Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
וחנוכה יש בה כמה וכמה עניינים גדולים,
אבל בזמן שלנו
א
אנחנו באמת א זכינו בשנתיים האחרונות
לניסים הרבה יותר גדולים משל חנוכה. בלי
ספק בכלל.
בלי ספק בכלל.
מי שקורא קצת, אני לא לצערי לא
מההיסטוריונים,
מהמבינים,
אבל מי שקצת קורא
את מה שעבר על עם ישראל בימים ההם שאנחנו
כל כך שמחים וכבה וחז"ל קבו שמונה ימים
לדורות של הלל והודעה,
מי שיכנס קצת להיסטוריה ולא רק לאיך
שלימדו את זה בגן,
יבין שהמציאות
הייתה
הרבה הרבה הרבה הרבה יותר כואבת ומורכבת
מאיך שהיא מצוירת לנו היום.
הייסורים שעברו על עם ישראל באותם זמנים,
גם לפני שהגיע כה בכסלב וגם אחרי שעבר
החנוכה, הייסורים שהיו פה והקשיים שהיו פה
והמלחמות שהיו פה היו קשים לאין ארוך. ממה
שאנחנו נוודדים איתם היום ומיד השם שאנחנו
רואים בעמים האלה בזמן הזה ממש
הניסים
שעם ישראל חווה בשנתיים האחרונות שראיתי
כמה שכתבו כזה כן מגילת התקומה כמה גם גם
בישיבת
אלון מורה תה מישהו יפה מאוד
>> מחינם אלה שרצו לצאת רק אפשר להתקדם
>> א חוברת מאוד יפה בנושא
שככה מפרט את הכאילו כתוב בלשון ככה
מגילאית זמן
>> את הים מוקדם
>> וגם אה אסור
>> וגם הרב שמואל אליהו כתב וגם הרב רימון
כתב א באמת ככל שמתבוננים בזה מבינים
את גודל החסד וגודל טוב השם וגודל הערת
הפנים והחסד
שהוא למעלה למעלה ממה ש במחנוכה ואם חז"ל
קבעו שמונה ימים של עלל והודעה אנחנו באמת
צריכים
לא להתעלם
ובתוך ההלל שאנחנו אומרים היום גם על
הניסים דעז לכלול בהלכת כמה וכמה את
הניסים שקוראים לנו בזמן הזה א ממש א
לעשות איזה סקירה ככה מהירה זה זה כל כך
הרבה ניסים עם כל כך הרבה נפלאות שהקדוש
ברוך הוא הראיף עליהם.
אה
אבל אה
זה צעד אחד של חנוכה.
>> לא עשינו חנוקתח.
>> כן. זהו צעד נוסף של חנוכה שאני חושב שלפי
תקופות של עם ישראל במשך ההיסטוריה כל
תקופה הדגישו א פן אחר וצד אחר בנס. כן.
