הרב משה כהן | תמורות בתורתנו הנצחית

אז שלום. חשבתי ככה אחרי שבועות לדבר על נושא שהוא קשור ליסודות של התורה. זאת אומרת התורה שניתנה בהר סינה. יש לנו א כמה וכמה עיקרים שקשורים ברמב"ם בהקדמה שלו לפרק חלק שבה הוא אומר שזה אחד מ-13 העיקרים ביחס לאמונה בנצחיות התורה וגודלה של התורה. וזה דבר שהוא מאוד מאוד משמעותי גם עבור הלימוד שלנו במיוחד בדור הדור הזה כבר נגיד איזה 100 שנה אחרונות שיש באמת תנועות שמנסות לשנות הרבה דברים מתוך התורה בכל מיני מובנים ו והשאלה היא למה כל כך חשוב כאילו להילחם ראיתי דיון לאחרונה בקשר לנושא הזה של הרפורמים כן להילחם בהם לא להילחם בהם תנועות בעבר היו נגד עם ישראל והיום הם בעד עם ישראל בעד מדינת ישראל לא יודע אם ברמה המציאותית זה נכון או לא, אבל ה לכל אורך התקופות תמיד הכל אלה שניסו לשנות ממצ מצוות התורה תמיד היו מוקעים החוצה גם בימי בית שני, גם בימי א ומהלך כל הדורות בגות וגם היום. א נכון שיש להם היום חבר כנסת בתוך ה בתוך המערכת הישראלית, שזה דבר שהוא באמת בעיה גדולה. יחסית קבוצה מאוד מאוד קטנה עם חבר כנסת אחד. זה דבר שהוא א באמת לא סביר אבל השאלה היא מה כל כך ההתנגדות הגדולה שלנו לאלמנט הזה שנקרא רפורמים כן אז אני רוצה במקום להתייחס לתופעה החדשה הישנה הזאתי שנקראת רפורמים לדבר יותר על המהות שלמה א התורה שלנו היא ניתנה בסיני לפני 3337 שנים ולמה מאז היא לא משתנה זאת אומרת היא לא יכולה להשתנות. אין שום דבר שפוקע ממנה ונאקר ממנה. הרמב"ם בהקדמות שלו בפרק חלק אז הוא מגדיר את העיקר ה זה עוד לא נמצא לפניכם בדף הוא מגדיר את היסוד ה התשיעי הביטול והוא שזאת תורת משה לא תבוטל ולא תבוא תורה מאת השם זולתה ולא יתווסף בה ולא יגרם ממנה לא בכתוב ולא בפירוש. כלומר שלוש אפשרויות הוא מונע בהבנת התורה. אי אפשר לבטל את התורה, להגיד זהו, החלפנו, עכשיו יש משהו אחר. גם אי אפשר להביא תורה אחרת במקומה. זאת אומרת, לא רק שהיא לא תיבותה, גם לא תתווסף תורה אחרת. וגם לא יתו בה ולא יגרע ממנה. כלומר, לא רק שהיא לא תוחלף או לא תבוטה, גם סעיפים בתוכה אי אפשר להוסיף ואי אפשר לגרוע. ידוע השאלה המפורסמת אז חכמים הוסיפו וגרו והתשובה, מה התשובה? שזה כתוב במפורש שאפשר שהם יכולים לתקן. יפה. זאת אומרת למה? אבל למה אפשר הרי לכאורה זאת תוספת על מה שהתורה אמרה כן הנה רק עכשיו למדנו לא תבשל גדי בחלב אמו אז פשט התורה זה לא לבשל באה הלחלם שם סיני בא חכמים דורשים אומרים לא זה גם לא לאכול גם לא להרחיק אחד מהשני זה גם לא לעלות על אותו שולחן זה גם לא להנות אה לכאורה זה לא מה שכתוב בתורה והתשובה היא כן ככה כותב פרטיה ודקדוקיה פרטיה ודקדוקיה בסדר אז מה אתה אומר שזה גם כן כאילו כבר היה קיים זאת אומרת הם לא יוצרים את ההלכות כותרת את הם חוספים אותם זה אפשרות אחת מה נעשה עם תקנות יותר מאוחרות כמו מוקצה חנוכה תקנות כתוב בתורה שאפשר לעשות תקנות כל אשר ירוח אתה כל כן בסדר שתעשה את מה שהם אומרים לפי התורה למה בכל זאת אתה יכול להוסיף כתוב לא תוסיף אז מתי זה לא תוסיף לפי זה מה זה א הרמבם באמת אומר שזה תנאי גם הרמבן ככה מפרש שזה בתנאי שאתה אומר שזה מדרבנן זאת אומרת אם אתה קורא לו חומרה משלך או חומרה של חכמים וקורא עליה כדין תורה אז אתה עובר על לא תוסיף ולא תגרא לדוגמה אני אתן לכם דוגמה מה שאומרים שאדם אוכל חרק בתוך א חסה או בתוך דבר כזה שהוא עובר על חמישה לוין על כל חרק שהוא אוכל בתוך זה לדוגמה איסור בעל תוסיף למה כי ודאי שאתה לא עובר מדאורייתא על דבר כזה כיוון שזה בתוך תערובת אז זה בטל ברוב אלא מה שבאו חכמים ועשרו את זה בסדר אז דין חכמים אתה אתה עובר. אבל אם אתה אומר שאני לוקע על זה אז ממילא מה אתה בעצם אומר? שזה מדין תורה. אם אתה אומר שזה מדין תורה, אתה עובר על בעל תוסף. בסדר? זאת אומרת בכל תוספת חומרה של חכמים, אם לא הגדרנו אותם כדין חכמים, זה נחשב שאנחנו עוקרים מן התורה. בין אם זה לחומר ובנים זה לכולה. דרך אגב. כלומר, היסוד שעולה כאן זה שתורת השם היא משהו ניצחי. אי אפשר להחמיר עליה ואי אפשר להקל עליה. גם הנושא של חומרות באותה מידה זה יכול להיות רפורמה בדיוק באותה מידה. כלומר זה שובר את התוקף של התורה בין אם אתה מוסיף חומרות לדוגמה בענייני כשרות יש המון חומרות ביחס להופעות דברים כאלה מה בודקים בהם מה לא בודקים בהם מה בדקו בעבר מה בודקים היום וכאילו ההנחת העבודה היא שאם לא בדקת אז כאילו זה אתה אתה מכשיל את הרבים גם זה סוג של שינוי מניצחיות התורה כי אם ניצחיות התורה הייתה נכונה לפני 2000 שנה היא גם נכונה גם היום עכשיו אני לא אומר שכל דבר עוקר את התורה למה? דוגמה בתפילין. מי שיראה תפילין שהיו בימי בר כוכבה או אני לא יודע מה אז הוא יראה שהתפילין הם לא 100 פלס ריבוע. הם לפעמים נראים כמו מלבן ולפעמים אפילו קצת עגולות. עכשיו זה הלכה על משה מסיני. יש תפילין מרובעות והכל. אז היום חלק מהאידורים זה שהכל מרוקצב ו שזה במגסה והכל שחור ומשני זדים וכל זה. אז אז מה? אז אין מקום כאילו לאידורים, אין מקום לחומרות כי כל בעצם לפי מה שאנחנו אומרים, כל אידור או כל חומרה אם אני מגדיר שזה הופך להיות עכשיו דין תורה זה אז אתה כאילו משנה את התורה אתה אומר שהתורה כאילו השתנתה כאילו בדור שלנו כבר יש תוספת על מה שנאמר להם בעבר אז אני חושב שבסיטואציה כזאת הדבר הזה הוא הוא בסדר כי לפעמים יש דברים שכאילו כשהכינו נגיד מעשה מצוות אם זה בארבעת המינים מה היה להם הדס אתרוג וערבה ומה לנו יש? זאת אומרת אנחנו באמת השתדרגנו בכל המובן גם של קיום המצוות יש באפשרותנו להדר יותר. כאילו שכשאנחנו מדברים על ריבוע זה ריבוע ממש. זה לא איזשהו משהו שיחסית הוא נראה ריבוע. אבל אם אתה רואה אותו הוא ככה מצוקמק. אלא באמת שיש לנו אפשרות למדוד את הדברים, לעשות אותם בצורה הכי מדוייקת שיש. הזמנים של השקיעה, הזריחה, הם מדוייקים על הדקה. יש לנו אפשרויות שהקדוש ברוך הוא זימן לפתחנו כדי לקיים את המצוות בצורה היותר משוכללת ומדויקת. זה לא נחשב שינוי ממה שהיה. גם אם תבוא ותוכיח לי שלפני כך וכך שנים הסתפקו בפחות, זה לא אומר. זה בעצם רק שכלול של אותה תורה. זה לא תוספות של דברים על פני מה שהיה בעבר. ולכן אני גם אומר את זה לכיוון השני. לפעמים אנשים אומרים מה? אבל לפני 100 שנה הסתדרו עם זה. איך היום לא מסתדרים? בסדר. לפני 100 שנה לא הייתה את האפשרות להגיע לרמת מקצועיות ושכלול