הלכות שבת בנושא האם מותר לפתוח בקבוק יין בשבת? הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ה

[מוזיקה] אנחנו עוסקים בשיעורים הללו בדין בנין אסטיר בכלים מתי קיימת מלאכת בונה או סותר בכלים ומתי לא בשיעור הקודם דיברנו בהרחבה על הדין של פתיחת קופסת שימורים בשבת אם יש בזה מלאכה של בונה או של סותר או אולי של מקי בפטיש והיום נדבר בעזרת השם על פתיחה או סגירה של מכסה או פקק של כלי באמצעות הברגה האם יכולה להיות בזה בעיה של בניין או של סתירה בכלים אין בית יהודי שלא סוגרים בו בשבת כלי באמצעות פקק עם הברגה והברגה נעשת גם הרבה פעמים בהידוק חזק כך סוגרים בקבוק שתייה עם גזים כמו סודה או קולה וכדומה כך סוגרים בקבוק יין וכך סוגרים הרבה פעמים קופסאות של מזון ונשאלת השאלה האם מותר בשבת לסגור פקק של הברגה בלי הגבלות או שיש בזה תנאים והגבלות כל שהם בסימן שיג סעיף חוף כא כותב אדמור הזקן שחיבור חלקים של כלי בחוזקה על דעת שהחלקים יהיו מחוברים הרבה זמן ומעשה מלאכה של בונה כך גם פירוק חלקים של כלי שחיברו אותם בחוזקה להרבה זמן הוא מעשה מלאכה של סותר עוד מביא אדמור הזקן שם שככל שמדובר בכלי שדרכו להיות מחובר בחוזקה אסור מד רבונו לחבר את ה את הכלי אפילו באופן רפוי כי חזל גזרו שמה יתקה בחוזק שמה הוא יחבר את החלקים בחוזקה האיסור דאורייתא בחיבור חלקים בחוזקה הוא רק אם החיבור נעשה להרבה זמן אבל אם החיבור נעשה מלכתחילה לפרק זמן מוגבל ולא ארוך האיסור בזה הוא רק מדרבנן ואם החיבור אינו עשוי לקיום כלל זאת אומרת שדעת האדם לפרק אותו בהקדם אפילו באותו יום וכך היא גם הדרך לפרק חיבור כזה מהר אפילו באותו יום אומר אדמור הזקן שאיין בזה אפילו איס ונון אחרי העקרונות הללו מדבר אדמור הזקן על חיבור שנעשה באמצעות הברגה וכך הוא כותב בסימן שיג סעיף חא כוסות העשויים בחריצים סביב ו מהודקים בחוזק לדברי הכל אסור להחזירם אפילו מניחים רפואים לגמרי זאת אומרת שכוס כאלו שהחיבור של הרגל נעשה באמצעות הברגה והדרך היא להבריג ולהדק אותם בחוזק ולהשאיר אותם מחוברים משך זמן אסור בשבת להבריג את הרגל לכוס אפילו באופן רפוי בלי להדק את הרגל בחוזקה כי חלקים של כלי שדרך לחבר אותם בחוזקה אסור לחבר אותם בשבת אפילו באופן רפוי גזירה שמה יתקה בחוזק וכיוון שמדובר על חלקים של הכלי עצמו כמו הרגל של שהחיבור שלהם נעשה תמיד לקיום לאורך זמן יש בהם איסור של בניין בקהלים דרך אגב הדין הזה יכול להיות נפק מינה גם לגבי ידית של כלי שמחוברת לכלי עם ברגים שאם היידית התפרקה מהכלי אסור לחבר אותה בשבת בחוזקה כי יש בזה בניין בקהלים כיוון שחיבור של ידית לכלי נעשה לקיום ואסור לחבר את הידית הזאת אפילו באופן רפוי גזירה שמה ידק בחוזק זה לגבי חיבור חלקים של הכלי עצמו כ של גוף כלי כמו רגל של או אפילו ידית של הכלי שיש בזה בניין בכלים ממשיך אדמור הזקן ואומר אבל כיסויי כילים העשויים כך בחריצים סביב שקוראים שרוף הברגה אף על פי שמהו מהדקים אותם בחוזק מאוד על פי הכלי אין בהם שום איסור לא בנטילת משום סתירה ולא בחזרתה משום בניין לפי שאינם עשויים קיום כלל רק לפותחים וסוגרים תדיר גם בשבת עצמה ולא אסרו בניין הרי סתירת אלא כשאינו עשוי על מנת לסותו בשבת עצמה כמו שהתבאר בסימן שיא סעיף יט זאת אומרת מכסה של כלי שמתחבר לכלי באמצעות הברגה והדרך היא לסגור אותו בחוזק מאוד אין בסגירה של המכסה בשבת מלאכה של בונה ואין בפתיחה של המכסה בשבת ל של סותר לפי שאינם עשויים לקיום כלל רק לפחם או לסוגרים תדיר גם בשבת עצמה ומותר לעשות את זה זאת אומרת שהיות שמלכה דאורייתא הוס דרבון של בניסטי בקיים מותנים בזה שהבנייה נעשת כדי להתקיים זמן כלשהו והיות שסגירת מכסה של כלי נעשת על דעת שיפתחו ויסגרו אותה באופן תדיר אפילו באותו יום סגירה לא נעשת על דעת שהכלי ישאר סגור משך זמן במילא אין בסגירה ו בפתיחה של מכסה של כלי מלאכה או יסור דרבון של בונה או של סותר ומותר בשבת לפתוח ולסגור כלי בפקק של הברגה ואפילו בסגירה בסגירה חזקה לפני שנמשיך לציין כאן נקודה קטנה בסוגריים אבל היא מאוד חשובה מהו השיעור של סגירה חזקה מתי החיבור נחשב בחוזק אז ב סעיף חוף הלשון של אדמור זקנו איפה בסעיף חוף שקראנו כעת הוא כותב שהדקות בעניין ש שצריך לזה גבורה ואומנות אבל בסעיף חוף א' לגבי כיסויי כילים שהבאנו עכשיו הלשון של אדמור הזקן הוא שהסגירה נעשת בחוזק מאוד ואדמומי בסגירה של אומן לגבי הברגת הרגל של של הלשון של הדבור הזה כן בסעיף חוף א' הוא שההגה נעשת בחוזק הוא אפילו לא כותב שההגה נעשת בחוזק מאוד צריך לציין גם את לשון אדמור