היכן מקום הר הבית המקודש - מאמרו של ר' אשר גרוסברג | הרב אלישע וולפסון

טוב, יפה. אז אמרתי טיפה אתמול אה היופי במאמר של אשר גוסברג שהוא לא לוקח איזה נתון אחד לא אומר וואי ראיתי פה איזה קרן לייזר שזה ככה פה נראה לי שזה מול שערי רחמים ככה פה אתה הוא לוקח את כלל הנתונים כולם בצורה מאוד א אה איך אומרים כאילו אה לא אה על פניו לא כאילו לא בלי איזה בלי אג'נדה מביא את הנתונים ועל פי זה בוחן את האפשרויות של קביעת שני דברים הר הבית תק עלתה קמה ומקום המקדש ממש בסדר זה מאמר שמופיע בתחום מי טז לפני הרבה שנים אחר כך הוא הוא כתב את זה בצורה שונה ויותר מורחבת באנציקלופדהיה תלמודית שאנציקלופדה תלמודית יצא אה א אה הר הבית והמקדש איך כתוב שם ירושלים והמקדש משהו כזה אז שמה הוא עשה את זה בצורה אה יותר רחבה אבל פחות כאילו כאילו הוא רק אומר את השיטה הזאתי יש עליה קשיים ככה יש עליה קשיים ככה את השיטה הזאת ש לפחות להגיע למסקנה מסוימת א יפה טוב אז א בוא נראה את הדברים שהוא אומר אז אני קצת מדלג אז אז קודם כל הר הבית ההלכתי והר הבית הארכאולוגי. כמובן שהר הבית זה הר המוריה, כן? כלומר הר הבית שאנחנו אומרים הר הבית או הר המוריה, למה אנחנו מתכוונים? המשנה אומרת הר הבית 500 אמ על 500 אמה. אבל ברור שהר מעולם לא נראה לי שנמצא הר כאילו בדיוק. כן. מה אז ברורים אה יפה יפה אין אין ריבוע שצאות זה לא הקדוש ברוך הוא ברא את העולם יותר בזרימה כן א בעולם סוד עולם העיגולים ו כשהמל שאומרים הר הבית 500 אמה ברור שזה בעצם אמירה הלכתית שהשטח שהוא הר המוריה מבחינה הנכתית הוא המקודש לכל דיני מחנה לבי זה 500 אמ ל 500 אמה אבל יש בעצם הבית מן הסתם מתפשט יותר מזה יש גם פיסקפ תוספות כזנל שהוא לא מביא אותו שהוא אומר את זה במפורש א ו א מצד שני אז לכאורה ודאי לומר שה-500 אמה ל 500 אמה הם בתוך הר המוריה ההר הטופוגרפי ולא מחוץ לו מחוץ לו זה כלו הר המוריה כן א זה נתונים שהם לכאורה מאוד מאוד פשוטים אבל חשוב להגיד אותם כי יש להם השלכות אחר כך על כל הבירור של א מיקום הר הבית והמקדש כן אה עכשיו אז זה נקודה אחת נקודה שנייה זה בעצם מה שאנחנו אנחנו רואים מול עינינו כן א אנחנו רואים מול עינינו שטח מוקף בחומות שהוא הרבה יותר מ-500 500 יותר מפי שתיים כן אז הוא מביא פה את מה שחז"ל אומרים ש א מסכת שבועות כן היה לו מזמן בדף יומי שאי אפשר להוסיף אה כאילו שם מוסיפים הנר ועל האזרות במלך ונביב והורים ותומים וכולי אה אז יש שאלה אנחנו אנחנו בזה בספר השני האם אפשר להרחיב את הרבית או לא זה מחלוקת בכל מקרה בשביל להרחיב צריך את ה את ה למסקנה עלכה אפשר לכת מה כן האם הלכתית אפשר בדיוק בדיוק האם לכת אפשר אז אז אז אז זה מחלוקת לא כי יכול להיות ש הר המוריה זה המקום שהשם קידש ו אז מילא בהר עצמו