של המצוות באותו אופן כמו היום. אבל תוספות של דברים או שאין להם שום שאין להם שום כאילו קשר ל למה שכתוב זה תוספת חדשה לחלוטין אם אני מגדיר שהיא מדאורייתא אז ודאי שאני עובר על איסור לא תוסיף וזה כמו שאמרתי זה יוצר מציאות של עכירת הניצחיות של התורה בשני הכיוונים למה זה כל כך חשוב למה זה כל כך חשוב שהתורה תהיה ניצחית הרי לכאורה יש תורה של אמי שילוח שהוא מדבר על זה שהתורה שלנו היא לכאורה היא לא פסלים. כן? הוא מדבר על זה שעם ישראל חנו באובות. זה תורה המפורסמת שלו בהקשר של א בהקשר של המסעות של עם ישראל שהם חנו באובות והוא מדבר שם שיש אנשים שהתורה בשבילם זה כמו איזה פסל מעובן. זאת אומרת זה מה שהיה נכון לפני כך וכך שנים. זה גם מה שיהיה נכון היום. אין התקדמות אין שינוי אין התפתחות. א מה זאת אומרת? הבן אדם מתפתח מהתחלה מאז שחיו לפני 6,000 שנה התפתחו מאז מה 3000 שנה העולם לא התפתח איך יכול להיות שהתורה נשארה מעובנת באותה צורה כמו שהיא הייתה לפני כן איך יכול להיות מה אין לה שום קשר עם המציאות הרי התורה שלנו היא תורת חיים היא אמורה להתכתב עם המציאות ולהשפיע עליה ואולי גם לקבל ממנה בדרכים אלו ואחרות אז למה הרמבם רואה בזה אחד מ-13 העיקרים דרך אגב לא כולם חתמו על העיקרים של הרמב"ם. לפי הרמב"ם, אדם שכופר בדבר הזה שניצרו את התורה, אין לו חלק לעולם הבא. הוא מין אפיקורס ומוציאים אותו מכלל ישראל, אין לו חלק לעולם הבא. זאת אומרת, זה יסוד מאוד מאוד גדול. למה הוא מעמיד את זה כיסוד כל כך גדול? עכשיו היסוד הזה גם מצטרף לעוד שתי יסודות נוספים שהוא מביא שם. היסוד השביעי והיסוד השמיני. היסוד השביעי זה נבואת משה רבנו והיסוד השמיני שהתורה היא מן השמיים. זאת אומרת, יש לו שלושה יסודות שעוסקים בעולם התורה. יש דברים שקשורים לאמונה ורבונו של עולם, אחדות השם, הגשמות וזה וזה ויש על השכר והעונש וההשגחה, תחיית המתים וכל זה. ויש מה שקשור לתורה. מה שקשור לתורה זה שלוש או ארבע עיקרים שעוסקים בגדלות של נבואת משה רבנו, שזה פנים אל פנים, דיבר הקדוש ברוך הוא עם משה בניגוד לשער הנביא. חוץ מזה, התורה היא מן השמיים. משה רבנו לא המציא משפט אחד. הכל, הכל הוא קיבל ישירות מן השמיים. וידוע השיטה של הרמב"ם שהכל גם התגלה במתן תורה. למדנו את זה בשיעור של הרמבן שזה לא שאחר כך נוסף לו באוהל מועד ואחר כך נוסף לו בערבות מואב. הכל הכל הוא קיבל ב-40 יום ו-40 לילה שהוא היה במתן תורה ומשם הכל יונק. אפילו גיד הנשה שכתוב שאנחנו לא אוכלים אותו בגלל הסיפור עם בני יעקב. גם זה אה אומר הרמבם זה לא בגלל זה. לא בגלל מה הסיפור עם בני יעקב על כן לא יאכלו בני ישראל אלא בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה במעמד הר סיני את עם ישראל לא לאכול את גידן השם זאת אומרת הוא מרכז את הכל למעמד הר סיני ואומר שם ניתן הכל ומאז לא השתנה יש א מושג נגיד תחום הלכתי מאוד רחב שמתעסק בעניין הזה של ניצחיות התורה שאנחנו על פי זה הולכים ולא משנים בנושא של טריפות בנושא של טריפות הגמרא אומרת 18 סוגי טריפות וחלק מהם זה חור בלב, חור בקיבה, חור בוושת, חור בלא יודע כל מיני מקומות במוח וזה. והיה דיון שבאו רופאים ואמרו לו נכון. הרי מה היסוד של טריפה שברגע שיש לה חור אז מה יקרה לה אותו בעל חיים? הוא ימות. אז לכן כיוון שהוא ימות אז זה לא בעל חיים שחי ואנחנו צריכים שהוא יחייה ואז ישחטו אותו. אם הוא כבר מת אז אז הוא טריפה. אז הוא טריפה. הוא לא הוא לא יכול לחיות הוא לא יכול לחיות שנה שלמה מאז שנעשה לו הטרפה. הוא א לא יכול להוליד. יש כל מיני. אז היו כאלה שאמרו איך יכול להיות? אנחנו עושים ניתוחים לבעלי חיים. יש פרות שאוכלות הרבה הרבה עסב וזה ובעקבות זה מתנפחות. אז מה שהיו עושים המציאו איזה שיטה באמריקה ב בכן באמריקה א ש שהיו נותנים לה כאילו איזשהו מחת דוחפים לה מאחורה באזור של הקיבה. זה המפנשר את הקיבה כדי שלהוציא את הגזים שלא היא לא תסבול. בעצם היו עושים את הבהמה טריפה בחיים ואומרים היא מתה. מה פתאום מתה? זה רק עוזר לה לחיות. להפך אם לא היינו עושים את החור היא הייתה מתה. אז באו ואמרו אז יכול להיות שאולי חכמים טעו. כלומר זה חכמים הלכה למשה מסיני. אבל הטרפות האלה הם לא קיימות. אולי זה משתנה אולי אז חשבו שזה טריפה. היום זה לא ככה. אומר הרמבם בשום פנים ואופן כל מה שאמרו חז"ל טריפות זה טריפות גם בזמן הזה עכשיו תבוא ותגיד אבל זה סותר את המציאות אז הרב אומר אנחנו לא מעניין אותנו מה המציאות מה שהתורה אמרה היא היא הכובעת את המציאות יש לך בעיות יש לך סירות יש לך חוסר התאמה ביניהם אז אתה צריך לנסות לברר את זה כי כל מה שהרופאים אומרים זה על דרך הספק ולא על דרך הוודאי ולכן יכול להיות שבמידה מסוימת אתה תתגלה שזה הפוך יש כאלה שתרצו את זה בדרך החטא. הם אומרים שכל מה שחז"ל אמרו שה הטרפה היא טריפה זה בזמן שיש חור והוא נשאר פתוח. אז כל עוד שהוא נשאר פתוח באמת הבהמה לא תחייה. מה קורה בסיפור פה? מפנשרים את הקיבה ואחר כך זה נסגר. זה נסגר. נהיה לה צלקת וזה נסגר. כיוון שזה נסגר אז היא ממשיכה לחיות. אבל באמת אם זה היה נשאר פתוח היא הייתה מתה. וכאן באמת הפוסקים נחלקו. האם בסיטואציה כזאת אפשר להגיד שזה נחשב שהיה פה חור שאני אומר לא כל מה שדיברו חז"ל זה רק חור זה הלכה למשה מסיני שהיה חור זה רק חור שבאמת נשאר קיים ועומד אם יבוא רופא ויגיד בהמה עם חור חיה וקיימת על זה אני אגיד לו לא סופר אותך זה שאלה בהרבה בהרבה נושאים האם הרופאים יכולים לומר שמה שנאמר משתנה או דברים בסגנון הזה בכל אופן שם החזון איש אומר ש שזה זה החזון איש המפורסם שהוא אומר שטרפות אנחנו הולכים לפי מה שניתן למשה בסיניה לפני 2000 שנה א 3000 שנה בעצם ומאז זה לא השתנה למה מה הרציונל בלבע את התורה באופן כל כך מסיבי הרי יש בזה חיסרון מסוים כי זה גורם ש שאולי התורה לא רלוונטית יכול להיות שזה משהו כל כך הרחאי נכון שזה יפה מאוד שהוא כל כך א א נצחי ושהוא קיים וזה אבל בטוח לכאורה זה שהיא מפספסת משהו. אם באמת משהו נשאר ככה הרי זה כל כמו כל לא יודע הוראות שאתה נותן לאיזשהו מוסד, לאיזשהו ארגון, אז הוא תמיד מתעתקן, כן? אם זה פקודות בצהל ואם זה לא יודע מה, נעלים בכל מיני מקומות. אז כך גם כאן משהו שהוא סקיצה של כל העולם. מה יכול להיות שהעולם כל כך התפתח, כל כך השתנה והתורה נשארה בדיוק אותו דבר, שמה שהיה נכון אז היה נכון גם היום. זה