כי
א כשאנחנו
קוראים את על הניסים בתפילה
אנחנו מודים לשמה למלחמה
ומזכירים
אחר כך פה הולך דביתך אפילו תחת קודשך
ודליקו בך צקות קודשך
>> אפילו לא כתוב שזה נס
>> כן לא כתוב שהיה נס במנורה
וכאילו העיקר זה על המלחמה רבים בעצ
את המצווה שחזלתנו לנו שהיא קרה בה בביטוי
של הנס של המנורה כן שהיה איזה
א הרחבה אלוקית למעלה מדרך הטבע
א ויש כמה שאנחנו מזכירים בפיוט בעיקר כן
חנוכת המזבח שזה בעצם ה ה תהרו את מקדשך
בליקו בכל צת קודשיך בעצם השבת העבודה
למקומה אחרי זמן רב שהמקד ד שהיה שמם וחרב
ומטמא כן שחז"ל אומרים הפסוק בא פריצים
וחילוע חזקאל שזה יוון שנכנסו למקדש
וטימאו את כל האיכל ואת המזבח
ותימו אותו לעבודה זרה והשם ירחם היה פה
מציאות של חורבן
ואד שבאו המחקבים החשמונאים תיארו את
המקום וחידשו את העבודה
אז א בנקודה הזאת
א
>> יש באמת כמו שהזכרתי את זה גם אתמול בקצרה
יש כמה מקורות מאוד יפים שמבארים את
הנקודה הזאתי של ההקשר בין חנוכה לבין
בעצם חידוש העבודה השמחה
בהשבת העבודה למקדש
אז אני אקרא לכם קודם כל פסיק את הרבתי
כן כתוב ותשלם כל המלאכה
שעם ישראל עובד, משקיע, מתאמץ לבנות את
המשכן
א
ושלם כל אחד שעשה המלך שלמה בית השם כן פה
זה הפסק על
מביא מביא את הפסוק ממלכים ילמדנו רבנו
נר של חנוכה שהותיר שמן מה הוא צריך לעשות
לו לימדונו רבותינו נר של חנוכה שהותיר
שמן כולד אסור להשתמש אמנו כן אסור בהנאה
עד מוצא זאת
זאת החנוכה שאנו עושים זכר לחנוכת בית
חשמוניים על שעשו מלחמה וניצחו לבני יוון
ואנו עכשיו מדליקין וכן בשעה שנגמרה מלאכת
המשכן עשו חנוכה כמו שכתוב זאת חנוכת
המזבח
כלומר בעצם
הלא סתם אנחנו קוראים בימים האלו את
תחנוקת
>> הנשיאים
אותו תאריך
>> שכן שני אגיד את זה א שה
כמו שעשו בגמר המשכן חנוכת
המשכן אחד ליום 12 שנה
>> בדיו אז כך גם אנחנו עושים בימים האלה
אנחנו חוגגים את חנוכת המשכן חנוכת המקדש
זה השמחה
אה
ואף בית המקדש בשעה שנבנה עשו לו חנוכה
כמו שכתוב ויחנכו את הבית כן בבית ראשון
מתי חינכו בשעה שנגמרה כל מלאכתו מיני ממה
שקר בנביא ותשלם כל המלכה שעשה מלך שלמות
בית השם ואז כתוב עוד ככה
דבר אחר תשלם כל המלכה זה שאמר כתוב מגדלו
מעשיך אדוני מאוד דמקו מחשבותייך אמר רבי
חנינא ב-25 בכיסלב
מה קרה ב-25 בחסלב
המשכן
>> נגמרה מלאכת המשכן
ועשה מקופל עד אחד בניסן שכימו משה אחד
בעזרק כמו שכתוב ביום החודש הראשון בחד
לחודש לקלים
משכן בכל זמן שהיה מקופל היו ישראל
מלמלעין על משה לומר למה לא הוא קם מיד שם
הדופי יראה בו
>> לא מבינים מה עבדנו עבדנו עבדנו עבדנו
השכנו תרבנו פרחנו עשינו
>> מה קרה השם לא שמח במעשה ידנו
>> שחשב לערב שמחת המשכן בכוד שנולד בו יצחק
שבניסן נולד יצחק לא הקדוש ברוך הוא רצה
היה לו עניין דווקא לחניסן
ומעתה הפסיד כסלב שנגמרה מוכה בו חודש
האחרון של
>> כן אז יש פה איזה כיסלב דורש בסופו של דבר
הזמן שהיה ראוי לחנוך את המשכן
>> קפה בכיסלב
>> מה הוא ותשלם מה הוא ותשלם כל הקדוש ברוך
הוא עליי לשלם לו ותשלם עליי לשלם לו
הקדוש ברוך הוא נותר חייו לחודש כסלב מה
שיל ל הקדוש ברוך הוא חנוכת בית חשמונ
מדהים. אז פה בעצם
נותן א אור א מאוד מאוד משמעותי לחנוכה
שאמנם הכל מוכר אבל ש מה נותנים את מרכז
הכובץ כן אז בעצם
הדבר הגדול שהיה בחנוכה זה חנוכת
המזבח חנוכת המקדש זה שעם ישראל שבטי את
המקום והחזיר את העבודה למקומה
>> זה השמחה הגדולה
שבזה זכינו בימים האלה.