הזקן סימן שיג סעיף י בצד של ההיתר שדמור הזקן כותב שאינה תקועה שם בחוזק ויכול לטלה ממנו בקל יוצא בפשטות שכל מה שאי אפשר ליטול בקל כבר זה כבר נחשב בחוזק או כל מה שהוא לא רפוי הוא כבר נחשב בחוזק וכבר יש בזה מלאכה של בינינו סטירה לא כתוב חוזק מאוד ולא כתוב גבורה ואומנות יותר מזה לכאורה היות שבסעיף חוף א' אדמור הזקן מדבר על מכסה של כלי שדרך לפתוח ולסגור אותו באופן תדיר מסתבר שמה שהוא כותב שהסגירה נעשת בחוזק מאוד אין הכוונה שהמכסה נסגר כל כך חזק עד שפשוט קשה לפתוח אותו כי זה לא פרקטי להשתמש בכלי באופן תדיר כאשר קשה כל כך לפתוח או לסגור את המכסה שלו אלא לכאורה אומנם מדובר בסגירה חזקה אבל הסגירה היא כזאת שעדיין אפשר לפתוח אותה בלי מאמץ גדול ואולי זה על דרך הסגירה שאנחנו רגילים לסגור בקבוק שתיה עם גזים כדי שלא יצאו הגזים שהסגירה היא טובה וחזקה אבל עדיין אפשר לפתוח אותה בלי מאמץ גדול לפי זה לכאורה צריך לומר שהלשון של אדמור הזקן בסעיף חוף גבורה ואו ות פירושו גבורה או אומנות ואיין הכוונה שצריך להיות גם גבורה וגם אומנות כדי שאדם מתחייב משום בונ שהרי במקומות האחרים שהבאנו אדמור הזקן בכלל לא מזכיר את הלשון אומנות לכול פוני נחזור לעניינינו כפי שאמרנו הנושא שלנו היום הוא האם מותר בשבת לפתוח בקבוק שתייה מתוקה כמו קולה או סודה וכדומה שהיו סגורים זק ובפרט אם הפקק שלהם היה תפוס בטבעת שסוגרת את הפקק מלמטה שלא יפתח שזה מחזק עוד יותר את הסגירה או שיש בפתיחה של הבקבוק איסור של סטיר ב קילים ויצטרכו לפתוח את הבקבוק לפני שבת ולסגור אותו חלש ורק אז יהיה מותר בשבת לסגור לחזור ולפתוח אותו שוב ויותר מזה אולי הפתרון לפתוח את הבקבוק לפני שבת ולסגור אותו חלש גם הוא לא יעזור כי עדיין יהיה איסור רבון על כל פנים לסגור בחזרה את הבקבוק בשבת עצמה אפילו בסגירה חלשה בגלל חשש וגזירה שמה בשבת הוא יסגור אותו בחוזק כי היות שהדרך היא לסגור בקבוק שתייה עם גזים בסגירה חזקה כדי שהגזים לא ייצאו הרי למדנו שכאשר רגילים לחבר את הכלי בחוזק אסור מד רבון לחבר אותו אפילו באופן רפוי מחשש שמו יתקה בחוזק אז אם ככ השאלה היא לא רק על פתיחה של בקבוק שתיה בשבת אלא גם על סגירה של בקבוק שתייה בשבת האם מותר בשבת לסגור בקבוק של כל הסודה בחוזקה או שיש בזה מלאכה של בונה והאם מותר לסגור את הבקבוק על כל פנים חלש או שזל חששו בזה שם התקה בחוזק ואסור בכלל לסגור את ה את הבקבוק ועל דרך זה צריך לדון האם מותר בשבת לפתוח בקבוק יין שהפקק שלו היה מוברג חזק ובפרט כאשר הפקק שלו היה סגור עם טבעת שחיזקה את הסגירה עוד יותר או שאסור בשבת לפתוח בקבוק יין כזה והאם מותר בשבת לחזור ולסגור בחוזקה בקבוק יין אז נחלק את התשובה בזה לשני חלקים לגבי פתיחה וסגירה של בקבוק שתייה או בקבוק יין שכבר נפתחו לפני שבת ונסגרו שוב והפתיחה כעת היא לא הפתיחה הראשונה אחרי הייצור אז על פי דברי אדמור הזקן שהבאנו לגבי כיסויי כיילים יהיה מותר בשבת לפתוח ולסגור את הבקבוק אפילו בחוזקה ואין בזה מלאכה כלל כי הסגירה של הבקבוק שתיה או של הבקבוק יין נעשת על מנת לפתוח ולסגור אותו באופן תדיר והיא לא נעשית לקיום על מנת שהוא יהיה סגור משך זמן ובמילא אין בזה מלאכה או איסור של של בונ או של סותר נחדד את העניין עוד יותר והקדים הלשון של הדבור הזקן בסימן שיג סעיף חוף א לגבי כיסויי כלים שמתחברים לכלי בהברגה הלשון של הדבור הזקן הוא כך שאף על פי שמהדהד מאוד על פי הכלי אין בהם שום איסור לא בנטילת משום סתירה ולא בחזרתם משום בניין לפי שאינם עשויים לקיום כלל רק לפותחים ו לסוגרים תדיר גם בשבת עצמה ולא עשרו בניין הרי סתירת אלא כשאינו עשוי על מנת לסרו בשבת עצמה כמו שהתבאר בסימן שיד בהשקפה הראשונה מה שמע שזה שכיסוי של כלי שמתחבר באמצעות הברגה אין בניין וסתירה זה דווקא אם הסגירה של הכלי נעשת על מנת לפתוח את המכסה עוד באותו יום בשבת עצמה כי לשון אדמור הזקן על מנת לסותו בשבת עצמה אבל אם הסגירה של הכלי נעשת על מנת לפתוח אותו בימים הקרובים שאחרי ש שבת נחשב שהסגירה נעשת לקיום מסוים ושיש בזה בנין וסטירה על כל פנים דרבון לפי זה במקרה שאדם פותח את בקבוק השתייה או את בקבוק היין למשל בסעודת שבת ביום ובשעת הסגירה בסיום הסעודה אין לו כוונה לפתוח את הבקבוק שוב בשבת עצמה כי לא יהיה לו צורך בו בשבת עצמה יותר אלא רק אחרי שבת לכאורה יהיה אסור לו לסגור בחוזקה את הבקבוק של היין או השתייה כי סגירה של כלי שלא על דעת לפתוח אותו בשבת עצמה נחשב סגירה לקיום ויש בזה על כל פנים איסו דרבון אם זה לזמן מוגבל של מספר ימים ואם זה