בעצם הדבר המרכזי שאותו צריך להסביר למה כל כך חשוב לרמב"ם להשאיר את התורה הנצחית. אז התהובה תגידו מאוד פשוט מכיוון שתמיד יבואו כל מיני מקטרגים ומסתינים ומינים ומלשינים זה בעצם כל היסוד של המינים ויבואו ויגידו התורה מוחלפת באותו זמן הרמבם כבר חי אל 1000 שנה אחרי שהנצרות יצאה לעולם והם טוענים שעם ישראל כבר פסא ויש עם אחר אז לכן חשוב מאוד שנדע שאין דבר כזה כן נכון למדו את הביטוי המפורסם של הרמבן על הברית החדשה אבל הברית החדשה הייתה עם עם ישראל היא לא הייתה עם עם הנוצרים זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא חזר בדיוק על אותו דבר, על אותם מצוות, בדיוק הוא חזר בברית החדשה, רק שעכשיו זה הגיע עם תוספת כוח, עם איומים, עם דברים כאלה, אבל הוא לא שינה שום דבר בברית החדשה. אז לכן כדי כאילו לבצר את ה את היהדות, אז אומר הרמב"ם, התורה היא נצחית, היא מן השמיים, היא לא משתנה, היא לא זה. אבל אני חושב שברמם זה יסוד הרבה יותר משמעותי. כרגע אני מדבר ברמב"ם אחר כך נראה דברים אחרים הרמב"ם לשיטתו המהות של התורה זה בעצם החוכמה האלוקית כן כתוב בזוהר החו הסתכל באורייתא וברעלמה זאת אומרת מה זה הסתכל באורייתא יש איזשהו סקיצה יש איזשהם א צרכים שכתובים בתורה ולפי זה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כן מפורסם מה ששאלו את הרב מלובביץ למה בני אדם הם נולדו עם יד או יהודים בכל אופן עם יד אז באופן פשוט מה אדם אומר למה יש צריך ידיים כי צריך להכין כל מיני מיני דברים. אז הוא אומר, זה בשביל שאפשר יהיה להניח תפילין. כלומר בעצם ההסתכלות היא הפוכה. אני לא מסתכל על הצרכים הגשמיים שיש בעולם לצורך הדברים הגשמיים, אלא כדי שהם יהיו הכשר לצורך שנוכל לקיים בהם את המצוות. המדרש כבר אומר את זה. למה יש זהב בעולם? מה זאת אומרת? למה יש זהב בעולם? בשביל תכשיטים לנשים ולקשט וזה הגמרא. מה אומר המדרש? הזהב נועד בשביל בית המקדש. זאת אומרת שכל זה הסתכלות הפוכה שכל דבר במציאות הוא נברא לצורך מה שכתוב בתורה. אז אם זה חוכמה אלוקית אז חוכמה אמיתית היא לא משתנה. אם לך יש איזשהיא תזה שכל פעם צריך לשנות אותה וכל פעם צריך לסדר אותה באופן אחר אז זה אומר שמשהו שם בטזה לא מספיק חזק, לא מספיק יציב. זה נכון שהיום דווקא אומרים אתה מסוגל להשתנות, אם אתה מסוגל לתקן את עצמך וכדומה אז זה מראה שאתה אדם יותר קשוב וזה הוא חכם הלומד מכל אדם זה נכון ביחס לבני אדם ביחס לריבונו של עולם זה להפך זה מוריד כי אם בעצם לא חזית ולא ראית את כל האפשרויות ה נוספות השינויים וכל הוריאציות האפשריות שקיימות במציאות אז משהו בגדולה ובחוכמה האינסופית שלך מוגבלת ולכן אומר הרמב"ם, אם אנחנו נאמר שהתורה היא לא נצחית ושיש אפשרות להוסיף עליה או לשנות אותה, אנחנו בעצם פוגמים בחוכמה האלוקית של ריבונו של עולם. יש פה משהו שהוא לא א מושלם, נגדיר את זה ככה, מעל כל ניסיון ליישם אותו במציאות. אתה שואל, אבל איך זה מתכתב עם המציאות? אז זה התורה יכולה להתיישם במציאות. כן? בסופו של דבר כללי ההלכה בעצם יכולים להתיישם גם במציאות טכנולוגית. היום דנים על המון דברים ביחס לשמירת שבת, אם זה ברכבים חשמליים, בחיישנים, בכל מיני בבשר מטורבט. זאת אומרת זה תפקיד החכמים לראות איך היסודות הרוחניים שנמצאים בתורה מתיישמים בתוך המערכת ה האקטואלית המדוברת, המודרנית. אבל זה לא שזה משתנה. מה זהגתנות? תקנות תקנות של חכמים. אז זה באמת נכון. יכול להיות שחלק מהיכולת של ריבונו של עולם לתת א ביטוי או לתת מענה לדברים נשתנים. זה באמת היו תקנות חכמים. זאת אומרת, תקנות חכמים הם כאילו מצאו בשלב יותר מאוחר. עוד מעט נראה אם היה עוד כלי נוסף שריבונו של עולם נתן א כדי לשמור על המסגרת הקבוהה של התורה. אבל אתה אומר, זה בדיוק נכון. חנוכה אי אפשר לחזות את תקנת הדלקת נר חנוכה קודם בריאת העולם או קודם בוא נגיד קודם מעמד הר סיני כי עוד לא היה חנוכה אז מה הוא יגיד בקפה וכסלב תדליקו נרות כי מה עוד לא קרה שום דבר כן אז לכן אין המצווה הזאת לא נמצאת שם אבל הוא נתן כוח לחכמים בעצם להגיב או להוסיף דברים מדרבנן כדי כאילו להביא לידי ביטוי את הרגשות שמופיעים באותו היום של חנוכה או פורים או חששות של מוקצה. אז אז כאילו בגלל שזה דברים שבעקבות ההתפתחות של בני אדם שיש להם המון חפצים והמון זה ומלולים לטלטל אמורים המלולים להוציא וכדומה בא עם חכמים ואומרים אתם יודעים מה בואו נאסור לטלטל גם חפצים למרות שאין בהם מלאכה קוונתי למצחיות של התקנות עצמם אה בהקשר הזה שגזירה שהתקבלה במניין לא יכולה להתבטל זה אתה מדבר א ש עד שיהיה מניין אחר אז קודם כל יש לנו מוריד זה לקדוש ברוך הוא א לא מוריד נכון אז אז אז בזה זה משהו שהוא גם שוב בהקשר הזה יש לנו דברי רבי עקיבא שרבי עקיבא אומר שו את השם אלוקיך את לרבות תלמידי חכמים זאת אומרת גם הכוח של חכמים צריך לקבל גושפנקה כי אם חכמים יתקנו משהו ואחר כך אפשר יהיה בקלות לבטל אותו אז ממילא גם הכוח של חכמים תבטל באיזשהו מקום יש פה איזשהו שזה בבעל תוסיף זה לא בבעל תוסיף בגלל ש זה לא בבעל תוסיף על הדאורייתא אבל זה כן בהקשר הזה מקבל תוקף וכוח שהקדוש ברוך הוא סומך חת ידיהם עליו עשיתם משמרת למשמרתי או לא תסו מן הדבר אשר יורך אבל גם זה יש אפשרות לבטל אבל כשיהיה מניין אחר יותר גדול כן כל דבר שיתקבל במניין צריך מניין אחר להתירו אבל אפשר לבטל זה לא כמו תורה אפשר אבל צריך מניין אחר מה זאת אומרת מניין אחר מניין שגדול ממנו בחוכמה ובמניין אם הוא לא גדול ממנו אז זה יעשה חוכבוטלולה את כל המערכת לכן גם בתקונות חכמים התורה כאילו חכמים נתנו לזה לעצמם או שזה מכוח התורה תוקף כדי שלא יוכלו לעשות איזה חוכב לולה. הרב לפעמים בכוח התורה הם יכולים גם לעסור איסור תורה חכמים. מה זה לפעמים כוח התורה הם יכולים גם לעסור איסור תורה חכמים. מה זאת אומרת לאסור איסור תורה? שחכמים מפקיעים איסור תורה ומפקים מה שהוא אומר. אה זה במושגים של א בשב ואל תעשה. זאת אומרת בשב ואל תעשה הם אומרים לך אל תעשה מצווה תעשה. מה העמידו דברים במקום? כן. העמידו דבריהם במקום תורה במצבים מסוימים מאוד כמו הפקעת קידושין וכדומה. זאת אומרת בשם ואל תעשה הם אומרים אנחנו מתערבים כאן נכון אז את כל הדברים האלה אנחנו נצטרך לדבר עליהם גם הוראת שעה זה יסוד גם גדול שכאילו יש איזה מצבים שבהם הקדוש ברוך הוא אומר יש אפשרות לבטל לרגע ולהחזיר לבטל לרגע ולהחזיר