בין חורבן לבניין: בהר הבית תמיד מחפשים לשמוח | הרב אליהו ובר

חודש תמוד הוא תמיד חסר. לפני הרבה שנים תמוז היה חודש מלא. כתוב בגמרא תמוז זה היה אישה מלוה מליוע ואז היא עשה צרות המרגלים חזרו וחט באב דברים אנחנו לא רוצים לעשות. אנחנו תמיד עושים את תמוז חודש חסר. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו הולכים להתחיל חודש. המשנה אומרת הלכה ארבע מילים מי שנכנס אב ממעטים בשמחה הגמרא אומרת כשם שמי שנכנס אב מעטים בשמחה כך מי שנכנס אדם מרבים בשמחה אבל ההלכה מתחילה במילים מי שנכנס אב ממעטים בשמחה מה קרה מ שנכנס אבנכנס אב אנחנו נכנסים לחודש שמציינים את חורבן בית המקדש. חורבן בית המקדש זה בנקודה מסוימת זה החורבן של עם ישראל. הגמרא אומרת בבטר ש היה נכון שברמת גלות רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין כל השנה. שאל אותם רבי יהושע בן חנניה למה הם אמרו לו אין קורבנות בשמע לאכול בשר אין ניסוך היין בשמשת יין אמר להם נכון גם אין מים אין ניסוך המים גם אי אפשר לשתות מים והם שתקו כאילו התחלה התחילה עם כל מיני אז אין ביקור הם פירות אז לא אין ביכורים אז לא נאכל פירות וכן הלאה בסוף הוא אומר להם גם אין מים אז לא נשתה מים והם שתקו ולא ענו לו אז הוא אמר להם תדעו לכם האמת שבאמת באמת אתם צודקים רק אי אפשר צריך קיום לעולם לכן בשביל הקיום לעולם לכן אנחנו כן אוכלים בשר ושותים יין חוץ מ א סעודה מפסקת זה מעיקר הדין ומנהג ישראל לא לאכול ב אחרי ראש חודש יש איזה כמה מנהגים שבוע שאכל בו רק מראש חודש לא או כבר מראש חודש כאלה אפילו ידיים בתבוז אבל לא כל הזמן כי אנחנו צריכים לתת אנחנו צריכים חיים לשם מה? אתם יודעים לשם מה? הם הפורשים באמת צדקו. כשאין בית המקדש באמת אין שום דבר, אין תועלת. והגמרא שם מביאה אחרי זה שכשהמלכות גוזרת שם גזרות, כבר מוטב שלא נתחתן ולא נישא נשים ולא נביא ילדים, רק מוטב יהיו שוגים ואל יהיו מזידים. אז לשם מה אנחנו ממשיכים? מרן בית מקדש. המטרה שלהם הייתה קדימה בשביל שעוד אז הם לא ידעו כמה זמן ניקח אבל עוד 2000 שנה כשאנחנו נבנה את בית המקדש אז יהיה מי שיבנה את זה יהיה בני אדם אז זה אומר שכל מה שודים במשך 2000 שנה שתו מים אכלו לחם אכלו בשר שתו יין בכלל התחתנו והולידו ילדים הכל היה בשביל שאנחנו היום נבוא לפה וזה כל הדורות, כל הדורות העיניים שלהם היינו שואות לדור שלנו שעם ישראל יחזור למקום המקדש, שעם ישראל יבוא לפה. ואנחנו שכל הדורות העיניים היו נוספות אלינו, אנחנו קצת אה לא מרגישים טוב עם זה. אנחנו ממשיכים את ה את ה את רק עיקר שלקיים את הדינים. יש דינים שולחן ערוך וצריך לקיים אותם בשביל שלעורר אותנו למה שאנחנו צריכים לעשות. כן? מי שנכנס אהב מעטים בשמחה, הדין הזה נוהג פה. למה? כי עוד לא בני בית המקדש. ובכל זאת יש פה משהו שאין בכל מקום. הגמרא מספרת, גמרא מקוררת מפורסמת, סוף מכות. הגמרא מספרת שהגיעו התנאים להר הצופים ו כולם קראו בגדיהם. ראו את החורבן קראו בגדיהם. כל התנאים קראו בגדיהם. ואז הגיעו להר הבית. הם נכנסו להר הבית והתקדמו. הגיעו מהרצופים אז התקדמו ככה הלכו פה וראו פתאום שועל יוצא מבית קודש הקודשים. אז הם התחילו כל התנאים לבכות חוץ מאחד. רב עקיבא התחיל לצחוק, רואים אותו ככה עם חיוך. הם שאלו אותו, עקיבא, למה אתה צוחק? מה הוא ענה להם? למה אתם בוכים? ולפני שאני אמשיך את הגמרא, אני