להתקיים הרבה אז יש בזה אפילו מלחות דריסה אבל לכאורה כאשר נדייק בלשון אדמור הזקן באותו סעיף לפני זה בצד של התר נראה שלא משמ כך כי הלשון של אדמור הזקן בצד של ההיתר הוא מאוד גורף הוא כותב כיסויי קילים וכולי אף על פי שמידק אותם בחוזק מאוד על פי הכלי אין בהם שום איסור לא בנטילת משום סתירה ולא בחזרתם משום בניין כך הוא כותב באופן מוחלט בתחילת הסעיף ואם הדין הזה היה קיים רק במקרה ספציפי מאוד כאשר סגירת הכלי נעשת על דעת ועל מנת לפתוח את המכסה עוד באותו יום בשבת עצמה דווקא אדמור הזק לא היה צריך לכתוב לשון של התר קורף כל כך אלא הוא היה צריך לצמצם את היתר מלכתחילה רק בתנאי ולומר שיש פה תנאי שרק במקרה שהסגירה נעשית על מנת לפתוח את המכסה עוד בשבת עצמה אז אין בעיה של בונה וסותר מההיתר הגורף של אדמור הזקן בתחילת הסעיף לסגור כיסויי קילים משמע שברוב מוחלט של המקרים אין ביניינו סטירה בכיסוי כילים ודבר נוסף הלשון של אדמור הזקן בסעיף שמו שזה שבכיסי הקי למין בניין וסתירה הוא לפי שאינם עשויים לקיום כלל רק לפותחים וסוגרים תדיר גם בשבת עצמה מהלשון גם בשבת עצמה ולא עוד בשבת עצמה או כבר בשבת עצמה משמע שאין כ תנאי מעקב שהסגירה תהיה על מנת לפתוח את המכסה עוד בשבת עצמה אלא הכוונה היא שהסגירה תהיה על דת לפתוח את המכסה באופן תדיר ויתכן שזה יקרה כבר בשבת עצמה אבל זאת רק אפשרות שזה יקרה בשבת עצמה יכול להיות גם שזה לא יקרה בשבת עצמה זאת אומרת שהאפשרות שהפתיחה תהיה בשבת עצמה היא רק סימן ואבן בוחן שבאים לבטא שהסגירה לא נעשת למשך זמן אלא היא נעשת על מנת לפתוח את המכסה באופן תדיר שהרי מצד דעת האדם ייתכן שהמכסה יחזור ויפתח אפילו בשבת עצמה עוד אבל אין כאן תנאי מעקב שאדם מתכוון באופן חיובי לפתוח את המכסה בפועל דווקא כבר בשבת עצמה אלא מספיק זה שהוא עלול לפתוח את המכסה בשבת עצמה כדי שיחשב שהסגירה נעשת על מנת לפתוח ולסגור את המכסה באופן טודר כך שהסגירה לא נעשת לקיום ולא יהיה בזה דין בניין וסתירה לפי ההבנה הזאת בדברי אדמור הזקן בתחילת הסעיף צריך לומר לכאורה שהכוונה שלו בסוף הסעיף שלא אסרו בניין הרי סתירת אלא כשאינו עשוי על מנת לסותו בשבת עצמה לכאורה צריך לומר שהכוונה של אדמור הזקן היא שבמקרה שהסגירה של המכסה נעשית מתוך כוונה ברורה ובדוקה שלא לפתוח את המכסה בשבת עצמה אז יש בזה דין בנינו סטירה כי כוונה כזאת גורמת שיחשב שהפתיחה לא נעשית באופן תדיר כי האדם שולל את פתיחת המכסה בשבת עצמה אבל אם הסגירה נעשת על דעת לפתוח את המכסה באופן תדיר מתי שיהיה צורך בכך ואין כוונה ששוללת את פתיחת המכסה כבר בשבת עצמה אלא ד הרבה האדם יודע שאם יהיה לו צורך בזה הוא יחזור ויפתח את המכסות בשבת עצמה זה נקרא שהסגירה נעשת על מנת לפתוח את המכסה באופן תדיר ולא יהיה בזה בינין סטירה לכול פולים לפי כל זה מותר בשבת לסגור ו אפילו בחוזקה את הפקק של בקבוק השתייה ואת הפקק של בקבוק היין גם אחרי שסיימו לאכול את סעודת שבת ביום למרות שהאדם מסתם כבר לא יפתח את בקבוק היין בשבת עצמה כי לא יה לא יהיה לו צורך בו אולי הוא יעשה אבדולה בשבת על יין מסוג אחר הוא כבר הוא כבר לא יפתח את את הבקבוק באותו יום ומותר לסגור את בקבוק היין גם בשבת חזון אפילו אם האדם מתכוון לעשות עבדולה במוצאי שבת חזון על חמר מדינה כמו על בירה וכדומה כך שהוא לא יפתח את הבקבוק באותו יום אפילו במוצאי שבת ורק בשבת הבאה הוא יפתח אותו בכל זאת מותר לו לסגור את המכסה של בקבוק היין בשבת ביום בסוף הסעודה כי כאשר אדם סוגר את הבקבוק של היין בשבת ביום הוא לא מתכוון בדווקא לא לפתוח אותו שוב באותו יום אלא לכל היותר לא נראת כעת סיבה שהוא ירצה לשתות עוד יין היום כך שלא נראית כעת סיבה שתגרום לפתוח את הבקבוק שוב באותו יום אבל אם בכל זאת הזדמן סיבה לחזור ולפתוח את הבקבוק בשבת האדם בוודאי יחזור ויפתח אותו כי אין לו שום סיבה שלא לחזור ולפתוח את הבקבוק ולשתות ממנו בשבת אם יהיה בזה צורך וזה מספיק כדי שיחשב שהסגירה לא נעשית לקיום אלא היא נעשית כדי לפתוח אותו באופן תדיר גם בשבת עצמה כי מספיק זה שאין מניעה מצד האדם לחזור ולפתוח את הבקבוק בשבת כדי שיחשב שהסגירה נעשת כדי לפתוח אותו באופן תדיר גם בשבת עצמה על דרך זה יהיה מותר בשבת לפתוח את מכסה ההברגה של מלחיה שדרך לסגור אותה בהידוק חזק למרות שהדרך היא למלא במלחיה כמות של מלח ולסגור אותה עד שהמלח סתיים ולכאורה יוצא שהסגירה נעשת לקיום למשך זמן ארוך כי יעבור הרבה זמן עד שהמלך שמלא מילאו כעת במלחיה יסתיים בכל זאת מותר לפתוח מלחיה בשבת כשהמלך שלה הסתיים וכולי