מתן תורה ניתן לגלות כל שנה מחדש ליקוטי תורה לפר' במדבר וחג השבועות מאת רבי אברהם מרדכי אלתר - תשפ"ו

דבר השם על מושה במדבר סיני באו מית סר בנסרסוניסרויש מה זה נקרא להרים סייסרויש בני ישראל להרים את הראש של בני הישראל איך שייך להרים ראש הראש נמצא אז אצלנו זה לא כזה זה קושיה הראש נמצא בשטויות צריך קצת להרים אותו זה נקרא שמרימים את הראש כלל יסרול דור דיה דור מדבור מה זה אותו נשיא סרוי שמדוברת עליה כינקסיב נסודום בצלמייני שבורכי אומר שבש סברי נסודום בצלמיני זה נקרא שיש גם למעלה צלמיני הצלם ודמיש שיש פה באלמה זה יש למעלה גם כןכ כדמיסה וצלמואל למרות שהצלם והדמיס הפנימיים הם לא דומים בגשמיאס זה עוד דבר שהוא אבל הכל דומה זה אחד מהחידישים המופלאים שאנחנו מוצאים במושג של מפסוריך זה אלוקה שהצלם ודמיס זה עולם רוחני שאין לו שום הגשומה ועם כל זה כל דבר דומה בפרט פרוטס בכל דבר יש נקודה מסוימת שמתבטת באולם הגשמי ובכל זאת זה כל כך מובדל ומופרד זה כל כך שתי עולמות זה עולם גשמי וזה רוחני וזה כל כך דומה שאפשר ללמוד מזה כל פרט אז אומר בנקודה הזאתי גם כן סעוד המצלמיני אז אנחנו רוצים לדיון בסיס רויש אז נבנים קצת איך נראה הרויש שכמו שיש ראש וגלגולילס בגשמיאס סגיף שהראש אייקור מוויח ועצם הגלגוילס מקיפו בגשמיאס יש בפנים המוח המוח מחולק לכמה חלקים יש את הימני אז השמאלי, המוח השלישי הקטן שהם בעצם מחולקים בשפה הרוחנית חוכ מבינדס. ויש מסביב זה גולגולת קשה והיא שומרת על הראש. אם המוח היה בלי גולגולת אז רחמון לצלון לא הייתה לו קיום. המוח הוא דבר רך, הוא דבר רגיש מאוד. יש ממש סביבו גל גולגולת ששומרת זה הביס ראש. הוא בריישיס אפשר לקרוא לזה ביס ראש. מה שמחזיק בפנים את ה את המוח אז במובן הרוחני כאן יש ברוךניס הנפש אז גם כן יש תלס מיכין שהם חוכמה ביני דעס והרוצון הנמשח מוהם לקי מידס וחייסון דאיס רוצון ואסרצון פה עכשיו הולך להיכנס לנושא של חלוקת הרוצון ורק בסוף הוא יסביר אני אגיד לפני זה אולי את המושג הרוחני שבעצם הוא קצת נעלם פה בדברי הרב לכל האורך אבל הוא מתכוון פה יש נושא כזה יש בחוכנה ודעס יש לנו הלבשה גשמית איפה שאנחנו יודעים להצביע על כל דבר אפשר להצביע יש את המוח הימני ואת המוח השמאלי את המוח הקטן מאחורה שהם ממש מסמלים את כל החוכמי בינה ודעס ובדיוק כמו שהמוח הקטן מאחורה הוא משדר למידס ממש הדעס שמתפשטת למידס אז זה מובנה מאוד ממש כמו הסדר יש דבר שהוא נקרא כסר הכסר הוא הנעלם, הוא מעל, הוא המקור, המקור של החוכמה בני מדע אז הוא הקסר אז כתוב שהגלגולילס היא מסמלת את הקיסר למרות שלכאורה גלגולס זה משהו חיצוני ומאוד תכני כי אין משל לגמרי של הקיסר בתוך האדם זה רק החלק שכביכול שומר חלק מסוים מתוך הכסר זה שמקיף זה שעוטף שמה יש ביטוי של העניין הזה בגולגוילס אז הגלגולס יש לה איזה שייכות לכסר עכשיו יש ברצון של האדם אז עכשיו הולך להגיד מושג שיש איס רוצון ואיס רוצון הביטוי הזה לא מופיע במפורש יש כמה ביטויים אבל תניה הרבה פעמים יש ביטויים שהם לא כתובים בשום מקום הוא בונה אותם מתוך המאמור היזויר ומתוך התוויכ של הדבורים למרות שהם לא מפורשים בשום מקום ממש בלשון ווא אומר את זה בלשון ארמית כציתות אבל זה ציטות שיועצם מתוך הדבורים יותר כ כציתות רעיוני ולא כמקום שאפשר אפשר לצטט את השורה הזאת. מי שיחפש את המילים האלה לא ימצא אותם במפורש. איסרוצון ואיסרוצון הוא קורא לזה. יש רצון ויש רצון. יש רצון שהוא נקרא מדרגה נמוכה יותר. הוא הולך לקרוא לזה רוצה תחטון ויש רוצן שהולך לקרוא לו רוצון. אז דבר ראשון הוא הולך להסביר את רוצון התחטון שזה לא התבטא בגולגולס. זה התבטא הפוך ברצונות תחתון זה יותר קרוב מה שאדם מחש ומבין. הרצון יותר פשוט. יש רוצן לתת ויש רוצן לאלה שרוצן למטה ורצון למעלה בתוך הנפש מדובר אז הרוצן לילה שהי נקרוץ עליון שבחינה סמקיף על המוח הרצון העליון הוא יותר מהמוח המוח זה דבר שמבין מסיג ויש רצון שהוא מעל זה מעבר להשגה של האדם מעבר לחשיבה שלנו ויש את הרצון דלטטה שהוא תוצאה מההשגה זה שתי רצונות שהם שונים. יש רצון שהוא נקרא כמו גולגולת. הוא מקיף על המוח ומחוץ אלו הוא שומר עליו. הוא התחזוקה. הוא זה שמקיים את כל המציא של המוח. ויש את הרצון דלטה. אז המשל הרוחני של נסודם בצלמיני שהגולגולת זה החלק שנקרא ערוץ דלא. עניין זה. עכשיו הולך להסביר יותר באומק את העניין של הרוץ דלט. דבר ראשון הנה כסיב נוידה בשיעור עם בעלו הרב שום אם זה בעלו שכלל ישראל כנסס ישראל אז הוא נוידה בשיעורים פירש בזוהר מה זה נקרא בשיעורים זה לשון שיעירים לכל אחד לפי שעירדילי כמו שמשאר בליבו יש הסוגה פימלפלגלי אדם לא יכול להעביר לשני את רמת הסוגה שלו לכל אדם יש רמה אישית של הסוגה עד איפה הוא יכול להגיע וזה גם יכול להשתנות מתקופה לתקופה כפי לפי הזיכרטי של האדם כפי כמה שאדם מתקדם באוויד שלו אז מתנה השערים אנחנו נמצאים גם בעבודה של סביר הסועמר כמו שהוא הזכיר תכף גם כתוב שכל יום יש שער נוסף מאותם הנטס שיעורים כל יום יש שער נוסף זה שערים ששערים מתבטים גם כן בנושא של שיעורים כל שער יש לו קצווה מה זה יש שער קטן שער גדול שער כזה שער ההייכול שער האילום אפשר להיכנס בכל מיני שערים הרמת הסוג של האדם זה איפה איזה שער אתה אתה נמצא באיזה מקום אתה הנפש שלך שייכת וכל אחד לפי מציאס נשמוס זה השיעורים שאנחנו צריכים לנסות לשאר זה גם לשון השרעה אז יש פה כמה ביטויים אם נשים לב יש פה שלוש לשונות שמתחלפים באותו עניין יש פה גם את הלשון של השער שזה כניסה אתה נכנס פנימה אתה גם משאר את הדברים כמו אדם שמודד ומנסה לשאר דברים בלתי מוסברים והוא מנסה להשיג אותם וזה גם לשון שיעור קצבה אתה נותן איזשהו קצווה כמה אתה יכול להשיג והקצבה עוזרת לנו כאילו אולי שזה קצוב אי אפשר להשיג אנחנו יכולים להשיג רק דברים מוגבלים אז זה דבר שאחד מביא את השני השער מביא את הכוח של לשאר את השיעור שאדם יכול להשיג כל