האם בית המקדש ייבנה השנה? • שיעור חזק לעשרה בטבת | הרב אלישע וולפסון

עשרה בתבת בוכל המצור על ירושלים. אז קודם כל אנחנו מודים הקדוש ברוך הוא לשוכר מקום הקדוש הזה שירושלים כבר לא במצור. זקנים זקנות נערים נערות ילדים ולדות משחקים ברחובותיה ואיש על משענתו מרוב ימים פרזות שם ירושלים בלי >> פרזות לשם ירושלים אין מקום לחומה כבר זה כל כך מתפשט שכבר דנים אולי כבר ירושלים כבר הגיע עד המסק עם כל ה בעזרת השם עד נריה >> אז א כן עד נריה על כל פנים אז ברוך השם דים לו הקדוש הקדוש ברוך הוא על החסד העצום שעושה איתנו שהוא משיב את עם ישראל לארצו ונחלתו ועיר מקדשו ואם חז"ל תיקנו לנו להצטער בכל א שלב של החורבן נכב במקדש זה כאילו לא יש על המצור יש על פריצת המצור חז"ל אמר תתבוננו בתהליכים תתבוננו בכל שלב אז אז כמובן מרובע מידה טובה, ממידת פורנות. אז ככה אנחנו צריכים לפתוח את העיניים ואת הלב, להכיר בטובתו של הקדוש ברוך הוא על כל שלב ושלב שהוא מוליך אותנו ומקדם אותנו ופותח בפנינו. ולכן אנחנו באמת מודים לקדוש ברוך הוא על הניסים העצומים שעושה לנו ועתיד לעשות עמנו פה בקרוב ממש בעזרת השם עוד כהנה וכהנה. עד שנזכה ממש לגילוי שכינה בבניין שלם במהרה ממש בעזרת השם כן עד כדי כך שזה גם מביא לדיון שלאחרונה יצא רעש א סוגיית ה האם בכלל מותר לצום היום כן >> או או יפה הרב אליווה מציע פתרון במקום לדון ולהתכוטטרים ובפ פודקאסטים האם צריך לצום או לא בוא נבנה את בית המקדש ונסגור את הסוגיהם אמרו ברדם בונים 1 >> אז אה אז אז אז לא ניכנס לזה כרגע על כל פנים אבל בהחלט א חובה גדולה להכיר טובה גדולה לקדוש ברוך הוא יש חתם סופר מאוד מפורסם קראנו אותו גם בשנים הקדמות אה דיקה על עשרה בתבת זה מאוד מאוד מאוד מעניין אז נלמד אותו ביחד נראה את הדברים שלו זה בתורת משה פרשת וזאת הברכה אומר החתם סופר איך בזמן שלה היו אנשים מפניפים וזה יכול לבוא ל בית המקדש >> בדור שלנו שלכאורה שנראה לי פחות פחות מהדור של עזרה לא מצליחים מה מה מה בבבל והוא עולה לארץ מאחורה היו חסים >> מה מה הנקודה שזה הם בלאגן יותר הצליחו ואנחנו לא מצליחים >> זה עניין של תודעה הם א הם היו בסך הכל א 70 שנה אחרי החורבן עם חישובים אחרים זה יוצא גם פחות ו והם הרגישו את בית המקדש ואת הפשטות שאין דבר כזה לחיות ות בלי בית מקדש הרי הגמרא אומרת בבא בטר שם בכול זה בסוף חזקת הבתים שרצו לסגור את השיבר של החיים לא נתחתן לא נוכל אין אין בשביל מהמר הם הם כיוון שהם זכו עוד להיות מה מאפילו עוד היו זקנים שזכרו את מניין הבית הם הם הם הם חיו בתודעה פשוטה וברורה שאין דבר כזה זה לחיות בלי בית מקדש. אין דבר כזה וברגע שאתה יכול אתה מיד בונה. זה לא שאלה בכלל. אמנם אפילו גם להם היה מניות כמו שחגאי כן צריך לעורר אותם אבל הפשטות הייתה שזה זהזה זה אי אפשר לחיות בליבית מקדש. ולכן ברגע שאפשר בונים. אנחנו לצערנו אחרי 2000 שנה אה התרגלנו לחיות חיים בלי בית מקדש. עד שכל כך התרגלנו. דיברנו על זה אתמול גם כל כך התרגלנו. אנחנו כבר נאחזים במציאות הזאתי וקשה להשתחרר