נראה למה זה בסדר כן אבל אתה אמרת שבעצם בחנוכה לא לא קרה לכן איך אפשר בפועל כאילו זה נכון שחכמים אומרים שהזמן הזה היה פוטנציאלית מסוגל כבר ממאדם הראשון וכדומה אז אני אומר כאילו גם פסח היה פוטנציאלי למרות שאפילו חנוכת רבנן פסח אפילו נכון אבל התורה והוא היה לא הוא לא היה אני אומר אפילו באבות רבקה נתנה ליעקב להכיל את אביו עם שתי נכון זה בגלל הפוטנציאליות אבל ברמה של המצווה לאכול מצות לא לאכול חמץ זה ניתן במתן תורה זה כבר היה אחרי יציאת מצרים זה לא לפעניין של פסח זה הפסח לא המצות מה זה הפסח הקורבן פסחקבן פסח בסדר גם קורבן פסח היה אחרי יציאת מצרים זאת אומרת בהבת הזה זה אין בעיה שבמתן תורה זה ינתן כיוון שוב הרמבם לא אומר שזה מבריאת העולם אני אמרתי הבאתי את הזוהר שהסתכל באורייתא וברע עלמה זה היה כבר קיים קודם בסדר בשביל ריבונו של עולם אין עבר עובה עתיד אבל מבחינת נתינת התורה נתינת התורה הייתה אחרי יציאת מצרים אין שום בעיה אז הקושיה עכשיו להיום נגיד עכשיו יש מצייות של נגיד אנחנו דיברנו על מכוניות חשמליות נכון אפשר יש היום אנחנו כפסה מזה שהכל יכול להיות אוטונומי בלי זה מה ההבדל בין זה לבין פלטה אם משאון משאון א הנה החינמי פה אני רק אומר שבאמת אנחנו לא אומרים טוב אז אם ככה אז בוא נבטל כבר אין צורך בלא יודע מה בשמירת השבת או בכדומה אלא אנחנו נחשוב האם אפשר ליישם את הכללים שלא תעשה כל מלאכה ביחס לדבר הזה צריך לברר גדרי מלאכה ולראות האם פעולות שהם נעשות באופן אוטומטי לחלוטין האם הם כלולות בכלל איסור המלאכה או לא אבל זה לא שאני אומר שהתורה משתנה היא לא משתנה כי הסיטואציה הזאת לא הייתה בעבר אז ממילא היא גם לא נאסרה מהעבר אבל אחד אחד השאלות שהכי אותי במשפחה שואלים כל הזמן אתה אומר לי זה היה פלטה זה לבשל נו אז למה מותר עכשיו פעם לא היה הנה חינמי בהנחה אתה לא יכול לבשל אם אתה באמת מניח את זה בתוך השבת עצמה וזה לא יתבשל אז באמת אסור נכון הפלטה לא מתירה לבשל היא רק פותרת את הבעיה של העברה פשוט אתה לא מבשל אתה רק מחמם עליה דברים זה לא בישול בישול זה שינוי פנימי של האוכל זה באמת אסור לבשל גם עם הפלטה אסור לבשל רק מותר לנו לחמם או לחילופין לשים את זה מערב שבת אבל אסור לי וזה הרבה אנשים באמת מתבלבלים הרבה אנשים חושבים שאם יש להם פלטה אז הכל מותר מה פתאום פלטה היא רק פותרת את בעיית העברה היא לא פותרת את בעיית הבישול כן אחרי החנוכה היה אפשר שחנוכה יהיה בלי סיבה ואז אחרי חנוכה אחרי המקרים המכבים זה יהיה כאילו עם סיבה לא אפשר היה אף על פי כן פה בהקשר הזה יכול להיות שזה באמת לא היה לא היה מוסבר לא היה רלוונטי כאילו צריך ליישם את זה על מצווה מסוימת אז באמת חז"ל כאילו מוצאים לזה זה שורשים לחנוכה כבר עוד בימי אדם הראשון וכדומה אבל בלי המצווה הפרקטית של הדלקת חנוקיה בבית על הפתח וכל זה נגזרת של מה שהיה בימי בית שני כאילו זה לא אין אפשרות לתת מצווה פרקטית כאילו מעשית על משהו שהוא רוחני בלי איזשהו מציאות פיזית שקרתה לכן בעצם כביכול ריבונו של עולם נותן פה את הסמכות זה מה שעושה פה הרמבם בהקדמה לפירוש המשנה שהקדוש ברוך הוא נתן את האפשרות לחכמים כאילו לסגור את הפינות האלה בעצם זה לא נבע מזה שריבונו של עולם לא חשב על זה בסדר זה לא נבע מזה עכשיו סתם אתן דוגמה הנושא הזה של החגים של א של א שמחת תורה ומתן תורה זה לא חגים שריבונו של עולם חשב עליהם זאת אומרת באיזה מובן הוא לא חשב עליהם הוא חשב עליהם במובן של יום הביכורים ובמובן ששמיני צרת זהו זה לא קשור בכלל למתן תורה התורה לא חשבה שצריך לעשות חג לתורה. למה? למה דרך אגב לא צריך לעשות חג לתורה? לציין את זה כמשהו מרשים תמיד אה כי התורה היא בכל יום. בכל יום יהיו בהרחק החדשים. אנחנו לא רוצים כאילו להגיד טוב זה יום שיא של תורה וכל השער ככה. לא. כל יום צריך להיות שטייגן של תורה. זה לא רק בשמחת תורה ולא רק ביום מתן תורה. אז באים חכמים ומה אומרים? טוב תראה הצרת אין יותר מדי מה לעשות שם כי אין שתי הלחם ואין אה אין שמיני עצרת. תן לנו את הפר הזה שמקריבים. אז בוא נדביק לזה תורה. אז הם הדביקו לזה שמחת תורה את שמחת תורה והדביקו לשבועות את יום מתן תורה ובעצם אמרו תראה המציאות היא שאנשים אם אין להם איזה יום סי כזה אז הם לא חושבים שזה ערך משמעותי כמו היום כל דבר יש יום המשפחה יום הרב קוק יום יום יום יום כל דבר עושים יום למה כדי כאילו אם עשיתי לזה יום כנראה שזה חשוב אז למרות שזה פוגע באג'נדה כאילו של התורה התורה ריבונו של עולם אמר אני לא רוצה לעשות יום מיוחד לתורה שדי שכל יום אתה תראה אותו כיום וגיד ביומם ולילה 24/7 בלי בלי הפסקה אבל חכמים אמרו אבל סוף סוף תסתכל על המציאות אנשים צריכים את זה שפתאום כאילו יהיה להם משהו מיוחד זה נותן להם ברן לכן בעצר את זה בשבועות זה לכם גם כן לכן זה נותן ברן כזה שאנחנו עשינו את זה עם לימוד התורה אף על פי שאולי זה בעיה אמיתית אז כתוב שהרבי מקוסק מדייק שזה לא כתוב שזה יום קבלת התורה כתוב שזה יום מתן תורה זאת אומרת פעם אחת הקדוש ברוך הוא נתן את התורה לפני 3307 שנה אבל אנחנו מקבלים את זה בכל יום ויום זאת אומרת אז אנחנו בעצם רק חוגגים את האירוע ההיסטורי שבו הקדוש ברוך הוא נתן את התורה, אבל זה לא שאנחנו קיבלנו אותה רק באותו יום, כל יום ויום אתה מקבל את התורה. אז אז זה כאילו איזשהו שינויים שהם שינויים מובנים בתוך המערכת. בסדר? אמרתי לכם מקודם שהמי שילוח כשהוא מדבר על זה אז הוא בעצם אומר הוא הולך למקומות מאוד קיצוניים בהקשר הזה שאם אנחנו נגיד שהתורה היא ניצחית ואסור לשנות בה כלום אז הפכנו את התורה לפסל ואז כל עבודת השם שלנו היא תקועה כאילו אז הוא מגיע למצבים באמת כאילו לתורות מאוד מרחיקות לכת שבעצם אומרות שריבונו של עולם בכל פעם ובכל דור ובכל אדם נותן את התורה מחדש כפשוטו זאת אומרת במצבים מסוים מסוימים במדרגות רוחניות מסוימות יש לבן אדם את היכולת לקיים מצווה באופן אחר ממה שניתן במתן תורה בסדר זה תורה מאוד מאוד רדיקלית כנגד זה יצא הגרה וכנגד זה יצאו עוד הרבה גדולים והרבה לא הצליחו בכלל לתפוס את המושג הזה בגלל הפרצה של הדבר הזה מה דוגמה כהארי הארי ב אפשר להדוגמה של השיטה הזאתי כמו הארי הארי למה הארי שפתאום הוא נתן א תורה חדשה לגמרי לא הוא לא נתן תורה חדשה דשה לפי הרי כל תורת הסוד ניתנה גם בהר סיני אבל אני מדבר ברמה שם הוא גם לא סותר את התורה אני