0:00 / 0:00
הלכות שבת בנושא מותר לערבב יין לבן ויין אדום בשבת? ולגרום למפית להיצבע? הרב יעקב שוויכה שנת תשפ"ה
106 views
רב יעקב שוויכה, חבר בית דין רבני חב"ד, מרבני קריית מלאכי ומראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, לעילו נשמתו של אביו | בשיעור הנוכחי - האם מותר לערבב יין לבן ויין אדום בשבת? מה הדין בצביעת אוכל בשביל שימשוך ילדים קטנים? האם מותר לנגב במפית אוכל שיצבע את המפית? מה הדין בצביעת אוכל ושתיה בשביל יופי? To donate or for dedications to continue the holy work לנדבות והקדשות להמשיך את עבודת הקודש https://secure.cardknox.com/chassidusonline
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
שלום וברכה הפעם נשוחח על נושא שנקרא
צביעה ואוכלין זאת אומרת שאדם ששם משהו
בתוך המאכל שצובע את המאכל אם יש בזה
איסור אז אנחנו יודעים שצבוע צמר בד או כל
בד אחר אז יש אזה איסור מן התורה של צביעה
מה קורה כשאדם צובע מאכל ובכן בשולחן ערוך
סימן שכ אדמו הזקן מביא אותו גם כן שמותר
ליתן קורום בתבשיל ואין לחוש משום צובע
מותר לשים קוקום בתוך תבשיל אין בזה חשש
משום צובע מה הנימוק לזה שאין צביעה
באוכלים אין דין צובע באוכל אין דין צביעה
באוכלים אלא מה הדין הזה לא מופיע בגמרא
בצורה מפורשת זה מופיע בראשונים שיבולי
הלקט מביא את זה וא אדמור הזקן הבת יוסף
אדמור הזקן מביאים אותו להלכה מה
שמאפשר דיון נוסף על כל מיני
של הדין הזה לדוגמה הלשון בשולחן ערוך הוא
אין צביעה באוכלין מה קורה במשקין האם גם
במשקה אין בעיה של צביעה האם מותר לי לקחת
פטל ולשים במים ולצבוע את המים למעשה ולתת
לילדים לשתות את המים צבועים בתוך עם הפטל
האם גם במשקה ובכן להלכה למעשה שזה אפשרי
מותר אין צביעה לא רק במכלן גם במשקין
אומנם הספר גינת ורדים וכמה וכמה אחרונים
שרצו להחמיר בזה להחמיר שרק באוכלין אין
בזה דין צביעה אבל במשקין יש בזה דין
צביעה אבל להלכה למעשה הפוסקים הכריעו שגם
במשקין אין בזה דין צביעה אלא מה מכיוון
שיש בזה מחלוקת ומכיוון שיש בזה דעות אז
יש המשנה ברורה בשד הציון בסימן שיח הוא
מציע כששמים תמצית של ת בתז זאת אומרת כדי
לא להגיע לשאלה של בישול העלי תה בשבת אז
אנחנו ג משתדלים להרתיח את את העלי תה או
את השקיות תה לפני שבת ולעשות מזה משקה
ואת המשקה הזה את התמצית של התה מערבבים
את זה עם המים החמים בשבת בכדי לערבב את
התמצית תה בתוך המים אומר המשנה רורה אז
אם זה אפשרי לעשות את זה בצורה ההפוכה
קובלת לא לשים מים בעל זה את התמצית ת שאז
אתה צובע את המים לפי אותם הדעות שיש בעיה
של צביעה במשקין אלא מציע המשנה בדודה
לעשות את זה בצורה הפוכה נשים קודם את
התמצית ת בכוס ועל זה נוסיף את המים