כן, בעל התורים גם כותב, ותכל עבודת המשכן
בגימטריה ב-25 בכיסלב נגמר גאונות.
כן. אז
אז זה הזמן ש שהוא ככה מיוחד מאוד שבעצם
מקשר את את אותנו עכשיו עם השמחה של חנוכת
המשכן.
>> אתמול למדנו גם שאותו דבר היה בבית שני.
יום יוסעד היכל לשם כן אמנם זה היסוד הכל
חלה יום יוסעד היכל לשם היה בכד בכסלה
כן אז זה מה ש אתמול ראינו
>> ועל זה יש מורקציה מעניין יפה מכיר לכם
אותו
>> בטעם שם חנוכה נראה לי דבר חדש בעזרת השם
שנקרא גם כן על שם חינוך ההיכל חל שהבזמן
הזה במחגי הנביא ככתוב בנבואתו שב-24 לתש
יוסדה אחד וכפה התחילו להקריב כן ככה הוא
אומר
אה
ובהדלקה בב שאין מחנכין המנורה
אלא בין הארבעים אז המנורה הייתה ב
>> בין הארבעים כן
>> אין כבדה לזה קפה בדיוק כמו לקחת נרות
>> כמו שמ נרות והשם חנוכת הבית נקראים ימי
נס הנרות שירה באותו פרק חנוכה
ויש מכאן סעד גדול למה שנגו לעשות סעודות
הרבות קצת שמחה ואחרונים זן נתחקו בכל זה
אני משב גם כן קושת הבית יוסף המפורסמת
שהיה ראוי לבד יהיה ראשון מהשמונה ימים מן
המניין ואומר אני שעשו זיכרון ליום ראשון
לכבוד היחד שהדליקו בו תחילה בבית שני
בעצם על עצם
>> היה יום ידוע
>> עצם ההתחדשות כן יום מסוגל מ מהמשכן ועוד
אולי זכות זה היום לפי שחנכו להיכל בו
בתחילה על ידי דקת המנורה עמד להם שנעשה
להם בו הנשמצאו הפח הרי זה בית שני בכוח
זה שישדו
את ה את ההיכל בכד בזכות זה באו ומצאו שמה
פח ויכלו לחנוך אותו בליל קפה כן
ישתבח שמו כצה בזה מצינו הרבה במדרשות
שהיום גורם לעשות בו נס דברי הרמבן זה
במקומות הרבה פירוש התורה שזה שאמרו
רבותינו זה על מעשיו וצמן הבנים שכל הנסים
המעתידים צריכים תחילה לפעול דמיון מה זה
הכל כל מקרה שבכל דבר נס נעשה דוגמתו
תחילה אין תיקוני זוהר אם כן זה היום הוא
עיקר הנס בכלל לא בסיבתו זה נכון מאוד אם
שלא שיערו הקודמים כן מקום אומר אומר
המקרצה מקום ניחו ויבותי להתגדר בוי אני
מגלה לכם רש זה שבעצם
היום הזה הוא יום שהוא בעצם חנוכת
המקדש
ה יכולים לעשות
>> ומזה בעצם
>> הייתה שמחה מאוד מאוד גדולה
א עכשיו הדברים גם כתובים במגילת תענית
בצורה מפורשת אומר מגילת תענית כתוב ב20
ב חנוכתן ימין דלא מספון מה ראו לעשות
חנוכה שמונה ימים מגילת תענית כן לא חנוכה
שעשה משה בא לא עשה אלא שבעה ימים שמ פתח
אומר לא תצאו שבעת ימים עד תמלוכם לכן צנו
בחנוכה שעשה שלמה ש לא עשה לה שבעת ימים
הוא לא עשה פעמים שבעה ימים שבעה ימים אחי
הוא עשה שבעה ימים
>> היה 12 אצל משה כאילו
קבת הנשיאים היה שם ניסים לא היה שבעת
ימים מילואים נכון שבם מילואים אחר כך
