האם יש מסורת על מקום המקדש וקודש הקודשים? (חלק ב) | הרב אלישע וולפסון

בעבות עד קרנות המזבח. טוב, אנחנו אתם מוזמנים להצטרף ו נכנסנו לסוגיית המסורת בהקשר של הבירור של מקום המזבח. אז א ראינו פעם שעברה, דיברנו קודם כל על בכלל עצם ה העניין של מסורת. א מה היא מסורת? לקרצרה. כן. ומתי אפשר לסמוך על זה? אז בגדול חילקנו את זה שלושה דברים אחד מסורת זה דבר שהוא מקובל בציבור ככה עם הדבר כמו שנאמר ככה עם הדבר ודבר השני זה שפוסקי הלכה כתבו הביאו את הדברים להלכה את הכובן נותן משני תוקף מאוד גדול דבר שלישי שזה מסתבר והגיוני מתיישב עם מציאות והסברה הישרה. אז א שלושת הדברים האלו הם אה בוא נאמר מוציאים מדי כל ספק וחשש איזשהו פדפוק. יכול שסתפק רק באחד. יש דבר שמקובל במציאות אבל פס עליו להלכה או למעשה זה המון המון המון תחומים תשובה בפוסקים שמכו עליו הלכה למעשה גם אם לא בדבר שמסתבר במציאות שב למעשה גם אם אין לו עוד מס כששלושת נתנו מצטרפים יחד אז אה אז א כבר אה אבן מוצקה נקרא לזה ככה אז פעם שעברה הבאנו מקורות על כך שהמסורת הפשוטה והרובחת המקובלת בכל הדורות היא שמבנה כיפת הסלע נבנה במקום בית המקדש, במקום קודש הקודשים על גבי אבן השתירית. כך ראינו הרבה מקורות מכל א נושא המסעות שתיארו בספריהם. כן דוע תלמידי חכמים גדולים שבאו לפה ירושלים בזמן הגלות ו תיערו את מבנה כיפת הסלע כמקום בית המקדש הקודש הקודשים בלי ספק א אז זה מה שאמנו פעם שעברה עכשיו א נביא בעזרת השם יתברך שאת המסות הזאת לא רק הביאו א מספרי סיפורים אלא גם הפוסקים כן אז כמובן המפורסם ואולי המשמעותי ביותר זה הרדבז רבי דוד בן זמראה שמתייחס למסורת בכמה תשובות א והמפורסמת שביניהם זה החלק ב סימן תרציא א ששמה רדבס נשאל שאלה מאוד מעניינת הרבה קולמוסים נכתבו על ביאור התשובה אנחנו לא עכשיו נתעמק בביאור התשובה תשובה שזה דבר שהוא דורש הרבה הרבה זמן אלא רק את טורף הדברים בשביל להבין את הקבי ההלכתית אז הוא נשאל שאלת ממני הודיעך הדעתי אם מותר להיכנס לעליות הבנויות סביב לבית המקדש רבז חי לפני פחות מ-500 שנה בית המקדש ככל הידוע לנו לא היה קיים בזמנו בכל זאת הוא נשאל האם מותר להיכנס לעליות הבונויות סביב לבית המקדש שהן בולטות לתוך המקדש על גבי זיזינו גזוז תראות לפי שרצג בזה היתר ואין מוכה בידם כן זה כבר פלא מאוד גדול אז באמת ראינו כל פעם שעברה שבאותו ממש בזמנו יש לנו א אי אור של כיפת הסלע לא אחד ולא שניים ולא שלוש המופץ בכל תבוצות ישראל ציור של כיפת הסל שעל זה כתוב בית המקדש בקודש הקודשים שיבומר ברור לחלוטין שהם חינו את קינו את כיפת הסלע בית המקדש בית המקדש בטח לא מסגד ישב בית המבואב נכון גם בית כנסת הבואב באמת יש ככתוב שזה מקום מקדש ויש מקום שזה נקרא בית המקדש כן אז זה ברור שזה המה שהרדבז פה ברור עוד יותר בהמשך התשובה כן שבעצם הוא מכנה את בית המקדש את כיפת הסלח ממש ככה אה א שהן בולטות כן ויש שם איזה זיזין או גזוז תראות שהם בולטות לתוך המקדש כן עליות בולטות לתוך המקדש על גבי זזוז טראות ראיתי שנוהגים בזית טוב אז יש פולמוס גדול הם מדבר על משהו שאנחנו מכירים בימינו או לא בתוך ה בתוך כאילו סמוך בתוך הרחבה המוגבעת א