האם היו יהודים בירושלים מחורבן בית המקדש עד בניית כיפת הסלע? | חלק א | הרב אלישע וולפסון

טוב, אז אנחנו הנה אני אסביר בשביל זה עכשיו אני אסביר א אנחנו עסקנו במקורות שמתארים את אבן השתייה, את קודש הקודשים, כיפת הסלע, כן? שזה יש לנו בעצם עדויות א מ בערך לפני 900 שנה שמזהים את כיפת הסלע כקודש קודשים בעצם משך כל הדרך עד אורנו ויש לנו מקורות שגם ראינו א מהקמת ה כן הם יותר מאוחרים אבל הם מתארים את זה שכשהוא בעצם נבנה הבניין הוא נבנה בנה על מקום בית המקדש מקום קודש הקודשים כן כן כן 1300 שנה בעניין הזה אומר אבל יש לנו עוד איזשהיא שאלה למי שיש כן על ה בעצם הבית עד שנבנה כיפת הסלע בערך 600 בערך 300 שנה כן בערך 600 שנה עבר והשאלה למי שזה חשוב כתוב לו ככה לראות ולהוכיח שאין איזה כן שזה שאפשר להוכיח שבאמת א כל פעם שמסתבר מאוד שבאמת עברה מסורת ולא סתם המציאו פה משהו כשבאו לבנות את זה כן אז אנחנו בעצם צריכים לחפש א אם יש איזשה מקורות קדומים יותר בכלל על עצם הנוכחות פה בירושלים אם הייתה פה נוכחות יהודית קבוהה אז גם אין שום סיבה בא להניח ש שהמקום השתכח כן אבל השאלה היא אם באמת זה ככה אז זה בגדול מה שהם עוסקים פה במקורות האלו כן כן לא מדובר על הר הבית עצמו מדובר על על ירושלים לא צריך בשביל להעביר את המסורת לא צריך בתוך הר הבאית אה א אבל הנה בוא נראה מה כתוב. אז פה עשו עבודה מאוד יפה הרב יוסי פלאי והרב יציק שפירה וא אספו את כל המקורות. אה אז יש איזשהי עידות קדומה של הנוסע מבורדו. א נושא המפורסם מאוד באיך מה? כן כן גוי. גוי. כן. אז אני אני יש לי איזה קושי. אני כשאני רואה מקורות שהם לא אה זה כל מיני שמות של גויים וזה אני לא מתחבר. אני רוצה להעביר עלה אבל בסדר אני אשתמץ. אז ככה הוא כותב הוא שנת א ד בערך 3 כן כלומר 300 הוא בערך אה כן בדיוק 250 שנה חורבן לא רחוק מהפסלים של הרד ה הד הדרנוס הדרינוס שעמדו על הבית יש אבן נקובה אשר עד שם באים היהודים פעם בשנה ומושכים אותה ומכוננים בגניחה וקוראים את בגדיהם וכך הם שווים. זה תראו מאוד מאוד מעניין. אבן נקובה יש רק אחת כזאת. אני יכול עכשיו לחפש. א מה אתה יודע אבן נקובה? היה להם אבן שמשכו אותה. מה אתה יודע זה? אה לא הוא אומר יש הם באים באיזשהו מקום ש הם באים מתפללים שם שם רוצים להם להם לא יודע למה הוא מתאר תרומה מה שהוא מגיע הוא מגיע רואה היום התארו את החוט היהודים באים לחומת אבנים שנהים הרבה פקים הרבה צמחים וזה אז יש שם איזה אבן חור יודע למה טוב, בין כך ובין כך א זה איזשהיא עדות מעניינת שאפשר יש באבן השתייה א נקב שמפלח אותה איזה קובץ רב קור אמסאות המקום המקדש המסור של הרב טרי או הראשון לא הראשון כן הראשון ספר המס בדיוק א הרב הוא כותב לא הרחק בפס של דריונס אסר דריונס על פי על פי מקות אחרים עמד על אז זה היה האבן שלא מקוםס שהיא לא עלינו שיתי הזוי שלא שחיות חקיבת מוצים יותר כאילו זה משפחה של הרב בוא נמשיך בוא נמשיך על האבן שלו אני לא יודע מהבן יודע אם קיצור אמרתי לכם