הרב אריאל - כ"ח טבת

ל כתב מד במשנה דמול דו ן גי ב זיק בןר בן יושה מתכוון לא מתכוון קצור אד תוה המשך מה שמע ש לא שוג יותר חמו מה אומר בדף בעמוד ב חזקיה מה קרא פצע תחת פצע לחייב ש זי ולעוס כי רצון ם ד נוס חי של זה הכלל הזה שאונס מטמיע את כל הראשונים כלל בתורה שאונס מה אכפת לודי ד אומר כן חייב איך יד מתכוון אר רבם מתכוון להורידה למ פו מ הבית מ זה רב רבי מאיר החייל אפ פשרה רבי מאיר אומר אם אדם החזיק כד על כתפו ופשרה ומר הידית נשברה פתאום רופה בלי בלי סיבה לא באשמתו נאים מחי רב מאיר אוזני בידו האוזן בידו הקד תלש מהאוזן ו בידו נפל נשבר זיק חיס נרה לא תעשה דבר חמ זכו שהוא חייב הוא מוד רבנן במלה קנקנים על הגת נגן ור שאינה מסוה זה ש פטור גם רב מר מודה ש מניח ג ראש הגלח מצו לוו נוס ר פה ש פצ פצ בחות כס התוספות ירושלמי ירושלמי הזה כ סות מקום אחדש בד עמוד א למטה כן את הזה שלא כל ישן חייב יש יש ותות אומר ד כז עמוד מביאה גם כן ר רב נפל גשה חי ברים אחר כךש לא רב נפל ברש שמצא זש חיבים פה כתוב חנ מצוה חייבנו קודם דכ שנפל נ מצ פטור ונס אז פה בשת הרץ ככ אנשים אומרים שיש הבדל אם נ קק רש הגג במצב סביר צ פילה שם הוא פטור וס אבל אם הוא עלה לו רשת גג ורוח של המצויה תוך הח שהוא ישמור את עצמו ובכל זאת נפל הוא כבר לא כך אנוס הוא לה ג כ שהוא היה תוח מצויה אדם צ יבין תבין בחשבון שוא שמסיה ה להפיל אותו אז הוא לא ה סגו יש פשי מסוים לכן הוא חייב אז גיד פה שמדובר פ מקרה אחר לא שהוא נפל סתם אלא שהוא עלה על הגג ש מצוין אבל מהמ ש בכל זאת כמו שמ תת אומרת ש הניח ושג רוח של המצויה פתו בנוס פטו ושך גדולה היא דף כזב ם הגמ אומרת שאם שבר את הקד ובים שבר אותה זה בלילה בהתחלה הוא כתוב כמ כ ו הדוגמה הזאת א אז מה מה בתו טור בזה אדם צי לבדוק שסל שלא ישבור חותים כל הרש רבי כול חביות מי ש את הרחו חביות לכת בשאלה אדם יכול לעשות ד לעצמו כשהוא צודק חסמו את הרחוב שש לכת כדי ש צו שמואל אמר בפלה ש הלה לא ר שדבר נפל שבת החבית פטו מהזה אנוס הונ שהוא חייב קיצור השאלה הוספות שמואל אמרנו מעצמו דבר הר מכשול אם אדם הלך ק עמו לא שם לב פל מעצמו לא הה גורם חיצוני הוא בעצמו הלך לא טוב הלך בצ ונפל ק זה פשה זה מחלוקת אבל אם הורים חסוני ש ש כמו כן הקד הזה בלילה שלא ראה אותו פה תוב חח שחשו ולאבד נוסו א גרבי ח כרצון אדם הזי צ פצע אולס גבו רבי רחמנא ושד אותו שהשם ראשון מזיק לשני הב אצו ישן רושל קבל שינה כלומר מה שאמרנו שישן חייו כשהוא הלך לישון והיו כלים דו ליד מתו הוא אמר אני ישן אני ישן בלי תנוע נו ו התהפך ושבר סוכר שהוא לא התקבל אבל בכל זאת הוא אבל אם הוא הלך לישון ה לא ק כ אחר כך הניחו כלים אזה שנתו הוא לא ידע תפ ושב אותם פע כתוב וש לכן ביבי פרה שולה אבי אמת בשי פרה שו לא דוחו זה יבוש שחטו את הפרה כיחו חלו אח שהפרה הזאת צולה נוסים להם לדעת שהפרה הזאת היא לא שם אז שים שכ נהנו ה הם נהנו אש הנאה ש שגם שם ג ש שרבים אבל הנאה משנים אז פה הם שמים בני הנאה אבל לא בנזק ד השמים