אנחנו משפחה, אז איפה הבית שלנו?! | הרב זאביק הראל והרב אייל יעקובוביץ בכנס נכספה ה-1

לפני כמה שנים אני יש לי כובע שאני עוסק בבימהות וישבתי עם כמה אנימטורים בשביל איזשהו גוף שרצה לעשות סרט אנימציה על המקדש ישבנו על איזה גג ברובע השקפנו עלר הבית אנימטור אחד קרח השני עם רסטות תל אביבים וישב מישהו וניסה להסביר להם מה הם צריכים לעשות מה זה בית מקדש הוא התחיל להסביר את המבנה והלשחות וה הם ישבו שם והם לא ישבנו כמה חבר'ה אחרים אמרנו רגע רגע בוא נכניס אתכם פנימה התחלנו קצת להיכנס לטעם של איך נראת שמחת בית השואבה. התחלנו להיכנס לטעם של שירת המונים כולם. התחלנו להיכנס לטעם של מה זה שפותחים את הפרחות ורוח בתיכם לפני המקום. התחלנו להרגיש את האור של המקדש ופתאום ראיתי את שתי הבחורים האלה אומרים זה גדול זה הבנו התחלנו להבין למה למה אנחנו רוצים בכלל להשתוקק כאן. אולי אני אמתיק את זה בעוד דבר אחד. שמעתי פעם שהרב מרדכי אליהו הביאו לו את מחזור המקדש ליום כיפור ראה את התמונה של הכהן הגדול מקטיר את הקטורת לפני ולפנים והוא אמר התמונה טעות אמרו מה טעות הכל כל כך מדויק משתדלים אז כתבו מכתב לרב מה הטעות רצו ככה שהרב ייק הוא אמר עשיתם את זה חשוך בתוך קודש הקודשים היה עור אינסוף זה מי שיכול להסתכל על המקדש ולא לראות רק את החדרים והלשחות זה כמו שבת קודש יש חמין, יש מרק, אבל יש בפנים את האור של שבת. אנחנו צריכים שתכניס אותנו קצת לאור פנימה. כן. זה בדיוק ה כמו שרבי נחמן אומר, הסתרה שבתוך הסתרה. זאת אומרת הסתרה אחת זה שאתה לא רואה מה שאתה מצפה לו. הסתרה שבתוך הסתרה שאתה אפילו לא יודע למה אתה מצפה. אתה יודע אבל שיש משהו שאתה לא מזהה כציפיה. זה בדיוק הנקודה. שלנו כשחסרה לנו הדעת. הרי מה ההבדל בין קטן לבין גדול? הגמרא אומרת קטן צרונותלו אגוז וזורקו. זאת אומרת הוא לוק רואה משהו שהוא סתם איזה חתיכת עפר הוא אומר וואי איזה יופי לוקח את זה הביתה שומר לו את זה על המדף אבל אתה יודע לו אגו אז הוא לא מבין שיש בזה משהו פנימי ושאפשר לעשות עם זה איזה משהו זה בדיוק החיסרון של הדעת זה החיסרון של הדעת לא יראו ולא ישחיטו בכל הר קודשיים כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים יחסים הדעת שלנו הדעת של אדם גדול שיכול להבין ין איך זה נראית משפחה. נגיד ילד הוא לא מבין הוא רואה את המשפחה שלו. הוא חווה את המשפחה שלו. הוא מבין שזה דבר שהוא מחבק אותו ונותן לו ביטחון. הוא לא נכנס לתוך הראש של ההורים איך שהם התחתנו ואיך שהם אהבו ואיך שהיה להם את החלום להקים בית בישראל. עומדו תחת החופה וואיך שהם הזמינו את השכינה ביניהם באהבה, אחווה, שלום וראות בברית. הוא לא יכול להבין את כל הדבר הזה. הוא לא הוא לא אין לו דעת לתפוס מה זה הדבר הזה. עכשיו אנחנו עכשיו אנחנו יכולים לתפוס אולי שאנחנו נמצאים בתוך אזור שבו הדעת עצמה חסרה לנו. זה קשה מאוד להגדיר את הדבר עצמו, כן? כ לעמוד