אשאל שאלה הרי מקודם בהר הצופים כולם קראו את הבגדים. לא כתוב שרבי עקיבא לא קרא את הבגדים כי אם הוא לא היה קורע כבר היו שואלים אותו שמה למה אתה לא קורע זה אומר שהוא קרע עם כולם אז אומר שרב עקיבא מבין שיש על מה להתאבל אז מה אתה שואל למה אתם למה אתם בוכים אתה יודע אתה יודע למה אז עוד רגע נענה תשובה לשאלה אבל אז הם אומרים לו רבי עקיבא מקום שבו היו מקריבים קורבנות עם ישראל נמצא עכשיו שואלים ילכו בו אומר להם לכך אני מצחק זה הסיבה שאני משחק מביא פסוק והיד לי ידים נאמנים את אוריה הכהן בזכריהו בן אברכיהו תלה כתוב נבואתו של אוריה בנבואתו את נבואתו של זכיה בנבואתו של אוריה נבואתו של אוריה זה ציון צדה תחרש והר הבית לבמות יער נבואתו של זכריה עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים עד שלא התקיימה הנבואה של אוריה היה לי חשש לא רואה את הנבואה של זכריה עכשיו אני רואה את הנבואה של אוריה מתקיימת עכשיו אני יודע שנבואתו של זכריה מתקיימת ומיד כל מי שקורא את הגמרא עוד פעם קופץ ואומר מה נבואה של זכיה יש לנו כלל נבואה של נביאים תמיד מתקיימת אבל רב עקיבא בא ללמד אותנו דבר רב עקיבא אומר להם הכתוב טלה אותם זה בזה. זה אומר שהכתוב רוצה ללמד אותנו שהשועלים ילכו בו. זה מה שיביא לנו את הזקנים וזקנות בחובות ירושלים. אז למה רבי עקיבא קרא לפני את הבגדים? כי באמת כשרואים חורבן מתאבלים אבל יש בעיה. אבדו את השם בשמחה ובאו לפניו ברננה. בהר הבית צריך לחייך. >> בהר הבית צריך לשמוח. אומר רבי עקיבא, אני חייב לשמוח אז נכון התנאים לא מצאו מה אז הם התחילו לבכות הוא אומר להם רבי עקיבא למה אתם בוכים מה פירוש למה אתם בוכים אתה יודע למה לא פה מחפשים איך לשמוח הנה אני אספר לכם איך פה מחפשים איך לשמוח אמרו לו וואו רבי עקיבא עקיבא ניחמתנו עקיבא נחמתנו זהו עכשיו אפשר לחייך אנחנו עומדים עכשיו מי שנכנס מתים בשמחה הדין הזה נוהג גם בהר הבית אבל פה מחפשים למצוא במה לסמוך למצוא לחפש זה לא כזה קשה לרבי עקיבא היה קשה אומר לכם שכשרואים שואלים יוצאים מבית קודש הקודשים זה לא קל ומי שרואה כל יום את מה שקורה פה. מי שרואה כל יום את החגיגות שהם עושים פה, הקיטנות שעושים פה וכל מיני דברים, זה אי אפשר לא לבכות. ומי שלא בוכה זה אומר שהלב שלו לא שלם. הוא לא שלם עם הקדוש ברוך הוא. אי אפשר לו לבכות. כן, כל עם ישראל כבר חזר מהגלות, אבל השכינתא עדיין בגלותה. השכינה עצמה היא בגלות. המקום פה נמצא בידי שועלים ילכו בו. אי אפשר לא לבכות. אבל אנחנו מגיעים לפה ואנחנו רואים במקום הזה זקנים וזקנות ברחובות ירושלים. ילדים ילדות משחקים ברחובותיה זה רואים את זה בעיר העתיקה ואנחנו רואים פה את עם ישראל שב הביתה את עם ישראל חוזר פנים ופנים לפני השם יתברך ואנחנו אומרים וואו כן זה חוזר זה מתקיים הקדוש ברוך הוא יברך אותנו כמו שכתוב בפרשת השבוע יוסף השם עליכם כחם אלף פעמים >> יברך אתכם כאשר דיבר לכם אז זה לא מספיק 1000 פעמים אנחנו היום פה 20 30 לא יודע כמה מספרים לא משנה כל כך אנחנו 20,000 מה זה 20,000 זה המספרים אבל לא תדעו לכם שבאמת יש פה כל האלו שאיניהם נשואות למקום הזה עיני כל ישראל באמת נשואות לפה כולם רוצים כולם פה וחוץ מכל אלו שיבואו לפה כאם אלף פעמים >> אמן >> אז ככה זה זה מספרים גדולים הקדוש ברוך הוא יעזרנו שנבכה לראות בנחמה השלמה של המקום הזה אמן כן רצה >> אמן הרב