ז` חשון היום שהפך את כולנו מ"שכירים" ל"שלוחים" | לקוטי שיחות חלק כ', הרב זושא וולף שנת תשפ"ו

שלום רב. בשעה טובה בסיעתא דשמיא אנחנו פותחים שיעור חדש, שיעור נוסף במסגרת סדרת השיעורים חיים עם הרבי כאן בבית משפחת ריבקן ממרכז כפר חבד. היום יום שני ה בחשבון תשפו לאחר תפילת ערבית. עוד מעט נראה למה. ושבוע פרשת נוח. שבוע פרשת לך לך. ולפנינו שיחה מאוד מעניינת אבל בוא נראה למה ציינתי שאנחנו ב ה חשבן לאחר תפילה ערבית אף פעם לא ציינו כזה דבר אז בואו הזכיתו ושמעו >> סיפור נפלא שירא לפני שעה קלה בדיוק לפני פחות משעה בשעה האחרונה מתי היה מיריב עכשיו אנחנו 7 וחמישה מייר היה ב620 אני מתפלל ממינכם מייריב דרך ברור ימות השבוע באחד עדיין מה שנקרא ממנייני הקורונה שעדיין נותרו לפליטה בכפר חבד בשנת לוי יצחוק גר שמה שכן שלי בניין ליד משפחת לטר ודב לתר יהודי מצרפת מחוגר ויש שם מניין חצרות אז לפעמים יש ככה מניין בקושי בשעות כאלה שאצר נהיה יותר מוקדם מניין ככה מניין ככה נקרא בדיוק היום קצת חיקו למנחה ומנחה התעכב קצת והגיע מין חיה מני למהיר הגיע הגיע בדיוק תשע וברגע אחרון הגיע עוד יהודי למניין שם בחצר שאף אחד לא הכיר אותו בסדר יהודי מתפלל מצטרף למניין אף אחד לא הכיר אותו מסתיים העיריב מקודם לפני שעה קלה והוא נעמד מבקש בפני התשישה אנשים שטרו שם את ראשות הדיבור ואומר ככה הוא הוא נראה ככה אדם הוא נראה חבדניק נראה חסיד נראה בעל תשובה בשנות ה-30 שלו ואומר שהוא חתן ומתחתן מחר כאן בכפר חבד נומר דיבר בקצרה עם בעלה תשובה הוא הגיע לכאן לכפר חבד. הוא הגיע לכפר כדי הוא לא כל כך מכיר פה, כדי לראות איפה יהיה החופה ב77 ואיפה יש חדר איכות וכולי. בא להתארגנת. הוא הגיע ל-77 ושמה רוז נתן להם אתפעל של ה של 77 שהוא גייס של אתר. אמר לו מחפשים פה מניין, אין שמה מניין, תראה שמה למטה, זה בדיוק דקה מתחת, תראה, תשלים לנו מניין. ככה הוא אומר, הגעתי לפה ואני חתן ואני ככה די חדש בחבד. בעל שובה בקורב של הרב רלי לפני כן הרב רלי אלפרין עליו עליו השלום ושל הרב גנסבר ברמת אביו והוא חתן ולקראת החתונה הוא רוצה משהו מהרבי הוא רוצה איזה משהו שיהיה לו איזה משהו מהרבי הוא אומר אני לא רוצה לא כסף ולא עזרה כספית ולא שום דבר לכבוד החתונה לכבוד החתן והכלה אנחנו רוצים ככה לי את הבית בצורה טובה אנחנו רוצים משהו מהרבי נו מי יכול לתת שמה משהו אנשים ככה התחילו להשתמט מהמניין ואמרתי לעצמי מה אני יכול לתת לו? מה אני יכול לתת לו? אז אמרתי לי אמרתי לעצמי בוא אתן לו משהו. יש לי ככה בבית גנזי מה שנקרא יש לי א בד חתיכת בד ממפת מהמפה של ההתועודיות של הרבי מתשכט תשכח כט שעוד הבובת הסבתא הבובה והזידה קיבלו את אצל רבי יוחנן גורדון שהיה הגבאי שלדי נתן להם את זה פעם פעם לפני כמעט 60 שנה שרבי היה מתווד על זה וכולי כבר חילקנו את זה וכבר נשארו רק לפליטה חתיכות קטנות אמרתי לו ניתן לו איזה חתיכת בד קטנה שניתן לו את זה שיהיה לו משהו משהו קודש מהר על זה רבי נתד עומד שמה במניין גם כן רבי לוי דרי שגם כן מכפר חבד גם כן מהשיקונים מהשכונת לוי צוק אומר אני נתתי משהו אומר גם הוא יתן משהו אז אומר לו אחרי שתלך לבול תבוא אליי אני אתן לך משהו הלכתי עם אותו חתן סיפר לי קצת עליו ושבע על תשובה וזה בקיצור סיפור מעניין והראיתי לו את המפה הבאתי לו איזה חתיכה קטנה אמרתי לו זה משהו מאוד סמלי מקובל לשים את זה ב בתוך סידורים או בתוך מה ש להכניס את זה העיקר שלך פה איזה חפץ קודש מער רבי ונפרדתי ממנו והוא הולך להדרי חצי שעה אחר כך הדרי מתקשר אליי בהתרגשות אדירה אומר לי הוא בא אליי לבית גם אני התלבדתי אם לתת לו משהו או לא ראיתי שאתה נתת אז גם אני רציתי לתת משהו נשאר לי כמה דולרים וכבר חילקתי הרבה וכולי לבני המשפחה ולידים פה ושמה סקנות ציבורית אמרתי לעצמי מגיע איזה יהודי לא מבקש שום דבר רוצה רק משהו מהרבי אתה נתת משהו גם אני אתן משהו אומר אני אתן לו דולר הוא מעל בדולרים הבודדים שנשארו לו ולהפתעתו מה הוא רואה שמה? >> ה חשבן לאחר תפילת ערבית. >> ה חשבן לאחר תפילת ערבית והוא נותן לו את הדולר הזה והחתן יצא מכיליו. הנה מה יותר ערב החתונו מקבל דולר. הוא ביקש דולר. הוא ביקש משהו מהרבי והוא קיבל דולר שרבי נתן ה כתוב שמו שלח לי את הצילום שלזה ה חשבו תש"ב לאחר תפילת ערבית. הוא ביקש את צב חשבון לאחר תפילת ערבית והוא קיבל דולר מה חשבן לאחר תפילת ערבית שלחתי צילום מדהים ביותר הפלב אופל לממש אז הנה אנחנו מספרים את זה כאן בשביל הציבור כאן וכל הצופים לראות באמת רואים