אנוסים פטורים אבל מה שהזיקו לו עשים לצ מנהה בעל חבית ראשון קור האחרון משנה חגה היה בחי הלך אדם עם חבית על כתפו אחריו הלך מישה עם כורה ו לחבית משבר חבית בכו פטור פתאום נעצר בעל החבית והבעל הכה נתקע בו אז הוא פטור הוא אומר לא הת לדעתי שאתה תעצר פתום אזי אותו ימ מכוניות אז כלל פוך שמ מרח אדם שמע מרחק כזה שגם אם הראשון לום טע השני יהלו זמן לעצור תקנה במכות מכוניות מונ תו שם צריכים לשמור בח כאן בני אדם עם קורה י הדין הפוך זה לא מחלוקת י שני מצדים שונים אחי רגלם הראשון נעצר השני קטור שהוא לאשם ז גב ידוג חי בק מק שברה אומ שחינה משבה עשה שכר ישל ש עשה שכר פות ש חינם חד מזי ם ש פטור לבד אדם מז פטור ולך שחר חייו ד שומר חינם פטור אז אם זה מקרה ששומר חינם חייו שומר ס פטור ממש זה כמו גניבה ועבדה ואז יוצא גניבה זה ן אונס אדם לא השם שגם הוא עבדה פחות דה הוא השם שלא שמר תות אנם גם כן הא לא פשיעה גבועה אבל זה לא אונס גנבה זה יותר אונס משום שאדם גנבו לו מהש אז א זה שכנ פטור שו שכר חיה כן השו שכר יה ב שכר שו חינם בגלל שזה אונס פתור להגיד שאונס כין גניבה זה כ לפתור ק לגניבה אבל בונס שוא כין עבדה שהוא קרה לפשיעה שואל דב קה לאונס פשי חייב זה לומר ששיה כל ז אונס חיב אז אונס שאת חיבה אותו זה כבדה שת פתרה אותו זה תצות מחלקים בין עונס כב לא כל הראשונים מסים סות גם הזה מקשה מחלת דביד מקשיב מהות הסוד בונס גמור חמזי ים כונים זה הנחה פשוטה עונס גמור נו פרשות אדם שתקל בקד פלה חבית אחבי נצ פתאום השני פשרה רש הג חכח מצוה הפילה אותם אזו ש אלה קים שספת הגם אם ירושלמי אין רה נשני מה ירושלמי ירושלמי שוא היה ראשון אח כ בא מישהו מניח כלים רואים משהו קטוב אז רוא ש כטו זאת לא ר מדוע והשני פ ש הכל זה סיבה אחרת את הכלים שם אחר האחר הזה השני ששם את הכלים הוא הזה בחשבון שהראשון שהלך לישון ולא ידע שיש כלים התהפך תוך כדי שנתו ו את הכלים אז נמצא שהשני וא זה ש השם אז פה זה סיבה אחרת ל שהשני פשע שהניח שם קירים לכן הוא חייב אבל החנמ אם כלים יגיעו בצורה שהא נניח מהשמיים יפלו כלים דוגמה לא מעשית רסב את העו הגיעו איזה כלים באיזה צורה שהי שאף אדם לא השם שיר אותם והראשון התהפך ושבר אותם ויחייב אין ראייה מג הוא מסכים שעוס פו שונס פתו אבל ראיה רוש לא אין ראיה רש לדבר במקה שהשני חיה ברה ש הרמבם אמר את הראיה הזאת גם כן דח רושל וש פרש סידו לכן בל חבית וא פשה בו חבית יש פושע הראשון שנעצר בא לחבית שנעצר הצר פטמית בבי הזרה הוא השם לכן השני פטור אבל אין כרי שעו פתור הוא התוספות ח מסכים עם התוספות אומר ה לא ריות ת גודל בטרה ששחטו את הפרה דן כלל הזה שלא ידעו כלל מזה לא יכבדו להזיק שהחלו כדרכם שו סבורים שלהם ה קמה זהמ לא הבנתי מה ש הם שחטו פרה חשבו שהפרה הזאת משל אביל אומר זה לא נקרא מזק תקדמו רק לאכול לא הבנת אדם שקד רק לאכול נקרא מזיק מי ש מי ש בעמה רו פשו פשוט של רג של בעמה אוכלת נתה זה נקרא שם מה אם א אדם אוכל הנאתו של מישהו אחר לא ק מזמז אדם אחל שחד קמז זוא גנב גנב