כי האדם לא מתכוון בשעת הסגירה של המלחיה שלא לפתוח את המלחיה במשך זמן ארוך אלא רק שבדרך כלל אין סיבה לפתוח אותה אבל אם תיווצר סיבה לפתוח אותה כמו למשל אם החורים של המלחיה יסתמו אז אדם בפירוש יפתח אותה לכן נחשב שסגירת המלחיה לא נעשית לקיום כיוון שאדם יודע שייתכן ש הצטרכו לפתוח אותה עוד לפני שיגמר המלח ועוד באותו יום ואין לו שום בעיה ושום מניעה שיפתחו אותה ככל שיהיה בזה צורך ואפילו באותו יום ובמילא זה נחשב שסגירת המלחיה לא נעשת לקיום ומכאן למקרה נוסף אדם שיש לו בקבוק משקה יקר מאוד והוא מחושב היטב בשתייה של המשקה המיוחד הזה והוא פותח אותו רק שבא אלבור ה חשוב במיוחד אם הוא פתח את הבקבוק בשבת בגלל הורח חשוב שבא אליו והוא רוצה כעת לסגור את הבקבוק ולשמור את המשקה הזה להזדמנות אחרת כאשר יבוא אליו הור ה חשוב לפי מה שלמדנו כעת לכאורה יוצא שאסור לו לסגור בשבת את הבקבוק בחוזקה או אפילו באופן רפוי על דעת שהוא ישמור את המשקה שנשאר לאורח חשוב ומסוים שהוא יודע שהוא צריך לבוא אליו בעוד שבועיים למשל והוא לא יפתח את ה בוק והוא לא ישתה ימש כעוד בשבת הזאת או במוצאי שבת אם הוא חושב כך בזמן הסגירה של הבקבוק אז הסגירה של הבקבוק נעשת לקיום ויש בינין בקיים בהברגה של הפקק הזה על כל פנים מדרבנן מותר לסגור את הבקבוק עם המשכי היקר רק אם הוא יסגור את הבקבוק בסתם ולא מתוך כוונה לא לשתות ממנו בשבת הזאת כי במצב כזה איל הוא הזדמן אליו שוב הורח השוב בשבת זאת הוא עלול או עשוי להגיש לו לשתות מהמשקה הזה וזה מספיק כדי שלא יחשב שהסגירה שלו נעשת לקיום ומקרה נוסף אסור לאדם בשביעי של פסח לסגור בהברגה מכסה של כלי של פסח שהוא סיים להשתמש בו על דעת לפתוח את המכסה רק בפסח של השנה הבאה וכך גם אסור לאדם בערב פסח שכל בשבת לסגור בהברגה מכסה של כלי חמץ שהוא סיים להשתמש בו לפני זמן איסור חמץ לסגור אותו על דעת לפתוח את המכסה רק אחרי שיעבור הפסח כי במקרה שהוא מתכוון שלא לפתוח את הכלי הזה בשבת הזאת או בחג הזה נחשב שהסגירה נעשית לקיום ולא על דעת לפתוח ולסגור אותה באופן תדיר ויש בינינו סטירה בהברגה של מכסה הכלי הזה במקרים הללו אסור גם לסגור את הכלי באופן רפוי אם הדרך היא לסגור אותו באופן הדוק כי חזל חששו שהם תקה בחוזק ולסיום הפרק הזה באחרונים כתוב שבקבוק שתייה שהסתיים וזורקים אותו לאשפה מותר בשבת לסגור את הפקק שלו אפילו בחוזקה למרות שהסגירה הזאת בוודאי תישאר הרבה זמן והיא לא נעשת על מנת לחזור ולפתוח את הבקבוק בקרוב ובוודאי לא בשבת עצמה כי היות שזורקים את הבקבוק לאשפה אין שום חשיבות לסגירה שלו ולכן היא לא נחשבת בניין בקהלים כאן דיברנו לגבי פתיחה וסגירה של בקבוק שתייה או בקבוק יין שכבר פתחו אותם לפני שבת וחזרו וסגרו אותם ורוצים לפתוח אותם שוב בשבת עצמה ולסגור אותם ולסגור את הבקבוקים הללו אחר כך אבל עדיין צריך לברר האם מותר בשבת לפתוח בקבוק שתייה חדש או בקבוק יין חדש אחרי הייצור שלהם כי סגירת הפקק שלהם בתהליך הייצור בבית החרושת הרי לא נעשת על מנת לפתוח אותם באופן תדיר ובוודאי לא בשבת עצמה שהרי לפעמים לוקח שבועות וחודשים עד שמישהו קונה את הבקבוק ופותח את הפקק שלו לראשונה אחרי היצור ואם כך יוצא שהסגירה של הפקק בבית החרושת נעשת לקיום והיא לא נעשת על דעת לפתוח את הפקק הזה באופן תדיר ובאותו יום שבו סגרו את הפקק בבית החרושת אז לכאורה צריך להיות דין סטיר בקהלים בפתיחה של הבקבוק הזה בשבת נציין שבפתיחת של בקבוק חדש עלול עלולה להיות בעיה נוספת והיא בניתוק של הפקק מהטבעת שנשארת צמודה לבקבוק שיש אומרים שיש בזה איסור מחתך כיוון שהפקק נחתך מהטבעת לפי מידה מדוייקת אבל באמת שאפשר לומר שאין בזה איסור מחתך כיוון שהמטרה של הטבעת היא לוודא שלא פתחו את הבקבוק לפני שהאדם קנה אותו ואם כ כאשר הטבעת מילאה את תפקידה והאדם קנה את הבקבוק הרי בשעת הפתיחה של הבקבוק לא אכפת לאדם שהטבעת תיחתך בצורה לא מדוייקת ולא אכפת לו אם היא תצא לגמרי מהבקבוק יחד עם הפקק כי התפקיד של הטבעת סתיים מבחינתו ובמילא אין בזה איסרו מחתך כיוון שיסר מחתך קיים רק כאשר האדם מתכוון ורוצה וצריך את החיתוך המדויק והוא חותך אותו לפי מידה דווקא אבל במקרה הזה אדם לא צריך את החיתוך המדויק שנעשה בין הפקק לבין הטבעת ולא אכפת לו שזה לא יחתך וכל הטבעת גם תצא החוצה כי הטבעת יימה את תפקידה אז אם כך לגבי חיתוך הטבעת של הפקק הטבעת שנשארת בבקבוק אין בזה בעיה גם לגבי הקריאה של הפלסטיק שמכסה פקק של בקבוק יין חדש גם בזה אין איסור כי לפי האדמור הזקן אנחנו יודעים ודיברנו על זה בהרחבה במלאכת קוריאה