מדבר אפילו ברמה של סתירה של התורה א מה שקראוי בגמרא ורע לשמ וכל מיני דברים אלה אבל שוב זה תורה שלכאורה לוקחת אותנו למקומות שאחרתו מיישורנו זאת אומרת איפה הגבולות של הדבר הזה א זה בדיוק הרי כל המטרה שלשמע אנחנו מדברים על יצחיות התורה זה כדי למנוע את כל השינויים והרפורמות והדברים האלה כמובן שהמטרה וה ה הסיבה שרב מרדכי ליינר במישח כתב את זה זה בשביל לבטא את ההתחדשות בתורה שאדם לא יעשה את התורה כמצוות אנשים מלומדה ובאופן כאילו זר ומנוכר אלא באופן שהוא מתחדש ועם סייגים מאוד גדולים אני לא נכנס לזה עכשיו בכלל אני רק אומר שאנחנו צריכים בעצם להבין את היסוד של ניצחיות התורה איך הוא מתכתב עם האמירה הזאת כי זה יש בזה משהו יש פה לכאורה וזה גם הטענה כלפנו אתם הרחאים אתם שומרים איזה משהו ישן משהו שהוא זה אבל אנחנו בעצם אומרים היושן הזה העתיקות הזאת היא היא מבטאת נצחיות אמיתית כי היא באמת רלוונטית גם בזמן הזה אז איך איך באמת מצליחים לקחת משהו כל כך עתיק יומין ולהפוך אותו להיות רלוונטי גם בזמן הזה והאם יש מצב שבו יש שינויים שעלולים לקרות בתוך התורה לעתיד או אולי אפילו בזמן הזה זה אז יש גמרא גמרא במסכת נידה בדף סא עמוד ב זה המקור הראשון שהבאתי בפניכם אה מדברת על ביטוי שלכאורה סותר את כל מה שאמרתי עכשיו עד עכשיו מה שאמרתי זה דברים שכתובים בהקדמה לפרק חק ברמבם שבו הוא פוסק שאומר שאחד מהמצוות אחד מהעיקרים זה שהתורה היא נצחית כך הוא גם כותב הלכות יסודי התורה דבר ברור מפורש בתורה שמצווה אומרת לעולם ולעולמי עולמים אין לה שינוי ולא גרעון ולא תוספת כן לפי כך אם יעמוד איש בין מישראל בן מן האומות ויעשה אוטו מופת ויאמר שהשם שלחו להוסיף מצווה או לגרוע או לפרש אותה אחרת הרי זה נביא שקר ומיתתו בחנק זאת אומרת אם אתה אומר צריך לשנות עכשיו לשנות איזה משהו וזה כבר לא רלוונטי וכדומה צריך לזרוק אותו מכל המדרגות לכאורה זה נסתר מהגמרא פה הגמרא אומרת ככה תן רבנן בגד שעבד בו כלאיים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים ולא יעשנו מרדעת לחמור אבל עושה ממנו תכריחים למת. זאת אומרת שאם יש לך כיליים אסור לך להשתמש בזה בשום צורה שהיא לא על גבי בהמות לא על גבי לא לתת לגויים כי מהגויים זה יגיע לישראל אבל אתה יכול לעשות הכריחים למת אמר רב יוסף זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא מת ודי כן זאת אומרת שתכריחים של מת ודי שאתה עוטף בהם את המת אפילו שזה שעת נז אתה יכול לשים לו את זה ובא רב יוסף ואומר זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא למה כי אז כאילו כשהוא יקום קום לא יהיה איסור נס כאילו כי אחרת אתה תחתיא אותו אה אז אתה אומר שכל הדיבור הוא על זה שהוא בתחיית המתים אולי יקום ואז מה ואז א בעצם רואים מפה שאין שעת נז כי אחרת אני מחתיא אותו כן האם דברי רב יוסף מוכרחים בהקשר הזה רב יוסף אומר זאת אומרת כלומר תנו רבנן בהכרח מסכים עם מה שרב יוסף אמר זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא א או שלא אולי באמת מה שרבי חלבו אמר או מי שכתב את זה קודם הבריתא אולי אולי הוא בעצם רוצה לומר תקשיב המת הוא פתור מן המצוות אז לכן אין בעיה לשים תכיח למת זה המציאות היחידה הרי אף אחד לא יקח מן המת אסור כל דבר שנגע במת אסור להשתמש בו אז אין סיכוי שזה יגיע ליהודי נורמלי שחי ולכן אין בעיה להשתמש בשעת נז במת אין איסור הנאה בשעת נזק אין איסור הנאה בשעת נז יש איסור שזה יעלה עליך זהו אני לא לובש את זה אני כיהודי לא לובש את זה אני גם לא מוכר את זה לגוי שאולי יעביר את זה ליהודי כזה כן יצא מהמד כי זה סו אסור כי מה מה אה בקטע של אסור כי כן אסור לההנות מזה כן אתה לא יכול פתאום טוב יש פה איזה מת נשארו תכים בוא ניקח ממנו את זה ונשתמש בהם בשביל עצמי אסור ברגע שזה נגע במת גמרנו זה זה אסור בהנאה למה אסור לשים על החמור כי בסופו של דבר אתה תשכב על זה ואז ממילא ברגע שאתה יושב על על השעת נז נהנה מזה כל הנאה מן השעת נז באופן שאתה מתחקך בו היא אסורה אבל בכל אופן רב יוסף פה אומר מצוות בטלות לעתיד לבוא זה המירה שבדרך כלל מצטטים אותם מן הגמרא בנידה כי הנה אתה רואה שהמצוות הם לא לנצח עכשיו יש לנו גם מצוות מסוימות שלכאורה התבטלו מצוות בחיית אמלק היא מצווה שהתבטלה או לא התבטלה היא תתבטל הרמבם כותב שהמלק נעלמו שאין יותר עמלק בפיז בעינשט נכון אז לכאורה המצווה התבטלה כי אין לנו אפשרות לקיים אותה היום לא אבל זה שין אפשרות לקיים אותה זה אומר שהיא התבטלה זה אומר שאולי אי אפשר לעשות אותה אבל זה אומר שהיא לא אז מה נשאר במצווה מצווה היא מעשית אין אפשרות לעשות מעשית את זה לא בית מקדש נחר מה אי אפשר לא אבל זה יכול להיות שהוא יבנה בסדר אין בעיה אבל עמלק מה פתאום התחדש עמלק פתאום יוולד עמלק מי זה אה יכול להיות ש לא אבל הוא אומר עבד זכרו לא ישאר זה כאילו זה לא איזה מישהו שפשוט הלך התערבב לנו בעולם מצרים הרב אז גם מצרים מה לא לחזור למצרים לא שמצרים לא יכולים לבוא בקהל אדומי הוא מצרי נכון היא לחינמ נו אז גם זה התפתח אה בסדר נו אז מה תעשה עם זה אז זה חלק מהשאלה אז לכאורה יש פה ראיות מן הגמרא שמצוות בטלות להביא דוד אמר להבא הבים הרב דימי ואמר רבי מני אמר רבי ינאי לא שנו אלא לסופדו אבל לקוברו אסור זאת אומרת מותר להספיד אותו אבל לא לקבור אותו אמר לו לא יתמר למה רבי יוחנן אפילו לקברו מותר אפילו לקבור אותו עם התכיכין האלה רבי יוחנן לתעמד אמר רבי יוחנן מה דכתי במתים חופשי כיוון שמת אדם נעשה חופשי מן המצוות זאת אומרת למה מותר לקבוא את המת עם התכריחין כי הוא מת וכשאדם מת אז הוא חופשי מן המצוות אז אז מל אין בעיה שהוא יעבור כביכול עבירות אבל לכאורה לפי דברי רבי יוחנן זה משמע שהיתר הוא בגלל שהוא מת הוא בונה על זה שהוא יקום לתחיית המתים לא יודע שהוא יקום בתחיית המתים נפרק ממנו את זה וזהו מה הבעיה כאילו זה לא כולם יחזרו בתחיית המתים אה כולם החזרו גם שאלה לא גם שאלה כאילו האם זה הכוונה מצוות בטלות לעתיד לבוא ולומד שזה בהקשר של עולם הבא או בהקשר של זה יכול להיות שרבי יוחנן בא להגיד תראי תראה הוא עכשיו מת לא אסור בלבישת שעת נז אכפת לי מה מה יקרה אחר כך תראו את התוספות תוספות אומר ככה אמר רב יוסף זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא תימה אמק אמר רב יוסף מילת המתניתן דכיליים ששם כתוב בהדיה תכחין למת אין בהם מישהו עם