ק שהוא לקח את הדבר רים אותו אח רק הוא לא הרים אותו לקח גחל כל ממזי א הוא רוצה הזא ח הרמבן ח בצורה אחרת רא שהמילה שלהם פהרה ש ש כמו שאין פה שייכות לאחריות בכלל אדם על שלו לא אחראי מה קרה לו מזיק שת כלים שבכלל לאח לשבור אותם רשון הוא ידע שזה של מישהו אחר כלומר יש פה איזה אחריות שיש כאן זול אבל אם אם אונס חייו שוגג חייב אונס חייב לא מתכוון לח לא צריך קל אחריות אחריות ה עומדה שאדם צי לשמור עצמו זית ידע לא מכוו מט כשהוא מתכוון למלכת יתר אתוס ר הוא דוחה אותה דחות יש נסות ח לא אבל א אבל הריחות הוא דוכה אותם צריכות חזקות מ אבל מה שוסי צ דבר מר אזי ונ ש ודע הוא חייב צ דבריהם כ קושה חמורה מצא אדם המזיק הוא כיל ל שכר הרי שומר שכר חייב רק עונש גמור כתוב עכשיו מה אומר ש מזיק אם ה אם מזיק דבר בוז גנבה חיה א שואל מה מזיק שתורה התה אונס זה גם אונס אזרק גניבה הוא חייב שובל שכר שהתורה שובל שכר שהוא התורה נתנה לו ש לשמור לשמור אז הוא פטור אומר שכר יהיה י פטור יהי בוגב פטור נקרא פצ תחת פסע מרבין חו בונס אפילו עונס גמור כי שכ דבה דבה את שאדם מזיק פטור אבל אונס גמור ושומר סכר שלוקח אחיות קיבל כסף לשמור הוא חייב באונס הרי התורה פתרה עונס שהוא הוא ר קיבל אחריות לשמור ולא יותר אז הוא אז הוא בונס ג הוא פטור חייו שהוא מזיק שלא קבל שכר סתם אז אז פטור אז מדוע שומר מדודה שומר סכר שאיך אפשר לה באונס הוא לבד לא אונס כלל רק הוא קרוב לאונס אז איך איך ייתכן ששומר שומר שכר קנס בחייו ו מזיק טור ם מחי חי ונסים ק שואל שר שס ששכן ש קבל כסף לשמור יש גדו גנבה זה עוס מזי פתור שמר שכר שכר יותר הוא קשה לו לומר את זה כי הוא מקש מצד עניין הקוני פה את חיתה פצ פצע שעוס חיב ב שמר שכרו פטור לכן קשה לו איך תכן ששומר שכר יהיה יותר חייב מנזי אפשר להגיד שכן ש שכר קבל שכר לכן יש לו אח גדולה אבל לכן נראה בכל מיני ונסים ח רק אונס גדול ולא ס ד והוא אומר החנה אונס שאי שאדם לא מעלה על דעתו צדיקם וש הג יום רגיל חרכ בא רוח שנה מצוייה מי אלל דעתו רוח שנה מצויה כשאדם לה לגעת ברוח שנה מצויה זה צ אותו על דעתו אבל כשהוא על הגב ואחר כך ברוח ש מצויה בלי ש ע דעתו זה נקרא וס גמור לכן פטור אז שלא לשות ד כלל מהמה א כוש שלך לישון מנ דתו שמישהו אחר ילך כלים אם הוא וו כלים אז דעתו שיתהפך ישבור אותם אבל הצ דעתו שמישהו יביא כלים אחרים יניח לידו נפלה כן זבי אדם זות דעתו שמישהו יניח כות הרבים ה הוא יודע שש דים לשבור את זה כול ס ד אפשר זה קדשו ד אף בדך חוק קדם כל חזה אדז פצ תה הזא חקו לא הקב כלל ד מה זה הניח שו זה רחוק א כ שאדם הלך לקום צריך ו אולי הניחו לי משהו ש פול וזה יותר קרוב מאפלה ברשות הרבים שאדם הולך באפלה ברש הרבים לא יכול לדעת שמישהו שם לו רגל או משהו אבל האבן בחק זה יותר רחוק וש עכשיו בח הוא הוא הסביר ג ששם שמישהו אחר חיקו אפשר לומר שזה אונס גמו זה כמו הלך לישון כשם הואר ואנשים תסו איתו איצ על דעתו שמישהו הניח בש הוא לא ישר יש הוא לא ד על דעתו אדם ר ואנשים ליקו איתו והניחו