אחד לפי השער שבו הוא נמצא זה נקרא נוידה בשיעורים ש דהיני איך עושים את זה איך נכנסים על ידי שיעמיק ויזבונן בחוכמה בינה ודע שלוי איך עושים חוכמה בינה ודע שלו שלו איך מתבוננים בחוכ מבינה ודע שלו איך עושים את זה מנענים את ראש לצד ימין ואחרי זה לצד שמאל ואחרי זה אחורה איך אפשר לחשוב בחוכ מבינה הדס אז הדבר ראשון זה לקלוט את הנקודה ואחרי זה להתבונן בה להיות מונח בה כשאני חושב על הנקודה מסוימת ואני אחרי זה מתבונן בזה נקרא שזה מגיע לבינה ולא להרפות עד שאני מתחיל להרגיש את הדבר זה התהליך של חוכמה בינה בד דס אם אני מרפה מדי מוקדם אני קלטתי את העניין יש אחד שיש לו כזה תפיסה מהירה ועל הרגע שהוא קולט משהו הלאה הוא כבר נוסע הלאה אז זה לא מתפשט אצלו בחוכמה זה נשאר אצלו בחוכמה ועבר הלאה זה כמו ניצוץ שקבע אם אדם מעמיד לזה את הבינה של ההתבוננות הוא מפרק את הדברים הוא הונח בזה הוא שוקע בזה זה התהליך שגורם שיוולד אצלו הדעס אחרת הוא פשוט לא מוביל את הדברים בחוכמ בינה ודעס זה נמצא רגע בבינה בחוכמה ונגמר כל חוכמה צריכה קצת ביני אין הבין בחקם אי אפשר להבדיל ביניהם אבל זה מאוד קטן זה לא דבר שמתפתח הבינה צריכה לגדל את זה זה כמו אמא שצריכה לגדל ויש תהליך של אבשל שזה מגיע למצב שממש נולד בו דעס נולד בו החיבור לדבר אז זה נקרא שהוא מעמיק בחבד שלו הגדילס עין סוף בוריחי כפי אומק מחשבתי וכאשר יכלס בליבוי כל אחד לפי כמה שהמחשבה שלו כתוב ברמבם שאדם אסור לו לחשוב מעבר למה שהמוח שלו יכול להשיג מעבר למה שאדם יכול זה כמו שהרמב"ם כותב שזה כמו שאדם יסחוב דבר שהוא מעבר למשקל שלו היד כמו שלא יכולה לסחוב דבר שהיא מעבר אדם מנסה להשיג דבר שהוא מחוץ ההשגה שלו לא זה עבודה מה שאתה כן מבין שמה אתה תנסה להבין להתבונן מה שיהיה לך לסיס בליב על ידי כני מקרזבקור בלב לדבוק בוזבורך הגם דלס מחשובתפיס כלל סליחו מה בכלל המושג שלהתחיל להתבונן בגדל לס השם אם לסוב תפיסה בכלל אני ניגש למשהו שאין לי שום אחיזה בו אי אפשר לתפוס שום דבר היני בי דוקה דיני בעצמי סו כביכול שמדברים על הבוירה במה שהוא להבין באמת זה דבר ש אל תתחיל בכלל אין סיכוי לדבר לנברא להשיג את בוירוי כמו שאבן עזרא כותב אילי ידעתיו הייתי ואם הייתי יכול להשיג אותו זה היה אני אז הייתי נהפך להיות בטל לגמרי במציא אז לא היה שייך אין כזה דבר להשיג הנברא לא יכול להשיג את בוירו השכל הוא מוגבל הוא לא יכול להשיג את את הבלתי מוגבל זה הכל לגבי הריבון שם בעצמו אבל הני זה כל הודום להזבונן במה שמה אומסליונים ותחתונים עדמספור אם חזקילום תתבונן במה שאתה כן מכיר את העולם אתה מכיר אתה מכיר שיש אלומס עליונים תחתונים בלי גבול מהעולם הזה כמה פרוטים יש סביבך חדר שאתה נמצא כמה פרטים בחדר ליד, בדברים שאתה מכיר, באנשים שאתה מכיר, במשפחות, במה שאתה שמעת שיש, בכוכבים בירח, בשמש, בכל פרט ופרט יש אין גבול פרטים והקדוש ברוך הוא מחייד כאילו ממוציו מעין ליש עם אחד שם בטיבוב בכל יום ובכל רגע וכל איכוד לפי מה שש בליבוי יוכלי להרחיב דעתוי ולהליב לייבוי ונפשו ולקשר נפשו בהשם ולדובקובי כפי ערך אוי ותנוסי כפי ריבודיקה שמר לי כולך לפי מה שהיא סלי סלת לדובקוב יזבוח זה תהליך שזה דבר שהוא מתחלף מאיש לאיש אבל הוא חייב התמדה אנחנו מאוד מהר עוזבים הקדוש ברוךים את החיי את הכל כמה זמן לוקח לנו לחשוב את הדבר הזה בטח השם שמע ישראל לקנין השם חודש ברוך מחייה את הכל בולדיק נדיק זכו ואמרנו עכשיו בסדר עכשיו אני חוזר לעסקים שלי המקום שלהיות להתמיד בזה ולהיות מונח בזה זה הנקודה המפתח בשביל שיתעורר באדם שהוא צריך להיות דבר שאם לא מונחים בו הוא לא נהיה פועל באדם לא נהיה השפעה של זה והנה נוידה הילוסון נפל לא כתוב שאדם ידע רק נוידה זה קורה נוידה בשיעורים כי שיבכ דקידשובריחי היא באה לו דמטרניסה זה גם ציטות שאין כזה משפט ממש אבל הרעיון עיקר השבח שלבונו של עולם זה בחלק של הגילוי אצל כלל יסרול שנוידה בשיעורים שזבורחמשפילס עצמו שתלשל ספשטיסדוס ליוסנו הפשט הוא לכיר כך זה שאנחנו מצליחים להשיג קצת זה לא בגללנו אנחנו בסך הכל מאפשרים כשאדם הוא חושב לעצמו אני רוצה עכשיו לחשוב על הריבונו שלום ועל שהוא מחי את הכל וגדלס הקודש הקדוש ברוך נותן לו את היכולת להשיג אז האדם הוא נוידה הקדוש ברוך עכשיו מגיד שיר שלו הוא נותן לו את היכולת להשיג הקדוש ברוך הוא פותח לו אז האדם הוא לא יודע הוא לא פועל בדבר אלא הפוך הוא נפעל הוא נוידה פירמם השנה יצאה לי להגיד וליסוודה לעיגול אז אנחנו לא אומרים שאני ידע זה ליסוודה זה נפעל ליסוודה אנחנו מבקשים ליסוודה לגול כי מלך על כל הורד זה לא דבר שאדם פועל זה נפעל זה מתוודע זה נוידה זה אתה פותח את הלב שלך אז נפתח לך נכנס בך הידיעה הזאתי זה לא דבר שפועלים אותו זה לא ידיעה שאדם מחליט כמו שהוא מחליט אני הולך לקרוא את העיתון אני אדע את הדבר הזה כשאתה תעסוק בזה הקדוש ברוך הוא נותן לך ידיעה כזאתי הוא נותן לך חיבור כזה זה שייכות שהוא נותן ממילא זה נוידה זה נפעל על ידי כן ונתפס בקרב איש ולב אומק לפים מה דמשר בליבוי דוקה כל חד ואחד לפים ערך שירד אליי כל אחד לפי ההשגה שלו כמה שהוא יכול להמשיך ולקשר אילוב יזבוח לדובקוב כינוידלושניסקנודה זה הרי המושג של ידיהודום יהודה זה לשון חיבור אז החיבור אומר רבנו שם זה הידיאה וזה על הידיעה הזאתי מדובר זה הדוייקס שעליה מדובר מה שנקרא לדוב קובוי וזה כל אחד אישי כמו שכתוב בתורס חיים אשר מי אלוקים קרומילוב למה זה לשון רבים כי כל אחד הקדוש ברוך הוא קרוב איתו כמו שהוא קרוב איתו כמה שאדם פותח פתח כך נפתח לו שערים אז האדם פותח ומנסה להתחבר ככה ככה הידיעה שנפתחת אצלו שבמוקם שטומצדוסי שומתומוצסניסוי כמו שכסבתי במוקמר אז המשפט הזה מתפרש בשני אופנים קודם כל עצם הדבר שקדוש ברוך כביכול יורד לניברו ומוכן להתגלות לו לפי ההשגה שלו למרות שזה בכלל לא לפי ערך זה כביכול כמו שכתוב אסור לספר בשבח שקדוש ברוך כי נחשב