רחוק יותר בסדר אז זה לא הנושא שלנו כרגע תשובה דע שלא כל העליות שוות ולא כל הרוחות שוות וצריך עומד יפה לראות איזה מותרות ואיזה אסורה צריך לברר זה לא אין פה תשובה חד משמעית צריך לבדוק יש הבדל אם אתה בא מהמערב מהמזרח מהצפון מהדרום כל מקרה לגופו איזה עלייה יש עלייה כזאת כן א וזה כי הדבר ברור שתחת הכיפה שם אבן השתייה בלי ספק הנקרא אצלם סרה כן ואז הוא ממשיך והוא גם מקשה אבל כתוב במשנה שהיא גלויה ג אצבעות מסכת יומא והיא גלויה עכשיו יותר ואז הוא מטרה זאת אומר שחפרו בשביל למצוא את היסדות מכל מקום אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתייה אשר עליה הארון בבית קודש הקודשים לצד מערב ממש קביעה יותר מוחצת מזאת לא יכולה להיות של הרדבז שהיה באמת ענק שבענקים, מופיע בכל השוטים, בכל ספרי הפוסקים, כולם מביאים אותו מקובל על כולם להלכה ענק שבענקים. באמת גם את התשובה הזאת, כן, הוא מעריך הרבה, בסוף הוא מסכם ואומר א שכך מותר להתקרב הפתחים ולעלות אליות. ואחידה בסימן תקסא דרכי יוסף כותב מותר להחל להתקרב אל פתחי בית המקדש להיכנס לעליות אשר סביב בית המקדש הרדב בתשובה סימן תרציא וכותב אצם גם להם בדרך הקודש שראינו כבר ספר דרך הקודש פעם שעברה בזה כתבו השערי תשובה וכף החיים אותו דבר שערי תשובה זה כף החיים גם אשכנזים גם ספרדים כולם מציינים לת בתשובת הרדבז שאין ספק שכל תשובת הרדבז כולה מתחילה והצופה היא א א דנה במקומות המותרים בכניסה על פי הקביעה הברואה ואחת משמעית שכיפה תעשה זה למקום קודש הקודשים ושם אבן השתייה כן ולכן ברור שהפוסקים שמציינים להלכה לתשובתו כן הם מקבלים את הקביעה הזאת שגם אם יש לדון על א משפט שומר פה אם זה מובן או לא מובן זה ברור שזאת הקביעה ההלכתית החד משמעית של התשובה ושהפוסקים מביאים את התשובה הזאת זה ברור שהם א מקבלים את זה להלכה באופן פשוט אפשר להבין שכאילו זה בעצם הדין של הזותראות האלה המקדש הם מותרות אבל הם מותרות אך ורק מכוח המסורת אי אפשר להטיר אותם בלי המסור שואל כי יכול להיות שזה משהו שהוא סתם לדורות יש את המקדש ומה הדין של הגדורות של המקדש איך שהוא יהיה לא הוא נשאר פה שאלה ממש פרקטית אתה אומר נוהגים לעלות לשם שאלם זה בסדר מה זה ברור אני אומר באחידה הוא פשוט מזה כאילו כאילו חתך הלכה לאד ככה הפוסקים לא יש פה אמירה מאוד חריפה מאוד אה מה זהראות על המקדש מטרות מה מי איזה גם הרדבז אמר מי לא אז הרדבז כן הרדבז דן ודן בצפון ודן מהדרום ודן מהמרן בטח בטח הוא מכריע בסופו של דבר שבאמת כל ה שנכנסים למותרות והאחיל והשר בכף החיים ושער החצר ופתח הדבי מביאים את התשובה שלו על ההלכה כלומר אז גם אם הם א לא יודע הם נכנסו שם ל אה לכל א כיש באמת יש מה לדון בתשובתו ויש קשיים אבל העיקרון ההלכתי שלו הוא מאוד מאוד ברור ומאוד חד משמעי ולכן באמת יש פה קביעה הלכתית מאוד ברורה כמו שהרדבז ממש זה ברור בלי ספק אין ספק מה שחוזר על זה בצורה הכי חד משמעית שיכולה להיות אוד כתב הזכרנו אותו גם א רבי יוסף שוורץ בעל תבוות הארץ הוא א חי פה גם בירושלים לפני כ150 שנה 150 שנה א והוא גם היה חוקר ויש לו תשובה ממש בסוף חייו הוא היה גר פה בירושלים והוא א טוב לא ציטתי פה