שלא כדאי לקרור את המקורות האלה זה רק מראה מה זה כן מה קרצה מה זה האבן כבר אנחנו לא יודעים אנחנו לא יכול לכת שהוא יודע אין לנו מושג אבל שים באו להר הבית התפללו בחו הייתה היה רצב של נופחות יהודית זה מה שחשוב לנו זה שיש יש מסורות במקום אנחנו יודעים אבל מי שיגיד לא אולי המסורות התלוי להיות כי איך תעבור המסורת בקדשה ש יש לנו עוד יהודים שבאים להר הבית ובוכים חורבן בית המקדש כן איפה בדיוק הם עמדו ולמה אנחנו לא יודעים אבל לא צריך לזהות את האבן הנקובה שהם עמדו עליה כן לא צריך א' זה לא קשה אבל זה גם לא קל אין לי מושג איזה אבן עוד מה אתה רוצה שנמצא לך פה מצוה קח אבן תעשה בחור את הבן מצבה מצוה אחרי איזה גוזל הוא לא אמר גם סלה הוא לא אבן היה אבן עם סימנו להם סימן אמרו להם עד לפה אתם יכולים להתקדם את יודע מה זה אבן מה זאת מקור שיכול להתפרש כל כך הרבה אופנים לא יכול לוות עליו מה למה כן אין אין עדויות עודיות כאלה דברים שלאים כלום כתוב יש מישהו שמאר יודעים באים דבן מחור ובוכים בסדר אנחנו לא יודעים מה זה אבן טוב אז בוא נראה אני לא יודע לא יודע של הערה שלושה לא יודע כן טוב ברור כן זה פשוט טוב א אז קודם כל אומר באופן פשוט כאילו בתשעה באבם באים היהודים האלה הרב אה אולי בגיל טוב אז על כל פנים הוא קצת מעריך פה אני לא אקרא את זה שב שבאופן פשוט ברור שהייתה קהילה יהודית גדולה בירושלים אחרי החורבן מה לא נתנו לידודים שני אז אה א צריך פה א בוא נראה את המקורות זה הכי אני אחריב מקורות אנחנו לא יודעים הוא אומר ככה הוא אומר ככה בוא נקרא את המקורות אה יש לנו את מסכת מכות ידוע ידוע בסוף מסכת מכות פעם אחת היו עולים לירושלים כיוון שהגיעו להר הצופים קראו בגדיהם כיוון שהגיעו להר הבית ראו שועה שיצא מבית קודשי הקודשים התחילו אין בוכין ורבי עקיבא מצחק כולנו מכירים את הסיפור הזה אז פה יש לנו תיאור אחר החורבן שעולים חכמי ישראל להר הבית כיוון שהגיעו להר הבית הגיעו הגיעו הצופים לא לא הגיעו זה הגיעו הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קודשי הקודשים הבית יודעים בחוץ אי אפשר לראות רואים שוע בית קודשי הקודשים עבדו בצפון איפה שאנחנו עובדים שם או פה ידעו איפ כן הם היו בירושלים והם ידעו איפה זה קודש הקודשים זה גם שואל קודשים שהיו עודים של כן כן זה נשמע ככה נכון קודצים לא ממקום קצ כן אז זה כתבתי לרב לקנה שיטתו שהרו ארו עד היסוד היסוד היסוד ופילכו איזה אה 40 מטר מהאוויר אז א וזה אמור להיות איפשהו באוויר אז איך אמר שועל יוצא משם הולך קופץ באוויר איפה שו מה לא הוא יכול ל באיזשהו כן שהם היו טיפה משהו לא חובה חוצה אחר כך היה שאחר כך היה עוד אדם לא נשאר גם צדיק כן אך יש אה אה עוד מקור פה שמביא מקור מספר שלוש כן בן עזר אתו של רבי יהושע בן חנאה חברו של רבי עקיבא היה בירושלם אמר בשון בן עזיי מצאתי מגילת יוחסין בירושת בירושלים כתוב פלוני ממזר משת איש כן כלומר רואים שהיו חיי יהודים בירושלים יהודים של בית אק טוב על כל פעמים יהודים