איזה ירידה כביכול אתה לא קולט בכלל על מה שכאן קורה בכל זאת אנסוניסוי אבל גם כן אנסוניסוי זה בעצם הירידה שהוא יורד לא רק ה הוא מצמצם את עצמו לפי הסוג שלך הנוכחית כמה אתה נמצא היום בדור פלוני אלמוני כזה שפל וכזה ירידה וש נותן לפי הסוג הנוכחית שייכות וקשר לפי המצב הזה והנה ערוץ נמשך מזה מה התוצאה שקורה אחרי זה ברגע שאדם מגיע אצלו אותו נוידה ברגע שאדם מגיע לכזה מקום של התחברות שהוא קולט איזשהו תפיסה מסוימת שהקדוש ברוך הוא מהווה את הכל הוא חי את זה זה נהיה אצלו פתוח זה לא נשאר אצלו סתם מילים שהוא אומר אותם א איך שהסוסמס כותב במכתב הגם שנדמה לכל אחד שמה יבין זו שקדוש ברוך מחיה לכל אחד אין כן כי יש בדובר גודש לעין שיר זה דבר עין שיר זה השערים שעליה מדובר זה שהקדוש ברוך הוא מהווה ומחייה את הכל זה דבר שיש בה המון המון שערים והמון המון השגות המון המון לחיות את זה מה קורה בתוצאה אני חושב שזה חלק מהמבחן שאדם רוצה לבחון את עצמו האם הקרישמה היה קרישמה של השם שהוא הצליח להגיע וואי איך עוד הצליח להגיע להרגשה הזאתי אמיתית האם זה הצליח להגיע זה תלוי בהמשך עם מה שנולד מזה כי מה שאמור להיוולד מהמצב הזה הנה הירוץ נמשך מזה לכי ממיד זהב וירה וואוטו זה תוצאה של השם איכות זה כתוב בכל הספורים שמעסרו על השם אלוק נהיה השם איכות ואז נדלק ואהבתו אם אדם לא אין תוצאה שואהבתו אז שיחכה עוד עם הקרישמה צריך לחכות הוא עדיין לא הגיע לנקודה הזאתי כי ברגע שהוא יודע שהקדוש ברוך הוא מהווה את הכל אז מגיע למצב שש כי ממידס אהבה יר שהבי לדוב שיקרצונינו אז הוא מתחיל לאהוב כל דבר שהוא רוץ מהשם טוירם מצוו יהודים חי להיפיך הסיני לדובו שכנגד רצוינוי ברגע שאוהבים את הריבון שלם אז כל דבר שהוא נגד רצוינו תחלי סינסניסים נהיה באדם סינ לרע והיה השם סיני רע והיא לפי ערך סוגה וסקולה בגדליסבוח דמל כל עולמים וסובב כל עולמים ברגע שאדם יודע שהקדוש ברוך הוא ממלא כל נקודה שהכיס שבאותו דבר בכל פרט ובכל עניין ובכל פעילה ובכל תפיסה וכל מחשוב וכל עניין ועניין הקדוש ברוך הוא ממלא את זה אין לזה חיות בלי זה וסוביבב כל עולמים זה מה שמקיף מבחוץ כי ממני נלקח רוץ זה משם נלקח כשאדם תופס את זה אז ניקח אותו רצון לעשות את רוץ ולוחין הרצון הזה נקרא רוץ צתחטון שהיא למטו מהדעס אחרי שאדם יש לו את הדעסון נולדת לו ערוץ אז ערוץ לעשות את רצון השם שאדם בוער בו אני רוצה לעשות מה שרבן שם רוצה והוא דולק בו כזה חיס רוחנית זה תוצאה של אדם שמתבונן בגדלס השם ואיך שהוא מחייה את הבריאה בחוכ מבינדס שלי זה נקרא רוצח מה זה אותו רוצליון שהוא בעצם מקיים את החוכמה בנבדס הוא היותר גבוה אבל ש למעלה מלו מןרוץ מן הדס והסכול זה מעבר לכל ההשגה של האדם שנתפס בסך בינוסוטס קדוש ברוך שמע כל זה הרבה מעבר לזה אלו נמשך מאיפה זה מגיע מבחינת ביטלסגוס והסוג כל הנברואים אז זה מבטל את כל הבריאה לגבייסמבח מפנימדס מחשוב פי כלל מהמקום של ההתבטלות והידיעה שהקדוש ברוך הוא היא אין שום תפיסה בו והיא למעלה מבחינת הסוגה וגדר הסקולה כשמתעורר באדם הרצון הזה ועל ידי זה תסאוירר הנפש לוצס מנרתיקו והיא בחינסיקה וקלוס הנפש ממש להשתפך אל חיקוביו הישבצמיסבח דכילו קמי כל חשי וממש ולא ישיך לא ימר ממלק כלולמין וסובב כלולמין אלו בזי וורה מאור האינסוף כל מין הדבר שבו שייך להגיד שיש איזשהו אחיזה והבנה שיש ממלה ויש כל ההגדרות האלה זה הכל דברים ששייך לומר אותם בזיב בחלק שנדפס קצת והיא בחינה מלכיס אינסוף בורחי שכמו שכוסיף מלך יוחד חייו אלומים כסיב מלכיס ומלכיס כל הולומים זה מתייחס לעולמים כל המושג של מלוכה בנוי על האוילום אז מלכיס אינסוף זה המקום שבו מתחיל הנקודה הזאתי של ששייך איזשהו מין שייכות אבל היא לבדו שמדברים על הביר לא בגדר ממכל עולמים ולא בגדר סובב כל עולמים ולא סמחשוב תפיסה בכלל כתו קודם שנברו אוילום ואתו יחבי זה לא היה שום שינוי ואני אב אלו שיניסי כסיב אז ממילא זה המדריגה היותר עליונה אגב זה זה מאוסבר בספורים בבלתניה מזכיר באחד המקומות שיש לנו מחלוקס בין המהרל לבין הרמב"ם. הרמב"ם כותב על רבונן שואלום שהיא היוידיה והיא המדה ו דוורזה אם בפה כוח להגיד אבל יש איזשהו בחינה שקדוש ברוך הוא יודע והידיעה היא ממנו בעצמו לשון מפורסמת של הרמבם ש על ההגדרה בביר והמארל כשהוא מדבר בתחילת הגבירס אומר מה בכלל קורה כאן מגדירים את הרבו שם אומרים הגדרה על הבוירה איך שיך להגיד על הבוירה הגדרה יוידיה זה גם הגדרה הוא אומר הוא שואל על הרמבם בהקדום אל גברס השם לא שייך להגיד והוא מאוד חריף על הרמבא אבל תניה עשה פשוורה בעיניהם מטיל פשורה בעיניים שכשמדברים על הבוירה משלס מחשוב תפיסה בכלל באמת אי אפשר להגיד יהודה ומדה אי אפשר להגיד את כל הדברים האלה כמו שכתוב פה לס מחשוב תפיסה ברגע שאתה לסחשוב תפיסה בכלל זה רק דרך שלילה זה רק בצורה שלילה אי אפשר להשיג כלום זה מה שאפשר להגיד לס מחשוב תפיסה בכלל אינסוף אנחנו הכל נוקטים בצורה של שלילה אינסוף זה הצורה שאנחנו מתבטים וכשמדברים על האיפה שמתחיל להיות תפיסה ושייכות ממלקול שמה בו מצילס מתחיל המושג שהיא הידיה ועמדה שם זה הצורה של ההתנהלות הזאתי והאמת הוא שיש לזה רע גדולה מה מהרמבא במור נבואיך עם עצמו כשהרמבם מסביר את הסוג הוא מסביר את הסוג של משה רביני מסביר שכל הסוגי זה רק יותר ויותר שלילה מרש רביני זה השיא של השלילה שיש אז אז רואים שהרמבם עצמו גם כן מחזיק בניקידה הזאתי ששלילה זה המדרגה הכי גבוהה אז מה הוא כותב ביד של שיש מושג של יודע ומעמד אז רואים שנקידה הזאתי ידוע שברמים את כל מה שכתוב במקיבולים למרות שהוא לא למד כמו שכתוב בכיס והרי שהרמב"ם לא למד קבולה אבל הנשומה שלה הייתה כל כך זקה שהוא הגיע לדברים לראות אותם לא בשפה הקבלית יש אומרים שבסוף יומו כן היה איזשהו זוק נחוד של אידו אז אז זה השתי הרצוינס אז יש רוץ נתחטון שנולד כתוצאה תבוננות ויש רוץ נהליון שהוא למעלה מזה איך מגיעים לאותו