לו משהו ה צריך לה תו שאולי הניחו לו אבל זה לכן זה לא פשו אבל יותר חמו שהוא עצמו ד קו ושכח ישב שמש שעות ולא שם לב ואחר כך שקם הדבר נפל זה זה רבא זה עונס נכון אדם אדם משהו קם צ סד אולי יש לו דבר שיפול אז זה ממש דומה לעבדה מה זה לכאורה ממש זה כמעבדה זה כמעבדה זה זה כמ זה כמ זה כמ שאדם סבל כל הראשונים מתלבטים בגרים בגבולות איפה הגבול וב ס אזה גבול מסוים רבים חסותו אחים כולם לאות אבל קס פה בגמרא ממשנה כים ו שוג קרוב לאונס א הוא פושט מחב הוא שודד כתוב אה אחר כ אבל נ חי אונס שוגג זח חי בנפ אונס שוגג חיזק זק ו בוסר ס גמור ממש כמו שחקו הכר בעולם שמך השם הניח הוא לא אומ שני שמה הוא הניח שחו עונס גמור ירושלמי שח ושח ה זה דבר זה נין הב דברים ח הוא מחלק הוא לא מדבר שמישהו אחר שם חקו לא הוא עצמו אולי שם חקו ושכח וקם נכון שהוא לא אשם כל כך אבל בכל זאת ה צא לשים לב לכן זה התורה חיבה אותו אבל שלח אדם ראשון למי שח נחילים הוא לא יכול להביא חשבון עונס כזה גדול לכן כתוב אז חלק בין אונס קטן לאונס גדול וזה הרשר הראשונים ככ מחלקים אבל הגבולות רואים יש ל דוגמאות רואים כאן דוגמאות צריכים תמיד כל מקרה לדון איזה דוגמה זה דומ לא פשו אולי אולי אצל מישהו אחר ששם חקות בגלל שהוא פשר אחר פש דברך ץל שהוא חי אבל לאח מקשה צמו ח ירושלמי תענה ששמה השם האחר שמישה חלקו הוא פטור הרי הוא הוא חבו שיקום ש מה שהוא אמר כאן שהוא השם ש חשבון שמי ש מחלקו זה תמו מאוד כי מי שס מחלקו הסברה אומרת שהשם זה ששם מחקו ולא זה שקם ונפל מכבסת אומ כל מום שאדם עלה כתה רוח ש מסו יש בוודאי תקלד רוח ש מס אדם תקל בלילה בפלה ב וח שה מצו ואדם מז חיק כתו שחינם נם לא שם לא לי מדבר כך לא מחשי ואדם עלמה מה ה עש את הדבר הזה כי שאינו מול עליו כי קים גב ב הולך תוספות עושים עוד נקודה שאם אדם קיבל רשות לעשות שורה חינה של חבית בכל מקום אם תפקידו היה בתוקף שמירתו את החבית שחב תהיה מקום טוב יותר ואחר וא נתקל נשב למרות שנתקל זה אונס פה פ הוא פטו במת ז זה עונש בפשיעה הוא נתק הוא יכול היה להזהר יותר למנוע את השביה הוא לא נזר מספיק אבל הוא עשה את זה בתוך תפקידו שהיה על מותן עסק בדבר כיוון שהיה מתעסק בדבר לכן מותר היה מילים אחרות אתם מבין נכון דבריו היתי הולך גם י החלוקה תוספות אלפי הנשים חבים עונס גדול קטן אם זה יש בזה קצת פשיעה עוד אם קצת פשיעה שאני יכול לת זה אחריות אחר ח אם אין קצת פשיעה זה הפשט עם הפרה שוחת פרה מנין עליהם דעתם שהפרה זאת שוה אבי אמת ישי רכוש סתם זה נקלה כל מה ש אדם שלום הם לא שמו שפרה ו בטוחים שלהם של אביהם פה הם לא פשו בכלל בכל דעתם אבל הדבר שאדם עלול דעתו לדוגמה הלך רשון ים כלים דעתו זה פשי לישון כזה פשייה אבל אם אדם עשה אזה שתפקידו לעשות זה זה תפקידו ינו שומר לשמור משהו ותוך זה שהוא יראה כר תקלה או אפשר לתור אותו משום שהוא עסק בדבר הוא לא פשה למרות שהוא פשע שהוא נתקל שלא שם לב כי נתקל פושע הוא אבל שומר חינם כיוון שהיה בתפקידו לעשות את זה אז אז זה לא נקרא פושע