כיליים כלומד שאתה אומר את זה על הבריתא תגיד את זה במשנה במשנה כתוב במפורש שתכיחים של מת אין בהם משום כיליים אז תראו מה רב יוסף מדייק מה התוספות מדייק בדברי רב יוסף יש לומר שמאך מתנית היא לא משמע אלא שכל זמן שהוא מת אין עליו משום שום איסור כיליים. אם הוא באמת יקום מתחיה אנחנו נגיד לו תקשיב תוריד את התכיכים אסור. כאילו מן הסתם הוא יוריד את התכים כן בתור אדם חי אדם לא נשאר עם התכיכים אז הוא יוריד את זה. גם אם נגיד יש עליי שעת נז אומרים לי תקשיב יש עליך שעת נז אז אני מוריד את זה לא בעיה העיקר זה לא להישאר איתו עד שאני ברגע שנודע האיסור אתה צריך להוריד אבל מי אמר שאנחנו נטיר את זה? מי אמר שנתיר לו להישאר? הרי זה גם לא הגיוני. כן כאילו זה תכין של מת. מת כשהוא קם לתחיה הוא מן הסתם לא משאיר את התכיחים. הוא לובש בגדים או מה שזה לא יהיה אבל אז לכן מהמשנה אין ראיה כי יכול להיות שזה דין באמת זה לא ראיה לזה שעתיד לבוא משהו משתנה אבל אח דקטני שלכתחילה עושים לו תכריחין מקילאיים אף על פי שכשיעמוד לעתיד יעמוד במלבושיו שנקבר בהם שמע מינה שמצוות בטלות לעדילה זאת אומרת לומד התוספות דווקא בזה משמע שזה לא רק שאנחנו משאירים אותו עם מתכיחים ואחר כך הוא יקום וזרוק אותם אלא שבאמת הוא יקום עם התכיחים עצמם ולא יודע את החורכים יעברו יהפכו לו להיות לאיזה בגד כזה כמו של יודע מומניה או מה שזה לא יהיה בדיוק וזהו ויהיה לבוש בהם ויהיה מותר בהם זה בעצם האמירה כי לכתחילה מותר זה לא זה בטעות נתקעתי עם תכיכים של שעת נז אז מה עושים תזרוק אותם למת לא אפשר לעשות את זה לכתחילה כך לומד רב יוסף מתוך דברי הגמרא אז לכאורה משמע שבהבנה שלו רב יוסף אומר לעתיד לבוא משתנות המצוות עכשיו מה זה לעתיד לבוא חיית המתים אבל אם אתה אומר שהתורה היא נצחית אז איך יכול להיות שהמצוות בטעות לעתיד עתיד לבוא. גם זה בעיה. עצם זה שהתורה משתנה לעתיד לבוא זה גם דבר שהוא בעייתי. לא. כר לכאורה אם התורה היא ניצחית אז היא ניצחית. היא ניצחית לנצח. תראו מה הריתבה אומר. הריטבה פה אומר דבר שהוא מעניין כי הוא ממש כאילו מתייחס לטענות ה של הגויים. ואם לחשכה מין מתלמידי ישו בדרך כלל לא רואים בראשונים את הביטוי הזה אבל הוא אומר ככה אם חשך מין מתלמידי ישו לומר כיוון שהמצוות בטלות העתיד לבוא נמצא שלא ניתנה תורה אלא לזמן לפי כך היה לו רשות ליישו להוסיף ולגרועה ממנה הרי אם באמת אתה אומר שלעתיד לבוא המצוות בטלות אז הנה זוכחנו את כל מה שאמרנו הרי אמרנו לכם אתם היהודים שהתורה שלכם ניתנה לזמן וזה ואפשר להוסיף אז הנה ישו גרע והוסיף גם כן מה הבעיה אף אתה אמור לו מי שלבו נוקפו אומר כן שהתורה לא ניתנה לז זמן כל זמן שהיה העולם הזה קיים יש בו זכות או חובה וממנה אין לגרוע ועליה אין להוסיף לעולם הבא שאין בו לא זכות ולא חובה נמצאת בטלהם מאליה לכן אמר הכתוב לעשותם היום לעשותם ומחר לקבל שכרם וכשם שבטל מןמתים בקבר לפי שהם חופשיים מן המצוות וזו תשובה גמורה וכן דעת מורה המובק רבנו נתרי הרחמנא כנראה רעה או משהו כזה אז מה בעצם אומר הריתבה כל מה שאפשר לפרש פה על הגמרא זה לא לתחיית המתים אלא לאיזה זמן מצוות בטלות לעתיד לבוא הכוונה בעולם הבא עולם הבא אין בו הרי זה מה שהמשנה אומרת יפה תשובה מעשים טובים שעה אחת בעולם הזה יותר מכל חי העולם הבא כי בעולם הבא אין אין התקדמות אין אין אין מצוות אין עבירות אין שום דבר אז לעולם הבא מצוות בטלות אבל ודאי שלעתיד לבוא בתחיית המתים ימות המשיח או משהו כזה שום דבר לא משתנה ככה מבין הרטבה וכן הוא אומר אתה ישו רצית לשנות פה תלמידי ישו כן רצית לשנות עוד בעולם הזה אבל לעתיד לבוא אין שם בכלל מצוות הכל שם אינסופי אחדות גמורה אז עליה לא דובר פה רק בעולם הזה כל התורה רלוונטית סתכל באורייתאה הוא ברא עלמה את העולם הזה העולם הזה יש בו פירודים יש בו אסור מותר חייב זכאי טמא טהור פה יש חילוקים בעולם הבא אין שום דבר כן וזה הגמרא בעבודה זרה פה שאומרת היום לעשותם ולא מחר לעשותם ולא היום ליטול שכר אז תראו המרל לא רוצה רוצה להגיד ככה. מרל באמת רוצה לומר שלא באמת לעתיד לבוא זה באימות המשיח. באימות המשיח המצוות יכולות להשתנות תחיית המתים או משהו כזה. כן יכול להיות שיך זה מסתדר עם מה שהרמב"ם אומר הרמב"ם אומר ששום דבר לא שתנה. אז קודם כל יכול להיות שהרמב"ם חולק על זה. כן? יכול להיות שהרמב"ם באמת מסביר פה כמו הרטבה. אבל תראו מה המרל אומר. למה הוא לא רואה בזה בעיה? אומר המהרל ספר תפארת ישראל פרק נב לפי הסוגיה דגמרא אין נראה דכאמר רב יוסף מצוות בטלות היינו משם שמת פטור מן המצוות כלומר אל תגיד לי את מה שתוסות אמר שזה בגלל שמת מצאו ממצוות כדי אמר רבי יוחנן שלא היה לו לומר בהר לשנה רק היה לו לומר זאת אומרת מת פטור מן המצוות כלומר רב יוסף היה צריך להגיד זאת אומרת מת פטור מן המצוות אבל הוא לא אומר את זה הוא אומר מצוות בטלות לעתיד לבוא הוא רוצה להגיד פה אמירה עקרונית שהתורה ניצחית אבל עד איזשהו שלב בשלב מסוים כבר לא כדמ רבי יוחנן דר רבי יוחנן לחוד ורב יוסף לחוד. זאת אומרת, הוא מחלק בין רבי יוחנן שבסוף הגמרא אמר שאדם מת פטור מן המצוות, לבין רב יוסף שאמר שלעתיד לבוא אין מצוות. דרב יוסף באתי להשמין שמצוות בטלות לעדיד הינו לזמן התחייה כשיעמדו המתים לא יהיו מצוות נהגות. כלומר שאם אנחנו אומרים שמצוות בטלות לעתיד לבוא זה רק בזמן תחיית המתים אבל זה לא לפני כן אבל גם בזמן תחיית המתים זה לגיטימי שהמצוות שתנו. דרך אגב הבאתי את זה לא מזמן באיזשהו שיעור על מה שהרדבז אומר הרדבז אומר לגבי החזיר יש כאלה שאומרים החזיר לעתיד לבוא מותר מה זה לעתיד לבוא אז אומר הרדב שלא תחשבו חס ושלום שהכוונה היא שמותר יהיה לאכול חזיר זה כל מה שהוא כותב אסור זה לא יכול להיות אם החזיר התורה עשרה אותו לא יכול להיות שיהיה מותר לאכול חזיר אז מה זה שהחזיר עתיד להיטהר אז הוא אומר שיש איזה מלאך בשמיים שקוראים לו חזריאל שהוא נלחם בעם ישראל ולעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מחזיר אותו לסנגר על עם ישראל זה מה שהוא אומר שהחזיר עתיד להיות לא טהור אבל זה לא שאפשרי אני לא יודע איך זה לא נמצא פה כי אני הוספתי את זה בדף הזה אבל אה מה זה שלא הבהמה חזיר כן לא היצור חזיר הוא זה שיתן כי מבחינתו זה חס ושלום לא יכול להיות כל שאומרים לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי וכל כאילו הכל