבין שזה כן יש אנשים לא רוצים קורבן בנות הם חושבים שזה לא רצון השם אז אנחנו נעשה נזכה אותם בסוף בין אם זה בעולם הזה בין אם זה בעולם הבא תברר להם למפריע שזה רצון השם אזכין להם א מכל אני נראה לנו דעתי שמצד שכלי הציבור לא יהיה עיקו בעזרת השם יתברך כן אז זה ככה ליקוד קצר בנושא הזה שכתב עוד גם מקליח עמדה א כבר כתבו כמה אחרונים שמסירה לציבור כן מסירה לציבור מועילה רק ברצונם ובהסכמת תם כלומר ברור אז יש פה שאלה עקרונית יש פה אנחנו מדברים על קורבן ציבור אז יש מרבותינו שבכלל אמרו א כשאתה לא יכול לאסוף את השקלים או ש כלומר בפועל כשהציבור לא שותף ולא מביא את השקלים אז זה לא קורבן ציבור וזה פסול מידך יש מרבותינו שאמרו שאתה יכול לזכות גם למי שמשום מה לא בעניין כאן כן ועל ידי זה אתה יכול לחדש את העבודה להקריב את התמידים אבל פה אני חושב שזה אבל אני מבין שהוא מאוד מאוד משמעותי אבל גם הרב קלישר הרב תיקוצ'ינסקי כן הרב קליש ממש מפורש מזכיר את הבית דין למד של ישראל כלומר מדובר שיש איזשהו שליחי ציבור איזה איזה בית דין שהוא מקבל את השקלים הרי סוף סוף תזכרו ש הקורבן ציבור מובא דווקא מתרומת הלשקה אז אפשר יכול יחיד למסור כן לציבור אבל צריך ציבור שיזכה שיקנה שזה יבוא מהציבור ואם בא אדם ועושה על דעת עצמו ומכינה של עצמו הוא לא מזכה לאף אחד גם אם הוא אני אומר לכאורה אני אומר להבנתי לא אומר דברים מוחלטים זה דברים שצריכים לדון בהם אני אומר גם הרב קלישר והרב תיקוצ'ינסקי גם על הצד של שבעצם יש אפשרות לזכות את הציבור צריך שציבור שיקנה אבל צריך ששם אותו מיעט ישראל שכן רוצים ואותו בית דין שהוא כן שליח של הציבור ש שהוא שהוא מקבל את ה כן תרומת הלשקה הרי אמרנו שמקריבים תומת הלשקה זה הלכה פסוקה אז זה שאלה זה שאלה אני אומר אני אומר אז זה שאלה מצוינת שאלה מצוינת מה הגדר של ציבור ומה הגדר של א המסירה לציבור ושל זכין אבל ברור לאנינו יודעתי שגם על הצד שמקל ואומר כן שזה לא פשוט גם על הצד שמקלצד הרב שדים הם עכשיו הם עושים את המצ יפה עכשיו עכשיו אז זה קודם כל עניין אחד שזה אני אומר מה שאמרתי עכשיו לא דעתי זה כלומר השאלה הזאתי אני לא מכריע אני אומר השאלה הזאתי נכונה גם אילולי לא היה לנו שום ספק הלכתי מורכב בשאר ההלכותנו פשוט בגדי קאולה פשוט שזה כשר השיעור של הישרון פשוט שזה כשר וכולי כל הפרטים הכל פשוט אמ מה חסר לנו פה השאלה של הציבור כן אז אתה אומר א פה יש שאלה מי ציבור אולי כבר כל בעשר השכינת השריה ואו שלושה זה כן עכשיו עכשיו בית דין ויכולים לזכות להיות שלוחד כל ישראל ולזכות להם בסדר יש מה לדון אבל אבל אני לא יודעתי במציאות שלנו שצערנו 2000 שנה לא זקן זכינו כמעט כן בפשטות יש מקורות שכן היו אולי קצת חידושים במשך הגלות אבל א ה החידוש העבודה כמו שהזכרתי מעט הוא באמת מעלה שאלות הלכתיות א מאוד מאוד כבדות משקל שברור לי ברור