את הכוח של הרבי כאן בגולו איתנו ממש סיפור נפלא מהשעה האחרונה ואתם הראשונות לשמוע את הדברים אזה חיזוג גדול מאוד אוקיי אז אנחנו פותחים את השיחה הנפלאה הזו השבוע הזה לך לכו וז מרחשבן מחר בלילה ז חשבון וה מפתיע מאוד ומדהים עד כמה תאריך כזה מרכזי של ז' ב חשבון ככה נבלא בלוח השנה ולא נותנים לזה את הדעת די הצורך ובוא נראה איזה תכנים נפלאים הרבי נותן לנו בתאריך הזה מחר בלילה ז' חשבון מה הכוח הגדול שזה נותן לכל אחד מאיתנו שיחה קלה מעניינת נראה בפנים נספיק מקווה שכמה שט מה השיחה הזו שיחה מתורגמת לעברית נראה ז מר חשבון חל תמיד בשבוע שקוראים בו את פרשת לך לך ולפי הידוע שלמועדי השנה, מה זה מועד? זמן מיועד, זמן מיוחד. המועד קשור לפרשה נקראת בסמוך לאבל. זאת אומרת כל תאריך קשור לפרשת השבוע. מובן שגם ז'מר חשבו, שזה לא נראה כזה תאריך כזה מרכזי, גם לא יש קשר מהותי עם פרשת לך לך. ובמיוחד כאשר ז מר חשבונן חל תמיד בפרשת לך לך. כי חגים אחרים לא תמיד לא תמיד זה תמיד באותו קבוע לא תמיד פסח בתאריך זה ולא תמיד שבועות בתאריך זה וזה ז חשבן בתחילת השנה ממש עוד לפני שלח השנה ככה משתבש שנה פשוטה שנה מעוברת תמיד הוא בלך לך אז בשונה ממועדים אחרים שחלים בפרשיות שונות בשנים שונות אם כן אז מה שאנחנו צריכים להבין מה הקשר בין המשמעות של ז' וחשבן לבין לך לך עוד מעט נראה שעל פניו הם תאריכים עם שמלים נוגדים כי ז' בחשבון זה יוצאים מארץ הקודש לחוץ לארץ לך לך מה זה אומר >> חוזרים כן אבל חוזרים מארץ הקודש ויוצאים לחוץ לארץ כן חוזרים לחוץ לארץ זה המשמעות של הז בחשבן עד שיגיע האחרון שבישראל נהר פרט לך לך מה זה אומר שאברהם אבינו הולך מאיפה לאיפה מחוץ לארץ לארץ ישראל אז איך שני התאריכים האלה מתחברים ביחד נראה אז מרחשבה נאמר במשנה שזהו היום שבו שואלים את הגשמים ומתחילים לבקש גשם טו יום אחר החג מחר בלילה התחיל לומר ותן תלו מטר לברכה ולמה למה רק באותו זמן כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרט אחרון העולה לרגל מגיע לב והנה כל אחד חזר למקומו וכך נפסקה ההלכה ברמבם בשולחן ערוך שבארץ ישראל מתחילים לבקש בז' במרחשבן אז מה העניין למה דווקא באותו תאריך מובן אומר הרבי בעומק, זה לא רק בגלל סיבה שלילית בלבד. למה מתחילים רק אז שהגשם לא יגרום צער ליהודי לפני הגיעו לביתו אשר בקצי ארץ ישראל? אלא שעד ז' חשבן זה עדיין המשך של העלייה לרגל שבחג הסוכות. כלומר זה לא רק העניין הטכני הולכים ולוקח הרבה זמן ועד שאחרון מגיע לגבול וכולי אלא אומר הרבי יותר מזה עד ז' חשבן אתה עדיין למעשה נחשב עדיין כהמשך האווירה של חודש תשרי זה המשך העלייה לרגל מפורש בדברי השך בפוסקים כל פעם שהיו ישראל עולים לרגל לא היו יכולים להגיע לבתיהם אחרי הרגל אלא ב-15 יום כלומר ממוצאי שמחת תורה עד ז בחשבן וכל אותם 15 ימים זה לא שהם כבר לא קשורים לחג והם כבר מה שנקרא חולי לבוכדיקה אלא היה דומה להם להם כאילו הם עדיין בארץ ישראל עסוקים בענייני הרגל כל זמן שלא היו עוברים את הנהר הגדול נהר פרט אז זה לא רק שטכנית זה עניין של שלא ירד גשם אתה עדיין ממשיך עם אווירת החג מעניין נעשה ממר מאמר בסוגריים עבורנו גם כן חסיד יכול להרגיש כל עוד שהמטוס לא נחט בארץ ולא הגעת לבית אד עדיין יכול להיחשב עדיין עם האווירה של סמסמדים בכל אופן זמר חשבנו היום שמדגיש את סיום העלייה לרגל ואז אתה יורד מהעלייה זה לא שאתה התחלת לרדת לפני שבועיים ואתה עכשיו בשבועיים של ירידה לא הירידה מתחילה היום שאז היהודי ירד מסי הקדושה שבית המקדש בירושלים כל אחד מגיע למקומו לביתו למנוחתו תחת גפנו תחת תאנתו או בארץ ישראל או בחוץ לארץ עד האחרון שב בישראל שהיה מגיע בחוץ לארץ מגיע לנהר פרט אבל עד שמגיעים לנהר פרט אתה עדיין נחשב עם האווירה של עלייה לרגל עם כל הרוממות וכל החיות אז אם עד ז' בחשבון אנחנו נמצאים עדיין כביכול עם האווירה של השמחה והחגים אז צריך להבין את הקשר בין התאריך שלז בחשב לך לך לך לך זה מסר לכאורה בדיוק הפוך לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר הראק זה תהליך הפוך הליכתו ועלייתו של אברהם ממקומו ומארצו מחוץ לארץ מחרן והוא הולך ארץ ישראל אז לך לך זה אומר מחרן חוץ לארץ לארץ ישראל ז בחשבון אומר מארץ ישראל מירושלים מהרגלים לחוץ לארץ ושני התאריכים האלה הולכים ביחד כל שנה קבוע איך זה מתחבר ביחד אז הרבי אומר אולי נגיד שהרי באמת כמה פסוקים אחר כך ממה ממש כבר בשיני מסופר על מה בתחילת הפרשה מסופר וירד אברהם מצרימה אז קצת הוא הלך לארץ אבל אחר כך