רוץ נועליון רוץ נהליון לכוהר זה דבר שלא שייך להגיע אליו כי כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה רק דרך הסוגה שלנו שאנחנו משיגים אז אנחנו מנסים לעשות דברים דרך ההשגה להגיע ללמעלה מן השגה אין לנו את היכולת אז אומר וצ'יק ורוצ זה נמשך לנשומוס והיר בסגל נפשו בחג השובס זה דבר שהקדוש ברוך הוא נתן את הכוח הזה כשהגיע שביס אז כלל יסרול הגיע למקום כזה שהגיע להם השייכות למקום הזה של הביטל שלמעלה מן הדס זה מתנה שתקבלה בשביס איך זה קרה על ידי מתנתברס כמה אמר רבי סניזל שעל כל דבר ודבר שדיבריך שדיבר שוכיסמסבורח לנשמוסר וזה ונויכי השם אלוכך שהקדוש ברוך הוא אמר ונויכי השם אלוקיכו כמו שכתוב נתקאו כל התוירה בלייבום זה כשהקדוש ברוך הוא אמר הונוכי קרא שינוי בנפשות שינוי נצחי את המושג של מה כל מה שאנחנו מכירים עלנישמוס יסרואל כל המעלות וכל המציא זה קרה אז אז קיבלנו את השלמות החותם הזה של שייכות וקשר בעולם הזה בלי בלי הפוגה אף פעם ונויכי השם אלוקיכך הקדוש ברוך אמר אני שם את המלכיסחי וליחו וזה הונוכי דיק המיר והספד בכו אתה מרגיש את אבל מה שאתה כן מסיגנויכי מישהו נויכי אונויכי זה לשון אתה לא יודע מי זה למעלו זה אינסוף זה לס מחשוב תפיס פיריש שעין מה קרי מסיג בחינסנו אלונוכי בעצמי רק הקדוש ברוך הוא מסיג והיא היא הבי אלוקך מה שאתה כן מסייק זה אותו אחד דיןסלקס השבחו כי חי לקשם אמוש קדוש ברוך שם בך את החלק הזה ואומר אני שלך אני השם אלוהיקךו אני את האלוקי שלי שמתי אליךו כשקוסים ואתם הדביקים בשם אלוקיכם חיים כילכם היו אז ממילא במתויר נוצר אותו נקודת חיבור של ביטל ומזה נוצר הפורחונשמוסום מזה הגיע הפורך נשמוסום לצאת מהתפיסה לא רוצה את העסוג אני רוצה מעט אני רוצה להיות מחובר עם הרבה אנשים שם לא מה שאני משיג זה כבר מנותק זה כבר משהו שאני אני נדפס ומקטין את זה. אני רוצה לצאת לצאת ברגע שבוער באדם מאותו נקידה שהייתה סגל שלו נוירי הוא רוצה לגמרי לצאת מתוך עצמו. ואגב הפשט הוא שזה לא דבר שהוא נגמר. כל מה שניתן בונוכי הוא קיים גם עכשיו וזה התוירה אומרת לנו כל יום יהי בעניך כחדושים כמו אמרתנו תויר וידעתם לניך יום אשרומדתו בחורב כל הזמן אדם יכול לחזור לאותו נקידה צריך רק צריך בשביל זה את היגיעה העצמית שאדם יגיע ויגע אמרתי פעם כתוב הקדוש ברוך הוא אמר ונויכיריכי אומר את הגימור הזה ראשייבס אנו נפשי כסובס יהובס אני נפשי הקדוש ברוך הוא בעצמו כתבתי ונתתי מה המשמעות של המשפט הזה המשמעות מהות של המשפט הזה זה צורה של התגלות אומר הרב שם אתה רוצה לגלות אם אתה תתנהג גם הוא נויכי אם אדם יגיד אני הונויכי של הריבונו שלום כמו שהקדוש ברוך הוא אמר הונויכי השם אלוהיקךו תגיד גם אתה אונויכי אני האיש הקטן שלך ריבון שם נו נפשי כזובס ירוביס אני את הנפש שלי כותב בשבילך ריבונו של עולם אני שלך לגמרי אז מתעורר אותו נקידה אותו בהירה אותו מקום שאדם כוסף ורוצה לצאת מתוך הרחב להיולום הזה זה המקום של ההתחברות שלמעלה הוא מהדעס זה מקום שאדם לא רוצה מחפש מעבר להבנה מחפש את היציאה הוא רוצה שהנפש תצא מנרטיקו רוצה לחזור למקום של החיבור כי הנה מיסוםצמיסון הנשום העצמה היא גם כן גבוהה מאוד הרבה יותר ממה שאנחנו משיגים בכלל וחושבים מיסומס והצמסום לא יורדו לסלבש בו הזה בגיף ונפש הבהמיס אלו זיו והואורה ממנו בלבד כמו שהרבן שלו מתנהל הרי כתוב במדרש שמושל הנשומה בעולם זה כמו שהקדוש ברוך זה אותו דבר המשל הקדוש ברוך בעולם זה כמו הנשומה בתוך הגיב אותו סוג התנהלות אז ממילא גם בנשומס יש את אותו סוג התנהלות יש את הנשומה למעלה ששם זה נשומה יש מרדריגס חינף השריח נשומה חי יחידה יש יחידה חלק אלוקי ממעל שהוא נקי לגמרי הוא בכלל לא שייך לתוך הגוף וא אחרי זה יש חיה שגם מחוץ לגוף ואחרי זה יש את החלקים שהם כבר כבר נכנסים כביכול לתוך הגוף אבל גם באלבושה של אעורה וזיב זה מעט מעט מעט אז אדם בעצם מרגיש מה הפירוש אני יותר כן כל אחד מאיתנו יש בו נשומו שנוסע טוב בי שהיא הרבה הרבה יותר גבוהה הרבה יותר עליונה ויש איזה הורזיב שזה נמצא בתוך הנפש הבאמיס ויש את החלקים הזי והורה בעלמה שמספשת וניטפס בסיכל ומידס כנל שאין אין כויכס הנפש אבל עיקר מאיסו והצמיסו של הנשומה לפי מה שהיא במקום פור חצו מרשקולדגין שאזן לפני כל המדרייגס זאת אומרת יש ברוסי וצרטי והפסיס יש מדרייגס בעולם של בריא צירשיה למעלה ולמעלה מגדר הסוג הניטפס בסיך לנוישי אלו שהדביקו בשור שבליקים חיים בדויקסניצחי לעול מיד והחלק הזה של הנשום אין לו אלו רוצך לוביו שבשמיים בלבד לאילום בלי שיני שמה אין לא עליות לא ירידות לא שינויים לא נפילות כל מה שמתחולל כאן בעולם לא קיים ואותו חלק דלילו בבית לילו וזבוח שחלק אלוקה ממעל ממש והשינים כל מה שאנחנו חיים את העולם של השינויים הם למטו מצד שיני הסוגס בקויכס הנפש לבד הנפש מוגבלת הנפש הבאמית עם כל התפיסה שלה מוגבלת ופה יש לנו את כל השינויים וכן רוצים ולא רוצים וחלקי רוצים ויכולים ולא יכולים כל ההרגשות האלה והני לפי שהנפש עצמו הי מסבס בכוסיו אלאס על מלמעלה מבחינת כיף בלבד אתה לא נכנס העוצמה אם את שום הייתה נכנסת בתוך הגיף עם מה שהיא יכולה לא היה נשאר או לא מה זה היה נהיה עתיק נשולם היה פשוט נהפך העולם הזה במלשומה אחת רשומה אחת שפה בעולם הייתה מתלבשת עד הסוף היה פה גיל שכינה מוחלט הייתה הופכת את העולם נשומה בכוכה לקחת את הגיף עצמו הרמחל מסביר בדרך השם ועוד בדס ווינס הנש ושוב בעצם יש בכוחה לקחת את הגוף ולהפוך אותו מחומרי לרוחני. דבר שאי אפשר לתפוס בכלל. לא רוא סתם שהגוף ידע מה צריך לעשות. להפוך אותו למציאות אחרת. הוא פשוט ה הוא נהיה משהו אחר. הוא מתעקל כמו שיש עיכול במאים שמאכל נכנס והוא נהיה חלק ממך. אנשים אומר יש לכוחה יש לקחת לקחת ולהעקל את זה ולהפוך את זה למשהו אחר. וזה מה שיקרה לא סידלו ובעולם. זה התהליך שאמור להיות. רק בינתיים זה חסום. בעיקר בקבות החדויש. לפני זה היה