משום שהוא עשה את זה בתו אז ל צריך לפי זה להוסיף ממד נוסף אם אדם פשע פשיעה כלשהי או שהוא נחשב לפוש אם אש מישהו פשע הוא חייב אם לא אז לא ת מכל החלוקות האלה אנחנו מקים במתג שי גישות עיקריות ש התוספות שמחלקים וסוס דה שיטות אחרות מחלקות ב אונס גדול וס קטן סש עוד דבר אם יש קצת פשיעה אין צת רמבן ואומר פשט חדש לחלות חו כל הראשונים חבר הרמבן ציע כב המבי חוםש בן שומר חינם בן שמר שכרה חולק אומר נביא חבית מם מקום משה בןכ אומר שמ חי משבה ושה שכר ישלם עכשיו מה שאמרנו רבי יהוד שמחי מש הוא פטור משום שבשבילו זה כמו אונס כי הוא עשה תפקידו זר אומר שב י אני ש הרמבם ואמה שומר חינ שבה נוס ישלם ה שפו בדה גםם בקלות ושומר שח חיו לא תו ב כלום נתקל ן שהוא הזי את החבית קר ושבר אותה כיבדה ו לא לאונס לא הפשי זה לא אונס לא פשיע לכן זה לא פשע לכן ש פטו אבל זה גם לא אונס לכן שכר חיה שומר שכר כל זמן שלא נאנס חייב ושומר חינם כל שלא פשה פטו למרות שאפשר להגיד שנתקל פ ש פה שריבה גם ב הריבה שומר חינם זה פשי כן שהוא עשה דברח ש לעשות אותה פשיעה ולכן הוא פטו מי הוא זקין פרס מקג מזק ח יבור תורה מ הוא הלך ל חבית ברחוב לשבר חר חבית נשרה ברחוב ומישהו אחר נפל בשברים בזות כאן ח בור ור מתה בשמירתו לא צריך שמירה והחי פיו ש תפילה אש פטור בדם בשמירתו לא בזקן שמירה מעולה כלכך שמר שכר זה שמר שכר קבל כסף קבל שכר קל ח יתרה כן ש שכר חיה אלא מקנתו קנת א שפט מסקי ב אדם שמיים מצא תוספות כמה שמפרשים אותם ששום אדם מה זה פרשים הרמבן שומרים ישד בפני עצמו זה לא מה שדמ התוספות הביאו את הגמרא הזאת שומרים ללמוד גם בדם מה זהר שני ים שונים שומר ש איזהו אחריות פשיעה אונס אחריות אדם מז זה משה אחר אם התוספות נשבו דין אדם מז שומר אכן ת אומר נוסו לא אדם מועד עולם בן בומש בין ברצון ושירו שלא חב סים גדולים הואים גדולים עונס כ ניבה פו אותם רוש שוא ישן חבר וישן אצלו וע שמד או הרמבן אין ר שם שם השם השני לכן בכ וכן שמרו ש בעל כו הראשון ח אחרון ים כ שמרו לפי שדם כולם ד מה זה פשיעה ז הניס קשה מי שתח ואש או שם בו אק כל המקרים שתוספות הביאו רה לא ריה שם יש להשי מישוש ש שם את הכלים או ב בעל חבית של שנצ פתאום או א כן דבר כאלה רואים שיש מישהו אחר אחרי כ פטור אבל לא זה בגלל אונס י תב חומן שקלקל פטור שוחט שקלקל כתוב בחינם מה מזיק חינם הסביר על נוסו חייב נוסו זה חייב בדאי קשה לי חי בשכר בד הוא אם אם הואל מקבל כסף שמר יש אומן חינם שכ כתוב אבל שכר חיה חייב בשכר דו ולמה נס גדול למה נס קטן למה פתחו בחינה מדוע משומר אם שוחט בשחר חייב זאת אומרת כמו שומר שכר בגבה עבדה אז למה הינם פטור א שאין בומן התואם למלאכתו משמ זה אומר עוד פעם אומן שזה מלאכתו לא קרמה זה בסו דבר כיוון שהזכירו חכמים באונס מקים אזה מונח בחלקו לא הכיב מעולם נב הגג שניה מצויה הסיו סוף ע זה כולם ה הגמרא הביע דות הכי קיצוניות אדם שקם לא שכ זה לא ק עולם זאת אומרת באמת כל מ שסמ הוא לא הקר ב עולם לא רק שוא שכח הוא בת הרמבן רוצה להגיד שמישהו