הוא כבר חוזר בחזרה למצרים אז אולי בסדר זה דומה אתה גם לך לאחו זה חוץ לארץ לא רב אומר לא ידוע שתוכנה העיקרי של כל פרשה מתבטא בשם או בפרשתנו בשם לך לך המצביע על הליכה מחוץ לארץ ועלייה לארץ ישראל לך לך זה אומר זה כל הפרשה זה התוכן והתוכן של הפרשה הולכים הולכים מאיפה חוץ לארץ ארץ ארץ ישראל. אז מה העניין פה? זה סותר. וכיוון שכל עניין בתורה מהווה הוראה, יש ללמוד הוראה גם מפרשת השבוע כפי האמירה של הדמור הזקן. קראנו את זה בימיום לפני כמה ימים צריך לחיות עם הזמן עם פרשת השבוע. הן עם ז' בחשבן עם שני התאריכים. אלה אנחנו אומרים לחיות לקחת הוראה אבל צריך להבין איך מתחברים שני עניינים אלה נוגדים זה לזה וצריך לחיות עם שניהם. אז אם מה אנחנו חיים שיוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לארץ ישראל במיוחד אולי היה אפשר לומר אוקיי פעם ז' בחשבן היה באמת יציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ אבל היום אין לנו את העלייה לרגל וכולי אז לא היום שמים את הפוקוס רק הלך לכז בחשבן פחות משמעותי היום אומר הרבי לא העניין האמור של ז' בן חשבון הוא לא קשור רק לתקופה שבה בית המקדש היה קיים כאשר עלול הרגל אלא כל שנה וגם עכשיו גם בגלות התאריך הזה הוא משמעותי הוא קשור לישראל בכל הזמנים ולכן שואלים את הגשמים בזמר חשבן בארץ ישראל גם היום האדמור הזקן בשולחן ערוך אומר גם לאחר החורבן היה עדיין למרות שכבר בית המקדש חרב עדיין היה כזה סיטואציה שהתאספו גם כן מכל הסביבות בירושלים לרגל כמו שעושים גם היום עדיין בני ישראל עלו והתכנסו ושמכו ביחד. לפי כך לא ביטלו את תקנת החכמים שתיקנו את השאלה של הגשמים בארץ ישראל בז' מ חשבן. כלומר זה תאריך ניצחי עם משמעות שהיא קיימת לתמיד. והדבר קשור לא רק בארץ ישראל אלא בכל מקום בעולם. גם התאריך הזה גם כאילו בחוץ לארץ בכלל זה גם תאריך משמעותי כמו ככתוב עוד הפעם בפוסקים בשח אם כותבים בשטרות כן בשטרות של ממונות והלוואות שטר של בין אדם לחברו כותבים שמה סם כזה קוד ההלוואה הזאתי נעשת אחר הרגל אחרי החג לאיזה תאריך מתכוונים מה זה אחר הרגל אחרי ז' חשבן הכוונה היא לטו יום אחרי הרגל כלומר אחרי חג הסוכות ז' וחשמון בהתאם לדברי המשנה אף על גב שעכשיו השט הענן בגולת מכל מקום לשון אחר הרגל נמשך מהם כלומר הביטוי הרעיון של הרגל ממשיך גם היום מילא מסקנת הביניים ז חשבון הוא תאריך רלוונטי רלוונטי היום רלוונטי בכל העולם אז אם זה רלוונטי מתחזקת השאלה אז מה אנחנו מציינים עכשיו מארץ ישראל לחוץ לארץ מחוץ לארץ ארץ ישראל וכמו תמיד מה נגלה >> לא שאנחנו באמצע לא גם וגם אלא שניהם למעשה מבותם מבים את אותו >> סליחה כן >> זה היה בחשבן גם בחוץ לארץ מקשיב על הגשמים >> לא שמה זה בתקופה מאוחרת יותר שמה זה מה שנקרא שמה עניין של התקופה שמה מגיע מגיע לקינוס השלוח אם אתה מסתבח כי אתה אומר כבר ותן את הלומות לברוח אבל שמה זה עדיין יותר ברכה שמה זה כבר יותר בתקופת טבט או משהו שם איזה או ב6ברצי הורים בחוץ ל >> זה כל זה אין שמה תאריך עברי יש שמה זהו זה מיקש כשני >> לא יש שמה זה בתאריך מאוחר יותר בכל אופן אבל פעם הרבי אומר שהמשמות הרוחנית של זה נמשכת א נמשכת תמיד אז צריך להבין את העניין הזה בדבר הארץ >> זה הרבי הרבי אומר שהרעיון הזה הוא קיים בכל העולם אנחנו רוצים להבין מה המשמעות הכללית יהודי עכשיו נמצא מחוץ לארץ וגם אצלו ז בחשב זה תאריך משמעותי השאלה אם אנחנו מציינים עכשיו עם מה אתה חיית ארץ ארץ ישראל לחוץ לארץ חוץ לארץ לארץ ישראל בוא נראה את הרעיון הנפלא שרבי לוקח אותנו לשמה רבי אומר ככה באות ג האמת היא שעצם העניין שבעבודה הרוחנית של ישראל כשאתה הולך מבית המקדש אז אתה למעשה בירידה או בעלייה זה לא אוטומטית או לא אוטומטית בירידה אומר הרבי בהליכה למרות שאתה יוצא מארץ ישראל נגרמת גם להם עליה לך לך וזה מובן למה דווקא כאשר כל אחד חוזר לביתו ולמקומות לחרישה ולזריעה ואתה מתעסק עם הגשמים ולמה אתה מתעסק עם הנה עם הגשמים לא בשביל הכסף שלך ולא בשביל הפרנסה שלך אתה מתעסק עם הגשמיות כדי שיהיה לך רוחניות כדי לעשות עם העניינים הגשמיים דירה לבורא הופך כל אחד את יניו הגשמים לדירה לבורא בתחתונים על ידי תורה ומצוות כל מעשיך לשם שמיים בכל דרכיך דאהו גם ענייני החולין והפרנסה ואת כל אז אנחנו לוקחים ומביאים לקדושה. אז הסיטואציה הזו זה סיטואציה של ירידה או של עלייה? טכנית אתה מתעסק בניינים נוחטים, אבל בפועל אתה מעלה דברים גשמיים ומביא את העולם לתכליטות. אז אתה לא נמצא רק במצב של ירידה. יש