תהליך שכל מצווה הייתה יוצרת קצת עיכול. עוד קצת עוד קצת עד שהגוף היה מגיע למצב הזה אז זה לא ככה כי קרה חטישנו זה מוגבל ואז ברגע שזה יגיע לו סידלובי אז הגוף תפרק ויתבנה מחדש באופן שמיד יאכל לנו שום בבת אחת להעיר בו את אותו הורה אבל כל פנים הכוח שלה בעצם הוא בלתי מוגבל זה כוח א בלתי מושג בכלל אז היא לא מתלבשת בעצם זה רק פנסמה כף מי למעלה היא בשביס על ידי מתנטוירה נסגל רוצלין שהיא למעלו מן אדם ס אז היה הגילי של אותו רוצנה אליון ועיר שוירשנשומס תוכך כויכס הנפש בגילי רב ועוצים היה כזה התגלות שהתגלה בהמן כוח של הנשום לא בחינם אומרתי אלוקים אתם כמעט נתקן חטא ודמרישן ואילו לא היו נופלים בחטא העיגל כבר באמת היה ניתיק נשוהם כי הנשום מסז הגיעו בכזה רמה של גילי של מתנטוירה שממש הוא השם אלוקך הוא היה בהתגלות ה מה שהיה מעמד הרסינה הרועי מסקוליסם כל מה שמופיע שמה ולוכן על כל דיבר נשמוסום דיני שנסתלק למלו מבחינס וגדר הסכולה והסוגה לי לבטלמס פשוט יצא מתוך הגוף ומשוב סבוח וקלוס הנפש ממש וזה היא אשר צסיכו מארץ מצרים שכל אוילומס ומדריגה שלמטו מבחינה זה נקרא בשם מצרים מצרים זה לא רק פרוי והזה כל המיצרים הגבולות כל המקום הזה של מיצר עולמות מוגבלים שסוגרים על הנשום מזה בכלל מצרים זה הכל בכלל זה אז שקדוש ברוך הוא אומר אשריך ממצרים זה הפשט לגבי בבחינה זה כיכאר כל עניוני הסוגס ודוויגס בלקים חיים הם עדיין בבחינה וכן מיצר וגביל כל השגה מסוימת זה עדיין מיצר וגבול רק שזה יוצא מחוץ להשגה זה הביטול האמיתי וזה אגב מסביר לנו את המשמעות למה כתוב ונויכי השם אלוקח אשר רוצה סיכו מארץ מצרים ולא כתוב אשר אשר ברוסיחו שכולם דנים על זה כי בברוסו זה היה עוד עם המיצר כשאדם נברא זה עם המצר במתנתו יראה היה באמת משהו אצסיכו מארץ מצרים הקדוש ברוך אומר עכשיו שאני אמרתי לך לא יכי השם ולא יקחו ברגע הזה הוא יצחו מכל המצרים עכשיו הוצאתי אותך ממצרים הסוף של היציאה ממצרים היא ברגע הזה שהנפש יוצאת מכל הגדרים הגבוליים וזה היא באת אל רצוינך מפני רצוינוי שעניין עשי רצוינוי כרצוינחו יש שתי דברים יש שתי הגדרות בחז"ל יש עשי רצוינו ויש בטל רצוינחו מה ההבדל בין שתי הדברים אז הוא מסביר עשה רצון קרצונחו מצד רוצה תחתן אנימשך מהסוגס והסכולס ליבס כל מקס נפש המסלבש בגיף ועדיין יש לרוץ נפרות בפני עצמוי כשאדם גומר להגיד קריש ומתעורר בו ואוהבתו לפי ההשגה שלו אז הוא מבין שהרבו שם רוצה שעכשיו הוא יעשה ככה ועכשיו רבנו ש רוצה שהוא יעשה ככה ושהוא יאהב את זה ושהוא ישנע את זה ושהוא יתקדם בעבוד השם זה הרוצון שהוא כביכול משהו עצמי שמגיע מכוח ההשגה של האדם אז זה עשי רצוני תיקח את הרצון ותעשה את הרוצן של הקרצון חו תכניס בתוך הרצון שלך הנהגה על פי רוצן השם אלו שהכל פונים על ידי עמוקסדס וסבונס בגדילוסי יספאל ונעשה נפשו וליב רצונו של מוקם בוריחי זה נקרא שעשית את רצוינו מילית את הרצון שלך במקום לרצות לו מה זה אתה רוצה את הריבון שלך רשעים כן עניין בטל רצוןחור היא ביטל ועבורה לגמרי שלא יהיה לרוץ עצמו כלל הוא מתבטל במציאות העצמית הוא לא רוצה את עצמו זה לא שהוא קיים כי אם רוץ להשם לבד ויני שרוץ לבד מירוי לשתה פכנ של חי קובי ממש וזה מה שהוא רוצה אין מציא אחרת אז ממילא אין פה את לא שיך להגיד פה עשי רצון אין רצוינכו הרצון בוטלה הרצון זה דבר אחד לא להיות להיות בטל להיות מחובר עם הרבנו שם בלי שום הפר וזהרוש לגלגלסוני לקשר רוצחן אנימשך מבחינת רויש ומויחין המלבושים בגיף ונפש זה הרצון שנולד על ידי ההבנה לךברל למעלומ למקור חוצבו יקורו ושור שודילי לחבר את זה למקור שזה הגולגולת כביכול הגלגלו סום שאם נשומה אומרס למעלו מבחינת מקיף זה כמו גולגולת שמקיפה והינו מאירו בתורך הגיף למה זה איך זה נחסם למה לא מאיר בנו ערוץ עליון כבנסיכם מבדילים בעיניכם לבין אלוקיכם ונכרסו הנפש האם אלפונה יני השם כמו שכשבתי מוקמחר זה סוג רמה של קורס משהו נחתח כביכול בין הרוץ עליון לרוץ תחתו והיא כמושם שנכרס גיפו מרויש צזה כמו דרך מוש אם נמצו ברפיס לחבר גיפו אלרשו אדם שנחתך לו הראש אם יש משהו שאפשר לחבר את זה בחזרה אז מה היו עושים ככה עניין סיסרויש למצמו למל אז אומרים לבן אדם תיקח את הרוצן שלך המנותק ותחבר אותו סעי תתרומם עם הראש שלך תכף נראה איך עושים את זה הולך להגיד לנו את הרפיה הזאתי איך גומרים לרצון שימו לב הרצון המנותק מדובר פה על רצון שהוא סך הכל א גנספיין גנס נשקוש שבמושגים שלנו אדם שחשב והתבונן בדעתו בהשם סוף סוף רוצה לעשות הוא ניגש עם כל ערוץ טוב צריך עכשיו ללכת ללמוד צריך זה חסר פה משהו יש משהו מעבר לזה על הרצון הזה זה נקרא לחבר לגלגלו יסור וזה עניין ספיר אסור אמר היו יוים כל יום אומרים היו יוים פיריש קיומים מבחינת המשוכס היום בזוהר זה נקרא יש יומין לוואין כל יום יש לנו המשכה ליום נוסף זה לא שהשמש מסתובבת סתם כמין כזה כל יום השמש מסתובבת אז נהיה עוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום זה לא עובד ככה יש המשכות רוחניות יש יום ראשון שיש מידס החסת אחרי זה יש יום ראשון בחודש הזה ביום פלוויני יש המשוכר רוחנית וברגע שהיום מגיע עכשיו מאיר הדבר הזה זה עכשיו הזמן של המשוחה הזאתי כמו לו יצו קצת לסברסויזם אומרים בשעה 10 יש שיעור אז בס צעה 10 יש המשוכה של שיעור מסוים זה נקרא שעכשיו מאיר הדבר הזה כל יום יש לו המשוכה השמש מסמלת הנה עכשיו מגיע המשוחה זכחית הגיע היום הפלוני ספיר הסומר יום פלונית נהיה שקיעה כל השמש והירח הם מספרים הם השעון של הבריאה מה קורה עכשיו מבחינת עם שוכס הרוחניות אבל זה לא ש אז מילא היום הוא משהו הרבה יותר עמוק הרבה יותר עליון אז האבוידה של כל הוך הזה המשוך אסרוץ נעלם כל הספיר הסוים הזה להגיע בסוף לאותו רוץ מלמעלה ולמטו שיהיה מלמעלה ההמשכה של כמו שכתובי השם אלו הנוידה בשיעורים היני על ידי מחובר לנו בשיעורים והני על ידי בחינס אויל מוייד איך זה מגיע אותו נקודת