היו היו כן ויש לנו תיאור מאוד מעניין של בן זומה שחברו של בן עזיי אה אה אוכלוסין ראה כן מזמק שראה אוכלוסין בהר הבית זה ממש תיאור מאוד מאוד מעניין 60 ריבו כאילו ראה קהל ענק בהר הבית זה אחרי החורבן בן זוכי החורבן אמר ברוך חכם מרזים וברוך שברא כולל ולשם שנדי אהבן אולי איך לא חושב שזה יכול להיות שזה לפני החורבן לא יכול להות אפילו רבי אליעזר ורבי יהושע רבותם של רבי עקיב היו צעירים כן לא יותר אבל הוא תלמיד תלמיד תלמידיו רבי עקיבא יש לך את רבי אליעזר בן יהושע הם היו צעירים כובן הם היו רבי עקיבא תלמידה אם הוא היה גדול והיה תלמיד שלו יכול להיות זה לא זה לא מופר מהשמע מופרח שהיה פה שפה כנראה אולי זה היה אולי זה היה מתי שמלכות אפשר לבנות היה איזה הזדמנות והיתה עליה מלק כן הייתה איזשהי הזדמנות א כן הרבה איך איך נכנסו סיעת שמחשבת א הוא מביא פה עוד מקור מספר חמש במסכת שמחות קבר שאול היה לו לרבן גמליאל ביבנה שהיו מכניסין את המת לתוכו אני את הדד לפניו כן אה מקור חמש ובין ועומדין בשורה ומלכים מפותרים את הרבים ואחר כך מעלין אותו לירושלים [מוזיקה] כן אה כן יש ברייטה שראינו אותה שעסקנו בסוגיית קידש וקדש עתיד לבוא על רבי אליעזר שהיה לו קרם רבי קרם רבי יעלה לרבי אליעזר במזרח לו בצד כפר טבי וביקש רבי אליעזר להפקירו לעניים כדי א לפתור אותו מהצורך להעלות את הפירות לירושלים אמרו לו תלמידיו אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חברך ויתראו מעל חברך רבי יוחנן בן זכאי מה אה שאחרי החורבן היה אפשרות לעלות לירושלים לא לא מסב שהוא עלה לירושלים שהוא רוצה להמקום תראו הייתי כן א לא התירוע ודאי ודאי שהיה תקופה שהיה עשינו מצד המון ועדיין היו באים לפה אבל שדלינו ש 18,000 שרו מנו את ישראל מלעלות לרגל פעם מן זק שת בגלל כולם תחת המוקדש בגלל שו לבוא לפי כן פי יהודים היו מתחקים ובאים מה שאנחנו רואים פה ש למרות שהיה למרות שהיה אסור היו נכנסים תמיד יש הבדל בנח רבי יוסי אבק אוזית בשוקציות הוא תמיד אוז טוב יש פה הוא נכנס לזה פה הוא מסביר פה בהרה 10 את ה אומר שלפי פירוש רשי כן אז רבי אליעזר א לא יכול היה להעלות את הפירות לכן פקרן לעניים כדי שהם יעלו אותם לירושלים ויאכלו אותם התוסת קשה זה לפי זה משהו משהו שגדשה לעתיד לבוא א והגמרא מסתפקת בזה לכל למה היא לא הוכיחה את זה מפה כמו שאנחנו תכינו את הראיה הזאתי כי היוון שיש חילוק בין ירושלים לארץ טוב לא ניכנס לזה עכשיו אבל הוא מוסיף פה גם לפי הטוס צריך לומר שאני היו יכולים להיכנס לירושלים ודווקא שם היו רושם לפדול את הפרות שם כן נשמה הפקיע ב את הפירות וכולי טוב על כל פנים ההבנה היותר פשוטה היא בעצם שאומרים שעדיין כן ודים היו פה בארץ אחרי חורבן והיה אפשרי גם להעלות את הפירות לאכלם בירושלים זה הבנה יותר פשוטה פה ויש כמובן את המדרש הידוע והחשוב והמפורסם מקור שבע ממי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש זה ממש טרטסטר המשפט הזה מלכות הרשע בית המקדש אזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש ספר ביל מש מדייק מזה מדייק מזהכן זה מטורף הושיבו פפוס וליאינוס תרפיזין מאקו אדנטוכה היו מספקין לעולי גולה כסף וזה וחוד צורכם כן משהו שלא רק ש לא רק שודים מהארץ עלו אלא מהגולה עלו כן ל כןספו כסף וחדש את ה את הגאולה אה אז ברור ברור ברור שמקום המקדש היה ידוע. אי אפשר לות את בית המקדש בלי שיודעים את מקומו. וברור שיהיהודים היו פה. כן? אז א ככה שזה גם מקור מאוד משמעותי ש אה לפחות עשרות שנים אחרי החורבן אנחנו יודעים בוודאי שעדיין יהודים היו נוכחים פה וידעו את מקום המקדש לקידוש הקידושים. ברוך השם. כן אה רבי יוסי נכון אה הוא מביא פה מקורות של זמן שלא נתנו ליהודים לעלות לירושלים גם בהם א היה עלייה כן שבכל זאת נכון אה אחר כך יש לנו עוד מקור 10 מעשה בזמנו של רבי יוסי את המדו של רבי עקיבא כך כתוב בברייתא איפה הברייטה הזאתי בתוספת הנדרים ובמסכת נדרים דף כג ג אומרת הגמרא אומרת הבריתה מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל עשרה להבין נדר ועברה על דעתו ועלתה לרגל ובא לפני רבי יוסי אמר לו ואילו היית יודע שוב על דעתך אולי לרגל כלום הדרתה הדרת אמר לו לא ותראו רבי יוסי טוב אז בלי להיכנס לסוגיה רואים מכאן שאנחנו כבר נמצאים בתקופה א כן אחרי כבר תלמידו של רבי עקיבא עשרות שנים אחרי החורבן אפילו עשרות רבות שנים אחרי החורבן ו כן היו עולים לרגל עכשיו זה זה מאוד מעניין כי עוד פעם הבית חרב אבל עולים לרגל עולים לרגל יהודים יכול להיות אבל היהודים באו באו לירושלים באו למקדש המקום משתמר כולם ידעו איפה זה ברור כן זה לא איזה משהו ש נעלם קליל כן אחרי בר כוכבה זה כבר כן המשיכו היו פה נוכחות ברור שגם ידעו וכך גם מופיע ב אה א מגילת כאילו במדרש על מגילת איכה איכה רבא כתוב ככה שלח לחמך רבי אלעזר בן שמוע הב מטייל על כפיים הרבה חמה אילפה דמתפה בימה כעריפת עין טבעת וטבה קמה דבבה חם גבר דעתי קורש דספינתא מגלה לגלס בשת קדו הבה ארתילי והמחףמה ארענת דיסה סקרג בירושלים קיצור תרגום יש פה תרגום גם סנו עבודה קלה רבי רבי אלעזר בן שמוע היה מטעיל על שפת הים הגדול ראה ספינה שמתערפת בים קרף עין טבע וטבע כל מה שהיה בה ראה אדם אחד שישב על קרב של הספינה ומגל לגל עלי היה בשע והיה ערום היה מסתתר בשפת הים וזה אירוע בזמן שישראל צל עולים לרגל ירושלים ככה מסיים ה ה הברייתא צריך להבין שם את העניין מה זה ומה ההקשר ולמה זה מוזכר אני לא יודע אבל א גם כאן מוזכר באופן פשוט זה מאוד יפה רואים ממש ה המסכת של עלייה לרגל זה לא סתם נוחות שודים שלהם עולים לרגל עולים לרגל מה באתחרב לא עולים לרגל כאילו כל פעם שזה כן נכון לא שואלים שמים 15 חר אח שגיע האחרון שסת היו ממשיכים יש במדעה בגמרא שכת נפלא שזה א מתי שם להסכים מזר לא אף על פי שחבת המדה שלא בתור לרגלים כן הנה עכשיו הגיע המדרש האמר את המסכת ברכות אמר רבי יוסי פעם חטאתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים אם כתוב כתוב ירושלים