מול שני האנימטורים ולהגיד להם זה זה שיר זה שירת המונים. אז זה לא רק זה וזה וזה אהבה וכל העולם ונברחו בחמש משפחות האדמה ובתי בתפילה יקרא לכל העמים כל העמים וזה לא רק זה וזה האור אינסוף של הכהן הגדול בבית המג וזה לא רק זה וזה לא רק זה כי אי אפשר לדמיין אפילו אנחנו מול מה אנחנו מסוגלים לעמוד עם ישראל מסוגל לעמוד מול הגעגוע הזה למשהו שהוא כל כך כל כך נסגע וגבוה שאפשר לומר השכינה שורה בינינו אולי דוגמה לדבר הזה זה באמת באמת כמו שבבית כמו משפחה אנחנו משפחה אמרנו קודם סודי אנחנו משפחה איפה הבית שלנו למה חסר לכם בית הנה נלך לחופשה בצפון נלך לחופשה בדרום נגור בתוך האוטו הוא מרווח לא שזה מקום שבו הדבר עצמו שהוא מעלינו והוא קורא כשהרי הקדוש עכשיו מיני נשאר את השיר שכולו לך דודי נכון מתנהרי התעוררי והיו למשיסה שסה יחשע היהו אבל כולו לחד והרי הקדוש מגיע ממצרים בהוראת אליהו הנביא אנחנו רק ביום חמישי שעבר היינו בהילולה של הארי הקדוש הוא הולך לצפת עובר דרך ירושלים וה הולך לצפת הוא מבין שכדי שירושלים תיבנה צריך תכלית הכוסף ורצו עבדיך את אבניה ואת הפרה יכוננו יש איזה רוח פנימית שצריכה להתעורר שיש פנימיות. שיש פנימיות. יש אגוז בנותלו. יש פנימיות בתוך הקליפה הזו של האגוז. אנחנו בכינוס הזה באים להתגעגע ולרצות. ובאמת שגם כאשר בית המקדש יבנה וכבר הרב ישראל אריאל יהיה מרוצה מכך שהמערבלים של הבטון כבר ישפחו את הזה וכבר אנחנו באמת נראה את הכהן הגדול כן הולך. ורב ישראל נותן לו את ההוראות האחרונות לפני היציאה לפעולה איך בדיוק וכולי וכולי ברוך השם בזכות מכור המקדש וגם אז כשהכהן הגדול יכנס ל קודש הקודשים גם הוא ימלא בכיסופים וזה יהיה לא הכנס הראשון של הכיסופים אלא הכנס רק כדי ללך והתפתח כיסופים זה לא דבר שהולך ונגמר כמו שבזוגיות זה לא שסימן טבעי לידי משבצת אני נשוי ומעכשיו כבר מהנח בכיסטי חס וחלילה תמיד שום דבר לא מובן מאליו ותמיד הוא דוד תמיד כל דבר הוא אינסופי אנחנו כשאנחנו נמצאים בארץ ישראל וחסרה לנו שורש הקדושה האינסופית של ירושלים של בית המקדש אנחנו יודעים שאנחנו מסביב ומי שיש לו פנימיות יודע שתמיד תמיד יש אין כמו שאמר אור אינסוף אור אינסוף אור אינסוף שאנחנו עומדים לקראתו אנחנו יכולים קצת לזהות ממנו ואני אספר סיפור אחרון אני זוכר שכשעשינו א א הרב שמואל אליהו התארח אצלנו בישיבה לפני הרבה שנים באחד ה אני חושב שהיה בראש חודש או אחד החגים וניגענו שם אתה שומע בני עשינו את ההלל עם ניגונים וכולי היה כזה שמחה גדולה מאוד וחשובה אז אחרי התפילה הרב שמואל ככה לקח את אחרי ההלל מיד כן לקח את המיקרופון ואמר לכל הבחורים של האיש ישיבה עכשיו אני כולי מלא צער וכאב נורא על חורבן בית המקדש וזה היה כאילו לא קשור לאירוע שבו היינו שזה היה שמחה כלומר עכשיו כשראיתי מה זה 10% מבית המקדש אני כל כך מתגעגע ל90% הנותרים מי שנמצא כאן בא לאחוז ב-10% כדי לבקש מחר את ה-90% הנותרים