>> אה שנאמר כי חנוקת מזבח עשו שבעת ימים
והחג שבעת ימים ומה ראו לעשות חנוקה זו
שמונה ימים אלא ממי מלכות יוון נכנסו בית
חשמונאי אלה
ובנו את המזבח
>> ושדו בסיד
>> ותיקנו בו כלי שרת והיו מתעסקין בו שמונה
ימים
מגילה תענית קור מאוד מאוד מרכזי
>> אומר הסיבה של שמחה שמונה ימים זה כי
שמונה ימים היו עסוקים בעצם בדיוק בחנוכה
פרקטית כאילו
>> אז את המנורה כנראה ישר לקחו שיפודים טיק
טק טיק טיק טיק
>> אפשר מה שאפשר לעשות תעשה
>> אבל המזבח היה כתוב שהיה צריך למטוץ אותם
ה כן הגמרא דנה
מ נברונו מנסרינו למדנו את זה אפשר אפשר
אז גנזו אותם נכון גנזו את האבני המזבח
היה צריך לבנות חדש צריך להביא חלוקי
אבנים חתיכת פרויקט
>> זהנים בתולות
>> כן אז א אז היו מתעסקים שמונה ימים בחנוכת
המזבח כאילו בפועל וביצירתו
בחידוש המקום
>> והשמחה שלנו שמונה ימים היא על זה שבעצם
יש לנו שמונה ימים שבהם אה א התעסקו
אבותינו במקום הקדוש הזה בחידוש א עבודת
המזבח אז כמובן שכשמבינים את זה וצריך אז
כשהיינו בגלות א הדגש היה על האור הגנוז
שמאיר בחנוקיה ולשמוח שהשם מאיר אפילו
מתחת עשרה טפחים והשם איתנו ואוהב אותנו
ולא שכח אותנו מצוין אבל שאנחנו חוזרים
לארץ ישראל אז השמחה והכוח של המצ מצווה
צריך להיות ממוקד במקום
הלכתחילאי שלו, הראשיתי שלו, שזה חנוכת
המשכן, שזה בית שני, חנוקת בית שני, שזה א
החנוכה האמיתית שהיא בעצם חנוכת המזבח,
הדקת המנורה וחידוש עבודת המזבח, שזה
השמחה הגדולה והאמיתית בחנוכה. וככל
שאנחנו נשמח בזה ונשתוקק לזה ונרצה את זה
אז אנחנו כמובן באופן טבעי נעשה את זה נלך
בדרך החשמונאים
ולא רק נשיר ככה בתקסים יפים לחנוכת המזבח
אלא נבוא נעשה את הדברים בפועל מתוך שמחה
ואמונה כמה השם עושה לנו ניסים ולפלאות
וכמה אוהב אותנו באמת אם עם ישראל מבינים
את גודל האהבה שהשם אוהב אותם ואת הגודל
החסדים שהשם עושה איתנו היו כולם
הרי מה הסיבה האמיתית מה הסיבה האמיתית
שלא עולים לפה להר הבית לא
הסוגיות הלכתיות כל אחד יודע יכול להתבול
במקווה לעלות טומאות חוהיה בציבור אפשר
להיות לבנות
>> המחשבה האמיתית היא
>> השם עוד לא באמת רוצה אותנו עדיין בסדר
הוא עשה לנו טובות שמח אותנו הביא אותנו
ארץ ישראל אבל עוד לא כל כך רוצה אותנו
עדיין עד כדי כך מה כי מהשויות קודש
הקודשים אנחנו לא עכשיו
>> אנחנו עדיין לא דבוקים
בידיעה שהשם באמת שמח בנו דבק בנו השם
יעורר את ליבנו לדבוק בו לשמח ולדעת שהוא
שמח בנו מתוך כך לחדש את עבודת המקדש
בשמחה וטוב לבב לבנות את המזבח להקריב
הקורבנות לראות אש עוד מהשמיים שגידוי
שכינה באהבה ורחמים וכן יהי רצון ונאמר
אמן ‏B