שם לו את האבן אז הוא יוצא הוא חי הו קים לזה נפל יזה תצואה שהי שלא שם לב לא אין להשים אף אחד והוא גם כן לא השם בחו שוכ וכן מצויה ה הזכירו סוס כולם שזה שאינה מצוה אפיו קלתה של אליהו משהו רוח שרה שבשמיים שרה שלאו חינם ש מצוין לא תלמו עונשים בעולם ואין כ מקום להרי הרמבן מה אומר דיני שומרים ד בפני עצמו בכלל ר שומרים כבת אחריות אז יש להם דין דין פשיעה דין אונס בכלל לאש שפשה וא הדין אומן מקבל שכר אז אז אומן תוכ תפקידו אז אם מקבל עושה בחינם הוא מתבקש כ לשחות ק שנס ככן ואם זה שכר שכר ל שומר זה לא מגיע ואם אותם דגמאות שאחרים אשמים כגון הכלים בירושלמים כן המרחבית ואחרים אשמים יש מ שש אבל כשזה אונס בים אחרים אדם מהזה אונס חי יש דח פ אמרנו שק רש הגב מצלי שוא כתוב אומר שרוח ש מס רוח שערה פה אלקש השאלה ה יכול להיות ששם זה כמו אש ממונו לא מד אדם הזק טוב אשש י בסר אבל הרמבן קבע כאן כלל גדול ד כל הראשונים כל הראשונ השב ק תוספות יה כולם מחלקים סוגה ונשי שכולם פשוט להם הספרה שלהם פשוטה שעונש חמוז גמור התורה תח אז מה זה גמור גדרה כזו גדרה אחרת אזה מחלוקת איך להגדיר אבל אולס גמור הרמבן אומר אונס גמור רוח סרה של אליהו שאיש וד דבר כזה בעולם אז הוא חייב מה הגה לו מה השם מה רוצים אדם שהלך בחוק בתום בבו סרה של אול נו אז רוש משו רש חיבתי משהו מצאתי משהו דובר אזה באחד האחרונים יד המלך אבל הוא מקדיר קצת אחרת ראה מה שהוא אומר חר כך מה שנראה לי קצת אחרת הימלך על הרמבם נסה ש הרמבן עבי שך בח משפט מי שח עצמו כ חלו חיה מדובר ב בעלי דינים ביכור את המשפט כ ככה אחד בעלי אמר תשמע אם אם תביא לי רה תבי שה כזאת כזאת אני חיב ש לא ר חזקה פסו זה יגיד שם תביא לי את ניח תבי לי תוך 30 יוםש ך אזה ענין אונס חו הוא לא ספיק להגיע אין אני מתחייב ל בס הוא התחייה אמר אם תביא לי תביא רה תוך 30 יום אני אשלם לך והוא ננס ולא הבין עוס ן המתחייב חיב לךש יותר לא חיב התס הק הזה רןפ או ו מה לא בזה שב לך באונס אני השם ג לך אונס אני תנ תתנ אם תביא ריה תוך 30 יום אני משלם לא הבת לא צה לשלם זה שאתה לנוס זה רש אני לא צריך לשלם לך ו ונסים שלך אתה אנוס את תשלם תן לי עכשיו תור מסובך אבל רק שאלה לא יצא מזה אדם נשה ברי ילה לפני שבועיים זמין קט גה כ קק אדיר ולא הבי לא הביש חו שעה שלמה פסו את אנשים בלי סודה שוחי לכו אחר כך אח הלכו הכ הגיע י כשולחנו בסר תודה רבה הלכו כן הת זוקק יש לך פקק מה יש לך אני צרך לשלם לך לפקק שלךך יש פקק אני צרך לשלם לאמה אני שלם לפקק שלך תשלם אתה פקק של מי זה עצי לא יתכן שאתה שאתה ש אתה תחייב אותי בגל הונס שלך הרי יש לך אונס אש אני צריך שר אז אם כן עד רוצה להגיד שהבן ס המקרים כ דו שם יש התחיבויות שני ב אדם מתחב שכלם כתחביב הזמן למד בתנאים הואדי של ידונים פה מס ז אין שום קשר בינ אבל הרעיון כן יכול הרון כשיש אונס מנושא בחר זה גמרא ב כתובות ה עושה גם תנאים אבל לומדים את העקרות בוד הגיע זח בשבת אדם מתחייב לעשה ישה עד תריך מסוים והגיע התאריך בחד שבה תו ש לכנוס