שלפי התמור הזקן אין בכללל איסור קורע בגוף אחד דין הקריאה של הפלסטיק הזה לא שונה מהדין שדמור הזקן מביא בסימן שמ סעיף יז שמותר לקרוע אור שעל פי החבית כדי להוציא את היין מהחבית שדמור הזקן שם מסביר שהטעם הוא בגלל שאיין יסור קויר בגוף אחוד ואם כך את הפלסטיק שמכסה את הפקק מותר לקרוע וכך גם אין בעיה של חתך בהפרדה של הפקק מהטבעת כמו שאמרנו אבל עדיין נשאלת השאלה מה ששאלנו קודם האם מותר לפתוח את הפקק עצמו כי לכאורה יש בזה בעיה של סטיר בקהלים כיוון שהפקק הזה נסגר בבית החרושת בחוזקה ולמשך זמן ובמילא כאשר אדם פותח אותו בשבת יש בזה לכאורה סתירה בקהלים אז באמת נראה לומר שמותר בשבת לפתוח בקבוק שתיה או בקבוק יין גם בפעם הראשונה אחרי הייצור שלהם ואין בזה גם בעיה של סטיר בקהלים ונסביר את הדברים והקדים בשיעור הקודם דיברנו בהרחבה על דין פתיחת קופסת שימורים בשבת קופסת שימורים היא בוודאי סגורה בחוזקה וגם סוגרים אותה למשך זמן ארוך עד שמישהו יקנה ויפתח אותה ובכל זאת אמרנו שמותר לפתוח קופסת שימורים בשבת ואין בזה דין סטיר בקהלים למה כי קופסת שימורים מיועדת לשימוש חד פעמי בלבד לשמור על המזון שבתוכה באופן אטום שלא תקלקל והיא לא עומדת לשימוש חוזר אחרי שמוציאים ממנה את האוכל שהיה בתוכה והיות שהיא לא עומדת לשימוש חוזר להניח בדברים כמו כלי רגיל אין לקופסת שימורים חשיבות של כלי למדנו שקופת שימורים דומה לחולות של תמרים ולחווית של מוסטקי שהיא חבית שעשויה משברי שהדביקו אותם בזפת שגם הם לא עומדים לשימוש חוזר ולכן אין להם חשיבות של כלי ואיין בהם דין בניין בקהלים וערכנו בזה בשיעור הקודם על פי זה נראה לומר שכך יהיה הדין גם לגבי בקבוק שתייה או בקבוק יין חדשים היות שבקבוק שתייה של סודה או קולה וכך גם בקבוק יין נועדים לשימוש חד פעמי רק עבור השתייה והיין שבתוכם והדרך היא שזורקים אותם להשפעה אחרי שמסיימים לשתות את השתייה או היין שבתוכם במילא אין לבקבוקים הללו חשיבות של כלי ולא יהיה בהם דין ביניינו סטירה מלכתחילה זאת אומרת שלמרות שהסגירה של הפקקים הללו בבית החרושת נעשת לקיום כי קח זמן עד שיפתחו אותם וכולי כמו שאמרנו בכל זאת מותר לפתוח אותם בשבת ואיין בזה דין סטיר בקלין כמט של הבקבוקים הללו של השתייה הו היין מלכתחילה איין דין של כלי לעניין בינינו בשבת ובמילא לא שייך בהם דין ביניינו סטירה מלכתחילה על פי זה נוכל להסביר עניין נוסף ונפק מינה נוספת לדינה הדעה הרווחת באחרונים ובראשם הגאון הרב שלז מן וירבך היא שאסור בשבת לפתוח בקבוק יין חדש שהסגירה שלו נעשית על ידי הברגה של פקק ממתכת לדעתם פתיחת פקק מתכת כמו שיש בבקבוק יין בפעם הראשונה יותר חמורה מפתיחת פקק פלסטיק כמו שיש בבקבוק שתיה מתוקה בפעם הראשונה כי בפקק מתכת של בקבוק יין מזכוכית יוצרים את ההברגה בפקק רק אחרי שסוגרים את הבקבוק בפעם הראשונה כי מלכתחילה ההברגה קיימת רק בבקבוק ולא בפקק אלא שאחרי שממלאים את את בקבוק הזכוכית ביין שמים עליו את הפקק כמו שהוא עדיין בלי שום הברגה ואז לוחצים את את פקק המתכת על הבקבוק במקום של ההברגה וכך נוצר מסלול של הברגה גם בפקק ועל ידי זה הפקק נתפס על הבקבוק וסוגר אותו לעומת זה בפקק של בקבוק פלסטיק לשתייה מתוקה ההברגה קיימת בפקק עוד לפני שסוגרים את הבקבוק ולא יוצרים אותה רק בסגירה של הבקבוק אומרים האחרונים שלפי זה יוצא שפתיחת פקק ש של מתכת מבקבוק יין בפעם הראשונה יוצרת לראשונה דין כלי על הפקק כי לפני הפתיחה הפקק לא היה עדיין אף פעם פקק נפרד עם הברגה שיכול לסגור בקבוק ורק אחרי הפתיחה שלו נוצר כאן פקק נפרד עם הברגה פקק שעומד בפני עצמו ויכול לזכור בקבוקים ואם כך הפתיחה של הבקבוק היא מעשה של תיקון כלי ומכה בפטיש בפקק כי היא יצרה לראשונה שם כלי על הפקק עצמו ובמילא לפי אותם אחרונים אסור לפתוח לראשונה פקק מתכת מבקבוק יין ורק פקק פלסטיק כמו שיש למשל בשתייה מתוקה מותר לפתוח כי בפקק פלסטיק ההברגה על הפקק היייתה עוד לפני שסגרו איתו את הבקבוק בפעם הראשונה ויוצא שהאדם לא יוצר כלי בפתיחה הראשונה של הפקק לפי האחרונים חובה לפתוח בקבוק חדש עם פקק מתכת עוד לפני שבת ואסור לפתוח אותו בשבת בפעם הראשונה ואם אדם שכח ולא פתח את פקק המתכת לפני שבת האפשרות לפתוח את הפקק בשבת בפעם הראשונה היא רק אם לפני הפתיחה הוא יעשה חור בפקק למשל הוא יקח פטיש ומסמר ויעשה חור הפטיש והמסמר הם כלי שמלכת לאיסור ומותר לטלטל אותם לצורך גופם כדי להשתמש בהם לעשות חור בפקק כדי שהוא יוכל להוציא יין ואז כאשר הוא יפתח את הפקק יות שנעשה בו חור קודם לא הפקק לא לא יהיה כלי לא