אולי אתה יכול להרחיב את ההר עצמו או קצת מר בית חזרה עיר ירושלים משהו בקו מלאכותי אנשים באים בונים בית בונים צר בונים דין וינה עמית זה לא דבר טבעי לעומת זאת הר זה דבר שבמהותו דבר כן זה הר המוריה את ההר כמה אז מה הכוונה להרחיב את ההר עצמו את קדושת את התק על תקהר הוא ההר הרב אמר קודם שתק על תקש בתוך ההרד נכון אז תיאורטית אין בעיה לעשות א טר על טר לא השאלה יש שתי שאלות בדיוק יש שתי שאלות יש שתי שאלות בדיוק בהנחה שהר הבית עצמו הרמוריה הוא ענק אז יש סברה מאוד גדולה לומר שעל כל פנים בתוך המרחב של ההר המוריה אפשר להרחיב מידגיסה להרחיב מעבר להר המוריה כן מעבר להר הטבעי זה יכולתו מסתבר שלא כי זה כבר מחוץ למקום שההר קידשיתקדש אה א בין כך ובין כך אב בשביל לקדש אז המשנה אומרת צריך מלך וורים מתומים וסנהדרין כן ו וצריך את כל אלו להלכה כן כן כך נפסק להלכה מה קדשה עתיד לבוא וזה ודאי לא היה בבית שני ולכן באופן פשוט הכל ההרחבה של הרב בית היום לא התקדשה זה סוגיה ארוכה אני לא שש או ש זה זה יש להם גול יש גול שבזה זה ניכר שזה מתקדש נכון אז אין שום דבר שיש לו או בת שיש לו הרבי הרבי אוה כל ירושלים אז הרב ישראל רצה לעיתון הפוך שבגלל זה הר הבית מתרחב מאליו כן צריכים אתזה לא צריכים את זה יש גם טענה כזאת אבל ההבנה היותר פשוטה בפוסקים שאני ראיתי שהתייחסו לזה כמעט מדבר על האחרונים שכאילו כדרך אגב שעסקו בסוגיית הר הבית זה הרב ליאור והרב א גורן ואם זה הרב א תיקוצ'ינסקי ואם זה הרב גץ הרב שישוב כאילו מי ש ברור שמה שקדוש זה רק 500 אמר ל 500 אמה אה באופן פשוט יה ככה יותר מסת דבר אה על כל פנים בסדר זה לא הסוגיה שלנו זה סוגיה בפני עצמה אבל זה כן נשקמינה בשבילנו כי אנחנו בעצם לפי זה חשוב לנו לזהות את ה-500 500 אמה שזה כמובן הרבה נפקמינות הלכתיות אז הוא כותב פה ככה לסיכום כן לסוף אות א' זה מי שרוצה לעקוב זה בעמוד שלוש כעמוד 460 לסיכום הפרטים העיקריים היכולים לסייע בקביעת תחומי הר הבית המקודה שהם א' תחומי הר הבית שלו קדושת מחנבם תחומי הר בימי בית ראשון אני צריך לחפש משהו קדום ב גודלו המרבי של הר הבית המקודש מוגבל לגבולות הופוגרפים של הר המוריה כן לא יודעם זה בעצם חוץ להר הבית הר המוריה ג שטחו של הר הבית הוכפד מאודוסך נראה כי לפניו חשוכה עבר הבית לדרום טוב בזה לא דיברנו אבל הוא מביא ש את החקרא שתיור שבעצם הגם החשמונאים אסור זה הרחבה בדרום כן כן. א וככה באמת מקובל להסביר. הרי יש בצד ה בחומה המזרחית, בקצה שלה, יש איזה פנייה כזאתי מאוד שמאוד דקה, שבעצם המרחק של איזה 70 הוא יגיד את זה 70 מטר בערך? מהצה אז יש פנייה ובמ והיא ממשיכה כ-40 מטר ואז כ-30 מטר. אני לא מדייק במספרים. יש הרחבה ברורה של אורדוסק, של אותה בנייה הרודיאנית. כן? אז אומרים שזה כנראה