ירושלים אולי זה היה אצלנו ב בכולש בבית בבית של הכולל שזה אחורה כן לקודש הקודשים כן בא אליה זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי תפילתי אמר לי בני מה הכל שמעת בחורה זו חורבה זו דייקה אמרתי לו שמעתי בקוד שמנ את כנה ואומרת אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי וסרבתי אתחלי וגליטים לבין האומות הקדוש ברוך הוא מונע עצמו אוי לבנים אוי לי אתי כן כן זה שתי גרסאות כן אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי עומד בירושלים מצאתי תינוק אחד של ביתנס וכולי בקיצור אז גם פה אנחנו עוד פעם רואים רבי יוסי זמן הרב אחרי החורבן והחמ בל כוכבה שהיו בירושלים ו כן אבל עצם שנחות של יהודים מירושלים זה כבר מספיק ברור בשביל לקבל את ההנחה הברורה שהמסורת נשמרה שלכן הם גם שמהנוב זכינה זה אומר יפה צריך לך שבטב תנס יפה יפה כן כן רציניים מאוד ללי ישראל מה לא הרבה זמן אבל שקרים אותו היהודים עלים כן זה מה שאנחנו לעלות האלה כן כן נכון ויש בתנדב אליהו אליהו רבא פעם אחת נכנס כמקור 14 פעם אחת נכנס רבי נתן לבית המקדש הוא מצא בית המקדש חרב וכותל אחד אומר אמ מה תיבו של כותל זה אמר לךד אני אראהך נטל טבעת ונעצה בכותה טבעת ההיא הולכת ובאה טוב איזשהו מדרש שהוא חצי מדרש חצי פשט חצי דרש לא ברור בדיוק אה לא חס דרש לא לא הבנתי כמה חצאים אה כמה חצאים שניים חצי אפשר חצי דרש אה כל פנים גם כאן יש תיאור באופן פשוט שנכנס לבית המקדש ראה את בית המקדש חרב יש יהודים שעולים או מכירים לזהות בדיוק את המקום כן זה ככה עדות ברור עדויות מאוד ברורות ו שקשה מה שנקרא להתכחש להם. אחר כך דור חמישי של התנאים שאנחנו כבר מדברים על א יותר מ-100 שנים אחרי החורבן. לא יודע זה זה חמ זה חץ דרשני הבנתי שאפשר לסבור את הקיר כאילו איתן תעשה לא יעזור כן טוב צריך שם באמת לעיין א ו יש לנו עכשיו עוד איזה סיפור שמופיע במדרש רבא בבראשית ובדברים אה סליחה זה ירושלמי ירושל רגע רגע רגע אה אה זה גם מדרש וגם ירושלמי רבי ישמעאל ברבי יוסי כן אני במקור 15 אנחנו כבר מעל 100 שנה אחרי החורבן רבי שמעל ברבי יוסי סלק לק מצלה בירושלים הלך להתפלל בירושלים מלה להתפלל בירושלים חשוב עבר בעדן פלטנוס וחמתי אחד שמרי עבר בפלטנות בשם ראה אותו שומרוני אמר לי לאן אתה זילן אתה הולך אמר לי למשק מיסה בירושלים אני הולך להתפלל בירושלים אמר לתבח מצב בעדן טורה בריכה ולבת קלקלת מה אתה לא מעדיף להתפלל פה הר ברכה גריזים כן א זה מקום בורך איפה שהייתה הברכה השם אמר ברך ולא במקום שהוא חרב כן ב בית הקלקלתא קיקלתא בית מקולקל מקולל לא יודע איך כן א השם ירחם בית ההשפה הוא מתרגם את זה פה אמר לאומר לכם למה אתם דומים לכלב שלהות אחר נזלה כך לפי שאתם יודעים שעבודה זרה תמונה תכתיב הייתמון אותם יעקב תחת שרים שכם לפי כך אתם לאטים אחריו ווא ווא הלכ פונים זה גם מקור מאוד יפה ש א רבי ישמעאל בן רבי יוסי עלה להתפלל בירושלים עלה להתפלל מקום המקדש וממילא גם פה אנחנו רואים את ה את