לי גם כן פה עניין גדול של עלייה. והעבודה הזו של לעלות את הדברים התחתוניים איננה אפשרית כל כך כאשר נמצאים בירושלים בבית המקדש בזמן החגים. כי אז לא עוסקים בעבודת האדמה, אין הולכים למסחר. באופן כללי בימי החגים לא מתעסקים כל כך באובדין דכוי ביניחולים ינים תחתונים שמה אתה לפני השם בקורבנות ובתפילות ובאיחדות של כל עם ישראל ביחד זה זמנים רוממים שמה בבית המקדש אין את העילוי שאתה לוקח את ה יודע את הקדוש ברוך הוא גם הדברים התחתונים אבל לחל מז במרחשונה כאשר שווים להליכה ולפעולות לחרישה כן סליחה ולפעולות אדומות בהפיכת הדברים התח תחתוניים לדירה לבורא על ידי זה נגרם הרי זה יתרון האור מן החושך וממילא נגרמת התעלות אצל ישראל אז בשורה התחתונה גם בז' בחשבן כשאתה הגעת לבית שלך ואתה מתחיל את העבודת אני בירידה או בעלייה אני בעלייה לך לך בדומה לרעיון הכללי שמוסבר בכרבה מקומות לגבי הירידה הכללית ירידת הנשמה למטה לעולם הזה שבאמצעות עבודתה למטה בדברים גשמיים דווקא בעשיית העולם לדירה לא יתברך אז הנשמה מתעלה לדרגה נעלת יותר מכפי שהייתה לפני ירידתה למטה אז כשהיא יורדת לכאן היא בירידה או בעלייה זה נראה ירידה אבל לצורך עלייה אז גם ז' בחשבן זה ירידה אבל בסופו של דבר זה מביא להעלייה אז הסתירה בין ז בחשבן לבין לך לך זה לא סתירה כזה גדולה כי בשניהם אתה מדבר על בסופו של דבר יהיה לי פה התעלות רוחנית ככה אפשר לומר באופן כללי אבל רבי אומר זה עדיין לא מספיק זה עדיין לא ממצא את הרעיון למה אין בכך כדי להסביר את הקשר שבין פרשת לך לך על פי פשוטם של דברים לך לך אני יוצא מחוץ לארץ ומגיע לארץ ישראל מדובר בלך לך עוד הליכת אברהם מחוץ לארץ אל ארץ ישראל ובלך לך מודגש העניין לך לך אתה הולך לעצמך אתה הולך לטובתך ועדיין ההסבר שאמרנו הוא לא כל כך מספק את העניין והרבי רוצה למצוא בעומק יותר מחנה משותף עמוק יותר בין הרעיון של אה ז בחשבן לבין הרעיון של פרשת לך לך. וכפי שנראה עוד מעט, הנקודה המשותפת שאליה הרבי חותרת זה העומק המשמעות של לך לך. מה הכוונה לך לך? שזה לא רק הליכה רגלית, זה לא רק הליכה פיזית, אלא האדם מתקרב לאיפה? לך לך, לך לעצמיותך. תגלה מי אתה באמת תגלה את הנקודה העמוקה שלך. וזה המחנה המשותף לשמה הרבי חותר נראה כדי להבין זאת את המחנה המשותף לשניהם יש להקדים ולבאר את ההבדל בין מעמדם ומצבם של עם ישראל בעת עלייתם לרגל במצם לפני השם מצב נעלה לבין מעמדם ומצבם בשותם כל אחד בביתו במקומו תחת גפנו תחת תאנתו ולא לפני השם על פניו בהשקפה חיצונית המצב של כל אחד בביתו זוה היא כמובן ירידה לעומת מצב שבה ביותם לפני השם שם אתה חווה אלוקות בבית אתה לא חווה אלוקות אך יש יתרון והתעלות דווקא באמצעות היותם רחוקים לא במקום אשר יבחר השם דווקא שמה יש כן עילוי גדול שבית המקדש עם כל העילוי אי אפשר להשיג את זה אני נזכר שאצל משפחת גרינברג בבית מוישה גרינברג מוישה ודבור עליהם מה שלום ברחוב צחק כנסי בבני ירק עם 17 הילדים שלהם שמה שעון 17 אזורי זמן מסביב לעולם יש שמה לכל אחד את ה את הזמן איפה שהוא נמצא ויש שמה כיתוב ווסמרנטרסמר ויטר מנטר ביטוי של הרבי אבא באחד השיחות כמה שאתה יותר רחוק אתה יותר קרוב זה מה שהרבי אומר כאן יש יתרון והתעלות דווקא באמצעות היותם רחוקים יש לומר הרבי נותן דוגמה מאוד מעניינת בחיי המעשה בין שני המצבים האלה בדומה לכך ניתן למצוא בתורת הניגלה לגבי ההבדל בין שכיר לבין שליח. שני מצבים שאדם עושה שירות לחבר שלו. פה אני יכול לעשות לו שירות בתור שכיר שאני נמצא אצלו. לבין שליח אני גם פה עושה לו שירות. אבל זה שמיים וארץ בין שני הסיטואציות האלה. חכיר בדרך כלל בוא ננתח שכיר עובד בדרך כלל. איפה הוא נמצא השכיר? קרוב לבעלים או רחוק מהבעלים? קרוב >> קרוב בשדה שלו בבית שלו עושה לו איזה שירות נמצא במקומם של הבעלים או בבית שלו מתקן לו משפס לו בונה לו או אם נכסה הבעלים אולי הוא נמצא בשדה שלו אבל גם השדה פחות או יותר זה אמור להיות במקום קרוב אליו שליח אינו פועל את פעולתו בדרך כלל במקום עם מצאם של הבעלים הוא לא קרוב אליו כפי שנרמז המילה שליח עצמה מה אומר שליח אתה נשלחת ואתה התרחקת או נשלח מלפני המשלח אז הדבר הראשון איפה נמצאים? שכיר נמצא בשמיכות לבעלים, השליח נמצא במקום רחוק. זה הבדל ראשון. הבדל שני, גם פעולתו איננה קשורה דווקא לחפצי הבעלים. השליח מבצע מעשה כלשהו עבור המשלח, אבל דווקא עם הנכסים והעניינים ששייכים בעצם לבעל הבית. שכיר משפץ לו, בונה לו או עובד בשדה שלו. אז חוץ מזה שהוא במקום של הבעלים