ממנה. אתה כבר כן יש דיבור של רבי נחמן שאומר נכון שחז"ל אמרו על הרבה דברים שהם בחינת בחינת בחינת זה כאילו כאילו עשה כאילו שלא נסתפק בהכאילו כן שלא נסתפק בהקאילו אז אנחנו התרגענו להכאילו כן ש רבי נתן אה יפה זכינו ברוך השם כן רב נתן היום הילול השני אז אז רבי נתן דד את את המסר הזה שלא להסתפק בכאילו כן מה שמסופר שגם רבי נחמן גער ברבי נתן פעם על זה שהוא שאל אותו על שהוא מדבר על המלת ארץ ישראל וזה והקדושה העצומה שבה הוא שאל אותו מה אתה מתכוון מה מה אומר ארץ ישראל למה אתה מתכוון גאר בו מה זה על הבתים והאבנים והעצים והאדמה הארץ ישראל כן לא רק הבחינה האם הילאה וכולי ארץ ישראל כן כן אז >> כן זה מה שחז"ל אומרים ש הציב לך ציונים יהיו מצוינים במצוות שכשתחזרו לארץ לא יהיו אה כבדים עליכם שקשה שאדם לא קיים מצוות תחשוב שאננו מקיימים מצוות תפילין 2000 שנה >> כלום ולא באה לך מחלוקות איך עושים 24 שיטות איך כותבים ואיזה אור ואיזה אנחנו לא במדרגה לשים עושים עלינו תפילין שקדושה כזה על הבשר ואיך נעשה ואנחנו לא יודעים ואתה אם אתה יודע את תעשה איסור וברכה לבטלה לא היינו מניחים לא היינו מניחים כן אז אה אז מצווה שלא קיימנו כל כך הרבה זמן אז מאוד קשה לחזור לחדש אותה אז ברוך השם שיש אה אה לבבות שהקדוש ברוך הוא מעורר לדרוש ולכסוב ולהרגיש גיש כן איך אומר ביני הגיע הזמן להאמין שריבון העולמים נותן לנו חירות לחד את החיים הכי יפים הכי טובים הכי הכי מה שאתה מדמיין ש צריך להיות ככה קודם כל תדמיין את זה ו וגם א טיפע לזה כן אז שנזכה בעזרת השם אז הוא אומר אחתם סופר השרה בתבת שבו שמח מלך בב ירושלים לאחיבה וכתב באבודרהם חכמי הראשונים ואם אפשר היה אם אפשר היה שח להיות עשרה בתבט בשבת היו צריכים להתענות בשבת ין שכתוב בו כתוב לך את עצם היום הזה כך כתוב בספר יחזקאל על השערה בתבט עיצומו של יום כמו ביום הכיפורים שכתוב בו בעצם היום הזה ככה כותב הבודרם מה עשה לא חל בשבת בתח >> כן >> ביום שישי זה כן חי לפעמים ביום זה כן >> כן נכון >> העצום היחידי שח >> אז זה מה שאומר הבודרם למיסה לא פוסקים כמוסה זה לא יוצא אבל אמות שזה לא יוצא >> אה כן כן כן כן ככה ככה אני נכון למה עושים בלוח >> בגלל השיטה הזאת >> אה לא בפשטות לא בפשוט א אני לא זוכר בדיוק אבל אה ככה למעשה א ששרה בתבת לא יוצא בשבת אם תבת יהיה בשבת ראש השנה יהיה ביום שישי >> אה זהו כתוב שני ראש השנה ז ברח לי בדיוק זה קשור זה קשור לסוגיה של ראש שנה שמתי קובעים אותה לדברוש בדיוק ממילא אשר בתב לא יוצא בשבת היא תיאורט אם יצא בשבת בוודאי שזה כן היה נדחה אבל לפי שת שתבודרם לאים שציח חזק זה כמו התורה >> כן כן >> ויש להבין עלושרה לא היה רק התחלת מצור על העיר ועד שתי שנים הוא מאחצה לא נחרבה וקשה לו חמור חורבנה מסתמה מן התחלת המצור וליום תשעה באבן דוכה שבת ואין באירועים ניין תשע שח בערב שבת אין משלימין ושרה בתר שבת בשלמין והיה דוכה שבת כן יש גם דין בגמרא גם בליבודרם יש דין מופיע בעירובין ש תשעה ב שחל בער שבת אין משתמים גם בזה אנחנו לא פוסקים ככה למעשה אבל