ההבנה הפשוטה שודים המשיכו לעלות להר בית השם לדרוש את הקודש המקדש גם שנים רבות אחר החורבן כמו שכותב השלח מעולם לא נפסקה הקבלה והידיעהלא קשה מאוד קשה כמוך להם יותר קשה לא לראות מקור 16 כן הוא מביא פה שרבי יהודה הנשיא תלמידי בית מדרשו מביאים כמה חות בשם כהל הקדיש דבירושלים כן זה מופיע בכמה וכמה מקומות אה בגמרא ואומר ככה מקור 16 העסכת ברכות דף ט העיד רבי יוסי בן אליקים משום כהל הקדיש דבירושלים ס אומר גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום כולו כן כ הקדיש בירושלים שהם א מה שידוע הם בתקופה הזאתי של בעצם המעל 100 שנים אחרי החורבן מקור 17 ואמר בשמן פזי אמר רבי שמ לבי אמר רבי משום כלל הקדיש שבירושלים לא אבל איך זה יכול להיות רבי אם רבי אומר שום כלל הקדיש ד בירושלים רבי היה אחר חורבן אבל אה אה כמה אחי? הכל כך אחי חזק לא אני אומר לכאורה א הקהל הקדיש הזה בירושלם כן מה רבי כמה זנוך אחרי החורבן כל כך הרבה זמן הוא המעבר א מה זה 100 שנה אחי תשמע דוא אה יפה כן מקור 18 ד אמר רבי ש בן פזיק אמר ש בן אמר יוסי בן שאול אמר רבי כל הקדיש בירושלים היה קהל הקדיש בירושלים אנחנו מדברים עוד פעם על כ 100 שנה אחרי החורבן כי הלא קדיש דבר שלומ הייתה פה קהילה חשובה חכמי ישראל קדושה כהל קדישה בירושלים חכמי ירושלים נקי הדעת של ירושלים שהבירו מסורות העבירו את התורה ובטח ובטח שהם א שמרו על המסורה של מקום מקדשנו א 19 רבי יושע בן לבי משום קל הקדיש דבושלם על שני הדרים כן הדר הראשון דר שני שמקדשים אותם ביום בוראן מהמור כשמץ רבק נולד רב זה רב כבר לא בדור של רבי כשמת רב כיב נולד רב כן כן יפה אז בעצם יש לנו פה אה עד תקופת סוף התנאים שזה עד כיותר 100 שנה אחרי החורבן יש לנו מקורות מאוד מאוד ברורים על על בית ישראל שיושבים בירושלים ועולים לרגל ויושבים פה קהילה קדושה לכן אין כל ספק ופקפוקל שניתק איזה מסורת כן פה על מקום המקדש אין שום סברה להניח דבר כזה לא עבר כן ההר לא עבר לא ירושלים לא המקום לא קודש הקודשים שום דבר יפה עכשיו אנחנו רואים את תקופת האמוראים מקור 20 כן זה כבר א אנחנו נכים עוד איזה עוד 50 שנה מגיעים איזה 150 שנה משנה אחרי החורבן משהו כזה ירושלמי ירושלמי אומר רבי חנינא רבי יונתן כן זה ירושלמי במעשר שיני רבי חנינא ורבי יונתן ורבי יושע בן לוי עלו לירושלים נתמנו להם פירות וביקשו לפדותן בגבולין אמר לו חד סבבה או סבתא אבוכון לא אבו אבדין כן אלא מפקרן חוץ לחומה פודין אותן שם כן יש פה איזה סוגיה של האם פודעים את הפירות ות בתוך ירושלים מחוץ לירושלים כן אחרי החורבן אבל מה שבוודאי רואים מכאן שאנחנו כבר בתקופה ארוכה אחרי החורבן יהודים עולים לירושלים כן ישתבח שמו פירות אלה פלאות עולים להרגשים איפה הם גרו א לא הם עלו לירושלים מש שהם לא גרו בירושלים מהגליל היו נראה לי בעיקר באזור הגליל כן אני חושב אחר כך יש לנו אה אפילו עוד יותר מרוחה כן דור השני השלישי להם הוראים כבר על איזה 200 שנה אחרי החורבן יש לנו גם ירושלמי