הוא גם בדברים ששייכים אליו. השליח א' נמצא במקום רחוק וההתעסקות שמה אם זה לקדש לאישה או לעשות איזה קנייה עבורו אבל הוא מעשה מתעסק מדבר שבעצם לא היה שייך אוטומטית לבעלים למי ששלח אותו עוד הבדל הבדל הבדל מהותי הרבי מגדיר יש גם הבדל מהותי בין השכיר והדומה לו לבין השליח עד עכשיו דיברנו על הבדלים טכניים אם אתה עושה את זה באותו מקום או לא באותו מקום אם אתה עושה את זה באותם נכסים או לא אבל יש הבדל עמוק יותר כשהשכיר עובד שמה. על מי השכיר חושב באמת? על עצמו או על הבעל הבית? על עצמו. כי אתה למה את עושה את העבודה הזו בשביל מה? של הכסף. השכר. השכיר עושה את כל מעשיו לצורך עצמו כדי לקבל את שכרו. אליו הוא נוסע את נפשו. מה הכוונה אליו אל מה? אל הכסף ולא אל בעל הבית. המושג שליח מצביע על כך שפעולתו של השליח איננה נעשת לצורך עצמו, אלא מי? אני אני שליח ואני למעשה מייצג אותו, אלא בעיקר לגבי המשלח. לפי כך, מכל ההבדלים האלה יוצא הבדל רביעית. לגבי השכיר שהוא פועל למעשה לצורך עצמו, יש דיון כאשר הוא עושה משהו אם המעשה שלך נחשב כמעשה של הסוחר או כמעשה אישי שלך. לדוגמה לעניין קידושי אישה, שליח יכול לקדש את האישה עבורה משלח. למה? כי אתה אתה מייצג אותו לכל העניין חיר פתאום השכיר אומר אוקיי אני בגלל שאני עובד אצלו כך וכך תקופה הרוכב שלם לי הרבה כסף אז הוא מוצא איזה מישהו ברחוב אומר לו בוא נעשה איזה פעולה ואולי אל תתקדשי לפלוני הוא לא שלח אותך אתה לא מייצג אותו אפילו שהוא משלם לך הרבה כסף הפעולה שלך זה לא הפעולה שלו השכיר הפעולה שלו זה פעולה עצמאית שליח שעושה משהו זה מתייחס למי למשלח לאדון ואילו השליח למרות שאינו נמצא במקום מצאו של השליח >> המשלח כן הרי כיוון שהוא פועל בעיקר למען המשלח והוא לא חושב על עצמו הרי פעולתו נחשבת קעילות המשלח ביצע אותה או יותר מכך שהמעשה עצמו קשור למשלח זאת אומרת המעשה מתייחס לא השליח עשה אותה אלא המשלח עשה אותה שהמשלח מבצע את הפעולה באמצעות השליח ועד לאופן הנעלה ביותר יש בזה כמה דרגות שלוחו של אדם כמותו כמותו ממש מובל כך בהלכה לא ניכנס פה לכל ה לכל ההבדלי החלוקות האלה אם רק ה מעשה שלך מתייחס למשלח גם כן האישיות שלך או שכל המציאות שלך מתייחסת למשלח בשורה התחתונה לא זו בלבד שמעשיו של השליח נעשים כשלמשלח אלא השליח בעצמו אומר אני והמשלח ניאים דבר אחד יש הרי את השיחה המפורסמת אמרנו את זה פעם סיפרנו את זה או למדנו את זה כאן באחד השנים שהרבי הרבי סיפר רבי יב תמ תשמ על הרבי אריס ששלח שלוחים ברוסיה על מסירות נפש והם נהרגו על מסירות נפש והרבי אריץ ידע שהם נהרגו השלוחים שהוא שלח ולמחרת הוא עשה שלח שלוחים חדשים שהם ידעו מה שהיה והרבי אומר איך אתה יכול לשלוח על מסירות נפש מסירות נפש האדם יכול לדרוש מעצמו ולא ממישהו אחר ואז הרבי אומר פה את המילים האלה שהשליח זה לא מישהו אחר זה כביכול שהרבי הריץ בעצמו היה ב במציאות הזה של של המסירות נפש כי השליח ומשלח זה דבר אחד ולכן מועילה פעילותו גם במקרים שדווקא משלח בעצמו צדיך לבצע את הפעולה האיש מקדש את האישה איך השליח יכול לקדש את האישה לפלוני הרי האיש אמור לקדש את אשתו אבל כמה שהמשליח הוא השליח מייצג את המשלח לגמרי על כאילו המשלח מקדש את האישה לעניינן אנחנו רואים השליח נמצא במקום רחוק השליח לא עוסק לא עוסק בתחום העבודה של של המשלח, אבל בגלל שהוא לא חושב על עצמו אלא עבור המשלח, אז הוא מייצג את המשלח הרבה יותר מאשר מי שנמצא ממש עם המשלח. מזה אנחנו יכולים להבין לאן הרבי חותר. יש שכיר ויש שליח. יש יהודי שנמצא בחגים עם הקדוש ברוך הוא ביחד או לעניינינו. חסיד שנוסע על הרבי בימי האור ויש חסיד שנמצע במקום רחוק. רחוק מסד, רחוק מבית המקדש. מי השכיר ומי השליח? להיות בתישרי זה עבודה של שכיר ולחזור לשליחות כל אחד לביתו ואל כל אחד לעבודתו זה כבר לא שכירות אלא זה כבר שליחות. נראה מאין זו מה רבי ההבדל ברוחניות בין עבודת ישראל בעת עליי לרגל לפני השם במקום הבעלים לבין העבודה של כל אחד תחת גפנו ותחת תאנתותו. על פניו זה נראה שבית המקדש אתה הכי נעלם ותחת גפנו אני לא רואה אלוקות ואין קורבנות וגילוי שכינה והורים ותומים וקרובים וכל זה אבל נראה בעת עלייתם לרגל נאמר יראה כל זכורך את פני השם את פני האדון השם את פני הוויה אלוקיך יהודי ראה אלוקות וכדרך שבא לראות כך בא לראות לא רק שהוא רואה את הקדוש ברוך הוא גם הקדוש ברוך הוא חווה אותו ומה שקרה מלצקת ככה נהנים אחד מהשני היהודים באו כדי לראות ולספוג את גילוי האלוקות שהיה בגילוי בבית המקדש. עשרה ניסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש. מקום שכינה, כהנים בעבודתם, לויים בדוכנם, ישראל במעמדם. אבל אומר הרבי, כל זה חוויה שלך או חוויה של הקדוש ברוך הוא? בשורה התחתונה מי הרוויח מכל כל הסיפור הזה? >> אבל כשודי נמצא שמה, כל החוויה הזו היא למעשה מה עושה אותו? אני יותר חווה פה ואני יותר מרגיש פה והיהודי בינו לבין עצמו בעיקר הוא מרגיש את החוויה הרוחנית שלו והוא לא ברגיע שמ הוא לא בהכרח מרגיש אני נמצא פה נטו רק בשביל הקדוש ברוך הוא כי החוויות הגדולות האלה מה שנקרא מקיפות אותו משתלטות עליו עם כל העילוי שבזה זה לא אנו סיב מנקה זה מה שנקרא מסביב כ >> נכון נכון אבל זה האמת זה זה החוכמה זה מה שהרבי לומד אותנו לראות את הדברים בצורה הנכונה והאמיתית כל זאת כביכול לצורך עצמו של היהודים לחוש ולראות את גילוי השכינה בדומה לנשמות בגן עדן שמה ההגדרה שמה נהנים מזיב השכינה נכון שיש זיב השכינה אבל בשורה התחתונה נהנים מה זה אומר נהנים טוב לי וכיף לי פה הליכתם משם בית המקדש ושיבת כל אחד למקומו בזמר חשבו איננה כדי לראות את פני השם כדי לחוש אלוקות להפך לראות אלוקות האלה הם באופן הנעלה ביותר במקום כל אשר יבחר השם אלוקיך על השקן שמושם לפני השם בירושלים בית המקדש כשאתה עושה אחור הפני ומתחיל את הדרך אתה אומר לעצמך למה אני יוצא לדרך זה כבר לא העניין שלי כי הקדוש ברוך הוא אומר לי יש לך תפקיד יש לי משימה ואני עושה את מה שהוא רוצה לא אני לא בא הוא לא הולך לההנות אני הולך לעשות לו נחת רוח >> אז זה לא רק מתחיל בז' בחשבון זה מתחיל מאז שהוא יוצא >> אבל שוב אבל כיוון שהז בחשבן כיוון שזה עדיין חווית הרגל אז עדיין את ההרגשה קשה זאת אתה מקבל בדיוק מתי >> התקופה הזו מעד ז חשבן זה גם כיה >> ז חשבון כבר הגיעו לבב >> כן מז חשבן ואילך אבל עד ז חשבן הרבי אומר הרבי הוכיח פה שזה עדיין נחשב אחרי הרגל כל עוד שלא הגעת מה שנקרא לבית ואתה לא פותח את החשבונות של המשכנתא וזה אתה עדיין תחת האווירה והרגש של ה של האלוקות והקדושה כל הבלאגן מתחיל הנה נחתנו הגענו לבית ועכשיו מתחילים את כל החשבונות וכל הסיפורים כן אלא למה אני הולך בדרך לבצע צ את המטרה והשליחות של הקדוש ברוך הוא בקיום תורה ומצוות או באופן כללי לעשות לו יתברך דירה בתחתונים כשיהודי מתחיל את הדרך חזור ו מגיע לביתו דווקא אז אתה יוצא מההגדרה של שכיר והופך לשליח שלוחו של אדם העליון כמותו כמותו ממש של הקדוש ברוך הוא כביאכל אוקיי אז אנחנו מבינים שכל הסיפור פה הפוך לגמרי תקופה של בית המקדש עם כל העילוי זה מצב כבי כביכול מבחינתך אתה נחשב בקשר עם הקדוש ברוך הוא אתה נחשב כסכיר ומתי התעלת למצב נעלה יותר קשה מתי הפכת מסכיר לשליח ז' חשוהן נופך אותנו כל אחד מאיתנו ממצב של שכירים אצל הקדוש ברוך הוא למצב שלוחים לקדוש ברוך הוא פה אנחנו כבר יכולים להבין מה זה הלך לך מתי היהודי מגיע לנקודה האמיתית שלו מתי אתה מגלה את הפנימיות שלך לא כשאתה שכיר אלא כשאתה שליח לפי זה מובן מדוע העבודה הרוחנית של ז חשבן בחזור מעלייה לרגל דווקא אז זה תואם את פרשת השבוע את לך לך הרי מה זה אומר לך לך לך לך זה הליכה אמיתית וההליכה האמיתית כלומר יצאת לגמרי עם המצב הקודם הגעת למצב חדש באין ארוך עוברים לדרגה חדשה לגמרי הנעלת באין ארוך מהמדרגה הקודמת כידוע זה לך לך תמיד המלאכים הם עומדים עם כל העילוי שלהם הם לא כלומר גם שיש להם פערים זה לא פער באין ארוך מהמצב הקודם. יהודי יכול לצאת לגמרי. וכיוון שלפני כן בעלייתם לרגל הייתה עבודתם באופן של יראה כל זכורךם מציאותם שלהם. הם כנבראים יראו ויחושו אלוקות עם כל התענוג שבזהם. יוצא איפה שדווקא העבודה שנראית ירודה תחת גפנו היא ביצוע הכוונה והרצון לא של המציאות שלך אלא של הקדוש ברוך הוא. אז פה אתה עובר בפער הכי גדול שיש. משימת לב על המציאות אישית לבין מחשבה נטו רק על הקדוש ברוך הוא. אז מה פעלתי בעצמי? לך לך אמיתית. יצאתי מהמציאות שלי לגמרי ואני מתחבר לקדוש ברוך הוא לגמרי. הליכה ומעבר מדרגה לדרגה באין ארוך. מקודם חשבתי על ה נברא והייתי כמציאות של נברא ועכשיו אני מתאחד עם המציאות של בורא בעין ארוך. לפי כך קשורה העבודה של קיום התורה והמצוות לעשות לו יתברך דירה בתחתונים. המתחילה בז' חשבו עם לך לך כי הלך לך האמיתית זה ז חשבו אתה מתחיל את העבודה האישית המאתגרת הדירה בתחטוינים אין כיפים ואין ואין דברים נחמדים יש רק עבודה נטו עבור הקדוש ברוך הוא ועל ידי הרבי נסדורנו זה הלך לך האמיתי מעניין שבשעתו שמענו מסגרת הרעיונות