מתהפך פתאום אז אז לפי מה שרב שם אומר מה פתאום אין שום שינוי ככה הרמבם אומר אבל כאן המרל לא אומר כך הוא אומר לזמן תחיית המתים יש מקום שמצוות בטלות למה ומכל מקום אין לומר בזה כלל שהתורה חס ושלום תהיה בטלה. מה הוא אומר? אני מודע לרמב"ם. מודע זה אחד מ-13 העיקרים שאם כן היה לה לומר זאת אומרת התורה תהיה בטלה. אבל לא כתוב שהתורה תהיה בטלה. אמר מצוות בטלות לעתיד שלא יהיו בסגנון זה שהם אתה. כאילו חוזרים למצב שקודם נתן תורה. הרי גם אברהם אבינו ויצחק ויעקב קימו את כל התורה כולה. ואז תמיד שואלים אז איך יעקב אבינו נסתי אחיות ואברהם אבינו. כל מיני שאלות כאלה. כן. זאת אומרת שמה בעצם האמירה היסודות הרוחניים שבמצוות יהיו קיימים אבל הסגנון שבו הם נאמרים לא יהיו באופן דומה לאטה כי התורה היא סדר העולם הזה כמו שבארנו אבל לזמן התחיה עולם הבא ואין לו סדר העולם הזה אמרנו הסתכל באורייתא ברא עלמה את העולם הזה זה הסדר של העולם הזה אבל העולם הבא יש סדר אחר זה קשור לכל התפיסה של המהרל שהכל מסודר גם הניסים מסודרים לשיטתו זאת אומרת שכל הכל דברים שהם מקריאים אלא פדיחות כן חטאים זה מקרה גלות זה מקרה אבל כל שאר מציאות היא מוחטבת מראש והם נגזרה מראש והכל אז ממילא כדרך שהיה סדר לעולם הזה יש סדר לעולם הבא דרגב היסוד הזה הוא גם מתאים לרמב"ם הרמב"ם גם מתייחס לכל הטבע שהוא גם כן נעשה בחוכמה באופן שהוא לא משתנה בכלל הטבע שלנו לא משתנה אז איך מושג הזה של ניסים הוא אומר ניסים זה דבר שמבטא חוסר חוכמה של ריבונו של עולם כי הוא יצר פה את העולם, ברא אותו בדרכים מסוימות. אם כל רגע פתאום השמש לא תשקע והאדמה תיפתח וכל מיני דברים כאלה בבלי סוף, אז זה מבטא שם תכנת לא היה מספיק חכם כי עובדה שהוא תכנט את העולם וכל רגע הוא צריך לשנות אותו. לכן הרמבם מאוד נגד ניסים. מבחינתו ניסים זה משהו ששובר את החוכמה האלוקית. כי התורה והטבע הם מקבילים שניהם סקיצה של המציאות. התורה הסקיצה של המציאות ולכן ממילא ניסים מבחינתו זה דבר שאיך אומרים חריג ביותר קנהל עוד הרבה ראשונים אחרים כמותו רבי הרלבג ואחרים אז מה עושים עם הניסים אז הוא אומר ניסים זה תמיד משהו זמני לא יכול להיות נס קבוע לא יכול להיות מצב שבו יש שינוי מדרך הטבע באופן ניצחי אפילו לא לעתיד לבוא לכן הוא טוען שתחיית המתים מה קמים לדחייה ומתים שוב לא יכול להיות שיחיו לנצח. כי אין דבר כזה שיצור אנושי יכול לחיות לנצח. אין דבר כזה, זה ייצור חומרי בהגדרה, אבל יש אפשרות של ניסים. נכון, אבל ריבונו של עולם לא יעשה נס שהוא משנה את הטבע באופן קבוע. לכן כל ה כל הניסים הם תמיד זמנים. הים נקרע לכמה זמן עברו, גמרנו. זה חוזר חזרה. זה לא שעכשיו זה יתקע ככה. אין מצב. אז מה זה הנס? אז מה זה הנס בבית המקדש? שכל הניסים בבית המקדש כן אבל הניסים שבזה הם בדרך הטבע מה זאת אומרת בדרך הטבע זה שלא נראה זבוב בבית המטבחיים לא שינינו פה סדרי בראשית פשוט זבובים לא הגיעו הרב שלא היה מסריח בבית המ בסדר נו אבל זה מה שאני אומר זה כל זה כדרך הטבע מאיזה מובן זה דרך הטבע זה לא שעכשיו משהו השתנה בסדרי בראשית שלא יודע מה שהשמש פתאום הפסיקה לשכוע וליזרוח וכדומה כלומר גם שמש בגבעון דום זה לזמן מסוים לא יכול להיות שהשמש עכשיו תתקע בשמיים ולנצח יהיה אור או כל מיני דברים כאלה לכן הרמבם גם אומר לימוד המשיח אין שינוי כי מבחינתו זה עקירת התורה ברגע שאני אומר שיש נס מתמיד זה מה שאומר גם המהרל המהרל אומר אני מסכים עם הרמבם אבל רק ביחס לעולם הזה ביחס לעולם הזה סדר התורה הוא הסדר של העולם הזה אבל הסדר של העולם הבא הוא סדר חדש ויכול להיות ששם יהיו מצוות עם סגנון אחר עכשיו אתה יכול ותגיד מה אז מה שהקדוש ברוך הוא ציווה לא היה אמת מוחלטת איך יכול להיות שיש מצבים מסוימים שבהם זה משתנה אז בסדר זה אנחנו יכולים לומר שכאילו כמו איזה סוג של התאמה כזאת שלפעמים דברים מסוימים נכונים בסיטואציה כזאת נכונים בסיטואציה אחרת לכן הוא גם אומר התורה נרמה סדר המציאות שהוא לזמן התחיה מה שיהיה והרי התורה קיימת כבראשונה כמו שכתוב התורה על איזה מצוות שלא יהיו נוהגים רק לזמן הנה ופה הוא אומר לנו יסוד גדול אנחנו לא נספיק את הכל עוד כמה שתיים שלוש דקות א שאומר הרמבם אומר המהרל שיש לנו גם מצוות שהם כאילו זמניות שניתנו בתורה ואחר כך הם לא נאמרו לדוגמה לא תסוב נחלה ממטה למטה הדין הזה שאסור להעביר נחלה משבט אחד לשבט אחר זה היה קיים רק בזמן המדבר אחרי שנכנסו לארץ אפשר לעשות מה שרוצים ולדור בארץ בלבד אז עכשיו תבוא ותגיד גם אמרתי לכם למחיית המלק לדוגמה זה גם משהו שהוא כאילו נגמר אז לא יאמר בזה שהתורה חס ושלום בטלה אבל יאמר שכך אמרה התורה שהמצווה היא זמן זה ולא יותר כאילו היה איזה איזה זמן בהיסטוריה שבו היה צריך לעשות את התיקון הזה וכשהתיקון הזה הושלם אז ממילא התורה כבר המצווה הזאת כבר לא נדרשת היא כבר לא נאמרת עכשיו כמובן שזה דבר שדורש הסבר כן באמת היה צריך לתרץ פה את ה להביא פה גם את הרמב"ם הזה שכותב על אית המלק שגם על זה הוא אומר שלמרות שהמלק נעלם המצווה של זכרון מעשה עמלק ומחיית עמלק לא נעקר כי יש פה עיקרון רוחני אני שהוא תמיד נכון. גם אם האובייקט שעליו אני צריך לקיים את המצווה כבר לא נמצא בעולם, עדיין העיקרון שבו אני עוקר את מעשה עמלק מן התודעה שלי זה עיקרון שהוא נכון לנצח. בסדר? אז גם כאן בעצם אומר פה ה המהרל, תראו שיש מצוות שהם היו לזמן מסוים והתורה גילתה דעתה שזה רק לזמן מסוים. וכך בתורה כתיב כל סדר המציאות לנצח נצחים. ואם אנו יודעים אבל לעתיד נבין דברי תורה על בוריה ונדק כי מה שכתוב בתורהמצוות אלו הם שייכים כמו שהוא האדם בעולם הזה עם גופו שיש לו בעולם הזה ולזמן התחיה לפי מה שהוא סדר בעולם התחייה כמו שהתבאר לאחר כן לכן אף אם אנחנו מודים כי כלזמן התחיה בתים המצוות פי פשט הגמרא אין בזה שינוי אל התורה כלל בדבר מה זאת אומרת המהרל מוכן להגיד ברמה רוחנית תאולוגית שאין בעיה שנאמר שלזמן התחייה באמת המצוות יכולות להשתנות כי התורה היא סדר העולם הזה סדר העולם הבא הוא אחר אמרתי לכם שברמבם אני לא חושב שאפשר לומר דבר כזה כי הרמב"ם סבור שכל המציאות הנבראת היא אותו עולם וגם תחיית המתים וגם ימות המשיח הרי הוא אומר שאין הבדל בין ימות המשיח לזמן שלנו אלא שיעבוד מלכויות בלבד זאת אומרת שלא אין שינוי בסדרי בראשית אז אם אין שינוי בסדר בראשית גם לא יכול להיות שינוי בתורה בשום