הלכות צום וטבילה לצורך עלייה להר הבית בתשעה באב | הרב אלישע וולפסון

אנחנו בשביל לעלות בתשעה באב רוחצים וטובלים בערב תשעה באב הרי שיש דין של חפיפה ולכן מותר לרכוז גם בחמין לצורך טבילה של מצווה כמובן רק מה שכרחי רק מ שלצורך ניקיון לא לצורך תענוג כמובן מה שיש צורך בשביל לחפוף שיער לנקות את הגוף א אז זה מותר אם יש הכרח גם לזוות ציפורניים אז גם לזות זה סיפורניים מה שצריך שאדם יהיה לו יהיה לו חציצות אז מותר לעשות את זה גם בימים האלו כשזה לצורך תבילה של מצווה לעלייה להר הבית את זה צריך לעשות לא בתשעה באב אלא בערב תשעה באב ואם חלילה אדם נטמע בליל תשעה באב אז יש לנו דין שאמנם א פוסק השולחן ערוך בסימן תקנד שרחיצה אסורה בתשעה באה בין בחמין בין בצונן אפילו לושט אצבעו במים אסור כן, אבל מיד כותב השולחן ערוך שטבילה של מצווה בזמנה מותרת. כלומר, אם יש טבילה שהיא של מצווה שהיא בזמנה, אז היום לא נוהגים בזה. כלומר, כאשר אין צורך הכרחי דווקא לטבול באותו יום, אז אין צורך, אבל ברגע שיש צורך של מצווה, הדבר מותר. ישר אומר השולחן ערוך בהמשך ההולך להקביל פני רבו או אביו או מי שגדול מנו או לצורכי מצווה עובר במים עד צבו ואינו חושש כן עד צברו זה עניין של א סכנה כן לא מצד הרחיצה א מצד הרחיצה לצורך מצווה אומר השולחן ערוך להקביל פני רבו אביו וכולי מותר אפילו הולך לשמור פירותיו עובר במים עד צברו ואינו חושש הרחיצה שאסורה היא רחיצה של תענוג אדם לכתחילה חייב התכונן לפני תשעה באב היה והוא חשב שהוא לא יוכל לעלות שהוא לא ירצה לעלות ופתאום היא גילה בתשעה באב כל ליבו כוסף למקדש אז נראה שאפשר להתיר כי סוף סוף זה תבילה של מצווה ינקה את עצמו רחיצה ממש ממש מינימלית הכרחית א יוודא שאין לו חציצות ויטבול אני חושב שאפשר להתיר כן אבל זה בהחלט לכתחילה צריך לעשות את הכל לפני לפני תשעה באב. עוד נקודה שעולה בכל שנה, האם לעלות להר הבית על אף החום הכבד ועל אף החשש שעלייה כזאת תגרום לאדם שהוא יהיה חלש אחר כך והוא יצטרך אפילו להגיע למצב שהוא צריך לשבור את הצום להגיד אני לא אכנס לזה אני שבית ראש אדם לא צריך לחשוש אז יש כבר הזכרתי את זה פה בעבר שתי תשובות שראיתי אחד של אגות מושה ואחד של רבושר ויס השם ישמעו ויחייהו לא יעריך בזה עכשיו אבל הם כותבים כותב האיגות מוישה אה הנה בדבר אחד מתעסק בצורכי ציבור אם נחלש באמצע עבודתו אם יחולשה יותר מדרך בני אדם כשמתנים הוא בכלל חולי שלא גזרו רבנן אף בתשעה באב ומכל מקום רשאי לכתחילה לעשות עבודתו כיוון שהיא מלאכת שמיים אף שהביא אם לא היה עובד היה יכול להתענות וכשעובד אפשר יחלש ויצטרך לאכול. כן. ולכן הוא אומר אדם שעוסק במלאכת שמיים והוא יודע שיש חשש שאם הוא יעסוק במלאכה הזאתי הוא יתחלש יגיע למצב כזה שהוא כבר בחולשה שהוא חייב לשתות. אומר הפשם לא צריך בגלל זה להימנע ממה שהוא עושה. כדבר כיוצא בדבר כותב המנחת אשר בידרי צומות בזמן הזה ד' א אומר ככה דלא מצינו שצריך אדם לשנות מאורחותיו כדי שיוכל להתענות במי התענית אל העולם כי מנהגו נוהג ומותר לו לאדם להתנהג באופן המקובל ואם יפול למשכן מותר לו לאכול ולשאות לפי הצורך ולא מצאנו שדם מצווה לישב בביתו ולשקע במיתתו למנעם מצינים ופחים בדרך היקש כדי שלא יפול למשקה ויצטרך לבטל תענית אדם לא צריך להגיד אני מפחד שאם אני אעלה להר הבית יהיה לי כל כך חם שני צב כזה שאני אפול ואני חייב לשתות א לא צריך לחשוש יעלה להר הבית יעשה את מצוות היום לדרוש את הקודש ואת המקדש ולרוב המוחלט הקדוש ברוך הוא נותן כוחות ו וההתעוררות שיש במקום והקדושה של המקום היא רק מחזקת את האדם אבל אם הגיע אדם למצב שהוא עלה ויש לו חולשה כמובן שהיא מתירה את האכילה והשתייה אז זה ישתה בדרך כלל מספיק לשתות קצת מים וגם זה כולי וולי אז לכן אין מה לחשוש כולם הדרשו תחשבו שאם כל מי שצם בתשעה באב יעלה להר הבית כמה היו פי מיליונים נוכל ישר לבנות את בית המקדש תיקון המרכזי של היום זה לדרוש את המקדש ואין דרישת המקדש כמו בפועל לבוא אל המקום לשנות פה את המציאות להגיד לקדוש ברוך הוא תעזור לנו אנחנו באנו לפה לבנות את בית המקדש דש אז הקדוש ברוך הוא יעזור שלא תצלם מתחת ידינו שנזכה שהמים האלה יהפכו לימים טובים לשמחה לששסון השם יעזור לנו שאנחנו נזכה להיות שלי דרחמנה יד הערכת דקדושברך הוא להפוך את המלסון לשמחה לבנות את הבית הגדול והקדוש במקום הקדוש הזה כאן ממש תוכן נזכה לשמחה שלמה ונזכה לבני המקדש ברחמים וכן י רצון ונאמר אמן ‏Eh