מסבירים האחרונים שככה פחות זה נראה כ
צובע זה לא דרך צביעה בכך זה שינוי אז מי
שיכול למה לא אבל מצד הדין מצד ההלכה
אפשרי גם כך וגם כך הלכה למעשה קבוע
הפוסקים אין בזה דין צביעה ב שקין ולכן גם
משקה אם אני רוצה לערבב יין לבן עם יין
אדום אם אני רוצה לערבב פטל במים תמצית תה
בתה וך יוצא בזה אין בזה שום בעיה א נראה
עכשיו מקרה שלמרות שהוא באוכל אז הוא אסור
אם המטרה של הצביעה היא לא מטרה של אכילה
אדם צובע מאכל לא לצורך אכילה הדוגמה
שמופיעה בהלכה אדם רוצה למכור מצר מסוים
אחרי שבת והוא רוצה שלמו שר הזה יהיה צבע
מושך והוא צובע את זה בצבע כזה או אחר
מעבר לזה שהוא מכין לשבת לאכול במקרים
מסוימים אז יש פה בעיה של צביעה שזה אסור
לחלוטין וכאן זה כבר לא אכלין כם ש ממש
צביעה או אדם שרוצה לקחת וזה של
זכוכית עם מים ולשים איזשהו משהו שיתן
הצבע לתוך המים האלו ולשים את זה בעור
השמש והנה אור השמש בחלון איזה יופי זה
מקרין אור צבע לתוך הבית אז גם זה אסור
המטרה היא לא אכילה המטרה היא צביעה בלבד
ולכן זה
אסור מה קורה
כשאדם רוצה לצבוע משהו לצורך האכילה אבל
גם יש לו מפורש גם כן רצון בצבע הזה שמגיע
זאת אומרת לא שהצבע מוסיף באכילה אם הצבע
מוסיף באכילה נחזור רגע אחורנית אם הצבע
מוסיף באכילה לדוגמה אם רוצים לתת לילדים
איזה משהו שיותר ך ויותר ימשוך אותם בצבע
מסוים אז זה נקרא אכילה אתה שם את הדבר
מאכל הזה את את התוסף הזה באוכל שמביא צבע
כי שהמטרה היא אכילה ש יגרה אותם לשתות או
לאכול אז זה בסדר אני רוצה להגיד משהו אחר
אדם שכן נותן משהו צבעוני למאכל כשהמטרה
שלו היא כן המטרה שלו היא צבע גם כן ולא
שהצבע בא בצורה של ממילה באופן באופן הראי
אלא בכוונה הוא רוצה את הצבע
ובכן באחרונים למעשה מתירים אבל יש דעה
מעניינת של שאלת יעבץ הרב יעבץ כשמביאים
הזה של ה שיבולי הלקט שמותר לצבוע מאכלין
ומשקין יש לו קושיה הגמרא בשבת אומרת שאח
אחת האפשריות שהגמרא מביאה למה עשוי לשחוט
בשבת יש כמה הסברים נטילת נשמה אבל אחד
ההסברים זה משום צובע כשאדם שוחט את בית
הצוואר של ה בהמה אז הבית הצבא נהיה אדום
ואדם מעוניין הצבע האדום הזה בבשר יוסיף
לו קליינטים זה דבר טוב לבשר שיהיה לו צבע
אדום והנה הגמרא מביאה באחת אפשריות ששוחט
אסור משום צובע אז הנה אנחנו רואים פה שגם
באוכל כמו בשר יש בזה ישהו איסור צובע
השאלה יעבץ מתרץ את זה בצורה מעניינת אומר
כך כאדם שם קוקום בתוך האוכל הוא רוצא את
הכורכום רוצא את הטעם זה שזה יצא צבע זה
בדרך ממילא באופן אוטומטי כשאדם
אבל שוחט בהמה שהוא מעוניין בצבע ה זה
במאכל אומרת שאלת יבס כיוון שמעוניין בצבע
מצד עצמו הוא רוצה יש לו כוונה לצבוע אז
זה אסור ולכן לפי השאלת יבת אם אדם מתכוון