הרחבה קדומה יותר של חשמונאים. אה אז הוא אומר כדי להתר גבולות הרבית, הודה שלנו להתר את גבולות הרבית בראשית ימי חשמונאים. כן, כלומר לפני שהם הרחיבו. כן. גם תחילת בית שני. מה אתורית כאילו אם זה קלצה קמה אז ישר עם מקומות אפשר להיכנס גם בלי תפילה? בפשטות. כן. בפשטות כן. אני אומר הרב ישראל אריאל רוצה לטעון שלו הרב יצחק שלת הוא מדאק מהמשנה המשנה אומרת כל שלא נעשה בכל אלו אין חייבין עליה אז אומר אין חייבין עליה אבל על כל פנים יש איסור הרייתה דרבנן אומר ההבנה היותר פשוטה שמה שהתקדש עוד המשנה נכתבה לנו ונסרה לנו אחרי אחרי בית שני המשנה מוסת אך ורק אחרי החורבן כן מוסת רק חייבים לעשות כל שלא נעשה בל אין חייבים משמע שמדובר על פירוש שקרה חבה שתה לא בכלל אתה יבין עליך זה נכון שכן אלה שאומרים אחד איזה משמעות כן זהו שאלה אם הם מבינים אין חייבים עליו זה לא תופס בכלל או אין חייבים עליו על כל פעמים יש פה איזה משהו כן בית שני הוא משהו לא היה את כל הדברים כי לא הרחיבו לא הרחיבו קדשה הקדושה אל תדבוא אותה קדושה של בית ראשון השתמש קדשה קדשה שתי לבוא הקדושה הראשונה אסור משהו כתוב אסור אז זה מה שכתוב עזרה זכר בעלמה דעבד זיכרון אסור אה טוב על כלפונים אה אז אז אני אומר כן לכאורה מעבר ל-500 אמה באופן פשוט אה הסברה יותר מקובלת ויותר רווחה יותר לכאורה מסתברת שאין בזה קדושה בכלל ולכן אנחנו גם פה אם אנחנו רואים מישהו שעולה ורואים שאי אפשר להחזיר אות אחורה זה קשה כבר פעמים בשביל לפחות שיעשה את הקצר קצר באופן פשוט זה קרוב לוודאי אני יודעתי שזה מחוץ אתה אתה קמה א כן שהולכים במערב ואז ככה אז לכתחילה אנחנו לא מורים יותר הספקות איפה בדיוק הגבול ואם החוששים כן למי שסובר שיש בזה קדושה אבל בוודאי שזה עדיף בהחלט שללכת במקום הזה משל מאשר שיכנס פנימה. זה ודאי. יפה. א אז מה אנחנו יודעים מהר הבית א לפני ההרחבה? אז אנחנו יודעים שהוא 500 על 500. אמה אה יוסף בןטיטיהו דילגתי פה פסקה. יוסף בן עטיתו נותן מידה ריבועית של הרב במי שלמה. שהוא אומר שזה כ15 מטר מלוחמת היהודים הוא מתייחס לזמנו ומסר כי היקף הבית ואנטוניה היה שישה ריסים פי ששמע שסחד כן הוא אומר שזה לא מסתבב וכולי אבל אומר אם במקום אחד הוא אומר שהחורה בו כל אחד אומר שהקשה שערות אה חצי שזה כן זה משוער כן כן כן יפה כן על כל פנים לא מה שהוא רוצה לשים מכאן שכן הוא נותן הוא מספר בעצם שההר הבית עוד לפני הרחב של אורדוס היה א כאילו מרובע בכילו איזה ריבוע כזה כן עוד נקודה שהוא הוא נותן לה משמעות גדולה שצריך כי מצד אחד זה ודאי נכון מה שהוא אומר אבל אפשר גם לשאול פה כמה שאלות שזה עניין של הסתבים כן אומר הרי כשאתה רוצה לבחון איפה היה הבית בדיוק איפה היה המקדש אתה צריך לקחת בחשבון שיש גם מקום לסתבים כי המשנה אומרת