יש שיטה כזאתי שעשרה בתבת כן משלימים ברור אפילו בגמרא לפני הבודרם שיש בעשר איזה חומרה מיוחדת כל שכן הבודרהם שסובר שזה לא דוחה את השבת ותשע באב כי כשזה דוחה את השבת תשעה באב לא דוחה את השבת איך יכול להיות אם הוא דוכה שבת אין שבת הרב את הבת לפחודש את הלילה כן חצי שבת >> אז א >> צריך להבין מה מה מדוע ולמה ומה הסברה וההיגיון בדבר הזה >> אומרים פורעוניות >> אז לכאורה בסדר התחיל אז מה זה יותר חמור מהפורעונות עצמה התחיל מזון יותר חמור הבית הרכה זה יכל יכל להיות תיקון רק התחיל התחיל המצור בסדר מצער אבל יותר מצר זה הפריצה עוד יותר מצייר זה החורבן אתה אתה מבקע על החורבן לא על זה שהתחיל המצור זה כאילו >> הרובן מסב את התשמות של ישראל אז תיקחו אחרי שהתחיל האיום עד יוצא בן כבר תעזרו בתשובה לא יכולתי במסכים הראים כן יפה אז תראה מה שאתה ככה דווקא נוגע זה קשור למשהו מתר ונראה לבאר דיני הטעם שקבעו תענית על מצור ההוא על המצור ההוא כן הלו הייתה ירושלים כמה פעמים במצור בימי פרעה נכו וכדומה כן מצאנו עוד כמה מצורים שעל ירושלים מה זכה עשרה בתבת שנקבע התענית במצור הזה כתמוד מה שהייתה העיר בתרדת המצור שתי שנים הוא מחצה זה מחמד שבאותו יום ששמח מלך בבל למטה על ירושלים גבע גבע גבע כמו כן ישו בית דין שלמעלה אלו מימינים אלו משמילים עד שגבוע משמילים ונחרב הבית כיוון אומר פה החתם סופר בוא נעמיק קצת בוא נבין שיש דברים שהם מעבר לעיניים שלנו הרי הקדוש ברוך הוא זה ששולח את צנחריב הוא זה ש א כן בידו ממליך מלכים ולא המלוכה אם יצליחו במלחמה לא יצליחו במלחמה שקר עשו לי תשורה וברו חלו לא ימלת הנה רבח מחסדה אז בעצם המאבק הוא מאבק רוחני וב ב מי אם אני מבין נכון מי שהחל מי עשרה בתבט ישבו בדין כלומר התעורר הדין על מצב כזה שחייבים הבית דין לשבת ולאחיה ושנתיים וחצי כן יחרב לא יחרב כן יחרב לא יחרב כן כן כלומר שתחילת הדין בנושא החורבן הוא ביום הזה שזה בא לידי ביטוי במצור שבעצם הקדוש ברוך הוא צועק לנו מנשמיא שימו לב יש פה דין יש פה דין מידת הדין מתוחה מידת הדין מתוכה על המקום הזה כמו שהנביאים צעקו כל כך הרבה כן מידת הדין מתוחה ואתם חייבים להתעור ורר אלו מאמינים אלו משמילים מנסים למצוא זכות וכולי אה עד שגברו המסמינים ונחב הבית ונה אין לך שנה שאין קיללתה מרובה מחברתה השם ירחם וכל דור שלו נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו כן הירושלמי כתוב כאילו חריבו כן שום חריפה יותר כל דור שנה בית המקדש בימיו כאילו החריבו אתהב בעצם צריך להיות בנוי. אם אתה לא בונה אותו זה כמו שאתה הכרבת אותו. מבהיל. מפחיד מאוד מזעזע. אה נמצא שבכל שנה ושנה מתחדש חורבן חדש. מביל. מוביל. אומר לך אתם סופר, הרי אתה עכשיו לא מסתכל על המציאות כאילו נחרב עכשיו בית המקדש. פעם זה נחרב. בסדר, אנחנו עוד לא עוד לא בנינו אותו, עוד לא הגיע הזמן, עוד אמרת סופר זה הסתכלות לא נכונה. אתה עכשיו עכשיו בעצם בדין האם אתה מחריב את בית המקדש או בונה את בית המקדש. עכשיו, השנה הזאת וביום הזה יש את הבירור העמוק הזה. וזה בכל