יעשה כלי כי הפקק לא יהיה ראוי לשימוש בגלל שיש בו חור אבל אם לא עושים חור בפקק אז לפי אותם אחרונים אסור לפתוח את הפקק לראשונה בשבת יש אחרונים שכותבים פתרון נוסף שמתאים על כל פנים במקרה שפק המתכת עטוף בעטיפה של פלסטיק ככ על הפקק ועל הבקבוק שאז אפשר להצמיד היטב את היד לפלסטיק עם תוך כדי זה שהוא עוטף את הפקק ולפתוח את פקק המתכת עוד כשהטיפול ואז כיוון שגם אחרי שהפקק נפתח עדיין אי אפשר להשתמש בו כל עוד הפלסטיק עוטף אותו ובולט ממנו יוצא שהפקק לא נעשה ראוי לשימוש בפתיחה שלו וצריך כמובן גם לשים לב לזרוק את הפקק להשפעה כשהפלאפון יוצא שפתיחת את הפקק לא יצרה כלי שראוי לשימוש כך סוברים הרבה מהאחרונים שאלה הדרכים בשביל לפתוח פקק של מתכת אבל אם לא נוקטים בדרכים האלה אסור לפתוח פקק של מתכת אבל בפועל יש כאלה שכן פותחים בשבת פקק מתכת של בקבוק יין בפעם הראשונה ולא מקפידים לפתוח אותו לפני שבת וגם לא מקפידים לעשות חור בפקק לפני הפתיחה וגם לא מקפידים לפתוח את הפקק יחד עם פלסטיק שעל גביו וזה בגלל שיש דעות שמותר לפתוח פקק מתכת גם בפעם הראשונה ונשאלת השאלה מה באמת הסיבה שזה יהיה מותר אז לפי היסוד שאנחנו מדברים עליו בשיעור הזה אפשר להסביר היטב את ההיתר בזה האפשרות שהתחייבו על פתיחת הפקק מדין מקה בפטיש מותנת בזה של הפקק יש בכלל חשיבות של כלי ואז אפשר לומר שהפעולה שיוצרת את הכלי בפעם הראשונה היא פעולה של מתקן כלי ומקי פטיש אבל אם אין לה פקק חשיבות של כלי בכלל לא התחייבו על היצירה שלו מדין מכי בפטיש כי לא נוצר כאן כלי בכלל כי למה שנוצר אין חשיבות של כלי מלכתחילה ובמילא היות שהפקק של בקבוק יין נועד לשימוש חד פעמי בלבד רק עד שהסתיים היין שבבקבוק הזה שהפקק נסגר עליו ואחרי שהיין שבבקבוק יסתיים יזרקו את הפקק לאשפה יחד עם העם ה הבקבוק אז אין לפקק חשיבות של כלי כמו שלמדנו של הבקבוק עצמו אין חשיבות של כלי ובמילא כשם שלא חיייבים על פתיחת הבקבוק מדין סטיר קילים כך לא התחייבו על פתיחת הפקק מדין מתקן כלי וכמו של חותלות של תמרים אין חשיבות של כלי ולכן מותר לחתוך אותם ואין בזה דין סטיר בכלים כך לא יהיה א כך לא תהיה בעיה של של מתקן כלי בפקק עצמו לפי יסוד שאנחנו אומרים עכשיו יוצא דבר נוסף שגם לגבי פתיחה וסגירה של בקבוק שתיה או יין שכבר נפתחו פעם אחת לפני שבת לא צריך להגיע ליסוד שאמרנו קודם שההיתר לפתוח ולסגור אותם בשבת נובע מזה שהסגירה שלהם לא נעשת לקיום אלא היא נעשת על דעת לפתוח אותם באופן תדיר אפילו בשבת עצמה כפי שקודם דיברנו על זה לא צריך להגיע לזה כי ככל שמדובר על בקבוק שתייה כמו סודה אוכ וכך גם בקבוק יין שהשימוש בבקבוק הוא חד פעמי עד שהבקבוק התרוקן והוא לא מיועד לשימוש חוזר אין בו דין בינין וסטירה בקיים אפילו עם הסגירה שלו נעשת לקיום והיא לא נעשת על דעת לפתוח אותו באופן תדיר אפילו בשבת עצמה וכמו שלמדנו לגבי קופסאות שימורים שלמרות שהסגירה שלהם בבית החרושת נעשת לקיום כי יקח זמן עד שמישהו יפתח אותם בכל זאת אין בהם דין ב בינין וסטירה בקהלים כיוון ש אין להם חשיבות של כלי מלחתחילה זה שדמור הזקן כותב לגבי כיסויי כיילים שזה שאיין בהם דין בן ינו הסתיר את זה בגלל שהסגירה שלהם נעשת על מנת לפתוח ולסגור אותם תדיר והיא לא נעשית לקיום זה בגלל שדמור הזקן מדבר על כהילים שעומדים לשימוש רב פעמי ולא לשימוש חד פעמי הרי פעם בכלל לא היו כילים לשימוש חד פעמי הכילים היו יקרים וכולי ולכל שעומדים לשימוש רב פעמי יש חשיבות של כלי כמובן ובמילא עקרוני צריך להיות בהם דין בנינו סטירה לכן אדמור הזקן כותב שזה שבכיסי הקילים אין בנינו וסטירה זה בגלל שהסגירה שלהם נעשת על מנת לפתוח ולסגור אותם תדיר והיא לא נעשת לקיום הנפ קמינה מדברי אדמור הזקן הללו תהיה למשל לגבי כלים של פסח שאמרנו קודם שאסור לאדם בשביעי של פסח לסגור בהברגה מכסה של כלי של פסח אך שהוא סיים להשתמש בו לסגור אותו על דעת לפתוח את המכסה רק בפסח של השנה הבאה וכך גם אסור לאדם בערב פסח שחל בשבת לסגור בהברגה מכסה של כלי של חמץ שהוא סיים להשתמש בו והוא עומד להכניס אותו לחמץ לסגור אותו על דעת שהוא יפתח את המכסה רק אחרי שיעבור הפסח כי במקרה שהוא מתכוון שלא לפתוח את הכלי בשבת הזאת או בחג הזה נחשב שהסגירה נעשת לקיום ולא על דעת לפתוח ולסגור אותה באופן תדיר ויש בין ינו סטירה בהברגה של מכסה הכלי ליסוד שלמדנו כעת שכלי שלא עומד לשימוש חוזר לא נחשב כלי יש השלכה ונפק מינה נוספת לדינה והקדים בבקבוק חדש של קצ'ופ או חרדל או רטבים אחרים יש בדרך כלל מדבקה פנימית מתחת לפקק של הבקבוק שסוגרת את