לצביעה מתכוון לצבע זה עסוי אז כמו שאמרנו
רוב אחרונים פושטים להקל אבל מי שמחמיר יש
לזה מקום לחומרה הזו וא ה את הגם אם אדם ם
אדם מכוון לצבע בעיקר הדין מותר
אבל מה קורה כשאדם מתכוון מפורשות לצבע
והצבע לא מוסיף לו שום דבר בטעם אבל זה
מאפשר לו לשתות או לאכול את זה דוגמה הרב
שבט הלוי הרב ווזנר דן בליל הסדר שש מצווה
מן המובחר ביין אדום האם יש בזה איסור
לצבוע לערבב יין אדום ביין לבן בעצם זה לא
מוסיף לו טעם לא מוסיף לו תענוג ולא טעם
ולא כלום ה יין האדום בתוך היין הלבן הוא
מעוניין אך ורק בצבע כמן שמצווה מן ה
מובחל לליל הסדר ביין אדום אומר הרב השבט
הלבי זה מותר נכון שזה לא מוסיף לו בעצם
התענוג או הצורך של האכילה אבל זה צורך
האכילה בזכות זה שהוא מערבב יהיה אפשרי לו
לשתות את היין הזה אז זה נקרא צורך אכילה
ואז חל על זה הכלל שאין צביעה באוכלין אז
באופן כללי כשזה מדובר על משהו שאדם הולך
לאכול אין לנו בזה בעיה דוגמה נוספת
שמופיעה בשולחן ערוך מעבר לכורכום אז אומר
השולחן ערוך אם אדם צובע את הלחם במשקה
במי פירות שבצלחת יש לו חלה ויש לו מי
פירות בצלחת ורוצה להטביל את את הלחם בתוך
המשקה הזה אז אין בזה שום בעיה אז זה
אפשרי זה נקרא אין צביעה באוכלים וכמו
שאמרנו לפי רוב רוב הדעות גם אין צביעה
במשקים וכמו שאמרנו אם אין בכלל מטרה של
צבי אז יש בזה בעיה חוץ מהכבוד גם כן אותם
אותם הסבונים של הסלה שמוציאים צבע זה אחת
הבעיות עיקריות של הנושא הזה של ההוצאת
הצבע בתוך המים כיוון שזה לא אוכלים
ומשקין אז ממלה יש בזה בעיה של צביעה בתוך
המים אבל לא ניכנס לפירוד בנושא הזה נחזור
לנושא של צביעה באוכלין אומר השולחן ערוך
אבל יש משהו שלפעמים שצריכים להיזהר אומר
אדמור הזקן דווקא אמור הזקן מהמחמירים
והמשנה מדדה מהמקים אדמור הזקן מביא שתי
הדעות המחמירה והמכיל אבל הוא מכריע
להחמיר ש שמי שאוכל תותים או שאר פירות
הצבועים שלא יגע בידיים שלו בבגדים או
במפה שיש בזה הוא צובע את המפה וצובע את
הבגד ויש בזה איסור משום צובע וזה חומרה
מעניינת מדוע בעצם הוא מקלקל הוא לא צובע
הוא מקלקל את הבגד הזה ואנחנו יודעים
שמקלקלים פטורים אבל יש בזה איסור דברי
סופרים גם הם מקלקלים אז אמנם יש כאלו
מקילים את
זה מופיע גם בדרכי משה המקילים אבל אדמור
הזקן מכריע שיש להחמיר לעומתו המשנה ורה
יותר מקל בזה אבל כל פנים אדמור הזקן
מחמיר אבל אומרים הפוסקים זה שמדובר על
בגד או על מפה אבל מפית שמיועדת לניקיון
לנקות את הידיים ואת הפה אומרים האחרונים
שאין בזה שום בעיה של צובע ואדם כמובן
יכול לנקות את ידיו במפית הוא יכול לנקות
את ידיו את שפתיו במפית גם אם זה יש תהיה
בזה צביעה אז אין בזה שום זה לא דרך צביעה
בכך ולכן זה
מותר עד כאן השיעור להיום