לי לא רק שאנחנו יכולים אלא שאנחנו חייבים לדון ולהכריע בהלכה טוב אנחנו לא יודעים אין דבר כזה יש בית דין יש חכמי ישראל יושבים מכריעים מה שיעור הישרון מכריעים האם בגד כהונה תכלת זה זה הרגמה זה תולעת שני מכריעים האם רוקמים אז זה שאלה טובהיש יש הרבה שאלה טובה אני מבין אני מבין אני יודעתי כיוון שיש פה גדר מחייב של ציבור, זה קורבן ציבור, זה לא קורבן יחיד, אז אדם לא יכול לבוא ולעשות מעשה בעצמו. הוא לא ציבור, הוא לא שליח ציבור לפי הרי עוד פעם למשל, יש המון דעות כן כתוב באמת כדוגמה יש הכל סוגיה אבל יש המון א כתוב שאם ריבה או מפיחת ביסרון זה פסול. כן, עכשיו אנחנו יודעים היום שיש כל מגוון כל כך רחב של מה זה שיעור הישרון. כן? אפשר גם לדון, אולי הדיוק לא מעכה, הכל אפשר לדון. אבל איך אדם יהיה שליח של הציבור כשכל אחד סובר שאם אם הוא עשה את השיעור הזה זה פסול, אם הוא עשה את השיעור הזה זה פסול. זה וכן וכן בגדי כהונה וכן בגדי כהונה אה בקיצור לכן אני אומר זה שרק בנושא הזה הרבנים שהתמדו בעצם הם הם לא עשו את החורבן זה לא עניין של אף זה לא עניין של להתנגד זה לא עניין זה לא זה לא עניין של להתנגד זה עניין של לדעת מה רצון השם על פי התורה ואם יש לנו מחלוקת ויש לנו חוסר בירוג בהלכה כן כן, ספק, חוסר ידיעה, לא קיבלנו מסורת בזה. מה לעשות? 2000 שנה רבוע מחלוקות. כן? אז אז בשביל לבוא לעשות מעשה שאתה שליח של הבית דין, שליח של הציבור, אז איך אתה עושה את זה? אם אתה אם אם אולי לרוב הציבור בכלל אתה עושה משהו ממש איסור גמור, כל עוד לא ישבה ויש הכראה ויש מסירה לציבור ויש ליחות של הציבור. אז אני לא רואה איך יכול להתקיים פה הקורבן עם כל הרצון והתשוקה הנפלאה. טוב, אני כבר צריך לסיים. יש הרבה מה לדון. איפה שניה כן אני רק יומר חייב לתת לנו בסוף. זהו. אז אז אז אז אז אני אומר קודם כל רואים שהפעולה הזאת פעלה שהציבור מתעורר לדבר וזה כבר דבר עצום. בתי המדרש דנים שואלים יורדים פתאום לפי המדרשים החוגים ברוך השם אז זה קודם כל דבר נפלא נכון חייבים לסיים בקיצור אז זה הדבר עצום וזו הדרך כשאם אנחנו עכשיו מכוח ה הדבר הז אנחנו נתעורר לדון ולהמין שפה הקדוש ברוך הוא מאפשר לנו הנה אתמול היה פה השר בן גבויר א דחף קדימה עוד צד אנחנו רואים שזה מעשי הנה זה אפשרי מה לקבל אישור להיכנס במקום כמו גנבים בלילה להיכנס באישור בסך הכל להיכנס לאזור שטח האזרה להעניף לחם מה כזה קשה לקבל זה אישור אנחנו פה אין אין בזה שום בעיה זה ברור שזה אפשרי אז אדרבה אנחנו עכשיו נתעורר לדון בסוגיות לקבץ בית דין שכמו שאנו הרב תיקוצ'נסקי על כל פנים מי שבעניין לכל הפחות ומאמין שיש אפשרות ויש רצון השם לחדש את העבודה לדון עם שליחי הציבורים תלמידי חכמים לדון בהלכה להכריע בכל הסוגיות ובעזרת השם נזכה לחדש העבודה בפועל ממש יראו עינינו נשמח ליבנו וכן יהי רצון מר אמן אמן