ירושלמי במסכת ברכות כותב ככה שמעון קמטריה שאל רבי חיא בר אבא בגין דאנחמר וסליק לירושלים כל שעה מה הוא שנקרא אני שאני עולה הרבה לירושלים צריך לקרוא לא צריך לקרוא כן אמר לאי בתוך 30 יום היא אתה צריך לקרוא לאחר 30 יום צריך אתה לקרוע כן אז גם כאן ממש הדת מופלאה שעלייה מרובה לירושלים זמן רב אחרי החורבן ועוד פעם אומר אני עולה הרבה כן זה לא איזה משהו שהוא קיים לכן ברור לחלוטין שהוא בא והוא צריך אתם יודעים שגם ההלכה אומרת שאדם צריך לקרוע זה אז כשמגיע לירושלים קורא שמגיע ורואה את המקדש קוראה הקריאה נוספת ברור שמקום המקדש בנשמר בדיוק רב הוא נפקמנה על ההלכה גם כמובן לכיוון התפילה שצריך לכוון דווקא למקום המקדש מי שפה וגם לעניין הקריאה כן אז זה לא רק מצד החשיבות ההיסטורית המדהימה שמן הסתם כל מי שבא לפה רצה לדעת אלא גם הלכתית. הזכרנו את זה כבר. ולכן אנחנו רואים פה את החכמים האלו שבאו ועלו ואין ספק כי הם גם שמרו על המסורת וידעו אותה בלי ספק ופקפוק. עוד מדרש א מדרש איפה הוא? בשיר השירים רבא. בוא נראה מה אומר המדרש על שם כתוב ספר על רבי זרא על לבית ועדה ושמע כלה דרבי שאלה או רבי אילה יטיב דרישים חומהי לתירת כסף אם תלצלך ארז מה הצורה הזו אף על פי שמטשטשת מקומה ניכר כך ועל פי שחי בית המקדש לא ביטלו פעמי רגלים ג פעמים בשנה כן אז גם כאן תיאור שבעצם על מדרש חז"ל על על שיר השירים שבעצם אף על פי ש כמו שדלת אם תעקור אותה אם אני מבין נכון אה אז עדיין יהיה ניכר המקום שלה ככה אבל פי שחייב בית המקדש אז א עם ישראל המשיכו לשמר את המקום זה ממש חזק כן כי זה גם מצייר כאילו על המקום אף על פי שיתשטש נחרב המקום מקום שמור ידוע ועולים אליו. כן? אז זה גם מדרש יפה וחשוב ויש לנו את השאלה שמופיעה א בגמרא ב שבועות למדת אב זכרוני א מה זה 39? כן שבועות דף יד הגמרא אומרת בא רבי ירמיא בן בבל שעלה לאצל ונעלם ממנו מקום מקדש מה הוא כן אדם עלה מחוץ על ארץ ישראל הגיע פה בערב אף אחד לא שם לב הוא כמו שלפ אנשים באים היא לא היית השוטרים אנשים ממשיכים ישר יורדים בשוק כן יורדים מגיעים ישר לתוך השלשלת נכנסים הופ לתוך הר הבית אבל היום זה יכול לקח כן צרנו זה הגמרא בן בפל כי ברור שבין ארץ ישראל זה לא יכול לקרות לו שהוא יכנס בטעות למקום המקדש בלי שהוא ידע לא יעלה על הדעת לכן לכן הגמרא שואלת חוש ככה שככה התוספות אומרים שם בפורשם זוכר נכון בן בבל הוא לא יודע אז הוא עולה הוא נכנס זה מראה שפני שם נתו לבוא כולם עלו הרבה פעמים בארץ ישראל כן לא יתכן שאנשים לא יודעים בארץ ישראל איפה מקום המקדש לכן הגמרא שואלת בן בבל שעה ארץ ישראל נכנס למקום מקדש לא ידע איפה זה מה הדין שלו כן אה כן כן אנחנו מסתכלים אה זה תלוי בסוגיה של קידשה או לא קידשה אז זה חייב כן אז חייב כן אה הנה הוא מביא פה את התוספות מביא את התוספות צריך לפרש ד בזמן הזה מהר הוא מכל מקום לקלד בן בבל לפי שבני ישראל רגילים להכיר יותר יפה מביא פה את התוספות א טוב אולי אנחנו כן נעצור כאן שוכ להתקדם בנחת