צורה שהיא אז איך הוא יישב את הגמרא הוא יגיד כמו שאמר הרטבה שזה המת המת הוא פטור מן המצוות אבל זה לא שלעתיד לבוא פה כשהוא יקום הוא יוריד את התכריכים והוא ילבש תכריכים אחרים. אני כן חושב אבל בזה רק נסיים ש שיש מושג שכביכול כמו שאמרתי לכם שיש בניסים בטבע אפשרות לחרוג מסדר הטבע לזמן קצר. כך גם התורה נתנה אפשרות כביכול לחרוג מגדרי התורה לזמן קצר לפי הוראת שעה. וזה המושג הזה שלמוע לנביא בהוראת שעה. כלומר, אם אתה בעצם שואל, אבל אם זה הסדר הנכון, אז איך יכול להיות שכן מכונת כביסה צריכה לעבוד כל הזמן? אז למה לפעמים יהיה מצב שבו לא יודע, אני צריך ללחוץ על איזשהו כפתור כדי להפעיל אותה או לתת לה איזה זבטא? אז בעיקרון אם זה כל הזמן קורה אז בעצם הראה שהכונת כפיסה לא עובדת אבל כנראה שיש מצבים מסוימים שבעקבות כל מיני התרחשויות שקורות פה בעולם יש צורך לתקן תיקון אז על זה נתנה התורה אפשרות לנביא בהוראת שעה לעשות שינוי אבל לזמן קצר אסור שזה יהיה קשור לעבודה זרה זה מה שהרמבם מתנה בהלכות יסודי התורה זאת אומרת אין מצב של הוראת שאת המתר לעבוד עבודה זרה אבל יש מצב שדוגמה אליהו הנביא מתיר לעבוד בבמות איך יכול להיות אסור לעבוד בבמות? אלא כיוון שזה היה באותו זמן לצאת כנגד נביא הבעל וכולי ולהוכיח שהם שוגעים. אז בגלל זה אליהו הנביא מתיר לעצמו להקריב בבמות בהר הכרמל. למרות שזה איסור תורה. אבל כיוון שהיה שם איזשהו תיקון נקודתי זה מותר. אני חושב שבהקשר הזה יש לרמב"ם ממש את אותו יסוד. כמו שבטבע יש אפשרות שיהיה נס לזמן קצר. כך גם ביחס לתורה יש אפשרות שתהיה חריגה לזמן קצר. על פי נביא. האם לנו יש אפשרות לבוא ולומר דבר כזה? זה בעצם מה שטוען המי שלך. שלאדם מסוים, בזמן מסוים, יש אפשרות לחרוג מהתורה אם הוא יודע בלא יודע, בוודאות שצריך להבין איך בכלל הוא יכול לדעת את זה, שזה לא היצר שלו וכדומה. הוא יודע בוודאות מוחלטת שזה מה שנדרש ממנו עכשיו, כאן ועכשיו. אז כמובן שבהלכה אין לנו דבר כזה בשום צורה שאין לשום אדם יכול לבוא ולהגיד אני חושב שעכשיו זה הדבר שאני צריך לעשות כן מה שעשה זמרי בן צלוי עם הסיפור הזה של המדיינית ומה שעשה דוד המלך עם בת שבע ומה שכל המרגלים חשבו במדבר שהם מצילים את לא יודע את דור המדבר או מצילים את עם ישראל בזה שהם מונעים מעם ישראל להיכנס לארץ כל אחד שחטא כן זה הוא ממש עובר מו על כל הפרשיות ומראך שכל החוטאים בעצם ראו פה תיקון רוחני שהיה צריך לעשות באותו רגע ולמרות שעל פי התורה הדבר הזה אסור אבל הם ידעו שהם תיקנו משהו בזה שהם עשו את זה אז האמירה הזאת אין לה שום בסיס כמובן לא בתרבות הראשו בספרות הראשונים כי כמו שאמרנו זה רק על פי נביא ונביא זה משהו מאוד מאוד ספציפי אבל ככלל אם אנחנו נפרוץ את זה לכל אדם בס אפילו סיטואציה אחת בחיים זה כאילו מבטא את זה שהחוכמה האלוקית היא משהו שלא באמת ספר את כל האנשים, לא ספר את כל המציאויות, לא ספר את כל ההיסטוריה ואז זה מבטא חיסרון בחוכמה האלוקית. לכן הרמב"ם באמת טוען שזה משהו שהוא א כמעט אין לו שום מטרה גם לא לעתיד לבוא אלא רק בסיטואציה של הוראת שעה. בסדר? אם תרצו תראו אחר כך פה את מה שהרב כותב כאן בפסקה נד על היסוד הזה של א של הרמבם מאיפה מגיע ניצחיות התורה ובסוף יש פה איזה תראו אולי נסיים בזה בשמונה קבצים בקובץ ד' בפסקה ל תראו לפעמים יש צורך בהעברה על דברי תורה עצם המשפט הזה הוא משפט בעייתי ביותר ואין בדור מי שיוכל להראות את הדרך אמרתי לכם שאותו בעל מישילוח כתב את זה בא העניין על ידי התפרצות לפעמים אין יבואו לרב יגידו מה פתאום אסור אסור לעשות את זה אין מצב כן עלות להר הבית לא יודע זה משהו שאסור לעשות אותו זה להיכנס לאזרות וזה שמעתי שבחג השבועות הזה היה איזה עקרבת שתי הלחם היה דבר כזה לא יודע אשתי אמרה לי אתמול בלילה שהרב ישראל אריאל אמרתי טוב לא יודע צריך צריך להבין מאיפה זה הגיע אין בדור מי שיוכל להראות את הדרך כי כולם אומרים מה פתאום זה לפי כל הכללים זה אסור אז בא העניין על ידי התפרצות ומכל מקום יותר טוב הוא לעולם שיבוא עניין כזה על ידי שגה כאילו הרב אומר יש מצבים שבהם דברי תורה נאברים על ידי שגגה ובזה מונח היסוד של מוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים כן עדיף שתשתוק אולי כן זה מה שצריך לקרות זה זה דבר כאילו הפסקה הזאת היא פסקה מאוד מהפכנית ואני סתם מניח אותה פה אבל שלא תיקחו את ההלכה למיסה כן רק שהנבואה שרויה בישראל אפשר לתקן כזה על ידי הוראת שעה הרב אומר הוראת שעה ניתנה בהגדרה על ידי נביא ואז נעשה בדרך היתר ומצווה בגלוי וידי סתימת אור הנבואה נעשה תיקון זה על ידי פרצה ארוכת זמן שמדאבת את הלב מצד חיצוניותה אתה רואה אנשים הולכים בצורה פרוצה בדברים מסוימים לא יודע אם זה בענייני שבת בנייני צניעות בכל מיני עניינים שאין את זה שום התר ושום מקום אבל משמחת אותו מצד פנימיותה זה שאלה טובה מה מה זה הפנימיות שמשמחת אותנו איך אנחנו יודעים שזה דבר משמח ולא סתם סתם יצר הורה וסתם א נמיכות קומה וסתם חלישות הרוח. בסדר? אולי זה קשור גם במה שהרב כותב במאמר הדור, אבל שלפעמים דברים מתגלים בצורה מאוד פרובוקטיבית, אבל בעצם ביסוד הדברים יש כאן איזשהיא תיקון פנימי של ה הרב אומר שמת מהבעיות שלנו בעצם בדור הזה שכל הדברים האלה שצים היום זה עוד דברים שהיה לפני הגלות אז עכשיו הם חוזרים כי לא תיקנו עד הסוף כן כן אבל עדיין הדרך הזאת הרב לא אומר פה שמותר לעשות את הדבר הזה לכתחילה אלא כשאני רואה את זה בחוץ לפעמים במצבים מאוד מסוימים שזה נעשה באופן של שגגה אבל בדרך של התפרצות אולי זה בעצם כאילו שעריות של אותה הוראת שעה שהייתה על ידי נבואה מתי אומרים את זה מתי אומרים מה פתאום זה מה שצריך להקות על האנשים בזה כן ראיתי משהו שכתב הרב אברהם יוסף אז יש אנשים באים עם נס קפה לתוך הבית הבית כנסת וזה אומר בית כנסת זה לא בית קפה כן יוסף תגיד להפך הם רואים בזה את הבית שלהם וזה וזה כאילו אז אז הוא לא הוא נותן בראש ואומר אסור מה פתאום גם אם זה התרגל, התרגלו בזה הרבה אנשים. זה אסור וצריך להוקיע את זה. הרב כאן אומר שישנם מצבים שאני לא יודע מתי הם. אני לא רוצה לדבר על זה כרגע. א שלפעמים זה מדעיב את הלב מצד חוצי אבל זה משמח מצד פנימיותה. שזה כאילו היכולת בתוך הנצחיות של התורה לתת את המענה לצרכים משתנים במצבים מסוימים שמתגלים גם לא על ידי נביא, על ידי התפרצות של הדור. טוב, אשר כוח.