הר הבית א משנה הגמרא בריתה הר הבית היה סתב לפני מסתב כלומר היה הר הבית היה מכוסה במין א איזה פרגולה כזאתי מאבן בפשטות משהו כזה א סתם גם לפני מסתב כלומר אפילו עכשיו הרמב"ם כתוב שכל הרבת היה מקורה זה ביטוי כזה מקורה מקורה היה סתם לפני מסתם כן א עכשיו הוא אומר פה שגם יוספוס מזכיר את זה אה אז תביאים בתקופה שלפני הורדוס אני קורא פה בשתיים בפסקה שנייה אסתבים בתקופה שלפני הורדוס נזכרים ידי יוסף בן התטיהו בתיאור כיבוש ירושלים על ידי הורדוס בואו כותב כי כמה מהסבים שלו סביב המקדש נשרפו זה גם היה עץ כשאורדוס בנה את המקדש הוא בנה את הסתבים מחדש מן היסוד אולם את הסתב המזרחי הוא כנראה לא בנה מחדש זאת למדים מדבריו של יוסה במתיתו בקדמוניות היהודים על ימי הגריפס נאמר שם כי הגריפס סירב לחדש את הסטב שנמצא על החומה המזרחית מפעלו של שלמה המלך הוא מבטא את המפעל של הסתו בצד המזרח כמפעל שלמה המלך של התורפס לא רצה לגעת בו אז מה שמע שהיה פה בדיוק כל המקום הזה הסתרע לו סתבחד וואי לגמרי בעזרת השם ישראל ידאג לנו פה לחדש את הסתבים לחדש את הסתבים הגמרא אומרת שהיה בהר הבית סתב לפני מסתב זה בערך כמו שיש במערב קירוי רק בלי בתים רק קירוי ממרונות האלה כן אז פה אז כולנו נרוויח לא בשבילכם תגידו כן כן ברור אנחנו אפשר כוח ישר כוח אז יפה על הסתבים בסוף ימי בית שני לרבות הסתו המזרחי כותב יוסף בן מתטיהו כי הם היו כפוליםזה כאילו סתיו נכון זה כאילו כן כן סתיו כן זהרוחבם היו היה 30 אמה ככה הוא כותב ככה הוא אומר פה יתכן שניתן להסים כך כי אלו היו גם מידות סתם לפני אורדוס שתסתם אזרחי הוא לא בא מחדש אז הוא אומר לכאורה אז הוא אומר פה זה קצת מוזר כי אני אומר הלשון כמו שאמרנו בירושלמי ככה זכו לי גם איפשהו ברמבם וב כאילו הביטוי שכאילו הר הבית היה מקורה בסתבים זה לא שהיה רק איזה משהו בקצה כן אבל הוא מביא פה מיוספוז שבעצם היו הסתבים 30 אמה עכשיו זה גם לא ברור האם הכוונה שכל סתו היה 30 אמה או סך כל הבניין הסתו הסתבים היה 30 אמה לא יודע זה דברים שצריכים א אה אה לברר אה כמה שאפשר אני יודע אומר אומר שני דברים א' הוא אומר שהסתב 30 אמה צד שמ שהסתבים היו כפולים ה-30 אמה הזה הולך ביחס וגם שאלה שנייה זה מה שאמרנו שלכאורה הפשט יותר בדברי חז"ל זה לא איזה משהו שהיה רק בקצה של ההר כאילו איזה כן אבל פה זה המילה הרבה מה זה אומר הר הביתי שתי משמעות שצר הבית 500 אמר 500 בל שכל ה כל מה שבתוך 500 אמ זה הר הבית כלומר איפה נמצא קודש חודשים בתוך הרב יש צד שהכל נקרא הר הבית זה לא ייתכן להגיד שכל היה איזה חור כן לא סבי נכון יש סד אחר שהר הבית נקרא רק מה ש מחוץ לכם זאת אומרת הר הבית בפנים ממנו אחר יצאה קטנה וישבה לה בהר הבית שנייה בחיים נכון נכון חושב שגם כשמשל אומר הביתי היה עד החל