חיבור זה אוהל מוייד למה כי מוייד השם אוהל מוייד על שם ונועדתי שום לבני אסרוע זה מקום החיבור והנה ונועדתי ונודעתי עניינכוד אוסיס דדיין כוסס נדין וגם במשמעות לא רק באותיות שניים לושנס קשסוד הקדושברוכי בנישמוס ישראל ברגע שנודעתי וברגע שנועדתי זה שניהם החיבור אלו שנועדתי על ידי הדס והסוג בגדילוסי כמו שכו נוידה בשיעור אם בא לו זה הנודתי אבל ונועדתי שקדושברוך מגיע ונמצא מבחינה סיחית וקשר עליון מבחינה סונויכי מישהו נויכי בלי השגה רק להתבטל מעבר להשגה לקשר נפשו להשתפך לחייקוביו הכי אפשר להם שיחוני שם בסגלס ממש או בחינזי כי אם על ידי בחינס או עם משקון מה זה אוהל עם משקון שאמא שקוסיב אחזתיו ולא יערפני פוסיק בשיר השירים אומר שיש איזשהו אבוידה שלהמשיך את מה שהיה במדר סיניה משהו להחזיק בו עד שיסיב ל ביסאימי אל חדר אז הוא מסביר שבייסאמי זה טויר שבקסב חדר הרוסי זה טו שבעל פה וההסבר הוא כמו שאבלד ניתם בבתנימו כך עניין רוצליבש בדיני טוירה שבעל פה איסר ותר חי וזקי אז זה מולבש יש פה בעצם רוצנה עליון שזה נקודת הקשר והחיבור וזה נמצא מולבש בתוך דברים שהם נראים מאוד לא שייכים עכשיו אני לומד את הסיגי פלוויניס על מויניס אני לומד איזה סוגיה בבמציא חייב פוטר מה קשור פוץ עליון זה נראה איזשהו להסתדר שני שני אנשים צריכים להסתדר בגלל שאחד חטף לשני את הטליס או בגלל שאחד גנב לשני וצריך לעשות פה איש וצריך זה מה איפה רוצנה עליון מתחבר לפה מה קשור פה רוצנה עליון אבל זה לא נכון הסיבה שיש טויר והסיבה שיש את כל הדברים האלה זה כי בפנים יש חוץ נועליון והגם שיורדו תורי ונסלבשו בדבורים גשמיים עם כל זה הרי מליבש בו רוץ נו לממש ועל ידי זה בגלל שזה מלובש גם הודע אוסק בו ממשיך מהיר על נפש אורנ ממש אשר נחשוב את פיסב כלל כמו שכסבתי מוקמ אחר אז בעצם תוירה ממשיכה על אדם השפעה וזה כדאי לראות את הלשון של הרמח"ל בדרך השם פר חלק ד' פרק בייז ששמה הרמח"ל כותב שהקדוש ברוך הוא קשר מילות זה יפה הגדרה שמה הקדוש ברוך לקח מילים הוא קשר שמה השפעה רוחנית שברגע שאדם עוסק במילים האלה יש השפעה רוחנית ולכל אחד יש השפעה רוחנית. כמה הוא אומר? זה כבר תלוי. כמה שאדם יותר מעמיק, כמה שהוא יותר מונח, אז זה משפיע יותר חזק. כמה שיותר מכין את עצמו לקבל את הדברים אז זה יותר מושפע. אז יש שמה גם את הנושא של העמוק בדברים. הוא אומר שמה לא דומה מי שקורא בהיגיון. הוא מדבר הכוונה להגות בפה למי שמעמיק ומבין את הדברים. ואינו דומה למי שמכין את עצמו למי שלא מכין את עצמו. הוא אומר זה כל ההבדל בין דואס הראשון לדורס האחרונים. כלומר הסיבה שיונס בןזיל היה כל עוף שפורח מול אביו ניסרף זה בגלל זה כי הייתה אחונה כמו שצריך להט זה היה מחובר לגמרי אז מתגלה הדברים האלה שכתובים פה זה רוץ עליון שמתגלה זה מה שקרה שם ממילא כל העוף הפורח כולו נשרף כמו שהיה בסמיגדושישן סמדושישן העופות לא התקרבו מעל זה מדריגה של גיל כבוד השם אחצורךודום לוצס אייצס בנפשו שלא ישוער למטו אז עד כאן למדנו מושג סגים גבוהים עכשיו מוסטמ למעשה איך מתקדמים פה אנחנו הרי מכירים את עצמנו ועם כל הרצון הטוב וסטמ איך מתקדמים אז הוא אומר פה מגיע החלק המעשים מה שעושים צורךס בניו שלא ישיר למטו צאוך לזה שתי בחינס בחינס קהנים בחינס לביאים האדם הוא קוטני יש בנו כהן וליבי גם מי שמקבל תמיד ישראל שצריך לדעת שיש לו כהן וליבי בתוכו אז מה הכוונה בחינס קוינים כתוב בזו שכהן זה חסד חסד זה נקרא מים שמגיע מלמעלה ולמט בחינת מים שורדמו מוקום גבוהיה למוקום נומיך המשכה רוחנית של האור הרוחני זה הבודה של הכהנים כל מה שהם היו עושים באבודה שלהם זה להביא עוד התגלות ועוד שייכות בחינס לביאים בחינס שלבס ואלה ממט ולמעלו הגבירס זה נקרא לביאים וזה היה אבוידה שלהם כתוב שבשירים שלהם כל המושג של שירה המספסמס מביא בבשלח בליקיט בשם הארי שזה הלועס לומויס כל הגבירס היהוד שלהם אגב הם נקראים גם המשוערים הם עמדו על השערים כי זה גם כן אבוידה של גבירה לחסום שצריך ולפתוח מתי שצריך וגם שיר מי שיודע כל המציאות של שיר היא קצווה וגבול זה גבירס אם ישרים שיר לא נכון אם כל אחד שר כמו שהוא רוצה אז נהיה מאומה אחת גדולה כל הרעיון של שיר זה שרים ביחד וכל אחד אומר את מה שצריך ואיפה במקום המח כמה שזה יותר מדויק זה יותר שיר העלייה והירידה כל דבר נמצא במקום רק ההבדל הוא שיש הגבלות ויש שירים יש הרבה מדרייגס בגבירס מה עושים עם הגבירס מה עושים עם הכוח המקביל אפשר לעשות מזה שירים אפשר לעשות מזה הגבלות ואפשרתט עם זה מכות זה הכל אותו עניין של כוח הגבירה מה עושים איתו אז עכשיו הוא מביא שיש שלוש משפוכוס בתוך ליבי כל אחת זה בהם אבוידה בתוך האדם מבחינת עניין זהקסי בחנושקון יוקי מיוס הלביאים בחינס בחנושקון שיורד בחינסקון ממדרגוסי כביכול אדם ירד למטה שחסר בגילוי שלרוצנ אליון איך מרימים את עצמנו כשאדם המישקון שלו הרי כל יהודי הוא משקון נקודשבורכי איך מרימים בחזרה את המשקון איך מקימים את המשקון תהיה הקומה על ידי הלוי בנשמודם למטו שיורד ונסלבש בגנפש מה זה איך מרימים בחזרת המשכון בחינגד והם מסחלקשו שלוש משפחות בלי בחינת כוסרורי מה זה שלושת המשפחות האלה גירשן עניין מה שכוסף גור שסומז בנו שאם מבחינת גבירוס קוראים פר שזה בראשונה כי שמאל דוי מגרש מקיר בוי שסור אמרה גרשאומנו זה הרי לא רק עניין כמושל למילה גירשם גם המהות מה אסורותה הוא מלמד את יצחוק מצחיק הוא עוסק בעבודהזורה הוא עוסק בכל מיני דברים ליד יצחוק מה שהוא נדבק צריך לשלוח אותו מפה הרגם מתרחק מרע זה הגורש כל מיני דברים שאדם נפתח לדברים לא טובים והוא מגרש את זה מעצמו זה הצורה של גורשס בנוומזויס ו אגב מהיום שאנחנו נמצאים שהישמעי א זה זה גם צריך לדעת שברגע שאנחנו נגרש מתוכנו אז גם בפועל קורה גורי שזה כשאנחנו מגרשים את הרע בתוכנו אז בעולם נהיה גורש בןמהז זה תוצאה וזה גיבור קוב שסיצרי והיא בחינס היוסר מאילה חינ היוסר מילה מה שקוס