אחל בח החמים יקנו שיום ראשון לא עושים חתונות רצו שלא ח שבת מדו חתונות יום ראשון ואז עש שהוא לא יכול לק התנא אבל בינתיים האישה הזאת בנתה על זה שהוא נושא את האישה ואז הוא חיב במזונותיה ויא כבר לא צריכה לדות במזונותיה מעצמה הוא ידאג במזונותיה הנ מלא מזונות אם אומר חלה הוא מלא מזונות חטה היא מהוא אם היא חטה אז ה אמר לה אנה הקנה ם מיא חתה ולא בא לחתונה עכשיו היא אומרת אני אנוסה לא יכולת להתחתן אבל אתה חייבת תחתן אותי באותו יום אז זה אני אנוסה אני לא אשמה שאני בזות ה אני מוכן אני אני הייתי בריא אני הייתי מוכן להתחתן את לא התחתן השם וד מה זה אברם סחפה שדו כאן הנקודה שקורא אונס אצל מי קרא העונס אצלי ו אצלך אם אונ קרה אצלה אז היא הוא פתור היא קרה אצלו וא חיל בומ נכון שהיא חלתה אבל מי זאת היא זה אישה ארוסתו כ זה הרוסה שלו ארוסתו זה כבר אשתו היא לא נסועה לו אדם הסדה ש אלוקי העונס כן צליחה שאני חליתי ה הכול י צליחה ך אדים מפורסם שבא עם אשתו החולה לרופא דוקטור הר שאשתי קת לנו רא שאדם הרס אישה וסים של תורה הרגל שלה שלו אם היא חלתה הוא חולה הוא לא יכול להגיד אתת חלית המחלה שלה זה שלו גם פסדר רואים ז כו כלל בונסים צ ע לכן הקזה מקרה האונס א צ בעל הברית או צ קטל צ קטל בעל הברית לא כ לעשות כלום לא היה מוכן הכל בסדר הזכ לו כאן ושה מסק נושה עכשיו פש כ שומר שומר חינם שומר חינם פשה הששי ויצה גם במטע כדרכה אבל מטע לא בגלל אין שום קשר בין המוות של הבהמה לבין יציאת לגם מ רגיל צל הגם ומתה לא בגלל שהיה שם חם או קר או איזה תקלה אחרת התמ רב פטור מדוע לא דמ כתוב כתוב ואפילו דמ כתוב חייב כתוב מה נו מלך המוות מליך מלי הרי הבתה אצלך את המג מלך המב לא בגלל האגם נכון שאני פשתי ששה לאגם אבל מלאך המוות היה מגיע אליה הגם אצלך ככל כל דבר כ למות זה מחפש המלאך מחפש את האדם ל מה מקום שהיא צריכה הוא היא תגיע למקום שה תגיע מספרם מלאך מוות נשלח לקח לדוש מישהו ו אחד חשש מות הלך ברח רחל חקה לו שמה כי אמר באת למקום הרי כא כאן חיקיתי לך זאת המיסטיקה מ אבל ה העיקרון הוא מלאך ת יפגע בבהמה הזאת בין אצל ריול ן שמעון ושמעון לא השם בכלל שמלך שכ כיוון ששמר חינם פטו מאונס זה עונס פטו למה אומים ששואל חייו ה שואל חייב ס עם אותו סיקו לא ולא פשט שואל שאל דהמה נרכב עליה הליחה באהובה החיד אותה השגה אותה דאג כל מחסורה כמו שצריך ם פתאום מה הדין חיב מהמר למה ש מה אני אשל מלך המך מ הוא גנב גנב זה בהמה ומתה בלי קשר ת מתה טבעי חייב למה כמה מלאך מהלך המץ הרג את הבהמה הזאת שי את הב למ של מי הייתה הייתה של ה בעלים שלה הוא ניתן רק לשמור השומר לא בעלים שלה העונס קרה אומנם בביתו בביתו בביתו איין בעיה כ שת שהוא הלך לאגם אבל א זה קור ביתו אפו בגם היא לא היייתה בבעלותו של השומר חינם העונס קרה לבעל הבית לבעל הבינו שואל זה לא זה לא סתם הש במה ז הבמה היא כולה כל השיבוש ש אחר אצלו הוא קנה את השיבוש לבהמה המלך המוות פגע ברכושו של מי וש שואל חנם זהזה השואל הוא בעל הבית אדם לא בעל הגוף