פעם כשהגיע אותו יום של הסתרה בתבט שהתחיל אז למעלה משפט החורבן כמו כן בכל דור ודור יושבים בית דין שלמעלה וגוזרים כותב פה החורבן אנחנו החורבן של כל שנה משנה עכשיו בעזרת השם גוזרים בניין לא גוזרים חורבן גזרו כן בכל שנה ושנה >> החורבן של החורבן >> גזרו את החורבן בדיוק גוזרים את החורבן של החורבן גוזרים שהדור הזה הוא לא בונה את בית המקדש. כלומר, הדור בעצמו הוא זה ש א גוזר את דינו. כן. זה כמו יום הדין לביני או לחורבן. >> כן, בדיוק זה מה שהוא אומר. א ודבר זה מרומז בספר הקרניים איין בפירושו הנקרא דן ידין בעניין חודש תבת. ידוע דעל צרה שעברה כן שהייתה כמו יום שמת בו איו ואמו אין לנו מתענין בשבת אבל תענית חלום מותר להתענות בשביל עונג בשביל עונג שיש לו שמבטל צרה תדע לבוא עליו לא מעונה הוא מר מה הסברה שמותר לצום בשבת תענית חלום כי זה עונג לך כי אתה מסיר את הפחד אתה מבטל את הגזירה רעה שחלילה החלום בא בטא ואתה ממתיק את זה על ידי הצום אז זה עונג לך >> הצום זה של הרפ נפשי >> כן אז אה אז אומר ליקח תני תשעה באב דזהו רק על צרה שעברה תשעה בא אתה בוכה על מה שהיה הבית נחרב כואב הלב אז זה לא עושים את זה בשבת אבל תענית שרה ותבת זו על ביטול צרה העתידה אוי הנהגו וידחשבס איזה גבר מביעיון אומר החתם ספר תדעו לכם בכל שנה ושנה הבית דין בשמיים יושב ודן האם השנה האם השנה הזאת בית המקדש יחרב או יבנה עשרה בתבת ולכן היום הזה כל כך כל כך מרכזי וחשוב אז תחשבו מה זה אומר לנו בדור בדור שלנו, במקום שלנו, בהר בית השם, שהקדוש ברוך הוא ביום הזה א דן איך דרך כל הצינורות שבעולם הזה עם המנהיגים והפוליטי והמשטרה, האם השנה נקום כארי, נבנה את בית המקדש, נקדם את הגאולה כן גם בית המקדש זה לא בבת אחת >> כן גם בניין הבית לקח לשלמה שלמה המלך שבע שנים השאלה אם אנחנו בונים את המקדש או אנחנו מחריבים אותו איפה אנחנו נמצאים כן האם אנחנו חלילה בכל שנה כלה מרובה מחברתה או שהפוך אנחנו בתהליך של ברכה של גאולה של בניין לא רק בשמיים בארץ שזה ניכר בארץ בשמיים עם ישראל בונה את בית המקדש כבר 2000 שנה אבל אנחנו הגיע הזמן ש שהבניין יהיה בארץ בפועל פה במקום הזה בהר הבית ווהיום הזה הוא בעצם יום של א התבוננות וחשבון נפש ודין איך אנחנו עם ישראל משיבים את הבית לתפארתו להדרו לקדושתו אז זה בעצם השאלה של היום הזה כלומר התענית פה זה לא השאלה כן תענית לא תענית בסדר אומר החתם סופר זנג מה אתה מתרגש? זה אוינגת. כן, אבל העיקר זה האם אתה מתבונן? איך אנחנו הופכים את הזמן הזה, את היום הזה, את השנה הזאתי לבניין. אז ברוך השם, כל מי שפה נמצא, הוא זוכה בפועל ברגליים שלו, בידיים שלו, בלב שלו, בכל הגוף שלו, כל הצבותיי תאמרנה, בהשתתחות שלו. כן? להיות מיבוני המקדש. כן? ואנחנו רוצים, מבקשים, מתפעלים ביום הזה שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו שבאמת הבניין שאנחנו ברוך השם זוכים להיות שותפים בו ילך ויתעצם למעלה מטעם יודעת, למעלה ממה שחשבנו בכלל, מה שדמיינו. אנחנו נראה פה יש בדיוק עלה איתנו פה אחד הצדיקים שפועל הרבה