ביציס מצרים קיבור אחרום למה היה צריך לברוח הרי פרו משחרר לפי שהיו עדיין הרע בתוקפוי כמו שכוסבתי מו כמו קמחר אז היה צריך בריחה לא להתפס ברע כי עדיין היה שמה התחשש שהשלטו עליהם המצרי עדיין היה בפנים קצת והיה עדיין רע רע אבל עיקר לגורה ששרה מכיר בו שיהיה רע בוא ירייח ממני צריך להיות מצב כזה שאדם בוער בו כזה מן רוכניס שהרע פשוט לא רוצה להתקרב כתוב במקיבולים שזוהר כתוב שכל מקום שמכריזים שהקדוש ברוך הוא מגיע אז יש בריכה של הרע יש הכרזה אחד הסיבות שעושים חניקסבייס כתוב בזוהר בתצווה אז שצריך להכריז הוי בינביס לא צדק אומרים פה הולך להיות מקום רוחני ההכרזה הזאתי זה מבריח את הרע הכרזה אמיתית לא סתם שמישהו אומר אני רוצה רוצה להיות רוחני כשזה באמת מכל הזה אז הרב בורח כמו שקוסי ורוטבי מכם חמישו מיו החמש מכם יכולים לרדוף מיה ולוחן כסף לא תיפוזן תצטאי אולי אפשר לומר אני לא יודע אם זה מה ש הכוונה אבל אפשר לומר מה זה ורטפי מכם חמיש ומיו כי הספירס בעיקרון הם 10 אז גם ברא זה לאמזהוסקים יש אסור כיסרן מסעיסה וכל אחד כלול מ-10 אז זה נקרא 100 בגבירס יש חומש גבירס נקרא חומש גבירס זה האש הרוחנית נקראים חומש גבירס אז אולי שמתעורר הדבר הזה זה ורוטפי מכם חמישו החמש גבירס ברגע שהם מתעוררים בורחים כל המכיסר דמסביס בורחים מהאדם כל השייכות של הרע ולוכן חין סידלו כתוב כי לא בחיפוזן דצי לא יצטרכו לברוח כי זה ברגע שהרע יהיה נברח מאיתנו לא נצטרך לברוח זה יהיה יציאה תקינה לא כמו במצרים שלא נשלם הדבר אלא הפוך תזכף סתראה וזה הבידה שלנו וזהו סור מי זה סורו שהיא בחינסמדס מלכיסו זבורך לאברו שהיא בחינס חסד אלון אבר מידסחסד אסורו המלכיס אומרת לאברו גור שסומה זיס בנו כי לא יירש ישמוע מבחינת ושורשום כעניין לא יקברום שיוצ מנישמוע כמו שכשבתי מוקמה אחר כתוב שמהשתלשלות שמיד עשה חסד מיד עשה חסד בריבוי אם אדם עושה חסד בלי גבול בסוף בקצה נהיה ניה מזה ישמואל אז לכן המדרש אומר ובזוהר קוראים לזה הקצוות מה שנקרא מויסרויס יצא מויסרוס של החסד התברר והתנקה מה דוגמה של ניקיון כזה ישמואל התנקה ואחרי זה התנקה מיצחוק הגבירס התנקע החלק של איסוב ואז הגיע יעקב והוא נקרא בחיר שבובס אשליימס אז ממילא זה הנקודה של המה שהיה חסר כביכול שעוד לא הגיע הזמן אז עד שהגיע הדורות של יעקב ועל כל פנים זה צריך אתה וסרו שלישמוע צריך את הכוח הנגדי מול זה. אז זה החלק של גרשון. פשוט לברוח מירה בצורה של בריכה פנימית, לא רק טכנית מבפנים. זה אחד מהדברים שהולך ודורנו מתברר בנקידה הזאתי. הקדוש ברוך הוא שולח ברירים. יש היום ניסיונות בעולם בעיקר הטכנולוגי שהולך ומקצין למקום שנהפך להיות עניין של מלחמה פנימית. רוב המגבלות הטכניות כל הזמן הולכים ונפרצים ונפרצים ונפרצים ועד שלא יהיה בריכה פנימית מרע שזה הביר האחרון. הביר האחרון הוא מקום שכל אחד ברא שב בתוכו הולך ונברר ולא נוכל לברוח מזה. זה דבר שצריך להתחיל לרוץ בו ולהתקדם בו. כי זה ה זה המבנה של הגאילה. זה התכלית של הגאילה זה קודם כל שיהיה בריכה פנימית מרע. זהקף סתר אחר אםור עניין המרירס ביויסמור דכיש בנם כשאדם מתבונן על ימי חלדו שאדם מתבונן על החיים שעברו פה מכל אחד שהוא מסתכל קצת עם רצינות חושב לעצמו זה לא משנה אם עבר גם מי שמתכנן בעזרת השם לחיות 100 שנה אז כמה אחוזים כבר עבר עבר חתיכת אחוזים כל אחד אצל אחד עבר כך וכך אחוזים אצל אחד עבר כך ככה אחוזים אבל זה רץ האחוזים האלה מתקדמים וככל שמתבגרים זה יותר מהר, זה לא נהיה יותר לאט. מראש השונה לראש השונה נהיה זה כזהמצאים ילדים קטנים אז משעה לשעה זה כזה משהו ארוך עוד שעה עוד זה ככל שמתבגרים זה הולך ונהיה יותר שונה שונה זה כזה כמו משעה לשעה כבר עוד מעט עוד ראש השונה ועוד ראש השונה זה זה נוסע כל הזמן אז רימבום כקילום בחוישך יילך שאדם מתבונן ואומר לעצמו רוב הזמן זה בקריסס הגיף מהראש שבחינת גילסם של נפשו שעין מאיר בנפשו כי אם לאיתים רחוקים למה הזה אז הוא מתבונן והוא מגיע למסקנה מפני שאבוינסו מבדילים הרי יש לי נשומה יש לי אותו חלק אלוקה ממעל שייך גם אליי כל יהודי יהודי זה שייך איך יכול להיות שזה לא מאיר בי כי יש איזה עובון לא משנה מגלגל זה מגלגל אחר מה זה משנה משהו פה חוצץ משהו פה מפריע משהו פה מעכב למה לא מתעורר ביותו נקידה אוי מישים שעדיין לא הזכף סתראה אחי שבתוכי אוי מישים שילנפשו בלבי שמצוי מאבל וראי סריח מדבור בתחשב מתחיל לויסובני העולם הזה וכסיפ טילים דדיג שמתי את הדברים בתוך שטויות של אויל מה זה מחשבות של קינט תוקויד כל המחשבות של כל סוגי ה אוילום הזה שקיים מבחינה זה גם כן מבחינת לביים שרש גבירס המרירס יסוד האש המרירות שמגיעה באדם בוער בו כזה מרירות למה זה ככה למה זה ככה מפריע לו זה גם יסוד האש שבתוך האדם שעל ידי זה מסעיר כוח חכמים כמו שכוספתי כמה אחר ועל ידי זה על ידי שאדם יש בו את הכוח הזה של הגורהש של המרירסיבוי בחינסמלס כהוס שזה כבר מתוך השלוש לביים מתוך שלוש משפחות זה הדבר המעולה יותר הם נוסעים את האורן מילוש ולא יקסמים הינוס אפס על הפעיל לאוסית כהוס זה כסמים כביכול מתאספים שילושנסיפ וכיבץ כתרגימי וליגנמ שמסף ליבשמוסף במקור חיצוב בריש אישלבסלו למעלו כשאדם כל כולו נמצא בעניין כמו שיש תו שאדם כל כולו בוער והוא רוצה את התוזה רואים של לפעמים א יש תוז שאי אפשר לראות את זה שאדם כל כולו נמצא שמה אבל אפשר לפעמים לראות את זה וכשמישהו כועס על השני רואים שני אנשים עומדים בכביש ואחד זה אתה רואה שכל קילוי עכשיו בעניין הזה כל ריבו מהרגליים ועד הראש אתה רואה איך שהרגליים והידיים רועדות הכל נמצא בכל נפש יש את הנקודה הזאתי ברוכני שאדם כל כאילו נאסף כל כולו נאסף לגבי מעלה להיות מחובר שלב וסוילו מה שלא נאמר בפיר שלוש נשיא ולמה זה כתוב בכזה לשון של כס ידחסיב ביסאספרוש היום למה לא כתוב אותו נוסח צריך כתוב נוסח של סעס כישום נאמר יחד שבט ישראל שקיבצוניקרסיפה אבל בעיקוב בחינת שאר