עד החל שח בואו משהו כ חלק גדול עכשיו אם גם שאלה מה של החלפס בצורה מאוד זה משה מאוד גנם זה החל עם הכל לשחות מקום אז זה נהיה זה כבר נהיה יותר גונש באמת סתם כפול אולי מכסה כבר לפחות אולי אם לא בדרום או דם אחרים מחסה את הגרובות של ה טוב א על כל פנים אומרים שזה אמה נגיד בצחון ובמער כל מרסה כבר את כל ההר מביא פה בדיוק הסתבים הכפורים בהר הבית נזקן גם במקורות חז"ל אם כן אין ודאות כי כן אדם לסתבים שלפניהם מאורדוס הוא בכמה משניות נזכר גב ההצתבה מסכת פסחים סוכה שקלים א שאומרים שזה בעצם הסתבים הכפולים של הר הבית סתב כפול הסתב לפנים מסתבת מה שהזכרנו א בירושלמי נזכרים מסתביים בקשר לאכוני המגד שח בסוף מך במשנה נאמר ככה תפילתו ננתה ירדו גשם ורבים על הבית גשמים ירושלמי אומר הר הבית מקורה היה כן אז זה שבעצם ירדו גשמים עלו להר הבית מתחת מכוסים והסתר כן על כל פנים מה הוא מסיק מפה אומר א ניתן לפניח כי עוד לפני ימי אורדוס הרבתי המוקף בסמים כפולים שרוכב 30 לכל אורך ארבעת תחומותם כלומר אני צריך להניח שבעצם א גם אם אני לא יודע בדיוק א כמה הר הבית הרש משנה לא נותנת לכם את המידות כמה הר הבית היה בדרום בדיוק כמה במזרח כמה ספר כמה הרב החייב שלי שם מקום לפחות של 30 אמה של סתו והוא יוצא גם נקודת הנחה שגם אפשר לדון בה שמלבד זה צריך עוד מקום לעבור כן עכשיו זה לא מחייב אני קודת הנחת לכאורה לא מחייבת אולי אולי המעבר היה בעצמו מתחת הסתבים לא יודע הוא יוצא מנקודת הנחה שהסתב זה היה איזה מקום להיות בו סתב אחד שניים לא סתם לפני מסתב השאלה האם הוא שומר 30 אמה זה רק סתב אחד או הוא יוצא ליד אחד שיש לפחות 30 אמה סתבים פלוס מקום מעבר א לא זוכר אם הוא נותן כמה אבל כן אני אומר זה לא מחוייב זה לא מחוייב לא היה צסלים אולי היה בקה של הצסלים לא כולו סתם פחול של למה לא כל כן זה לא לא מחייב לומר שסתב מסתב אה כן 30 אמר 15 מטר זה לא מעט כן כן א מרחב אה אה כן כן 16 אמר נכון אז אומר ההנחה הזאת היא לא מחייבת אני חושב אבל אה אבל מידח גיסה גם לכיוון השני אה בטח שמש אומרת הרבה את רובו מן הדרום ש השליש צופ אולי במערב יש משהו מאוד מינימלי אבל א בטח שמש בתוך העזרה גם כן סב אחד נכון זה המשנה אומרת שכשעושים ביקורה כל בוקר זה לוקחים בסתם מכאן גם לוקחים בסתם כלומר הדרך שכשליפים את בסתם זה אני יכול להתיקר הבית שהפוך שסתם הלכו בסתם מימין משמאל כל התהלופכות האלה שמסבים שחים בתור מלך כן היו היו בסתב כן כן יש בזה הגיון בהחלט אה יפה א מה שאמרת זה הכוונה בתוך המקדש שהם היו מה בבוקר אבל הוא לא היה מקורר לאזרה ודאי ש לאזהרה לא היחד היה גם באזהרה היו עצמה אבל לא היו רק בבוקר כל בוקר הכהנים שקמים במשכרת בוקר יש לי עושים לפני כן לאור ההבחות עושים מבקרים את הזה רואה שהכל עובד במקום