הבקבוק כדי לשמור על הטריות של המזון שבתוכו כי הפקק החיצוני של הבקבוקים הללו הוא לא אטום כדי שאפשר יהיה להוציא קצ'ופ או חרדל מהבקבוק צריך קודם לפרק את הפקק ולהוריד או לעשות חור במדבקה שסוגרת את הבקבוק מבפנים ואז להבריג את הפקק בחזרה יש אחרונים שאומרים שאסור בשבת להבריק בחזרה את המכסה של הקטשופ או החרדל אחרי שעשו את החור במדבקה שמתחת לפקק כיוון שההגה של הפקקים הללו נעשית לקיום ולא על דעת לפתוח אותם בכלל כי את ההברגה של הפקקים הללו לא פותחים אף פעם אלא הם נשארים מוברגים לבקבוק והקשו או החרדל יוצאים דרך החור ש בפקק עצמו והיות שההגה של הפקקים הללו נעשת לקיום והיא גם נעשית בדרך כלל בהידוק חזק יש בזה מלאכ יש בזה מלאכה של בונה האיסור להבריג אותם בשבת הוא אפילו באופן רפוי כיוון שדבר שהדרך היא לחבר אותו באופן מהודק חזל אסרו להבריג אותו אפילו באופן רפוי גזיר ושמו איתקה בחוזק כך טוענים אותם אחרונים אבל לפי מה שלמדנו כעת נראה לומר שיהיה מותר בשבת לחזור להבריג גם את הפקקים הללו של הקטשופ והחרדל אחרי שעשו חור במדבקה שמתחתם למרות שההגה של הפקקים הללו נעשת לקיום כי הבקבוקים של הקטשופ והחרדל נועדו לשימוש חד פעמי ולא לשימוש חוזר שהרי הדרך היא שאחרי שהתכוון מסתיימת זורקים אותם להשפעה ולא משתמשים בהם שימוש נוסף ובמילא אין להם חשיבות של כלי ולא יהיה בהם דין בינין בכלים כמו שלקו שימורים או לבקבוקי שתייה אין חשיבות של כלי ולכן אין בהם דין בני סטירה כי הם כלים שנועדו לשימוש חד י של אחסון מוצר המזון שבתוכם וזורקים אותם לאשפה אחרי שהאוכל שהיה בתוכם מסתיים כך גם לגבי הבקבוקים של הקטשופ והחרדל שאין בהם דין בינינו וסטירה כיוון שאיין להם חשיבות של כלי כי הם כלים חד פעמים שלא עומדים לשימוש חוזר נחדד את העניין יותר והקדים לכאורה עדיין אפשר לחלק בין קופסאות שימורים ובקבוקי שתייה לביין בקבוקים של קצ'ופ או חרדל כי קופסאות שימורים ובקבוקי שתייה עומדים בדרך כלל לשימוש קצר מאוד כי התכולה שבהם מסתיימת מהר ובמילא אפשר בהחלט לומר שאיין להם חשיבות של כלי כי תוך זמן קצר זורקים אותם להשפעה אבל בקבוקים של קצ'ופ או חרדל אומנם הם משמשים רק לתכולה שבתוכם ואחר כך זורקים אותם להשפעה אבל עד שמסיימים את התכולה שבתוכם יכול לעבור שבועות רבים ובמילא זה לא כל כך פשוט להגדיר אות ם כמו כלי חד פעמי ויש סברה גדולה לומר שיש להם חשיבות של כלי למרות שהם מיועדים רק על ה רק לתכולה שבתוכם כי בפועל השימוש בהם נעשה למשך זמן ארוך מאוד וכך באמת סוברים חלק מהאחרונים למשל לגבי פתיחה של קופסת קפה או תה וכדומה שבמידה והקופסה אטומה אסור לפתוח אותה בשבת כי היות שיעבור זמן רב עד שהקפה או התא שבקופסה יסתיימו יש לה קופסה חשיבות של כלי ואסור לפתוח אותה בשבת מדין בנין בכלים אבל למעשה נראה לומר לא כך כי בדין חבית של מוסטקי גוף הרועים שגם אם עובר הרבה זמן עד שמה שבתוך הכלי מסתיים אין לכלי חד פעמי חשיבות של כלי לגבי דין בניין בקהלים כי הרי הבנו בשיעורים הקודמים מה שאומר אדמור זקא בסימן שיד סעיף א' שמותר לבור בשבת חבית שהיא מוסטקי על מנת ליטול ממנה גרוגרות שאדם רוצה לאכול בשבת והרי חבית היא כלי גדול ויש בה הרבה גרוגרות יוצא שעד שהגר שבחבית יסתיימו יעבור הרבה זמן ובכל זאת היות שהבית הי מוסטקי ולא ישתמשו בה שימוש חוזר אין לה דין של כלי ואין בדין תיר בכלים ואם כן כך צריך להיות גם לגבי קופסאות של חרדל או קטשופ שלמרות שעובר הרבה זמן עד שהם מסתיימים בכל זאת היות שהם לא מיועדים לשימוש חוזר אין להם דין של כלי למרות שיעבור הרבה זמן עד שמה שבתוכם מסתיים ובמילא לא יהיה בהם דין ביניין וסטירה ויהיה מותר לסגור את הפקק שלהם אחרי שמוציאים את המדבקה שמתחת לפקק ההסבר בזה וההיתר בזה לכוח ומיוסר על ההיתר לשבור קליפה של אגוזים כדי לאכול את מה שבתוכה שהערכנו בזה בשיעור הקודם כי בשיעור הקודם הסברנו בהרחבה שזה שקופת שימורים שנזרקת אחרי שמוציאים מתוכה את האוכל אין לה חשיבות של כלי זה בגלל שהיא דומה לקליפה של פרי כמו קליפה של אגוזים ובוטנים שנועדה לשמור על הפרי בלבד ואיין לה דין של כלי למרות שהיא קליפה קשה כמו שכותב אדמור הזקן בסימן שיד סעיף יח לגבי חולות של תמרים שהם כ שנעשים מכפות תמרים מעלים של אולב ומניחים בתוכם תמרים שלא יתבשלו מספיק כדי לשים אותם בשמש שיגמרו להתבשל אומר אדמור הזקן שמותר בשבת לחתוך את החותלות הללו ואיין בזה מלאכה של סותר מפני שבניין כל מלו אומר אדמור הזקן הוא בניין גרוע שאינו עשוי להתקיים הרבה וכש סרו אינו אלא כמי ששובר אגוזים או שקדים בשביל