״בכושרות״ בכו בשירות | הרב אליהו ובר

א זה הקשר ל לשירה אתמול אתמול היה שבת של שירה קוראים בתורה שירת הים ומסיימים בשירת דבורה יש פיוט מאוד יפה אני לא יודע באיזה עידות נוהגים לומר אותו אבל בכותל רק מניין אחד ראיתי שארו אותו השיר כשירת משה שיר לא ינשה אז ישיר משה את השירה הזאת מרוקאים בסדר >> מרוקאים טוב אז אני ראיתי רק מניין אחד ששארו את זה וזכיתי השתתפתי איתם ככה בשירה ומדברים שמה על כל על כל השירות יש שמה רק ב בפיוט יש שמה שמונה שירות במחיצ כתוב שהיה 10 שירות רוצה לעמוד על השירה שקראנו אתמול בשירת דבורה שירת דבורה מתשר דבורה וברורק בן נועם ביום יום ההוא לאמור יש שמה שירה ארוכה. הגמרא במסכת ראש השנה לומדת שמאיפה יודעים שתרועה זה קולות של בכי בבה. מביאה הגמרא כמו שכתוב התייבב אם ספרסרה כתוב יום בבא יהל כתוב תייבב אם ספרה שמה זה ודאי מלשון בכי ולכן אנחנו תוקעים בשופר בקולות כאלו וישאל השואל כל מי שלומד את המקרא בהרבה מקומות תרועה זה צורה של שמחה א משמיע קולות תורה בכל שופר והמחלים מחללים ותורה בכל שופר תורה זה דבר שמח איך פתאום התורה הפכה להיות בכי אבל מי שמתבונן בן חזק ואתמול הקשיב או קרא בעצמו את ההפטרה שישים לב דבר מעניין ההפטרה אתמול היה א במנהג אשכנזים אז ההפטרה כלה לצי הראשון היה כל הסיפור של המלחמה לכן יש את השירה את השירה קוראים בכל העדות אז המילים ותייב בהם סיסרה לא כתוב בכלל בסיפור הוא לא כתוב בסיפור של המלחמה הוא לא כתוב בסיפור יש סיפור של המלחמה איך שיאל לוקח לקחת את היתתדת ותוקעת ברקתו של א של פפרה והכל ויכנע אלוהים ביום ההוא את יבין מלכנן וכולי ואחרי זה מתחיל בתשר דבורה ואז יש שירה ארוכה וחלק מהשיר זה ותייב והם ספרה מה מלמד אותנו הסיפור השיר הזה לפעמים א יש כזו הרגשה שתוך כדי ששרים אז כולם מביאים את המדרש יש הרבה שלא כל כך אוהבים לשיר לפני השם אז כולם כולם נזכרים במדרש שגם פרשת השבוע שבשעה שתברו ישראל בים א תברו המצרים בים ישראל עברו אז בשעה שתבואו המצרים אז המלך ביקשו מלאכי השרת לומר שירה ואז אה אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובים בים ואתם אומרים שירה אז לכן אנשים לא כל כך רוצים אה א לשמוח במפלת האוייבים ומביאים מיד את הגמרא הזאתי זה לא >> אבל הגמרא ארי באותו מקום אומר אומרת כן יסיס השם הוא אינו סס אבל אחרים מסיס הקדוש ברוך הוא כן שמח הוא משמח אחרים >> וזה מי שרוצה זה גמרא במגילה וזה הכל העניין של פורים ולכן בשירה שלי יושפת לא כתוב כי טוב אבל סוף סוף היה שמה שירה מסתכלים במדרש אז לא ברור אם מעשה ידי שם הכוונה למצרים או שמה איך כולם צדיקים מעשה ידי להתפאר הכוונה דווקא לעם ישראל >> יכול להיות יכול להיות זה רעיון יפה אבל לא נראה לי שזה הכוונה אני מתנצ בכל אופן אני חושב שהגמרא מביאה בשירה הזאת מביאה בשירה דבר אחד תוך כדי השירה את מה אנחנו שרים את היתבב אין ספרסרה זה חלק מהשיר שלנו חלק מהשיר זה אנחנו לוקחים את הבכי את הבכי של האויבים שלנו לוקחים אותו מכניסים אותו לתוך השיר הוא חלק מהשיר שלנו אנחנו לא רק מודים על העיבוד של האויבים אלא אפילו את הבחיות שלהם אנחנו מביאים אותם לתוך השיר שלנו ולסמוח איתם. מגיעה הגמרא בראש השנה אומרת לך אתה יודע מה זה התקיעות שופר של ראש השנה? זה תרועה של יבבה של אם ספרה. זה לא בכי שלנו זה בכי שלהם. בראש השנה זה יום שבו נידונים. אני לא נחזור לכל ראש שנה תי מחר אומנם מחר ראש השנה אבל זה לא יום הדין. כן יום הדין על פרות העניין זה שבועות אבל בכל אופן אחר ראש השנה אז אפשר להיזכר בזה. אנחנו באים בראש השנה, באים עם השופר ואומרים לקדוש ברוך הוא, תראה איזה בכי אתה עושה לאויבים שלנו. אנחנו אפילו בזה מודעים לך. זה הצורה של השמחה של ראש השנה. זה חלק מהשמחה של ראש השנה. אבל תייב באמציה זה חלק מהשירה. אז זה המסר שלנו מהגמרא הזאת שמקשרת את התרועה של ראש השנה לותייב ביום ספרה. אז הקדוש ברוך הוא יזכנו לראות ולשמוח במפלת כל אויבנו ולשמוח שמחה שלמה >> גם עם הבחיות שלהם >> אממן >> כל אויבנו כל אויבי עם ישראל שהם האויבים של הקדוש ברוך הוא כל אלו יאבדו מן העולם >> קויה ממקרא שכתוב כן יבדו כלבך אדני ואהביו כת שמש מבורתו ונבכה גם את סוף השירת הים במו ותתאמו והר לחלתך מכוון שך פת אדניים קדש אדוני ידיך אדניים לוך לעולם ועד