לא רק בתוך ההיכל אלא גם בחוץ רק בחוץ לא מוזכר דבר כזה מסתובבים אותם קבוצה אחת הולכים מקבל אותם שנישים אומרים להם שלום הכל שלום ככה שכל עכשיו המטור שהם עולים בתוך הסמים למרות שעוד אין שמש בי קש סתם זה המקום להגיד סתמ יפה אז אני אומר הגיוני שגם בהר הביתה חפ הם בתוך ככה מה זה ש לא א יפה מה מה זה שת זה זה כנראה זה זהב כן סתבה כן כן כנראה שכן א יכול להיות ש במונחים רק אוליג לא יודע כן פשוט זה אותו דבר א יפה אה כן כן א הביצור הצפוני עוד עוד נקודה בסדר זה היה נקודה אחת נקודה נוספת זה הביצור הצפוני א נקרא את הדברים פרטים על הביצור בצפון הרבית יודעים לנו מכמה תראו מתיחסים למצור פומפיוס בשנת של משנה הספירה יוסף בן עתיהו כותב בקנוות היהודים כי העיר הייתה מוקפת בצפון על ידי גי רחב ועמוק שסגר על בית המקדש המוגן הגנה חזקה ביותר על ידי חומת אבן מקיפה אותו הוא הנוסיא שם כי בצד הצפוני עמדו מגדלים גבוהים ונחפרה תעלה וגי עמוק הקיף את מקום המקדש. כלומר, כלומר הזכרתי את זה גם אתמול פה מצפונית לשער רחמים. מי שמסתכל מבחוץ רואה באופן מאוד מאוד ברור שיש גאי פה בתוך ה אנחנו לא רואים את זה כי כבר מלאו את זה. כן, אבל א יש פה גי בעצם מלא והגי הזה היה א בעבר גי רחב ועמוק שסגר על המקדש היה מגן א כלומר עמק הנחש מצפון המקדש נתן לו הגנה טבית ובנוסף לכך נכפר גם חפיר עמוק במלחמת היהודים הוא מזכיר את החפיר ואת העמק בשני המקומות לא ניתנים פרטים על עומק אגב והחפיר ומוצן רק כי העמק היה עמוק מאוד על ממדי החפיר כותב סטרבון בספרו גאוגרפיה עומקו היה 60 רגל רוחבו 250 רגל כן הוא כותב כינים שנצו מחפיר שמשו לבני המגדלים בחומת הר הבית פומפיוס לצורך כיבוש הר הבית סתם את העמק והחפיר ובנה סוללה לכן זה נסתם כן על כל פנים בעצם בצפון יש לנו גי שהוא בעצם כבר מחוץ להר הבית המקודש כן ו א עוד יש שם חומה כן בדיוק איפה שהשביל הצפוני לערך אז הוא אומר סיכום הפרטים העיקרים המסעים לקביעת תחומי הר הבית לפני ירודסם א' הר הבית היה ריבוע שאורך צלו 500 אמר כפי שהראנו ללת תחומה ואינם חוגים מהתחום הטופוגפי של הרמוריה החומה הצפונית של הר הבית הוגנה ידי עמק עמוק וחפיר אלנו מסתמים לצור פומפיוס טוב אז הוא בעצם אומר אני החומה אמורה להיות החומה הצפונית צריכה להיות איפה שהעמק כן עכשיו אומר זה לא מחייב אה יכול לזוז קצת אתה לא יודע בדיוק אם זה היה משעמד בעמק או יותר צד הרומא אבל זה ודאי לא צפונית מזה א החומה הצפונית של הרבה גוגנד דמק חפי נס במצור אורדוס לא בנה מחדש את החומה המזרחית וכנראה לא את הסתו המזרחי לאורך החומות הר הבית היו סתבים שרוחבם היה כנראה 30 אמות ומתוך זה אנחנו נבוא לבחון את מקומות הר הבית והמקדש הקדומים ברוך אדוני מציון שלנו שלם עליה רבי חניה בן הקשיה אומר צריך ‏Yeah.