האוכל שבהם יוצא אם כך שזה שקליפת של אגוזים לא נחשבת כלי למרות שהיא קשה ומותר לשבור אותה בשבת זה לא בגלל שהדרך היא להוציא את הפרי מהקליפה שלו מיד אחרי שפותחים את הקליפה ואין דרך להשאיר את הפרי בקליפה הרבה זמן זה לא בגלל זה אלא זה שאיין לקליפה של אגוזים חשיבות של כלי זה בגלל שהקליפה בטילה לפרי שבתוכה לכן היא לא נחשבת כלי בני עצמו כי היות שהקליפה לא עומדת לשום שימוש אחר אלא רק כדי להגן על הפרי שבתוכה ואחרי שמוציאים מתוכי את הפרי זורקים את הקליפה להשפעה במילא אין לקליפה חשיבות של דבר בפני עצמו אלא היא בטלה לפרי ונחשבת מעטפת של הפרי בלבד ולכן אין לה קליפת דין של כלי לגבי בניין אוסטי רבי קילים זה היסוד להתר לפתוח קופסת שימורים בשבת כי הקופסה נחשבת רק כמו קליפה לאוכל שבתוכה כי היא לא מיועדת לשימוש אחר לכן אינלה דין של כלי זה היסוד גם להיתר לשבור חולות של תמרים או חבית של מוסטקי שיש בה גרוגרות כי היות שהחול והחבית של המוסטטי י לא מיועדים לשימוש אחר אלא רק עבור התמרים או הגרגר שבתוכם במילא החותלות או החבית נחשבים כמו קליפה שמגינה על התמרים והגרוב ואין להם ואיין להם חשיבות אין לה קליפה הזאת לחבית חשיבות בפני עצמה ולכן אין להם דין של כלי בפני עצמו ולפי זה לא צריך להיות משנה בכלל כמה זמן יקח עד שיוציאו את הגרוגרת מהחבית או את האוכל מקופסת השימורים שנפתחה ובכל אופן החבית או קופסת השימורים לא יחשבו כלי בפני עצמו כיוון שהם משמשים רק כהגנה על האוכל שבתוכם ואין להם חשיבות בפני עצמם אז אם כך גם לגבי קופסה של חרדה ו קטשופ יהיה הדין כך שלא משנה בכלל כמה זמן יכחד שמה שבתוכם מסתיים ובכל אופן הם לא נחשבים כלי כיוון שהקופסה שלהם עומדת לשימוש רק למה שבתוכה ולא לשימוש אחר ובמילא הקופסה בטלה למה שבתוכה והיא נחשבת רק כמו קליפה שמגינה על התכולה שבתוכה ואין לה חשיבות של כלי בפני עצמו היסוד הזה הוא נפק מינה לדינה גם לגבי מקרה נוסף שדיברנו עליו קודם אמרנו קודם שאם יש לאדם בקבוק משקה יקר שהוא חס עליו והוא פתח אותו בשבת לכבוד אור ה חשוב שהגיע אליו אסור לו לסגור את הבקבוק בשבת מתוך כוונה שלא לפתוח את הבקבוק בשבת או במוצאי שבת אלא רק שיבוא אליו אורח בעוד שבועיים כיוון שאדם הרי חס על המשקי הזה ועובר ממשך זמן עד שהמשק שבבקבוק מסתיים ובמילא אם האדם סוגר אותו בשבת על דעת שלא לפתוח את הבקבוק את הבקבוק יותר בשבת הזאת יוצא שהסגירה נעשת לקיום ויש בזה בניינו תראה כך אמרנו קודם אבל לפי מה שלמדנו כעת יוצא לא כך כי היות שהבקבוק עצמו לא משמש לכלום מלבד למשקה שבתוכו וכאשר המשקה יסתיים האדם ישליך אותו להשפעה ולא ישתמש איתו שימוש אחר יוצא שאיין לה בקבוק של המשקי הזה חשיבות של כלי ובמילא לא שייך ד בסטר בקלי מלכתחילה מובן ופשוט שמותר בשבת לפתוח שקית חלב או שקיות של ביסלי או במבה או ממתקים אחרים כיוון ששקית חלב או שקיות פשוטות של ממתקים הם בוודאי לא עומדים לשימוש חוזר אלא רק לאכסן את החלב והממתקים שבתוכם וכשהם מסתיימים זורקים אותם לאשפה ובמילא בוודאי שאין להם חשיבות של כלי אבל צריך להיזהר מתי שפותחים את את שקית החלב בשבת שלא לעשות לה פתח נאה כדי לא להתחייב על זה משומה כ בפטיש כיוון שיש כאן תיקון כלי לזמן השימוש בשקית החלב עצמה עד שהיא תסתיים שהחלב יצא כראוי ביום חול עושים בשקית של החלב חור בינוני לא קטן מדי ולא גדול מדי כדי שהחלב יצא בזרם טוב אבל בשבת אסור לעשות חור בי כמו ביום חול אלא צריך לחתוך בבת אחת חור ממש רחב ולא בצורה מסודרת וישרה יש כאלה שעושים את זה עם השיניים ולא עם כלי כדי שיהיה גם שלא יקה דרך אבל בכל אופן אסור לעשות חור כמו שעושים תמיד פתח נאה זאת אומרת פתח נוח כדי שלא תהיה בעיה של מקה בפטיש לזמן השימוש בה בשקית החלב עצמה עד שהחלב הסתיים לסיום נדגיש פרט חשוב מאוד שכל ההיתר לשבור חבית שהיא מוסטקי או לקרוע עטיפות נייר של ממתקים או לפתוח בקבוקי שתייה וכולי בגלל שאין להם חשיבות של כלי כפי שלמדנו בהרחבה זה דווקא אם זה נעשה לצורך השבת כדי להוציא מהם אוכל וכדומה לאכול בשבת כמו שכותב אדמור הזקן בסימן שיד סעיף א' שההיתר לשבור חבית שהיא מוסטקי הוא כדי ליקח מה שבתוכה אבל אם אדם לא צריך בשבת את מה שבתוך הכלי אסור לשבור ולסתור בשבת אפילו כלי שהוא מוסטקי ואין בו שום חשיבות לפי זה צריך להיזהר כששמים כהילים חד פעמיים באשפה שלא לדחוס אותם סתם כך חזק בתוך פח האשפה עד שהם ישברו כי אומנם כלים חד פעמיים לא עומדים לשימוש חוזר ובמילא אין להם חשיבות של כלי בכל זאת עדיין אסור לשבור אותם סתם כך אם אין בשבירה צורך שבת ‏y