שעשינו של ג'ם עשינו רעיון עם רבי הרב יעקב אורביץ מראשון לציון סיפר סיפור מדהים אולי סיפר נוצר פה פעם ש אה כשהוא היה בקבוצה תשכז אם אני לא יודע תש"ז ככח הוא היה ביחידות נכנס ליחידות היה זה אז היו מגיעים בחודש ניסן לחודש אדר והרבי אומר לו ביחידס אחרי שהוא כותב את הרקע שלו וכולי הרב אומר לו שהגעת לכאן אתה צריך הנסיעה שלך לפה והגעה שלך לכאן זה על דעת שתוסיף בתורה ובתפילה בעבודת השם בחסידות והכל שכן על דעת זה אתה יצאת והגעת מחוץ לארץ לארץ ישראל ככה הרבי אומר לו כלומר חוץ לארץ הרבי מתכוונת לכאן וארץ ישראל הר מתכוונת לבית חיינו עכשיו אנחנו יכולים להבין את העניין הזה מה זה הלך לך האמיתית אתה דווקא שם הרי מרוץ על בית המקדש הלך לך אבל פה כל אמר חסיד מגיע לנקודת האמת שלו זה הלך לך נראה איך כל זה מתקשר לאברהם אבינו הרי אברהם אבינו גם כן הרי פה הולך לארץ ישראל מה איפה זה הלך לחו של אברהם אבינו אז גם פה הרבי מד מדגיש שאנחנו נראה אצל אברהם גם כן היה כמה דרגות, כמה שלבים בעבודה שלו. היה השלב הראשון בעבודה שלו הפיץ אלוקות. ולמה הוא הפיץ אלוקות? כי זה היה מהבנתו ושכלו בהתאם ללקוחות שלו, בהתאם ליכולות שלו, בהתאם למה שהוא הבין. גם כשהוא עדיין הפיץ ופעל ושה דברים גדולים, זה היה עדיין בן בכוחות מוגבלים ובעשייה מוגבלת בהתאם לכוחות שלו. שהקדוש ברוך הוא אומר לו הולך לך ושכל לגוי גדול ושמה תעשה את הפעילות אז הוא כבר לא עושה את זה בהתאם לכוחות שלו אלא יוצא באין ארוך ומקבל את הכוחות מהבור הנראה לפי כל האמור לאל ניתן להבין את הקשר לשם הפרשה לך לך שמה מדובר עוד הליכה הפוכה של אברהם מחוץ לארץ לארץ ישראל אז איך אברהם גם כנושא אותו הליכה האמת היא שגם אברהם אבינו עוד בהיותו בחוץ לארץ פרסם אלוקות וקירב אנשים עבודת השם את הנפש אשר עשו בחרמת כפי שמסופר בארוכה בהרחבה במדרשים והרמב"ם מסביר גם כן התחיל להודיע לעם אין ראוי לעבוד אתזה לאלוקה עולם לא ראוי לעבוד ולהשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירו כל הברועים הבאים ואברהם התחיל לעמוד ולקרוא בקל גדול לכל העולם או להודיע שיש אלוקי אחד בכל העולם ולא ראוי לעבוד אבל הוא עשה דברים טובים או לא דברים טובים הוא עבד את עצמו את הקדוש ברוך הוא עד אז את הקדוש ברוך הוא אז מה היה החיס ניסרון כאן כיוון שכל זה היה עקב הכירו את בוראו שהשיג את דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה כב שרמב"ם מתאר הוא ראהש את העולם והוא הבין שהגלגל לא יכול להסתובב בלי בלי מסבב וכל זה לא יכול לברוא את ההבנה הישרה שאם יש עולם אם יש נבראים אז יש בוראים אבל זה היה מתבונתו אז פרסום האלוקות על ידיו היה משום כי הוא הכיר מצד הכרת אלוקות כל מה שהוא עשה היה מצד הטבע שלו והכוחות שלו. כיוון שהכיר וידע והתחיל להשיב תשובות אז הוא הודיע להם שמה שהם הולכים זה לא דרך האמת שאתם הולכים בה. יש דרך אמיתית אבל דרך אמיתית כפי שהוא הבין אותה. בהמשך לכך ולאחר מכן היה ציוויו של אברהם של הקדוש ברוך הוא לך לחט. או מאז התחיל אצל אברהם עניין חדש. מאז מאז ההתגלות הזו לך לך. הוא גילה אלוקות עקב ציווי השם כישלוחו של הקדוש ברוך הוא. אתה לא עושה דברים שנראים לך נכונים. אתה עושה את מה שאני אומר לך לעשות. או לפי כך, דווקא כשהוא הגיע לארץ ישראל מסופר שויקרא בשם השם. ומה הוא עשה עד עכשיו? הוא לא קרא בשם השם. גם קודם הוא קרא. למרות שגם לפני כן הוא פרסם אלוקות בעולם. שהתורה מספרת שלא זה בלבד שגם ארץ ישראל הוא גיל האלוקות. אלא לא רק שגם, אלא שלאחר ציווי השם אחרי לך לך, כל הפעילות שלו נעשתה באופן שונה לגמרי. לחלוטין כמו שרשי מתאר עכשיו הוא אלוקי השמיים ואלוקי הארץ כלומר לאחרי לך לך שהרגלתיו בפי הבריות שהרגיל את השם של הקדוש ברוך הוא בפי כולם כשלקחני בבית אבי היה אלוקי השמיים ולא אלוקי הארץ לא היו שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ מה הכוונה הרי גם לפני כן הוא פעל אז מה ההבדל אומר הרבי ככה גם בחוץ לארץ פרסם אלוקות בעולם אז ידוע לקדוש ברוך כן, האמינו בו, כן, לא היו בקירים בו, ושמו לא היה רגיל בארץ. מה הכוונה? שזה היה הכרה פנימית יותר, שזה היה יותר טבעי, שזה נהיה חלק מהמציאות האנושית כאן. דווקא באמצעות ויקרא שם בשם השם, ביותו בארץ ישראל אחרי הציו ילך לך, דווקא אז הרגלתי לפי הבריות. מה? כוון לא רק שהם יודעים את זה, אלא שזה נהיה דבר רגיל, שזה נהיה דבר חלק מהזהות, חלק מטבע העולם. והשינוי הזה נעשה בעקבות שזה שזה מעטה ועיל לך זה לא רק הבנה אישית שלו