בעל השימוש זה גנב יותר ו גנב מה עשה גנב גנב הלך וגנב במה למשל שח אותה כדי שי שלו נכון אנחנו לא מכירים מה אדם דונ זה שלו אבל הוא רצה ש שלו בא התורה ואמרה ר שלך תאכל אותה זה שלך עכשיו מלאך הפגש בהמה אכל אותה מי אכל אותה הג זה שלך רצית שלך נכון חמדת את הגנה הזאת משכת אותה היא שלך תאכל אותה העול כה אצלך יצא ששומר שכר פטור וסוחר יהיה חייו נכון צ להגיד שסוכר התורה פ התורה תחריות על לאר פטור סוכר פתור טובה הסוכר פתור א אני רוצה להגיד ככה ש שהוא שילם שכר ית אז שואל קנה את השיבוש לגמרי דם שילם על השכר התורה אר התשלום אומר אני משתמש אבל השימוש מוגבל האחריות השלך השכר אומר אומר החיות ישלך זה תניא השכירות ת הכותל כסף מה קבל כסף שואל כל הנאה שלו בסוחר לא כ זה הנאה שלא אבל מוגבלת כ ש שכר המ ה וברת שהשימוש לא כלא שלו הוא שלם למזכיר שהוא יפתה מחר אבל באמת זה שם פתום אחריות י מה זה ק פסו כן הרמבן צ כ קר אונס נכון אישש אפסד נזק מי חייב לשת תוצאות מי צריך לשלם מי צפיד נגיד להפסיד מי שוקרס אז מי כס למה זה ב נכון שהח זק אבל הח זק צה ממה ממשהו שק למז המז הוא הוא ננס העו צלך נכו אתה לא השם אבל למה את החיות עלל הרכוש גם הוא לא הש אבקר נזקי חוסר בעולם מישהו צ הפסיד למה בעל החוץ הפסיד כני שוקל זה למ זה אתה הוא אצלך קרות המה זה ק כל דגמה שיקחו כאן א אז א גח ג דוגמה כן שמרכך ישן לפיפי הרמבן הרמבן אומר שישן ואחר כך הדח כים חבו הוא הוא פטור רק בגלל שהשני אחרים היה כלים מגיעים מעליהם בלי השמת מישהו אחראי הישם לא שוא הלך לשון ו כלים ומה זה קרה איזה גורם שאף אחד השם בו הכלים יגו לכאן וא התהפך תוך איזה שנתו ושבר אותם הוא אנוס הוא לא הוא פטור בסדר אבל יש כאן כלים שבועיים בא לכלי אומר כלים שבורים מה אני אעשה אין לי כלים יש הפסד מי צריך להיות המפסק ל הכלי הוא וא לא ישח המזיק הוא הוא אומנם לא עשה בכוונה ורצון אלוס לגמרי אבל הוא שבר מלחמה נצא אצלו ה האסון קרא אצלו בכל אונס צ איפה קרא האונס אז נכון שאף אחד לא השם אני לא בשים אף אחד אבל אני שואל מי חייב לצת בהפסדים בל החוש או בל המזיק למה אמו לא מה למה אם המונ המזיק לא אומרים איך איך המון נשבע איך המון איך המון נפסל ר ממה לא במה לא קרה היה ברק בשמיים שמיים השני אח אבל פה עשה את זה את הנזק עשה אדם לא משמעתו אז אני לא אומר ש המזל שלו השם לא הוא השם אני לא כ מזל עם כל מיני דברים קרה פה יש פה מזל שני מזל מזל שלבעל הכלים מזל של המז המזיק הוא זה שסו הזו הרמבן סובר שכשיש חיסרון הפסד בעולם מישהו צריך לחסות הפסדים ולא בהכרח מי שמקרה אצלו ההפסד לא צודק צריך לדוק אצל מי גר אצל מי היה הסמת ההפסד אצל מי שש את ההפסד הוא יסב הפסדים לא מי שס הפסד לכן אם סיבת הפסד הסד צל המזיק ש אמנם לא אשר אבל צ סיבת ההפסד הוא סב חיים זה זה הפשט הרמבן אם כל זה שוא הוא יחיד ראשון שאומר את זה אבל זה לא נגד הגיון יש ג ישר מה לר שרב הראשונים חקים עלי אל מה ן ש הרמבן לא הפסיקו רק מותו אבל בחינת ההיגיון יש בהחלט הגיון רע הרמבן ‏r