עמים שזה כביכול העמים שלמה זהסף למקור נמרגיקס מלוש כי היא יש פה משהו שלא כללות זה נמצא אוספים את החלקים האחרים החיצ חיצוניים הנן חריפיס וחמיציס כמו דרך מושם מטמים מדבור עם חריפים וחמיצים זה נקרא כעס מלשון קיהוי קיני בעניין זהפכי מריר למתכה אותם רגשות אותם דברים שהם מרירים הם נמצאים במקום לא נכון מתהפך לוניקרב בחינה זה כהס והיא גם כןס הלביאים בחינס גבירס שמרירי היאסהפתכה לנורר להפוך את המרירות לקחת את זה למקום מאיר להפוך את החושך לאור והנה כל זהבדס הלבים נפש השם למלביקו בשורשו אלוקים חיים זה נקרא קומסמישקון אדם על ידי הדברים האלה שהוא מגרש את הרע והוא מתמרמר על הרע שבו ועל הזמנים שחולפים על ידי הרע ועל איפה שהוא שם את כוחס הנפש שלו אז מתחיל להיות התעצבות ואז הוא לוקח את עצמו לא לעצור במרירז כמו שכתוב גם בתניה העצבות שיש לאדם לפעמים צריך לקחת למקום של תנועה לא למקום של נפילה כתוב בספורים אחרים הוא מובע שההבדל בין מריריס לאצויסיה שמגדירים את זה ככה עצבי זה מה שמפיל את האדם ומריריס זה מה שמתניע את האדם גורם לו להיות יקס להגיע לחלק של כהוס אבל בחינת סקוינים מלו למטו וזה גם בנפש אותו דבר הכהן שבנפש כי הנהקסי ויבוא אהרון בונוב וכיסי שהם המכסים הם באים לפני שמפרקים את המישקון אז הם באים לכסות את הקילים שהם המכסים לביישקלי הקודש בלבישים רבים שיש ארגומון שית גבנים שית סדר משנה זה הלבוש שמכסה על הרוץ נעלון שמגיע פה לעולם לתוך החניה של העולם הזה מה שעין בבני כסי ולא יוביר כבקודש הוא עניין כאומרי רזל כלומר אין לי אלו תוירה יש אחד שאומר אני רק לומד תוירה לא מחפש יותר מזה מספיק לי שאני לומד ללמוד זנה למדן מספיק לי אפילי תוירעין לו שעיקר ו השם לבדו לדובקוב ולא לת בלבד כמו שכוסבחזי ולאפני אחזתי דווקא אלו שיסי סעמי מה שיש טוירה זה יוצר חיבור על הרבנו שלום כל הנקודה של התורה זה שיש לה את השייכות אחרת זה למשמעילים בו איך רש"י כותב בסוגיה ש רש"י אומר למסמילים בו אומר רש"י שם סמד דמויסה מה זה נקרא לממינים בו טריד לוודסו סוידו מה זה נקרא טרידלודסוידו מה זה נקרא ממינים מה רש"י מתכוון שמדו כיס וארי עוד לא היה בזמן רש"י כיס והרי גם זויר לא היה בזמן רש"י על מה רש"י דיבר היה הדברים לא היו גלויים זמן רש"י לא היה מפורסם הזוהר אז על איזה טרידים לודעה סוידו על ערוץ נאליון המליבש על השייכות הפנימית זה הסוד האמיתי כל הסוד שסך הכל לחבר לדבר הזה זה כל המטרה ועל ידי בחינה שערנה כהן העליון המי ורוצץ נעלם ביסמי בתור כמה פעמים וידע ברשם על מושה ועל ההרן שדבר השם נמשך לאיסור על ידי בחינת מושה והרן וזה עניין אוטיור כסלמ כמו שכשבתי מוקמאחר נו אז מה יכול להיות יותר טוב מזה מלהתכונן למתנטוירה השאיפה שלנו מתנטוירה שכל שנה מתחדש המתורה כתוב בארי הקודש כל שנה עוד פעם מה מתחדש מה הולך להתחדש איפה שייך להתחדש הגמור הולך להיות מחדש הולכים להדפיס מחדש את הכל הולך לדפוס חדש עם אותיות חדשים יהיה עוד ארהר מה עוד נקודה זה הנקודה המרכזית. את הנקודה הזאתי של ה כל האגדומס שאומרים אות זו לפני מה המטרה של האקדומס המטרה של אקדומס זה לקחת ולהבין את השבח ריבונולמין אמיר דחבוס כל מה שמתחולל שמה איליגיל קיאמין מדברים שמה קצת קצת לפתוח את הראש בהדס הערוץ תחתו ואחרי זה להגיע למנון מון ריחימוך שזה מעבר לזה שממשיכים בסוף של האקדומס פתאום הגיע החלק של הגילי של ערוץ אליו כי הרי שאנחנו מדברים על הערוץ תחטון אז באמת מתחילים להתחלה אומרים אי אפשר לתפיס בגדל השם אי אפשר להבין תראה כמה גדול היא לגביל והכל וכל האנשים בעולם יהיו סופרים והכל בעולם השמיים יהיה גביל ויכתבו וכל העצים יהיו קנים והכל והכל גדלס השם אבל בסוף מגיע המקום של מנוני מונחימוך איפה מה זה אותו האוה שבשבילה אדם מוסר את הנפש משירס נפשפחו נשמוסו מה זה זה אם סויל הם לא יכולים להבין תרוץ נעל התחתו נודף שהוא אפשר להבין זה גם גוי יכול להבין שיש כזה דבר אבל מה זה החוץ? מה זה? זה רק מי שהיה בממדר סיני. זה לא שייך להם הם מנונימו חימוך. למה שאדם יהיה מוכן לזרוק את עצמו בשביל הרב שלו? למה אדם מוכן לקפוץ לתוך האש? מה זה? מאיפה זה בא? מנוני מוני רחמוך. מאיפה מגיע אותו בעירה שודים כל הדורות מוסרים את נקדוש ברוך? מאיפה זה בא הביטל? זה קרה בממדר הר סיני. זה הגדומה למתויר. זה מה שקורה, זה מה שמשבחים שמה ואומרים אתה רוצה עכשיו תקלוט הולכים לקרוא ונוך השם אלוקיך הוא אולי תצליח עכשיו בקריא הסתורר השנה שיתעורר בך את אותו מה שהיה אז הרי דבר השם חי לאילום זה לא דבר שנגמר הוא קיים עכשיו בדיוק כמו אז דבר השם זה לא דבר שתלוי בזמן אז תמיד כשיש את הזמן שהוא דומה לזמן הזה שייך עוד יותר להתחבר אפשר לעשות את זה גם באמצע השנה אדם יכול להתחבר בנוך עכשיו באמצע הלילה גם כן אבל לפחות שמגיע הזמן שמגיע עוד פעם שיתפס באותו מקום באותו שיוך באותו שייכס שלמעלו מכל הסוג למעלה מכל גביל זה המטרה זה השאיפה כמה שאדם משתוקק ומגיע שורן דליביי עוד יום של ספיר סומר ועוד יום של ספירה זומר כשאנחנו מתבוננים אנחנו כבר נמצאים קרוב כבר נמצאים כל כך קצת ימים מספרים על הלכוויץ' אני חושב שכשהגיע זה לפני ספירה סוימר היה פעם ראשונה שהגיע אחד החסידים לדבר איתו היה חוסית שהגיע פעם ראשונה אז הוא עוד לא הכיר אותו ובאמצע שהוא דיבר איתו אז הלך ככה נרדם אז הוא לא הכיר כללי התנהגות כל כך אז הוא דפק לו על היד הוא באמצע מדבר אז א אז הלכה התרומם ואמר לו מן קינד גבולסנו שמיסמי ראיתי עוד רוצה הרבה לדבר איתך או מלאצור אנחנו רצים עכשיו למטנטורה עכשיו זה הימים שרצים למטורה הייתי רוצה לדבר איתך אבל עכשיו רצים למטנטורה אז הוא הבין שיש משהו קצת מעבר ל למה שקורה פה. אז כבר לא נשאר הרבה זמן לרוץ בנפש. כמה שאפשר לעורר את אותו חלק של ההבנה והשייכות ולצפות שתעורר בנו אותו שייכס רוחנית, כל העקומס המישקון שקיימת בתוכנו ונתכונן למטה בווליני כמו שצריך. מןומים