זה בכוח אלוקי אז הכוח האלוקי נניעה פה יותר ככה במציאות של העולם במתחת החיבור >> נכון נכון נכון ההתחלה ההתחלה של החיבור היא תחילה נכון ויקרא שם כמנין הרבי לא הנה נראה נראה את זה פה עוד רגע כן את הביטוי הזה במילים אחרות פרסום האלוקות בהיות אברהם בחוץ לארץ נבה מהכרתו השכלית ובמילא אז הוא נעשה באופן פן שהעולם המציאות בפני עצמה, המתבטלת בפני האלוקות. אני יש אני מרגיש קודם כל אותי ואני כמציאות בפני עצמי אני עושה את הרצון האלוקי אבל ניתן עדיין לעשות הבחנה בין המציאות שלי לבין המציאות האלוקית. הפרסום לאחר הציווי לך לחנווה מציווי הבורא ולכן הוא נעשה באופן של ויקרא שם בשם השם כל עולם כמו שהרבי מביא כאן הרי מביא בוסי לגני וכולי לא כל העולם כלומר יש עולם והוא הכל של העולם אבל העולם לבד והקל לבד אלא כל עולם העולם ואלוקות הם כביכול מציאות אחת עולם וכל זה דבר אחד אז גם אברהם הלך פה גם כן בהליכה שלך לך הוא יצא מעבודה אישית לעבודה בביטול הקדוש ברוך הוא שזה מקביל כמובן למה שקורה איתנו מבית המקדש מתישי לז חשבן וה הנקודה המשותפת בשניהם לך לך הליכה שבאין ארוך אז נראה את האות האחרונה שרבי חותם את השיחה אות לפני האחרונה זהו גם ההסבר לכך שהפסוק אומר ומפרט שימו לב דבר מעניין הכתוב לא כל כך מדגיש לאיפה להגיע ההדגשה היא יותר מאיפה לצאת מהיכן אתה יוצא ולא כל כך כך לא לא אומרים לך לאיזה כתובת להגיע אבל אומרים לך כן בדיוק מאיזה פרטים מאיזה כתובת מודקת אתה יוצא >> לך לך מארצך או ממולדתך ומבית אביך לאיפה אל הארץ אבל הארץ היא ארץ גדולה אולי תן כתובת מדוייקת לא הדגש שאינו מוסם כאן על הליכתו של אברהם לארץ ישראל אלא בעיקר מה שנדרש תצא מה שהיה עד עכשיו תעזוב תצא מהמציאות שלך מהארץ מהמולדת מהבית אביך מה שהוא הפנימית מסבירה תורת החסידות ארצך זה מלשון רצונותיך רצון מולדתך הרגלים ממידות בית אביך חוכמה כן אבא זה חוכמה כלומר מוכין מידות ורצון שזה פנימי יותר ולמרות שאצל אברהם כל זה היה רצונות ומוכין ומידות לא אישיים אלא של קדושה קשור לקדושה ולאלוקות בכל זאת היה ארצך מולדתך בית אביך רצונות ומידות וכוחות השכל שלו של קדושה שק אבל טבעיים מציאות בפני עצמה לאיפה אתה אמור לצאת לך לארץ אשר הראק הוא צריך ללכת אל הארץ העבודה שאותה מראה לו הקדוש ברוך הוא לא נוגע כל כך לאן נוגע בעיקר מאיפה לצאת על ידי כך נגרמת נגרמה התעלות מיוחדת שאיננה בערך לדרגת לדרגתו הקודמת כאשר עכשיו הוא נעשה שליח ועל ידי כך נוצרת סבתא וחיבור בין הנברא לבין הבורא אשרה הכנה לחיבור בין עליונים ובין התחתונים במתן תורה ומעניין בהערה 59 כאן נראה במפנה לשיחה גם כן נפלאה של פרשת השבוע למדנו אותה לפני שנה או לפני שנתיים רק נזכיר אותה בנקודה אחת שזה הכל מתחבר פה ביחד שהכתוב פתאום מתאר את אברהם ויאמר השם על אברהם לך לך אבל אין פה שום דברי רקע סליחה מי זה אברהם ולמה שהוא יזכה לך לך ושחל לגדול ויברך סליחה קצת אספר עליו היה לפני כן ניסיונות אור כסדים מסכרת את הנפש פרסם אלוקות כל זה לא כתוב רק פתאום לך לך כתוב על טרח וכתוב על אברהם ואין לנו שום רקע עליו אז הנקודה שרבי מביא שמה אם היינו אומרים את כל המעלות והשבחים של אברהם אבינו היה אפשר לחשוב שלמה הקדוש ברוך הוא בחר בו בגלל המעלות שלו או במילא הקשר של הקדוש ברוך הוא עם אברהם אבינו מותנה ומוגבל בהתאם למעלות שלו לא מספרים עליו שום דבר דף חדש כלומר מה המעלה של אברהם אבינו אבינו מה המעלה הגדולה של אברהם אבינו? לא המעלות האישיות שלו אלא שהקדוש ברוך הוא שם עליו עין ובחר בות. כל עוד שהמעלות הם מעלות שלו אז זה קשר מוגבל וקשר סיבתי. אם הקשר מצד הקדוש ברוך הוא זה באין ארוך. אז זה הנקודה פה גם כן עד עכשיו אברהם היה בכוחות האישיים שלו מכאן ואילך זה של הקדוש ברוך הוא וזה נתינת כוח עבורנו. זוהי ההוראה הנלמדת מז חשבו אשר חל כדי לל תמיד בשבוע של פרשת לך לך שגם בתקופת הגלות שזו הזמנת שבו יוצאים מהסוקים מעיני הרגל נכנסים לימות החול זה כבר הסוכה מקופלת וכל הדברים הנחמדים מקופלים וכבר כבר שעון חורף האווירה נהיית ככה יותר אגמומית על כל אחד לדעת שהדבר אינו צריך להור בו תחושת עצב חס ושלום להפך עליו לעשות זאת בשמחה גדולה ביודעו שדווקא בעבודה זו נעשה שליחו של הקדוש ברוך הוא, שלוחו של אדם כמותו ממש, לבצע את הכוונה העליונה של לעשות לו יתברך דירה בתחתונים וכל זה יהיה בגילוי ממש בכל העולם כולו בגאולה האמיתית והשלמה על די משיח צדקנו ונגלה כבוד השם וראו כל בשר יחדיו כיפי השם דיבר בשות טובות ובהצלחה רבה Да.