בעניין הפרה האדומה עכשיו שהעלינו הוא כבר יצא הוא אמר לי אתם יודעים זה אנשים א עם ראש על הקרקע אנשים מעשיים מאוד א מכל הבחינות נשמע איך שאני רואה את זה תוך שנה שנותן לכם מבית מקדשו >> כן אז יש יש בעיות עובדים על זה להביאות של ספקות שלכל הדעות זה אבל אה אה באמת אנחנו צריכים להבין שהקדוש ברוך הוא בטוב בעני השם נברך את ישראל ואנחנו ממש א בתהליך עמוק תהליך עמוק שבאמת יותר ממה שנדמה לנו שקורבים לבניין הבית הבית הגדול והקדוש ואנחנו חייבים חייבים באמת כלומר כשאנחנו דברים על עשרה בתבת ומה החשבו שאנחנו צריכים לעשות זה אני חושב באמת איך אנחנו מכינים את עצמנו נפשית, פיזית, מעשית, פרקטית שזה כמובן, כמובן כולל כשמו אותנו אנחנו לא יכולים לראות את בית המקדש או אנחנו לא רוצים למנות או לומר את זה. אנחנו רוצים שבית המקדש יבנה מתוך רצון שכל עם ישראל שותפים בו. כן? שיהיה לא יפרדו לשתי ממלכות ולא יהיה את האלה המשוגעים. שבני אחד משוגעים שבונים במקדש יש את המשוגעים ש לא יודע שבונים את מדינת תל אביב לא אנחנו רוצים שלא יחצו לשתי ממלכות שיהיה אחד שכל עם ישראל יתאחד סביב הדבר העצום הזה יש לנו פה באמת אה בהתחלה >> משימה עצומה >> בהתחלה כתוב ויוחדים בידיך אחרי זה כתוב והיה אחד בידי והיו אחד בידי >> שתי שלבים אז יש לנו פה באמת עבודה עצומה עבודה גם מעשיית כמו שאתם עושים פה, עולים להר הבית ולעורר את הלבבות ולעורר את הצדיקים ואת החברים וכל אחד שעולה וכל אחד שמתחבה, כל אחד שלומד ענייני המקדש אז הוא בפועל מקרב אותנו לדבר הגדול הזה וגם כל אחד לפי יכולתו וכישרונו איך אנחנו מחברים את כל המעגלים של עם ישראל לדבר הגדול הזה לבית השם איך אנחנו מקבים יהודים שחושבים לצערנו הרב רואים בבית מקדש הזה משוגעת א לצערנו גם חופשי כיפות וגם כאלה שלא כלומר יש כאלה שם חופשי כיפות הם מחשבים את זה כלומר הזה משוגעת עד שיבוא משיח איזה גיל מחשבה כזאתי אה ויש כאלו שחושבים שזה הזה משוגעת א שיבוא משיח זה חלק מהזה המשוגעת כמובן כן וכולי המשיחים באמת יש לנו עבודה עצומה לעורר את עם ישראל לחבר אותם אל אל בית השם כמו שמסופר על אלקנה שהיה עולה לרגל היה ישן ברחובות הולך פעם בדרך הזאתי, פעם בדרך הזאתי בשביל לחוויה מדברים כתוב שהיו היה מדבר עם עד שהוא זולגים עיניהם דמעות לדבר עם אנשים וזה היה אנשים כן תקופה קשה אחרי תקופת השופטים עובדי עבודה זרה הולך לדבר עם אנשים באופן כזה לא פולמוס סיכלי באופן שהלב בוכה אתה בוכה איתם ביחד >> כמה התרחקנו אחד מהשני כמה התרחקנו מהלב מהנשמה מלא אני לא יודע מה אומרים צריך להתפלל על זה אבל רואים שזה זה העבודה כן מה שלקנה עשה וככה הוא זכה בזכות זה לשמואל שזכ מתוך ככה לבניין הבית אחר כך >> יש מדרש מדבר לאברהם >> כן אז א >> אל שקנה כמו אברהם שקנה >> כן יפה אז אז זה היום הזה שאנחנו מתפלים שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו להתעורר ולעורר את עם ישראל ובניין הבית לבנות אותו בפועל ממש נזכה לראות ישועות עצומות וגדולות מאוד בשמחה ברחמים ובשלום וכן יהי רצון ונאמר אמן.