את כל התשובה אבל הוא אומר שהוא א בסוף ימיו א התרגש הוא זכה לעלות על גג של בית ישמעאלי פה ממש על הכותל המערבי והוא מדד וראה שבאמת אפשר להיכנס בשערים ולא מתחיל שם קדושת הבית אני אקרא לכם לפי עומד דעתי שחישבתי ומדתי בראות עיניי רחוק כותל מערב ב מכותל הבניין הגדול הכיפה הגדולה שרבו האבן השתייה שקוראים לנסחה בערך 70 אמה היוצא לנו מזה שמותר ואין ספק בדבר שמותר להיכנס בשערי הר הבית ולא כנוהגים שמתרחקים ועומדים מחוץ לשערים בחושבם שסמוך לשערים פנימה מתחיל ספק קדושת הבית זה באמת תשובה מאוד לדעתי מאוד מאוד יסודית כי הוא חכם ירושלמי והוא בעצם מראה פה שהסיבה שלא נכנסו בכלל לתוך הר הבית כי חששו שקדושת האזרה נמצאת מיד איפה שאתה נכנס למרות שהחזיקו במסורת כן הוא לא דן פה במסורת הוא יוצא מנקודת הנכה פשוטה שכיפת הסל קודש הקודשים בן השתיה ואף על פי כן חושבים שמיד איך שאתה נכנס שם בשער קותנה אתה כבר נכנס בתוך העזרה כי הם הם לא ידעו לחשב את זה לכן הוא אומר אני עליתי עכשיו על גג והסתכלתי ומדדתי וראיתי עכשיו כשאין צלו כלום אויר ואין מאוד קר אין איך לראות את זה מלמעלה פשו מתעטע אתה זה מאוד מאוד קרוב כל הזמן א בתמונות בצפון מערב אנשים חושבים שאנשים נמצאים בתוך האזהרה שואלים אותי מה זה אני מרדות שזה מאוד מאוד רחוק בצפון זה מחוץ ר הבית בכלל אז זה נראה כל כך קרוב אז אה א לכן זה דבר מאוד מאוד משמעותי התשובה הזאתי שרואים שחכמי ירושלים לא נכנסו להר הבית זה לא מה שפקפקו במסורת המסורת מסורת אבל זה לא אומר לנו כלום. אנחנו נמצאים מאחורי הכותל, הכיפה נראת ענקית ויש את האזהרה ויש את ה כשמשך את עוד אחורה וכולי. אז רואים שבפועל זה שלא עלו זה וכוח זה שלא ידעו את המקומות המותרים זה לא אומר שלא שמכו על המסור. כן. כמה שנים הוא? מה? כמה שנים הוא? 150 שנה. א כותב שוט בניין ציון בעל ערוך לנר על כניסה במקום קודש הקודשים שהוא המקום ששם עדיין אבן השתייה נראה חייב מיתה בדי שמיים כן כלומר הוא מביא את המסורת ההלכה באופן פשוט לאיסור כניסה למקום המקדש מקום ששם עדיין אבן השתייה נראית רואים שהמסורת הזאת היא לא רק איזה מסורת הממית כמו שרסו ליטון מאז אי אפשר לסמוך על זה זה מסורת הממית ש הגויים לא לא זה מסורת של הפוסקים סמכו עליה פסקו אותה להלכה קיבלו אותה בלי ספק א דברים דומים כתב הרב עובדיה יוסף בספר מעדני מלך אלה שנכנסים בעוונות הרבים הם לא שואלים דת לא שואלים חוכמה נכנסים אפילו למסגד עומר ששם ודאי הייתה עזהרה מדת שיש לה נכנס במקום כרת בבית קודשי הקודשים נכנסת במסגד העומר בפנים כן אה אה כלומר בקיצור הוא א גם א א יוצא מנקודת הנחה ברורה ופשוטה שכיפת הסלע המכונה גם מסגד אומר אני רואה שזה לא מסגד היא מקום קודש הקודשים יש לו גם עוד תשובה על זה שהוא אומר שמותר להתקרב לכותל המערבי שבוודאי מחוץ ללזהרה כיוון שהוא מדד מאבן השתייה ואז רואים שזה רחוק הרבה וזה ודאי ודאי נכנץ לאזהרה וזה לא הקודל שלזהרה כותל אמר ערבי אה אז גם רואים שהוא מקלד לכן מותר להת לכן הוא יש טען שהכותל מערבי שלנו כאילו הקולטןזהרה אז הוא אמר ודאי שלא כי זה רחוק מאבן השתיה כן טוב צריך לעמוד כאן היום נכבש הקודל חודש שתים שת ‏T